דיברתי עם שידוך ואחרי שדיברנו הרגשתי שזה לא מתאים ולמחרת ביטלתי את הפגישה אני מקווה שלא פגעתי בו
אוף עולם השידוכים זה קשה ![]()
דיברתי עם שידוך ואחרי שדיברנו הרגשתי שזה לא מתאים ולמחרת ביטלתי את הפגישה אני מקווה שלא פגעתי בו
אוף עולם השידוכים זה קשה ![]()
והרגשתי שזה לא מתאים אז דיברתי איתו והסברתי שעדיף שלא ניפגש ושכל אחד ימשיך הלאה ![]()
אם זה היה דרך אתר הכרויות וכו'- זה משהו אחד
אם זה היה בדרך הרגילה של בירורים לפני, ורק בגלל שלא היה נשמע בטלפון, זה משהו אחר
~א.למאשר להיפגש וזה לא מתאים ![]()
יצא לי לדבר פעם עם בחורה בטלפון וכשניתקתי החלטתי שזה לא רלוונטי בעליל. בכל זאת יצאתי איתה, והיתה פגישה נוראית. בדיעבד אני חושב שהיה יותר נבון ויותר מתחשב להתקשר ולהגיד שלא נראה לי.
לא נעים, אבל לפחות חסכתי לו נסיעה, זמן, וכסף

אני גרושה כבר שנתיים עם 3 ילדים מבת ים,
יצאתי לעולם השידוכים של פרק ב', אין לי כוחות לזה וזה לא תענוג..
הכרתי משהוא שעזר לי שגדול ממני ב-10 שנים ולו 5 ילדים שהוא מגדל אותם!
התאהבתי בו מאוד, אולי עקב התקופה הארוכה של הלבד,
מה עושים אני רוצה להתחתן איתו כי כיף לי איתו והוא מושלם ומיוחד מבחינתי,
מצד שני, השכל אומר לי הפערים בסטטוס משמעותיים ואיך אגדל כ"כ הרבה ילדים,
חייבת עזרה אני הולכת ונקשרת, ולא יודעת מה לעשות...
את פניך אבקש
איש השקים???שמן פשתן
כמעין הנובעהכי אמיתי בעולם, אני במחשב מהבית מעולם לא פתחתי שם משתמש בפורומים רק קוראת בלי להגיב,
ועכשיו נכנסתי להעלאות שאלה וזה מה שנתן לי אוטומטי סליחה...
אין לי מושג איך...
ותעזבו את השם משתמש....
תודהאיש השקים
חלוששששהפעם משהי הורידה אותי (בקטע טוב,כן?! ;),
נטו בגלל איך שאני נראה. שבד"כ זה הפוך,
מזה אומר שירדתי מהחתיכות שלי?
או שפשוט ראתה מישו חתיך מדי , ופחדה?
אני אשמח בפרטי
הספר 'בואי כלה' (בצבע בננה) ממש מומלץ!!!לולית10
חברה שלאחרונהוברור לכם שהצד השני צריך לעבור טיפול/יעוץ עקב משהו שעבר ועדיין "תוקע" אותו.
זה ברור בהתנהגות/ בדיבור/ברעיונות וכד'.
הוא גם אמר לכם מה עבר (די נפוץ לצערנו, לא נפתח את זה כאן, וכל אחד לוקח את זה אחרת).
עכשיו, בלי קשר לנ"ל, זה לא מתאים.
אבל זה עצוב, ואתם רוצים לעזור, תפנו לעזרה? תרמזו? תתעלמו?
מי אמר שהוא מסכים איתך שהוא צריך? מי אמר שהוא לא ניסה?
כל בנאדם רוצה לעזור לעצמו, אם הוא לא טיפש, הוא בטוח חשב על הרעיון של לטפל בזה.
אני בעד שכל אחד ישמור את העצות שלו לעצמו, בוודאי לא ליעץ למישהו שיצאת איתו, זה יכול להתקבל כהצבעה על חסרונות, אותי זה היה ממש מעצבן.
תני לאנשים להסתדר לבד בחיים.
ובגלל זה לא אמרתי לו כלום. (למרות שדיבר איתי על נושא שנתן לו הזדמנות לבקש עזרה, לא היה לי נעים, אפי' שזה היה מתבקש, אבל הוא לא ביקש)
ועדיין, כאילו, פגשתם מישהו ואתם יודעים בוודאות שהוא צריך עזרה,והוא אומר שהוא לא מסתדר לבד(לא במילים האלה ממש כמובן) לא להתייחס לזה, מרגיש לי מצפון קצת...לפעמים אנשים צריכים מישהו מבחוץ שיכוון קצת, לא? אבל זה לא נעים... קיצר, הסתבכתי😩
את רוצה להפנות אותו לעזרה\להעיר את תשומת ליבו שכדאי לו לטפל בזה,
או שליעץ לו בעצמך?
אם בעצמך - יעוץ שמגיע מכזה מקום, אף פעם לא יהיה עניני ונקי, אמור להיות לך מצפון גדול יותר על המחיר שזה יגרור.
אם להפנות למישהו, ואת בטוחה שהוא ישמע יקבל את זה בלי שום תסבוך, אפשר לחשוב על צורה יעילה לומר\להעביר לו את המסר.
בס"ד
אבל נראה שנכון לנסות לעזור אם את יכולה - ואהבת לרעך כמוך
יחד אם זאת צריך שזה יהיה ברור לו שאת לא בעיניין
וצריך לחשוב איך לעשות את זה נכון
אמרתי שלא התערבתי,צורבאיתרק חשבתי בקול אם עשיתי נכון או שהייתי צריכה לנהוג אחרת.
אם את בעניין של שיטות כאלו
שיטה בשם הואפונופונו שמבוססת על כך שכל מה שמפריע לנו בחוץ נובע מדבר שנמצא בתוכנו, אחרת לא היינו רואים זאת. וע"י טיהור העניין בתוכנו, יטוהר העניין גם אצל האחר. כמו בחסידות "כל נגעים אדם רואה חוץ - מנגעי עצמו". אז כמובן שלא נמצא אצלנו אותו ענין בדיוק אך אם יטוהר מה שזה מעלה בתוכנו - זה כבר לא יופיע גם אצל האחר. יש ד"ר אמריקאי מהוואי שריפא מחלקה פסיכיאטרית שלמה ככה מרחוק בתוך עצמו וכך השיטה התפרסמה. יש לי את הכתבה עליו. שיטה בהחלט עמוקה וטובה (וגם ד"ר אבולעפיה דוגל בזה)
"כל נגעים (ש)אדם רואה (ב)חוץ - (זה נובע) מנגעי עצמו"
ו"כל הפוסל...."
אלא אצל מי שמפריע לו
וממילא ייפתר גם אצל "בעל הבעיה"
הקב"ה מזמן לנו "בעיות" עם אחרים כדי שייפתרו דברים בתוכנו
ולא - אין באמת בעיות אוביקטיביות
כל אדם חי ישן בלילה וניתן לראות שבאותם רגעים אין בעיות
ה"בעיות" מתחילות בתפקוד ושם זה עניינים של שיקופים ואינטרקציות
בחינת "יחיד שעשה תשובה - מוחלין לו ולכל העולם"
השיטה אומרת ש"בעיות" הן בסה"כ דיסקים ישנים שמתנגנים מהעבר שכבר לא אקטואלי
והבחירה האמתית בחיים, אם כך, היא ברמת התודעה ולא במעשים דווקא.
וכשמפסיקים את התגובות העתיקות הלא אקטואליות - ה"בעיות" משתחררות
כשהתודעה שונה - המציאות שונה
וא"א לפתור "בעיות" באותה רמת תודעה שהן נוצרו בה...
אפשר לכתוב ביוטיוב הו'אופונופונו
יש שם שיחות לגבי השיטה ומידטציה בעברית לגברים ולנשים בנפרד
וד"ר אבולעפיה מהשבוע:
זה חלק מגישה שגם אם נפגשתם ולא הלך, זה עדיין לא אומר שאסור להיות נחמדים ואכפתיים אחד לשניה.
אמנם מה ש@לחפש את האור אמר נכון - צריך שיהיה ברור שההחלטה היא שלא להמשיך בקשר. למשל, לא הייתי מלווה אותה בתהליך הטיפול, בכלל.
זה מעניין.
סוג'וק, תודה, שמעתי על השיטה הזו, אבל אני לא מומחית בעניין, ולא בהגדרת מטפלת או משהו כזה.
ממה שעניתם נראה לי שאפשר להסיק שהתשובה תלויה בסיטואציה, אם אפשר לעורר תשומת לב/ להפנות, ברגישות ואם זה מתבקש תוך שימת לב שיהיה ברור שאין כאו המשך של קשר, כשהצורה הכי טובה היא דרך צד ג', אם זה אפשרי , אחרת , ובכלל, להתפלל זה הנכון ביותר....כמה טוב לסמוך על ה'

לא כואבת לך הבטן לצחוק כל הזמן?Rty2
אתה עם כל הבדיחות שלך
Rty2
(לא ננצלש, אה?)יוני
Rty2
סוג'וקלמרות שהתגובה של יוני אכן משעשעת..![]()
ספלאש!!!
אפשר גם להתייעץ עם מישהי מנוסה
שתתן קצת הכוונה
או לדמיין את עצמך בדייט
ואפילו לעשות איזה סימולציה משעשעת עם אחד האחים![]()
כמה שזה משהו חדש, מגניב, ויש חשק לקפוץ למים...
אל תהיי פזיזה להפגש עם כל מה שמציעים...
תבררי לפני שאת נפגשת מה הוא רוצה, מה המטרות שלו, וכו' תתייעצי כבר עם מי שאוהב אותך.
אל תדאגי את לא מפסידה שום דבר בזמן הזה שאת מבררת...
כשנפגשים סתם ומגלים כל פעם מחדש שזה לא מתאים, משהו שם בפנים מתחיל להסדק...
וזה מ-מ-ש לא נעים ואח"כ כבר מתחילים ללכת לפגישות בלי חשק. וזה מניסיון...
זהו מקווה שעזרתי 
מאחלת לך שבעז"ה תמצא את הזיווג שלך בקרוב ממש
שזה הרבה פחות מפחיד מבדמיונות, אל תחשבי על הלחץ הזה כי זה סתם
זה כמו שיהיה לך איזה אירוע חשוב ואת תתעסקי ימים שלמים לפני רק להלחץ ממנו, את לא תצליחי להנות גם וחבל
המטרה היא שיהיה לך נוח, רק כך תוכלי לראות אם יש בכלל עיניין בבחור ושזה לא סתם מסיבת לחץ
![]()
(מספרת מניסיון אישי, לפני כשבועיים הייתי בדייט ראשון
)
אה, ואם כן נילחצת והיית נבוכה והכל והכל.... נסי פגישה שנייה
בנתיים לי זה עוזר ![]()
שולי הייתה נשואה לסא"ל משה מועלם משנהרג באסון המסוקים, שהיה חילוני. היא כמובן לא מצטערת על נישואיה אליו,הייתה שם אהבה גדולה והרבה כבוד, אבל מתוך ניסיונה היא מאוד ממליצה לא להיכנס להתמודדות הזו, שבאה לידי ביטוי בכל תחומי החיים המשותפים כשכמובן,ההתמודדות המשמעותית היא בחינוך הילדים.
(כותב כאן פעם ב..., אבל כרגע מניק אחר. זה נכתב לפני כמה שבועות בסדנת כתיבה בישיבה, אבל רק אתמול יצא לי להקריא, ואחרי הפידבקים אני קצת פחות מתפדח להעלות את זה לכאן...)
***
מצב אנושי, ארבע אותיות
"גז אציל, שבע אותיות, מתחיל בק'", המהם לעצמו תוך לעיסת קצה העט, "קריפטון!" הכריז בניצחון, שרבט את התשובה בחטף, וחגג בלגימה קולנית של תה פושר.
"מצב אנושי בלתי יציב, ארבע אותיות... מצב אנושי... ארבע אותיות..." מצחו התמלא קמטי מחשבה ומבטו התמקד בדף המצהיב. רעש מחשבותיו מיסך את הדפיקות שנשמעו על דלת החנות והתערב בהן, אבל כשגברו הנקישות והטרידו אותו מעיסוקו קרא בהסח הדעת "סגוּר!" וניסה להמשיך בשלו. אך הדפיקות התמידו חסרות מקצב. "הביתה, ילד! מחר תבוא", ירה מבלי להרים את מבטו. "נווווווּ" פלט בעצבנות, הניח את העיתון מידו וניגש אל דלת הזכוכית. מעבר לה עמדה אישה צעירה וחייכנית. הוא פתח את הדלת בהיסוס מסוים. "פה זה בירנבוים, בארנבוים זה בהמשך הרחוב", אמר במין קוצר רוח מהול ברכות שהפתיעה אותו, וסגר את הדלת באיטיות נבוכה ומהוססת, מגניב עוד מבט לפני שהוא חוזר לענייניו. "כן, כן, בירנבוים, אמרה בעליצות ובביטחון, צועדת פנימה במרווח הצר שהותיר. יופי, אז הגעתי למקום הנכון", מבטה סקר את המדפים העמוסים לעייפה, מופתעת מעט, ובידה הסיטה את שערה ממצחה.
בלית ברירה צעד באיטיות אל מאחורי הדלפק, ומבטו חולף על פני העיתון, חושב על תירוץ שישלח אותה לדרכה והוא יוכל לשקוע שוב בשלו.
"כן..." אמר בכבדות.
"אממ..." פניה קרנו כמו ילד שהגיע לקנות צעצוע בדמי הכיס שחסך, ועיניה גמעו שוב את החנות כולה, "חיוניות!"
"חיו-מה?" אמר חצי רוטן חצי תוהה אם שמע נכון. "בארנבוים! בארנבוים! הנה, בהמשך הרחוב בבקשה", אמר ופסע עצבני לעבר הדלת. "לא!" אמרה בתקיפות. הוא עצר מופתע, והיא, מופתעת מעצמה גם כן, הישירה מבטה אל עיניו ושתקה. "בבקשה?"
הוא נאנח עמוקות, הגביה ראשו אל המדפים המאובקים לקול התפקקות חוליות צווארו. "איפה אני אמצא לך חיוניות עכשיו?", שאל ספק אותה ספק את עצמו, "כבר הייתה לי פה אחת כמוך פעם. גם כן בלבלה לי ת'שכל. 'חיוניות', 'חיונית'" חיקה קול נשי בלעג. "הורדתי מהמדף, לא היה טוב בשבילה, אז דחפתי חזרה גבוה גבוה. כבר שכחתי מזה. איך אני אביא לך עכשיו?" הוא לא ממש חיכה לתשובה, רק נטל את הסולם ועלה עליו בקלילות שלא התאימה למה שניבט מדמותו. כשהגיע למדף העליון עצר מול ערמת קופסאות בגדלים שונים, והסיט אותן בפיזור דעת לכאן ולכאן. מעומק המדף שלף לבסוף קופסה לא גדולה שנמה שנת חורף תחת שכבת אבק עבה.
בזריזות ירד עם הקופסה בידו, כשעיניה הפעורות בהתרגשות ובציפייה מלוות כל צעד מצעדיו. הוא הניח את הקופסה על הדלפק ביניהם, "לכי תדעי אם זה לא פג תוקף" אמר מצטדק בחשש, ובגולמנות מסוימת הסיר את המכסה. עיניהם ננעצו במה שנחשף שם בפנים, ורגע אחרי כן הצטלבו המבטים, ובמבוכה הוסטו מיד זה מזה.
"תראי", אמר מנסה לשוות לקולו חספוס של סוחר בקי ורגיל, "זה מה שיש לי. טוב, טוב. לא טוב, תלכי לבארנבוים", אמר תוך שהוא מטיח את מכסה הקופסה וסוגר אותה שנית. מעצמת המכה התנדנדה על אחד המדפים מעליו תיבה אדירה וכמעט שצנחה על ראשו. כשהיא מיקדה מבטה ראתה על התיבה כתוב בטוש חיוור "חרדת נטישה".
"רגע, בכלל לא הספקתי לראות, נו!", התחנחנה, "אמרו שאתה המוכר הכי אדיב באזור" סנטה בו. הוא פתח שנית את הקופסה בחוסר רצון, והיא הביטה פנימה. לא כך דמיינה את מה שתמצא שם, ולרגע קל, קל ממש, הסגיר מבטה את תחושתה, ובכל זאת הפתיעה אותה ואותו – "אני רוצה לבדוק את זה" – אמרה בביטחון. "נו, מה, באת לשגע אותי? אין לבדוק, לוקחת או לא לוקחת?" אבל היא רק תלתה בו עיניים מעפעפות בתחינה, ובאנחה לא משכנעת הוא נטל בזהירות את החיוניות מהקופסה, ועטה על עצמו.
"וואו" פלטה בלי שהתכוונה. 'וואו', פלט גם לבה. "וואו" פלט הוא לעצמו במבוכה. מסוקרנת נמשכה אחר מה שניבט לעיניה, שונה כל־כך מהמתוכנן, וגם שונה כל־כך מהאיש שפגשה רק לא מזמן.
"אמממ... אז תגיד, כאילו, יש לך גם, נגיד, אולי יוזמה או משהו כזה?"
הוא ניגש לאחד המדפים, וכשבדרכו נזכר שכלל לא רטן על בקשתה, מיד נאנח במלאכותיות והפטיר "חיוניות לא מספיק טוב, הא? מה תבקשי אחר כך? את הירח?" כשאמר את המילים האחרונות כבר עמד מולה מתיר בזריזות סבך חוטים שביניהם הייתה לכודה תיבה קטנה צבועה אדום עז.
הוא פתח את המכסה ובלי שהמתין לתשובה, התעטף ביוזמה, ומיד הוסיף "חכי, חכי, אני אביא לך משהו".
היא המתינה שם מנסה להסדיר את דופק תחושותיה. זה פחד? כמיהה? תקווה?
אחרי רגע חזר נמרץ עם תיבה נוספת – 'ביטחון' – פתח וחבש לראשו.
"נו", אמר נשען על שתי ידיו הפשוטות על הדלפק, "נראה אותך מוצאת משהו ברמה הזאת אצל בארנבוים. בחיים לא!"
מבטו הישיר והיוקד הביך אותה, והיא הסיטה מבטה. "תשמע, זה מקסים, לא, באמת! רק שיש כל מיני דברים אחרים... כאילו היוזמה סבבה, וגם החיוניות שלך מהממת, פשוט..."
"פשוט מה? נו, מה? להחזיר? לא, תגידי!" אמר וגירד בעצבנות את הדלפק. המגבעת נשמטה מראשו, ומעליו נדה התיבה המאיימת מצד לצד.
"כאילו, חשבתי לעצמי שבכלל לא ראיתי מה בקטע של רגישות נניח".
הבהלה הסתלקה באחת מפניו, ומתחתית הדלפק שלף מזוודה עצומת ממדים פתוחה למחצה, שנראתה כאילו השימוש בה תדיר. הוא נגע קלות באבזם, והיא נפתחה כמעט מאליה, ומה שבתוכה התפזר לכל עבר, משרה על שניהם איזו שלווה מפויסת.
"זה נהדר, הדרך שבה את מביטה ובודקת, יודעת?" אמר ברוֹך. "באמת?" הסמיקה. "לגמרי. את נחושה אבל גם עדינה ורגישה". החום התפשט מלחייה אל שאר גופה. "ותרגישי הכי נוח לשאול ולבדוק. אני אביא כמה קופסאות שיהיה צריך אם רק יש לי כאן או במחסן, ואם יהיה צורך גם אחזיר אותן חזרה למקום אחר כך". המילים האחרונות הביכו והפחידו אתה.
"תשמע, לא פתחנו את זה בכלל, אבל פשוט... או בעצם לא פשוט... אני חייבת גם מורכבות, אתה מבין? אני יודעת שאני כזאת וזה לא ילך בלי, ואפילו ש...", הוא היסה אותה בחיוך שובב, והחל לערום את התיבות השונות זו על גבי זו. במעשה קסמים נמזגה החיוניות ביוזמה, ושתיהן בביטחון וברגישות, ופתאום, פתאום נוספו שם גם תקווה, חזון ורצון.
"וואו" אמרה מוקסמת. זאת הייתה התיבה הססגונית ביותר שראתה מעודה. היא הפכה אותה מצד לצד ומכל זווית היא נראתה שונה לחלוטין. אבל כל כמה ששיחקה אתה בידיה, בשום שלב לא חזר המראה על עצמו. כשפתחה את המורכבות, זעקת ה"היזהרי" שלו הייתה מאוחרת מדיי. שניהם נשאבו פנימה בעוצמה בלתי אפשרית אל שְחור סמיך. רוחות סער הצליפו בפניהם, ושדים ריקדו סביבם ועוררו בה בעתה ופלצות. דקירה פילחה את לבה, והיא חשה שעוד רגע ולא תעמוד בכאב הזה. ופתאום, פתאום הרגישה קרובה אליו כמו שלא הרגישה באף רגע אחר. "געגוע" הוא אמר, והיא ידעה שכן, זה בדיוק הדבר הזה. ולא היו לה מילים. היא התגעגעה בשתיקתה, בשתיקתו. עיניה פגשו בעיניו ומבטה טבע בהן ארוכות. והיה שם תום, והיה חום, והיה חלום.
עיניה נעצמו, וכשפקחה אותן הייתה עייפה כאילו שבה ממסע ארוך, ופניה היו שטופות דמעות. הוא הביט בה במבטו הטוב. "אני מצטער. הייתי צריך לומר מראש. זה לא פשוט העסק הזה, עם המורכבות והרגישות וכל זה, את מבינה? וכמה שאני לא מנסה להיפטר מהכאב הזה לכל הרוחות..."
"לא!" היא צעקה, "בבקשה תבטיח לי שלא תיפטר ממנו, טוב? בבקשה! בשבילי!", ובתגובה רק הוא הושיט אצבע לזווית עינו הלחה.
הסתובב ונטל קופסת מתכת צבעונית שעמדה על מדף סמוך. "תפתחי" ביקש, ומיד כשעשתה כך צווחה בהיסטריה. צפרדע ירוקה זינקה עליה, ורק כשנחה על כתפה, רגע לפני שהתעלפה מפחד וגועל, הבחינה שהצפרדע עשויה פלסטיק. הוא התגלגל מצחוק, ואפילו שלרגע ממש התעצבנה, אחרי רגע נוסף נדבקה בצחוקו. "שומעת? סיני, אמריקאי וישראלי טסים במטוס..." אבל היא לא ממש הצליחה לשמוע מרוב צחוק. "הנה", אמר כשנרגעו מעט, וזרק את הקופסה הצבעונית אל התהום השחורה של המורכבות. "קצת הומור אף פעם לא מזיק", ומשהו בשחור נעשה רך ומעט פחות מאיים.
'איך זה פתאום מרגיש טבעי ביחד' חשב כל אחד לעצמו, והיה נדמה להם שהם גם קוראים זה את מחשבתו של זה.
"שומע? לא, זה מהמם כל מה שיש לך כאן, וגם ברור לי מה תהיה התשובה, אבל אולי כדאי שאשאל בכל זאת", אמרה ואחרי שיעול טורדני המשיכה, "פשוט, צריך לסגור את הפינה הזאת... אממ... גבריות, כאילו?"
הוא הפנה את מבטו כדי שלא תבחין בעננת העלבון שעל פניו. שוב נאנח והזרות התייצבה ביניהם בשנית. בכבדות פשט מעליו את מעיל הצמר העבה שהיה מונח ברישול על גופו, גדול ממידתו, משווה לו סרבול ונוקשות, ובאותו רגע הזדקף ועמד שם שרירי ומסוקס. מבטיהם נפגשו יוקדים בתבערה.
לפתע, כאילו התעוררה מחלום ולא ממש ידעה היכן היא ומדוע. "אז... אמרת שבארנבוים זה כאן בהמשך הרחוב?"
"מה?! אה, כן, כן", השיב עניינית תוך שהוא שב ומתעטף במעילו, "פיייי, איך נהיה כאן קר. כן, את פשוט יוצאת וממשיכה, ואחרי מאה מטר תראי את זה משמאל".
"יופי, תודה, ו... אההה... סליחה על הבלגן" אמרה כשהיא מביטה בתיבות הפזורות על פני החנות ורק ממבטו חומקת.
סידרה את שערה ובגדיה והזדרזה לצאת.
האנחה שנמלטה מפיו הייתה נהמת אריה שהכריעו אותו חיצי הציידים.
ממדף מעל ראשו צנחה תיבה אדירת ממדים, וכמעט שפגעה בו. היא התנפצה לרסיסים ותכולתה התפזרה לכל עבר. כפיס עץ אחד נחת על הדלפק למולו, ועליו רשום בטוש חיוור "חרדת נטישה".
הביט סביבו, נאנח שוב, והחל לאסוף את הסחורה. להחזיר הכל למקום? לך תדע מי עוד תבוא לבלבל לו את השכל. אולי שהכל ייקבר באבק שם למעלה, במדף העליון לצד תיבת הזיכרונות הדוקרנית. בשביל מה הוא צריך את הבלגן הזה שוב. ואולי, אם כבר הוריד, ועם כל הקושי, כדאי בכל זאת שיישאר קרוב ונגיש?
לפתע נתקל מבטו בעיתון הפתוח.
"מצב אנושי בלתי יציב, ארבע אותיות".
אהבה, הוא כתב.
אהבה.

מצד אחד לפי הסקרים , סטטיסטיקות רווקים רוצות יותר להתחתן מאשר גברים.
או בלשון הפרום - בלחיות... 
ומצד שני -
גברים לאחר שאישה שלהם מתה פחות שורדים לבד ,
מאשר להיפך?
יש לכם הסבר ?
פרטו, נמקו.
(:
כלומר,
בנות רוצות להתחתן כי זה בעצם מממש את תפקידן פה בעולם,
וגברים, אחרי שהם כבר נשואים ומבינים
שהם לא יכולים בלי אישה, וזה נורא קשה לנהל בית,
לכן הם 'פחות שורדים'.
זה ככה לפי דעתי
אבל לא מדעי..
לרוב, הגברים מתים לפני הנשים שלהם,
אז כנראה שגם ביחד עם האשה שלהם הם פחות שורדים מהנשים.
כלומר, באופן כללי הם פחות שורדים, בלי קשר לנשים שלהם..
הנתון שאולי רלוונטי לכאן, זה שלמעלה מ-80% מתיקי הגירושין נפתחים ע"י נשים.
(וזאת כשרק פחות מ-10% נפתחים עקב אלימות במשפחה).
נראה לי שזה נובע משתי סיבות:
1. נשים הרבה יותר חושבות מהבטן.
2. הנשים יודעות שרוב הסיכויים שהילדים יהיו אצלן,
אז זה יותר פשוט להן לפרק את המשפחה.
שלום,
האם לדעתכם כשמבררים אצלי על חברה שהיא מלאה, עלי לספר את הנתון הזה אם שואלים על המראה החיצוני?
או להשמיט אותו ולספר רק על האופי המדהים שלה?
תודה!

7 מדורי גיהנום!?! ![]()
סורי הייתי חייבת.
חלוששששכשזה חברה שמשדכת זה טיפה יותר קשה.
טיפ טיפה. ![]()
בס"ד
משדך בין חבר טוב למישהי שאני מכיר מהסניף, הכל מעולה, קשר שנמשך שלושה וחצי חודשים (!!!). ופתאום בום! הגברת לא רוצה. אני מנסה לברר מה הסיבה כדי לראות אם יש סיכוי לעוד צ'אנס:
הבחור אומר שאין לו מושג מה קרה ושהיא פשוט אמרה לו שהיא מרגישה שזה לא זה.
מנסה לברר אצלה ומקבל את התשובה הבאה:
"הוא לא יודע לרכב על אופניים"
מה?!
לא מפתיע ![]()
האמת שאני בכלל לא מאמין לסיפור הזה
מעריצה של אבאוגם אם כן, למה אי אפשר פשוט להגיד, זה לא הרגיש לי מתאים לחתונה, למה היא חייבת לתת תירוץ?
ריבוזום(ונשמע מומצא :-/ )
הללישאחרונהשבנות מחליטות בין לילה שזה לא זה,
אני מציע לסמן אותן באות קין מראש,
כדי שהגבר התמים יידע להיכן הוא נכנס
ואיך הוא עתיד לצאת.
<רציני>
צור קשר ![]()
אולי היא לא הזיווג שלו נאחל לו שימצא את הזיווג ההגון והנכון בשבילו

מה זה לשאלות פתוחות...מה את אוהבת לעשות.. מה הדברים שהכי מצחיקים אותך.. מה מכעיס אותך...מה נראה לך?!
ואז הכל תקוע?..יודע למה?
כי אתה מתחיל לחשוב מה לעשות ואתה מתרגש יותר מידי..
אז תשתחרר ..
עכשיו אחרי שהשתחררת תבין משהו
שיחות מטבעם זורמות ברגע מסויים וזה הרגע ששניכם נזכרים ועולים לך כל מיני מחשבות שצפות
בעקבות השיחה ובהתאם למה שאתם משוחחים עליו ..
אז יש את השאלות שזה כמו טיל אחד שמתפוצץ אתה אומר משהו בום היא נזכרת במשהו שמזכיר לך משהו אחר
ואז זה גולש גולש ואתה מדבר איתה עד 4 לפנות בוקר מבין אחי?...אז אתה צריך פשוט לזרום..וכמו שאמרתי לך
זה יבוא ..מעצמו..תלוי מה יזכיר לה מה ומה אתה תגיד בעקבות זה ומה היא תחשוב על מה שאמרת ומה אתה תחשוב על מה שהיא חשבה על מה שחשבת..אני חושב שהבנת אותי
באבו אביך
אא"כ תהפוך לאשה
ואז אתה תהפך בעיניה ל"כבר לא מקשיב" וכו
בגלל שאתה מקשיב עכשיו רק שעתיים במקום 4...
שתוק אחי ![]()
הוא אומר לא אני ![]()
חח מה ? אני רק אמרתי לו שהשיחה אמורה לזרום ולא צריך לחשוב על מה לומר..
אולי על דברים כללים זה כן הוא צודק כשהוא שואל מה לשאול אבל הסברתי שזה גולש לאט לאט ויש התעניינות בדברים אחרים תוך כדי שיחה..
מה לא בסדר בזה? אתה לא רוצה שהם יכירו? טוב שלא יתחתנו מה אני אגיד לך
אחי אל תתחתן איתה אי אפשר
משיח בן דוד
הלך השידך מה שנקרא ![]()
אחי תמצא לך אחת שתקנית ככה שום מילה
אני מדמיין את זה כבר "שלום אני ציפ...שה שה מזה? את מדברת?"
"מה..?"
"לא אמרו לי שאת באה עם דיבור גם..!"
....... ...... ...... "אבא .....!!!"
"מה קרה חמודה??"
"הוא פגע כי כמו לאדעת מה.."
"אני בא לדקור אותו"
חחחחחחחח מבין אחי מסוכן ...למה ככה
אז בקשר לשקט קיצוני אני דווקא די מסכים איתך
בקשר לבחור ..תראה מה אתה רוצה איזה גבולות נשים לי? למה כתבתי לי? לה
אישה..כתוב..תשעה קבין של דיבור ירדו לעולם לא בעצם עשרה תשעה נטלו נשים או משהו כזה
הן מדברות להן..שידברו..זה כמו ציפורים אחי בבוקר...זה אותו עיקרון מה תעשה? תצוד אותן? לא כשר
עריכה: בעצם יונה זה כשר לא? לא חשוב
ועכשיו ברצינות -
לא צריך להגזים בדיבורים מיותרים ואסורים
מה שכן שכדאי מאוד ומומלץ גם לא לשאול שאלות של רובוטים במהלך הפגישה
לגוון להיות זורם וספונטני , כי אם זה רובוט איפה אתה בכל הסיפור? אתה לא שם ..יכלת להביא דף ועט
לכתוב בפתק הכל לשלוח לה בדואר למה אתה בא בכלל? מה שהיא תראה אותך? נראה אותך בוידאו מה רע
תפגשו בסקייפ אחי חחח
אנונימית1111
binbin
binbin
ה-מיוחד
binbin
אני לא אדם אלים. באמת שלא. היו כמה נק' שבהם לא הסכמנו,היה ספציפית משהו שנגע בי מאוד אישית והיא ראתה את זה ופשוט ויתרה על חשבונה. היא לא היתה מודעת לזה שהיא מתנהגת ככה עד הסוף,אז חברה שלה (גם כן נשמה טובה) העירה לה שבמהלך כל הקשר היא היתה חוזר יום עסל יום באסל וזה לא תקין. יום אחד "איזה טוב מאור" יום שני פגועה ממאור.
חברה שלה אמרה לי את זה (כשהיא לא היתה מוכנה לדבר ושלחה אותי אליה) בביטוי ממש חזק "אתה תהיה בעל מכה רגשית". עד כדי כך. אני באמת לא חושב שאני כזה,אבל אולי משהו דפוק אצלי ברמה אחרת.
). לאורך כל הקשר התחושה שלי היתה שהיא דווקא שם יותר ממני. אולי בגלל זה הרשיתי לעצמי לזרוק וחשבתי שהיא בכיס,לא יודע.
לא "אני החלטתי להתחתן" שנינו כבר החלטנו ועשינו צעדים לקראת,פשוט נדחה ברגע האחרון במזל...
יצא לי לחוות כמה פרידות וקשיים...
יש פרידות כואבות, שבא לך למות, כפשוטו, כשהן קורות,
ואתה מרגיש כאילו חלקים שלמים ממך הלכו ולא ישובו...
אין לי הסברים, וזה לא מה שאתה צריך עכשיו...
אתה צריך חיבוק גדול, ותמיכה ממשפחה וחברים טובים.
בניגוד לדברי ליבוביץ' (מי היה מאמין שאזכיר את שמו בפורום...),
שהביטוי 'אני משתתף בצערך' הוא הבל,
כי האדם סובל ואין יכולת 'להצטרף' לצער,
אפשר לחלוק עם מישהו בכאב ובצער, וזה עוזר ומקל...
מה שעוזר לי הוא הביטחון בקב"ה.
אין לי ספק שיגיע היום בו אומר 'אודך ד' כי אנפת בי',
אין לי ספק שהקב"ה מתכנן בשבילי את הטוב ביותר,
ואין לי ספק שאם הייתי בעצמי מנהל את העולם -
היה לי פחות טוב מאשר כעת, כשהקב"ה מנהל אותו.
בהצלחה אח אהוב!
מהרה יופיע עליך אור גדול ונעים!
אני רק נכנס כדי לקרוא כאן את מה שכותבים אחרים. אבל ראיתי את מה שכתבת והייתי חייב להגיב.
לפני שנתיים גם אני נפרדתי ממשהי. היא נפרדה ממני. היינו קרובים היינו כל כך דומים. נגענו אחד לשני בנקודות הכי עמוקות
הכי יפות וגם הכי כואבות אני הייתי מוכן לקבל אותה כמו שהיא אבל היא לא יכלה לראות איך היא חייה עם מי שאני.
שנתיים עברו אחי ומה שכתבת מחזיר אותי אחורה.. גם אני התאשפזתי חודשיים בקושי יכולתי לזוז.
איזה הרגשה זה שנוגעים לך בנקודה הכי רגישה משהו שאתה מנסה לחיות איתו ופתאום מישהו מישהי מנסה
להפוך את הבעיה למטרד שאי אפשר לחיות איתו! אז אחי עברו שנתיים היום אני מבין שהרווחתי בענק!
אם היום מישהו יעיר על מה שהבחורה שיצאתי איתה העירה לי זה ממש לא יזיז לי. (ובחיים אף אחד לא העיר לי על זה.. זה היו דברים שישבו אצלי בפנים והסביבה בכלל לא הרגישה בזה). אני יוצא היום עם מישהי שיכולה להכיל לראות את הטוב
לא איזה בן אדם אימפולסיבי שיכול להעיף אותך ברגע מהחיים שלו כאילו לא היה כלום!
תשמע לי אחי.. אם זה כמו שאתה מתאר הכאב שלך הוא לא על הבחורה הוא על הדברים הכי עמוקים שלך שאתה נושא איתך כבר המון שנים.. ושעכשיו הם צפים ועולים.
כשפצע נפתח זה הדבר הכי שורף וזה מה שקרה לך.. אל תנסה לרדוף אחרי מישהי שבעטה אותך כאילו אתה כלום אחרי מישהי שלא יכולה להכיל לא יכולה להסביר ששולחת אותך מהחיים שלך במכתב ודרך חברות. ובטח לא אחרי אחת ששולחת אותך לאישפוז..
תן לזמן לעשות את שלו.. תן לקב"ה להראות לך שהכל לטובה.. תחייך לעולם תראה לו שאפשר לצאת גם מהמקום שאתה נמצא!
די"מוזה עובר, יעבור
אחי היקר תראה כמה רוצים שתשתנה, וגם אתה מכה על חטא ואומר שאתה צריך להשתנות ויישר כוח לך על כך אבל מה עם המעלות שלך?! אתה בחור כ"כ רציני שגם שאהבה שלו מכה אותו בלב הוא לא עוצר לחשוב על הכאב אלא אומר "עכשיו בדרך לישיבה (חופשת סמסטר) לעשות חשבון נפש עם עצמי ולנסות לעבוד על הבעיות באישיות שלי שהיא ציינה ולנסות טיפה להתקרב אליו" תקשיב מי שיש לו כזה כוח מי שיש בידו כזו עוצמה צריך הוא שייך לליגה אחרת אהבה שלך והנתינה שלך נמצאים ברמה אחרת והיא כ"כ עוצמתית. כבר נאמר"על המון פשעים תכסה אהבה"- הכוונה היא שעם כל פשענו הקב"ה עדין אוהב אותו וזו מהות האהבה כאשר אתה אוהב מישהו ויש לו מידות שקשה לך עם כל זה אתה שמח בו. תשמח שאתה ברמה אחרת לגמרי תשמח שזה הופיע לך בפנים תשמח בעצמך! אתה חושב שאין לכל הסובבים אותך במה להשתנות?!אתה חשוב שאין עוד אינסוף שינויים אחרי "השינויים" שאתה אמור לבצע עכשיו כדי לספק את עצמך והסובבים אותך?! אפילו שמואל שרואה את דוד לא מבין שהוא רואה את המלך "כי האדם יראה לעניים וד` ללב" אל תיפול מצורך בשינוי אבל גם אל תעבוד ותשתחווה לשינוי אתה שווה בגלל שאתה שווה, תעמיק במה שקרה ותבין שעם עוצמה וכוחות באה אחריות ובנוסף יש צורך בהתאמה. אני לא מצליח לראות התאמה בין מישהי שנותנת לאהוב שלה להתאשפז ולא לדבר איתו וזה לא סתם מישהו זה מישהו שבשיא הכאב רוצה לעשות חשבון נפש! מקווה מאוד שמה שכתבתי יכנס לך ללב ותבין שאתה שווה קצת יותר מזה, האמת הרבה הרבה יותר מזה.
All of this then back again Another girl Another name Stay alive but stay the same It's just the same A stupid game
צריך תרגום?