בס"ד
בנוגע לקשר עם הפורם, לאסוף זכיות ולהתקדם לקראת זיווג הגון.
גם חשוב ללמוד מהתורה כיצד להתקדם מהנפילות, כדי שנדע שגם אם עשינו טעות בדייט או בחיים אפשר לתקן ולעלות ולדעת מי אנחנו שאלה דברים חשובים וגם החלק השני להתכונן ולהטהר טיפה, ממולץ לפני דייט{בנות כבר עושות באיפור ובנים במקלחת
} אבל באמת חשוב לבוא עם מוכנות לגעת בנשמה להפתח ולהתקדם שלב אחרי שלב.
מעבר לזה אני רוצה שעוד אנשים ילמדו ויקראו וכפי שלומדים מהמשל של החפץ חיים כשיש שריפה גם משתמשים במים מלכלוכים אז נכון יש לי מים מלוכלכים אבל
כנ"ל מישהו מישהי תרצה ירצה שאשלח לו קבוע במייל{נשלח קבוע בלמען שמו באהבה בפורמים אבל עדיין} אז המייל שלי nashgivesmile@gmail.com
{או שתשלחו במסר את שלכם
} ובקיצור שנתחזק ונתקדם ובע"ה שנזכה כולנו לזכות הגון ואהבת עולם מעל לכל הכאבים והמכשולים
שבת שלום.
הדרשה
להתקדם, כיצד?
"כִּי תִשָּׂא אֶת רֹאשׁ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל... וְנָתְנוּ אִישׁ כֹּפֶר נַפְשׁוֹ לה' בִּפְקֹד אֹתָם וְלֹא יִהְיֶה בָהֶם נֶגֶף בִּפְקֹד אֹתָם"
נתחיל במספר שאלות, אחד בשם האלשיך הקדוש, שמדוע נאמר כי תשא, לשון שמסמנת כאשר, אם כאשר בפועל היה צווי והיה צריך לאמר "שא" בלשון מצווה?
השאלה השנייה היא מה הקיטרוג שדורש כפרה? וכיצד המטבע מכפר?
לספור, להתחבר ולספר את עצמך.
נסתכל מה המניין עושה? אם למשל אני ינסה למנות 3 ימים ועוד 2 תפוחים אני לא יכול להגיע ל5 כי 5 מה? אבל אם אספור 2 מלפפונים ו3 עגבניות אגיע ל5 ירקות, יש לי כלל שמאחד אותם וזה לאן הספירה מובילה אותי.
כנ"ל הספירה של עם ישראל, כל יהודי הוא מיוחד, והספירה מובילה לקדושת כלל ישראל, דבר זה לדעתי הוא היסוד לכל השאלות, התורה נוקטת לא בלשון צווי, כי אכן היא גם מלמדת אותנו מה הדרך לקום, במקרה זה אחרי חטא העגל, והשלב הראשון הוא להתחבר לכלל ישראל.
אבל בחיבור זה יש קיטרוג, כי לא כולם בדרגת כלל ישראל, דרגת האבות, משה רבינו.
או בצורה יותר פשוטה לפעמים כשהבחור רוצה להיות חלק מהישיבה, ולהתחזק מהנקודה הזו הוא בוחן את עצמו ביחס לכלל תראה כמה הבחורים בישיבה לומדים, 24 שעות ביממה, ואני כמה אני עוד רחוק משם.
הטבע של האש, והיכלות לתת.
מכאן אנחנו לומדים מה דורש כפרה, ואולי מדוע ה' נקט בלשון "כי תשא", הקב"ה בא ללמד אותנו כיצד להתקדם לעלות, מהכלל ולא ליפול, מהגדולה של הכלל.
את הדרך מלמד אותנו "מחצית השקל הניתן ובלשון רש"י "זה יתנו. הראה לו כמין מטבע של אש ומשקלה מחצית השקל, ואמר לו כזה יתנו:" רש"י משנה את השקל ואומר "הראה לו כמין מטבע של אש" המטבע, מסמן את הטבע של הדבר. כאשר פה אנחנו מדברים על הטבע של אש, זה הטבע להתקדם, האש העולה מעצמה, ונותנת בלי לדעוך וזה הטבע של "מחצית השקל" השקל לשון המשקל השווי, ואכן כמו שאמרנו השווי שלנו לפעמים הוא חצי ביחס למעלת כלל ישראל אומרים מי אני? אבל באמת השקל, הוא של אש, הוא שקל הקודש, לכן הוא לא מתמעט וכשרוצים לדעת מה משקלו של היחיד, החצי אומרת התורה "עֶשְׂרִים גֵּרָה הַשֶּׁקֶל" מסתכלים על השלם,כן כל אחד נותן לשלם, מרים תרומה לה' הוא עצמו, בכל מילה ורצון שלו. זה מטבע האש.
נטילת ידיים.
אחרי כל מחצית השקל, וכמו שניסינו להסביר נתינה של אש, של מתמעטת, שכל אחד לא משנה כמה הוא באמת, הוא חלק מהשקל, הוא תמיד חשוב ואף אחד לא יתן לא ליפול. ואם אתם לא מאמנים תשאלו את החבר/ה האם הם רוצים לעזור לכם?
ועוברים לרחיצת הידיים והרגליים, ההתעסקות בעולם היא קשה, לגעת בכל דבר, ללכת כל צעד, וצריך רחצה וטהרה, לזכור מפעם לפעם, להתקדש, לאסוף כוחות לכל מסע. ולכן כשמתעסקים בדברים חשובים, קובעים סעודה לצבירת כוחות, מתחילים יום חדש, עומדים להתפלל לפני המלך. נוטלים ידיים.
ידיים קטנות, להרים מבט לשמים תודה שזכינו לחיות,
טהרת הלב, לשבוע מהסעודה, מנקה מרפאת באהבה,
ידיים לבנות, להכיר בטהרת המים, להכיר את הנשמות,
מלטפות את הכאב. לומר תודה. להבעיר את הלהבה.
שנזכה לדעת מי אנחנו, להתקדם ולטהר, לבעור ביחד. שנזכה לא להיות חלשים, לא להיכנע לכאב, לדעת שיש אבא שאוהב. שנזכה לדעת לתת את הכל ולשאת את הכאב להתרוממות של קדושה.
שבת שלום ומבורך מאיתו יתברך!!