שמע לא יודע מה אצלך, לי אין ניסיון כזה
גם ככה זה בדוק ששום סגולה לא עובדת עלי.
הניסיון שלי זה לסרב בנחת לאוהבים שמציעים לי כל פעם סגולה חדשה ובטוחים שזה בטוח יעבוד
ראית שזה עובד לאנשים שיש לך ניסיון אם להשתמש בזה? 
אי משער שרק מי שנולדו לו ילדים אחרי הסגולה מפרסמים שקרה לו.. וכמה הם כבר
ואלה שלא בטח לא התקשרו לפרסם שלא עבד
אבל כמו שאמרה חברה שלי אחרי שהדביקה פתקים על עראק - אם לא יועיל לא יזיק.
אני אדייק ואומר, במילותיי "אם לא יועיל לא יזיק" התכוונתי לסגולות הזולות - פתק על ערק ששוכב לכם בארון כבר שלוש שנים, לפתוח את הדלת לאליהו הנביא, להחביא את הזרוע של פסח במעיל..
לא אלו של ה'ביוקר' - קמעות במחיר מפולפל וכד'
אבל כן מאמינה שאלוהים זו לא יישות שצריכה "שוחד" כדי לקבל ממנה. בכל יום, גם היום, אלוהים בחר להחזיר לי את נשמתי ולהמשיך את בריאותי בלי שום סגולה. הוא פשוט החליט שאני צריכה את זה. וברצינות-זה ניסיון קשה, ולפעמים התחושה היא שאנחנו מדברים ואלוהים שם אותנו על "השתק". תפילה, תהילים ובעיקר ניסיון לעשות חסד כמה שיותר.. זה מאוד מחזק אותי אישית ולפחות לפי התורה (ולא הסגולות) גם מקל את מידת הדין ומקרב ישועות.
שלום לכולם/ן,
אנחנו רואים בזמן האחרון שימוש שלא לצורך בניק האנונימי.
הניק האנונימי של פורום לנ"ו בלבד!
הסיסמא נמצאת אצל המנהלים.
כללי שימוש:
1. אין לפרסם דרכו.
2. אין להגיב דרכו בביקורת או להשתמש בו למטרות שאינן הולמות.
3. אין להעביר את הסיסמא בין הגולשים.
4. ניקים אנונימיים שאינם מוכרים, לא יוכלו לקבל את הסיסמא (מי שגם ככה אנונימי, אין צורך שישתמש בניק אנונימי).
אנחנו נגביל את השימוש בו,
המטרה של הניק הזה הוא למנוע חשיפה/ שיתוף מאוד אישי.
בשאר המקרים אנחנו מבקשים להגיב מהניק הפרטי ( תמיד אפשר לפתוח עוד ניק..)
בברכה
מנהלי הפורום
יפה
הבחור ביקש התחייבות לדייט שני עוד לפני שנפגשנו - כיפה
בדגש על -
האם אתם מקפידים לצאת יותר מדייט אחד?
אם מישהו חותך אתכם אחרי דייט אחד (בלי שום הסבר), האם אתם מנסים לשכנע אותו לנסות שוב?
אם הפגישה הראשונה היתה נוראית ומזעזעת, האם אתם אומרים משהו למדוייט\שדכן?
קרה לכם שהיתה לכם פגישה ראשונה נוראית ומזעזעת, המשכתם בכל זאת לשנייה, והיה יותר טוב?
רא הודעתי: אני חושבת שאתה חריג - לקראת נישואין וזוגיות
לא להוריד אחרי דייט אחד אלא אם כן חוסר ההתאמה ממש קיצוני
לשכנע? ממש לא. החלטה שלה.
לא קרה לי אף פעם שהיה מזזעזע
לפחות מהניסיון שלי.
חשבתי עכשיו על הקשרים האחרונים שהיו לי - מעל 50% נגמרו אחרי פגישה אחת (ולא בגללי, ומדובר על מספר דו ספרתי של אנשים...)
אתה מתכוון שלא היה לך מצב של חוסר התאמה קיצוני בדייט ראשון (=מזעזע)?
הכוונה בשכנוע זה לא לזלזל בהחלטה שלה; אלא להגיד שמבחינתך לא היה מצב של חוסר התאמה קיצוני, ואולי ממבט שני דברים יראו אחרת - שלא תזדרז לשפוט אותך. לתת לקשר עוד קצת להתפתח לפני שקוטעים אותו. לתת זמן לדבר על אותם פערים (שאינם חוסר התאמה קיצוני) וכו'.
אני מסכים שאם הבחורה אומרת שהיא לא שומרת נגיעה או שהיא מספרת שהיא עם הפרעת אישיות גבולית אני אוריד אחרי פגישה אחת.
לא קרה לי
אני מבין שלשכנע לא חייב להביע זלזול בהחלטה שלה להוריד, אבל ברגע שהיא אומרת לא, היא לא רק אומרת "אני לא רוצה להתחתן איתך", אלא גם שמכיון שאין לדעתה סיכוי לקשר בינינו "אני לא רוצה לדבר איתך יותר".
לנסות לשכנע איתה זה לדבר עם בחורה שמבקשת שלא ידברו איתה יותר, רק בגלל שאני חושב אחרת ממנה - לדעתי זה עצמו זלזול בהחלטה שלה.
(לא חייבים להסכים איתי...)
הופתעתי מהתוכן.
כי בעיניי זה בסיסי לתת למישהו הזדמנות נוספת, בגלל כל מה שנלווה לדייט ראשון, אבל מרגישה שזה לא משהו שקורה.
הסתכלתי בכתבות נוספות.
מייצר עיוות של המציאות, ואני חושב שאם יש משהו שמגדיל את העיוות זה ההדהוד שלו בתקשורת וברשתות (למשל בוידויים)
(כמובן רק אם אתה מרגיש בנוח)
למה כל פגישה ראשונה בעינייך מזעזעת?
במה זה מתבטא?
האם גם מפגש עם אדם אקראי בנסיעה משותפת בתחב"צ היא מזעזעת?
האם אצלך רוב הדייטים ממשיכים יותר מפגישה אחת?
במילים אחרות, האם אתה מרגיש שאתה מצליח להביא את עצמך לרמה של אדם אקראי לפני שנפרדים ממך?
אני חושבת שזה המצב הנורמלי אצל רוב האנשים, כי דייט ראשון זה בהחלט סיטואציה מוזרה. והשאיפה היא לעלות בסולם הקשר, אבל זה באמת לרוב בכלל לא קורה...
חבר נפש.
מה שמעכב אותי זה הצד השני... כפי שכתבתי, בדקתי את הקשרים האחרונים שהיו לי - 50% נפרדו ממני אחרי פגישה אחת, ועוד 25% אחרי שתי פגישות - אז אין את הזמן הזה בכלל להגיע לרמת ידיד ברוב המקרים.
ולהגיד שהבעייה היא בהם.
ברור שאני חושבת על זה.
אני מנסה כל הזמן לבדוק את עצמי.
אבל אני מרגישה שאין לי הרבה מה לעשות אם הצד השני חותך אחרי פגישה אחת.
כן, הם רואים תמונה לפני. רובם גם מדבר עם חברה לפני. כך שאם יש משהו שהוא קו אדום מבחינתם מהכיוונים האלה - הם היו אמורים להגיד לא מראש.
בסה"כ אני אדם נחמד, עם התנהגות די נורמלית (פוגשת מספיק אנשים לא בהקשר של לנ"ו, ואין לי שום בעיות בתחום), ואנחנו מנהלים שיחה (שבעיני די הייתה די נעימה), ברוב המקרים גם ניהלנו שיחת טלפון מקדימה (דברים מעבר לקביעת פגישה). אני לא יודעת למה כ"כ הרבה חושבים שאני לא שווה פגישה שנייה.
לפעמים זה פשוט מיותר.
אם יש לי ספק כלשהו לגבי הבחור אני אצא לדייט שני, אבל יצא לי מלא פעמים שאחרי דייט ראשון כבר ברור לגמרי שזה לא מתאים, אז למה להמשיך סתם?
שאת מתעוררת מאוחר,
גילית שיש כתם על הבגד שתיכננת ללבוש,
לובשת משהו אחרת,
שותה קפה - ושופכת על הבגד שלבשת,
מחליפה את הבגד,
לא מספיקה להכניס מכונה כי בזבזת כל כך הרבה זמן ואת צריכה למהר לאוטובוס,
רצה לתחנה,
מפספסת את האוטובוס,
מגיעה באיחור משמעותי למשהו חשוב בעבודה\לימודים,
מקבלת שם בשורות נוראיות מהבוס\מרצה,
בגלל שאיחרת יש לך כל כך הרבה עומס את לא מספיקה לאכול,
ובסוף היום כשאת מגיעה לפגישה את לא בדיוק במיטבך, ולא מצליחה להביא את עצמך לידי ביטוי כמו שצריך. אבל מי שנפגש איתך אומר לעצמו, ברור לגמרי שזה לא מתאים, אז למה להמשיך סתם?
לא חושבת שנכון יותר להגיד לעצמינו -
פגישה ראשונה גם ככה היא סיטואציה מלחיצה,
וכשנוסף על זה יום שהוא פחות טוב - זה יכול להוציא אותנו מהנקודה הזו של שיפוטיות מהירה, לתת יותר זמן להיפתח - להשתחרר מיום מבאס אחד ולקבל תמונה יותר כוללת על האדם.
ההנחה שלי היא שאם יצאת עם מישהו, כנראה חשבת שיש כאן פוטנציאל כלשהו, ולכן זה לא 'להמשיך סתם' - אלא 'לתת הזדמנות לפוטנציאל'.
אלא אם יקרה משהו הזוי ממש שיבהיר ללא שום אפשרות אחרת שזה לא זה, אני חושב שתמיד תמיד צריך לתת עוד צ'אנס.
אם מישהי תגיד לי לא אחרי פעם אחת בלי שום סיבה, זה בהחלט עלול להיות מבאס, אבל מצד שני - זה ממש מראה על סוג חשיבה והלך רוח ורמת מקובעות, ורמת הישענות על הרגש לעומת חוסר רציונליות שזה ממש לגיטימי, חלילה לי מלהגיד אחרת, זה באמת סבבה, אבל אני יודע שלי אישית זה פחות מתאים.
אז גם אם רציתי להמשיך לדייט שני עם מישהי ואחרי פעם אחת היא מחליטה שלא - זה לא נעים, אבל ממש לא נורא כי עצם זה מבהיר לי שזה באמת לא זה.
לקח לך חמישה ימים ליצור איתי קשר אחרי הדייט הראשון שלנו. לא הצלחת למצוא 30 שניות לעשות טלפון במהלך כל הימים האלה. זה לא מכבד, מזלזל ופוגע, ולכן חשוב לי לכתוב את זה.
כשסוף סוף התקשרת, לא נתת לי לומר כלום, אז אני כותבת כאן. יש כאן מספיק פרטים כדי שתזהה את עצמך (בהנחה שאתה נמצא כאן. ואם לא - אולי מישהו אחר ילמד מזה משהו).
****
ראית אותי בעבודה לפני בערך שבועיים.
הלכת למנהל שלי, ביררת איך קוראים לי, ודרך חוק דתיים שלובים מצאת מכר משותף שלנו.
הוא התקשר להציע לי אותך, וזה היה נשמע מתאים.
אז ביום ראשון דיברנו בטלפון - והיתה שיחה ממש טובה. זרמה טוב. דיברנו שלוש שעות (שיא לטלפון ראשון, מבחינתי).
קבענו לדבר שוב כדי לתאם פגישה, וביום שלישי שוב היתה לנו שיחת טלפון ארוכה, שוב משהו כמו שלוש שעות.
קבענו להיפגש למחרת, ביום רביעי, בעיר שהיא בערך 20 דק' נסיעה ברכב מהבית שלך, וקצת יותר משעה בתחב"צ בשבילי. היה צפוי מזג אוויר סוער, אז ניסינו החלטנו לישון לילה על זה כדי להעלות רעיונות למקום מפגש. מבחינת השעה, אמרתי לך שזה היום החופשי שלי, אז רק תעדכן. למחרת בבוקר, שלחת הצעה כלשהי, אבל היא לא נגישה בתחב"צ, אז הורדנו אותה. העלנו עוד כמה רעיונות יחד, אבל נעלמת באמצע ההתכתבות. (בטח היה לך משהו בעבודה..) בסביבות 18:00 תזכרתי אותך בהודעה שעוד לא סגרנו (ידעתי שאתה עדיין בעבודה). לקח לך זמן לענות, וקבעת שניפגש בשמונה. זה השאיר לי חלון זמן מאוד קצר להתארגן, לרוץ לאוטובוס מס' 1, שייקח אותי לאוטובוס מס' 2, ומשם למס' 3 כדי להגיע בזמן. כתבתי לך שוב שאני תלויה בתחבורה ציבורית, ובתגובה התקשרת להגיד שהקדמת ואתה כבר שם. הגעתי בסוף באיחור של דקות בודדות, וישבנו יחד לשיחה עוד יותר עמוקה ממה שהיה בטלפון. אחרי משהו כמו שעתיים וחצי הודעתי שאני צריכה להתחיל את המסע חזרה. לקח עוד זמן עד שנפרדנו, אתה לרכב (ולא הצעת הקפצה), ואני לאוטובוס מס' 3. גשם, קר, מאוחר. פספסתי את אוטובוס מס' 2, וצריכה לחכות 20 דקות להבא. באסה. וכבר מאוחר - אוטובוס מספר 1 הפסיק כבר. הגעתי הרבה אחרי חצות, אני במרחק 4 ק"מ מהבית (ואין מוניות באיזור). מנסה לתפוס טרמפים, וב"ה מישהי לוקחת אותי.
למחרת, ביום חמישי, אני מצפה לטלפון ממך. או לפחות להודעה. לדבר על הפגישה שהייתה (ובטח הייתי מספרת לך על המסע שלי הביתה). אבל אני לא שומעת ממך כלום.
למחרת, ביום שישי, שוב דממה. אז אני שולחת לך הודעה, להזכיר לך שאני קיימת. מאחלת שבת שלום. לא ענית.
מוצאי שבת, שוב דממה. שולחת הודעת שבוע טוב. לא ענית.
אתמול, יום ראשון, שוב דממה.
היום (שני) בערב אתה מתקשר ואומר שאיך שהגעת הביתה ביום רביעי, הבנת שזה לא זה, אבל תודה על הפגישה. ובהצלחה בהמשך.
ואני נשארתי לבד עם התסכולים שלי, אז כתבתי את המכתב הזה, עם מספיק פרטים כדי שאם זה אתה - תדע.
חשבתי שהשיחות בהתחלה היו התחלה טובה.
כשלא תיקשרת לגבי הפגישה, חשבתי שיש לך עומס בעבודה, ושכנראה שכחת מה זה להיות תלוי בתחב"צ. ובכלל תלוי, כשאני לא יודעת מתי ניפגש.
קבעת שניפגש מאוחר, במקום שמרוחק עבורי, ולא חשבת על המסע שאני צריכה לעשות במזג האוויר הסוער. לא הצעת לעזור לי, להקפיץ אותי לתחנה או משהו כזה. לא שלחת הודעה לברר אם הגעתי (נכון שזה ממש לא 'חובה', אבל תנאי מזג האוויר היו קיצוניים, ותשלב את זה עם תחבורה ציבורית). ואז שתקת. כל יום חמישי. כל יום שישי. כל שבת. כל ראשון. כל שני. חמישה ימים (חוץ משבת, כמובן) שבהם לא מצאת 30 שניות להיפרד ממני. וכשמצאת את הזמן הזה ביום שני, לא התנצלת על המריחה הזאת. רק אמרת שקיבלת את ההחלטה ההיא כבר ביום רביעי.
אז כן, נפגעתי.
אלו חמישה ימים שיכולתי לחזור להיות פנויה. לא חשבתי שתחתוך אחרי פגישה אחת, אז בכלל עוד היו לי מחשבות ורגשות לאילו כיוונים הקשר יתפתח - חמישה ימים שפיתחתי בהם ציפיות.
אני לא יודעת מה עבר עליך בחמשת הימים הללו. אולי היה ח"ו איזשהו מקרה חריג בבית, עומס בעבודה או משהו כזה. אבל עדיין, למצוא 30 שניות, להגיד את המשפט וחצי שכבר החלטת לחתוך - לא הצלחת למצוא את הזמן לזה. זה לא מכבד. זה די מזלזל בי, בזמן שלי ובכוחות הנפש שלי. זאת הסיבה שלא אמליץ לאף חברה שלי לצאת איתך.
מגובלת-התחלתי להרגיש לא נעים וחשדנות. כ"כ נוגע ללב כמה תקווה שמת וכמה השקעת!! אני מודה לך שפתחת לכולנו מבט להשקעה של בת לדייט, שלא מסתכמת מול המראה בלבד אלא גם בכסף, זמן ורגש וכואבת איתך את החוויה. מקווה שזה יהיה לך כפרת עוונות, ומאחלת לך שכנגד אותו בחור שבכלל לא העריך מה שעשית וזלזל בך, תקבלי בחור שיאהב אותך כגופו ועצמו ממש, כפי שכתוב. שתהיי יקרה לו ולא מובנת מאליו. ברוך שפטרנו מעונשו של זה! וכן, בגלל סיפורים דומים שהיו לי, רוב מוחלט של הדייטים שלי-לא הסכמתי להעביר לאחרות, שלא יסבלו גם.
והיום אני מתחרטת שלא אמרתי את זה אז למי שהכיר בינינו (שדכן).
איך בנאדם שלא מתקשר אמור ליצור קשר זוגי?
בעיניי תקשורת היא הבסיס לקשר, ואם אין את זה - טוב שלא בזבזת כל זה עוד זמן.
ותדעי שב"ה רוב האנשים הם לא כאלה, ויודעים ליצור קשר תוך 24 שעות (ובעיניי זה בסדר שיצרו קשר ויגידו שהם צריכים עוד זמן להתלבט).
פשוט הזוי.
שולחת חיבוק ומלא כוחות.
ואולי לטווח הקרוב זה שבירת ציפיות.
אבל האופטימיות והעין הטובה שלך זה נכס לחיים,
תמשיכי לשמור עליהם, את מהממת!
תשמחי שלא המשכתם.
זה התמודדות אחרת, אני יודע.
אני נפגש עם רווקות.
לא מתיימר להבין לעומק את הכאב (הרווקות שאני נפגש איתן הרבה יותר מבוגרות מכם, ועברו המון המון)
אבל נראה לי שאני כן מתחבר לכאב איכשהו. בכל זאת, אתה מנסה להיות כאן בשבילה ולשמוע בדיוק מה היא מרגישה. ואתה במקום מסוים מרגיש אותה.
נראה לי.
שיש אנשים שהיו רווקים כמוך ותוך חודש ולפעמים פחות מהרגע שנישאו.. הם מצטרפים לחבורה ומתנהגים בדיוק באותה צורה שהם כ"כ שנאו כמוך שמתייחסים אליהם. מבקרים אותך כפי שביקרו אותם. מעצבן.
(לא בטוחה שתחומי העניין שלנו משותפים, אבל תמיד מחפשת. אפשר גם באנגלית).
אני אוהבת את הקור
שיש
לי הרבה
חברות נשואות
שנזכרות בקיומי רק
כשהן רוצות את הכסף שלי
ו'זה חייב להיות היום! רק
עוד 5 שעות! אז
גם אין לי זמן
לדבר איתך
ולהתעניין
בך'.
כמו שברוקולי כתבה,
יש לי הרגשה כזו שבכל רגע נתון מתנהלים כמה קמפיינים גיוס המונים במגזר (ישיבה\מדרשה\בית כנסת\מקווה\מקרה טרגי כלשהו\מאבק פוליטי כלשהו), בצורה שבה אנשים לוקחים על עצמם יעד כספי. (ומשום מה, ברוב הקמפיינים שהסתכלתי עליהם, מי שפנה אליי בד"כ לא היה קרוב לעבור את היעד, גם בסוף הקמפיין). אז כדי להגיע ליעד הזה הם מנסים לגייס כל אדם שהם מכירים.
עכשיו יש בזה דרגות: יש כאלה ששולחים הודעה בקבוצה רחבה, יש את אלו ששולחים הודעה פרטית ויש את אלו שמתקשרים.
אני חושבת שגם הסיכוי לקבל בפועל תרומה הוא באותו הסדר.
אז מצלצל לי הטלפון, על המסך יש שם של מישהי שלא דיברתי איתה שנים (מאז שהיא התחתנה), ובגלל שאני אחת מרשימה של אנשים שהיא מתקשרת עליהם במגבלות הזמן שיש לה, זו לא שיחה שמתעניינת בי, אלא שיחה שמתעניינת בכסף שלי. אני גם חושבת שהחברות הנשואות שלי מרגישות יותר בנוח לבקש ממני כי 'בטח ההוצאות שלה יותר נמוכות משל מי שצריכה לפרנס משפחה'.
אם זה באמת היה חשוב לה,
הרי הקמפיין הזה לא מגיע משום מקום -
אפשר להרים טלפון שבוע לפני, לשוחח יותר בנחת,
ולהגיד שבעוד שבוע הולך להיות קמפיין וכו'.
בעיני זה מראה על אכפתיות.
באופן כללי אני חושבת שהרבה מאוד חברויות מתמסמסות בשלב הזה של החיים,
כאשר אנשים מהמעגל החברתי שלי מתחתנים,
עם הרוב המוחלט הקשר הולך ואובד.
ובעוד הם הולכים ויוצרים מעגל חברתי חדש, במיוחד כשעוברים לגור במקום במחשבה ארוכת טווח,
אנו הרווקים נשארים יותר במקום שבו מצד אחד לא נוצרים קשרים חדשים, ומצד שני הקשרים הישנים הולכים ומתמסמסים, מה שמוביל לבדידות.
איך אתם מגדירות 'גבר'?פצלש100זכר - זכר – ויקיפדיה
כמו לחפש מישהי 'עדינה'
כל אחד מוצא עדינות בדבר אחר
זה דבר שהוא יותר רחב מאשר לכתוב תכונות ספציפיות או מעשים
יכול להיות שגבריות היא נמדדת ביחס לנשיות ולהפך
כאילו שעצם השוני ביניהם גורם לשני להתקיים
כי בפני עצמו קשה לומר זה לא משהו שאני יכולה למדוד
אבל זה דברים משתנים וזה לא אמור לשנות לו מה אני מגדירה כגבר
לפעמים מישהו שיותר יוזם ופעיל ירגיש לי שהוא יותר גברי לפעמים דווקא מישהו יותר עדין שיש לו יכולת הקשבה..
מה שניסיתי לומר זה שזה דבר משתנה ולכן אין לי הגדרה אחת לתת לך או לו או לכל מי שרוצה לשמוע
אני ניסיתי לענות לשאלה של הפותח הוא שאל איך הייתם מגדירים בכללי
אבל הגבתי לך שלקחת את זה למקום של איך אני אמור להבין מה זה גבר מבחינת מישהי
טיפ:
אם זה לא ברור אז תשאל- ומה זה אומר מבחינתה? זהו נפתרה הבעיה
אם למשל מישהו מחפש מישהי עדינה זה מוריד? לא. פשוט הוא יצטרך להסביר מה זה עדינה בעיניו
או שלא והם פשוט יצאו ויראו אם זה מתאים או לא
כאן כי אולי זה אישי בשבילך
בכל מקרה אם אתה חושב שאתה גברי זה לא אמור להזיז לך.
מקבלת שעדינות זה תכונה ולכן זה לא אותו הדבר
אבל למשל אם מישהו מחפש מישהי נשית זה בדיוק זה..
אני חושבת שכל אחד מחפש במידה מסוימת את מה שחסר לו וזה התחום הכולל של גבר\אישה שהוא המהות של השוני וההשלמה, ובגלל שזה כל כך כולל אי אפשר להגדיר את זה לעומת בן אדם אחד אבל ברור למה כולם מחפשים את זה.
אז אולי לא הכי מדייק מה זה אומר בבירורים אבל כן מובן לי הרצון הזה והאמירה הזאת
כשכתבתי זה בדיוק זה על נשיות התכוונתי שבניגוד לדוגמה של עדינות שהיא תכונה ,
הנשיות היא מקבילה של גבריות שגם אותה אי אפשר להסביר וזה אינדווידואלי..
בסופו של דבר אם אני מבינה אותך נכון אתה מתכוון שזה לא מועיל להגיד מחפשת מישהו גברי\ מישהי נשית אם לא מפרטים ומסבירים וברוב הפעמים לא יפרטו כי זה אישי ו\או ישיר מדי לומר ..?
זה שהחברה אומרת משהו כזה, זה לאו דווקא נכון.
יכול להיות שהחברה סיפרה לה מכלול של תכונות
והיא החליטה להגדיר את זה כ"מחפשת גבר"
תמיד צריך לשאול מה היא מתכוונת,וגם אם היא לא יודעת להרחיב
זה לא אמור להוריד מהמסופרת. צריך לנסות להבין מהמסופרת
או ממשהי נוספת.
בסוף היא מספרת בשפה, במילים ומההסתכלות וההבנה שלה.
וכל אחת הגדירה את זה כל כך שונה.
אני לא חושבת שיש הגדרה לגבר.
אם הכוונה 'גבר' בדינמיקה הזוגית
אז יש כל כך הרבה הבדלים בין זוג לזוג
אם הכוונה ברמה האישיותית אז יש כל כך הרבה הבדל בין אדם לאדם
גם אם יש תכונות שהם מאפיינות בעיננו, מההסתכלות שלנו את בני המין השני
זה מתבטא במיליון צורות שונות בין אחד לאחד
וכל אחד יוציא את המיטב שלו ויממש את עצמו בצורה אחרת
שלדעתי מגוחך לנסות להגדיר את זה בכלל
פעם חברה שהבאתי לה לברר עלי אמרה לעלם שאני מפשת "גבר גבר"
ואמרתי לה שזה ממש לא נכון ושלא תגיד את זה.
גם להגיד את זה, זה התחלה ממש דפוקה לקשר
כאילו הוא חייב להוכיח משהו, כי באים אליו עם ציפיות.
גם אם הוא יחשוב שהוא מושלם הוא ירגיש צורך להוכיח
שלדעתי זה ממש לא טוב
10 נקודותארץ השוקולדאחרונהקראתי לאחרונה את זה: https://shabaton1.co.il/?p=29883
וזה מקשר לי למה שאתה כותב.
(לי באולפנה היו שיעורים כאלה - פחות בקטע הפרקטי, יותר בקטע הרעיוני. בקטע הפרקטי היה לי במסגרת אחרת).
וגם,
לא הייתי קוראת לזה "חינוך לדייטים" אלא "חינוך לזוגיות".
אני לא חושבת שלמורות באולפנה יש את הידע, הכלים והמיומנויות ללמד את זה.
(זה מזכיר לי גם את העניין של חינוך כלכלי, שגם לא נלמד בבתי ספר. ואולי צריך גם להזכיר אחריות הורית בנושאים האלה).
כשאני קראתי 'חינוך לדייטים', זה משתמע שהמטרה היא דייטים, וזה מעין מדריך לשורד בדרך הזאת. כל שאר הדברים שכתבת, נכנסים לדעתי בכותרת של 'זוגיות'. זה גם מדגיש לדעתי את הקטע שאירוסין (שהוא לרוב סוף שלב הדייטים), הוא עדיין שלב די ראשוני במסע הזוגיותת.
עצוב שלפעמים למרות שבילו עם המין השני בסניף שנים רבות, לא יודעים באמת לנהל שיח.
ברמת גן. אז מה הפלא שעם המין השני השיח נופל?
אני זוכר שחכמים אומרים שצריך שתלמידי החכמים יהוו שישית מעם ישראל.
את ממש לא חייבתadvfbאת כותבת באופן בוטה ודי דוחה שהאברכים מזלזלים בנשותיהם.
את מאשימה את האברכים בזה ש"לא נאם להם לעבוד" ועושה כאן הכללה מאוד מכוערת.
"שמעתי" "ושמעתי" "מקרה שקרה" "אולי"
כתבת שאת לא מבינה את אלו שרוצות אברך. ואז החלטת שאת מדברת רק על כמה בחורים. ואז הוספת שהיה לך מקרה אישי מצער מאוד ואני מצטער בשבילך שנפגעת כך.
היית צריכה לפתוח אבל בהסבר הזה כי בהחלט היה נראה פה שהחלטת שכל האברכים הם מפלצות מרושעות שמנצלות נשים, וגם זה פוגע אגב.
סליחה על האמוציות, נושא רגיש גם אצלי=)
והלוואי שתמצאי את האברך שכן מתאים לך בעז"ה.
אבל בסדר.
אלפי זוגות האברכים ונשותיהם הצדקניות לא יפלו מתגובות בערוץ 7.
עובדה שיש אלפי אברכים בציונות הדתית שחיים באושר ובשמחה.
והמשפט הזה בכלל חצוף "אי אפשר להכריז שאתה בן תורה וללמוד המון אבל על הדרך לא לנהוג בדרך ארץ ולתת לאישה להיות בסכנת התמוטטות". עאלק תיאור מציאות. אם אתל רוצה להיות אברכית אין בעיה, אל תתנשאי על אלו שכן בחרו בחיים האלה ועושים את זה בשמחה, נשים וגברים כאחד.
) והלימוד זה מה שמתאים לו לטווח הרחוק ואני לא רואה אותו בשום מקום אחר. למרות שהוא סופר מוכשר בהמון תחומים ויכל בקלות להרוויח מאוד מאוד טוב. הוא מחונן וחריף ויכל להצליח בהכל, אבל מה שהוא באמת רוצה לעשות זה לעסוק בתורה ובהמשך בע"ה אני מאמינה שגם ללמד ולחנך. אני לא מצפה ממי שלא רואה בזה שליחות עצומה להבין. ואני יודעת שזה כרוך בויתורים רבים וגדולים, אבל האור שזה מביא לי בחיי הפרטיים וע"פ אמונתי גם לעם ישראל הוא ענק ועצום והכל מתגמד ליד זה. ובאמת הזלזול הנורא שיש כלפי אברכים ועוד יותר הזלזול בנשותיהם כחסרות עמוד שדרה או שפחות הוא נורא בעיני. וזה ממש ממש בסדר אם זה לא מתאים לך, לא עשית כל רע. העיקר שתתחתני עם בחור טוב ויר"ש בע"ה..אשריכם שזכיתם למסור את הנפש על התורה.
המטיילת בארץהאם אתם מזדהים עם האמירה הזו?
אם כן, איך אתם מסבירים את המצב הזה?
אם לא, האם באמת עשיתם את זה?
רוב גדול של האנשים הם לא רע מוחלט\טוב מוחלטמשהו הפריע לי בה? זה ענין אישי שלי, כל אחד ומה שחשוב לו. גם כשזה חיסרון ממש - אני משוכנע שיש בחורים שזה לא חשוב בעיניהם כמוני.
אני לא מכיר בחורים בגיל שלי ששייך להציע להם.
כן קרה לי עצמי שבחורה הציעה לי חברה שלה 2 דקות אחרי שאמרתי לה לא. (ללמדך שלא תמיד בנות נפגעות ובוכות בפינה כשאומרים להם לא...)
אפשר לבכות גם במרכז..
וכן, עשיתי אתזה
אני חושבת שיש לזה 2 סיבות:
א. יש לי נטייה לזכור את הדברים היותר קיצוניים שקרו לי, זה יותר משאיר עליי רושם - ולכן יש אנשים שיצאתי איתם, היה לי איתם חוויה לא טובה (נניח |חיבוק| קרה לי בעבר משהו דומה - לקראת נישואין וזוגיות), ולכן לא אציע אותם לאחרים. האם הם באמת הרוב? כנראה שלא, אבל הקיצון תופס בזיכרון שלי מקום גדול.
ב. כתבתי כאן בשרשור אחר שרוב הקשרים שלי נגמרו אחרי פגישה אחת. בד"כ זו גם הייתה פגישה שפחות נכנסה לעומק, פחות קרובה, פחות אינטימית. אין לי אינטואציות שאחרי 10 דקות אני 'קולטת' את האדם מולי או משהו כזה, אז מבחינתי, הידע שיש לי הוא לא מספיק כדי לנסות להכיר אותו למישהו אחר.
האנשים שכן ניסיתי להכיר לחברות שלי היו אנשים שיצאתי איתם סדר גודל של שלוש פגישות.
אחרי תקופה ארוכה בעולם הדייטים
ותובנות והתייעצויות ותהיות
הגעתי למסקנה שאני יכולה להכיל הרבה סוגי אנשים
ומה הכוונה?
שאלו שהיה לי טוב איתם
יש בינהם הבדלים מהותיים מאד מבחינה השקפתית דתית(מבחינה חיצונית)
ולא רק, בהרבה תחומים הם מנהלים אורח חיים שונה לגמרי(חיצונית, אסביר בהמשך..).
עכשיו זה לא שבחיים אני אחת כזאת בלי דעות והשקפה ועקרונות
יש לי. והם מאד חדים וברורים. אבל הם עצמם יכולים לכלול בתוכם הרבה סוגי אנשים
ברמה שאני לא ממוקדת בכלל, וגם הניסיונות לעשות את זה מרגישים לי לא אמתיים.
כי גם אם אתמקד בסגנון חיים מסוים יכול להיות שאתחבר ואף אוכל להקים בית ולחיות באהבה
עם אדם מסגנון אחר לגמרי ולא רק זה אני מאד קשובה ונכנסת לפרטים לעומק.
לא תופסת הגדרות על עצמי, יותר נכנסת לנקודות ופרטים בעומק כדי להחליט.
הבעיה שלרוב האנשים כן יש סגנון והם לא מצליחים להכיל את הפתיחות וההכלה שלי
או שזה נראה להם שאין לי עמוד שידרה, כי בסוף הדברים ש'מאד' קרטים וחשובים לי
הם בפרטים ועומקים
שלא תמיד מדברים עליהם בשלבים התחלתיים
(אלו שהיה לי טוב איתם הצלחתי לדלות מעבר למילים, או שבאמת התקדמנו בקשר..)
וגם מי שמנסה לשדך לי
לא מצליח להבין מה אני מחפשת
כי רוב העולם כן בנוי על ההגדרות החיצוניות ו"הסגנון".
ומאד קשה לי להסביר.
בקיצור, בנתיים קצת עשיתי הפסקה מהעולם הזה,
מקווה ש'קריעת ים סוף' הפרטית שלי, תבוא מהר,בדרך שמתאימה לי
או שאצליח להתאים אותה לדרך שמתאימה לרוב העולם.
תובנות/עצות/הכוונות/הארות/הערות יתקבלו בברכה ובשמחה!
תודה לכם!
כמות הפונטציאלים שלך עלתה, לא ירדה
את בעצם אומרת שיש טווח רחב של גברים שמתאימים לך, ואין לך סיבה להגדביל את עצמל לסוג מסוים
נפלא - אז את כמעט יכולה לגשת לכל הצעה.
אני מנחש שכן יש סינון שאת מסננת בו - גיל, תכונות מסוימות שכן חשובות לך, אולי גובה וכו'
כך שאת לא אמת תפגשי עם כל הבחורים הרווקים האפשריים
אבל הרחבת את האפשרויות שלך מאד.
הבעיה אצלי שהוא פנימי ומהותי
שורשי ועמוק, שיכול לכלול בתוכו אנשים שלכאורה
מחולקים בהרבה סגנונות חיצוניים
אבל ת'כלס לא הרבה אנשים, עובדה שאני בעולם הזה הרבה זמן.
אולי היה נכון יותר לומר, שמה שאני מחפשת הוא פשוט במושגים אחרים
מהקטגוריות של כולם, יותר פנימיים שמחייב קשר ארוך בשביל לבחון אתזה
או קשר קצר אם זה דברים שנפלטים החוצה אצלו
(ברור שזה מתבטא בכמה נקודות חיצוניות גם אבל שיכולות לכלול מליון אנשים
בשונה מהפנימיות, שאותם קשה לזהות ולברר לגביהם ובכלל עוד לפני
רוב השדכניים בכלל לא מתעסקים איתם.)
)ברוקוליאנונימי בלנ"ולמה את חושבת שאת שונה מכל אחד מאיתנו?
אם כולנו היינו מסתפקים במושגים החיצוניים, כולנו היינו כבר נשואים, לא?
איך השדכנים אמורים למדוד את הדברים הפנימיים האלה?
אולי חלק מהנקודה היא להפסיק לחשוב שאת כל כך ייחודית, עד כדי כך שאין אנשים שמתאימים לך.
זה קצת נשמע שאת מצפה להגיע למקום שמגיעים אליו אחרי עשרות שנות נישואין תוך כמה פגישות...
אבל הם מפוזרים בהרבה קטגוריות חיצוניות,
שמאד קשה למקד ככה את החיפושים במקום מסויים.
בשביל למצוא משהו, במיוחד למצוא לאחר(כמו השדכנים)
צריך כיוונים של איפה לחפש, מעבר ל'מה' לחפש.
כשהכיוון הוא כל קצוות הקשת וכל היקום זה נעשה קשה יותר,
ככל שהנקודה יותר פנימית אולי היא רחבה יותר לחיפושים,חיצונית
אבל יותר קשה למצוא אותה.
ואין לי מטרה לצאת עם הרבה,
גם אם יכולה להתאים להרבה קטלוגים,
יש לי מטרה לצאת עם אחד מתאים בפנימיות.
בסוף ה'איפה' לחפש שלי זה פרטים בפנימיות ולא איזה הגדרה חיצונית.
ולגבי ה'חושבת' שאני שונה, עובדה שלהרבה אנשים קשה להבין מה אני
ומה אני מחפשת.
ולא אני לא מחפשת קשר של אחרי כמה שנות זוגיות, אני מחפשת אישיות
כל מה שכתבתי זה מבחינה אישיותית, לא מה אני מחפשת בקשר.
ושהרוב מחפשים רק על פי פרמטרים חיצוניים?
הגדרות חיצוניות.
תראה בתגובות שלי כאן,תבין יותר:
.מעניין.. - לקראת נישואין וזוגיות
יפה. אני חושבת - לקראת נישואין וזוגיות
נניח שאנחנו מדברות על ישיבה מסוימת. יש לה סטיגמה של סגנון מסוים. אבל יכולים להיות בה אנשים שהם בעצם סגנונות רבים אחרים. את מחפשת את הסגנונות רבים אחרים, ולכן קשה לך למקד את החיפוש שלך.
ומצד שני, לסוג האנשים שאת מחפשת, יפריעו הגדרות חיצוניות שמגדירות אותך (כי אין ברך כתוכך?)
האם הבנתי נכון?
הוא פירט את זה עוד?
בניה אישית מאיזה בחינה?
איך שאני הבנתי את זה
זה גם קצת הגדרה חיצונית.
חזזק מה שהוא אמר
באמת אני התכוונתי למשהו קצת אחר
הבעיה שלי יותר איפה למקד את החיפושים שלי
מאשר מה לחפש/איך להסביר מה אני מחפשת, כי רוב האנשים כן מחפשים פנימיות
וגם הרבה מבינים שאין מושלם ויגדירו את זה כמו שכתבת
לא שם נקודת הבעיה.
אנסה להסביר יותר-
בסוף יש 'סגנון/מסגרת/אורח חיים' מסויים
שתוחם את ה'איפה' לחפש את מה שמחפשים
ואני חושבת שלרוב האנשים יש נטיה טבעית
וצורך בהשתייכות ובתיחום הזה
מה שאני לא מצליחה וגם מרגישה שבלתי אפשרי ליצור לעצמי.
גם אם הם עונים להתאמה הפנימית שלי, בסוף יפריע להם אם בפרטים חיצוניים
מסויימים אני לא על אותו סקאלה
ולא יכילו את זה שמסוגלת לחיות בכמה צורות חיים שונות
ולהכיל דברים שחיצונית נראים הפוכים.
ומצד אלו שרוצים למצוא לי, שלא מבינים איפה- 'מה' מבחינה חיצונית, לא אישיותית.
וואי באסה, דווקא אשמח לשמוע את השיעור
אולי אשלח לך בהמשך מסר מהניק המקורי
שככל שנכנסים לשורש, לפנים, ניתן לכלול יותר דברים.
השורשים הם בסיס שעליו גדלים אוסף של דברים
מה שעשית מבחינת תכונות זה לא הבעיה שלי, הבעיה שלי היא להפך,
ההגדרות החיצוניות.
או המעשים החיצוניים.
אני מרגישה שהעולם שלנו לא מדבר בשפה של שורש- תכונה שכוללת כמה התבטאויות
וגם אם כן זה בתוך גבולות הגזרה של ה'סגנון'
במקום שההגדרה תכלול פרטים רבים, היא מצמצת לאורח חיים/אמונה/השקפה/
דעות מסויימות/הנהגות מסויימות שנכללות באותה גדר,שהם לא אני
ולהפך מונעת ממני את אותם דברים מגדרות אחרים,שבאותו שורש פנימי אני מאד מתחברת ומזדהה איתם, בגלל שמכניסים את עצמנו להגדרה המסויימת הזאת.
רוב העולם זה מתאים להם, הם צריכים כיוון חיים מסויים כדי להתקדם. אבל יש אנשים
שזה מצמצם אותם,הם צריכים להסתבך או מתעניינים ביותר, כמוני למשל מסתבר.
ההבדל בין הדברים הוא ש'ההגדרה' שאני דיברתי עליה היא קודם הוגדרה
ואז נכנס לה אוסף של הנהגות סבבתיות/חברתיות/שמרניות/מקובלות
שיכולות להיות גם נכונות ואמתיות
אבל מה שמשותף שהם חיצוניות, שנכנסו בתוכה
בשונה ממה שאתה הסברת לגבי התכונה, שזה יפה מאד. וזה דווקא כן עשיתי,
לקחת אוסף של פעלים/התבטאויות של תכונה כלפי חוץ ולשרש אותם לנקודה מאחדת
שאת זה עשיתי וזה בדיוק ההפך, לא שם הנקודה.
וזה נכנס יותר למה לחפש, מבחינה אישיותית.
לא איפה לחפש...
כמו שכתבתי כאן:
מעניין.. - לקראת נישואין וזוגיות
נראה לי השאלה זה מה שכתבתי כאן(בהודעה הראשונה) בערך, במילים קצת אחרות..
"מקווה ש'קריעת ים סוף' הפרטית שלי, תבוא מהר,בדרך שמתאימה לי
או שאצליח להתאים אותה לדרך שמתאימה לרוב העולם."
ואני בדיוק בדיוק באותו מצב (זאת אומרת, לא בהכרח על אותן משבצות, אבל גם במקום שיכול ליפול על כמה משבצות). קודם כל תשמחי בזה! זה אומר שאת לא אדם מצומצם ותבניתי אלא רחב וגדול יותר, פחות עדרי. ברוך ה'!
ותכל'ס, עכשיו זה פשוט עניין של תורת המשחקים... הכי טוב לדעתי, אם יש אנשים בתחום השידוכים סביבך (בכוונה לא אומר דווקא שדכנים כי זה יכול לכלול ולרוב כולל גם רבנים, חברות טובות וכן הלאה) שאת יכולה להסביר להם על עצמך, ועל המורכבות החיובית שיש בך ושיידעו לא להיות מקובעים כשמחפשים לך - תעשי את זה. זה גם יותר נוח להם כי מבחינתם סטטיסטית יותר קל למצוא לך.
ולגבי כאלה שלא פנויים להבין את עומק מצבך, פשוט תחשבי לאיזה סגנון מהמגוון שמתאים לך הם הכי יכולים לעזור, ותגידי להם שזה מה שאת מחפשת.
"כל דייט שלא יהיה לי טוב בו (או כל דייט שאתאכזב ממנו) = ישר יוריד אותי".
כדי להגיע למצב של שמחה ומלאות, צריך לעבוד על זה.
כדי ליצור קשר עם מישהו, זה דורש לצאת מהקונכיה שלנו, מהמקום המוכר, הרגיל והבטוח.
אפשר וצריך להתמלא ולשמוח גם מדברים אחרים בחיים. חשוב לשמור על עצמינו בתהליך הזה.
אם בסוף כל קשר את קורסת, ולוקחת לך הרבה זמן להתאושש, אולי צריך לשקול לערב איש מקצוע.
להיות רווק זה להיות במצב של חוסר.
להיות רווק במשך תקופת חיפושים ארוכה, זה להיות במצב של כישלון בתחום הזה.
זה מייאש, מתסכל, מתיש.
אבל ב"ה יש המון תחומים אחרים בהם אין לי חוסר, שאני מצליחה בהם, שטוב לי בהם. וחשוב במהלך תקופת החיפושים לא לזנוח את התחומים האלה - לדאוג להקדיש זמן לעצמי, לדברים שאני אוהבת ונהנית לעשות, שממלאים ומשמחים אותי.
ככה יהיה איפה לטייל, לפני זה נכחדו מלא נחלים ומפלים ונבלה הצמחיה
אפילו לא פתית ירד השנה
כאילו אלגוריתם?
פחות מרגישה את זה. היתרון בניגוד לדאבל דייט ואחרים שיש ממליצים שאפשר להגיע דרכם להצעות שרוצים אם באותו רגע לא מתאפשר (ברצינות, המערכת נותנת רק יממה מקסימום שתיים להחליט וזה לא מהרגע שפתחת את ההצעה אלא רק מהרגע שעלתה. כבר קרה לי שלא הייתי מחוברת, רואה שיש הצעה ורק עשר דקות ויממה לבחון אותה. מלחיץ!)
וגם היו כאלו שממש לא.. אבל זה פחות. בעיקרון זה שווה. כאמור, מה שלי מפריע זה שאני צריכה לענות מתי שלמערכת מתחשק לשלוח לי הודעה ומהרגע שהיא שלחה, סופרת לי 24 שעות. מה שכן, אפשר לקבל ממליץ כך שאם "פספסת" ואת לא יכולה דרך המערכת ליצור קשר עם מי שתרצי, את יכולה דרך הממליץ שלו.
השתתפתי לפני כמה זמן בפגישת הזום שהם ארגנו,
והם לא רק הסבירו איך זה עובד, אלא גם הביאו סטטיסטיקות (באותו שבוע התארס הזוג החרדי הראשון, למרות שהם בכלל לא כיוונו לציבור הזה).
לא זוכרת את המספרים המדוייקים - הרוב המוחלט הגדיר את עצמו כדת"ל (אולי 60%?) ואז דת"ל תורני, והשאר באחוזים נמוכים יותר.
אפשר גם להגדיר לאלגו להציע לך רק אנשים שמגדירים את עצמם תורניים - אולי כדאי לעיין בשרשור הזה: לא מצליחה להבין - לקראת נישואין וזוגיות
אני חושבת שדי מצחיק לקבוע משהו מהניסיון - כי לכל אחד מתאימים משהו אחר על סמך השאלון שלו. בסופו של דבר רשומים של מעל 22 אלף איש - איפה עוד יש מאגר בסדר גודל כזה?
אני גם לא רואה מה יש להפסיד מלנסות.
זה לא עולה כסף, זה דורש רק את הזמן של הרישום הראשוני, ואז הבוט עובד בשבילי.
[@תל אורות - אפשר לבקש הארכה בצורה אוטומטית, ואפשר גם לפנות לצוות של אלגו - הם עונים בד"כ תוך כמה שעות].
גילוי נאות: עד כה לא יצא לי לצאת עם אף אחד דרך אלגו. האם זה אומר שמי שאני מחפשת אין לו וואטסאפ? לא בטוחה, זה יכול להיות עוד מיליון דברים - אבל ברור לי שככל שיותר אנשים יצטרפו, כך גם הסיכוי לקבל הצעה יעלה - ולכן יש לי אינטרס לשכנע את הדוסים להצטרף....
זה נוחת בסופ"שים. צריכים לתת 3 ימים לפחות לבדוק הצעה. לא יממה, זה עדיין מוגזם שצריך כל פעם לשלוח בקשה להעלות מהאוב הצעה רק כי הצוות שבנה את זה החליט שהווצאפ זה ביפר עבור כולם. המאגר ממש גדול אבל בפועל כמעט ולא מקבלת הצעות וגם המעט שקיבלתי, לא מעט מהן פשוט לא רלוונטיות. גם אחרי התאמה והבהרה מה אני רוצה. ואולי זו הסיבה שאין מספיק הצעות שם.. כי אנשים לא אוהבים את הקטעים האלו.
שאפשר לפנות אליהם במייל\פייסבוק ולבקש עוד כמה ימים.
ובכלל, מצאתי שהם מאוד קשובים למיילים. יש משהו מסוים בתהליך הרישום שחשבתי שצריך שיפור, וראיתי שזה עכשיו תואם את מה שהצעתי. לא יודעת אם זה רק בגללי, אולי זה הפריע לאנשים נוספים - אבל הם קיבלו פידבק ושינו את מה שהיה.
לכן הייתי מציעה לך לכתוב אליהם ולהגיד להם על הלחץ של הזמנים.
לגבי מיעוט הצעות,
אני רואה כאן חלוקה בין אלגו לכלים אחרים שמפרסמים את עצמם כאלגוריתם חכם - וכשהם מבקשים ממך פרטים לאלגוריתם, זה לא הרבה מעבר לגיל, השקפה דתית ומגדר.
לפי המספרים שהם מפרסמים, הם כנראה המיזם שמוציא הכי הרבה זוגות לדייטים - מעל 9,000 זוגות.
את אומרת שלא קיבלת הצעות ומה שקיבלת לא רלוונטי (ואני יכולה להזדהות עם זה חלקית) -
ויש לי שני דברים ששמעתי מהם שאני יכולה להציע לך:
1. שולחים הודעה כלשהי לאלגו כדי להגיע לתפריט הראשי. שולחים "8" כדי להפעיל "בדיקת תקינות משתמש". מקבלים הודעה עם התוצאות - נגיד הגדרתי אצלי דבר מסוים, וזה אמר לי איזה אחוז מההצעות נפלו כי הבוט רצה להציע לי אבל זה לא עמד בהגדרות שלי, והם הציעו לי לשנות את ההגדרות האלה כדי לקבל יותר הצעות.
2. לעדכן את השאלון. את בטח זוכרת שיש שם הרבה שאלות, חלקם טכניות וחלקם אחרות, והם אמרו שנכון להיכנס מידי כמה חודשים ולעדכן את התשובות.
אז 8 העלה שהכל תקין ואין צורך לפעולה.. משמע כנראה שיש בנים שאצלם אולי ההגדרה לא תקינה ומפילה אותי. שנית, כבר עדכנתי כמה וכמה פעמים. וכלום. המיזם הזה מוציא כאמור לדייטים אבל חתונה? פחות מאחוז כנראה כמו כל שאר המיזמים. וכתיבה שלי אליהם לא עזרה, כנראה שרק לי זה מפריע. ואחרי ממש עומדים עם עין צופיה לפלאפון.
אם נניח שכל דייט כלל שני משתמשים אחרים (וזה בטוח לא נכון, כי יש אנשים שיצאו דרך אלגו כמה פעמים) - 81.37% מהרשומים יצאו לדייט בגלל אלגו.
לגבי אחוזי ההצלחה, מעניין להשוות את זה לשגרירים בלב (מכירה עוד מיזם בסדרי גודל הללו?) - יש השוואה שעשיתי בשרשור אחר: שאלה במתמטיקה - לקראת נישואין וזוגיות
היום (תוך שנה וחצי של פעילות), רשומים באלגו 22,340 איש, 63 זוגות התארסו (126 איש) - שזה 0.56%.
לשגרירים יש 122 זוגות (שזה 244 איש, תוך כ-4 שנים), ומראיון לפני בערך חצי שנה הם אמרו שיש להם 5,218 מועמדים - שזה 4.67%. (אני מניחה שמאגר המועמדים גם גדל, ושהאחוז האמיתי עומד סביב 3.5%).
אולי המספרים האלה לא נראים מרשימים, אבל כדאי לדבר עם מישהו שעוסק בשידוכים - קשה לי להאמין שיש שדכנים עם אחוזים גבוהים יותר - גם של זוגות שבכלל מוכנים לצאת, וגם של מספר חתונות. לפי המספרים שאלגו מפרסמים, 0.69% מהזוגות שיצאו, התחתנו - וקשה לי להאמין שהאחוז הזה שונה משמעותית במקומות אחרים.
בין כך ובין כך אני לא רואה מה מפסידים מלהיות רשומים (מבחינה כלכלית, אלגו הוא חינמי ובשגרירים יש דמי הרשמה).
שגרירים בדיוק פרסמו את המספרים שלהם-
7,000 מועמדים,
125 מאורסים
שזה 3.57%.
הם אומרים שהקצב שלהם היום זה שיש זוג שמתארס תוך 5 ימים.
אגב, מה יחס הבנים מול יחס הבנות? כנראה שלא מספיק. ומה חתך גילאי המתחתנים? כי בדר"כ מתפארים בכך ששידכו ילדים מתחת לגיל 26 אבל גילאי 30 וצפונה נותרים לבד בלי מענה. אז לא מרשים אותי. שים לב שנכון לעכשיו יש 7000 מועמדים, לא כולל המאורסים. כמה זמן הם שם? חלקם יותר משנתיים. 7000 אנשים שיכולה לומר מהניסיון האישי שלי, התחילו עם כאלו שהבטיחו שידאגו להם וכו וכו.. וכשלא הלך, יורדת ההתלהבות. וזו הבעיה-כשאתה צמוד רק לאדם אחד שעליו האחריות לדאוג לך, ולא תמיד יש לו זמן, הכסף הלך לפח. אגב-גם שירת מלאך אמרה לגבי "אירוסין כל שבוע" על היוזמה הקודמת שלה. והיא לא היחידה שמתפארת בנתון כזה. זה לא אומר שזה אמתי.
אז אין לי מושג מה יחסי הבנים והבנות במאגר. אני זוכרת שהיה תקופה שהם השאירו רישום פתוח רק לבנים. אני בטוחה שאפשר לפנות ולשאול אותם.
מכירה אנשים שהתארסו לאחרונה דרך שגרירים והם בני 30 צפונה.
אני מסכימה איתך שזה עדיין אחוז נמוך מכלל הרשומים.
אני לא מסכימה איתך שהכסף הולך לפח. לא מדובר כאן בעלות מטורפת, אלא בדמי רישום חד פעמיים (שהם יותר זולים יחסית לדמי רישום שראיתי אצל שדכניות, שלא נדבר על שעת אימון אחת).
אם אני מבינה נכון את המודל שלהם - אם את לא מרוצה בשגרירה שלך, את יכולה להחליף אותה. את יכולה גם להיכנס כשגרירה בעצמך וליזום הצעות לעצמך.
אבל אם את רואה את זה כבעייה, ויש לך רעיון איך לפתור את זה, ולעזור ל-7,000 הרשומים - למה שלא תפני אליהם?
אני לא חושבת שיש פתרון אחד טוב לכל הבעיות, ושנוח להתלונן על המיזמים האלה - אבל כל עוד אין לי רעיון טוב יותר, אני מחזקת את ידיהם, למרות האחוזים הנמוכים וכו'.
אני רוצה להניח שמה שהם מפרסמים אמיתי - כולל את זה שעוד 3 זוגות מאז ההודעה ההיא...
גילוי נאות: רשומה לשני המיזמים ולא יצאתי לאף דייט משניהם.
אולי יש כאן מישהו שהוא שגריר ויודע, או שאפשר לשאול אותם ישירות.
לדעתי כל מי שרוצה להיות שגריר צריך ל'הביא' איתו מספר מסוים של רווקים\ות.
אבל אני לא שם כי אין לי וואצאפ;
חושבת בלביש לי פשוט טלפון מקשים
אבל מי אני להציב דוסמטר להחליט שאני דוסית בגלל זה.
