פורום לקראת נישואין וזוגיות (עמוד 1128)

שהכל יתפתח לטובה בעז"ה

הודו לה׳ כי טוב כי לעולם חסדו
ואני בחסדך בטחתי יגל ליבי בישועתך...
טוב להודות לה׳ ולזמר לשמך עליון
קיבלתי גם-
הוא הציע- אני אמרתי כן (יותר מתאים להצעות...)
קולולולו בשעה טובה התארסנו...

תזרמו.. מה שבא לכם!
והכי חשוב, מזל טוב!!!!!!
מרגש

"אהבת עולם תביא להם וברית אבות לבנים תזכור"

"כי ממך הכל ומידך נתנו לך"

 

 

בשבח והודיה לה' יתברך, על כל הטוב אשר גמל איתנו, אנו שמחים ונרגשים לבשר כי החלטנו, רבקה ואריאל, לבוא בקשרי הנישואין.

 

לא צריך ארוך מידי... והשמות, כמובן, היו רק לצורך הדגמה.

הוא דווקא התגונן אחכ ממש בנימוס ובחן(:

"מוישה זוכמיר ושפריצנה התארסנו"

 

כששאלנו למה,הוא אמר שתמיד באס אותו שהוא קיבל הודעה ארוכה ובסוף *טקסט חסר* והמתח לדעת מי זה.. אז הוא אמר שהוא יעשה משהו קצר..

אם אני אגיד רבי בנימין אני גם אמצא אותו?

שמופיע בדבריו של רבי בנימין "עד שהקב"ה פוקח את עיניהם."

לא זכרתי תנוסח...

אתם יכולים לגחך שאין לזה סיכוי אבל התארסנו וסתמו תפה

חבר'ה אני אני מתחתנת!!!וגם משה

מה הצורך?
החברים הטובים ידעו
הפחות טובים ידעו מאוחר יותר
ומי שלא ידע, כנראה לא היה צריך...

התארסתי
וזהו..כולנו ידענו מי המאורס

שבת טובה, נותנת כוח להמשך השבוע!!!

 

אחותי התחתנה 

היה שבוע עמוס וכיף עם האחיינים המתוקים 

היתה שבת שבע ברכות שמחה ומשפחתית ב"ה

והם נשואים באושר

או שאני סתם יביך ת'צמי...

תלוי כמה את מעריכה את ה"הבנה" שלה בזה.

בס"ד

 

באותה מידה שייצאו עם בחורה שמישהי סתם בגיל תיכון הציעה..

 

אני ניסיתי את זה [להציע, לא להיות מוצעת] והם דווקא קיבלו את הצעתי ולא בטוחה שמתחרטים על זה...

 

אם ההצעה רלוונטית אז מה זה משנה מי מציע אותה?

(וזה חבל, לדעתי) רק לדאוג לעשות אתזה בחכמה.

או להתאכזב במקרה שהוא יחתוך?

להתאכזב מבחינתי זה לא לקבל את מה שציפיתי...
כמו שאמרתי- כגודל הציפיות גודל האכזבות.
אני תמיד מצפה וחושבת שהדבר הבא הוא טוב, יהיה לי טוב.... (הדוגמאות שהבאתי למעלה למשל) ואז בעצם לא קורה מה שרציתי...
פה לדעתי זה דבר ראשון אם הוא יחתוך, ואולי בהמשך חלילה זה לגלות צדדים פחות טובים.



>> אני מציינת שהשאלה כרגע בגדר תיאורטית....

לגלות בצד השני נקודות שדורשות שיפור זה חלק מהעניין.

ואם גיליתי, זה אומר כמה דברים חיוביים:

1) אני לא מסונוור

2) אם זה לא גרם לי לרתיעה, זה אומר שאני יודע להכיל מורכבויות.

3) אם היא סיפרה לי מיוזמתה, זה אומר שהיא מודעת לעצמה, כנה, רצינית לגבי הקשר, ומרגישה איתי בנוח.

 

בקיצור, לא להיבהל. ולהבין שכמו שאני לא מושלם, כך גם אחרים.

צריך שיהיה בן אדם מוסרי טוב שיהיה קליק..

לא צריך שהוא יהיה מושלם.

רבות מחשבות בלב איש ועצת ה' היא תקום

הרגלתי את עצמי (כבר כמה שנים..) 

לא לצפות מאנשים לכלום. גם אחי שהתחתן עד שלא שם את הטבעת על היד.
הייתה בראש אופציה פתוחה שזה לא יקרה (ח'ו)

 

וכן לגבי כל דבר בחיים שתלוי באנשים אחרים. לא אומר שזה היה קל טיפה עבודה. 

והחיים נהיו מלאים יותר בסיפוקים ופחות דכאונות, 

 

בהצלחה. 

אז אם לא יוצא מזה משהו, סה"כ השקעת קצת זמן בלפגוש בן אדם מעניין.

לפעמים אנחנו מחכים לדייט, רוצים שיקרה משהו.. ולא קורה.

טז ד) הַחֵיל מְקֻדָּשׁ מִמֶּנּוּ, שֶׁאֵין גּוֹיִים וּטְמֵא מֵת וּבוֹעֵל נִדָּה נִכְנָסִים לְשָׁם. יז ה) עֶזְרַת הַנָּשִׁים מְקֻדֶּשֶׁת מִן הַחֵיל, שֶׁאֵין טְבוּל יוֹם נִכְנָס לְשָׁם. וְאִסּוּר זֶה מִדִּבְרֵיהֶם, אֲבָל מִן הַתּוֹרָה מֻתָּר טְבוּל יוֹם לְהִכָּנֵס לְמַחֲנֵה לְוִיָּה. וְטָמֵא שֶׁנִּכְנַס לְעֶזְרַת הַנָּשִׁים אֵינוֹ חַיָּב חַטָּאת.
יח ו) עֶזְרַת יִשְׂרָאֵל מְקֻדֶּשֶׁת מֵעֶזְרַת נָשִׁים, שֶׁאֵין מְחֻסַּר כִּפּוּרִים נִכְנָס לְשָׁם, וְטָמֵא שֶׁנִּכְנַס לָהּ חַיָּב כָּרֵת. יט ז) עֶזְרַת כֹּהֲנִים מְקֻדֶּשֶׁת מִמֶּנָּה, שֶׁאֵין יִשְׂרָאֵל נִכְנָסִין לְשָׁם אֶלָּא בִּשְׁעַת צָרְכֵיהֶם, לִסְמִיכָה וְלִשְׁחִיטָה וְלִתְנוּפָה.

(הלכות בית הבחירה פרק ז)

"ועושין מחיצה אחרת סביב להיכל, רחוקה ממנו כעין קלעי החצר שהיו במדבר; וכל המוקף במחיצה זו שהוא כעין חצר אוהל מועד, הוא הנקרא עזרה."

טכניות איפה האדם קובע ללמוד.

*'העזרה' יש לו סטיגמה של אנשים שהם יותר נותנים ביטוי לרוחניות שלהם ולצד ה'חסידי' שלהם, ויש בסטיגמה הזאת לפעמים אמת.

*בנוסף לכך יש את הנקודה, שהוא לא לומד בבית מדרש המרכזי, כך שהוא מחפש לא לזרום עם כולם, אלא לחתור יותר ליחודיות.

אני מכיר ר"מ שמכין שם את השיעורים שהוא אמור להעביר, והוא בכלל לא נותן ביטוי לרוחניות באופן פומבי והוא לא 'חסידי', והוא לא אדם שמחפש את הייחודיות שלו. הוא יושב שם, כי נוח לו.

[אני בד"כ לומד בספריה. (כשאני בכלל נמצא ולומד בישיבה. בטלן שכמותי ) גם הספריה יש לו בחינה בפני עצמה. עכ"פ אני זוכר שהזמנים היחידים שלמדתי ב'עזרה', היו זמנים שהרגשתי התעלות רוחנית גבוהה, כמו בד"כ אחרי חצות ובימים מקודשים. אולי כי תפילות של הנשים בכלל, מאוד טהורות ובאות מעומק הלב, זה עושה את זה מקום רוחני וטהור. גם ביחוד הנשים שבאות למרכז צדיקות גדולות, לפעמים אני מנסה לחשוב אולי יש סיכוי שאתאים להן, וזה לא, הן פשוט נראות דוסות על, אז התפילות שלהן מיוחדות. אולי סתם בלבלתי את המוח בהודעה זו, רק כתבתי הרגשותיי.]

באופן כללי מרכז זו ישיבה גדולה עם שוליים חברתיים רחבים יותר מרוב הישיבות ממילא גם מקומות הישיבה מגוונים (חוץ מהבימ"ד והעזרה יש הרחיבי ,ספריה וחדרי שיעורים) לפי אופי האנשים. 

ע"פ הסטיגמא, החברה "היותר"  מוזרים\מקובלים\ברסלברים\פנאטים\חסדים\אנטי ציונים\וכו' כיד ה' הטובה עליכם... מוצאים את מקומם הטבעי בעזרה (ע"פ הסיבות שמנו פה קודם...) וכמאמר הגמרא "אין ישיבה בעזרה". 

חוץ מזה שכיום כבר האנשים המעניינים פוחתים והולכים ואפשר למצוא יותר ויותר אנשים נורמליים ורגילים שלומדים סתם גמרא.

שולם עלייכם!
עפת על עצמך.. ("אין ישיבה בעזרה וגו'")

לא הגזמתי כלל זה פשוט מה שאומרים במרכז

ישיבה של מעלה ועוד

הרבה אנשים לומדים שם סדר או שתיים בגלל החברותא\כל דבר אחר

אם מציינים שהוא מאנשי העזרה אז כנראה שהוא לא סתם לומד שם 

בהצלחה רבה!

אם הבחורות יפנו רק לשדכניות והבנים רק לשדכנים, איך יהיה שידוך??

כבר היו דברים מעולם

ספר שני- א-ל

לפחות לא שידוע לי
אבל היתה לי אחת כזאת בשכבה באולפנא,עוזר?

אם היא יצאה מזה,
אני מאד רוצה להאמין שכן כי היום היא נשואה ועובדת וכו'...

וכן-קשה לזהות את השקרים,אבל כשעולים על זה-פתאום שמים לב אליהם בכל מקום...

אני ממליצה להתרחק...

אז למדת עוד משהו(:

שב,תרגע,תנוח,תברך "שהכל", שתה כוס מים, ואחרי תקופה קצרה של הפסקה כדי להבין מה קרה ומה אתה עושה הלאה-תמשיך!

ב" הצלחה(:

לק"י

אבל לא הייתי מתחתנת או נפגשת בכלל עם אדם כזה
אי אפשר לסמוך על זה שהוא אכן ישתנה.

על הבחור שמרמה בנות ומושך מהן כספים

איום ונורא. ממש...

בס"ד

 

קשה. גם במכונת אמת יצא דובר אמר, כששיקר.

תודה לה' שניצלת מזה

 

בס"ד

 

בגיל 18 הייתי האדם הכי תמים שפגשתי בחיי,

והייתי מאמינה לכל דבר שהיו אומרים לי,

כי במבחן ההגיון שלי מול אמירה של אדם- היה ברור לי שהמציאות עולה כל כל דמיון..

ולכל דבר יכול להיות הסבר, וכ' וכ'.

זה לא היה כי לא הייתי שמה לב לסתירות בדברים של אנשים,
אלא כי היה לי ברור לגמרי שאין שום טעם לשקר, ולא האמנתי שבאמת יש שקרנים בעולם.

המקסימום שהייתי חושדת זה שאולי האדם לא חווה את הדברים כמו שהם, ואולי הקצין מעט (או הרבה, אבל מבחינתו זה באמת כך).

 

ועל קרקע פוריה זו השידוך היה באמת מושלם...

רק לאחר שהיועץ הזוגי הפנה אותנו לפסיכולוג (בגללו) התחלתי להבין דברים.

אבל החוויה היא באמת לא פשוטה, כי במקרים שהיינו רק אני והוא, הביטחון שלו בשקרים שאמר,

גרמו לי לחשוב שאולי אני המשוגעת. (אבל אז הייתי צריכה להתמודד עם 'ראיות' בשטח, נניח רגע,
אם לא שברת אתמול את האגרטל בחמת זעם, איך הוא נשבר?? )  אבל בחסדי ה',

היה לי מה ללמוד ולתקן בנפש, אני מעריכה שבחסדי ה' סיימתי את הקורס בהצלחה

 

 

ולגבי מכונת האמת- אכן. פשוטו כמשמעו. 

 

ורק להעיר שהשקרנות הפתולוגית לכשעצמה לא הייתה הסיבה, זה רק הקשה על כל השאר.

מן הסתם יש גם אנשים טובים באמת שסובלים מהבעיה, ולכל אחד יש את הזיווג שלו. 

אבל השקרים הגיעו על בסיב משהו אחר,בעייתי כמובן גם הוא.

זה בא ת נורא לגלות אתזה,

אבל מנתקים קשר ומודים לקב"ה שהןציא מזה בזמן

מאוד בחיים שלי. טוב זו הרגשה אישית שאני חולם עליה.

אני מבין ואף מעריך אלו שעושים חתונה צנועה, כי זה מה שהם רוצים ולא מושפעים מהחברה הסובבת.

שלרוב הם אלה שנושאים בעול החתונה

השתדלות שהאירוע ייזכר כנקודת ציון חד פעמית בחיים

הלכתית- ודאי שלא. הולכים לרבנות, עדים ומנין וסוגרים סיפור...

אבל יש רצון לשתף אנשים בשמחה, וככל שהזוג הוא יותר מתבגר- כך מעגלי ההכרות והחברויות הם יותר גדולים ובאמת רוצים שישתתפו הרבה חברים.

גדול במיוחד - נטו משפחה, וחברים/חברות טובים. 

 

לא צריך לבזבז יותר מידי המון כסף על אירוע של יום אחד, בטח לא כאשר זה נופל על הורים שיש להם עוד כמה ילדים לחתן בשנים שלאחר מכן.

 

לא נעים תספר לחברים - כשרוצים, אין דבר כזה לא נעים.

 

הרבה פעמים דווקא ההורים הם שמעוניינים בחתונה גדולה.

 

 

לא חושבת שצריך להשתגע על אירוע.

והתעשיות שאני תמיד נמצא בהם.












אבל מבין שרוב הסיכוים שזה לא יקרה

 

הם קבלו פרוט מלא

אביא ציטוט

מעשה במשפחה אחת ושתי חתונות

מעשה במשפחה מאחד המושבים שהשיאה את בתם. ומכיוון שערך הצניעות והחיסכון היה חשוב בעיניהם עד מאוד, שכנעו את המחותנים שלהם, שאף הם היו כפריים וקרובים אליהם בדעתם, שיערכו לילדיהם חתונה פשוטה מאוד. לא ישכרו אולם, לא יכינו דגים ובשר, רק יגישו פיתות, סלטים ופשטידות שבני המשפחה ושכניהם יכינו.
וכך היה. סעודת החתונה היתה פשוטה ונערכה במועדון היישוב. השולחנות היו ישנים, קצותיהם שבורים, הכלים חד פעמיים, האוכל בסיסי, דומה לארוחת ערב פשוטה ביום חולין עם תוספת עוגות בסוף. אמנם החופה והקידושין נערכו כהלכה. מי שהתעקש לאכול, כמו בני הנוער למשל, יצא שבע. המוזמנים אמרו בנימוס להורי הכלה שדווקא היה שמח, ואפשר להתחתן בלי סעודה גדולה וחגיגית. הורי הכלה היה מרוצים מאוד שהצליחו להגשים את מחשבתם, לעשות לילדיהם חתונה פשוטה בתכלית.
עברה שנה או שנתיים ובתם השנייה עמדה להתחתן. אלא שהפעם המחותנים היו עשירים ובעלי דרישות גבוהות: הם רצו לערוך לבנם חתונה יוקרתית, יפה, מיוחדת ומושקעת. אירוע שלא ישכח. הורי הכלה קיוו שלאחר שיראו למחותנים החדשים תמונות מהחתונה הקודמת, הם יתלהבו מן הפשטות ויוותרו על תוכניתם. בפועל, התמונות זעזעו את הורי החתן. כאשר הורי הבת ניסו לדבר על ערך הפשטות, השיחה עלתה על שרטון. הורי החתן נעלבו והודיעו שלא ידברו אתם יותר, ויצאו מביתם בלי להיפרד לשלום. לאחר מכן דיברו על ליבו של בנם שאולי ימצא כלה אחרת, מתאימה יותר. רק לאחר שהורי הכלה בקשו את סליחתם הסכימו הורי החתן להתפייס, אך עמדו על כך שהחתונה תיערך באולם מפואר, שיהיה בר פתיחה עשיר, שהסעודה תכלול שלוש מנות מושקעות, והקינוח יהיה ייחודי. סך הכול מחיר המנה הגיע ל-37 דולר. כדי שלא לפוצץ את החתונה, הורי הכלה נאלצו לקבל את כל דרישותיהם. הם לקחו הלוואה לחמש שנים, וכך שילמו על החתונה.
על מה נענשו?
נשאלתי, על מה נענשו? השבתי, על שביזו בחתונת בתם הראשונה את מצוות החתונה. שכך היא המצווה לערוך סעודה גדולה, וסעודה זו צריכה להיות גדולה ומשמחת יותר מסעודת יום טוב. כלומר, לא מספיק שתהיה סעודה חשובה כמו סעודת שבת, אלא היא צריכה להיות עוד יותר חשובה מסעודת יום טוב. ובסעודה זו צריך שיהיה בשר ויין, שאמרו חז"ל שהם משמחים (פסחים קט, א). ומסתבר שגם בשר עוף נחשב משמח כבשר, שכן מצינו בתלמוד (כתובות ה, א) שהיו מכינים עוף לחתונה.
וכיוון שלא קיימו בתחילה את המצווה כראוי, וביזו את מנהגי ישראל, סדרו להם מן השמיים מחותנים עשירים ותקיפים, והפסידו ממון רב. אולי אם יקבלו על עצמם לערוך בחתונות ילדיהם הבאים סעודה ראויה, לא בזבזנית ולא קמצנית, יינצלו ממחותנים קשים.


מתוך

http://www.yeshiva.org.il/midrash/6234

הרי זה משובח, ככל המצוות.

אבל יש אנשים שעושים בכבוד יותר מסעדות יו"ט, רק לא בפאר גדול, וח"ו לא מזלזלים בסעודה. אפשר לעשות סעודת נישואין הרבה פחות מפואר ממה שרגילים לעשות היום, ועדיין זה יקרא סעודת נישואין חשובה ומכובדת.

ברור שצריך להשקיע בחתונה מכובדת ויפה. 

רק שחתונה מכובדת יכולה הרבה יותר זולה מהחתונות הממוצעות היום

אפשר להתחתן באולם פשוט ולקשט אותו, לא חייבים אולם הכי מפואר

מספיקה מנה אחת מכובדת, לא חייבים מנה נוספת ואוכל קבלת פנים 

מספיקה תזמורת פשוטה ששרה יפה ומקפיצה, גם אם אין בה הרבה כלים והיא לא ידועה

על צלם אפשר לוותר וגם אם לא להזמין אחד שמצלם יפה אבל מתחיל (ולכן זול)

לא צריך להזמין עיצוב, אפשר לבקש מחברה לעצב ולקחת את החומרים מגמ"ח

ועוד היד נטויה

 

לא צריך להקצין לשום כיוון

בלי קשר לנושא המרכזי, רק לעניין הצילומים- יש לי קרובה שוויתרה על צילומים בחתונה, היום היא מצטערת על זה...
בקטע של המנות אני ממש מסכימה, גם ככה מי שרוקד לא מספיק לאכול יותר ממנה אחת.

אבל כן כדאי לחפש מישהו מתחיל וטוב, אפילו אם זה קצת מאמץ, כי חבל על הכסף

ואם כבר מנות- על קינוח כדאי לוותר לגמרי כי כמעט אף אחד לא באמת אוכל (האולם מכין מראש פחות מנות ומרוויח על המזמינים לרוב)

ולא צריך להיתפס לקטנות
..

מאותה סיבה שהרבה אנשים לא תורמים. כי זה נשמע מסוכן..

כי זה באמת קצת מפחיד.

אבל להתחתן עם מישהו שתרם?

בעיני זה פשוט אקט של אומץ וטוב לב. יכול להיות שזה אפילו היה משכנע אותי יותר...

לא הייתי פוסלת אולי כי אני לא מבינה לגמרי את המשמעות הרפואית אבל אני רואה את זה כמעשה אצילי ומהמם

שאלה שמעניינת אותי שמופנית לבנים - לקראת נישואין וזוגיות

על המשוואה נישואין=אי שקט. לפחות זה לא נשמע מצב הכי תקין.

בס"ד

 

לא יפה מצדי לפתוח שירשור, ולהירדם בעשר בלילה, עם הילדים

ושידוכין זה אי שקט, כי זה בדיקות, בירורים, מפגשים עם אנשים שונים,
גם התקופות שיש קשר זה בדרך כלל מלווה בהתלבטויות, לכל מיני צדדים,

ובאמת הנישואין משקיטים את כל האי שקט הזה.

מה שמעניין שהתקופה ניקראת על סופה, ולא על התוכן החוויתי שלה.

(למשל חיפושים.. )

אלא בזבנג ושקטנו על בסיס כלכלי ;)

 

 

 

והכי מסובך זה להיות פשוט

הראשונים שלא יודעים מי כתב אותו, שהוא אומר שהשקט והמנוחה זה לבעל.

הסוגריים בשו"ע בהלכות נדרים (יש מחלוקת כללית אם זה הרמ"א), מייחס את השקט והמנוחה לשניהם.

איך השדכנית קשורה למיקום הדייט?

ועל זה לא ענית...

את השידוך אז היא כמו מתווכת ביניהם
והיא שואלת את הצדדים איפה נוח ומתי ואומרת להם מתי יש להם פגישה ואיפה וכו' עד שהזוג מחליפים מספרים וקובעים ביניהם...

והם מתאמים לבד.
קרה לי פעם אחת שהיא לא היתה מעוניינת לתת את המספר עד אחרי פגישה שניה-שלישית, אלא שהשדכן יתאם, אמנם הסכמתי לזה אבל ההרגשה היתה מאוד חמוצה כשלא נותנים בי אמון.

זה לא בגלל שהיא לא נתנה אמון אולי היא פשוט התביישה ולא הרגישה מוכנה עדיין לדבר אתך בפלאפון...

וגם אם יצאתי דרך שדכן ברגע שאמרתי שאני מסכימה קיבלתי את המספר..

ושל המקובל באותה חברה, בד"כ.

לי זה נראה הזוי שאפשר לעבור שלושה דייטים בלי לדבר דקה בין לבין(בעיקר בין השניה לשלישית).
ומה אנחנו ילדים קטנים שלא מוכנים להביא מספר למדוייט?!

זה כבר מתחיל להשמע מגוחך...

ככה מקובל במגזר החרדי

ב"ה
להפך,
לדעתי חשוב שגם את תפרגני ותסעי, גם אם זה שעה נסיעה.
ותמיד אפשר להפגש באמצע הדרך.
בהצלחה!

ונחמד מצידו שהגיע עד אלייך

שעה נסיעה זה לא נורא

מוזר שהיא ממליצה לך דבר כזה, באיזה קטע?

רצון טוב - ולא להיות "מרובעים" מידי.

אם את לא רוצה, את יכולה לסרב

לדעתי מכובד שגם את תסעי אליו

הוא בא אליך, סביר שתבואי אליו. או שתפגשו באמצע. למרות שאם יש לו רכב ולך אין, גם סביר שהוא יבוא לקראתך יותר. מרכז לירושליים זה כלום מבחינתי, גרה בחיפה... אני צריכה לסוע 1-2 שעות + בשביל הכל.