עבר עריכה על ידי אהבה בתענוגים בתאריך כ' באדר ב תשע"ו 20:37
מקווה שהדברים יהיו מתקבלים. אם לא, אז סליחה ותדע שהכל נכתב מאהבה.
אתה בחור מוסרי, חכם ומאוד טוב ועמוק.
והגעת גם ללימודים חשובים מאוד.
קשר לא יכול להיות מבוסס רק על כיף ועל משיכה.
פעם מישהו הגדיר לי את זה ככה:
"קשר זוגי טוב צריך להיות מורכב מ- 3 דברים ובסדר הבא-
מ-ל-ך.
מח- הערכה.
לב- אהבה.
כבד- משיכה."
אלו התנאים הבסיסיים שצריך בשביל שיהיה נוח לעבוד ביחד.
או כמו שפעם מישהי חכמה אמרה לי, "בשביל להתחתן איתו את צריכה לבדוק 3 דברים:
שיש עם מי לעבוד,
שאת רוצה לעבוד איתו
ושאת מסוגלת לעבוד איתו".
זוגיות = עבודה.
מה גורם לנו לשכח את זה?
הנטיה שלנו לחפש רק את ההנאות והכיף... והאשליה שיש כיף אמיתי בעולם שאפשר להשיג, בלי עמל ויזע.
"יגעת ומצאת- תאמין".
אין עונג בעולם שאינו כרוך בכאב.
בלי כאב, העונג הוא לא עונג. (תחשוב על זה)
(אולי זאת הסיבה שקורט מלח בעוגה דווקא משבח אותה)
*
מפה, אתה לא חייב להקשיב או לקחת באופן מעשי כרגע אם קשה לך ולא מדבר אליך, אני כותבת בשביל מי שרוצה לקרוא.
פעם, אנשים לא היו נוגעים זה בזו עד שהיו נישאים. (אני לא מדברת על דתיים)
מה זה נישואין? נישואין זה ברית. (במיוחד למי שמתחתן כיהודי)
התורה מצווה אותנו לשמור נגיעה, אוסרת את הארוסות ומתירה את הנשואות על ידי חופה וקידושין.
אחד הטעמים לזה, זה שלא נסתנוור מהמגע ונאבד את השכל.
ויש לזה עוד כמה טעמים, למרות שאנחנו מקיימים את המצוות גם בלי לתלות את זה בהבנה שלנו.
למה בכלל צריך לכרות ברית? מה זה ברית בכלל?
למה שלא נקום כל בוקר מאוהבים ונחליט להישאר זה עם זו מבחירה?
(תחשוב על זה)
יש הבדל בין אהבה להתאהבות. התאהבות תמיד חולפת באיזשהו שלב.
ואם זה הדבר הכי חשוב בחיים, אף פעם לא נישאר עם מישהו/ מישיהי אחד / אחת.
בדורינו אנחנו לא יודעים מה זאת אהבה כי אנחנו לא מאפשרים לעצמנו לחוות אותה.
אין אהבה אמיתית לפני נישואין.
אין אהבה אמיתית בלי ברית.
ברית, זה אומר שלא משנה מה יקרה, אני אישך ואת אישתי.
זה לא תלוי באם אני אוהב אותך הבוקר או לא.
זה אומר שאנחנו נעבוד ביחד בשביל שהאהבה שלנו תמשיך לפרוח. ולא נברח.
לפעמים נראה לנו שהמצוות הם חוקים שנועדו להגביל אותנו.
ההפך הוא הנכון, ההגבלה היא חיצונית.
התורה רוצה בטובתנו.
למשל הציווי ל"טהרה"...
זה אולי הציווי הכי קשה.
מה עכשיו שבועיים נהיה מורחקים? או עד החתונה אני אחכה?
אבל זה בדיוק מה שמשמר את הדלק של האהבה וכו'.
זה בדיוק מה שמאפשר לנו לבנות קשר אמיתי נפשי, ולא רק פיזי חיצוני שימאס לנו.
זה מה שגורם לנו להתגעגע.
זה מה שעוזר לנו לעבוד — לאהוב באמת, ולא רק לחכות לפרוק איתה / איתו סיפוקים פיזיים.
ככל שהאהבה גדולה יותר, גם הסיפוקים הפיזיים גדולים יותר, ובשביל שזה יקרה, אנחנו צריכים לאפשר את האהבה ע"י ההרחקה.
וכו' וכו'
כנ"ל גם לגבי למה לחכות לאחרי חתונה...
יש עוד הרבה טעמים ידועים שידי קצרה מלפרט אותם עכשיו.
*
כמו שאמרתי למעלה, מ-ל-ך...
וכשזה בסדר הפוך, זה מסמא את עיניינו מלהצליח לזהות האם קיימות באמת אהבה והערכה.
לא מקיימים יחסים וכו' לפני שאוהבים, לא אוהבים לפני שמעריכים... (לא רק שאפשר לשלוט בזה, זה באמת תלוי אחד בשני. כמו מעגל)
אחרי חתונה או אחרי הרבה זמן שמכירים, קורה דבר מוזר.
מה שגרם לנו להימשך האחד לשניה, הוא המקור לבעיות (העבודה) בנינו.
בתת מודע שלנו אנחנו מחפשים השלמה, אנחנו מחפשים איזון, ולכן אנחנו נמשכים למה שיהווה לנו בעיות בעתיד.
למה אנחנו נמשכים לדומה? זה ברור.
למה אנחנו מחפשים את השונה? כי אנחנו מחפשים מישהו שיאזן אותנו. אנחנו רוצים לעבוד!
אנחנו מעריצים בו את היכולת להיות X כי אני Y.
אני מסודר, ולכן אני נמשך למבולגנת.
אני טבע של גבולות, לכן אני נמשך לחופש שבבלאגן שלה...
והאמת היא ששניהם צריכים איזון, הוא צריך ללמוד מהנטיה שלה לחופש והבלאגן, והיא צריכה ללמוד ממנו את הגבולות והסדר.
ובשביל לעבוד על האיזון הזה מבלי להישבר באמצע, חייבים ברית. זו עבודה לא קלה גם אם משתלמת.
צריך לשאול את עצמנו למה אנחנו נמשכים למישהו, ולפי זה לדעת איזו עבודה תהיה לנו אח"כ והאם אנחנו מסוגלים ורוצים לעבוד אותה.
היתרון הוא חיסרון, והחיסרון הוא יתרון.
ולא טוב היות האדם לבדו, גם כי הבית צריך את האיזון, וגם כי הוא בתוכו צריך אותו בשביל להיות שלם ומאוזן.
לפני החתונה צריך לבדוק בעיקר את החסרונות, ואחריה לראות רק את היתרונות.
ולעבוד. מתוך שמחה.
אנחנו מתחתנים עם חבילה שלמה, אנחנו בוחרים אותה כמו שהיא ולא בוררים מתוכה רק את מה שנוח לנו.
כל עוד לא החלטנו לבחור אותה כמו שהיא בדיוק ולא כרתנו ברית, היא לא חייבת לי ואני לא חייב לה.
וגם אח"כ כדאי שנעבוד מתוך אהבה וכבוד, ולא מתוך מחויבות.
הרב דסלר אומר שאין אהבה בלי נתינה.
מי שרוצה לאהוב באמת, שישאל את עצמו "מה אני יכול לתת לה" "איך אני יכול לשמח אותה" ולא- "מה היא חייבת לי"...
רק ככה אפשר לאהוב באמת. וזו באמת עבודה. אבל משתלמת )
סליחה על האורך והחזרתיות.
אשריך שאתה נאמן לה... זה יפה מאוד.
אתה לא צריך לחיות חיי אילוץ.
תנסה לחשוב אם הקשר הזה מתאים לך. אם קיימים בו כל הסעיפים שאתה זקוק להם.
אל תכעס עליה, היא לא חייבת לך כלום.
פשוט תבחר אם אתה מעוניין בקשר הזה. זכותך המלאה
בהצלחה...
ושנזכה שדבריו יהיו לנו נר לרגלינו ואור לנתיבתינו.
}
- בנות
ובנים קנאים למי שהם אוהבים ואולי זה יותר נובע מאגו, לא בטוחה...
