פורום לקראת נישואין וזוגיות (עמוד 1056)

בסופו של דבר יש הרבה דברים שעולים בחיי הנישואין, שאם היו בשלב הדייטים היו מפוצצים את הקשר. אבל כשיש מחוייבות - אז הרבה אנשים מעדיפים לעבוד על זה על פני לפוצץ. 

 

כנראה שבגלל ההבטחה לרב החבר שלך הרגיש כבר 'מחוייב'; אז עבדו על זה, וזה לא התפוצץ. 

 

אבל באמת נדרש בשביל זה הרבה כוח רצון, וכמובן - שגם הצד השני יהיה 'בעניין' (זה לבדו יכול להיות כבר רמז לנקודת חיבור מהותית בין בני הזוג...) 

 

בנוסף לכך, אני באופן אישי לא הייתי הולך לעשות את זה, כי אין רב שהייתי סומך עליו ככה. אבא ואמא שלי? סיכוי טוב שאם הם היו עושים לי דבר כזה הייתי מתחתן איתה, פשוט כי אני סומך עליהם... 

 

בכל אופן, לא משהו שהייתי ממליץ לחברים הקרובים שלי, גם אם אני הייתי מתחתן ככה

שאמר שאפשר להתחתן עם כל אחד וזה תלוי רק בעבודת המידות  

בס"ד

ואין עניין להקשות בכוונה על עבודת המידות שלנו.
אם אני יודעת שיהיה לי קשה להעריך מישהו פחות חכם ממני למשל אז חבל בכלל להיכנס לקשר כזה ולהתאמץ להעריך אותו.

וכנל לגבי רמה דתית.

אגב התיאוריה הזאת אומרת שדתי וחילוניה זה הגיוני.
ונכון שזה אפשרי אבל זה קושי מיותר.

שהבעיה היחידה בדתי וחילוניה / דתיה וחילוני הוא האפשרות מבחינת מערכת היחסים בין בני הזוג. אבל יש עוד סיבות לפסול קשר כזה, שלא קשורות לשאלה אם הם עשויים להיות מתאימים (כמו: חינוך הילדים). 

בס"ד

והתייחסתי רק לאימרה של הרב.

הסיפור הזה גרם לי טלטול רציני...

אולי אני סתם מבזבז את הזמן בחיפוש אחרי משהו מסויים בזמן שאני יכול לקחת כמעט כל מה שמציעים לי... 

 

זו תחושת החמצה רצינית 

 

@דונטפנצ'וס!

גם אם זה אמונת חכמים... אולי זו בעצם הוראה כללית שאפשר ללהסתדר כמעט עם כל אחת רק צריך לדעת להתפשר.

מבין אחי?  זה משגע אותי המחשבה הזאת..

ששדכנים ופסיכולוגים מוצאים כמה זוגות שלדעתם יכולים להתאים לפי כל הפרמטרים והזוגות מסכימים להיפגש לראשונה בחתונה שלהם על הפרק הראשון הם מתחתנים וכל התוכנית הם עובדים על הזוגיות עד שבסוף הם מחליטים אם להתגרש או להשאר ביחד. יש זוגות שבהתחלה בוכים על ההחלטה ובסוף מחליטים להישאר יחד.

?!?!?!?!?!?!?!?!?!

ועוד לנהל אותם בפומבי? לא לעניין.

אני לא זוכרת את השם אני אחפש

married at first sight

יכול להיות שהרב זיהה בבחור תכונות מסויימות . ישהאנשים שהם כ"כ כלליים שיכולים להסתדר כמעט עם כל אחד....הרוב לא כזה.

''הוא עמד בתנאי''

 

ומסתבר שהרב שידך לו מישהי

שלפי כל הפרמטרים הם אמורים להתאים אחד לשני.

כל השאר זו עבודה אישית של האדם.

 

 

 

אתה מקבל דברים כאלה אצל צדיקים גדולים
תלמידי חכמים יראי שמיים ומזכי הרבים.
קשה למצוא כאלה היום, אבל הם ישנם.
הצדיק לא מחליט לבד מה לתת לך
אלא רואה ברוח קודשו מה רצון ה׳
וכמובן מבקש ופועל אצל ה׳ שיתרצה
להושיע אותך
ואז אתה מוצא אצלו את ישועת ה׳

חז"ל אומרים שהמלאך שבא להיאבק עם יעקב הוא שרו של עשו, ורש"י מביא שתי דעות: "כליסטים נדמה לו", ו"כתלמיד חכם נדמה לו". מתברר שלאותו שר של עשו, שהוא היצר הרע, יש שתי צורות:
באופן אחד הוא תופס אדם כמו ליסטים ומושך אותו – "לך תעשה דבר כזה וכזה"; ואחר כך הוא פושט את בגדי הליסטים, מתלבש בחגיגיות כתלמיד חכם וטוען: "תראה, אתה כזה וכזה, רשע מרושע - תעשה תשובה, תעשה כפרת עוונות, תתענה מיום זה עד יום זה".

שאדם נתקל בקושי ובסוף נכשל ונפל, אם יהיה שקוע בבוץ שלו אז הפסיד פעמיים..

אבל אם אדם אחרי הכישלון מרים את עצמו, וממשיך להתקדם אז הרוויח את כל הקופה...

(מעובד ממאמר של הרב אבן ישראל שטיינזלץ)

"הזמן הכי טוב לשתול עץ היה לפני 20 שנים. הזמן הבא הכי טוב הוא עכשיו."
– פתגם סיני

קיצור דברים בסגנון הזה..
בשורות טובות

אשתדל בלי נדר אולי לכתוב גם

אני חי... 

ובריא ! 

תודה לה' זה הדבר שהכי צריך לשמח אותנו כל יום.

שאר הדברים זה בונוס.. 

 

"כשהקב"ה רוצה להיטיב לאדם, ורוצה רק שיתפלל האדם על הדבר, אז מזמין לפניו צער או פחד מעין זה... כי כל דבר שהש"י רוצה להביא לעולם או לאדם הוא מתפשט לכמה גוונים... ולכך כשמתעורר מידה זו לטובה מתעורר ג"כ ההפך ח"ו, ומרגיש פחד ומתפלל ובא הטוב... ומן המיצר קראתי יה - שמתוך הצער זועק לה' ועונהו במרחב שזה נקרא נחמה - דהיינו שמתנחם על צער העבר, שרואה שאין צער"

 

(צדקת הצדיק פסקה ע"ה)

זה חסד שהקב"ה ברא אותנו בתור חצי - אם לא היינו מתאמצים כ"כ וסובלים כ"כ כדי למצוא את החצי השני - איך היינו מעריכים אותו כ"כ?

 

המושג סובלים בכלל לא היה צריך להיות קיים. 

אני מסתכל על זה יותר בתור אתגר.. (: 

שלמי שיש אמונה גדולה.

יותר קל לו להתמודד.

(: 

(קצת ארוך אבל שווה קריאה)
שתמיד קודם התםילה, היה יושב במקוו מסתכל על הציבור, חושב למשך כמה דקות ושמסיים החזן היה רואה ומתחיל את התפילה.

יום אחד הרב מתעקב יותר מהרגיל, הציבור ממתין ורק אחרי זמן ארוך מאוד הרב סיים, והתחילו את התפילה.
אחד התלמידים שלו, לקח אומץ ושאל את הרב לפשר דבריו כל יום ולמה היום האריך ביותר?

ענה לו הרב, שכל יום הוא מגיע לבית הכנסת, ומרגיש גאווה 'כל הציבור בה להתפלל יחד איתו, לכן מסתכל על הציבור וחושב לעצמו עד כמה טובים ממנו האנשים, ואז הגאווה חולפת ואז הוא יכול להתחיל להתפלל..

היום שהגעתי לתפילה, ראיתי שיש רוח רעה אצל אחד המתפללים, ובגלל הדרגה שלי הבנתי שאותו יהודי עשה חטא בלילה עם גויה... עם דבר כזה בטוח שאני יותר צדיק ממנו, והיה לי קשה להתגבר על מידת הגאווה..

ואז חשבתי, איזה דרגה גבוה יש לאותו יהודי, אע"פ שהוא חוטא, הוא לא פורק עול אלא מתקדם הלאה, ובבוקר עדיין מתייצב מוקדם לתפילה ממלא ברור לי שאני לא יכול להתגאות עליו, והייתיממוכן לתפילה...


אפשר ללמוד מזה, שיצר הרע עובד תמיד בשני שלבים, בשלב 'החטא' ובשלב 'אחרי החטא', אם יהודי לוקח את עצמו ביהודים ולמרות החטא לא נשאר בעקבות, אלא עושה חשבון נפש ונמשיך להתקדם הלאה ממלא מגיעה לדרגה גבוה הרבה יותר..

בשורות טובות, ויישר כח על הזרימה עם הרעיון!

אשרייך!
באמת, ישר כח עצום.

עד שיצליח  אם אדם פסימי הוא לא ינסה   בהצלחה לכולם

אחי אין לי מושג מה עובר עליך, אני יכול רק להעריך..
אין לי מילים טובות מספיק בשביל לנחם אותך.

רק תשתדל להחזיק חזק!
רק טוב יהיה בעז"ה

שה' יתן לך כח, אמן!

יצאתי פעם עם מישהי שלא היה אכפת לה לנסוע שעות.
 

כך שהפגישות היו נעימות גאוגרפית אף שהיינו במרחק ניכר.

ופעם יצאתי עם מישהי מאוד צפונית. והנסיעות לקחו 3-4 שעות.

+ עלו איזה 80 ש"ח. ככה שלא הייתי הכי מבסוט על העניין.


אמנם מפי רבי שמעתי שאין לייחס לעניין כל משמעות. ואם יש הצעה טובה.

לצאת אף למרחקים גדולים. אני עדיין מתקשה ליישם.

 

יש לי חבר שלומד בישיבה במצפה רמון, ככה שרוב הפגישות שלו היו במרחק של מספר שעות.. (פעם הוא נפגש עם מישהי מבאר שבע.. לא היה מאושר ממנו על זה שהוא צריך ליסוע רק שעה)

בקיצור נראה לי שאם שני הצדדים מוכנים להשקיע בשביל הקשר, ולבוא אחד לקראת השני (תרתי) זה לא מפריע בכלל..

גרתי בצפון (בשירות). ויצאתי עם מישהו מהדרום.
אז לא היה אכפת לי, אבל היום אני מצטערת על כל דקת נסיעה.
(גם הוא קצת השקיע כן? אבל אין ספק שניצל את חוסר האכפתיות שלי מהדרכים הארוכות וכרטיס הנסיעות שהיה לי אז(; )

מאז לא יצא לי כזה רחוק.
וגם, אני גרה בחור. אז כל נסיעה היא השקעה כביכול.

לפני כמעט 30 שנה... לא היום בכביש 6 ורכבות..
אנחנו דור של מפונקים

אפשר לשאול אם אתה יודע כל כמה זמן נפגשו?

וזה לא הזוג היחיד ככה. יש עוד כמה כאלו במרחקים שונים

נשמע מקסים...
אנחנו נפגשים פעם בשבועיים (אילוצי הישיבה) וזה מבאס ברמה ענקית...

אני בפנימייה בדרום וארוסי (תיכף ) בצבא כך שנפגשים בערך פעם בשבועיים שלושה אם לא יותר..

בדיוק כמונו!
אתם מדברים בקביעות?
אנחנו לדג יכולים לדבר פעם ביום וזה קשה!!
בעיקר כשאני יודעת שהמסלול בישיבה עוד ארוך רק נשאר לי לקוות שיקלו עליו קצת שיהיה וותיק יותר...

3 שעות פלוס באוטובוסים
שפלה לרמת הגולן.
היה שווה כל רגע אישתי וזה….

הרבה מתקשים עם זה..

פעם ראשונה הוא הגיע לי-ם

פעם שנייה נפגשנו באמצע הדרך - ת"א

פעם שלישית הגעתי לקריות

 

היה לא פשוט אבל לא מתחרטת. רק כך יכולתי להיות בטוחה

שלא הפסדתי זיווג בגלל פינוק יתר.

 

לדעתי - לא להגביל את טווח ההצעות בגלל שיקול של מקום כי יש בכך התערבות ברצונו של המקום יתברך.

 

מה שכן - כדאי לעשות בירורים יותר מקיפים כדי לעמוד באופן יותר יסודי על טיב ההצעה

ועל הכדאיות לנסות לבחון אותה.

 

בהצלחה!

 

ודרומה...
זה מלא שעות נסיעה...

פעם ראשונה הוא בא לרחובות באוטובוס .

פעם שניה  (חושבת , לא בטוחה ) נפגשנו בירושלים .

ונסענו באוטובוס יחד היה חוויה .....

 ופעם שלישית או רביעית הוא בא (עם רכב ואסף אותי ) ונסענו לטיילת בארמון הנציב ......

והינו בהמשך גם במיני ישראל ....... היה כייף , למדתי להכיר את אזור ירושלים .....

והוא למד להכיר את אזור המרכז .

 

תלוי ברמת הקשר והמרחק לא כל כך משפיע אפשר להתגבר על מכשול זה .

מכירים מקומות חדשים ומעניינים , אפשר לנצל את הנסיעה הארוכה לשנה /לקראה .....

 

 

בעלי בכלל היה רוב השנים האלה ברחוב הסמוך !‏
פירנסתי את אגד,‏ נסעתי בלי סוף..היה קשה בעיקר כי אצלי זה היה המצב הסטנדרטי-‏ שאני רחוקה מכולם..אז אם למי שגר בירושלים אחת מתוך 10‏ בנות תגור רחוק אז אצלי היחס הפוך.
ובזמנו לא היה קו שעוצר באמצע הדרך ואנשים לא הבינו אותי למה זה כזה מסובך להפגש באמצע.‏ לך תסביר שהקו היחיד שלא ישיר מגיע רק 3‏ פעמים ביום בשעות תקועות.
אז בפגישה ראשונה לרוב אני נסעתי.‏ לפעמים הבחור היה צדיק ובא.‏ ולפעמים מצאנו מקום אחר.
בהמשך בדר"כ פעם -פעם.
לרוב המינון היה פעם-פעמיים בשבוע.
מסובך אבל אפפשרי ואני ממש לא ממליצה לוותר על הצעה בגלל זה תחשבו שלפום צערא אגרה-‏ מה עדיף לנסוע הרבה שעות בשביל אותה הבחורה או לצאת עם עוד כמה בנות אחרות? את הדרך שצריך לעבור בסוף עוברים.‏ הכסף שאמור להתבזבז,‏ מתבזבז וגם ההשקעה רשומה מראש.

העיקר לא לחסום.

באמת מודה שזה היה נס שבעלי חיכה לי פה מתחת לגשר

אז יוצא להיפגש בממוצע בפעם בשבועיים בערך. קשה אבל אפשרי

למה שהיא תחליט בשבילך את מי להכיר?

הצעה זה מלשון "להציע". כשמה כן היא מעצם הגדרתה את יכולה להסכים להצעה או לחילופין לסרב לה (בנימוס).

תגידי לה שאת רוצה להכיר את הבחור שאת רוצה להכיר.

וגם זה מתחבר לי כי ראיתי את ההתנהלות שלו ...

הוא קרוב משפחה שלה

כמו שכבר אמרו פה, התפקיד שלה הוא ל ה צ י ע. לא מעבר לכך.

אם את החלטת, אחרי שאת מכירה אותו קצת ומבררת עליו, שזה לא מתאים- זכותך. אבל אם לך זה נראה מתאים (כולל כל החסרונות, שצריך לשקול אותם בכובד ראש)- זה לא עניינה בכלל. בטח שלא להציע לך בחור אחר כשאת עדיין יוצאת איתו.

ההחלטה צריכה להיות שלכם. לגמרי. כמובן שצריך לעשות בירורים ולבדוק את הדברים שמפריעים. אבל היא בשום אופן לא יכולה להחליט בשבילך.

היא ממש לא מחליטה בשבילי, היא מכירה אותו בגלל זה הדעה שלה חשובה לי והחסרונות שהיא אמרה לי מאוד מפריעים לי...

חיכית חודש לתשובה שלו???

"אֱמוּנָה בְּעַצְמוֹ" 
וְהַכְּלָל הַמּוּבָן מִדְּבָרָיו [של ר' נחמן] - שֶׁהָאָדָם צָרִיךְ שֶׁתִּהְיֶה לוֹ אֱמוּנָה בְּעַצְמוֹ -
שֶׁגַּם הוּא חָבִיב בְּעֵינֵי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ,
כִּי לְפִי גְּדֻלַּת טוֹבָתוֹ שֶׁל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ - גַּם הוּא גָּדוֹל וְחָשׁוּב בְּעֵינָיו יִתְבָּרַךְ.

(וּכְבָר מְבֹאָר עִנְיָן זֶה כַּמָּה פְּעָמִים -
שֶׁאֵין זֶה עֲנָוָה לִהְיוֹת בְּמֹחִין דְּקַטְנוּת חַס וְשָׁלוֹם, וּצְרִיכִין לְבַקֵּשׁ הַרְבֵּה מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ לִזְכּוֹת לְדַרְכֵי עֲנָוָה בֶּאֱמֶת). 
(שיחות הר"ן, ק"מ)

ואתה שלם עם ההחלטה לחכות לה? או שיש התלבטויות?

צריכה לחכות לו במקרה שלי...
אבל כשזה זה שווה לחכות...
זה זמן מוגבל לעומת המשך החיים שלי.

מה שחסוי אמרה...
יעקב חיכה 7 שנים לרחל... זה לא מוזר לעשות את זה, זה פשוט קשה... מאוד...

אני ממש מבינה אותך!
כלומר אני נמצאת בסיטואציה קצת שונה אבל ההמתנה הזאת למשהו שאתה לא מכיר ולא יכול לצפות אותו אבל אתה יודע שהוא יהיה טוב!
בשורות טובות בעזרת השם!!

אתה יודע מתי היא כן תהיה מוכנה? 

היא גם לא יודעת בדיוק...

אני מבין אותך.  גם לי היה פעם מצב כזה... שמישהי תקועה בראש זה סיפור מההפטרה

אבל... אתה צריך להשתמש בהיגיון.. 

 

 

קודם כל, מי אמר שהיא תהיה מוכנה בזמן הקרוב?

ואולי עד אז ירד לה ממך והיא תלך למישהו אחר?

אין לי בעיה לחכות בשבילה. .. זה פשוט קשה...

אבל, מכיר בחור שיצא עם בחורה וזה היה רציני, עד שהיא החליטה שהיא צריכה זמן. ומרחה. ומרחה. ומרחה. והוא פשוט נשבר, ועם כל הקושי נפרד ממנה והתחיל לצאת עם מישהי אחרת. והתחתן איתה. איתה דווקא הלך די בקלות. 

 

המתנה זה לא דבר של מה בכך, וזה לא שליעקב אבינו היו יותר מדי ברירות (אמא שלו אמרה לו לקחת מבנות לבן אחי אמו, וגם המורשת של סבא שלו היתה להתעקש על מישהי מהמשפחה). אל תקח את זה כמודל לחיקוי. 

 

בסופו של דבר אתה עושה את הבחירות שלך בעצמך, אבל בדיוק כמו שעצה טובה לחיים היא להיות פתוחים לאופציות שלא העלינו על הדעת בעבר ("אל תהיה בררן" וכדו') - כך אסור להינעל על בחורה ספציפית (וזה אפילו יותר גרוע מאשר חיפוש אחר מודל ספציפי). 

 

בהצלחה, בכל אופן. 

 

 

הוא לא חיגה והתחתן בסוף.. והיא עד היום רווקה....

משהו בזמן הזה.

(אני חיכיתי לבחורה כמה שנים, והייתי בטוח שזאת הזיווג האמתי שלי, ובסוף לא הסתדר.)

יש לי מכרה שההורים לא הסכימו שיתחתנו והם מעדה מסויימת שהמנהגים שם קשים,

הם חיכו זה לזו יותר משבע שנים (!!!! )

( ולא ידעתי מכל זה ושהיא בקשר רק ידעתי שהיא לא מסכימה לשמוע הצעות והיה לי מוזר כי היא הייתה תורנית וחזקה מאוד והייתי מנסה להציע ללא הועיל )
לאחר זמן התחתנה וסיפרה לי את כל הסיפור ושלאחר שדיברנו הם החליטו שבאמת חיכו מספיק, הם הלכו לגדולי הדור שאמרו להם להתחתן לבד.

אז יש אנשים כאלה כמו יעקב ורחל בדור שלנו.

אגב הם מימנו לבד את החתונה מתרומות , שמלה מגמח, ניסים עם הטבעת, בעל האולם תרם להם המון בהפקה ושעתיים לפני החתונה העלה את האולם כמה קומות, תרם עיצוב וכיסא כלה
ובסוף ההורים הגיעו בהפתעה.

בעצם- השם בכבודו ובעצמו חיתן אותם.

סיפור מרגש ונוגע ללב.

(אולי כדאי ללכת לקבר רחל להתפלל.... )


בהצלחה רבה !

הבן אדם עוד עלול להעביר את חיו בהמתנה.

בגלל סיבות צדדיות או הבחורה בעצמה אומרת שהיא צריכה פסק זמן.

במקרה הראשון הקשר בין בני הזוג הדדי ורצוי, אך נמנע מסיבות כפויות.

במקרה השני לגברת יש התלבטות שרק אלוקים יודע אם בסוף היא תגמר בהחלטה חיובית.

או שלא הבנתי את הסיטואציה...

 חכם!

העבירה הרגשה שעם הזמן יהיה שייך?
אם 2 התשובות הם לא....
לא כדאי לתת לחלומות והפנטזיות להשתלט...
בהצלחה!

אבל שזה יהיה שייך...

דרך אגב, למה אתה צריך עידוד?

בס"ד

שלוש שנים?

אני אגיד לך מה.
אתה בן עשרים, זה סבבה לגמרי שלא תצא בשלוש שנים הקרובות.
אבל אני חושבת שלא לצאת כי מחכים למישהו זה די גרוע..
ומה אם לא תתחתנו ואם עוד שלוש שנים תגלו שזה כ"כ לא קשור?
המשבר יהיה נורא ואז כמה זמן ייקח לך לחזור ולצאת?
למה לא לנסות להשתחרר ואם עוד שלוש שנים תחשוב שזה מתאים תמיד תוכל לחפש אותה?
אבל מתוך שכל, לא רגש.
מתוך הבנה שאני רוצה אישה כזאת אז למה לא לבדוק את זאת שהכרתי.
אין לי בעיה עם לבדוק חברים לשעבר כשמתחילים לצאת, אני רוצה לעשות את זה בעצמי עם אחד ספציפי, אבל לחכות בכוונה תחילה ולנסות לתדלק את הרגש נראה לי אכזרי. לא כלפיה, כלפיך. זה פשוט לפספס. וחבל..

ממקרים כאלה צריך להסיק שאם מחליטים לחתוך טוב שיהיה סופי , אם לא בשבילי בשביל הצד השני. פשוט נורא. בנאדם אשכרה יושב ומחכה שתיצור איתו קשר...
אולי היא תמצא מישהו אחר? באמת נראה לך שתטרח לעדכן שתפסיק להמתין לה?

וגם,
אם זאת היא באמת הזיווג שלך,
אז גם אם תצא בנתיים עם אחרות, לא יקרה כלום ולא תתחתן. ואז תחזור אליה.
ואם זאת לא היא,
אז תצא עם אחרות ותכיר את אישתך.
אבל לשבת ולחכות זה סתם מייגע ויוצר תיסכולים.
בכללי המושג ״הפסקה״ בקשר לא תמיד טוב. כי לא תמיד תהליך ושינוי שצד אחד עובר, גם השני עובר אותו. אז לפעמים זה מיותר...
אבל צריך לבחון כל מקרה לגופו, ואת האמת שלא נתת יותר מידי פרטים למקרה שלך.
תתייעץ עם רב, הכי טוב.

אותו הדבר רק הפוך

לי קרה הפוך.

אנשים יורדים,

אבל זה תלוי לפי הסביבה שאלה כללית מדי.

אדם צריך לעבוד את הקב"ה. נקודה.

מה זה קשור לשאלה האם הוא נשוי או לא?

מה זה משנה שהוא עבר רווקות קשה?

 

[אני מכיר את המציאות, אבל אסור להשלים איתה.

לדעתי זה בעיקר על בנות, או בנים שעזבו את הישיבה.

הסיבה העיקרית היא חוסר במסגרת שתחזיק את האדם בדת.

זה נכון גם על בנים וגם על בנות, גם הכי דוסים.

קיצור - חולשה.

בעולם האדם צריך ליצור לעצמו את המסגרות בהן הוא דבק בבוראו,

וכן, זה דורש מסירות נפש וויתורים. גם כנשואים]

זה פשוט דיון
ואתה צודק.
לדעתי, גדולת האדם וההידבקות האמיתית שלו בקב"ה (שאנו נכנסים לעולמו ולא הוא לעולמינו) נמדדת ברגע שיצא ממסגרת ובונה לו אחת כזאת *במו ידיו*.
בעיניי, דבר לא פשוט כלל.
בין כל טירדות העולם..

החיים לא תמיד דבש וישנם אתגרים..
זה כבר לא כמו החיים בחממה בישיבה.

במיוחד ברווקות כשהחוסר הוא גדול והלב נוטה טיפה לעצבות לפעמים.

לא משנה רווק\נשוי

הלוואי שיכלתי לבוא,

אבל מקפיץ בשביל מי שירצה.. 

(: 

בעז"ה שתזכה להכיר אותה עוד השנה

אני אישית אוהב לבוש זרוק ומרושל כי זה מתקשר לי עם זרימה, חברתיות וגמישות, אבל זה לא שאני אפסול על לבוש אחר... חוץ מקוקס כמובן!

(לפחות במודע שלי, כנראה בתת-מודע כן משנה לי קצת ).

בעיקר שתלבש מה שנוח וטוב לה, ובזה היא בד"כ נראית הכי יפה.
(אני זוכר, רק פעם אחת הסתכלתי על הלבוש של הבחורה, ומיד פסלתי אותה, אבל נדמה לי שזה היה בגלל שאז הייתי יותר דוס, והפריע לי משהו בצניעות.)

[מה שמעניין, שנתקע לי בראש (ואולי בעיקר ברגש) שהסגנון שהאחיות שלי לובשות, זה מה שמוגדר הכי יפה, כי סוף סוף זה מה שהכרתי כילד.]

בס"ד

אם באופן תאורטי יגיבו לך פה שמתחברים יותר לסגנון הדתי לאומי, את תשני את הלבוש שלך?

אני לא מתחברת לסגנון הזה, מגיל קטן אני אוהבת קניות ותכשיטים וכו'...כלומר, זה בשביל ההרגשה האישית שלי. אבל רציתי לדעת מה הבנים חושבים...אישית, גם בבית אני לא אנעל קרוקס, בחיים לא מדדתי טבע נאות ועל זו הדרך ):

שזה לא בדיוק משנה מה הבנים כאן יגידו זה משנה מה יגיד או יחשוב מי שתצאי איתו..
אז מה יענו לך כאן בכלל לא רלוונטי.
ובכלל את יכולה להיות רגועה; הרבה מהם לא ממש יבחינו מה את לובשת, הם מסתכלים יותר בכללי ולא שמים לב לניואנסים
...
ותלבשי מה שנח לך. איך שתרגישי שמתאים לך.

בכל התחומים. הוא מחפש אשה, והוא צריך להכיר אותך כמו שאת באמת. לא משתנים בשביל להתחתן.

לא הייתה בכוונתי להשתנות..

שמתחברים גם לסגנון לבוש חרדי בקטע של הנעליים שחורות וחולצה מכופתרת והם דתיים לאומיים לכל דבר.

הסבר?

תהיה חזק.

בס"ד

 

 

במחשבה על המיקרה אפשר להגיד

"ירידה תכלית עלייה"

מצאת את מי שהייתה נראת ה"אחת" בעיניך

ובסוף הדייט נכשל

ואז סוג של ירידה שאתה נימצא בה עכשיו

אז תכליתה היא עלייה

בטוח יצא לך מזה טוב כלשהו - רק תחפש

אולי עכשיו הבנתה יותר טוב מה אתה מחפש

ואל תשכח

"אין אדם נוגע במוכן לחברו ואין מלכות נוגעת בחברתה אפילו כמלוא נימה" (יומא לח ב)

 

רק עוד קצת נחת ואמונה

זה יקרה בסוף

תן לאבא לתכנן ולהוביל

תבטח בו

אין גבול ליכולות שלו

 

אז אל תהיה עצוב אח!

ויהי רצון שהעצבות ממך תיברח!

אבל זה קצת מאכזב. תודה אחי.

שמגיע קשר טוב אז אתה מבין שמכל הדייטים הכושלים למדת משהו

כזה מעודד 

תתחזק, הכל לטובה

לפעמים זה מרגיש כאילו אני קופה את עצמי על הבחורה וזה מייצר לחץ....
כמובן ברגוע, לא באופן מעושה ומאוס.

לדעתי כבר מההתחלה, אבל מניח שזה אינדיווידואלי

משאלה של כל גבר (כמעט)

 

אם זה רצוי ועד כמה ואיך, זה עניין אחר

 

וכמובן שגם אחרי חתונה

לא תמיד ניתן להבין את זה סתם כך.

אם לא תמיד, אז כמעט תמיד,

ואם לא - כנראה הוא לא שלך...

 

מה יכול להיות רע באשה שחושבת על בן הזוג שלה ורוצה לקדם את הקשר ביניהם?

[בהנחה שהשני רוצה, והדבר נעשה בדרך בה השני מעוניין, שזה תלוי בו כמובן]

הנצרך.
וודאי שהוא ישמח.
רק רציתי לראות את ההגדרה שלכם.
ואולי זה משהו שאני צריכה לעבוד עליו יותר (מהבחינה לשלוח גם)

זה עניין אישי, כל אחד ומה שמתאים לו
(כנ"ל גם הפוך, יש בנות שירצו גבר יותר יוזם ויש כאלה שירצו קשר יותר 'שיוויוני')

זו כאילו שאלה טכנית קטנה, אך היא מהותית וממשיכה ותופחת אצל נשואים 

לכן אני לוקח את הנושא למקום רחב יותר כי זו סוגיא..

 

התכוונתי שבדורנו העניין בכותרת כיוון שנשים עושות כמעט הכל

אז כאילו יש ציפיה שיעשו גם בזה ולא יהיו פאסיביות כמו פעם

 

כאילו, אשה יכולה להיות מנכלית ובוסית ויזמית ומזיזה עולמות

וכלפי הבן זוג היא פתאום פאסיבית ?!.. לא הגיוני כ"כ..

 

אז אולי האמונה "כולם יודעים שהבנים הם צריכים "ליזום"" כבר שונה?

[ע"ע "נקבה תסובב גבר" שם שם שם]

 

 

בנוסף - החוסר הרגשי היום מככב

ובנים כידוע מושפעים בזה

לצערנו לצדדים פסולים

כך שיש כח לבנות להשפיע גם לצדדים טובים

להיות לחומת הגנה רגשית סביבו - זה מעולה 

זו נקודת זכות עבורה.

יש לכן כח להמיס לב של גבר - תעשו זאת

"בזכות נשים צדקניות"

 

על העניין שכתבת בסוף,
החוסר רגש וזה שהאישה תהיה חומת הגנה ריגשית.
הייתי רוצה להבין יותר על מה אתה מדבר... ואיך כל זה קשור ללהמיס לב של גבר?

חלק מתרבות המערב זה חיפוש ריגושים.

 

גברים לעומת נשים, מאוד מושפעים למעשה.

גבר לא מסתדר לבדו בחיים.

ה"חוסר" והיצר זועק מכל פינה ברחוב היום.

ונופלים

כמעט כבררת מחדל.

חשוב להודות באמת

הדור מלא זבל נורא.

 

עכשיו,

יחד עם זאת,

עם עליית הכח הנשי בטומאה,

יש עליית כח נשי בקדושה 

מה שרמוז ב"נקבה תסובבב גבר"

"תסובב" בבחינת תיהפך למשפיעה 

ו"תסובב" בבחינת סיבוב, הקפה, חומה (לא בהכרח עד כדי חיזור)

 

אחד הדברים ביחס בין אשה לבעלה זה "מצילתו מן החטא"

אשה מצילה גבר מסטיה החוצה

הגנה רגשית הכוונה להיות מכילה, מפרגנת, יוזמת, נוכחת, תומכת, עוזרת וכד' וכו

כך שממילא הוא לא יגיע לסטיה

זה כח פוטנציאלי שיש לכן

להיות מעין חומה וזה אומר ליזום בדברים האלו שמיוחדים לכן. תחום הרגש.

גם במחיר שנראה כאילו שצריך לוותר על האגו של להראות קשה להשגה.

זה לא זה. זו הזכות שלכן והצידקות שלכן.

ברגע שאשה ממיסה את לב הגבר, היא יכולה "לקנות" אותו רגשית

ולהשפיע חוסן רגשי כך שלא ירצה לפזול ולחפש בחוץ

 

היא תצא מאוד נשכרת עד כדי שהיא תוכל להיות הקובעת לגבי המשך הקשר, כי הוא ירצה...

וכך היא גם תחסוך לו את עניין הבעיה להתחייב

זו מלאכה ללמוד אותה וכדאי

 

 

 

 

אפשר לחפור לך עוד קצת? 😁

מזאת אומרת להמיס את לב הגבר?
תהיה יותר מדוייק.
וגם, זו באמת מלאכה ללמוד!... יש לך אולי טיפים לכיוון כללי של הלמידה?

אני אסביר קצת למה אני חופרת בזה,
פשוט יצאתי עם מישהו 3 חודשים, ובסוף חתכנו כי באמת הוא לא הרגיש, אולי חיבה קטנה, אבל לא רגש גדול.
ובעיקרון, באמת באמת, לא צריך לחפש ריגושים גדולים. כי אהבה זה משהו מתפתח ונבנה ונקנה. (תחפש בערוץ מאיר שיעור ״מידת האהבה״ של הרב ראובן פיירמן, מומלץ).
אבל, רוב האנשים היום ״שוגים״ בזה ומחפשים את ה falling in love. ליפול לתוך האהבה, ולא לבנות אותה.
אז אחרי הניסיון הזה, קצת יש לי טראומה מבחורים שיכליים חח.
אני מתלבטת בין שני קצוות, מצד אחד יש מצב שמה שאתה מדבר עליו, להמיס לב של גבר ולהצליח לבנות חומות, אז זה משהו טבעי שהוא חלק מהאישה גם ככה, אם יש כימיה אז היא פשוט תצליח לבנות את החומות האלה מעצמה.
מצד שני, אולי כן ניתן ללמוד את זה? ואז גם אם אין את הכימיה המדוברת אז כן אפשר לגרום לזה לקרות?

חח

 

נראלי מעין דברים שנשים אוהבות לשמוע

דברים אמהיים

 

הכלה, רכות, עדינות, שבחים, הגשת אוכל, גילוי סודות ורגשות כלפיו, נתינה!

 

אני לא בטוח שאם יש כימיה זה יהיה בטבעי.

וכן, בעקרון אפשר לגרום לזה לקרות. אולי לא בכל מקרה 

 

וע"ע בעצות של עדןעדן מלפני כמה ימים

:לשנות אוירה ואופי הדייטים - לקראת נישואין וזוגיות

 

בכל גבר יש גם כרומוזונים נשיים (והפוך - לא)

 

 

תשמע אתה חכם...ישר כח על המידע..
ועם כל ההשתדלות תמיד להמשיך לבטוח בה'!

חוץ מהקטע בהתחלה. לאחר דייט שניים, כבר היא יוזמת. בגלל שאין לי כזה הרבה זמן לשיחות סרק אני אומר להן / שולח הודעה נדבר בערב. והן מתפחלצות. ואז שולחות הודעות, מתקשרות מנסות לארגן עוד משהו.
בהצלחה.

כשמגיע החלק הכיף, שמסיימים עם ה'דייטים' ומתחיל ה'קשר'.

אמור מעתה:

בדייטים - אתה יוזם,

אך בקשר - הדדי.

 

זה כמובן לא סותר את זה שאתה גבר,

ודרכך לחזר אחר אבדתך, גם כנשוי בע"ה בקרוב...

מסתבר שאתם אוהבים שגם אנחנו ניזום..
ותכלס נמאס מהחוקים של הדייטים.
אני בעד לחיות, לזרום, להיות אתה בלי לחשוב!!
בהצלחה לכולנו

ואז הוא היה אומר לי: מחר את מתקשרת.

 

קרה בערך פעמיים ואז הוא חזר להתקשר

 

לא יודעת מה רוב הבנים חושבים, אני חושבת שזה  חלק מהחיזור החיוני לכל קשר שהוא תפקיד הגבר... אולי אני קצת מיושנת.. ;)

כלומר, ביקשתי ממישהי שהכירה את שנינו אם היא יכולה להפגיש בינינו. לא יצא מזה כלום אבל הייתי רוצה שישתנו קצת המנטליות וזה היה יותר מקובל...

אז אולי יש כאן צורך בלהגדיר בכלל מהי "התחלה". - לקראת נישואין וזוגיות

היטיבו לתאר את תפיסתי.

מתי? אין כללים... משתנה. נסי לחוש אותו

מדוע קישרת את תגובתי ומה ניסית להגיד..
אשמח להסבר

(ואני צריכה להגיב לך לתגובתך שם.. לא שכחתי, רק מחכה לזמן)

כדי לתאר מה מידת היזימה הרצויה מצד הבת בקשר, בעיני

לי ייקח עוד יותר זמן עד שאגיב שם בע"ה

אבל אצלו זה הולך לשני הכיוונים, מצד אחד הוא לא מתבייש לבקש דברים שלדעתי מוגזמים, אבל מצד שני, הוא עושה דברים מטורפים יותר ממה שהוא מבקש בשביל חברים שלו.
דרך אגב חבר שלי מרוקאי, גם הוא?

חוסר התחשבות בך, הרגשת?
האם הבעיה מתמצה רק ביחס למשפחה או בעוד תחומים?

אולי תבררי עליו אצל מכרים איך הוא?

האם  באמת "שמת לב שהוא חושב שהכל מגיע לו",

 

או שזה "תרגום" שלך ל"לא מרגיש חוסר נוחות לקבל ולבקש מאחרים" (כנראה בתוך משפחתו).

 

כי אלו יכולים להיות שני דברים שונים לחלוטין. לפעמים הפוכים.

 

אם מרגיש נוח במשפחה, לבקש, לקבל - לפעמים זו מנטליות; ובאותה מידה הוא ישמח להיענות לבקשות של אחרים ולתת.  אז זה לא "הכל מגיע לו", שזו תכונה שלילית לכאורה.

 

לגבי התחושה האישית שלך, זה משהו אחר. את יכולה אישית להיות אחת כזו שעושה מאמץ לא להטריח בבקשות - יפה מאד. השני לא חייב להיות כך, אם לא שזה בא באמת מחוסר התחשבות בזולת.

 

אז קודם, יש מקום לראות, האם זה שייך ל"תכונה שלילית", או סתם סוג של התנהלות טבעית וזורמת. שלא באה עם תכונה רעה עצמית.

ואח"כ - גם אם זה לא משהו "רע" - לבדוק כמה זה מסתדר לך או מפריע לך סובייקטיבית. ונכון - בלי להסתמך על כך ש"תשני אותו".

 

כך נראה לענ"ד.