פורום לקראת נישואין וזוגיות (עמוד 1129)

לא בירושלים.

אם יהיה לך רלוונטי - צרי איתי קשר.

בשמואל הנביא יש גמ"ח אני לקחתי משם שמלה ב1700
האישה מאוד נחמדה והכל תוצרת חוץ וצנוע
קוראים לה טלאר 02-6222249 יש לה כתרים לשיער ונעליים וזה כלול במחיר.
אבל את הנעליים קניתי ברחוב יפו סגנון של פלטפורמה בובה כזאת) הכי נוח ושילמתי 70

אבל אי אפשר מהפלאפון...

זה קורע

הופתעתי שלא העלו אתזה לדוסים מצייצים...

http://bcove.me/d38oy014

 

http://www.nrg.co.il/online/11/ART2/698/721.html

 

 

עובד??

יש שם גם אפילו סרטון נוסף של תגובת הבחורה 

(קול אישה וכו')

וזה בדיוק מה שאמרת, לא מהפגישות עצמן, מהנושא הזה.
פשוט בעע
חבל שאי אפשר לדלג על השלב הזה בחיים

אבל בכללי מכל הנושא לא ככ...

לדעתי זה דווקא שלב מאד מעניין שמלמד המון.
לומדים איך להסתכל על אנשים אחרים,מה אפשר ללמוד מהם,ממה להתרחק,מבקרים נק' חשובות מול עצמינו..בלי עין הרע לא חסר מה ללמוד בתקופה הזו(:

ומה הבונוס?שלפעמים הקב"ה אפילו עוזר לנו ללמוד בצורה משעשעת,לא חסרים סיפורים(:

אבל לפעמים הרגשות מעורבבים, המחשבות מעורפלות, אין כוח אפילו לברר. בלבול, פעימות כאב קלושות, ספקות ורגשות אשמה. הו!

חסכת לי ניסוח

יוצא.

[כנראה הגישה שלי לדייטים השתנה מאז השרשור הקודם.]

בזמן שאין משהו אז אני לא כ''כ מתעסק בזה
ובזמן שכן אז ממש לא נמאס..

אבל מה נעשה?

בס"ד

זאת לא תקופה טובה בשבילי לדבר על הנושא בכלל.

היום כמעט ולא יוצא לי לדבר עם אנשים
וגם זה פחות מסקרן אותי
כי בסה''כ אני מרגיש שגיבשתי דעה בנושא
ואין לי יותר צורך לדון בו

עד לא-יותר-מדי-מזמן נראה שפשוט השאירו אותי מבחינה חברתית מחוץ לנושא. לא הייתי מודע לשידוכים והתחבטויות של אחרים, כמו שגם לא היו מציעים לי (או מתעניינים) כמעט אף פעם. אז באמת יכולתי לענות כמו בשנה שעברה שהבעיה היא מחסור בדייטים שיימאסו עלי.                              עכשיו, זה לא שמציעים הרבה יותר, אבל התחילו לדבר על זה גם איתי ובסביבתי, והמודעות הזאת לנושא הדייטים כפי שהוא בא לידי ביטוי בחברה יוצר תחושה לא נעימה. בין השאר דיבור, סמוי או גלוי עד עקיצות (אצל כמה מהאנשים... לא נעים כ"כ) על זה שהשידוכים הם מה שממש מניע את הבחור בכל הפעולות שלו.

 

זה בכלל נושא. אל תצחקו על נושאים אם אתם חושבים שהם חשובים ולא רוצים להרתיע אנשים מלהתקרב אליהם.

אולי בגלל זה אני נהנית לשמוע סיפורי דייטים?

כי אתה מנתק את האימרות מהסיטואציות המדוברות.

 

לדוגמא:

"שמעון בנו אומר: כל ימיי גדלתי בין החכמים, ולא מצאתי לגוף טוב אלא שתיקה."

"הלל אומר:.. הוא היה אומר.. ולא הביישן למד, ולא הקפדן מלמד."

 

הנה שתי אימרות שעפ"י ההגיון שלך הן סותרות, אבל הן בכלל לא סותרות כי מדובר על סיטואציות שונות!

אם רוצים להתחתן צריך ליצור קשר. כדי ליצור קשר צריך להכיר את הבחורה שמולך. אם תשתוק כל הזמן זה לא ילך, ואם תבוא מסריח ולא מסורק זה גם לא ילך.

ענין של יחסי אנוש פשוטים ונורמלים.

אפשר להיפגש עם בחורה בלי לעבור על איסור הלכתי.

 

זה בכלל עניין חברתי

לדוג' שאסור להסתכל עליה אלא רק בשביל לבדוק אם היא נאה בפניך.
אוקיי הסצכלת 2 דקות, היא נאה.

משם זה כבר בעייתי להסתכל עליה עד אחרי החופה.

אבל זה סוג של תחום אפור, שכולם מבינים שפיזית זאת גזירה שאין הציבור יכול לעמוד בה, אז מקלים.

כך גם כאן.

וגם הבחורה תזהה די מהר את סוג ההתבוננות שלך,

ואם היא דוסית אני משער שזה ישפיע על המשך הקשר.

 

וגם לגבי מה שכתבת לעיל,

אם אתה לא בטוח ב-100% שהיא מוצאת-חן בעיניך - מותר הלכתית להמשיך ולהסתכל.

ומכיוון שברוב המקרים אנשים לא כ"כ בטוחים בעניין, יהיה מותר להמשיך להסתכל.

לא הייתי איפה שאני היום.

לקחתי יום חופש, יצאתי ב-8:00, חזרתי ב-23:00, לדייט של שעתיים . תחשב לבד...

 

יומיים אח"כ היא החליטה שלא .

 

מצד שני, היא עשתה משהו דומה לפנ"כ (רק שהיא עשתה את זה ביומיים).

אה, וזו היא שגרה בחור. אני במרכז.

 

 

 

 

 

 

 

נראה אתכם מתקרבים...

אבל נסעתי במיוחד לשבת שלמה אצל סבתא לבד כי היא גרה בעיר שהוא גר וחיכיתי עד מוצש"ק ובסוף גם נשארתי לראשון...

אז תחשבו איך שנוח לכם(;

לבסוף הוא חתך...עד היום לא בטוחה למה
/:

תלוי איפה אגור בהמשך...

(אבל הוא נוסע יותר).

גם אין לי חדר במרכזית

בישיבה שאני הייתי בה, הממוצע היה פחות או יותר סביב ה-4 שעות, וקרה לי שגם השקעתי בסביבות ה-6 שעות.

 

ואני משער שכאלה שלומדים במצפה-רמון ובוודאי אלה שלומדים באילת, יש להם דייטים שהם צריכים להשקיע בשבילם יותר שעות.

כדי שבאופן קבוע מישהו שלומד/גר במצפה רמון יצטרך להשקיע שש שעות ומעלה כדי להיפגש - הוא צריך באופן כמעט קבוע להיפגש עם בנות מהגליל העליון/הגליל המערבי/הגולן.
אני אישית לא חושב שזה חכם - אם אתה לומד/גר במצפה רמון, אין סיבה אמיתית שתיפגש עם מישהי שגרה בגולן ולהשקיע שעות מטורפות כל פעם - או ששניכם תיפגשו באמצע, או שפשוט לא תיפגש עם כאלו... 

 

אלא אם זה "נדיר" ובדרך כלל באמת נפגשים עם כאלו יותר מקרוב.

 

שעתיים זה עוד סביר בימינו, בעיקר אם רק הבחור נוסע ולא האישה, שזה מקצר בחצי - אבל שש שעות? מוגזם לחלוטין לטעמי.

 

וכמו שאמרתי - אילת זה משהו אחר, אבל אני גם מתקשה להאמין שמי שלומד באילת כל פעם יסע שעות כדי להיפגש עם כאלו רחוקות - במיוחד כשזה גם הרבה כסף נסיעות...

אני מאמין שהוא ימצא דרך/יצא עם בנות אילתיות/בנות שירות באילת

אבל זה היה הוא שהשקיע את הזמן הזה

הבת דלו.
זה לא הלך אבל בזמן שהוא כבר היה בארה"ב הציעו לו מישהי אחרת ואיתה התחתן.
שווה להיות עילוי..

חסכתי לו מרחק 4 שעות טיסה.

 

נו ו...
בסוף אישתי חיכתה לי הרבה יותר קרוב ממה שהיה נראה.

ציור קטן.

או לקנות מסגרת לתמונה...ולכתוב שתשימו שם תמונות מהחיים.

אני גם בעד משו שאתה עשית..

מזל טוב!

אני עוד רב עם הממ כדי שיוציא אותי..
אני גם בייתי אומר משהו שעשית, אבל לא יודע כמה זמן יש לך 3 ימים לפני החתונה חחח

לעשות חבילה של פתקים "וואצ׳רים" או שוברים, שכתוב עליהם כל מיני דברים שהיא יכולה לשמור לעצמה ולשלוף במקרה הצורך, למשל
"היום אתה משכיב את הילדים" (יש לזה עוד זמן)
"אני בוחרת סרט"
"אתה מכין צ׳יפס"
"מסאז׳"

דברים כאלה..

בושם קטן

סידור עם שם

מחזור

תהילים

 

דוד המלך, עדינו העצני. עוקר הרים וטוחנן זה בזה.
שתהיה עקרת בית אבל דוקטורית.

'"אליכם אישים אקרא" (משלי) -  אמר רבי ברכיה אלו תלמידי חכמים, שדומין לנשים ועושין גבורה כאנשים' [יומא עא.]

 

הגמרא מסבירה למה הפסוק קורא לאנשים זכרים "אישים" ולא "אנשים" - כיוון שמדובר בתלמידי חכמים, שבאופיים דומים לאופי נשי.. ("אישים" מלשון אישה)

אני אמרתי לעצמי "לא רוצה, לא צריך. בעיה שלה" לא צריך לקחת את זה אישית ולא להתרגש.

בהצלחה

תהיה חזק מורנו ורבינו
עוד נרקוד לפניך בעגלא ובזמן קריב

אומנם לא לפניך, אבל לפני הגברת הראשונה

ה' יעזור.

 

אבל לאידך - מן הסתם היו כמה וכמה שהצטערו מה"לא" שלך,

 

כי להפסיד אותך זה באמת הפסד.

 

איש טוב..

 

הלב לא צריך להכיל, השכל צריך.. זה מה שעוזר לי..

למרות שאי אפשר לחלוטין לנתק את הלב מזה...

משתדלים בכל הכוח וזה עובד בסוף, גם אם לוקח קצת זמן..

"לא" בansi זה 2 byte.
אם משתמשים ב unicode זה בדיוק כפול, 4b.

אם זה היה חשוב לבחור שאת יוצאת איתו, זה היה מפריע לך? אם כן, אז תעשי חשבון נפש איך לך מותר ולו אסור.

צריך שילוב של אכפתיות ממראה אך לא הגזמה.
הגיוני שזה ישפיע על ההחלטות שלך, אבל כדאי לא לתת לזה את החשיבות העליונה(יש דברים שמחפים על מראה).

כמו כן, כדאי שתשאלי את עצמך עד כמה המראה חשוב. בסקאלה של 1 עד 10 איפה תפס לי על מראה?

תלוי עד כמה זה מפריע לך.. יש חסרונות שיתרונות אחרים מחפים עליהם וכבר לא שמים לב אליהם בהמשך

מאוד שזה לא יהרוס לך כל קשר ישר בתחילתו.

בס"ד

 

אין ספק שהיום כל העניין של המראה החיצוני תופס הרבה מקום... אל תתעלמי מזה כי זה ההרגשה שלך... ובסופו של דבר את לא תוכלי להמשך למישהו שלא נראה לך מבחינה חיצונית...

 

יופי חיצוני הוא דבר שמשתנה.. גם במהלך השנים וגם כשאת מכירה בן אדם גם חיצונית הוא נראה לך אחרת..
לכן המלצה שאולי תעזור- כשמציעים לך מישהו אל תבקשי לראות תמונה.. אלא רק תשמעי איך  הוא נשמע לך מבחינת האישיות והתכונות שלו.. ואם זה נשמע לך אז לכי על זה... ואל תפסלי ישר על הצד החיצוני תני לעצמך מקום להקשבה...
 

בהצלחה מאוד גדולה! 

נורמלי לחלוטין.
אמא שלי אמרה לי פעם, שכמעט כל הבנות אכפת להן ממראה חיצוני אצל הבחור במידה זו או אחרת.

זה דבר טבעי ולגיטימי.

את הבאת שני פתרונות נורא קיצוניים.

 

כדאי לך מצד אחד לעבוד על עצמך ועל המידות שלך ולהשתדל להתמקד בפנימיות,

אבל אם מישהו לא מוצא-חן בעינייך - ממש לא להתעלם מזה!

 

את העבודה על המידות שלך תעשי בין הקשרים שלך ולא תוך כדי הקשר,

אא"כ מדובר על פער שקל יחסית להתגבר עליו.

תחשבי על זה שהאדם שאת הולכת להתחתן איתו, בע"ה תחיי איתו כל החיים, שיהיה ביניכם מגע וסביר להניח שפניו יהיו הפנים הראשונות שתראי כל בוקר כשאת מתעוררת.
תחשבי אם אלו הפנים שאת רוצה (ויכולה) לראות כל יום...

ב"ה
אז נכון, צריך לקחת בחשבון שאנחנו קצת (הרבה) חיים בסרט ואנחנו מושפעים מתרבות המערב,
אבל מצד שני,
את צריכה לחיות איתו עד 120,
ואם המראה שלו לא משהו (ושוב, לא בקטע של הסרטים) אז זה סיבה לחתוך..
(ואל תגידי לו שזה הסיבה..)

צריך להכיר בקושי - לקבל אותו...

ולנסות לראות האם אני מסוגל לחיות איתו יחד - בלי שאני אפגע מזה....

אם אפגע - מן הסתם אתרחק...

אם לא - אז אין בעיה.

 

בכל מקרה - תמיד כשבדייט הראשון לא היה נראה לי טוב, יצאתי עוד פעם - כדי לברר לעצמי - מה לא היה טוב, ואולי יש אפשרות להשלים עם זה... אם זה גם בפעם השניה הפריע - חתכתי... ואם לא - אז ניסיתי לעבוד על עצמי - כדי לקבל את המצב...

בהצלחה.

אם הבחור שאיתו נפגשת לא מוצא חן בעינייך וזה מפריעה לך אז טבעי שלא תרצי להמשיך איתו את הקשר
וזה נורמלי לגמריי

אם את מרגישה שהבחור מגעיל אותך, אז ממש לא להמשיך להיפגש איתו. (פעם עשיתי טעות כזאת. הבחור ממש רצה להמשיך ונתתי עוד ועוד צ'אנס עד שכבר פשוט לא יכולתי לראות אותו או לשמוע אותו.)

 

אם את מרגישה שחלמת על מראה אחר והבחור לא תואם בדיוק את החלום שלך- זה כבר משהו אחר ולא כדאי להפסיק בגלל זה, אלא לדעתי לא לחשוב על זה כ"כ הרבה ואולי זה יעלם מעצמו.

מצד שני לתת הזדמנות זהירה,
כי יש אנשים שאישיותם מפצה על המראה שלהם
ואפילו נוסכת בו עצמו חינניות וחן

שבאמת מידה טובה וראויה יותר בנפש היא לא להתחשב במראה החיצוני - או לפחות ללמד את עצמך איך להתגבר, וללמוד להסתדר ולאהוב בסוף גם מראה שפחות היית מסוגלת לאהוב בהתחלה.
אבל, וזה אבל גדול מאוד. עבודת המידות לוקחת זמן. זה לא שלוחצים על כפתור ופתאום לא איכפת לי ממראה חיצוני. ומכיוון שעבודת המידות נמשכת כל החיים, לפעמים נוצרים מצבים שאפשרויות מסויימות נחסמות, כי המידות של אחד הצדדים לא איפשרו, ומה לעשות, נפגשים ומכירים כפי שאנחנו עכשיו. אמרו פה לא אחת, שאסור לסמוך על זה שהצד השני ישתנה אחרי החתונה. אז אני חושב שגם אסור לסמוך על עצמך שתשתני אחרי החתונה. אם זה נראה לך תחום שאת צריכה לשנות - עשי הכל בשביל לשנות אותו, אבל אל תסמכי על זה שזה יקרה, כי את לא יכולה לדעת כמה זמן זה ייקח ואיזה נזקים עלולים להיגרם בינתיים.
לדעתי, עשי עם עצמך חשבון אובייקטיבי ונוקב ככל שתוכלי. אם לפי מצבך אינך מסוגלת כלל, חתכי. ואם את מסוגלת להתגבר, אבל באמת מסוגלת - נסי לעשות זאת. אבל רק אם את באמת מסוגלת, אחרת את עלולה לפגוע ח"ו בשניכם.
ב"הצלחה

רק שלא נראה שיפריע לי אם אתקל,לא יצא...

חיפשתי בתל אביב ים נפרד בכלל לטייל והפריצות

יש באזור יפו טיילת ממש יפה.
אין שם ירידה לחוף, ככה שאין מתרחצים.
היינו ביום שישי והיה מצוין!

עכשיו זה באמת די בעייתי

לעיתים מוטב מוקדם ממאוחר.
ולעיתים מוטב מאוחר מלעולם לא

בלי יצר

 

"לשם יחוד..."

 

 

 

לי קרה כמה פעמים שהתחילו איתי ברחוב והיה לי לא נעים וגם לבחור..

יש דרך. שדכנים. שדכניות. חברים. אחיות. וכו'
אתה רוצה לספר לנכדיך שהתחלת עם אשתך ברחוב? איזה מסר זה מעביר?
תשלם אלף דולר לשדכנית ואל תתחיל עם בחורה ברחוב. אתה לא יודע אם היא מאורסת ואתה לא יודע אלף ושתיים דברים עליה אז למה להביך אותה? זה צעד של יאוש והייתי קורא לזה התאבדות.

כבר שמעתי על זה.

שלבחור יש קצת אומץ (אפילו הייתי אומרת ענווה) וביטחון בקב"ה שיש לו כל מיני דרכים שונות ומשונות למצוא את אשתך.
ויש דרכים לעשות את זה בעדינות ובלי להביך את הבחורה (וגם אם היא קצת נבוכה, לא קרה דבר נורא)
בכל מקרה, את המילים ייאוש והתאבדות כדאי לשמור ל סיטואציות קצת יותר קיצוניות...

אגב, למרות שזה מאד שונה ואני לא באמת משווה, הייתי שמחה לדעת מה יעקב אבינו אמור היה לספר לנכדים...

אבל המון בני ישראל בכרמים הם דוגמא מעולה.

נראה לכם קצת הזוי?!

מה גם שמה כבר יכול לקרות?
היא תגיד לך לא? תצאו לדייט אחד ולא יסתדר?

וגם סליחה מה לא צנוע פה? אתה כולה מתחיל איתה לא מציע הצעה מגונה.....

אין דרכים יותר יעילות לבזבז עליהן את האנרגיות שלנו?

לא דיברתי ולא כיוונתי לקשר סרק ממש לא!
מי אמר שהצעה משדכן היא לא סרק?

אמרתי לך לקבל כל הצעה משדכן?

לא אמרת כלום, ונשמע שעיצבנתי אותך

אבל התווכנתי שכמו שיש הצעות משדכן/חבר/אתר שאחרי דייט אחד מתבררות כסרק ומיותרות כך גם יכול להיות מאופציה של להתחיל עם בחורה ברחוב....
ולהפך כמו שזה יכול להיות טוב מהם ככה זה יכול להיות טוב מאופציה כזו....

 

נפוץ.

עכשיו אדע לא לצאת עם בחורים משם

יש גם השתדלות
אבל בעיני תפילה לא פחות חשובה.....
שידוך יבוא ממנו לא מהשדכן

אתה לא רואה רק חיצוניות אתה רואה בן אדם עם מה שהוא משדר

חברים
לא אמרתי רק תפילה! או רק רחוב או רק שדכן
אמרתי שזו יכולה להיות אופציה ולמה לשלוח אותה כדבר רע....

הבנתם?
מבחינתי תירו חכל הכיוונים משו בסוף יפגע....

% פיצויים

101 בדרך כלל מקבלת חינם 101....

כדי לפנות אנשים אז אולי תקבל גם

ב- לא הייתי מפיל את האשמה באחוזי ההצלחה רק על השדכנים

ג- מניסיוני, "אתה רואה מה שהוא משדר" זה די יומרני, אלא אם כן ראית קצת יותר מאשר איך היא נראית

לא תמיד אבל לרוב אתה תדע לאיזה זרם היא משתייכת אם יש בה צניעות או לא וכו.
חוץ מזה שאתה לא יוצא בלי לברר. במידה ויש הסכמה לנסות להכיר, זה קודם כל מתחיל משיחת טלפון שבה אתה יכול לברר יותר ו להחליט על סמך זה אם לצאת או לא. לבקש מספרים של אנשים שמכירים אותה כמו בירור על שידוך רגיל. ככה אתה יכול לסנן ולא לצאת סתם רק על סמך מראה חיצוני.
אין פסול (לדעתי) בלהתחיל עם מישהי/מישהו בדרך נעימה.
מה שכן, בדרך כזו של להתחיל ברחוב/בכל מקום אחר צריכים להיות מוכנים נפשית לדחיות. כי ישנם אנשים שלא יקבלו את הדרך הזו וישנם אנשים לא פנויים.

ואין לך דרך שדורשת פחות אומץ- אפשר לנסות לשאוב אומץ מהידיעה הזו.

אם לא, מי אמר שבאמת כדאי לעשות את זה?

תפתח כאילו אתה רוצה 'לשדך' אותה למישהו אחר.

"אני מכיר מישהו שמחפש בת תורנית לשידוכין, עם מידות טובות, את פנויה? אולי זה יתאים"

 

בהמשך כשתפרט עליו פרט או שתיים תגיד-

"קוראים לו מנחם, גר ב X, לומד X, לובש חולצה כחולה, מכנסיים שחורות, ונעליים חומות" או מה שאתה לובש (ופה אתה אמור לחייך!)

 

נראה לי שקשה יותר להתחיל שיחה סתמית, ויש לזה סיכויים קטנים להצליח.

בהצלחה 

פשוט להתחיל בשיחה פשוטה, די מהר מובן שזאת הכוונה, ומשם זה תלוי הבחורה אם זה מתאים לה או לא..
אבל תעשו את זה. כמובן לא כנוהל, ולא כל אחת ברחוב תפנו אליה. אבל אם נראה לכם שיש מצב, תנסו. מה יקרה ?
כל כך הרבה פעמים ראיתי בחורים שלא העזו. חבל|:

בס"ד

 

 

לא סובלת שמתחילים איתי ברחוב..! כי תכלס זה על פי מראה חיצוני... וב"ה התברכתי.. אבל הייתי מאוד רוצה שמי שירצה אותי ירצה אותי לפי המידות שלי והיופי הפנימי... ולא כי הוא רואה מישהי יפה מולו.......

ויש גם בתי קפה גלידה וסתם לשבת מול הנמל לשוחח...

אוטובוסים אני לא מכירה כי אני תמיד מגיעה ברגל כזה משינקין... אבל בטוח יוכלו לעזור לך בזה

(אלא אם כן זה דייט מתקדם...)

 

קפה מה? קפה קפה? נשמטו לך אותיות לדעתי...

 

 

לנמל. אחלה של מקום לשבת, וללכת לא חסר שם

(מקבלת את זה שזה תלוי אופי).

(אם לא רוצים להיכנס לבית קפה כלשהו, אלא ממש לשבת על הטיילת מול הים)

בסופו של דבר מטרת הפגישות היא להקים בית.

עם זאת, חשוב שזה ייעשה באווירה נוחה. שזה לא יהיה בתחושה של מפרט טכני שהבחור מסמן וי או איקס על הדברים שהיא אומרת. לכן כדאי שיווצר איזשהו שיח לפני דיאלוג כזה. יש כאלו שלוקח להם 4-5 פגישות רק להוריד את המחיצות ויש כאלו שבפגישה הראשונה כבר משתפים הכל. אז זה שונה מאדם לאדם.

כתבת שמצד אחד זה לגיטימי ומצד שני זה שונה מאדם לאדם.

 

אז באיזה צד בחרת?

יותר לכיוון של מסביר את הדילמה,

יכול להיות שמבחינתו הוא כבר רוצה לדבר תכל'ס וחשוב לו לדעת שגם הבחורה באותו ראש אבל היא עוד לא שם מבחינת הקשר.

 

לדעתי - חייבים לשאול את השאלה הזו במהלך היציאות אבל האופן והסיטואציה יכולים להיות שונים מאוד בין אדם לאדם.

 

אין פה תשובה של נכון או לא נכון.

ואחד חושב שמתאים אחרי נכמה פגישות גם בשאלות אחרות כמו שאמרת זה תלוי במדוברים

לא מבין, אתם רוצים שהקשר יתפתח ויהיה מעורב הרבה רגש ורק אחרי זה לקלוט שאתם בכלל לא באותו ראש?!

 

לדעתי צריך לשאול את הדבר הבסיסי הזה בשביל לדעת אם יש בכלל לאן להתקדם או שללכת לחפש את בן הזוג האמיתי איתו עומדים לצאת לדרך המטורפת הזו.

ודאי ששאיפות משותפות וסגנון דומה הם חשובים מאוד, אבל הדרך הטובה יותר להכיר בני אדם היא לא בראיון חקרני. גם כי אנשים לא תמיד יודעים לענות היטב על שאלות כאלה: הם עלולים להיות נבוכים, ביקורתיים מדיי כלפי עצמם, או להיפך - להחמיא לעצמם יותר מדיי; גם כי שאלה בסגנון כזה עלולה אולי (לא בהכרח) ליצור ריחוק.

על יראת שמים, כיוון דתי, עולם רוחני, וכן הלאה אפשר לעמוד הרבה יותר טוב תוך כדי היכרות, ומכך להסיק (ואולי גם להימשך לשיחה טבעית לגבי) סגנון בית ושאיפות.

אם יש דברים שלא ברורים, ושאחד הצדדים היה מעוניין לברר, עדיף ליצור דיון או שיחה (להשתדל ליצור דיון\שיחה, לא חקירה) לגבי אותו נושא *ספציפי* (לא לשאול שאלות כל-כך כלליות).

 

זה פחות או יותר מה שאני חושבת, אבל אני גם חושבת שאין כללים נוקשים, וזה תלוי מאוד בזרימה, בצורת השאלה, בכימיה ביניהם...

  הגישה של חקירה גלויה או סמויה יוצרת ריחוק

לא נראה לי שהיא התכוונה למצב של חקירה, אלא פשוט אם עצם השאלה מתאימה.

 

אם לא שואלים את השאלה כראוי ודאי שזה לא מתאים, אבל תוכן השאלה רלוונטי מאוד. 

וגם אם תחליט/י לשאול, התשובות כמעט תמיד לא תהיינה רלוונטיות בעליל.

שאלה לגיטימית בכל שלב.

לדעתי מדובר פה בבחור שלא בא לשחק משחקים ולמרוח את העסק, בסופו של יום כולנו רוצים לדעת מה השאיפות של בן/בת הזוג.

גם מי שכתבו מעליי שזה לא מתאים לשאול שאלות כאלו הוא עצמו ינסה להבין מ'בין השורות' מה הראש של בן הזוג. נראה לי שבמקרה הזה הבחור פונה ישר לנקודה. בחלק (קטן לדעתי) מהמקרים יכול להיות שהבחורה לא תבין מאיפה הוא נפל עליה עם השאלה הזו אבל אני חושב שהרוב יעריכו ויבינו.

 

וחוץ מזה, למה שבת הזוג לא תגיד מה השאיפות שלה? היא מתביישת בזה? בלי כנות העסק לא עובד. נקודה.

 

וב- הגישה החקרנית והשיפוטית לא תיתן לשום קשר להתפתח

 

כדאי לתת לצד השני מרווח פעולה, לדעתי זה טוב יותר לשני הצדדים.

אם יש חוסר התאמה מהותי לשם איזה סיבה הם ירצו להאריך את הקשר ביניהם ? ,זו שאלה כללית שמתארת את הבית שאדם רוצה לבנות,אין כאן רמיזה למשהו אישי שהתפתח ביניהם בעיני,זו שאלה אינפורמטיבית לחלוטין

מה שקורה ברוב הפעמים (לי לפחות) הוא שמה שתיארו ומה שראיתי בפועל אצל הבחורה היה עולם אחר.

מה גם שהמשדך לא תמיד מכיר את הבחורה לרמה כזו. ולכן השאלה הזו מאוד רלוונטית.

אז איך אתה עדיין רווק? אני לא מכיר מישהו שמשדך ואומר חסרונות. אז לכאורה אמור להיות לך קל למצוא את כלתך.

 

באופן הגיוני לגמרי יש פעמים שנקודות המבט שלך ושל השדכן היא לא אותו הדבר.אז חשוב להבין מה הראש האמיתי של הבחורה ולא איך תופסים אותה אצל 'החבר'ה'.

אבל זה כי לקשר לא מספיק בנאדם אחד, אפילו אם הוא ממש שוה ומכיל 

אומנם מאד אלמנטרים למי שהמטרה שלו היא הקמת בית,לא דיברתי על שאלות מורחבות מדי,אבל לא נראה לי נכון לדחות את האינפורמציה הזו כאשר זו המטרה של הקשר עבור בחור ובחורה יראי שמים

@matan @מאיר.

בהצלחה !

עם דף ב!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!

 

אני מת על זה

גם אם כנראה תהיה שבור עם אורות וחלומות שבורים בצה"ל

(למרות שכבר ראינו מקרים עמידים ) זה יכול לתת לך הרבה כלים לאורות ובגרות

הרבה סבלנות, מוכנות לעבור תהליכים, אמונה והצלחה! אתה תצטרך את זה. מקוה שלא דיכאתי

ולא מעט כנ"ל לגבי אורות חתונה, דייטים וכו'
דווקא דרכנו עוברת כרגע אחלא גיורת (אני יודע שלא תמיד המצב כך... וגם אם יש מקום של יותר אורות מכלים זה הרבנות וכמובן שיש גם הרבה טוב בצה"ל )

נותן לי קצת תשובות לשאלותי....
מרגש.

מה זה חתונה בכלל?
וכן על זו הדרך.
זה באמת יפה. שווה קריאה חוזרת.

תכיר, נטשה, קיבלה תעודת גיור מהשכינה עצמה..


אם אתה רוצה להקים בית בשביל השכינה ששוררת בצבא, תעשה לעצמך טובה ותחזור לישיבה אחרי הצבא לנקות את כל הג'יפה..

ב אני חוזר זה לא שאלה...

חבל שלנקודה הזאת נתפסת... שהיא נקודה יחסית שולית

"לבנות בית לשכינה" זה הייעוד, מהי השכינה זאת לא נקודה שולית!
אם אתה בונה בית לתפארת מדינת ישראל, אתה בונה בית לתפארת פיקצה שתחלוף עם הרוח. אם אתה בונה בית לתפארת ארץ ישראל ועם ישראל, זה בית עם יסודות שהשכינה תשכון בו. זאת הנקודה המרכזית!

אגב, גם אבא שלי עבד בגיור של צה''ל
יותר נכון, בחוסר גיור. הוא היה משכנע את הגויים לשמור 7 מצוות ושאין להם צורך ורצון להתגייר והמפקדים שלו ברבנות רצו להרוג אותו

מדינת ישראל.

אני הולך לצבא רק כדי לשמור על הארץ שלי והאחים שלי. וכן. אם תקרא את הררמבם שהבאתי:

מאחר שיכנס אדם בקשרי המלחמה ישען על מקוה ישראל ומושיעו בעת צרה, וידע שעל יחוד ה' הוא עושה מלחמה ולא יירא ולא יפחד ולא יחשב לא באשתו ולא בבניו, אלא ימחה זכרם מלב... וכל הנלחם בכל לבו בלא פחד ותהיה כוונתו לקדש את השם בלבד מובטח לו ש א ימצא נזק ולא תגיעו רעה ויבנה לו בית נכון בישראל"

בחרתי דווקא את הקטעים האלה.  לקדש את ה', בית נכון בישראל, יחוד ה' מושיעו בעת צרה...

 

שם אין שכינה? צדיק, תתעורר. ברור שיש רוע גם בצבא אבל השאלה מה אתה עושה שם.

זה עם רגליים על הקרקע ויראת שמים

בס"ד

 

אתה מבין שהוא לא חושב שהוא מקים בית לתפארת פיקצה שתחלוף עם הרוח נכון?

 

אתה סתם מעורר פה עכשיו ויכוח שהוא במחילה, מטומטם, אתם בכלל לא מדברים על אותו דבר.

והדיון על האם מדינת ישראל צריכה להיות או לא, הוא לא דיון שקשור לפה ולא רלוונטי בכלל.

 

ובקשר לגיור אני אשתוק.

אני מיסיונר, אני מנסה לשכנע אותו..

ותאמת מעניין אותי לשמוע מה יש לך לומר בנושא הגיור

ממש אין לי מילים...

טוב לרענן מידי פעם את האידאל, זה עוזר להיות מכווני מטרה, דווקא בגלל שבמציאות הכל מורכב יותר.

פשוט מדהים.

אין מילה אחרת לתאר.

לא הספקתי

 

מדהים ביותר!

אשתך תזכה.

חושב שנישואים זה כל הדברים ה"גשמיים"
שהזכרתה בהתחלה והשכינה חלה אם ממש משקיעים בהם לאור האידיאל.

כתבת מדהים!!!

בעז"ה בקרוב תזכה לממש את כל שאיפותיך וערכיך בבית שתבנה עם אשתך

בהצלחה רבה

ניכרת מדבריך רצינות וחשיבה עמוקה.
הרבה הצלחה בהמשך דרכיך - הדרך הצבאית, ובבוא שוב העת, גם הדרך הזוגית בע"ה.

לדעתי אלו שתי רמות בנפש: מתחתנים גם בגלל הבדידות, היצר והשקיקה לקשר עמוק עם בן/ת המין השני. אבל כל זה מקבל משמעות ותוכן רק מהשראת השכינה כמו שפירטת, כך שבעומק בשביל זה מתחתנים. אבל אסור שזה יסתור את הרמה הבסיסית וה"נמוכה" יותר. מפני שכשהיא יונקת את התוכן שלה מהשראת השכינה - גם היא איננה נמוכה אלא קודש.

מהההמודדות האנושית שזה בין השאר להוריד את הזבל ולשטוף כלים או להלחם על הצרכים הבסיסיים שלך מול המפקד, דברים בסיסיים שיש להם ערך משל עצמם גם בלי "קודש" ו"שכינה". מבית המדרש הכל נראה אידאלי ונוצץ אבל הציפיות עלולות להתנפץ על המציאות התובענית, האפורה והאכזרית לפעמים, אם לא מאמצים מבט ארצי ומפוקח יותר.

הכיי חשוב לזכור את זה.

אחר כך זה יורד עד לפרטים הכי קטנים.

 

בפועל, במציאות- הדברים הגשמיים מתגלים קודם, אבל הם נובעים מהנשמה ש"מולידה" אותם. ובפועל רק אחר כך מתגלה הנשמה.

אבל נראה לי שזה מאוד משנה אם אנחנו אומרים שקודם הגשמי ועליו הרוחני או שקודם האידיאל, ואז הפרטים..

(יש על זה ברחבה ב"שכינה ביניהם" של הרב בלייכר)

 

ונחשון זה ממש ממש יפה. אשריך!

המגיעים לו ועלולים פתאום לגלות שהוא הרבה יותר קריטי, עיקרי ותובע אנרגיות והתייחסות רצינית משנראה. "לא ניתנה תורה למלאכי השרת."