פורום לקראת נישואין וזוגיות (עמוד 110)

כמובן שזו לא הבעיה, יש כאן אבל חשיפה קצת אחרת, למשל אני בטוח שיש דברים שאומרים בנשואים טריים שלא משתפים בהם את הבן/בת זוג

וגם לחברותות(;

נדיר שכן

תלוי בכימיה עם הבחור או שזה עניין של זמן?

אבל זה סתם היה בשביל הפרומו לשאלה, זה לא ארוחה.

איפה את גרה?
אפשר לחשוב על זה

למרות שאין לו מה לעשות עם המידע הזה...

על מה הכי הרבה פוסלים? על מראה חיצוני.
ומה גברים מחפשים? חכמה.

כן, בטח...

אבל גם לסובייקטיביות יש מנעד

להרבה מחבריי יש לב טוב ואני חושב שהם גם יגידו את זה אחד על השני למרות הייחודיות של כל אחד ואחד.
מצד שני יצא לי להיפגש גם עם ההפך, ואני חושב שהרבה יסכימו איתי שזה ההפך…
דרך אגב את יכולה ללמוד על זה ואז זה אולי יהיה יותר מוגדר אצלך.

אני בטוחה שאווה בראון חשבה שלהיטלר יש לב זהב

לזו של היטלר.

אני אכן מסכימה שיש מנעד כלשהו, אבל הוא רחב ומשתנה בין אדם לאדם (גם בגבולות התורה והיהדות, בלי קשר לקיום מצוות והלכה)

וברפרוף זריז מצאתי דעות שלך על טוב ורע. אני בטוח שתסכימי איתי על כל מיני התנהגויות שהן מעשים רעים אובייקטיבית…
ומצאנו דוגמאות של זיווגי רשעים, כמו במגילת אסתר…

אז מעניין שבכל זאת יצאתי אדם של שחור לבן. 

ולענייננו, כיהודים שומרי תורה ומצוות קל מאוד להחליט על מעשים רעים וטובים אובייקטיבית, אבל אני יוצאת מנקודת הנחה שכשמישהו אומר שהוא מחפש בחורה עם לב טוב זה לא שם קוד לשומרת הלכה אלא לדברים שמעבר להלכה היבשה

על חתן שכינה את כלתו לא יפה אחרי החתונה ואז היה שם עוד סיפור דומה שהתגרשו בעקבות חברה שבאה לחתן ואמרה שהיא יותר יפה או משהו כזה... (שד"א הייתי בטוח שמדובר בשרשור ממש ישן כי נתקלתי בו באיזה חיפוש בגוגל, אז התפלאתי לראות שהוא יחסית חדש)

לעניות דעתי לב טוב לא בנוי בהכרח על התורה, מדובר בערכי מוסר בסייסים יותר של בין אדם לחברו (שככל הנראה גם יהיו קשורים בבין אדם למקום ולתורה).

ולדעתי לב טוב לא קשור לשמירת הלכה, אפשר להיות בעל לב טוב בלי לשמור הלכה... 

אבל ערכי מוסר בסיסיים בין אדם לחברו משתנים בין אדם ואדם בהתאם לסולם הערכים שלו ושל החברה בו הוא נמצא. וכל עוד אנחנו לא מדברים על המוסר התורני שהוא מוסר נצחי

לדעתי לב טוב הוא מונח סובייקטיבי ביותר לכן זה מצחיק לרצות מישהי עם לב טוב כשאתה תגיד שמישהי אחת היא עם לב טוב ומישהו אחר לא יחשוב כך

המוסר התורני הוא המוסר האידיאלי. לדעתי המוסר הוא דוגמה לביטוי בפועל של לב טוב. אם נדגים אז ייתכן וגם הדאגה לנפגעי פיגוע ולהבדיל דאגה לזכויות ערבים מקורה ברחמנות שנובעת מלב טוב. אך המוסר הרוחני מלמד אותנו כיצד לפעול ומתווה לנו סדרי עדיפויות.

 

אציין שאני מפשט מאוד את הנושא וככל הנראה יש הרבה דקויות, מטרתי היא להעביר את הרעיון הכללי. 

כמו שמפריע לי התיאור "רגיש/ה", מה זה אומר בפועל?
נעלב מדברים קטנים/מקשיב לאחרים/אכפתי/יותר רגשי משכלי?

שלב טוב זה אבן יסוד במבנה תורת המידות והנפש, לעומת רגיש שהיא יותר תכונה שעשויה להיות מילה נרדפת.

וממילא קשה לומר מי מקיים אותה ומי לא.

בכל אופן, אני מסכים שמאוד קשה בשכל להגדיר את זה, הדרך העיקרית לפגוש זה בעזרת היכרות ע"י צבירת חוויות לדעתי...

אבל גם אם תשתכנע שיש הגדרה אחת בחז"ל או במקורות ללב טוב, זה ממש לא אומר שיש הגדרה אחת ללב טוב ביחס למה אנשים מחפשים בשידוכים.

זה היה מהלך די ארוך בדרך החיים שכבר למדתי בעבר, אז זה היה יותר חזרה וזה התחבר לי יותר עם דברים חדשים שלמדתי מאז.

בקצרה ניתן לומר שלב טוב זה שורש המידות הטובות ולכן הוא גם כולל את כל המידות הטובות…

נראה לי קצת מוגזם לצפות שמי שנאמר עליו/עליה לב טוב יהיה בו את כל המידות הטובות. 

(הרי בסופו של דבר גם אם הדיון הפך תיאורטי על המושג המופשט לב טוב אחרי הכל אנחנו חוזרים לנקודה שכמעט בלתי אפשרי להחליט באופן גמור למי יש ומה זה לב טוב בשידוכים)

לב טוב זה השורש, אבל עדיין אין את הביטוי המעשי (הענפים) - כל המידות הטובות.
אחרי שלאדם יש את כל המידות הטובות בשלמות הוא יקנה לב טוב - והפעם זה יהיה כלל שלא רק כולל את הפוטנציאל של פיתוח כל המידות הטובות כמו שהיה לו בהתחלה, אלא כלל שכולל את כל המידות הטובות בפועל. ר' אלעזר בן ערך כזה.

השאלה שנשארה לי זה איך דווקא הוא עזב את הישיבה לאחר מות ריב"ז?
עכשיו בדיוק עלה לי תירוץ אבל אשמח לשמוע קודם דעות אחרות.

אם נשתמש במטאפורה שלך - לומר שלאדם יש מידות טובות בלי לב טוב (ורק לאחר מכן הוא יקנה לב טוב ואז יגיע לשלמות) זה לומר שקיימים ענפים מרחפים באוויר ובהמשך יבואו הגזע והשורש...

שנית, גם אם יש לב טוב אין ערובה לכך שהלב הטוב יוביל לשלימות המידות בסופו של דבר

שלישית, יש לזכור שאתה מביא דעה של אדם אחד לגבי המושג לב טוב, זה לא דבר חד משמעי זה רק פיתוח רעיון של יחיד

זה גזע עם ענפים קיימים, וככל שהגזע מתחזק זה מתבטא בענפים ובפירות. לכן ככל שרואים יותר פירות (מצוות ומעשים טובים) וענפים (מידות) טובים ככה ניתן לומר שהגזע עצמו יותר טוב.

אין ערובה, אך כנראה זו האינדיקציה הכי טובה שקיימת.

אמנם זה דעה של אדם אחד, אבל אם כבר במשלי עצים עסקנו, המהר"ל הוא ללא ספק אילן טוב להיתלות בו… מה גם ששיטתו שם מיוסדת על הרמב"ם…

לכאורה דברייך הגיוניים.

אבל עדיין, אחרי כל הפלפולים התיאורטיים על האידיאל עצמו של שלמות הלב והמידות,

אם מסתכלים על המציאות אני יכולה להצביע על אנשים רבים שמקיימים מצוות ומעשים טובים ועדיין לא הייתי מכניסה אותם תחת הגדרת בעלי לב טוב

עד עכשיו לא הסתכלתי מהכיוון אחא רק מהכיוון של האנשים הרבים שאני כן רואה אצלם לב טוב.
מה את רוצה לומר בזה?

הדיון מתחילתו הוא על הרצון להתחתן עם בחורה בעלת לב טוב. ציטוט מהודעת הפתיחה "אבל הכי הרבה מחפשים לב טוב".. טענתי שהפרט מעורפל ולא משמעותי כי לא ניתן להגדיר לב טוב באופן חד משמעי. אולי זה קצת כמו לומר הכי הרבה מחפשים משיכה, הרי בסופו של דבר זה די טריוויאלי שהבחור/ה ירצו במישהו שהם נמשכים אליהם,

אבל זה סובייקטיבי כל כך ולא ניתן למדידה והערכה בעיני האחרים והשדכנים כך שכמעט לא רלוונטי לברר את זה לפני שנפגשים ומכירים. הרי אף אחד לא ישאל את החברה בבירורים: "תגידי, היא תמצא חן בעיניי?"

ויותר מזה, אני לאחרונה שואל את עצמי כמה בירורים בכלל יעילים בדיוק בגלל בעיות כאלה…
אבל תשאלי את עצמך, האם יש לך כמה חברות שהיית מגדירה אותן כבעלות לב טוב? והאם לדעתך גם חברות אחרות היו מגדירות אותן כך?
בסוף הבירורים מטרתם לנסות לתת לנו מפגש מקדים מנסיונם של אחרים…

מה גם שלעניות דעתי כוונתה הייתה להציג מה אנשים מחפשים בכללי בקשר, אולי על מנת לעודד אנשים להתמקד בעבודה על המידות שלהם…

מה שקורה זה שבאופן יחסי אל הסטנדרט שלנו אנחנו יכולים להגיד מה טוב ומה לא. כפי שאמרתי קודם, קולטים את בהרבה דרכים…

אבל זה לא אומר שכך הדמות בטפסי שידוכים מתכוונת.
זה כן מתווה אידיאל שאליו נשאף.

אם הבעיה התחילה מזה שלב טוב זה סובייקטיבי אז עכשיו אני קולט שבשביל הדמות בטפסי השידוכים הכל סובייקטיבי…
זה מקביל מאוד לשרשור אחר שיש עכשיו, לדעתי הבעיה עם ההגדרות מאוד מסבכת את ההשתדלות.

של מי?

לצורה מסויימת של רגש עמוק שיופיע כבר בהתחלה, ושזה לא הופיע אצלה, גם אם אנחנו מתאימים מבחינה שכלית.
היא שאלה אותי מה קורה אצלי? ולמה אני לא מחזר אחריה?
אז אמרתי לה, שאני עדיין לא מרגיש רגש כלפיה, ואני לא יודע אם מתאים, אבל אני מוכן לתת זמן והזדמנות להתפתחות הרגש, פשוט לוקח לי זמן להיפתח מבחינה רגשית כלפי מישהי.

זה בתמצית.

למה היא מצפה שתחזר אחריה אם אצלך אין "רגש עמוק שהופיע כבר בהתחלה"? על סמך מה הרגש הזה אמור להתפתח?

 

ואולי נכון להתרחק ממישהו שלא מסוגל לקבל תהליכים.

דבר עם בנות אחרות.
אני בוודאי לא מכליל כל הבנות, אבל אני נפלתי על לא מעט בחורות כאלה.

מוקדם.

הבחורה שהייתה לי איתה את הדיון, התכוונה שאני יראה סימנים שאני רוצה אותה (שזה גם קשה להגדיר). לי על ההתחלה נח יותר להתמקד בלהכיר. אני לא בשלב שאני יראה סימנים שאני רוצה אותה. אני פשוט נח ונחמד אליה בהתחלה, וזה היא אמרה שהייתי.
היא גם ציפתה שאם היא אומרת שאין לה כח לצאת, אני ידחוף אותה לצאת, שזה נראה לי הזוי על ההתחלה.

באמת מה המטרה של כל האופרציה, האם זה להתחתן כדת משה וישראל ואז "ויאהב יצחק את רבקה" או שמא לרמוז רמזים ולהציג הצגות ו"להשקיע" במישהי שאתה לא מחויב אליה בכלל? מאיפה אתה אמור לדעת שאתה רוצה אותה אם אתה לא מכיר אותה? והאם בפגישות למטרת נישואים עשה דוחה לא תעשה של הקלת ראש מול ערווה?

בין מאוהב
לבין מראה שאכפת לו, איך ? ע"י שהוא מוכן להשקיע בך .
מי שרוצה את הראשון .. זה בעייתי על ההתחלה
מי שרוצה את השני , לא רואה פסול.

ברגע שאני רואה גבר שלא מוכן להשקיע בי במידה מאוזנת כן.. זה מעליב אם לא

אל תכנס לזה
אתה מספר את זה באופן שמאוד ברור שהיה ביניכם משהו שמצריך פרידה אחרת
זה בראש שלך.

בהצלחה

הסיום של דייט ראשון
קורה שמתבלבלים

לא צריך לקחת את זה קשה

אם היה טוב אל תהיה עסוק בלפרש לדעתי..זה רק דייט ראשון הגיוני שיש דברים פחות מובנים

תחשוב חיובי על ההמשך ואל תתעסק בזה

מאוד מתסכל. לרוב זו איזו מבוכה ראשונית כזו או שהרגישה שהדייט היה יותר מדי משמעותי בשביל פעם ראשונה

אבל אם זה מפריע לך - אולי תשאל אותה את זה (בהנחה שאתם ממשיכים את הקשר)?

משהו כמו,

הרגשתי שהפרידה שלנו היתה מאוד חטופה אחרי פגישה טובה וזורמת, וקצת הופתעתי, כי הרגשתי שהיה לנו וייב טוב במהלך הפגישה.

תשאל שאלה פתוחה ותן לה לענות.

אני מאמינה שככה נבנה קשר - אתה משתף בתחושות וברגשות שלך, ולהפך.

 

אחרת אתה נשאר ברמת התאוריות - כמו, הגעת לבית שלה. או אולי היא מיהרה למקום חשוב מאוד.

וכשאנחנו מתבססים על תיאוריות, אנחנו מפתחים לעצמינו נקודת מבט שיכולה להיות שגויה לחלוטין. בעיניי גם ההנחה שבנות הפורום יתנו לך הסבר על ההתנהגות של המדוייטת הספציפית היא טעות.

דיברתי איתה על זה והיא לא חוותה את זה כמוני. לא נורא.

העיקר שגם הפגישה השניה היתה טובה.

לעבור מהספקות, השערות ומהפרשוניות לנקודת המבט שלה?

אתה לא חושב שזה בונה בינכם מרחב של כנות?

(שאלות רטוריות - אני חושבת שחוץ מעצם המענה לשאלה עצמה, יש כאן צעד חשוב בזוגיות - לשקף לצד השני איך אתה רואה את הדברים, ולקבל את זה שהיא רואה דברים אחרת לחלוטין).

אני תקשורתי מאוד בקשרים. כאן חששתי שלא תהיה בכלל פגישה שניה ולכן רציתי להתייעץ.

ולא היה לה זמן לומר קצת יותר? אישית דייט של 3 שעות, כשיש למשל תקופת בחינות, מוציא הרבה מאיתנו בלחץ. גם לפעמים אומרים לנו לא לומר בפנים שהיה כיף או טוב גם כדי לא ליצור אשליית שווא אם מתלבטים או כדי לא למצוא את עצמנו מביכים את הצד השני שאולי זרם והיה מנומס אבל ממש לא התחבר אלינו ומתכנן איך לסיים.

ושיהיה במזל טוב!

כדאי שתשאלי את עצמך בכנות למה את רוצה כך?
לפעמים הסיבה יכולה להאיר משהו אחר.

אני גרה מחוץ לבית של ההורים ולפי דעתי זה
יפתיע אותם וגם ישמח ככה בצורה הזאת

זו החלטה רצינית ומשמעותית. נראה הגיוני מאוד לפחות להכין את ההורים לקראת ולא להפיל את זה עליהם.

(אא"כ יש מורכבות חריגה מאוד בקשר איתם, שידיעה מוקדמת עלולה לקלקל. לא נראה שזה המצב)

אפשר להפתיע אותם בכך שיפגשו אותו

יותר ממפתיע.
אם הקשר בריא וטוב הייתי ממליצה לשתף עוד לפני

אני חושבת שזה תלוי בהמון גורמים, ובהם היחסים ביניך לבין ההורים שלך.

איך היית רוצה שהבת שלך תבשר לך את אחת ההחלטות הכי חשובות בחיים שלה?

האם הם יודעים שאת יוצאת בצורה רצינית עם מישהו?

אולי נכון לבקש את ברכת ההורים לקשר, לפני שמכריזים עליו באופן רשמי לכל העולם?

 

אבל,

אולי כדאי לבלות שבת יחד גם לפני שיש החלטה סופית?

לא יודעת איזה סוג קשר היה לכם, אבל אם הוא מבוסס בעיקר על דייט ספסל, לי נראה נכון לבחון את הקשר גם במסגרות אחרות, ובהם שבת משותפת. אולי זה יכול להאיר צדדים נוספים.

זה יכול להיות עניין מורכב וסבוך, לא לכולם יש קשר טוב עם ההורים.

אבל אם יש לך קשר כזה, אולי שווה להתייעץ איתם - במיוחד אם זה לא עומד כרגע על הפרק. הם עברו הרבה בחיים, וכנראה שיש להם ניסיון שיוכל לעזור. יכול להיות שהם יראו דברים שאולי את לא רואה.

אפשר לבוא אליהם ולומר - בעז"ה כשאהיה בקשר, ואני מרגישה שהעניינים מתחילים להיות רציניים, האם הייתם רוצים שאשתף אתכם? מעדיפים שאחכה להחלטה הסופית? באיזה שלב הייתם רוצים לשמוע עליו? לפגוש אותו?

שמעתי פעם על משפחה שיש להם איזשהו כלל אצבע כזה, לא זוכרת את הפרטים - אחרי X פגישות\זמן צריך לספר להורים עם מי יוצאים, אחרי Y פגישה באמצע שבוע, אחרי X שבת...

להתייעץ עם ההורים על קשר, ואיני מדבר על שיתוף כמו שהיא מתכוונת…

ל'הנחית' על הורים את הארוס, נראה לי כל כך שגוי מסיבות רבות.

ברור שיש איזשהו מנעד בין להתייעץ עם ההורים על כל דבר, לבין להודיע להם שאתה מתארס.

אני חושבת שבקשר זוגי, חייבים להתייעץ ולבחון את הקשר אל מול אנשים אחרים. לנוע מדייט ספסל לדייט בחברה - לפגוש יחד חברים\בני משפחה.

ויש משהו משעשע בזה שאנשים בוחרים להתייעץ עם חברים רווקים אחרים (וזה כולל אותנו כאן) או חברים שנשואים חודשיים, ולא עם מישהו שיש לו עשרות שנות ניסיון.

יש הבדל משמעותי בין להתייעץ עם ההורים לבין להכיר להורים. (לדעתי אפילו אם זה לא סגור אפשר להכיר להורים…)
לעניות דעתי יש יתרונות משמעותיים לא לשתף את ההורים ובמקום זה להתייעץ עם דמויות תורניות קרובות, חברים שנשואים הרבה שנים וכו'

אבל מזל טוב!!!
🥳🥳🥳🥳

על התשובות, חייבת לציין
אין באמור כל כוונה על בשורה קרובה
או אפילו קרוב לזה😏
תודה לכם

לא נורא... בע"ה שיהיה בקרוב

לכולנ"ו🙌

אצלנו נגיד, לרוב לא תהיה שבת ביחד לפני האירוסין, אבל בד"כ כן נבוא אחד לשני הביתה לפני הוורט.

לי לא התאים להביא מישהו הביתה/ לבוא אליו לפני שהחלטנו, אז דיברתי על זה עם ההורים שלי מראש (עוד לפני שזה היה רלוונטי בכלל). לרוב הם כן ידעו שיש מישהו וכשזה היה רציני סיפרתי להם גם פרטים עליו.

בעיני שווה לשבת לשיחה עם ההורים (לא חייב להיות שניהם אם זה מורכב), לשתף איך את רואה את זה, לשמוע מהם מה הם היו רוצים שיקרה ולתאם ציפיות.

אבל לא ממש מומלץ.
אם הייתי ההורים שלך, הייתי ממש נעלבת.
כמו שאת מספרת לחברה טובה קודם ולא מפתיעה אותה, ככה ויותר - להורים מגיע לדעת לפני כל העולם.
(אני גם חושבת שכדאי מאד שההורים יראו את הבחור לפני האירוסים)

אודיע לאמא שלי ברגע שאני מודיעה לכולם היא תנשל אותי מהמשפחה
סתם אבל ברצינות ..
אני חושבת ששווה להודיע להורים ראשונים .. ואז לשאר
בהצלחה

אחד דיבר איתי ואז הוא החליט שאם אני לא אוהבת מטאליקה אז אני דוסית סגורה ויאללה ביי. אחר פשוט אמר לי שהוא מעריך את ההשתדלות שלי אבל הוא טס לפריז לזמן לא ידוע. מבחינתי זה היה להתעלות מעל האופי של עצמי.

למה אתה מתכוון ולמה אתה לא מתכוון?

נניח כמה שעות נסיעה השקעתי?

כסף בפגישה אחת?

לכמה אנשים פוטנציאליים\שדכנים\מיזמים\אתרים פניתי?

כלומר, הקושי המעשי של להרים טלפון לשדכנית הוא לא גדול כמו הקושי הנפשי לעשות את זה.

כמהלך שלם שלא התחיל ביציאה לדייטים, הרבה לפני...

למה?

אממ אני אגיד לך מה המחשבות שלי על העניין. בסוף בכל אחד מאיתנו יש מין כמיהה כזאת לאהבה. לאהוב ולהיות אהוב. וזה טבע. וזה מה שמוביל את האדם בסוף לנישואים. לפחות חלק גדול ממה שמוביל (את כותבת שאצלך זה יותר בא מרצון לילדים, את לא מרגישה צורך באהבה? ככה פשוט?) והצורך הזה שלנו הוא טבוע בנו כי זה בשורש הרצון להיות קרוב לה', ולאהוב אותו ושהוא יאהב אותנו. לרוב השורש הזה מוסתר מאד, ולא ממש מודע, אבל הוא זה שמוביל אותנו. אז קודם כל צריך לזכור שהצורך הפשוט והפרטי שלנו באהבה וזוגיות הוא צורך שנובע ממקום קדוש טהור ובכלל לא פרטי. ולכבד אותו! ואחכ אפשר לנסות להעמיק בעצמנו, ולחפש את השורש הזה. בתהליך.

 

זה מה שאני חושבת, בעיקר מדיבורים עם אנשים..

ברור שיש את הרצון הטבעי, אבל אולי גם אותו אפשר לרומם. תכונה של אהבה, קשורה באופן ישיר להקב''ה. כי הקב''ה רוצה להטיב, כי הוא אוהב.
אז גם אנחנו, הדבקות שלנו בו זה להיות דומים לו, בכך שאנחנו אוהבים ורוצים להיטיב.
וזה מתבטא הצורה הכי חזקה במערכת יחסים של זוגיות.. עזרת לי לעלות כאן על משו.תודהה

שמחה שעזר❤️

את רוצה לקשר את השאיפה לבנות בית, לבניית עם ישראל. רצון מאוד טוב שעלול להביא אותך לממש את זה בצורה פרקטית וממוקדת מדי, שיטה שלדעתי לא יעילה כל כך. אני חושב ששיטה קצת יותר קלה זה להתמקד ברעיון הלאומי בפני עצמו, ולא אהבת ישראל, ולא נשמת ישראל, כי אלה רעיונות קצת גבוהים. ואני לא אומר את זה כי אני חושד שאת לא מבינה ברעיונות גבוהים, אלא כי הרבה פעמים גם כשמבינים רעיונות גבוהים, קשה להוריד אותם למטה, וזה הרי מה שאת מנסה לעשות. ואז מכאן נשאלת השאלה, כמה מעניין אותך מה שקורה כאן בארץ בלי קשר למצב הביטחוני? כמה מעניין אותך המצב הכלכלי, או החברתי? היסטוריה של עם ישראל, תהליך התקומה, ומה שעבר על המדינה הזאת והתהליך שהיא עברה בפוליטיקה ובחברה, זה מעניין אותך? עניין בדברים האלה מראה שאת כבר במקום הנכון אני חושב, כי זה מראה שמה שקורה עם האומה בתכלס כן מעסיק/מטריד/נוגע לך. במידה מסוימת. ואז גם יש כלי קיבול מתאים לרעיונות גבוהים יותר כמו האלה שהזכרתי, ואז יש גם מקום לשיעורים ומאמרים. אבל בלי העניין האישי האמיתי שלך למה שקורה או קרה בארץ ובעולם לעם היהודי, הכל ישאר תיאורטי ומרוחק. יכול להיות שהדוגמאות שהבאתי מתאימות לאנשים קצת יותר עיוניים, אבל בגדול המטרה היא שהרעיון הלאומי יגע לך בדרך שמתאימה לך, אצלי תופס חזק הקטע העיוני, אולי לך יותר יתפוס הקטע האומנותי והספרותי, או הדינמיקה החברתית בפועל בלי קשר לפוליטיקה. לא יודע, תמצאי את הדרך שלך אבל שלא תתחיל באמירות גבוהות, אלא בתחושות של נגיעה והזדהות אמיתית עם הדבר, וזה מתחיל דווקא מהמקום האישי והפרטי שלך, איפה שאת רואה אצלך את נקודת החיבור וההזדהות עם הרעיון הלאומי. ותראי איזה קטע, אני מדבר ומדבר ולא נגעתי בכלל בעניין של הזוגיות. כי כשנושא מסוים מעסיק אותך ונוגע לך ללב בצורה מוחשית, תראי אותו גם בדברים הפרטיים שלך, גם בזוגיות, וגם בגידול ילדים, וזה יבוא לך טבעי.
זו דעתי לפחות, מחילה אם הסקתי לגביך מסקנות לא נכונות...

להבנתי את מציירת את זה כאילו הרצון הפרטי הוא לא מצב אידיאלי וזה לא נכון לדעתי.
המצב האידיאלי הוא להיות מחובר לכל החלקים הטובים שבנישואים כמה שיותר. זה מתחיל בקטן ועולה מהטוב שתצרי לעצמך, לבעלך, למשפחה, לעם ישראל, לקב"ה ולזוגיות עצמה.

מחילה)

אהבת איש ואישה / חתן וכלה פה בעולם הזה
זה משל לאהבת הקב"ה- הדוד את עמ"י-הרעיה.


כתבתי על זה לפני תקופה

הרצון להינשא-להתרומם , הוא לא רק להיות במציאות שטכנית מאחד נהיית שניים, אלא הבנת המציאות ש"עולה קומה" ,
הבנה ששכינה בבית - זה בעצמו העילוי שאנחנו חיים אותו. זאת הקדושה (במהלך החיים המשותף, אפילו הפשוט) שמשפיעה על חיי הנישואין.

זיכוך המידות - נחת, רוגע, שמחה אחד בשני,
רצון להיטיב - ומתוך כך מעשים יומיומיים בבית (להכין אוכל,להכין שתייה, לנקות, לכבס...)

הכל הכל נובע מההבנה שיש פה 'מקדש'- מציאות אלוקית שגרמה לרצון להכיר, לשידוך וממילא לנישואין.

זוג- זאת יחידת ה"משפחה" הקטנה ביותר באומה
אחר כך מתפתחים למשפחה קטנה (עם ילד, שניים וכמה שה' שולח)
ואת הילדים הנולדים- מחנכים לתורה, מצוות ומידות טובות- שמתחיל מהשיתוף הזעיר ביותר במשחק/עוגיה לחבר/ לאחים.
כשהילד גדל, מוטמע בו היסוד להתבונן ולהשפיע טוב סביבו וממילא כשהוא מתבגר הוא יכוון את עצמו / יהיה מכוון לעשיית טוב , חסד, פיתוח האישיות המוסרית שבו.
כך שכבוגר הוא יוכל להשפיע ולהתחבר לאידאל הגדול של תיקון עולם במלכות ה'.


גם בגלל ש"כל ישראל ערבין זה לזה" לכן כל מהלך ולו הקטן ביותר של שלום בית בין איש לאשתו, משפיע באופן מהותי על כל העם כולו.
אמנם הוא אבן היסוד הקטנה, אליה מצטרפות אליה עוד אבנים ועוד חומרי בנייה במהלך החיים המשותפים.
אבל ממנה מושתת המציאות של משפחה ועוד משפחה ועוד משפחה ....וכך הלאה לכדי עם שלם.

חנה אשת אלקנה ביקשה ילד לא רק לעצמה
אלא " .... ונתתיו *לה' כל ימי חייו*"....
למען הרבות כבוד שמיים וממילא קידוש ה'

מה שבאמת רואים על שמואל הנביא שסבב אל כל ישראל להשפיע רבות על הכלל.

הרצון האידיאלי מבורך
אבל צריך לחבר אותו לחיים הגשמיים
שאולי נראים פשוטים ואפרוריים
אבל טומנים בחובם הרבה גודל שיראה בעתיד.

וכן, לדעת שיש הרבה מקורות בשבח האישה המגדלת ילדיה, השומר על צניעותה/ מידותיה הטובות/ שלום עם בני ביתה/ שלום עם בעלה ...



מקווה שעזרתי לך קצת.



לשם הדוגמא
יש הרבה סיפורים על נשים גדולות (גם הסבתות המרוקאיות/אשכנזיות/ תימניות שדווקא בפשטות הטבעית שלהן (שנבע מחינוך יהודי טהור ונקי)
היו מחוברות חזק לה' בכל רמ"ח ושס"ה , היום קוראים לזה "התבודדות" "חסד" "דביקות"
אבל כשזה מגיע מהלב אז זה מקרין החוצה.

וממילא הסיפור על החפץ חיים מובן (הוא אחז את ספר תהילים של אמא שלו ואמר שמכח תהילים שהיא התפללה בדמעות עליו- הוא זכה להיות מי שהוא)


מה שאני חושבת מכל המלל הזה -
לחיות טוב, פשוט, טבעי בלי הרבה "פילוסופיה" (לא רק בנישואין) וממילא מתוך הטוב הזה - באופן טבעי דבר ה' יצמח הלאה והלאה . לעשיית טוב והשפעה ברוכה על עם ישראל וממילא על העולם כולו .

ומדהים לראות שהרצון הזה בנפשך
וענו לך פה יפה

שלא בטעות תתעלמי מעצמך כשאת בקשר עם מישהו בגלל שאת עם שאיפות גדולות

זה לא ימחוק את האישיות
אבל תודה שאמרת!

חזיה לרבנן דקא בדחי טובא אייתי זוגא חוורתא בת ד' מאה זוזי ותבר קמייהו. (ברכות לא.) כי באמת שמחת נשואין הוא התקרבות הגאולה. וזהו הרמז בגמרא (יבמות סב.) אין בן דוד בא עד שיכלו כל הנשמות שבגוף. וזהו שמחת נשואין על הנשמות אשר יבואו על זה העולם וזהו הזווג ובזה יהיה התקרבות הגאולה. ולכך אנו אומרין בשבע ברכות שוש תשיש על בנין בית המקדש, כי מזה השמחה יבנה המקדש ולכך סומכין שוש תשיש לברכת שמח תשמח, כי השמחה יקרב בנין בית המקדש ולכך החתן בוכה בשעת החופה, כי הנשמה כשבאה על זה העולם יש לה צער על אשר ניתנה מעולם החדוה וששון ושמחה על זה העולם ולכך האדם בשעה שיוצא מבטן אמו הוא בוכה, כי הנשמה בוכה על ביאתה על זה העולם לכך בוכה החתן בשעת חופתו מחמת שהנשמות העתידים לבא ממנו הם מעוררים אותו ועל ידי זה בוכה. וזהו הרמז חזיה לרבנן דקבדחי טובא, בשמחת נשואין על התקרבות הגאולה. וזהו אייתי זוגא חוורתא, כי הנשמה הוא חוורתא. וזהו בת ארבע מאה זוזי, כי האדם הוא כלול מד' יסודות:

למטבע יש 2 צדדים

יש הזוי כי סתם מצאנו את עצמנו מול דמות שבכלל לא מתאימה לנו באישיות, לא התחברנו אליה, בעינינו נראתה מכוערת ומשעממת. זה לא אומר שהצד השני רע, אלא פשוט חוסר התאמה וסתם בזבוז של ערב. אבל יש הזוי שהכוונה היא לצד שפשוט אינו רואה את הצד האחר אלא רואה רק את עצמו, עושה הכל כדי שאנחנו נאמר לא, מתנהג בגסות, או סתם יוצא לדייטים כשהוא בעצם לא רוצה. זה כבר דייטים שבאמת עדיף (ואפשרי) לצמצם.

לי כל הדייט שהוא מזועזע ונגעל ממש מהעובדה שהוא בכלל צריך ללכת לידי, לנהל שיחה. דייט אחד ויחיד שבאותו יום דווקא מאוד התאמצתי להיראות במיטבי, כי אמרו שהוא בחור איכותי וכו'. אבל לא עמדתי בדרישות היופי של כבודו, כנראה שהוא לא כ"כ טרח להכיר אותי ולשחק אותה מנומס. כ"כ הרגיש שאני הזויה שהרגיש ממש בנוח להשאיר אותי ללוות את עצמי לתחנת אוטובוס מרכבת מרכז בעשר בלילה. אז כן, אני אולי הייתי הזויה אבל הוא סתם היה לא בנאדם.

אנחנו הרי לא הזויים!

כל דייט הזוי שהיה לי ברור לי שהוא היה ככה גם לצד השני
יש דייטים שאני מסתכל עליהם אחורה ואני אומר "וואי מסכנה איזה מוזר הייתי"


אבל לרוב אני לא ככה
שיהיה ברור...

שלי שמחים חחחחח

לא צריכה לא צריך

למרות שאם היא רוצה ואני מקפיץ אותה זה כן נותן לי תחושה טובה

מן הסתם הסיטואציה היא שהיא לא מסבירה למה היא מסרבת ואז התחושה היא או שהיא לא אומרת משהו שיש מתחת לפני השטח או שהיא סתם מתביישת וזה מעצבן

אבל זה יוצר תקלה של חוסר בתקשורת, מה שיכול להוביל לתחושות פחות נעימות

וכשאת לא נותנת לו לתת לך- הוא מרגיש שלקחת ממנו משהו משמעותי.

אם אני מציע זה כדי לעזור.

 לא רוצה - אני אנסה להבהיר בכנות שאני עושה את זה בשמחה. לא רוצה עדיין - החלטה שלך. לא רואה סיבה להיעלב

בייסיק טארט

מבאס שחווית כזה דבר

ולמה שזה יהיה כל כך נורא?

כמו שמביך שהיא החליטה להתחיל אתי מול כל החבר'ס של הישיבה..




סתאםם

זה לא עלבון אחרי הכל, זאת מחמאה.  

 

אגב, אם עושים את זה בחכמה ובקצת צחוק וכו' זה יכול לעבור גם כשיש את החברות מסביב

תאר לך שהיא לא מעוניינת .. אומרת לא מול כולם
היא יוצאת רעה.
זה לא תמיד כיף כזה גדול כמו שאתה כותב

נכנסים לשיחה כוללת כזאת גם איתה וגם עם החברות

כדי לתת לה את האפשרות או לקבל את הרמז או להתחמק מבלי לצאת רעה כאילו סתם הייתה שיחה מקרית

אבל למה התכוונת כשאמרת "בשקט ובעדינות"?  לקרוא לה הצידה כאילו?

וזהו לא צריך שכולם

עם קצת מוח (:

אם אני לא נמשך לא הייתי יוצא.  

 

אשמח לדעת אם זה נכון או לא כי נתקלתי בלא מעט תסביכים כאלה

בינתיים ההיגיון אומר לי שאם זה לא הטעם שלי וממילא אני לא נמשך כנראה בסוף אני ארגיש רע בקשר

אם לא נוצרת משיכה אחרי כמה דייטים,
לחתוך.

יש כאלה שזה משתנה אצלם, יש כאלה שלא.
אם אין ממש דחיה ואתה יודע שלפעמים זה משתנה אצלך אז כן שווה לנסות ולראות במציאות.
אגב לפעמים תמונה לא משקפת מציאות.. אז לקחת אותה קצת בערבון מוגבל.
בהנחה שתחליט לצאת ותראה שזה לא משתנה בבקשה אל תמרח את זה מעבר לכמה פגישות, לא להגיע למצב שאחרי חודשיים זה נחתך בגלל זה.

ומוסיפה- מהצד השני לא הייתי רוצה שיפגש איתי מישהו שיודע מראש בוודאות שזה פחות הטעם שלו. אלא אם כן הוא גם מאמין ויודע שיש סיכוי שזה ישתנה, כי אחרת זה סתם בזבוז זמן ואכזבה.
אגב- שמעתי שאצל בנות העניין של המציאת חן יותר גמיש ומשתנה, ויותר הגיוני שבהתחלה אין מציאת חן ואחכ יש, אז אם היית בת אולי הייתי כותבת אחרת..

נחשבת דווקא לא מרשימה בכלל בלשון המעטה אבל אני יודעת שהיא נשואה לאדם מאוד יפה ומשכיל שפשוט התחבר אליה בראש. ושבכלל, בתור מדריכה צעירה, למרות שמעולם לא הייתה נאה, המרץ והשמחת חיים משכו אליה בנים. אז כן לתת צ'אנס, אבל אם אחרי 3-4 דייטים אתה מרגיש שהמראה עדיין מציק לך, אז חבל.

מאשר הבחורה עצמה

לצורך העניין, האם המשיכה יכולה להתפתח?
לדעתי כן.
האם קלילות באופי זה דבר משתנה?
לדעתי פחות.

מישהי/ו שקצת, ממש טיפה, שונה מהם.
בקושי מחזיקים דייט אחד עם אדם כזה

אז גם אם אתה ב"ה לא כזה, הסיכוי שגם היא וגם אתה לא כאלה אפסי

טבע האדם בבסיסו אופטימי ולכן תמיד יש את התחושה של אחכה לו בכל יום שיבוא

אבל זאת תחושה דמיונית
יהיה בסדר

הבנתי את זה אחרי כמה פגישות וזה רק נמשך ונמשך
ולצערי אני מעל גיל 27
עשיתי את כל הסגולות שיש והשנה ועשיתי סגולה ששמעתי מרבים של קבר של צדיק ומייחל שזה יעבוד...
מה אני יגיד לך, נקווה לטוב...

אני תמיד מאמין באמונה שלמה שהפעם זה יעבוד. גם בפעם המליונתאלפים

אבל עוד לא הייתה המליונתאלפים ברוך ה'...

ויכולה בכל זאת להבין את התחושה
 

אבל בפועל מצאתי את עצמי בסוג של הסכמה להלקאה וציניות מעליבה מצד הבחור שמולי. התאפקתי פגישה שלמה, והסתפקתי בדמיון איך כוס השתייה החמה שביד שלי מתפרצת על פרצופו.. הבנתי אז שזה לא יהיה קל. בכלל. 

אבל תכל'ס ברור שזה לא אמור לנבא על מה שייקרה בהמשך

אמון, דרך שכינה ביניהם, ותיחמן אותי בגדול.. אז זה כנראה רק ההתחלה ואני אמצא את עצמי פוגשת עוד צפרדעים נוספות. ואכן זה כך. 

נשמע נורא ואיום.

לא קל לחזור לתת אמון אחרי פגיעה כזו..

ורק להזכיר לעצמנו, שזה לא אומר כלום על הבחור עצמו

זה כן פוגע אם אני אומרת כן על בחור כי התייאשתי מהחבר על בחור שבדיעבד אולי את הייתי מבררת טוב לא הייתי יוצאת איתו

בעיקרון, אפשר פשוט לבקש מספר אחר.
זה מרגיש קצת מציק אבל בסוף זה מה שנצרך כרגע והשדכן אמור להבין את זה.

(לא באמת התכוונתי שזה יוריד אצלך מהבחור 🙂 פשוט לפעמים אנחנו צריכין חיזוק קטנטן בדברים כאלה כי זה מבאס)

בהצלחה!!

(וכן, גם אם יש לחבר נוקיה עדיין נחמד לקבל תשובה אחרי שעה ולא אחרי 10 שעות)
האמת שבגלל זה לדעתי כדאי להביא 2 מספרים ולא 1

שמישהו פעם ניסה לברר על חברה דרכי ..
והייתי בלימודים רשמתי לו בשמחה רבה לקראת הערב אתקשר. אם יש לך שאלה דחופה מוזמן בוואצפ בנתיים.
שלח ולא עניתי לו באותו רגע ..שהוא כנראה ראה שאני מחוברת בוואצפ הוא כתב לא משנה בהצלחה

וברצינות , האם מישהו חייב לכם משהו? לא , למה להתנהג כמו ילדים?
יום לפני קיבלתי 3 טלפונים מהרבנית .. דודה וכו.. כל טלפון 30 שעה לפחות .
וגם מהבחורה
שעתיים עליה לא 10 דק'

אני לא עובדת בזה ולא מקבלת על זה שקל וכל זה באהבה
אז תפנימו את זה

אל תעלבו כל-כך מהר יש לאנשים גם את החיים האישיים שלהם
ואם הם ענו לכם הם יחזרו אליכם .. ואם הם לא עונים תבקשו יפה מספר של חבר אחר.

אני באמת חושבת שיש הרבה אנשים טובים שרוצים לעזור והגיע הזמן לראות את זה ולא רק לבכות

ברור שמנגד האדם שמסכים להיות ממליץ צריך להבין את גודל החשיבות

אבל עדיין זה בא ביחד

מסכימה עם הפי, צריך לזכור שהחברים האלה גם עסוקים ויש להם עניינים, ומן הסתם את גם לא הראשונה שיוצרת איתם קשר לבירור על הבחור. אני העברתי מספר של חברה טובה לבירורים עלי ובאופן אישי כבר מתחיל להיות לי לא נעים ממנה, למרות שאנחנו חברות ממש טובות. כי אני מרגישה שכל הזמן מבררים עלי דרכה והיא מבזבזת על זה זמן וזה לוקח אנרגיות וכוח, כמו שהפי אמרה, היא לא חייבת לי כלום ואני מרגישה שאני מעסיקה אותה במשרה מלאה... לא רוצה לדעת כבר כמה פעמים התקשרו אליה לברר עלי. לא נעים...
ובכלל כל הנושא הזה של הבירורים לא מוצא חן בעיני. אני מבינה את אלה שמתקשרים ובודקים, גם אני מנסה לברר מה שאפשר על הבחור לפני שאני פוגשת אותו אבל יש גבול.. אני בודקת את הבסיס, מה שחשוב לי, ואז רוצה לראות בעצמי. אבל יש כאלה שחופרים ממש, בודקים הכל מהתחלה ועד הסוף. כבר יצא לי שביקשו עוד מספרים כי שניים שהעברתי לא נתנו את כל המידע שרצו... ברצינות, לא יודעת מאיפה זה בא ובאופן אישי לי זה ממש לא נעים. גם ככה אני לא אחת שאוהבת שאנשים מעורבים לי בדברים, בטח דברים אישיים, עכשיו גם בודקים עלי לפני שבכלל מחליטים לפגוש שואלים על הכל ומערבים כלכך הרבה אנשים בזה... ואיזה פנים יש לי מול אלה שמבררים עלי דרכם כל שני וחמישי? לפעמים אני לא מבינה מה הסיפור.. אז תשבו עם בחורה לכוס קפה, תשמעו ממנה על עצמה ותחליטו אם מתאים או לא. את המסגרת וה''טייטל'' שלי (השקפה, דתיות, מה שחשוב) הבנתם מהבירור או מהשדכן וזה ממש מספיק בשביל לבדוק ממני עכשיו מי אני. למה זה כל-כך מרתיע?
ובהקשר של השרשור, אם החבר לא עונה לך תדחי את ההצעה? מה אתם בודקים שם בכל הבירורים האלה?
יו יצא ארוך.. סליחה..

את יכולה להביא לכל שדכן מספר של חברה אחרת ואז לא כל הזמן יחפרו לאותה אחת

@כנה שנטעה
אני ממש מסכימה איתך,
בירורים זה דבר כ'כ רגיש ואי אפשר להתיקע עליו שעות. ובאמת מה שיקבע זה בסוף אני, כשאראה בעיינים שלי.
אבל זה גם ממש קשה לשחרר,
יש דברים שכשמבררים עליהם יכולים לחסוך ככ הרבה עוגמת נפש. שאם הייתי מבררת על זה כמו שצריך לפני הדייט, אז לא הייתי יוצאת מלכתחילה. וכמה פעמים יצא שזה לא ככה במציאות? הרבה. ולא בהכרח דברים שקשורים להשקפה ולאידיאלים שלי, אפילו בקטנה, שוואלה אם הייתי יודעת את זה בבירורים, היה חוסך הרבה. .
ברור שהדרך הכי טובה היא לראות בעצמי ואני כן סומכת על עצמי בעניין חד משמעית. אבל אני באמת מנסה להבין איפה עובר הגבול בין הבירורים לבין מה שאני צריכה לראות במציאות. כי באמת אין לי כח סתם לצאת לדייט.
לא פשוט ולא קל לי. אז מנסה לחסוך כמה שאפשר.
וב'ה, נשמע שאת מקלילה את העניין וזה מדהים.
איך מגיעים לזה? שזה יותר סבבה, ולא מעצם הלצאת לדייט מרתיע..

תודה על התגובה ועל המחמאה, קלילות זה מחמאה יפה בעיניי
אמממ מאיפה הקלילות? קודם כל מהפחד שאני מפספסת את בעלי האמיתי בגלל בירורים... כי ביררתי ואמרו שהוא כזה וכזה וכי החלטתי שx לא מתאים לי וכי שמעתי ככה וככה ואז בסוף אני לא אפגוש אותו ואני אשאר רווקה זקנה ובודדה הצילו חס וכרפס. מישהו תמיד אמר לי שזיווג זה מהשמים והתפקיד שלנו זה בעיקר לא להפריע. אז בעיניי כל הבירורים והסירובים על סמך דברים פשוטים יכול להיות טעות.. אולי זה הזיווג ואני סתם מורידה על שטות? אז אני אמנם גם מבררת אבל במידה.. לא מתעכבת יותר מידי וגם לא פוסלת בקלות.
וגם לומדים את זה לקחת דברים בקלות. במיוחד כשזה לא הולך איך שחשבנו וזה לוקח יותר זמן ועוד פגישה ועוד בחור ועוד... אז אין מה לעשות, צריך לקחת את זה בקלילות אחרת נהפוך לממש כבדים ומדוכאים. לא?
ואם תחשבי על זה ברצינות רגע - מה כבר קרה? גם אם בסוף לא יצא.. אז ישבת עם בחור לכוס קפה. אתם באותה סיטואציה, את לא לבד בזה. הכרתם קצת, פטפטתם, צברת חוויות מפה ומשם וזהו זה... זה הכל. לא קרה כלום.. ממשיכים בחיים והכל בסדר

אני חולקת עלייך בשני דברים:

1. אין זיווג אחד מסוים שמחכה רק לי, יש מישהו שבעבודה משותפת נהפוך להיות הזיווג האחד של השני. (כתבתי על זה באופן נרחב בעבר)

2. באופן אישי, קרו לי כמה מקרים שבהם "רק ישבתי לכוס קפה" (עזבי התארגנות, נסיעה, את המאמץ הנפשי) עם אנשים, שאם הם היו מרימים טלפון אחד לבירורים - היו יכולים לחסוך לי ולהם עוגמת נפש. ומילא אילו שבאו בגישה של להכיר אדם, היו גם כאלה שהחליטו תוך זמן קצר שלא מתאים להם (אם אתה שופט אותי עוד לפני שפתחתי את הפה, אז אלי הייתי מבקש תמונה נגיד?!), והבהירו את זה בהתנהגות שלהם. בעיניי זה פוגע - אני ראיתי בקשר הזה פוטנציאל, ולכן הסכמתי לצאת, וזה מבאס לגלות שהוא פסל אותי על דברים שהוא יכל לדעת מראש ולחסוך לי את מפח הנפש הזה. לא אומרת שצריך לעשות חקירת שב"כ, אבל כן לברר שבכלל יש על מה לדבר.

 

תתקשרי לבחור ותדברי איתו כמה דקות ...

אין דבר יותר טוב מזה...

מי יכול לספר על עצמי יותר מעצמי...

 

ובאופן כללי זה מאוד אמיתי תשמעי ממנו דברים כלליים ואם תואם תפגשי אולי זה בעלך...

 

ושאני אומר אולי זה בעלך לא בקטע מיסטי גם רציונלית- יתכן שהוא מתאים עבורך....ואפילו אם נגיד שהוא לא היחיד....ויש עוד.
למצוא אחד מתוך כמה זה עדיין לא כזה פשוט תמיד...
*כבר חז"ל אמרו קשה לזווגן כקריעת ים סוף אפקופו פרשת בשלח.

מעל שבועיים שאדם יחזיר לי תשובה למרות שהיה ברור לי שכל מי שנתתי לבירור עליי, היה זמין. 

וכן, חברים של בנים לפעמים לא עונים או לא מסוגלים לומר-"אני במילואים". והכי אירוני.. שלפעמים את מגיעה אליהם וישר מתחילים ב"כן, אנחנו למדנו ביחד לפני עשור.. לא ממש פגשתי אותו מאז, טלפון פה ושם".. זה חבר? 

כי לפעמים הם מקבלים פרטים קודם בטוחים שהבת לא יודעת ונמרחים שנים..(טכנית את לא מחויבת לחכות כמובן אם זה ככה)
ולגבי הסוף- מסכימה. גם לי זה מוריד, ב"ה לא יצא לי להיתקל בזה המון. ולפעמים אם זה קורה אני מבקשת עוד מספר

אומנם במקרה לא היו הצעות אבל באמת.. גם ככה, הלו"ז בחיים הבוגרים הולך ומתמלא ובייחוד בתור סטודנטים/עובדים חלקית. זה לא שאני יכולה אוטומטית לומר "כן, מתי שיתחשק לך, אני סתם בוחרת ערב רנדומלי". בסוף הוא לא רצה, כי הסתבר שהנ"ל היה עמוס יותר ממני למרות שבפועל אני זו שיש לה יותר מטלות ממנו בחיים.

האמת שלדעתי השדכנית היתה צריכה קצת ללחוץ עליו להחזיר תשובה ולא למרוח.
אבל כפרת עוונות..
בעז"ה שהמדויק יגיע מהר ובטוב

זו לא נקמה.
סליחה

כי בכוונה אנחנו פה
אולי תלכי למי שנשוי ותקדשי לו את השיר ילדים זה שמחה (: ככה אולי מי שלא הביא ילדים יביא

אני באמת חושבת שהעניין בנקמה זה לחנך את הילדים שלנו אחרת מהם ולתת למדינה.

השיר הזה צוחק על בני העדות המזרח שמביאים הרבה ילדים בלי להתחשב במצב הכלכלי שלהם כי "ילדים זה שמחה", והם לכאורה בעצמם לא בטוחים ממש למה- "כתוב בתורה, אולי בגמרא, לכו תשאלו את הרב".
ככל שהבתים של השיר מתקדמים זה יותר ויותר ברור שהוא צוחק על הולדת ילדים בהגזמה:

"תביאו תריסר,
למה לא ח"י?
תביאו 20 ילדים,
אלוקים כבר ייתן,
הסעד גם כן
מה שצריכים ילדים"

"אלוקים הוא גדול
קשה לו לסבול
שאחד יקבל את הכל
לאחד הוא דוחף כסף, כוח וכיף,
ולכם הוא נותן ילדים"

עכשיו כשחיפשתי את המילים מצאתי שהשיר הזה בוצע ע"י דנה איטרנשונל (גבר שמתחפש לאישה) במצעד הגאווה לפני שנתיים כדי לקדם עוד יותר את מסר האנטי ילדים שלו. (ושהם צלמו לקליפ משפחות ברוכות ילדים בתוך בתי כנסת בלי לספר להם שזה בשביל מצעד הגאווה).

זה היה נשמע קצת כמו
"בן לוקח בת ובת לוקחת בן הרבי אמר צריך להתחתן"

קורעת את♥
רגע של ידע

הגם שזו לא הפרשנות הרווחת או הראשונית...

מסתבר שלשיר יש רבדים יותר עמוקים ממה שחשבתי:

ילדים זה שמחה – ויקיפדיה

 

 

הבעיה שבציבור קיבלו את זה בתור שיר קצבי ומעודד ילדים.
זה גם בדיוק מה שכתוב בקישור שלך.

עקרונית את צודקת, אבל בגלל שגם אני לנ"וית
הרשתי לעצמי לכתוב את זה ככה
וברור שיש גם צד של אחריות שלנו.
 

לא בטוח.. אלא אם כן את בחוסר מעשה מה שלא נראלי

משפחתו

אבל תשובה
צורך שבוער להביא ילדים
לגגדל משפחות שמחות
להגדיל את עמ"י
כי כל יהודי זה נוכחות של ה' בעולם ועכשיו זה חסר

תמיד זכרון השואה מעורר בי

כאילו בנה אחת מחורבות ירושלים, כך אומר רב נחמן בר יצחק.
ואני הקטן מוסיף, אם כך המשמח חתן וכלה, חתן וכלה על אחת כמה וכמה

תשלום לפי מדד הרב אליהו יגיע בהתאם.

כלומר?

לשמוע.
אולי כי הם מתביישת מדברות בלחש, או שלי יש בעיית שמיעה.

קורה לי גם

או לדבר איתך כשהשותפות לא שם להקשיב.. 

לדעתי זה מוזר ההתנהגות מצידה...
להיפך. אתה צריך להראות רצינות. הרי אף אחת לא תרצה לצאת עם מישהו שהיא לא יודעת עליו כלום... להיפך, אם מישהו יציע, היא אפילו תחשוש מזה לעתים.
ולדעתי זה ממש לא חקירות. זה הדבר הכי בסיסי- לדעת מי עומד מולך. אולי יש משהו מאד משמעותי עליה שהיא מסתירה והיא מדברת רק עם מישהו שלא שואל כלום... שלא ידע... בכל אופן אתה נהגת בסדר גמור. (לדעתי. אבל אתה ביקשת את דעותינו;) )

נהגת בצורה הכי טובה שיש לפי דעתי.

אם זה זה שמבריח אותה.. 

בכך שבאמת ציפית להתנהגות שפויה באתרי הכרויות.


כל התנהגות סבירה שם היא בגדר נס.
לכן אני נכנס לשם פעם ב... עם 0 ציפיות

מבינה בהתנהלות של אתרים..

ומי שלא מתאים לו ורוצה להישאר בצללים.. אז הוא חשוד בעיני כי אין סיבה לא לדבר על דברים בסיסיים לאמון. בעיקר שיש לא מעט מתחזים ומתחזות בשטח

אבל יותר לצד של הלהשקיע בהתפתחות העצמית

אני מרגיש יותר מוטיבציה להתקדם בכל התחומים כשיש מישהי שאולי תהיה שותפה לפירות ההתקדמות שלי…

מצד אחד גורמת להתפתחות עצמית מצד שני הזמן פנוי מדגיש את החוסר בקשר..

אותו אבל גם לפתח תחביבים שלא קשורים לדייטים (וב"ה גיליתי בי יכולות שלא ידעתי קודם. מאחת התפרנסתי תקופה קצרה והשנייה בדרך)