אתם מחליטים ש "זה זה"..????
אסביר, יוצאים כמה דייטים, נראה הכיוון, אבל עדיין לא סגורה על זה, הבנתי שכדי לברר את זה יותר, כדאי שנכיר את הסביבה של כל אחד/ בילוי משותף.. העניין שמוזר לי לצאת עם מישהו "בפומבי"(חברים/משפחה) ואני עדיין בוחנת את הקשר... רק לי זה מוזר???
טדדדם..
תביני
זה לא בהבנה
לא בבדיקה, לא בחיפוש, לא ב"שכל", לא בהגדרה, לא בבירור, לא בבחינה...
כמעט גם לא ב"החלטה"
אלא בהרפיה
בחויה
באמת
ברגע ההווה, בהויה המשותפת
עד כדי כך שרגע אחכ, שכבר כל אחד חוזר לביתו - כבר לא חווים זאת.. ושום חפירה עצמית לא תעזור אז
כמעין הנובעיש זמן סביר שאפשר להגדיר כראוי לבחון קשר עד להחלטה כזו? והאם הייתם יוצאים "בפומבי" לפני שהחלטתם כבר?
כמו שאמרת עדן, זו החלטה כ"כ משמעותית, וזה מבלבל כשצד אחד בקצב מתקדם יותר, במיוחד כשבאופי השכל מוביל, כאילו, איזה כיף היה להיות מאלה שבפשטות מרגישים כל דבר..
*ותודה על התגובות, ידעתי שלא תשאירו אותי לבד
הבחורה היחידה עד כה שהצעתי לה נישואין - זה היה אחרי שהבנתי, שה'חריקות' שהיו בינינו (הדברים שגיליתי עליה בפגישות שלא התאימו לי, ושחשבתי שאני לא מעוניין שיהיו באשתי) - בעצם הפסיקו להפריע לי בה, ושהייתי מוכן לקבל אותה כמו שהיא, למרות הדברים הללו. אז קלטתי שאני מאוהב בה.
אין לזה סוף שמח... זה לא היה הדדי, והיא נפרדה ממני. אבל בהחלט זה לימד אותי מה לחפש להבא ואיך להחליט בהמשך לגבי מי שאיתה זה יהיה הדדי (או זה, או התאמה מלאה, כמובן).
בהצלחה!
זה פשוט לא היה הדדי. והיא גם חשבה על זה מלא זמן.
בכל אופן - זה פחות רלוונטי מבחינת פותחת השרשור. אני מקווה שנתתי לה עוד אינדיקציה שתאפשר לה להגיע להחלטה מושכלת (!! - ההבנה אצלי היתה לגמרי שכלית, והאירה לי את הרגשות שלי כלפי אותה בחורה).
doraאני יכול לחפש מישהי שמשלימה אותי מהרבה בחינות (רגועה יותר, חכמה יותר וכו'). לא בענייני דת ואמונה.
הדיון הכללי הזה נוגע לדעתי בעיקר לדברים מסוג אחר.
שקט או רועש, למשל. אין בעיה באחת האפשרויות, והשאלה היא רק ההתאמה.
שאינו שומר מצוות - זה לא "אופי שונה" שאפשר לדון אם כדאי או לא (ככלל, לדעתי עדיף דומה גם בכך, אבל זה אישי).
זה דבר מנוגד לכל הדרך. הרקע שעבר אינו מה שבת שומ"צ רוצה, בצדק לגמרי. המושגים על מה שבין איש ואשה שונים לא פעם בצורה משמעותית. כיוון החיים בדברים הכי מהותיים לבת כשרה שומ"צ. כיוון החינוך.
ממש אין לכך קשר לשאלה על דומה/שונה. חבל להשלות את עצמו.
תמצא מישהי שאתה תסתדר איתה מצוין וגם תתאים לאורח חייך.
שאם אפשר- עדיף שלא.
אז מה אם יש מישהי חילוניה שהוא מסתדר איתה.
אני גם הסתדרתי מצוין עם בחורים חילוניים שלמדתי איתם, ומעולם לא עלה על דעתי להתחתן איתם! זה פשוט לא שייך.
אלא שקשר כזה וחיים כאלה הם מאוד מאוד מורכבים, ואם הפותח הוא בחור שממש מקפיד על קיום מצוות ולימוד תורה- הרי שזה בגדר כמעט בלתי אפשרי.
ואצל 99% מהם הילדים יוצאים מאד מאד מבולבלים.
ש-100 אחוז מהמקרים הילדים יצאו חילוניים. ולוּ מפאת העובדה שאני מכיר כמה ילדים לזוגות מעורבים שהם דתיים.
גם מבחינת הניתוח של מי עושה דבר כזה - אני לא בטוח שהוא מדויק. זה תלוי באיזה גיל מדובר, למשל, איך נוצר הקשר הראשוני ומה היתה הרמה שלו, וגם ברמת הביטחון של האדם בדתיות שלו וביכולת להקרין אותה לילדים.
אני יותר מדי בז לחילוניות ולדרך החיים החילונית מכדי שאגיע למצב הזה. אבל זה לא קשור לכך שאני מגדיר את עצמי כ'אדם דתי שהוא גם א' ב' ו-ג''.
יש כאלו, שהם דמויות מאד דומיננטיות, והם מגדירים מראש שהילדים ילכו לחינוך דתי וכו'. עובדים על זה ומסתדרים, מסתבר.
יש לי חבר שההורים שלו התגרשו כי אמא שלו חזרה בשאלה. שזה מצב הרבה יותר בעייתי, כי כאן אפילו לא יכלו לדון על זה מראש בצורה אוהבת. למעשה, הוא וכל אחיו (שמשותפים לשני ההורים) דתיים לגמרי. וכן, הוא חושב שאמא שלו פשוט טועה. זו לא מילה גסה. באיזשהו שלב אני מניח שגם את הילדים שלי אני אחנך שאבא שלהם טועה לפעמים. גם אנשים דתיים טועים לפעמים (רק ההורים שלי מושלמים, כמובן).
מה שאמרתי הוא שאני לא אתחתן עם חילוניה לא מפני שהדת היא יותר מאפיין ומפני שהיא דרך חיים והגדרה, אלא מפני שאני פשוט בז לחילוניות. היא נראית לי אופציה נוחה וחסרת ממשות פילוסופית (מבחינת משמעות פנימית ומבחינת קביעת סולם ערכים כלשהו). בדיוק כמו שככה"נ לא אתחתן עם חרד"לית (וסליחה על ההשוואה, ולהבדיל אלף אלפי הבדלות): קשה לי לדמיין שמישהי תהיה מוכנה לחיות עם גבר שמזלזל בבחירות שלה באופן כזה.
אני מכיר אותו מגיל מבוגר יותר.
מסתבר שילדים קטנים מתמודדים עם מורכבויות טוב יותר ממה שאנו חושבים (גילינו את זה במשפחה בדרך הקשה בשנתיים האחרונות, ואכמ"ל).
בעיקרון אני מסכים שגם שאלת חינוך הילדים חייבת לעמוד גבוה בראש סדר העדיפויות כשבוחרים בן/ת-זוג לחיים. אבל אם זה נמצא שם, ומדברים על זה ומגדירים איך להתמודד עם זה - אז זה עשוי להצליח. לא כל דבר קשה ובעייתי זה אומר שהוא גם לא אפשרי.
תכיר איזה רבנית שעושות שיעורים לבנות צעירות, חוזרות בתשובה. וכ'ו ..
והיא יכולה להתחזק ותוך כמה זמן היא יכולה להתשנות פלאים. (כמובן אם היא בקטע בכלל.)
בפרט שבנות מתחזקות זה בהרבה יותר מהר מבנים.... (:
שורות 1-4. 8-9...😕
כאילווו מההה..
זה שמפריע לי לצאת עם בחור מעשן הופך אותי לבררנית?
לכל אחד יש את ה"שריטה" שלו.
לי מאד!!! מפריע בחורים שמעשנים.. ואתם יודעים מה החלטתי להתפשר ולהגיד אם הוא מעשן רק איזה סיגריה אחת ביום (לא לידי) אז בסדר אפשר לחיות עם זה.
אבל יש כאלה מכורים. מעשנים קבוע אבל רוצים שהבחורה תהיה המוטיבציה שלהם להפסיק לעשן.
והם באמת מבינים שסיגריה זה דבר שלילי ומזיק.
הייתם לוקחים את הסיכון הזה? (כי הרי לא בטוח שזה יקרה בסוף)
מחודשת.עודדתם אותי
סתם,מענין אותי.
כי יש הרבה רבדים של השענות ושל תמיכה.
וגם אם לכאורה האישה היא הנתמכת והיא הירח אז בעומק הענין וגם בעומק הקשר דברים הם יותר מורכבים.
הירח הוא מידת המלכות, להזכירכם.
ובלי להיכנס לזה לעומק- אין בעולם גבר שלא צריך את תמיכת אשתו. ולהפך.
ושוב- צר לי, אבל גם אם יש זוגות שזה נכון להם וגם אם לפעמים זה יכול להיות נכון, אני עדיין חושבת שבתור הדרכה עקרונית זו טעות. אולי זה יותר קל, אבל זה עלול למנוע מהזוג להיכנס לשערים של עומק חדש בקשר.
בחור אמריקאי/ חוצניק, דוס , נוטה קצת לכיוון החרדי - לגיטימי לברר בכרם ביבנה? 
הרוזן!מכיר אישית. אבל אלו שאני מכיר אישית כבר נשואים...
שלום לכולם!
את דבר התורה הפעם למדתי מרבי ומורי, הרב אורי עמוס שרקי שליט"א (מי שעוד לא
מכיר - הגיע הזמן )
בפרשת בראשית בפרק ה' כתוב :
"זָכָר וּנְקֵבָה בְּרָאָם וַיְבָרֶךְ אֹתָם וַיִּקְרָא אֶת-שְׁמָם אָדָם בְּיוֹם הִבָּרְאָם."
האדם הראשון (לא האדם החומרי כמובן), היה מורכב מ"גוש" אחד - גוש "גברי-נשית" .
מדובר כמובן על מימד רוחני מסוים שהוא ככל הנראה הנפש.
העניין הוא שהחיבור הזה היה "גב אל גב", ולכן זה לא היה המצב האידאלי, כפי שפירשו
חז"ל :
"אמר רבי ירמיה בן אלעזר, דו-פרצופין ברא הקדוש ברוך הוא באדם הראשון שנאמר אחור
וקדם צרתני". (ברכות סא ע"א).
אותו אדם ("גוש נפשי") היה מורכב מ"עצם ובשר" (החלק הגברי והחלק הנשי) :
"וַיֹּאמֶר הָאָדָם זֹאת הַפַּעַם עֶצֶם מֵעֲצָמַי וּבָשָׂר מִבְּשָׂרִי"
כאמור, המצב לא אופטימלי, וצריך היה לחתוך את אותו "גוש נפשי" לשני חלקים.
"
כאשר אלוקי השמיים והארץ מחליט לבצע את ההפרדה באדם, הוא לוקח "בשר" (החלק
הנפשי הנשי), וכפיצוי עבור הבשר שנלקח, הוא משאיר חתיכת בשר תחת הצלע של האיש
(החלק הגברי-נפשי) - העצם. מכאן אפשר להסיק, שגם תחת הבשר (החלק הנפשי-נשי)
הושארה חתיכת עצם :
"ויפל יהוה אלהים תרדמה על האדם ויישן ויקח אחת מצלעתיו ויסגר בשר תחתנה"
לסיכום : האיש רובו עצם ומיעוטו בשר. האישה, רובה בשר ומיעוטה עצם.
מה ההיגיון לעשות את החלוקה דווקא כך ?
נתאר מצב שבו החלוקה היתה כך- חלק שהוא רק עצם, וחלק שהוא רק בשר.
המצב הזה הוא בעייתי מאד, משום שלא יכולה להיות נקודת השקה/חיבור.
מצב אחר יכול להיות שחצי אחד היה מורכב חציו עצם וחציו בשר, והחצי השני אות והדבר.
המצב הזה גם הוא בעייתי, משום שלא היתה הזדקקות להשתלמות עם הצד האחר - הרי
החצי האחד מורכב משני רבעים (רבע עצם ורבע בשר), וכך גם החצי השני.
יוצא שהמצב האופטימלי שמאפשר הגעה למצב של האדם האידיאלי הוא כאשר חצי אחד
מכיל "רובו בשר ומיעוטו עצם" 
והחצי השני מכיל "רובו עצם ומיעוטו בשר" (הגבר).
ואז מצד אחד יש נקודת השקה פוטנציאלית, ומצד שני, יש רצון להשתלמות על מנת להגיע
לאדם האידיאלי. כמובן שהחיבור הזה, אם פונים להשם, אמור להסתיים במצב של "אדם
אידיאלי" ולא במצב של "גב אל גב".
מצורפת תמונה אם המלל לא ברור.
מקורות והרחבה (מומלץ מאד להאזין)-
http://www.meirtv.co.il/site/content_idx.asp?idx=13526
ב"ה שנזכה כולנו למצוא את הצד המשלים של נפשנו, תוך פנייה מלאה אליו יתברך.
), אחרי אחד בלבד שנפסל (בלי שום רגשות אשם כלפיו על כך שלא נבחר, או שום סיבוכים רגשיים וכלום), כשהמתאים פשוט "נחת עלי משמים" ברגע המתאים.
א-י
יא-כ
מא-נ
פא-צ
צא-ק
קט-קיב
קיג-קיח
קיט
נפש חיה.אחרונהחדשים גם ישנים
בשיר ורננים
לחי העולמים....
איזה מקסימים.
שבת שלום!
שמחה
ברכה
אורה
גאולה
ישועה כללית ופרטית
והרבה נחת
נפש.
טוב, אז רק שתדע שחיכיתי לך כל הערב. ציפיתי וחיכיתי. אפילו החלפתי לבגדים שאני הכי אוהבת. וחיכיתי. שאולי תדפוק בדלת. ולא דפקת. אז מדדתי מטפחת, כדי להוכיח לך שאני רצינית, וחיכיתי. ולא באת. אז ענדתי על היד את הטבעת זהב עם החריטות שאני רוצה כזו בבוא העת, מלווה במילים 'הרי את מקודשת...', ובוששת מלבוא. ושוב. חיכיתי. ודיברתי עם חברה נשואה. ועוד יותר רציתי. וחכיתי. ואפילו סידרתי את החדר, והחלפתי מצעים, ומפה חדשה פרשתי על השולחן, ובישמתי את החדר, וחיכיתי. ושוב, אכזבת. אבל אני עוד מחכה. לדפיקה בדלת. שתכנס עם חיוך ואכניס אותך באושר לביתי.
'קול דודי דופק. פתחי לי אחותי, רעייתי'. אני פותחת! הדלת לא נעולה, אתה רק צריך לדפוק.
doraננעלה הדלת
עליו
עליואחרונהבדברים זניחים- אתה יכול לוותר
אבל לפעמים בחורה רוצה שגם בדברים הזניחים תהיה הובלה.
בחורה רוצה איש מוביל. בטוח ובוטח. נכון? - על מנת להשרות אוירה נעימה ש "יש על מי להישען"
אבל
בחורה רוצה להכיר את מי שמולה.
ולהכיר פירושו= לראות איך הוא מתנהל עם סביבה ועם עצמו [בפגישות, וגם במצבים אחרים שהם לא פגישות]
בדרך כלל
כשאדם מביא את עצמו לפגישה ומתנהג טבעי זה מתפרש מאד טוב .
כשאדם מתנהג בצורה מצועצעת או נוגדת את האישיות שלו [כשכבר מכירים ויודעים מול מי עומדים] - זה מורגש.
כאן
יש מי שהטבע שלו להיות וותרן- וזה בסדר גמור- כל עוד הוא לא מבטל את דעתו בפני השני .
ולא התכוונתי שהתעקשות על מיקום המפגש לדוג' - תשדר לבחורה הובלה.
[התעקשות לפעמים תתפרש לא לעניין.]
אלא- שלקחת יוזמה ולהוביל- ייתן את הרושם הטוב שמצופה- גם למשל- להציע מקום בלי לחכות שהיא תעשה את זה.
התחשבות- כן
גמישות- כן
ויתור על מי שאתה- לא.
אבל משום מה יוצא שאיכשהו אני זאת שקובעת איפה נפגשים ואפילו מתי מתחילים להלך בפארק ומתי יושבים ועל איזה ספסל בדיוק. חח
אבל אני זוכרת שתמיד חיכיתי לרגע שהוא יקח פיקוד.
כמובן שיחליט רק אחרי ששאל לדעתי ואם אני מסכימה.
וזה מתחיל מהדוגמאות הנ"ל וממשיך בכל שאר הדברים הקטנים הללו (אבל החשובים!)
אבל המנהיגות שאת מציירת כאן - היא פיקציה.
לרוב, לגברים לא כ"כ אכפת היכן ומתי בדיוק יושבים וכד',
אז במקום לשחק משחק שהוא שואל אותך לדעתך, ואז את מסכימה או לא.
מכיוון שלו לא באמת אכפת מהתוצאה ולעומת זאת לך כן,
אז רובם פשוט נותנים לכן ישר להחליט, בלי לשחק משחקים..
בקיצור, הדברים הקטנים הללו ממש לא חשובים, וממש לא ככה מודדים מנהיגות של בן-אדם.
אחרי הכל, לאחר החתונה את לא תרצי שהוא יציע לך (ויחכה להסכמתך) בדברים כ"כ אלמנטרים..
משה באלאנגאובשני- אחרי הראשונה.
הולם במיוחד
אני מכיר אותך, קפה שחור עם כפית וחצי סוכר זה בדיוק בשבילך.
ואתה צריך תה ירוק וכו'.
בדברים לא חשובים.
ההפך, זה מעלה.
מן הסתם יש לך מספיק עניינים עליהם לא תוותר. 'תראה' לה אותם.
ותרן זה מעלה.
צריך עיוןאחרונהמבחינתו זה לא. אז גם מבחינתה אמור להיות ככה.
אדם לא "אשם" שמישהו לא התגבר עליו.
לפי ההודעות שלו זה נראה שהיה לה דיי והותר זמן לכתוב לו דברים לסיום. וכרגע זה רק הצהרות אהבה.
אז הוא לא חייב להקשיב להצהרות האלו. (וגם לא נכון שהוא יקשיב, והרבה מאוד בשבילה ובשביל הכבוד העצמי שלה)
הוא הבהיר לה חד וחלק שנגמר.. אז נגמר.
כל התייחסות לצד השני רק משאירה את האשליה שאולי יש עוד סיכוי.. אולי עוד אכפת לו ממני. ואם זה לא ככה זה סתם יהיה עינוי לבחורה, יותר מאשר מרפא. כי ה"אבל" על הקשר הזה רק ימשיך וימשיך ובמקום שהיא תחזור לעצמה תוך זמן קצר- זה יקח זמן ארוך יותר
ו-- נקודה קטנה- אתה יכול להציע דברים, אבל הוא לא חייב להקשיב לך ולעצות שלך. הוא בסופו של דבר יתמודד עם ההשלכות של המעשים שלו. לא אתה.
האם מותר כדאי לבחור "דוס" והכל בחור ישיבה וכ להתחיל באוטובוס או סתאם בתחנה מרכזית בירושלים ?חוקי או לא? בנים הייתם עושים את זה ? בנות הייתם אוכלות את זה ?
לא התכוונתי הרהורים לא טובים. הכוונה היא למטרות לא טובות.
ועכשיו תשאל, מה הבעיה להכיר? זו מטרה לא טובה? הרי זה לנישואין
אז זהו, שבדרך כלל הבנות שזורמות זה כי הן רוצות את הצומי והיחס כאן ועכשיו ובדרך כלל גם לא נמנעות מדברים "קטנים" שעלולים להכשיל את שניהם.
