פורום לקראת נישואין וזוגיות (עמוד 1037)

על סתם קונה תמימה ומאושרת.

@הולם במיוחד

אבל על דא קא בכינא / תהינא.
 

כי לא התחלתי איתה.
 

יש לי חבר כזה אם אתה הולך איתו לאיזה מקום ואתה שם עין על משהי ואומר לו . 

הוא ישר דוחף אותך עליה. פעם משהי נפלה..  

כמה שהוא שרוט, חסר טאקט...  אבל זה גם מצחיק.... 

(: 

@משיח בן דוד

כאילו היה בוחר אותה לפי קילו.. .

(: 

למה את בודקת רק את מדף השוקולדים והגלידות?

תאכלי גם סלט לפני!!!

 אלעק דבר תורה. באמת לא הבנתי את המשנה הזו. למה לאיש אסור להרבות שיחה עם אשתו?

אבל אני מתאר לעצמי שאתה עושה את זה מתוך כוונות ומחשבות טובות

ה' יפנק אותך!

מעריכה את הצעד הזה.

יש שלב שמתקדמים בחיים.. אנחנו זמניים פה בעולם המעשה.

פה זה עולם הדיבורים 

אני משערת שניכשלהו דיי ותיק כאן בשביל שהוא יודיע באופן מכובד על ההיעלמות הצפויה שלו. 

אם הפורום תרם לך באופן מסויים כמו שאתה מתאר, למה שלא תגיד?

 הכרת הטוב כלפיי האנשים שמאחורי הניקים 

נ.ב.

רוב הגברים שאני מכירה רגשנים יותר ממני...

שיהיה לך בהצלחה בדרך!

ובקרוב בע"ה תבשר לנו  שמצאת את האחת להקים איתה בית ומשפחה!

יפה מאד שאתה מחליט לפי מה שאתה מרגיש שיקדם אותך...

שיהיה לטובה, ותעדכן.

[אם תרצה, אתן לך דוא"ל באישי..]

אני זוכר אותך בתור אדם על הכיפאק, בחור זהב.. 

על ההוא משמה.

קטע, בדיוק היום נזכרתי בו גם.

אבל זה לא אומר שההרגשה נכונה.

חשובה האמונה.

שככה רצית להיות שמחה.. (באחד השרשורים שלך..) 

זה יגיע ומהר.. (: 

ואל צריך סיבה - תודה אבא.. (: 

טדדדם..

תביני

זה לא בהבנה

לא בבדיקה, לא בחיפוש, לא ב"שכל", לא בהגדרה, לא בבירור, לא בבחינה...

כמעט גם לא ב"החלטה"

אלא בהרפיה

בחויה

באמת

ברגע ההווה, בהויה המשותפת

עד כדי כך שרגע אחכ, שכבר כל אחד חוזר לביתו - כבר לא חווים זאת.. ושום חפירה עצמית לא תעזור אז

יש זמן סביר שאפשר להגדיר כראוי לבחון קשר עד להחלטה כזו? והאם הייתם יוצאים "בפומבי" לפני שהחלטתם כבר?

כמו שאמרת עדן, זו החלטה כ"כ משמעותית, וזה מבלבל כשצד אחד בקצב מתקדם יותר, במיוחד כשבאופי השכל מוביל, כאילו, איזה כיף היה להיות מאלה שבפשטות מרגישים כל דבר..

*ותודה על התגובות, ידעתי שלא תשאירו אותי לבד

הבחורה היחידה עד כה שהצעתי לה נישואין - זה היה אחרי שהבנתי, שה'חריקות' שהיו בינינו (הדברים שגיליתי עליה בפגישות שלא התאימו לי, ושחשבתי שאני לא מעוניין שיהיו באשתי) - בעצם הפסיקו להפריע לי בה, ושהייתי מוכן לקבל אותה כמו שהיא, למרות הדברים הללו. אז קלטתי שאני מאוהב בה. 

אין לזה סוף שמח... זה לא היה הדדי, והיא נפרדה ממני. אבל בהחלט זה לימד אותי מה לחפש להבא ואיך להחליט בהמשך לגבי מי שאיתה זה יהיה הדדי (או זה, או התאמה מלאה, כמובן). 

בהצלחה! 

זה פשוט לא היה הדדי. והיא גם חשבה על זה מלא זמן. 

בכל אופן - זה פחות רלוונטי מבחינת פותחת השרשור. אני מקווה שנתתי לה עוד אינדיקציה שתאפשר לה להגיע להחלטה מושכלת (!! - ההבנה אצלי היתה לגמרי שכלית, והאירה לי את הרגשות שלי כלפי אותה בחורה). 

אני יכול לחפש מישהי שמשלימה אותי מהרבה בחינות (רגועה יותר, חכמה יותר וכו'). לא בענייני דת ואמונה. 

הדיון הכללי הזה נוגע לדעתי בעיקר לדברים מסוג אחר.

שקט או רועש, למשל. אין בעיה באחת האפשרויות, והשאלה היא רק ההתאמה.

שאינו שומר מצוות - זה לא "אופי שונה" שאפשר לדון אם כדאי או לא (ככלל, לדעתי עדיף דומה גם בכך, אבל זה אישי).

זה דבר מנוגד לכל הדרך. הרקע שעבר אינו מה שבת שומ"צ רוצה, בצדק לגמרי. המושגים על מה שבין איש ואשה שונים לא פעם בצורה משמעותית. כיוון החיים בדברים הכי מהותיים לבת כשרה שומ"צ. כיוון החינוך.

ממש אין לכך קשר לשאלה על דומה/שונה. חבל להשלות את עצמו.

תמצא מישהי שאתה תסתדר איתה מצוין וגם תתאים לאורח חייך.

שאם אפשר- עדיף שלא.

אז מה אם יש מישהי חילוניה שהוא מסתדר איתה.

אני גם הסתדרתי מצוין עם בחורים חילוניים שלמדתי איתם, ומעולם לא עלה על דעתי להתחתן איתם! זה פשוט לא שייך.

אלא שקשר כזה וחיים כאלה הם מאוד מאוד מורכבים, ואם הפותח הוא בחור שממש מקפיד על קיום מצוות ולימוד תורה- הרי שזה בגדר כמעט בלתי אפשרי.

ואצל 99% מהם הילדים יוצאים מאד מאד מבולבלים.

ש-100 אחוז מהמקרים הילדים יצאו חילוניים. ולוּ מפאת העובדה שאני מכיר כמה ילדים לזוגות מעורבים שהם דתיים. 

גם מבחינת הניתוח של מי עושה דבר כזה - אני לא בטוח שהוא מדויק. זה תלוי באיזה גיל מדובר, למשל, איך נוצר הקשר הראשוני ומה היתה הרמה שלו, וגם ברמת הביטחון של האדם בדתיות שלו וביכולת להקרין אותה לילדים. 

אני יותר מדי בז לחילוניות ולדרך החיים החילונית מכדי שאגיע למצב הזה. אבל זה לא קשור לכך שאני מגדיר את עצמי כ'אדם דתי שהוא גם א' ב' ו-ג''. 

יש כאלו, שהם דמויות מאד דומיננטיות, והם מגדירים מראש שהילדים ילכו לחינוך דתי וכו'. עובדים על זה ומסתדרים, מסתבר. 

יש לי חבר שההורים שלו התגרשו כי אמא שלו חזרה בשאלה. שזה מצב הרבה יותר בעייתי, כי כאן אפילו לא יכלו לדון על זה מראש בצורה אוהבת. למעשה, הוא וכל אחיו (שמשותפים לשני ההורים) דתיים לגמרי. וכן, הוא חושב שאמא שלו פשוט טועה. זו לא מילה גסה. באיזשהו שלב אני מניח שגם את הילדים שלי אני אחנך שאבא שלהם טועה לפעמים. גם אנשים דתיים טועים לפעמים (רק ההורים שלי מושלמים, כמובן). 

מה שאמרתי הוא שאני לא אתחתן עם חילוניה לא מפני שהדת היא יותר מאפיין ומפני שהיא דרך חיים והגדרה, אלא מפני שאני פשוט בז לחילוניות. היא נראית לי אופציה נוחה וחסרת ממשות פילוסופית (מבחינת משמעות פנימית ומבחינת קביעת סולם ערכים כלשהו). בדיוק כמו שככה"נ לא אתחתן עם חרד"לית (וסליחה על ההשוואה, ולהבדיל אלף אלפי הבדלות): קשה לי לדמיין שמישהי תהיה מוכנה לחיות עם גבר שמזלזל בבחירות שלה באופן כזה. 

אני מכיר אותו מגיל מבוגר יותר. 

מסתבר שילדים קטנים מתמודדים עם מורכבויות טוב יותר ממה שאנו חושבים (גילינו את זה במשפחה בדרך הקשה בשנתיים האחרונות, ואכמ"ל). 

בעיקרון אני מסכים שגם שאלת חינוך הילדים חייבת לעמוד גבוה בראש סדר העדיפויות כשבוחרים בן/ת-זוג לחיים. אבל אם זה נמצא שם, ומדברים על זה ומגדירים איך להתמודד עם זה - אז זה עשוי להצליח. לא כל דבר קשה ובעייתי זה אומר שהוא גם לא אפשרי. 

תכיר איזה רבנית שעושות שיעורים לבנות צעירות, חוזרות בתשובה. וכ'ו .. 

והיא יכולה להתחזק ותוך כמה זמן היא יכולה להתשנות פלאים. (כמובן אם היא בקטע בכלל.) 

בפרט שבנות מתחזקות זה בהרבה יותר מהר מבנים.... (: 

שורות 1-4. 8-9...😕

מכיר אישית. אבל אלו שאני מכיר אישית כבר נשואים...