שכל מגדר יתעסק בהלכות שנוגעות אליו.
אף אחד לא מכריח אתכם להתחתן עם מישהי שלא הולכת בדיוק כפי שאתם רוצים. אבל ההתעסקות הבלתי פוסקת בהלכות שלא קשורות אלינו, לא מניבה פרות חיוביים.
השלכה שלילית לדוגמה- יש מצווה שלא לומר דבר שאינו נשמע.
ועדיף שכל מעשינו יהיו לשם שמיים, ולא לשם כך שיתחתנו איתנו. ובמיוחד לא כשזה נוגע בדברים שבאמת כדאי שהם יהיו לשם שמיים.
שנשים תלמדנה את הנשים, והגברים ילמדו את הגברים.
אנחנו לא צריכות לשמוע הלכות צניעות מגבר, ובמיוחד כשלא ביקשנו לשמוע. זה לא מרבה טוב בעולם.
בדיוק בשביל הלכות כאלה יש רבניות.
שלא נדבר על זה שעצם הדיון על זה, לא מרבה צניעות בעולם.
רק עוגמת נפש ואנטיגוניזם.
גם בנוגע לשז"ל ולהתמודדויות הקשורות לגברים.
אני מבינה את הרצון, הצורך והמניעים להרבות במודעות בקרב הבנות התמימות והחסודות.
אבל אני לא חושבת שזה מתפקידכם ליידע אותנו, ומתפקידינו לשפוט ולהתעסק בזה ברמה ובאופן הזה.
מי שזה מפריע לה, שתפנה לרבנית שמבינה בתחום ותתגבר על הבושה.
מי שזה מפריע לו, שידבר עם הרב שלו שישוחח על זה עם אישתו שתדבר על זה עם התלמידות שלה באופן הראוי והנכון.
שלא נדבר על זה שלפעמים זה משיג תוצאה הפוכה, כי רציתם לברך ויצאתם מקללים.
לא כאן המקום להתעסק בזה.
זה לא צנוע, בעיקר כשאדם ספציפי מעיד על עצמו ועל קשייו.
זה לא ענייני להיכנס לחדרי חדרים שלו.
זו התמודדות שלך עם עצמך, או של עצמך עם אישתך, או של עצמך עם הקב"ה. או גם וגם וגם. אבל מה שבטוח, זה לא ענייני, ותכבד את זה.
וזה גם לא מכבד אותך, כי כשאראה אותך ברחוב, גם כשממש לא יתחשק לי, אתה לא באמת רוצה שאדמיין אותך מתמודד. נכון?
סליחה על הברוטליות, אבל מישהו צריך לומר את זה, נכון?
אז למסקנה, כל אחד שילמד מרבותיו, וברצון, את מה ובמקום שליבו חפץ ללמוד.
ושכל מעשינו יהיו לשם שמים באמת.
אברהם מגייר את האנשים, ושרה מגיירת את הנשים.
בתקווה להבנה...
אל תכעסו עלי, התאפקתי עד עכשיו.
אבל גם אם תכעסו, אני אתמודד... (

) אבל אני לא מבטיחה להגיב.
אני רק מבקשת שלא תהפכו את השרשור הזה לדיבור חדש על דברים שהשתיקה יפה להם (ולא לחינם השתיקה יפה להם).
נ.ב.
אני בכלל לא מושלמת, ואני לא באה לומר את זה ממקום שהוא כביכול יותר טוב, אבל זו דעתי וחשוב לי לומר אותה...
מפה, זה עניין שלכם...