פורום לקראת נישואין וזוגיות (עמוד 1101)

ותנסי פעם להתקשר ללמוד מאה, זה לא מפחיד, עדיף להתקשר אליהם ושבסוף זה כלום מאשר לא להתקשר ושיהיה מקרה אמת..

וקודם כל, חשוב לא להיחלץ שרואים אדם חשוד אלא להתרחק בשקט ולהתקשר למשטרה או אדם שיכול לעזור..

להביא נשק מאחד השכנים. 

(אין אישור לנשק להוציא. אם יש אפשרות..) 

והוריד לו כדור לאיזור  הרגיש. הוא בטוח מת, אבל טיפה לפני הוא מתפתל מכאבים.

ולמה דווקא לשם? 

א. כי זה כאבים ענקיים.

ב. אם זה יגיע לביצ משפט אפשרי לטעון שהכוונה הייתה לנטרל ומרוב לחץ זה זז טיפה. (מסיפור אמיתי..) 

(:

אם אתן הפגישה זה לגיטמי לשאול, וזה לגיטמי מצדו ששואלים כזה דבר אחרת היה מסתיר את השרשרת או פשוט לא הולך איתה..

שוב, זה לא נפוץ אז קצת מראה חוסר תורניות, אבל אם יש סיבה מוצדקת (סבתא שלו נתנה לו, זה מוסיף לו התעלות בעבודת ה' או סתם גנב את זה מחנות תכשיטים) אז לכאורה לא..

ואם סבתא שלו הביאה אז חייב לשים? באמת מוזר. 

אז נכון שזה חריג ולא נפוץ, אבל אם זה רק הדבר הזה, זה לא סיבה לפסול..

כשנפגשתי איתו הגיע על אופנוע והכיפה נשארה בקסדה והוא לא שם לב

וכשהוא שם לב שהוא בלי כיפה הוא אמר מה ולמה לא שאלת אותי אם שמת לב

את נפגשת עם מישהו שמבחינתך דתי ואת רואה אותו בלי כיפה

 

בקיצור אין מה לפחד לשאול וזה לא מראה כלום

במקום לנסות לבחון כל דבר מה זה אומר אם כך או כך

אתגר: השלם.

הרבה ממה שכתבת הוא נכון, ובכל זאת, יש המון גברים שנפלו בעבר בחטאים מסוג זה וכיום יש להם משפחה לתפארת שבנויה על ערכי התורה.

ההיבחנות של האדם היא על הרצונות שלו להמשך. אז גם אם עכשיו טיפה קשה ומדשדשים בבוץ- המטרה היא נעלה ביותר וזה מה שחשוב.

שיהיה המון בהצלחה.

להאמין באמת בזוגיות אמיתית ובקשר

באמת, פשוט אל תקראי. את לא חייבת וזהו.
[סליחה על התגובה הקצרצרה, אבל נראה לי שהפתרון פשוט למדי.]

ואני לא באמת קוראת כל דבר ודבר, מספיקה רק הודעה אחת כדי להבין.

וחוץ מזה, עדיף בעצם לכסות את העיניים ולחיות בבועה?

זה רק אומר שהוא בחור, זה הכל.

ובוודאי שבחור יכול לאהוב רק אותך. וגם אם יש לו נסיונות זה לא אומר שהוא לא אוהב אותך.

זה לא צד שהוא מסתיר. זה צד ידוע וקיים. אולי לא תדברו על זה בפגישות, מצד הצניעות, אבל גם לך יש מן הסתם "צדדים נסתרים בנפש".

בקיצור- הסירי דאגה מליבך. בחור שמתודד היום עם כל הג'יפה ברחוב ועל המסך- הוא גיבור! וגבורה יכולה לבוא מתוך תמימות.

זה לא אומר שאנחנו מסתירים.
ולא שאין לנו גבולות.
 

נכון, לגברים ישנה התמודדות גדולה עם הנושא של צניעות, אבל זה בכלל לא אומר שאת לא תהיי היחידה בראשו ונפשו של הבחור. אנסה לעשות חלוקה גסה שאולי יכולה לעזור לך קצת:

יש את הצד החיצוני שנמשך לחיצוניות של המין השני ובאופן עמוק יותר אפשר לשייך לכאן גם את הפנימיות החיצונית שלו (בחור שנראה צדיק, בחורה שנראית עם לב טוב וכו')

ויש את הצד הפנימי, את החיבור האמיתי לבן אדם שנמצא מולך. ברגע שמכירים בן אדם לעומק, הצד החיצוני שלו כאילו נעלם, הוא נהפך לסממנים של האדם עצמו, והאישיות היא זו שמקרינה החוצה. ז"א שבחורה שהיא לא מלכת היופי באופן אובייקטיבי, ברגע שבעלה מכיר אותה, ונשף ליופי הפנימי העמוק שלה, זה מקרין החוצה, והיא באמת מלכת היופי שלו!

הנפילות של בחורים הם רק בצד החיצוני, לא שאני ממעיט בערך של זה, יש כאן מלחמה מטורפת, אבל מהנקודה שמפריעה לך, את יכולה להיות רגועה. את פשוט צריכה למצוא בחור שמסוגל להסתכל על העומק שלך. אני מאמין שיש.

 

בכל זאת אני חושב שהחשש שלך מאוד ריאלי אצל אנשים פלרטטנים, שלא יודעים להתמסר, שלא שומרים על ייחוד נפשי עם בנות, שמשחנ"שים עם הרבה בנות. אצל אדם כזה יכול להיות סלט אמיתי בראש. 

 

אם קצת התפזרתי, אסכם, היכולת שלך ליצור קשר עמוק עם בן הזוג שלך קוטלת את החיצוניות של התאווה שגברים מתמודדים איתה. 

 

בס"ד

אנשים ש"משחנשים" עם בנות לאו דווקא לא יודעים להתמסר.)

אנשים שיש להם נטייה לשחנ"ש עם בנות יכולים דווקא להיות הכי מתמסרים.

בכל אופן התכוונתי לשתי קטגוריות נפרדות. תודה על ההערה. 

וגם שאר התגובות עזרו לזה אז תודה.

 

ורק לחדד שלא התכוונתי על היופי, זה לא משנה אם הבחורה יפה או לא. איך שאני רואה את הדברים, גם אם היא כן עדיין יהיה קושי לבחור בשמירת עיניים/מחשבה..

 

בכל מקרה אני רוצה להאמין שזה באמת כמו שכתבת (ואולי אני צריכה לעבוד על עצמי בראיה של הדברים וכן פחות לחשוב על זה...לא יודעת..זה קצת מסובך לי..) שוב תודה!

הרי ממה את מפחדת?..מזה שיהיה לו עוד מישהי שהוא יחשוב עליה , ירצה אותה יותר ממך

אז זהו , שמי שאוהב מישהי באמת . אהבת נפש ?. לא יסתכל על אף אחת חוץ ממך !

איך תדעי אם הוא באמת מאוהב בך? כתבתי על זה כבר רבות ..לא יודע אם נתקלת פעם ...

זה הפתרון היחיד ! אם אני לא יאהב אותך ואני יהיה איתך ..וואלק..כל בת שניה שאני יראה ברחוב יש מצב שאני ירצה יותר..

כן..

לי הייתה ידיעה קלושה בעניין וזה גבר מאוד כאן בפורום..אולי באמת עדיף לקרוא פחות בענין..לפעמים אני תוהה ביני לבין עצמי מחשבות כגון - האם גם ההוא ( הצדיק ) כזה וכזה ...
בקיצור, את לא לבד ..
ומותר גם שיהיו תגובות שיאששו את המחשבות..

צריכים אהבה חזקה כדי שבחורה באמת תכנס לראש שלו.

הרבה פעמים מציירים גברים כאנשים שרודפים אחרי בחורות יפות ומושכות, וכל פעם שהם רואים בחורה יפה ומושכת מיד נדלקים עליה ומתחילים לחשוב עליה. יש הרבה גברים כאלו. אבל יש הרבה גברים, שבכלל לא ככה, יש להם דברים יותר חשובים בראש משמלה יפה או מייקאפ מושקע של איזה בחורה זרה שהם רואים, ורק כשיש להם קשר עמוק עם בחורה והם מכירים את האשיות והנשמה שלה, אז הם יכולים באמת להתאהב בה ובמילא גם במראה שלה.

התאוות גופא ושמירת העיניים (והברית) הלה עניינים שהיצר הרע גורר את האדם, הוא לא רוצה בזה וצריך להילחם בזה (צריך גם להילחם על עצם הרצון לא לרצות את זה)

זה לא קשור לאהבה ולרגש.
נכון שבאהבה ורגש ישנה גם משיכה, וזה דבר חשוב והכרחי, אבל זה הופך לגמרי את היצר הרע ההוא ומביא אותו לנקודה של עבודת ה'.

זה שהוא נמשך גם לבנות אחרות זה משהו טבעי שצריך לרסן אותו, וצריך להתמקד באהבה שלו אלייך ולשם לתעל את התאווה.

זה שהוא נופל מידי פעם ומכוום את התאווה למקומות לא טובים - לא צריך לפגןע באהבה אלייך בצורה כך כך פנימית כי בסך הכל זה משהו יותר חיצוני

אבל לאחר מעשה אני כבר לא אמחק את התגובה.. ולו אם היא תוסיף
אפילו עוד אות אחת שיש בה כדי להועיל ולעשות סדר

כנראה שתצטרכי לותר על בנים , או לפחות על בנים נורמאלים.

 

 

שעכשיו גם היה פיגוע בתחנה המרכזית....
ירושלים זו העיר המושלמתתת לדייטים!

הרגשתי שם את אורה של ירושלים.

ודווקא ליד המרכזית בירושלים?

ירושלים כיום היא העיר המאובטחת בארץ.

ובכל זאת היה פיגוע

אני סתם צוחק בקשר לזה שלא צריך לפחד. יוצא לי לעבוד בכמה מהשכונות הערביות בארץ (גם בצוק איתן) האמת? בפעמים הראשונות פחדתי היום הרבה פחות (דרוך אבל לא משקשק)

וגם לא מקומות כמו שועפט,  יותר שכונות עם מוסלמים אבל יש שמה גם נוצרים וב"ה בשנתיים האחרונות יש עליה בכמות היהודים שמה (אפילו שיפצו שם בית כנסת)

 

ומה יש לעבוד שם?

מהסקרנים שחייבים לדעת הכל 

 

אל תדאגי, אני לא מסתערב או משהו בסגנון...

לא חשבתי שאתה מסתערב, אם היית כזה לא היית אומר שאתה עובד שם

סה"כ יהודי הולך בארץ ישראל...

זו יכולה להיות חויה מגבשת לתפוס ביחד מחבל.

שים לב שלפעמים או לרוב בררנות היא תוצאה/תירוץ של פחדים.

המיקוד והחיפוש אחר המדוייק הוא משום ההכרה העצמית בחוסר ביכולות להתמודד עם

פינות לא סגורות, גם אם הן קטנות. חשש להוסיף עוד עריפילי חוסר בהירות לחוסר הבהירות

הקיים כבר.

 

לאלקים פתרונים.

היא פשוט לזכור שאתה לא מושלם ואתה לא יכול לצפות שבת הזוג שלך תיהיה מושלמת לפני מה שנראה לך שטוב לך ואתה רוצה.

צריך הרבה ענווה לדעתי בתהליך הזה, להבין שעם כמה שאנחנו חושבים שאנחנו יודעים אנחנו לא יודעים כלום והרבה בטחון בה' ותפילה שנדע לבוא עם ראש פתוח ולא עם התבנית שבנינו לעצמנו בראש. לפעמים אנחנו חושבים שאנחנו רוצים משהו מסויים וזה בכלל לא מתאים לנו, אז זה הרבה לתת מקום לה' שהוא יוביל אותך, להתפלל הרבה ולצאת מסטיגמות ומדעות קדומות ש"רכשנו" בזמן היציאות או לפניי.

מקום ל-ה' שיוביל את הקשר, והרבה פעמים אנחנו לא יודעים בדיוק מה מתאים לנו.

2. לגבי תחילת דברייך אני באופן אישי חושב וחווה את הדברים הפוך ממך. אני חושב שאדם שהוא שלם יותר יכול להתחבר יותר ולהכיל אנשים עם חסרונות, כי הוא מכסה על החסרונות. אדם שגם ככה יש לו הרבה חסרונות ומורכבויות, הוא נהיה יותר בררן, כי הוא לא יודע עם הצד השני יכול להכיל אותם.

לכל אדם יש חסרונות, אז נכון, אדם צריך [ואפילו חייב] להיות שלם עם מה שהוא וגם עם החסרונות שלו, כי באמת זה גם יעזור לו להכיל חסרונות של מישהו אחר, אבל לפעמים נראה לנו שאחנו כביכול יכולים "לנבא" עם איזה חסרונות אני יכול לחיות ועם איזה לא, גם לפה נכנסת הענווה ואמונה בה' [בסוף זה פשוט הוא מזווג זיווגים ולא אנחנו ;) ]

 

ממ ועוד משהו, בסופו של דבר בן אדם צריך להבין שהוא מתחתן עם בן אדם, ומה שבעיקר יבלוט בעיקר אחרי החתונה זה מין הסתם המידות אז אולי עוד עצה או תובנה שהיא אולי גם לחשוב על 2-3 תכונות\מידות שחייב מבחינתי שיהיה בבן\בת הזוג ו2-3 תכונות\מידות שממש אני לא אוכל לחיות איתם. [פעם קראתי על זה מאמר שנתן את העצה הזאת וזה מאוד ממקדת ומיישבת את הדברים בראש.

 

אבל אני חושבת שזה מורכב גם מהיבט נוסף, 

 

דווקא אדם שיש בו הרבה חסרונות (או חסרים) הוא פחות שלם עם עצמו, 

מצליח להתחבר ליותר סוגים של אנשים כי הם משלימים אצלו את מה שחסר לו. 

 

אדם שהוא יותר שלם עם עצמו קשה לו למצוא אדם שישלים לו את החסרים שלו כי הם מעטים 

ומכאן שגם מעטים האנשים שיכולים להתאים לו.

 

המיוחד בזוגיות שבעצם בזכות האדם השני מצליחים להגיע לאיזה שהוא מצב שלם.  

 

אולי עצה שיכולה לעזור זה לחשוב מהן החוזקות שלי ולאיזה אדם הן יכולות להתאים 

ומנגד מהן החולשות שלי ואיזה אדם יכול להשלים אותן. 

ולפי הנתונים האלה לערוך בירורים לפני...

 

אני מאמינה שכשנפגשים ויש מציאת חן אז באמת הקב"ה עוזר להוביל את הקשר. 

שלהיות בררן זה קצת מגיע מגאווה, מהתייצבות באיזה מגדל שן שנותן ציונים לכולם על פי החיצוניות.
אבל ההתמקדות לא צריכה להיות בהלקאה עצמית על הגאווה, אלא לדעתי פשוט לשאול מעט שאלות בשלב הבירור, ולתת לפגישה עצמה לענות לך על השאר.
לחייך ולסלוח גם כשפוגשים חסרונות, כי בעצם כולנו מלאים בכאלה..
וזה עוד בלי קשר אם החלטנו להמשיך בקשר או לא. אפשר להכיל אדם גם אם נחליט לחתוך..

אדם צריך לדעת עם מה הוא לא מסוגל לחיות.

 

ממלא אותי צער לראות אותך כותב פה כרווק.

אתה אדם חכם, הרבה הרבה יותר ממני.

באמת מוכשר ואידאליסט,

ואשתך תצטרך להכיל הרבה,

הרבה טוב והרבה מורכבות.

 

תשב עם עצמך, או עם הרב שלך,

תחשוב עם מה אתה באמת לא יכול להסתדר.

בעיקר על זה תברר ועל זה תברור.

כל השאר - נתון לדיון.

 

נפגשת עם בחורה, לא כמו שחשבת אבל ב"גבולות" - תמשיך, עד שראית שזה לא.

 

בהצלחה!

יתכן שמה שאת קוראת לו בררנות זה דבר הכרחי בבחירת בן זוג.

המלצה שלי:תעצום עיניים,תדמיין את נסיכת חלומותיך

תרשה לעצמך לדמיין את הדבר המושלם

שהכי היית רוצה

תצייר אותה

 

תפתח עיניים

תשתה כוס מים

ותעשה רשימה של 5 התכונות הכי חשובות לך בבת זוג

תכונות שאתה לא מוכן להתפשר עליהן

 

כמו רוב הדברים בחיים

האמת נמצאת איפה שהוא באמצע

אז תיקח את הציור החלומי ואת רשימת התכונות

ותשמור את שתיהן אצלך בכיס

 

בהצלחה

 

אני ראיתי את זה כהכוונה מה'.

כמעט התחתנתי עם מישהי שלא התאימה לי (ביטלתי שבועיים לפני החתונה), כי חשבתי פתוח מדי והתעלמתי מהבררנות האינטנסיבית שלי.

אתה צריך לבחון את עצמך ולראות, האם הבררנות שלך נובעת מקטנוניות או מתוך כיוון אמיתי?

אני לא בטוח שאצליח לתאר, אבל אנסה בע"ה.
היא פשוט הסתכלה עלי כחבר, כאדם. יש לו תכונה שלילית במידה כלשהי? אז מה, מה זה משנה לי, זה הוא, לא אני. הוא התנהג לא כמו שצריך, לדעתי, במקרה הזה והזה? הוא אדם בוגר ויודע מה שהוא עושה, אני לא קשורה לזה.
(לא דיברנו על זה. פשוט כך הרגשתי שהיא מתייחסת לדברים. ומן הסתם הקצנתי קצת כדי להמחיש את הנקודה)
וזה לא הפריע לה לחתוך את הקשר בסוף, כשהבינה שזה לא מתאים לה...
כי היא ממש לא התעלמה ממה שלא התאים לה. היא פשוט לא לקחה את זה אישית. היא הניחה לי להיות מי שאני, ולא העמידה אותי במבחן. ניסתה להתחבר למי שאני.
בעקבותיה שמתי לב על עצמי, שכל דבר שלא מתאים לי ואני רואה במישהי שאני נפגש איתה, אני לוקח אישית. מרגיש פספוס אישי, מסמן לעצמי "נקודה שחורה" לרעת המשודכת, שאח"כ יהיה צורך לקחת בחשבון ולבחון אם מתאים לי.
אז משתדל בע"ה ללמוד ממנה שאדם הוא מכלול שלם, ולא נכון להתמקד בתכונות או התנהגויות, להתמקד בנקודות. יש צורך לראות את המכלול. ובוודאי קריטי שתהיה עין בוחנת שהמכלול אכן מתאים לי, כמו שכתב הלוי. ובשביל זה, מה לעשות, חובה גם לתת הגדרות כלשהן.
אבל העיקר הוא להכיר אדם, ופשוט להתעניין בו ולנסות להתחבר, בלי להרגיש עדיין מחוייבות לזה שהכל אצלה יהיה בדיוק כמו שרציתי. אנחנו לא נשואים, כל אחד מאיתנו עומד בפני עצמו, וזה בסדר וכך צריך להיות.
(אגב, גם כשנשואים כל אחד עומד בפני עצמו. אבל זה לא באותה רמה, כבר יש גם מחוייבות)

אחרי בירור ראשוני לבדוק שיש התאמה בסיסית

להיפגש בלי לשפוט את השני אלא לקבל אותו ולראות את מי שהוא ועם הרבה חמלה והבנה

צריך חמלה

אלא אם כן הוא מתחייב בכתב שהוא מבין שהוריו סובלים מבעיה נפשית בנוגע אליו והדבר לא יפריע למהלך חייכם.
(מה שלא נעשה עד עכשיו, לפי דברייך)

קצת קשה לייעץ ככה בלי לדעת קצת רקע ופרטים נוספים.
בני כמה אתם? כמה זמן יוצאים?
אם תוכלי קצת לפרט,אולי יהיה קל יותר לעזור ולייעץ.

אין לי ממש איך לעזור אבל שיהיה בהצלחה

וטוב שאת ככה מתמודדת ומחפשת פתרון

 

 

 

הוא ואישתו אנשים מקסימים ומאוד מבינים בזה.
ואגב, למילה "כיבוד" יש שני פירושים - אחד מלשון כבוד והשני מלשון ניקיון וטיטוא (לכבד את הבית, לכבד את השולחן)
לפעמים לפעמים לפעמים כיבוד הורים אומר שצריך טיפה לטאטא אותם.. אני אןמר את זה בעירבון מוגבל!
אבל על יסודות ההלכה ותורה שבע"פ - בייחוד בנושא שידוכים ההלכה מתייחסת לזה בפירוש

האב ואישתו מטפלים המון בנושאי זוגיות ובמקרים מהסוג הזה בדיוק.
אם זה רלוונטי - לפרטי

זה מצב מסוכן מידי כדי להתמודד איתו.

את יודעת,זה לא בית ספר פה

את מוזמנת להמשיך לקרוא שירשורים

להגיב כשיש לך מה לומר

להעשיר אותנו מחוכמתך

מותר גם לפרוק

או לעשות שמח 

מוזמנת להגיב בשרשורים,

ולהציג תתמך בשרשור היכרות.

תהני

ואילו בנים שיקפו לך את המסר הזה - כאלו שיצאת אתם או אחים/שכנים?
נראה לי שהרצון בהקשבה ותמיכה אמור להגיע עם ההבנה שהקשר הדדי. קרה לך פעם שהתקשרת לחברה והיית נסערת ממש ורצית לספר לה משהו, אבל אז הבנת שהיא עצמה בתוך מערבולת וזקוקה לך, ופשוט הנחת את עצמך בצד והקשבת לה? קרה לך שנכנסת הביתה עייפה וכל מה שרצית היה לצלול למיטה, אבל אז גילית שאחיך משתוקק לכך שמישהו ישחק אתו במשחק החדש שלו, והכרחת את עצמך להירגע, להירגע באמת, ולהיות בשבילו?..
בעצם אני רוצה לשאול: האם הקושי הזה בהכלת הזולת הוא כלפי "בנים" דווקא, באשר הם (), או שזה משהו כללי מזה. אם זה כללי מזה - יופי, הנה אתגר חדש בעבודת המידות! (רצינית..) ואם זה דווקא מול בנים - צריך לדבר קצת יותר לעומק על הרקע, כי לא כ"כ הבנתי מה חורג מגבולות ה"מצופה" שלך. האינטימיות? השיתוף? ההיחשפות?

למטה, תודה על התגובה אגב ,ההתנהלות שלי עם חברות היא שונה לגמרי מאשר עם בנים ,אני אדם מאוד חברותי ,מתחשב, מכיל והכל ,פה לא הבעיה ב"ה חח

ברוכה הבאה  - בנים ובנות הם שונים באופן מהותי. לא תמצאי אף בחור שיספק לך את הצורך בחברה טובה,

כמו שהחברה הטובה שלך יכולה. תפיסת העולם, נק' המבט, המיקוד בנושאים, השימוש בכלים החברתיים שעומדים

לרשותכם- שונים לחלוטין בין המינים. לדגומא- כשרואים הזמנה לחתונה- נשים בד"כ יתרכזו בעיצוב ואילו גברים במשפט.

כמובן שיש אנשים שונים על הסכלה ואנשים עם נטייה אומנותית יותר ימשכו גם הם לעיצוב, וגם אז יהיו הבדלים בסגנון

ההסתכלות.

לכן- כאשר את נפגשת עם בן אתם נפגשים משני עולמות שונים.

מה אני מתכוון לומר?

מה שאת קוראת לו קירבה ופתיחות ומה שהוא תופס ככאלו הם בד"כ, לא קשורים.

יכול להיות שאת באמת פתוחה ומשתדלת ובכלל לא סנובית, אבל ההתנהגות שלך אצל גבר תיתפס ככזו, בגלל

שוני מהותי בצרכים הרגשיים, שמוביל להתנהגויות שונות- והרבה פעמים קצרים בתקשורת.

 

עניין שני-

תחדדי לעצמך(ואם את רוצה גם לנו)-

מה הבנים דורשים ממך שזה "מעל המצופה?"

איפה יוצא לך להתקל בזה? בדייטים? בנים מהסביבה?

מה קשה בלהכיל בן? איפה זה מרגיש לך רחוק מדי? הרי גם לו יש שאיפות, שמחות אכזבות וכו'... יש גם המון דמיון.

שמת לב שאת מצפה מבן להיות "מקשיב, מכיל תומך"? מה זה אומר מבחינתך? מה זה אומר מבחינת בנים?

 

ודבר אחרון-

בעניין ה"מקשיב מכיל תומך" וכו'-

בנים יכולים להיות מאוד כאלו- ומאוד לא. מכיוון שיש שוני מהותי בין גברים לנשים - הדרך שבה גבר מתייחס למושגים

הללו, היא שונה לחלוטין. מבחינת גבר הקשבה היא חסרת ערך- היא לא מובילה לשום מקום. גבר מדבר כשהוא צריך

משהו- ליידע, לקבל מידע, לתאם, להתייעץ, הומור. רוב הבנים לא מדברים יותר מדי על חוויות רגשיות- פריקה אצל

גברים מסתיימת מאוד מהר לפעמים בחלק המילולי שלה זה יכול להתבטא במילה אחת או שתיים וזהו. אבל החלק

הלא מילולי לוקח זמן ותפקיד אחר. לכן גבר לא "מקשיב" הרבה פעמים- הוא מצפה להתנהגות שהוא מבין- אם מדברים

איתי זה אומר שמתייעצים, אז הוא עונה, מייעץ. אותך זה מתסכל, שהוא לא "מקשיב" אבל הוא מבחינתו מאה אחוז

איתך ובשבילך. ואת בתורך לא יודעת כיצד לעזור לו בחלק הלא מילולי כשם שהוא לא יודע לעזור בחלק המילולי.

נוצר קצר.

מכיל ותומך כנ"ל- נתפסים אחרת לחלוטין אצל בנים מבנות.

מומלץ ללמוד את ההבדלים הרגשיים והתפיסתיים. הרבה ממליצים על "גברים ממאדים נשים מנוגה" לא קראתי,

אבל אני יודע שהוא אמור להיות טוב. בעניין הזה.
 

ואם זה אכן סוג של מצב שהוא יותר מורכב מהמקרה הרגיל(מה שאין צורך להגיע אליו)-

את צריכה להבין מאיפה זה מגיע.

השאלות למעלה יכולות לעזור לך להתמקד.

 

 

יותר נכון התכוונתי לשחזר הודעה שנמחקה לי, אבל כבר אין צורך..

התגובה שלך ממש גרמה לפרש/להבין אחרת את מה שפירשתי בצורה נורא( מסתבר ) סוביקטיבית עד עכשיו.
נראלי שלפני הכל אני צריכה להפנים את השוני בין שני המינים, אבל עם זאת הבעיה מלווה בעוד המון רבדים שהפתרון לה היא לא רק הבנה ולימוד על דרכיו של האחר.
אפרט יותר על מנת להעביר את המסר קצת יותר בבירור.
כל מה שציינתי בשאלה מופנית *רק* כלפיי בנים כלומר ,אם נחשוב על זה קצת בפן הלוגי , זה ישמע גם מאוד הגיוני (לשאלתך הייזל ). אני מאוד פתוחה ,משתפת מקשיבה ,צוחקת, זורמת עם חברות *ולכן* אני מצפה שזה יבוא לידי ביטוי גם עם בנים,כמובן במינון הנכון, בגבולות המוצבים, בהתחשבות השוני בנינו ובמה שנכון לדבר עליו או לעשות אותו.
הבנים עליהם אני מדברים זה בנים שיצאתי איתם ובנים מהסביבה.
אתן דוגמא: שיתפתי בחור אחד לגבי חויה שחויתי , לא רק שהוא גרם לי להרגיש חופרת ורמז בדרכים עקיפות שאני יכולה להעביר את המסר הכללי בקיצור מבלי להאריך יותר מידי ,הוא גם דאג להסביר לי שאני כביכול רגישה ולא צריכה לקחת את זה למקום ככ קשה(על אף שלאור הנסיבות אלו הן ההשלכות הטבעיות ) אלא פשוט להבליג על כל המצב ולא לעשות עניין מכל דבר. פשוט ניפגעתי. ברור לי שהוא בן והוא מסתכל על זה קצת אחרת (שם הדגשים במקום שאני פחות מייחסת להן חשיבות או להיפך ) ,אבל נוצר מצב שהוא מפרש את זה בצורה נורא שונה ומבחינתו הדרך פחות רלוונטית אלא התוצאה היא העיקר כדי להגיע לפואנטה ולפיתרון שלה.
מזה שווה ?! זה לא נותן לי שום הרגשה ,צורך או רצון להיות עם בן אם אלו ההתבטאויות שלו וגרוע מכך כשהוא בכלל לא מתכון וכזה כן הוא.
יצא לי להתקל בלא מעט גברים אדישים ותמציתיים וגם אם זה מוצדק ומובן ,לי בתור בת קשה יותר להכיל טיפוסים כאלה (ולא שאני טיפוס של חובבי עדינים , אני בסהכ רוצה שיראו קצת יותר אמפתיה )

דבר נוסף, כשרשמתי "מעל המצופה" התכוונתי לכך שהם מייחלים לדברים שבפועל לא קורים או לחילופין קורים אבל מלווים בתהליך ובזמן.
שוב דוגמא: אצלי ,רגש הוא תהליך ולוקח לו המון זמן להיווצר. רובם המוחלט של הבנים שיצא לי להיות איתם בקשר פיתחו רגש לפניי ,וברגע שיש רגש ,מצפים לתגובות קצת שונות מהבחורה ,אצלי בפועל זה לא קרה ואז תיאום הציפיות בנינו היה בעצם כלל ללא תיאום.

בגדול? מרגיש לי שהמשותף הוא מועט בשביל לרצות מספיק

כבר אז קלטנו שמועות שישנם גם בנים..."

הנה הזדמנות לדבר. כן, פשוט לדבר על זה. סיפרת משהו והוא חיפש לך פתרונות במקום להשתתף אתך בכאב? הרגשת שהוא מתלהב ממך בצורה מוגזמת יחסית לכך שאת בכלל לא בטוחה שאתם נפגשים לדייט נוסף? תאמרי לו את זה בעדינות ובתבונה, אבל גם בבירור. אין לו רוח הקודש והוא לא ינחש לבדו. תני לו הזדמנות להבין אותך, תני לו הזדמנות להפתיע לטובה. (ומן הכיוון ההפוך: פעם באיזה דייט הלכנו לאיבוד וקצת נלחצתי, ושאלתי עוברים ושבים מה הדרך. אח"כ הוא אמר שהיה לו ממש לא נעים כי הוא הרגיש שאני לא סומכת עליו שיהיה בסדר. ואני בכלל לא התכוונתי! אחלה גבר הוא היה, סמכתי עליו לגמרי, באמת, אני פשוט רגילה לשאול במקום להתחיל לחשב אזימוט... וכל כך הערכתי אותו והודיתי לו על כך שאמר לי את זה.)

ועוד משהו: הייתי נפגעת מאוד אם מישהו היה מסביר לי באדישות ובתמציתיות כמה אני חופרת וגם מבהיר שזה שאני נפגעת זו בעיה שלי... לא, אין לך שום עניין במישהו כזה. יופי, הנה סינון ראשוני: מעתה תדעי להבהיר מראש לאנשים שחשובה לך אמפטיה. ולא יודעת איך את מגדירה "עדינות", אבל בכל אופן - רגישות כלפייך היא הדבר הכי בסיסי (והכי גברי) שמי שמולך יכול ואמור להפגין.

ועכשיו לגופו של דבר-

הלמידה של השוני עוזרת בשני צדדים-

הראשון- פירוש נכון יותר של התגובות- עצה, המלצה, אפילו ביקורת מסוימת מעידות על אכפתיות- הוא חושב על

איך הכי נכון לעזור לך.

השני- לדעת איך להתייחס בצורה שתגרום לצד השני להרגיש את מה שאת מתכוונת ולהימנע מטעויות.

 

הסיפור שלך על הבחור הוא דוגמא קלאסית של חוסר הבנה של התפקיד אותו הוא אמור להוות-

הבחור לא הבין את צורך שלך, מכיוון ש-טוב, הוא בחור.

עכשיו - זה לא אומר שכל הבחורים לא יודעים להקשיב ולהכיל, אבל זה אומר שהם צריכים לשים לב לכך

שזה מה שהם אמורים לעשות כרגע. למזלי, הרב שלי טרח להכין אותנו היטב לעובדה שיש שוני כזה, ושיש

לנו צורך בהקשבה והכלה, כחלק מהחיים שלנו, באופן כללי ובמיוחד בחלק הזוגי, ולימד אותנו את חשיבותה

בחיים ובזוגיות בכלל. ב"ה הרבה מבני השיעור שלי שעברו תחתיו הם אנשים יותר מקשיבים ויותר מכילים משהיו

לפני כן, ואני בטוח שעם בנות זוג הם משתדלים אפילו יותר.

בנוסף לכך- העלבה, בשום צורה שהיא היא לא נכונה ולא טובה- ב"ה שידעת לסנן את הבחור הזה, שכן באמת,

גם אם אתה מייעץ ומועיל יש דרך להתייחס לאנשים, גם כשהם חופרים. אם זה היה בדייט ולא בחור מהסביבה,

כנראה שהוא באמת לא בוגר מספיק בשביל להיות לבן זוג או לפחות לא מודע מספיק למשמעות של מעשיו.

אם זה היה בחור מהסביבה, אז הוא באמת לא נכנס לתפקיד של בן זוג ולכן לא מבין למה את חושבת שהוא

צריך להקשיב ולהכיל אותך, ויכול להיות באמת שהוא ינסה להבהיר לך שזה לא כל-כך מתאים לו השיתוף הזה.

 

עכשיו אחרי שהבנת את שמפריע לך חוסר האמפתיה, את יכולה להסביר לסביבה שלך שאת מחפשת בחור אמפטי,

מכיל ומבין. יש יותר סיכוי שתמצאי מישהו שהתכונות האלו חזקות יותר אצלו, או לפחות יגידו לו לפני כן שזה חשוב,

והוא יוכל להשתדל להיות כזה ככל שיוכל.

 

מבחינת רגש-

נכון- לגברים קל יותר להיות מעוניינים, כי התפיסה שלהם היא שכלית- אם את מתאימה לרמה הבסיסית שלמה

שהם רוצים, מבחינת רמה דתית, התנהגות, הומור, מראה ושאר הפרמטרים שהם שמו- הם מוכנים להרגיש,

אצל גבר התאמה שכלית היא כבר שלב רגשי.

אצלך הרגש צריך להיבנות, הוא מבוסס על תחושת בטחון, הכלה, שיתוף, גם אם הוא מתאים ל"רשימת המכולת"

יקח זמן עד שהרגש שלך יתעורר, וחלק מזה קשור גם לחיזור, למחוות וכו'.

אבל- יש לך יכולת להחליט כיצד את מגיבה ויש לך יכולת לזרז תהליכים מול עצמך. גבר שיבטא רגש כלשהו

במחווה, יצפה לתגובה מינימלית כלשהי- אם את רוצה להסביר לו שזה לא שייך, את יכולה, אבל תהיי ברורה.

לדוגמא- גבר הביא לך פרח- הוא מצפה להתרגשות מסוימת, להנאה מהיחס, משהו כזה. אם לא תראי רגשות

כאלו הוא יכול להבין שזה לא "מספיק מרשים" ופעם הבאה להגיע עם זר שלם, במקום זה את יכולה להגיד

תודה, להינות מהמחווה ולהסביר לו שזה קצת מוקדם לך בקשר ואת צריכה עוד זמן. זה יהיה יותר יעיל מלא

להביע רגשות( אפילו אם הם יהיו מאולצים קצת) מה שיגרום לו לתחשות התנשאות וסנוביות ממך, ויפגע בו.

עדיף להגיד לגבר "אני צריכה עוד זמן" ואפילו להכווין אותו למה את רוצה ממנו- אני צריכה יותר שקט\יותר הודעות,

אני רוצה שנעשה משהו שהוא לא לשבת אחד מול השני, בא לי ללכת לX... יהיה יותר יעיל מאשר לנסות לתת לו

לנחש.

 

ולבסוף- תנסי לחשוב על גבר שכן היה לך קשר רגשי כלשהו כלפיו, הדק שבדקים, היה לך? חווית משהו כזה?

אפילו הידלקות מטופשת? אם יש מישהו שמתאים לך מבחינת נתונים וטוב לכם ביחד- תני לו צ'אנס להיכנס לרגש,

דברי איתו על זה, תסבירי לו שאת צריכה יותר זמן, שלוקח לך זמן לעבור תהליך, שאת צריכה אותו רגוע, מכיל, רגיש

כי זה לא פשוט להרגיש דברים כאלו. יש סיכוי שתקבלי את מה שאת רוצה, יש סיכוי שהוא פשוט מחכה שאת תרשי

לו להיות כזה.

 

 

כולם מפחדים לצאת.

מסוכן בחוץ.

צריך להיות ערניים..

ריכים להיות זהירים, אבל אם תשאלו אותי אז בימים אלה דווקא ירושלים!
עכשיו יותר מתמיד
אין דבר שמעלה חיוך יותר מאשר לראות זוג בדייט ברחוב או על הדשא

אנחנו לפעמים שוכחים שזאת מדינת היהודים ולא הערבים\המחבלים\הארתיראים או אנערף מה

צריך להיות זהירים אבל אם הם גורמים לנו לפחד לצאת לרחוב זה גורם קצצת לחוסר אמונה, אז כן, דווקא כשיוצאים ומתגברים על הפחד הקטן הזה מגלים שהעולם דווקא יפה והשגרה כרגיל, ועוד אנשים יוצאים מהבית מסתבר וכשיש יהודים בחוץ אין מה לפחד! לדעתי להפך, אם אנשים לא יצאו מהבית ויהיו רק ערבושים בחוץ אז זאת כבר בעיה בעייתית.

היום בצהרים יצאתי לסיבוב , מי היה ברחוב ? רק פועלים שבונים באתר בניה. סיוט. 

[אני מפחד מבחורה יהודיה הרבה יותר ממחבלים. אם מחבל יבוא אני בטוח בעצמי שאוכל להתמודד אתו ולכסח לו את הצורה, ומקסימום להיפגע קצת מבחינה גופנית. בחורה יהודיה אתה צריך להתיחס אליה בכבוד המגיע לה, וכל פעם לפני דייט אני מתייסר שלא אעשה זאת כראוי, וכל פעם אחרי דייט אני מתייסר שלא התייחסתי מספיק בכבוד.
הנה עכשיו פגשתי בחורה בלי קשר לדייט, ועוברים בי מחשבות אלו.]

בתור בחורה ממש עושה לי רע לצאת לבד לשקט הזה.

אני גרה בהר נוף, שגם ככה כמות האנשים קטנה ממה שיש במרכז העיר...

מקדם החלטתי הולכים לטייל, נעלה לכנפי נשרים בגבעת שאול 

ונהיה לי פשוט גרוע אז חזרתי הביתה

מידי קצת אנשים, יותר מידי שקט ואני כרגיל לבד

אני מרגישה שלהיות בודדה בימים כאלה זה פשוט קשה פי כמה. 

אתמול היה פיגוע ליד מקום העבודה שלי במלכי ישראל

היום נשארתי בבית להרגע, מקווה מחר בעז"ה להתגר וללכת שוב

אני ממש מעריכה את האנשים שיוצרים לרחובות בירושלים.. אבל אמי לא מעיזה. ו במיוחד בדייט, אי אפשר להתרכז בזה בכלל. אני כל הזמן יהיה מרוכזת בלבדוק אנשים חשודים

מנסיון שלי פגישות בבית בן דבר מוצלח, 

לאו דווקא בבית של הבחורה 

יותר אצל שכנה מבוגרת שכבר הילדים גדולים וכדו'

זה אולי נשמע מוזר לחלק מכם ובחורים שפגשתי לא כולם אהבו את זה מלכתחילה 

אבל מי שכן הסכים לרעיון ונפגש בבית נהנה מאוד.

גם בימים רגילים  שהמצב הוא שאפשר גם בחורה לבד ללכת לטיילת ארמון הנציב

גם אז אני מרגישה שפגישות בחוץ יש הרבה מאוד הסחת דעת

הרבה זמן מתבזבז על איפה נלך איפה נשב וכל מיני הסחות דעת 

אין כמו פגישות בבית, בבית יש אווירה חמה, ביתית אף אחד לא מפריע...

מומלץ בחום!!!!! 

 

אני מנתניה

מהזן הקרוי: ערס

 

 

סתם חבל להאריך, זה יוצר אח"כ ציפיות שלא תואמות את המציאות תמיד..

לא כדאי סתם להיפגש אם הכיוון לא משותף.
לא אומר שאפשר לדעת ע"ס דיבור ארוך בטלפון הכול, אבל יכול לחסוך לעיתים.
בגדול - הכוונה היא לדברים מהותיים ולמידע מעניין (סובייקטיבי).

הערה: חשוב שלא יישמע כמו ריאיון/ התעניינות חטטנית!

בעצם יש.

כמו שאמרו כאן לדבר בקצרה ולקבוע. נגיד 10 דק

א-ב-ל

חוקים נועדו כדי לעקוף אותם. אם במידה והשיחה מתארכת אין שום בעיה, חשוב לתת לדברים לזרום.

תדברו,תזרמו,שיהיה קצת קשר לפני... וגם לפעמים בשיחה כבר יודעים לאן רוצים לקחת תקשר...

תודה על עדכון השמות, 

שנזכה להתעדכן בשמחות