פורום לקראת נישואין וזוגיות (עמוד 1055)

תנצלי את הכאב לזעוק לה' בכל כחך והוא יאיר ברב חסדו את דרכך.

 

אבל גם לי יש רגעים כאלה והיו לאורך השנים.

סעי לכותל או לקבר רחל או למירון או לאן שקרוב לך ופשוט תבכי ותתפללי!

אין כמו להתרפק על אבא שלנו שבשמים!!!

ותמיד תזכרי שרגע לפני האור, החושך הכי גדול..אז האור קרוב!בעז"ה

יש מה לייעץ, אבל לא בטוח שזה המקום והשלב...

 

מאחל לך כל טוב!

בע"ה תבשרי לנו מהרה בשורות טובות מאוד!!

ישועות ושמחות בקרוב ממש!

תרשמי לפנייך את כל הדברים החיוביים שלך אפילו דברים קטנים ותתפפללי ותבכי לפני אבינו שבשמיים ותבקשי ממנו ישירות את מה שאת רוצה שערי דמעה לא ננעלו ותעסיקי עצמך בעבודה לימודים טיולים  ימלא ה כל משאלות ליבך לטובה זיווג הגון במהרה עם ישראל חי

אני מבינה את התחושות ברמה שאי אפשר לתאר! שולחת לך ענק!

שהמעיין העיקרי הוא בתוכך.

 

את זה אף אחד לא יכול לקחת.

 

הרב קוק זצ"ל כותב שהאוצר הגדול הוא הרצון הטוב - ובזה כל אחד יכול לזכות ברגע אחד.

 

קודם כל, לחזור לעצמך, ברגיעה. להרגיש את הטוב שבך, להאמין בו, לשמוח בזה.

 

משם, לחשוב בנחת, איך מתייחסים באופן המיטבי במשפחה, במה שתלוי בך. מעבר לזה, לא אחריותך.

מה אפשר לפעול בעבודה, להשתדל ברצינות. מעבר לזה - השלך על ה' יהבך והוא יכלכלך.

מה הנכון לעשות לגבי הלימודים - וצעד אחרי צעד.

 

"פרידות קשות", זה קשה..  אבל לזכור שהכל בגדר בדיקה לאפשרות של נישואין. לא ערך עצמי. ואם מתברר אפילו לאחד מהצדדים שזה לא מתאים לשם - אז כמה שקשה, מוטב שהתברר מראש, מאשר אח"כ להרגיש שבעצם "אין בעיה" כזו, כי היחס הוא לא כמו שחשבת..

 

אל תתייאשי. פרקת לרגע, זה בסדר. ו..לקום מחדש. עם חיוך כלשהו אם אפשר..

 

אין מקום ל"נקיפות מצפון" שאת "מתבכיינת". אדם עם אמונה לא מרגיש כאב? זו מדרגה מאד עילאית, וגם לגבי זה יש דיונים ודקויות.  אבל מכל מקום, אדרבה, חשים רגע את הצער, בוכים עליו, ומתוך זה מתפללים לה' מעומק הלב. אם יש נקיפות-מצפון שלא מיידית כבר "מדברים עם ה' ", אז לא פלא שמתייאשים קצת.. מבט שלילי מוטעה על עצמך. מה פתאום? תראי את ההרגשה של הצער כלגיטימית, ומתוך ההרגשה, תהיה תפילה יותר מעומק הלב. וזה גם יעזור לך לקוות.

 

ומה קשור "רעה ולא מוצלחת"?... ממש לא מובן. בגלל שרע לך - אז את "רעה"?.. בדיוק ההיפך: מרגישה לא טוב-  ועוד מחפשת מה לא בסדר אצלה. יש טובה מזה?

 

לא תמיד "מנצחים" צ'יק-צאק.. תרגישי את הצער, תתפללי מעומק הלב, תקווי, תצאי מזה, תחושי את הטוב שבך בפנים; תחשבי בנחת עצות מעשיות לעצמך - תלכי בהן בהדרגה - ותנצחי....

 

הצלחה רבה.

 

 

איזו השקעה ממש דברים מחזקים ונכונים!!!

אני מרגישה הרבה יותר טוב ברוך ד׳ דברים הסתדרו לי.
זה ממש מדהים כי דיברתי עם ד׳ מהמקום הכי אמיתי והכי כנוע, הרגשתי שבאמת הוא האחד ויחיד בעולם שיכול לעזור לי,
והוא באמת עזר. מדהים ממש!
כבר ב״ה התקדמתי בלימודים, קבלתי תמיכה כספית קטנה ועוד דברים טובים קרו
שיהיו לכם חיים טובים שמחים ויפים!!

[הרצי"ה זצ"ל - וכן שמעתי גם על הרבי מלובאוויטש זצ"ל - היה מלין על כך שאנשים מודיעים כשיש צרות להתפלל עליהן, ולא מודיעים כשהמצב כבר השתפר..בשו"ט. אז יישר כח..]

ששום דבר לא הלך. ב"ה עבר... מקווה שגם אצלך בקרוב בעז"ה !! הרבה תפילות ומחשבות חיוביות.

כדי לנסות ולהשאר במסגרת של לימודים /ועבודה. לבקש עזרה תמיד אפשרי (טכנית / ונפשית- אפשר אולי גם לדבר עם חברה טובה ). ב"הצלחה רבה !

יותר טוב שבוע טוב ומבורך

הרבה בנות פסלו על פטור רפואי משירות צבאי (למרות שב"ה כבר הרבה שנים אני בריא לחלוטין*)

 

*לא מעוניין לפרט, תודה

זה לא מדד בכלל, כאילו בתיאור הראשוני אפילו לא תשאלו על זה? או תשמעו על האדם איך הוא ואז זה לא מדד. כמה מקום זה תופס?

לק"י

למה...
לא אכפת לי שלא עשה, הסיבה חשובה לי (היה גורם לי לפסול אם היה מתברר שהוא לא עשה צבא כי הוא פסיפיסט וכדומה)

לגבי האפשרות הראשונה- לא לעשות כלל- זה מאוד תלוי השקפה ואופי. יש בנות שיפריע מאוד ולא יסכימו אפילו לשמוע ויש כאלה שרק ירצו לשמוע את הסיבה וחוסר צבא לא יפריע להם אלא אולי הסיבה עצמה (תלוי מהי וכו').

לגבי האפשרות השנייה- אורך שירות- בעיניי לרוב הבנות זה כלל לא משמעותי ולא טורחות לברר על זה או לשאול.
אך אם אורך השירות התקצר בגלל בעיה רפואית- זה יעלה אצל רוב הבנות חשש גדול לפי דעתי (אבל מאוד מאוד תלוי מה הסיבה הבריאותית, כמובן).

בכל אופן, זה אתה ואלו מעשיך.
תתפלל לה' שתמצא את האחת שתאהב את בחירותיך ופועליך ושהדברים העלולים להפריע לה כלל לא יפריעו ולא יוגדרו כמכשול.
צלחות.

בגדול מעדיפה כאלו שעשו הסדר כי אני חושבת שהמסלול הזה מאוד נכון וטוב
אם יותר, גם טוב
אם פחות מסיבות כאלה ואחרות - לא נורא
קיצר, זה לא ה-מדד, ברור ומידות וכו חשובות בהרבה אבל זה לשוב

אני וחברים התווכחנו מה בנות מעדיפות? לוחם? סיירת? ג'ובניק? תומך לחימה? או אפילו אחד שלא עשה בכלל?

בחברות אחרות אולי הדיון הזה היה מיותר. כיוון שברור שהבחורה מסתכלת על האופי והמידות ולא על השירות הצבאי שהוא רק חלק קטן מהחיים. אבל, בחברה הדתית לאומית שהצבא תופס מקום נרחב בתפיסת החיים בכלל, ולא תמיד באופן מוצדק, אז השאלה פה לא כל כך ברורה או שהיא יותר ברורה לצד השני.  לא חושבים ככה?

 

בכל אופן תודה רבה!

נראה לי שלהיות לוחם בגדוד רגיל למשך שלוש שנים זה הרבה יותר קשה מסיירות, צריך למצוא דרך להתמודד עם השחיקה ועם התחושה שאתה סתם עוד בורג שכוח אל במערכת ענקית...

(ואני אובייקטיבי לגמרי)

בס"ד

 

זה מה שאני מעדיפה.

 

וזה עצוב שהחברה הדתית לאומית מאדירה כל כך דבר שהוא בכלל צורך ולא משהו שמלכתחילה אנחנו שמחים שאנחנו נזקקים לו.

 

ובמקרים מסוימים אצל אנשים מסוימים דווקא הייתי מעדיפה שיילכו להיות ג'ובניקים ולא קרביים.

קרבי לא מתאים לכל אחד ומבחינה נפשית זה לפעמים הורס.

 

[סליחה פשוט בשבת עלו לי מלא מחשבות על הצבא וכרגע אני לא מתה עליו במיוחד ]

זה ממש שטויות ודמיונות "לפסול" על דבר כזה.

 

אפשר לבדוק מה הבעיה הרפואית, מה משמעותה. אבל בגלל עצם העובדה שלא עשה יותר משנה?

 

העיקר האדם. ומי שהדמיון אצלה כ"כ חזק, שמענין אותה דווקא "שירות מלא" מצד עצמו, אז כנראה היא לא זו שמתאימה לך (או אם זה תיאורטי, למי שנוגע אליו).

 

לא אשקר זה נחמד כשזה קורה

אבל אני מכל הלב מעדיף שזה לא יתרחש

כמובן אלא אם כן זאת איזה רבקה כזאת ..

 

 

השאלה היא מזה רבקות..

רבקה זאת האישה האידאלית למשיח

קבלו את התיקונים שלי כשריטה

נולד בן דוד השבת!
עשינו קצת נחת לכמה אנשים...
מתחילים חומש חדש! של השראת שכינה!
חזק חזק ונתחזק!
שבוע טוב ומבורך!

יצא לי להיפגש השבוע עם אנשים אהובים מאד מתקופות שונות בחיים. תענוג .

שיעור שבועי מדהים ומחייה ! (בנוהל ב"ה!!)

הצלחתי להגיע למדרשה ערב אחד.

התבשרתי השבוע בשורה מרגשת ומשמחת בטירוף! הזלתי כמה דמעות.

שבת בעיר הקודש. אחים אהובים מאד. אחיינים מושלמים. גיסה מוערצת ואהובה .

חומש חדש, שבוע חדש, חודש חדש ..

זו תחושה קשה ומבאסת.

בפורים צריך להפוך את נקודת המבט(ובכל החיים בכלל כן )

ונהפוך הוא- עד שעמלק(ספק) יסתלק מהמוח והלב,

ונדע בפשטות שהכל מונהג ומנוהל.

אם הוא שלך- זה יחזור ואם לא, הוא לא שלך!

האחד שלך מחכה רק לך.
והכל בהשגחה פרטית לטובתך ולמענך.

לקב"ה יש את כל הדרכים בעולם, אם לא דרך הדלת הראשית, אז מהאחורית, ואם לא דרך דלת- אז חלון,

אין שום ייאוש כי הכל למענך וטובתך, אם הוא האחד, אז הוא יהיה, הוא יכול לבקש שתחזרו שוב, לשלוח מכתב,

את יכולה לצאת בעצמך עם בחור ולגלות שבעצם את רוצה אותו ולבקש, אתם יכולים להיתקע בתחנת אוטובוס במקרה

ולחכות שם שעתיים ובסוף להחליט לחזור ועוד אלף ואחד דברים וסיטואציות שקרו לאנשים.

העיקר זה לבטוח ולשמוח- כי אם זה מה שנעשה, זה מאיתו ית'.

 

אם הייתה לך תחושה שהוא לא ידע להביע רגש אז כנראה שזה נכון. לא הרגשת סתם דברים. מעולה שהורדת, סיבה מספיק טובה לא להמשיך קשר.
זה שאת מתחרטת זה לגיטימי לגמרי, זה גם סוג שבו הגעגוע לקשר מבטא את עצמו, אבל זה אף פעם לא אומר שטעית. אני מבינה אותך מאוד, אבל הי! הקב״ה איתך והוא זה שמכוון כל צעד שלך. הוא לעולם לא יתן לך לטעות באיש שלך.
אני לא ממליצה לך לפנטז איך אתם חוזרים. אם זה לא עבד בהתחלה ודבר לא השתנה מאז אז זה לא זה.
תחסכי מעצמך התרפקות על העבר, זה מתיש מידי, ותנטווי את הכוחות האלו לעתיד זוהר ומלא ברגש וקדושה.

שנזכה לבהירות הדעת והמחשבה.

אור גדול יאיר הכל בעז"ה.
 

שבת שלום ומוברך

קשר מנטלי הוא דבר חשוב. חוץ מזה שגם לא בטוח שמישהי יותר 'פרוּמית' תחבב את הרעיון שאתה פתוח - אז זה גם טובה בשבילה. 

 

יש בחורות חרדיות כאלו (מכיר אישית את קרובות משפחתי). אני פשוט לא מכיר מספיק את החברה החרדית כדי לומר כמה זה אפשרי לבקש דבר כזה מ'שדכן'. 

אתה יכול לנסות לחפש באתרי אינטרנט, כמו 'שליש גן עדן' - ולדלג על משוכת המחוייבויות החברתיות (רשומות שם גם בחורות חרדיות). 

 

בהצלחה! 

יש הנחה לביינישים

@בנדא מצוי!!...

גולד משו...
זה בתחנת רכבת של הדוידקה, בצד של הבית קפה.. כמה חנויות מתחת.
יש שם מבחר עצום, מוכר תמני מתוק.. אמין מאוד.

אני לא רואה צורך להשקיע באלפי שקלים בדבר פחות איכותי..

וכן, אמין. נתן אחריות מלאה.

(סתם מתעניין)

ובמצב של היום שהפרנסה קשה.

רובן קונים לנשים שלהם גולדפילד.

ואז במקום לקנות להם פעם פעמיים בשנה הם קונים להם יותר. (: 

בזהב כמו בכל חומר שנמשה מהאדמה, יש דרגות ניקוי ודרגות זיקוק שונות.
לדוגמא:
נפט, ברמת זיקוק של 92 אוקטן, הוא במצב של סולר (בוער אבל לא דליק), ברמה של 95 הוא בוער ברמה שהוא נפיץ, וב98 הוא גז.
אמנם 98 הוא הכי דליק ונדיף, הכי יקר והכי טוב לבעירה מצד עצמו, אך הוא אינו חזק כחומר בעירה. לעומת הסולר, שהוא זול הרבה יותר (אני מדבר על המחירים בעולם לא בארץ), אבל הוא חזק כחומר בעירה ובוער לאורך זמן ואינו מתנדף.

אצל הזהב זה מאוד דומה.
יש את רמת הזיקוק של גולדפילד, יש 14 קארט, ויש 28 קארט. (יותר מזוקק מזה הזהב הופך למים).
המחירים בהתאם.
הזהב 14 ו28 עולים 1800 שקל לגרם בערך (נמדד באונקיות), ולעומתו הגולדפילד נע בין 50-200 שקל לגרם, תלוי באיכות.
אמנם הזהב מחזיק לאורך מאות שנים בכל תנאי מזג האויר, אך הוא אינו מחזיק בנפילות מגובה ובמגע עם כימיקלים (אקונומיקה לדוגמא) הוא מתאכל.
הגולדפילד אמנם מחליד אחרי כמה עשרות/מאות שנים (תלוי בסוג), אך הוא עמיד הרבה יותר בנפילות ולא נפגע במגע עם חומרים כימים.
מקווה שהייתי מובן..

אבל מה שכתבת על זהב וגולדפילד לא נכון בעליל.

אני צורף והנה מידע נכון לגבי זהב וגולדפילד.

זהב נמדד על פי קראטורה, רמת טוהר הזהב (כדי שזהב יחשב לזהב על פי התקן העולמי, צריך שהסגסוגת תהיה לפחות 50% זהב, והסגסוגת בדרך כלל מורכבת מזהב, כסף ונחושת).
14 קראט- נקרא גם 585, שזה בעצם מספר אחוז הזהב שבסגסוגת (58.5%).
18 קראט- 750 (75.0%).
21 קראט- 915 (91.5%).
24 קראט- 999 (99.9%), מה שנקרא גם- זהב טהור (אין יותר טהור מזה כיום).

גולדפילד- חוט או פח נחושת (לפני ייצור התכשיט) שמצפים אותו בשכבת זהב 12 קראט מאד דקה באמצעות לחץ מאד גבוה.
גולדפילד לא נחשב לזהב בפני עצמו, זה שיש כאלה שקוראים לו זהב זול, זו טעות!
הוא גם שווה פחות מעשירית המחיר מזהב (טהור).

מצופה זהב- שכבת זהב דקיקה, עד כדי כך שהיא לא נחשבת מבחינת הערך העצמי שלה.

ערך הזהב כיום לגרם של 24 קראט הוא 156.3 שקל לפני מע״מ.
קחו בחשבון כשאתם משלמים על תכשיט, אז אתם גם משלמים על זמן עבודה בנוסף למחיר המתכת והאבנים (ולפעמים גם על שם המותג).

אז התבלבלתי בין אונקיות לגרמים..

אבל העיקרון אותו עיקרון, החיצוני הוא זהב מאוד לא איכותי.
חידשת לי שמדובר בסליל מתכת מתחת, ולא זהב.
תודה על המידע.

צדקת לגבי עניין החוזק של התכשיט, ככל שהקראטורה יותר גבוהה, ככה גם הזהב רך ופגיע יותר. לכן לפני כ-150 שנה המציאו את התקנים של הזהב, כדי לתת אופציה לתכשיט יותר עמיד בפני שחיקה ומכות וגם כדי לתת אופציה לתכשיטים זולים יותר, אבל שעדיין יהיה אפשר לקרוא להם זהב.

חסם עליון פחות קיים, אפשר לקניות במליונים לדעתי. טבעת לא מוגזמת לא תעלה על 7000 אני חושבת.

 

טבעת עם זרקון, עשויה כסף או גולדפילד, יכולה לעלות גם 200 ש"ח ניראלי.

 

אבל אני לא יודעת איך היא תראה אחרי שנתיים.

@המצב חסה
איפה שהוא קנה.
טבעת מהממת

מוכר תכישיטים איכותיים זול במיוחד .

לא מזמן עשינו אצלנו קניה לא פשוטה. 

וואלה פינק אותנו במחיר.

שלחנו אליו כמעט 10 אנשים וכולם מרוצים. 

אם מישו ירצה לשמוע פרטים. מוזמן ! 

מאוד מאוד מומלץ. עסק ותיק עם המון שנים של נסיון בתחום ואנשים נחמדים.

שאצבעות היד החזקה (ימין לימנית שמאל לשמאלית) רחבות יותר, ושהאצבעות מתרחבות בקיץ.

זה קשה,אפילו קשה מאוד.
נסי לצאת עם חברות,עם אחרים,
נסי להעסיק את עצמך בדברים אחרים.
זה עדיין יהיה קשה,אבל לפיות נסי להסיח את דעתך קצת מהקושי והכאב.

ובזמן הזה תתעסקי בעצמך תנסי מדי פעם להסיח את הדעת מדי פעם להתרכז בכאב .. ועם הזמן זה יעבור ותתגברי , כרגע אין מה לפחד מהכאב

קשה לביצוע

את לא תרגישי את זה עכשיו. גם לי הה קשה להאמין לזה, אבל זה אמיתי. וזה יקח מלא זמן. מלא!
לאט לאט..
באמת תתני לזמן לעשות את שלו. תתעסקי בדברים אחרים, צאי עם חברות, תטיילי... ואת תראי לבד איך זה עובר. אל תעמדי עם סטופר ותחכי... תמשיכי.. וגם את את נזכרת/ חושבת /מתעסקת בזה, זה בסדר להיות שם, אבל תנסי להכניס שוב מחשבות אחרות לראש, תעשי משהו שיסיח את דעתך...

בדיחה שחורה.

לא לכולם יש.


(סליחה, לא הצלחתי להתאפק)

זה אולי נובע מחוסר אמונה שהכל באמת מהשם.
סוג של רצון להרגיש שאני שולטת על הכל ואני אחראית למה שקורה.
צריך לדעת לשחרר ולהרפות, תוך כדי הבנה שיש דברים שלא תלויים בי ולא משנה מה אעשה.

אל תחשבי כך..

 

רק מההודעה כבר רואים שאת טובה.

 

את לא יכולה לדעת למה את "עדיין רווקה".

 

אולי כי המיועד לך עדיין עובד על המידות שלו?..  אולי כי פשוט עוד לא הזדמנתם ביחד?

 

 

נכון, שאדם צריך להשתדל להתקדם במעשים טובים, מידות טובות וכו'. ובוודאי זו גם הכנה טובה לנישואין, מלבד הערך העצמי.

 

אבל אל תחשבי "מגיע לי". לא יודעים חשבונות של ה'.

 

 

בכללות, נכון שחושבים שאם משהו לא הולך - כדאי להשתפר עוד. וגם להשתדל עוד ספציפית... להשתדל גם לחפש נכון.

 

אבל לא להגיע לסוג של מירמור-עצמי, "מגיע לי"... חס ושלום.  וכי ה' רוצה לעכב אותך מלקיים מצוה כזו? מלעשות מעשה טוב?

הרי נישואין זה לא רק "שכר", אלא גם מצוה והתחלה של עבודה גדולה ונפלאה. דרך חיים שה' רוצה בה. למה תחשדי שירצה למנוע זאת ממך?.. חלילה.

 

אכן, חכמים אומרים שלגבי ה"איכות" של השידוך, אז ב"זיווג שני", זה לפי מעשיו של האדם. ויש אומרים עפ"י הסוד, שהיום, מצד הנשמות, זה כבר "זיווג שני" אצל רובם. כאילו, כבר "היו פה" פעם...  אבל, מלבד שאלו דברים נסתרים, אין סתירה בין הרצון להשתכלל ולהיות טובים יותר, לבין השמחה והביטחון בה'.

 

אדרבה, חלק חשוב מהמעשה-הטוב בענין זה, הוא לבטוח בה' - וגם להיות עם שמחת -חיים. כמה שיותר תהיי שלווה ותקריני שמחה, כך יש יותר סיכוי שזה יורגש, ו"ימשוך" את מי שיהיה מתאים וראוי לזכות בך.

 

אם תדעי, שה"קו החיובי", של להוסיף טוב ולבטוח ולהוסיף שמחה - הוא עצמו פועל ויכול להועיל, זה יעזור לך לא ליפול למחשבות של ה"קו השלילי", אולי אני לא ראויה ואולי מגיע לי.. וכו'. כי תדעי שהגישה כאן אינה רק "תוצאה" ,אלא היא יכולה לפעול. להוסיף טוב ואומץ וחיוב. 

 

וזה שאת "מתחילה לעבוד על עצמך בעניינים מסויימים בעבודת ה' " - זה עצמו מעלה גדולה. אשרייך. את נבנית ומשתכללת - תמצאי מישהו שראוי לזה, בעז"ה.

 

[לגבי ה"דמעות".. אני מניח שגרמת גם לכמה שקראו את זה... חזק ואמץ!]

כל הכבוד לך על המעשה הזה!אני בטוחה כי נתת לה כח!יפה לראות מישהו כמוך שאיכפת לו באמת.
חיזקת גם אותי.תודה רבה

דברים אמיתיים נוגעים ומחזקים.
ניכרת רגישות גדולה ואמפתיה כנה.הדברים עזרו גם לי.
יישר כח. תודה!

על העידוד 

תודה רבה לכל אחד ואחת מכם על התגובות החמות והמחזקות

שכתבתם התעודדתי ושימחתם אותי 

וגם שיניתם את צורת החשיבה שלי לטובה

ה' יברך אותכם ויתן לכל מי שצריך זיווג הגון וכל משאלות ליבכם יתגשמו לטובה ולברכה

חודש טוב ומבורך

ענו פה כבר חכמים ממני.
רק שולחת חיבוק.

ממש אפשר להרגיש את הכאב במילים.

דבר ראשון שבעז"ה תמצאי בקרוב!
דבר שני, ממתי תיקון המידות מנע מאנשים להתחתן? אני חושב שרוב הנשואים בעולם עם מידות פגומות. .

אם את צריכה לתקן בעצמך משהו, זה רק כי זו האמת, כי ככה בעז"ה יהיה יותר טוב בעולם ובפרט לך ולמי שסביבך.

גם לי כרווק היו כאלה מחשבות, ובעוונותיי עשיית מה שאסור לעשות - והסתכלתי מסביבי.

סביבי היו אנשים נפלאים, שהיו נשואים,

אע"פ שבכל פרמטר אפשרי, בכל תחום שהוא, הם לא עשו משמעותית יותר ממני...

[אני כמובן לא יודע מה כל אחד עובר וכו', אבל בגדול...].

אמנם זו קפיצה לוגית קלה, אבל המסקנה היא שזה לא קשור!

 

רגע של שיתוף, קצת כואב:

אחרי גירושין אדם (וגם אני...) אוכל ים של סרטים,

'כמה אני רע', 'אין לי מידות', 'מי תרצה אותי' וכו'...

וכל זה במקרה הטוב, שאין מחשבות אובדניות וכו'...

זה שקר, זה מתועב, וזאת עצת היצר הרע נטו. נקודה.

 

לכולנו יש על מה לעבוד, והקב"ה שולח זיווג הגון מתי שהוא רואה לנכון.

אדם צריך בכל מקום שהוא נמצא לעשות את רצון הקב"ה,

והקב"ה מקרה לנו את הסיטואציות וההזדמנויות כפי שהוא רואה לנכון,

בהשגחתו העליונה, החובקת עולם ומלואו ויורדת עד פרטי הפרטים.

 

מקווה שתתחזקי ותגיעי לשמחה גדולה!

תבשרי לנו בשורות טובות במהרה!

אין בך שום דבר רע נשמה!
את כולך טובה וזה ניכר מהכתוב שלך..
תאהבי את עצמך ..היי שקטה..וזה יגיע..
אחותי אני גם רווקה -ולפעמים עולות לי אותם המחשבות-מה לא בסדר בי..וכאלה..
ואני אומרת לך מניסיון-המחשבות האלה רק באות להחליש הם עצת היצר..הם שיקריות..
תני להם לחלוף מעלייך כמו ציפור נודדת..
והאמיני שיום יבוא ואת תמצאי את אשר אבד.
והוא יגיע באמת!ויאהב אותך!
תמשיכי להיות מי שאת ..לא יודעת למה אבל גמלי מתחילות לזלוג הדמעות..אולי בגלל השיתוף בתחושות ..
ואולי כי אני כל כך מבינה את המקום שלך.
ה' מביט עליך -ילדה שלו-ואוהב.כל כך אוהב אותך.
ובקשר לחתן?!-
הוא יבוא.בנתיים אל תמררי את עצמך..
תיהי שמחה למרות הקושי ורגועה כאילו אין בך דופי.
שותפה לכאבך♡

אני אחסוך ממך את המתח- ממש לא.

אם מישהו התחתן לפנייך זה ממש לא אומר שהוא מוצלח יותר ממך. זה רק אומר שככה ה' רצה.

לעבוד על המידות זה חשוב בלי קשר לנישואין. אבל אל תיכנסי לפלונטר של המחשבות הרעות...
את טובה. וגם אם את צריכה להשתפר (כמו כולנו) זב לא אומר שבגלל זה לא תמצאי את הזיווג שלך. את תעבדי על עצמך- בשביל עצמך. ובעז"ה תמצאי את הזיווג שלך במהרה ובלי קשר לזה שאת לא מושלמת (כי, כאמור, אף אחד לא מושלם.

הרבה ס"ד!!

כמה מהאנשים הנשואים אינם מושלמים ויש אפילו די גרועים. את צריכה להזהר ממחשבות כאלו שידכאו אותך ודווקא הדכדוך ירחיק אותך מבחורים. תשתדלי להיות שמחה ולהעסיק את עצמך בדברים שמשמחעם אותך . ואני יודעת שזה ממש קשה...

נכון שקשה וכואב, ואני מכירה את זה טוב מאוד ולהכל יש סיבה בסופו של דבר

וזה גם בהשגחה

אבל להאמין במצב הזה זה מה שתוקע אותך

תשתחררי, תצאי, תכירי, ותנסי ליצור חיבור, תבני את החמלה שבך!!!

להכיר את הבן אדם ולא כל מיני שטויות אחרות מה אתם אומרים??? - לקראת נישואין וזוגיות

 

התאמה בין שני אנשים זה לא לפי רשימת מכולת אלא לפי מה שחשוב לך שיהיה לך בזוגיות שלך (אהבה, הקשבה, כנות, איכפתיות, משיכה, חברות)

ללמוד לבנות קשר

לעבוד על להיפתח רגשית עם מישהו אחר,ושהוא יפתח איתך,

אם פתוחים לאהבה היא כבר מגיעה לבד.

כשאת מרגישה טוב עם עצמך ומעריכה את עצמך, פתאום מגיעים הצעות

 

זו החלטה של הקב"ה, וככל שאני מזדקנת לי, אני יותר רואה כמה זה תלוי רק בו. 

ולכל אחד יש תיק בעולם הזה. מישהי רווקה, אחרת עם נישואין גרועים, אחרת עם ילד קשה, אחרת עם בעיות פרנסה, ומישהי שהכל ממש מושלם לה? אין לך מושג עם מה היא צריכה להתמודד מבפנים. 

כל אחד והתיק שלו, וההתמודדות שלו, והקב"ה רוצה עבודת ה' מאותו מקום. 

התפקיד שלך זה רק לנסות לעבוד אותו הכי טוב שאפשר מהמקום שלך. על כל השאר הוא אחראי. 

ותחזיקי מעמד...

אני התחתנתי לפני 10 שנים בגיל 32 (+)  ומזדהה עם כל מחשבה שתיארת כאן .

ממש זוכרת את המחשבות האלו מתרוצצות לי בראש ולא נותנות לי מנוחה.

 

ובכן - אני יכולה לבשר לך שעם כזה רצון לשפר מידותייך ולבחון את עצמך איפה ואיך את יכולה לשפר מעשייך

תזכי לבנות בית גם כשתהיה לך עוד עבודת מידות רבה  

 

בע"ה תזכי להשלים אותה תוך כדי גידול ילדים בשמחה.

 

מניסיוני האישי - כאשר תזהי שמחשבות אלו מביאות לתוצאה מעשית טובה כמו קבלה רוחנית טובה או השתפרות

במעשים (גם אם את נכשלת 9 פעמים מתוך 10) אז אפשר לתת להן מקום. כאשר תזהי שהמחשבות מחלישות אותך וגורמות

לך לראות את הקב"ה כשוטר מעניש ומלקה - נורה אדומה: זה מצד היצר הרע שמטרתו להעציב אותך, לדכא אותך עד אובדן האמונה שאי פעם תצליחי להתחתן. לא לזאת התכוון הבורא.

 

והעיקר - לאט ובטוח!

תצליחי מתוקה ואל תשכחי להתפלל יום ליום להשי"ת לקבל כוחות נפש כדי לעמוד בניסיון הזה מתוך שמחה.

 

 

 

 

 

צריך להיכנס להרבה בלבולים הכל טוב לחשוב חיובי ובעזרת ה יהיה חיובי ותזכי  לזיווג במהרה אני ממליץ את הכאב והצער לנצל כדי לבכות עם דמעות לבורא עולם ולבקש ממנו את מה שאת רוצה אחותי עשתה את זה וזכתה לבעל מדהים  שערי דמעה לא ננעלו בכל מצב לחפש את הטוב גם ממליץ ממה שקראתי באתרים תכתבי לפנייך אתכל היתרונות שלך אפילו דברים קטנים ותקראי את זה מידי פעם לדוגמא כיבוד אב ואם תפילה שהתפללת וכו  וגם להיות עסוק במשהו אם זה לימודים עבודה טיול וכו בעזרת ה זיווג הגון במהרה

שמעתי במס' הרצאות שכתוב: "...חיי בני ומזוני לא בזכותא תליא מילתא אלא במזלא תליא מילתא..."

וההסבר הוא ש: חיים, בנים ומזונות - אינם תלויים במעשיו של האדם אלא במזל שנקבע לו משמים.

"בני" - הכוונה לבנים ולבן זוג.

וממילא אין קשר בין התחזקות לבין זה שזה יקרב או ימנע ממך את הזיווג.

אבל כמובן שאם התחזקות עוזרת לך להתקדם בחיים אז זה מצוין. אבל לא להשתמש בהתחזקות בשביל להרגיע את המצפון.

(שמעתי הרבה הרצאות של הר' ימימה מזרחי ומאד התחזקתי. ממליצה לך גם. יש באתר "אשירה")

 

וגם, אם הקב"ה בחר בך שצטרכי לחכות, זה רק בגלל שיש לך את הכוחות לזה. 

תעריכי את עצמך, תסתכלי עליך מהצד ותראי איזה בן אדם גדול את!

כמוני - כמוך. עדיין מחכה. ולכן מרשה לעצמי לדבר..

 

דבר נוסף, תחשבי על כל התפילות שאת מתפללת, ושאחרים מתפללים עליך...

כל אלו יביאו לך רק תועלת בהמשך החיים.  רווח נקי.

 

ד' יעזור ובקרוב תמצאי את הזיווג שלך!!

בקרוב אצל כולם.

בשורות טובות.

 

אם כבר , מה שמעכב את הזיווג זה הקושי שלך לאהוב את עצמך .

 

אני אישה בת 45 , שלא התחתנה . יש לזה סיבות רבות. חלקן ידועות לי , חלקן לא. אבל מה שלמדתי בחיי, זה שאין קשר בין האופי , או עבודת המידות -לנישואים. ראיתי צדיקות נשואות , וראיתי גם רשעיות נשואות. בעיקר ראיתי את אלו שבאמצע. מסקנתי האישית היא שצריך הרבה מזל. 

 

אני מכירה גם לפחות מישהי אחת שוויצרית , אגואיסטית , ועם פוזה . היא נשואה באושר לגוי , שהוא בעל נפלא , תומך , אוהב ,יפה ואופה . הייתי שולחת כמה מבחורי ישראל ללמוד אצלו איך מתייחסים לאישה . ממש קשה לי לראות אותו לעומת בעלים של חברות שלי , שהם מאד מאד שתלטניים ולא מתחשבים .  אז אולי היא עבדה על המידות שלה ???.

ואם התפרקו- זה היה רק בגלל ה "וי".

צריך [אחרי כל בירורי התאמה וכו']

רצון אמיתי
קבלה
הערכה
כבוד
נכונות לעבודה
והבנה שלא מתחתנים על מנת לשנות.

ובטח לא לרצות את הסביבה.
הבניין הפנימי מתערער
החוסן- מתברר כאינו.

ואוכלים הרבה קש.
וזה ממש לא נעים.

והסובל הראשי זה האדם עצמו- שנכנס לסחרור לא רצוי.

א"א להתחתן בשביל הסביבה

זה חייב להיות עם הסכמה פנימית מלאה.

"לחופה לא נכנסים עם ספקות". בטח שלא עם חוסר הסכמה פנימית לזה...

לא בשביל לרצות את הסביבה.

לא להתחתן כדי לעצבן את הסביבה.
אבל יש גבול למה שאני מוכנה להקריב כדי לעצבן אותם.

בסוף מסמנים V על הגירושים.. 

ומזה לרצות את הסביבה?

זה לא היה רק בשנות ה 80? (: 

אני לא מוכן לעשות דברים בחיים כדי לרצות את הסביבה

בסופו של דבר יש הרבה דברים שעולים בחיי הנישואין, שאם היו בשלב הדייטים היו מפוצצים את הקשר. אבל כשיש מחוייבות - אז הרבה אנשים מעדיפים לעבוד על זה על פני לפוצץ. 

 

כנראה שבגלל ההבטחה לרב החבר שלך הרגיש כבר 'מחוייב'; אז עבדו על זה, וזה לא התפוצץ. 

 

אבל באמת נדרש בשביל זה הרבה כוח רצון, וכמובן - שגם הצד השני יהיה 'בעניין' (זה לבדו יכול להיות כבר רמז לנקודת חיבור מהותית בין בני הזוג...) 

 

בנוסף לכך, אני באופן אישי לא הייתי הולך לעשות את זה, כי אין רב שהייתי סומך עליו ככה. אבא ואמא שלי? סיכוי טוב שאם הם היו עושים לי דבר כזה הייתי מתחתן איתה, פשוט כי אני סומך עליהם... 

 

בכל אופן, לא משהו שהייתי ממליץ לחברים הקרובים שלי, גם אם אני הייתי מתחתן ככה

שאמר שאפשר להתחתן עם כל אחד וזה תלוי רק בעבודת המידות  

בס"ד

ואין עניין להקשות בכוונה על עבודת המידות שלנו.
אם אני יודעת שיהיה לי קשה להעריך מישהו פחות חכם ממני למשל אז חבל בכלל להיכנס לקשר כזה ולהתאמץ להעריך אותו.

וכנל לגבי רמה דתית.

אגב התיאוריה הזאת אומרת שדתי וחילוניה זה הגיוני.
ונכון שזה אפשרי אבל זה קושי מיותר.

שהבעיה היחידה בדתי וחילוניה / דתיה וחילוני הוא האפשרות מבחינת מערכת היחסים בין בני הזוג. אבל יש עוד סיבות לפסול קשר כזה, שלא קשורות לשאלה אם הם עשויים להיות מתאימים (כמו: חינוך הילדים). 

בס"ד

והתייחסתי רק לאימרה של הרב.

הסיפור הזה גרם לי טלטול רציני...

אולי אני סתם מבזבז את הזמן בחיפוש אחרי משהו מסויים בזמן שאני יכול לקחת כמעט כל מה שמציעים לי... 

 

זו תחושת החמצה רצינית 

 

@דונטפנצ'וס!

גם אם זה אמונת חכמים... אולי זו בעצם הוראה כללית שאפשר ללהסתדר כמעט עם כל אחת רק צריך לדעת להתפשר.

מבין אחי?  זה משגע אותי המחשבה הזאת..

ששדכנים ופסיכולוגים מוצאים כמה זוגות שלדעתם יכולים להתאים לפי כל הפרמטרים והזוגות מסכימים להיפגש לראשונה בחתונה שלהם על הפרק הראשון הם מתחתנים וכל התוכנית הם עובדים על הזוגיות עד שבסוף הם מחליטים אם להתגרש או להשאר ביחד. יש זוגות שבהתחלה בוכים על ההחלטה ובסוף מחליטים להישאר יחד.

?!?!?!?!?!?!?!?!?!

ועוד לנהל אותם בפומבי? לא לעניין.

אני לא זוכרת את השם אני אחפש

married at first sight

יכול להיות שהרב זיהה בבחור תכונות מסויימות . ישהאנשים שהם כ"כ כלליים שיכולים להסתדר כמעט עם כל אחד....הרוב לא כזה.

''הוא עמד בתנאי''

 

ומסתבר שהרב שידך לו מישהי

שלפי כל הפרמטרים הם אמורים להתאים אחד לשני.

כל השאר זו עבודה אישית של האדם.

 

 

 

אתה מקבל דברים כאלה אצל צדיקים גדולים
תלמידי חכמים יראי שמיים ומזכי הרבים.
קשה למצוא כאלה היום, אבל הם ישנם.
הצדיק לא מחליט לבד מה לתת לך
אלא רואה ברוח קודשו מה רצון ה׳
וכמובן מבקש ופועל אצל ה׳ שיתרצה
להושיע אותך
ואז אתה מוצא אצלו את ישועת ה׳

חז"ל אומרים שהמלאך שבא להיאבק עם יעקב הוא שרו של עשו, ורש"י מביא שתי דעות: "כליסטים נדמה לו", ו"כתלמיד חכם נדמה לו". מתברר שלאותו שר של עשו, שהוא היצר הרע, יש שתי צורות:
באופן אחד הוא תופס אדם כמו ליסטים ומושך אותו – "לך תעשה דבר כזה וכזה"; ואחר כך הוא פושט את בגדי הליסטים, מתלבש בחגיגיות כתלמיד חכם וטוען: "תראה, אתה כזה וכזה, רשע מרושע - תעשה תשובה, תעשה כפרת עוונות, תתענה מיום זה עד יום זה".

שאדם נתקל בקושי ובסוף נכשל ונפל, אם יהיה שקוע בבוץ שלו אז הפסיד פעמיים..

אבל אם אדם אחרי הכישלון מרים את עצמו, וממשיך להתקדם אז הרוויח את כל הקופה...

(מעובד ממאמר של הרב אבן ישראל שטיינזלץ)

"הזמן הכי טוב לשתול עץ היה לפני 20 שנים. הזמן הבא הכי טוב הוא עכשיו."
– פתגם סיני

קיצור דברים בסגנון הזה..
בשורות טובות

אשתדל בלי נדר אולי לכתוב גם

אני חי... 

ובריא ! 

תודה לה' זה הדבר שהכי צריך לשמח אותנו כל יום.

שאר הדברים זה בונוס.. 

 

"כשהקב"ה רוצה להיטיב לאדם, ורוצה רק שיתפלל האדם על הדבר, אז מזמין לפניו צער או פחד מעין זה... כי כל דבר שהש"י רוצה להביא לעולם או לאדם הוא מתפשט לכמה גוונים... ולכך כשמתעורר מידה זו לטובה מתעורר ג"כ ההפך ח"ו, ומרגיש פחד ומתפלל ובא הטוב... ומן המיצר קראתי יה - שמתוך הצער זועק לה' ועונהו במרחב שזה נקרא נחמה - דהיינו שמתנחם על צער העבר, שרואה שאין צער"

 

(צדקת הצדיק פסקה ע"ה)

זה חסד שהקב"ה ברא אותנו בתור חצי - אם לא היינו מתאמצים כ"כ וסובלים כ"כ כדי למצוא את החצי השני - איך היינו מעריכים אותו כ"כ?

 

המושג סובלים בכלל לא היה צריך להיות קיים. 

אני מסתכל על זה יותר בתור אתגר.. (: 

שלמי שיש אמונה גדולה.

יותר קל לו להתמודד.

(: 

(קצת ארוך אבל שווה קריאה)
שתמיד קודם התםילה, היה יושב במקוו מסתכל על הציבור, חושב למשך כמה דקות ושמסיים החזן היה רואה ומתחיל את התפילה.

יום אחד הרב מתעקב יותר מהרגיל, הציבור ממתין ורק אחרי זמן ארוך מאוד הרב סיים, והתחילו את התפילה.
אחד התלמידים שלו, לקח אומץ ושאל את הרב לפשר דבריו כל יום ולמה היום האריך ביותר?

ענה לו הרב, שכל יום הוא מגיע לבית הכנסת, ומרגיש גאווה 'כל הציבור בה להתפלל יחד איתו, לכן מסתכל על הציבור וחושב לעצמו עד כמה טובים ממנו האנשים, ואז הגאווה חולפת ואז הוא יכול להתחיל להתפלל..

היום שהגעתי לתפילה, ראיתי שיש רוח רעה אצל אחד המתפללים, ובגלל הדרגה שלי הבנתי שאותו יהודי עשה חטא בלילה עם גויה... עם דבר כזה בטוח שאני יותר צדיק ממנו, והיה לי קשה להתגבר על מידת הגאווה..

ואז חשבתי, איזה דרגה גבוה יש לאותו יהודי, אע"פ שהוא חוטא, הוא לא פורק עול אלא מתקדם הלאה, ובבוקר עדיין מתייצב מוקדם לתפילה ממלא ברור לי שאני לא יכול להתגאות עליו, והייתיממוכן לתפילה...


אפשר ללמוד מזה, שיצר הרע עובד תמיד בשני שלבים, בשלב 'החטא' ובשלב 'אחרי החטא', אם יהודי לוקח את עצמו ביהודים ולמרות החטא לא נשאר בעקבות, אלא עושה חשבון נפש ונמשיך להתקדם הלאה ממלא מגיעה לדרגה גבוה הרבה יותר..

בשורות טובות, ויישר כח על הזרימה עם הרעיון!

אשרייך!
באמת, ישר כח עצום.

עד שיצליח  אם אדם פסימי הוא לא ינסה   בהצלחה לכולם