"על דברי הגמרא שבחודש אדר "בריא מזלי'" של יהודי - נשאלת השאלה: חז"ל הרי אומרים"אין מזל לישראל"?
לכאורה הי' אפ"ל ע"פ דברי רש"י על "אין מזל לישראל" - "דעל ידי תפלה וזכות משתנה מזלו לטובה". היינו, שלבנ"י יש מזל, אך ע"י כח חזק יותר (תפלה וזכות) יכול מזלם להשתנות לטובה. אבל אי"ז ביאור מספיק בנוגע לחודש אדר - כי "בריא מזלי'" פירושו בפשטות הוא לא שע"י כח שני (תפלה וזכות) משתנה המזל, אלא שהמזל מצד עצמו (בחודש אדר) הוא "בריא".
ויש לומר הביאור בזה:
בעצם, מצד שרשם למעלה, בנ"י אינם כלל תחת שליטת המזלות ח"ו, כמ"ש] "אל דרך הגוים אל תלמדו ומאותות השמים אל תחתו כי יחתו הגוים מהמה".
חידושו של יהודי הוא יותר מזה, שאפילו כפי שהוא יורד למטה כנשמה בגוף בעולם הטבע, וגופו "נדמה בחומריותו לגופי אוה"ע"(שמונהגים ע"י מזלות), גם כאן הוא במצב ד"אין מזל לישראל". ולכן אמנם יש בכחו - על ידי תפלה וזכות - לשנות את מזלו לטובה. אבל כ"ז עדיין מצד כח עליון יותר (תפלה וזכות), לא המזל מצ"ע.
החידוש דחודש אדר הוא יותר מזה: אפילו כפי שיהודי, יחיד, כאן למטה קשור לענין המזל, ונמצא בעולם בו "אית לי' דינא בהדי נכרי" (עד שבחודש אב עליו להשתמט מכך כי "ריע מזלי'") - בחודש אדר "בריא מזלי'", מיד בכניסה לחודש (אפילו בלי שום עבודה מצדו), המזל מצ"ע הוא "בריא", עד שאפילו אינו יהודי רואה ומרגיש זאת.
ויש להוסיף ע"פ הפירוש הפנימי ד"אין מזל לישראל", ש"מזל ישראל" הוא בחי' אין (ביטול). והחידוש בדבר הוא, שכך הוא לא רק למעלה, אלא המזל (בחי' אין) הוא נוזל ונמשך למטה, שגם כפי שיהודי נמצא למטה בעולם המזלות, ו"אית לי' דינא בהדי נכרי", הרי מזלו - הוא בחי' אין (ביטול לה'), כמדובר לעיל (ס"ה) שרצונו הפנימי של יהודי הוא לקיים את רצון ה', עד שזה מתבטא בכך ש"בריא מזלי'", מזלו הוא בריא וחזק גם לעיני בשר (אפילו לאוה"ע)"
(מדברי הרבי,פרשת תרומה תשנ"ב)