פורום לקראת נישואין וזוגיות (עמוד 1145)

כל הכבוד על ההשתדלות ובעז"ה שיגיע בקרוב!

בס"ד

 

 

 

 

שרשור היכרות חדש מאוד!

כמה שאני אוהב את התגובות שלך.
יש לך אחות?

 צר לי אין לי אחות.

אל תתביישו, אם זה נראה שלחו לו הודעה.
תרגישו חופשי. זה כולה הודעה.
וגם זה לא באמת נקרא שהתחלתן איתו, זה רק הודעה לצורך הכירות.
בהצלחה ידידי.

למצוא.. החיפושים מתישים ומעייפים את הנפש.

ואני שואלת את עצמי ואת ה' כמה עוד גברים אצטרך להכיר עד שאמצע את האחד?

למרות שלא נולדתי ביום הזה...חח

 

כשקראתי אותך עלה לי שזה כנראה חלק נכבד מהסיבה שנמחלים עוונותיו של האדם ביום החתונה

בס"ד

 

 

מוסיף:

פניני הלכה-ליקוטים ג'-הלכות חתונה ומנהגיה

 

"ועוד, שכידוע ביום זה נמחלין כל עוונותיהם של החתן והכלה, והרי הוא כיום הכיפורים שלהם. יום זה הוא היום האחרון של תקופת הרווקות, תקופת החיפוש והתהייה, ומיום זה ואילך אפשר לפתוח דף חדש ונקי, ולעשות תשובה שלמה. בשעה שהחתן עומד מתחת לחופתו, מבטו מקיף את כל חייו, העבר והעתיד, וכולו תקוות לעתיד טוב ומושלם, זה הזמן האידיאלי לחזור בתשובה שלמה, ולהחליט שמעתה ואילך, יהיה אדם טוב וישר ככל יכולתו. וזוהי תשובה עמוקה כל כך עד שנמחלים לו כל עוונותיו. וכדי שהתשובה תהיה שלימה נוהגים להתענות."

הרבה הצלחה

ויכולים להציע לך מגוון של בחורים וככל שיכירו אותך יותר ו"יתפסו" את הקטע שלך - יוכלו למצוא לך מישהו יותר מתאים.

 

זה שמישהו לומד בישיבה מסוימת, אגב - ממש לא אומר שהוא חייב להיות לפי "הסטיגמה" שיש או שאין לישיבה. 

 

ב"הצלחה - כדאי לך לנסות, להפסיד לא תפסידי מזה

 

האם לדבר עם שדכן של ישיבה..?

 

אישית, לא ניסיתי,

 

משום שזה ממש לא מועיל..

 

ואין סיכוי בעולם שיצא מזה משהו..

 

<צ>

 

<סליחה>

יוצאים מזה ב"ה הרבה חתונות

אני, אישית, לא הייתי מרוצה מהשדכנים בישיבה שלמדתי בה (גם מההצעות עצמן וגם מ"שיטת העבודה" שלהם) אבל, ב"ה, יצאו חתונות משידוכים שלהם.

חוסר הליווי תוך כדי הקשר. מין "זריקה למים ותסתדר לבד".
יש כאלה שזה טוב ומתאים להם, לי לא.

יש כאלה שמלווים ויש כאלה שלא

בסופו של דבר,
גם לזה יש אחוזי הצלחה מסויימים..
לכן כדאי לפנות ולנסות את מזלך

רוב ברכות, אהבה ואחוה ושלום ורעות.

https://a7.org/?file=20130218184752.pdf

 

קרדיט לתמר

מאתר סרוג

תודה רבה(:
ותודה לכל המברכים(-:
חג שמח

בס"ד

 

זריזים אתם!!!

 

ונכון.

 

בהצלחה רבה!

אבל זה לא באמת משנה
בפועל
אם טוב אז יהיה טוב
ואם זה החיבור הנכון אז עוד יותר טוב;)

היא שמה שצריך הוא לנסות לבנות קשר טוב, חזק יציב ופורח; כשמצליחים, מתברר למפרע שזה הקשר המיועד מההתחלה.

-"עזוב בן, אם זה עובד - אל תיגע".

 

#בדיחות מתכנתים.

 

וברצינות? רק השם יודע

אנחנו יכולים רק לנסות לעשות את המקס' שלנו.

בהצלחה!

 

אם זה טוב אז קדימה.. למה להיכנס לספקות? אולי מצד זה אולי מצד זה?
​

אם בחוויה ובדיבור טוב לנו (וטוב באמת.)
ובשכל לא ככ יודעים.. ז'א שקיימים קצת ספיקות ולא יודעים להכריע, אבל הכיון המחשבתי, המהותי בכללי כן בכיוון..
אז הנקודה היא אם להסתמך על החוויה והחיבור שמרגישים, שאם טוב לנו אז בפשטות יש חיבור נשמתי וזהו. או שצריך יותר מזה..

)ברור שתמיד יהיו את הנקודות האלו, אבל זו נקודה שאולי כן משמעותיות. אין לדעת איך זה יתבטא אחכ.)

בשורה התחתןנה--- שכל או רגש?

אנו לא מכירים את הנפשות הפועלות,
וגם לא יודעים באיזו נקודה מדובר
תפילה תפילה תפילה..
בהצלחה לכם

היא להחליט מה נראה לכם הכי טוב ונכון ממבטכם עכשיו.

 

אם את רוצה לשתף בנוגע לנקודה שמפריעה, אולי נוכל לייעץ כאן יותר טוב. ובכל מקרה שתהיה החלטה נבונה בעז"ה!

אפשר לקבל רשימה של אנשים להתפלל עליהם לזיווג הגון בשעה זו ?

פשוט צריך לעשות את זה בצורה נעימה, שהיא גם תרגיש בנוח להגיד לא.

מומלץ דרך צד שלישי.

בהצלחה!

היא טענה שהיא מאורסת

ועדיף גם במקום פתוח ונעים, באמצע הסופרמרקט, באמצע הרחוב הראשי ביום, בשעות הפעילות של הקניון, כל מקום שהצד השני ירגיש שיש לו ברירה והוא יכול לסגת מתי שהוא רוצה.

הבחור ראה אותי ואחכ ביקש ממישהו להעביר לי פתק. 

לא התאים, אבל זה מעשה יפה ואמיץ. 

נראה לי עדיף כמו שמעליי אמרו- דרך מישו חיצוני.... בהצלחה!!!

היי!

לי קשה עם הגישה הזו.

אני לא מצליחה להבין איך אפשר על סמך הסתכלות בסופרמרקט להחליט שבן אדם מתאים..

יכולה להגיד שלי אישית יהיה קשה להענות להצעה כזו שמגיעה בגלל שראו אותי.

יכולה להגיד בכנות שדווקא הבחורים היפים שיצאתי איתם לא התאימו לי..ואם הייתי בוחרת עם מי לצאת על סמך תמונה/מראה הייתי בוחרת לצאת איתם מאשר אלו שהיו יותר מתאימים מבחינה אישיותית, ודווקא עם אלו שפחות מצאו חן בעיניי מבחינה חיצונית איתם היו לי הקשרים הארוכים והמשמעותיים יותר.. כך שהמראה לא אומר הרבה..

בכל אופן, מה שלא תבחר לעשות,

בהצלחה!

יש ראייה שיכולה לבוא גם ממקום טהור של סוג של רוח הקודש, למרות שאי אפשר לסמוך על תחושה זו 100% כי יכול להיות שזה יצר הרע, (במדרגה של יעקב אבינו זה היה ברור שכן) אבל שווה לבדוק כמו שבודקים כל הצעה אחרת ומבררים לפני שמתחילים לצאת, ואם טעינו, לא נורא לא חייבים להפגש, אבל אם הראייה באה ממקום טהור וקדוש, אדרבה, הקב״ה גלגל לנו את המפגש הזה כדי שניצור את הקשר, למה זה לא השגחה פרטית?

בסופו של דבר גם הצעות של חברים הם לא בהכרח מאוד קשורים.
זה הרבה עניין של אינטוציה.
הרבה מזל.

אני מאמין שהקב"ה ברא בנו מצפן שיעזור לנו למצוא את זיווגנו (נכון שלא בהכרח הוא מדוייק) והמון פעמים רק מלראות מרגישים שזה יכול להתאים אני לא רואה למה לא לתת לזה צ'אנס לפחות כמו שידוך רגיל

אותי באופן אישי זה נורא מביך
ועלול אוטומטית לגרום לי לסרב.
ואכן, כל מי שפנה כך, סרבתי בנימוס.

אבל זו אני, אולי הרוב לא ככה..

היה אחד או שניים שניסו לפתח שיחה לפני כן,
אבל לא כבדה. שאלו שאלה טכנית ומשם זה התגלגל ואפילו היה מבדר..
וזה הרבה פחות הרתיע והרחיק..
זה אפילו היה חמוד
אבל צריך לדעת איך לעשות את זה כדי שלא תצא טונה.
אז אולי זו גם דרך טובה.

אגב, הייתי שמה פחות דגש על המראה,
יותר על הסגנון דיבור, סגנון התנהגות וכו'
לכן זה גם פלוס לפתח שיחה, אפשר לחוש את הפרמטרים האלו יותר.

בהצלחה

אולי אם תסבירי יותר אוכל להבין למה התכוונת בדיוק..

לדעתי אם יש לאחד מהצדדים אגו זה לא טוב וממליץ כנראה להתרחק

בכל החיים האלו?

אני חושבת שזה פחות עניין של אגו בהקשר של גאווה ויותר עניין של פחד,

פחד מפגיעוּת.

אני כן מרגישה שיש איזו שהיא התנהלות שהיא לא עד הסוף אמיתית בשלבים ההתחלתיים של הקשר. אבל אני גם חושבת שזה בריא שהקשר נבנה בהדרגה.

בד"כ יש לשני הצדדים נטייה לחשוף את הצדדים הטובים שבהם ופחות לחשוף את נקודות התורפה. אך כשמרגישים ביטחון בקשר ונבנה אמון בין שני הצדדים יהיה יותר קל להיחשף ולשתף בהתמודדויות ובצדדים הפחות מחמיאים.

בע"ה שנזכה כולנו לקשרים שנרגיש ביטחון לשתף את נבכי הנפש בחופשיות.

לפעמים זה יוצא בצורה של אגו...

שלומי בן אלישבע אלעד בן חיה אחיה בן חיה

עלול ליצור חוסר נעימות.

אפשר שיחה אישית..

באיזה גיל זה עובר?

אני לא מהאלה שנותנים צ'אפחות, אבל למה זה מפריע לך כל כך?

זה מצחיק אותי ואני רוצה להבין את הראש שלכם זה מעניין...

זה מנהג מוזר שמשום מה נותן לגברים מסויימים תחושת חיבור גברי. אני לא יודע למה, אבל אני משאר שאיכשהו באופן תת מודע, זה קשור להפגנת כוח, שבאופן תת מודע (ולפעמים במודע), נחשב אצל הרבה גברים (לא כולם) כהפגנת גבריות.

אנחנו מנסים לדחוף את הלבבות שלנו עמוק יותר פנימה אחד אל השני.

איזה גבר

ומחבקים עם כל הלב

כי ככה אצלנו מבטאים חיבה לחבר יש הבדל איזה חבר אנחנו מחבקים

"עכשיו אתה יכול לשחרר אותי".

וזה בד"כ בא ביחד עם המילה אחי או כינוי כלשהו 

היה לנו רב בתיכון שהיה מלטף את הגב - כביכול אוהב - בפועל הוא חיפש אם יש ציצית

ראה חיים עם אשה אשר אהבת כי חיים הם למוצאיהם ולכל בשרו מרפא

משלי לא קוראים בציבור.

עכשיו בכלל פסח קוראים שיר השירים.

מזל טוב

כמעט, עברתי , מהם.

זה לברר עם חברה שלה או מישהו שמכיר אותה ויכול לברר אם היא בעניין ואם היא פנויה.

ואם כל התשובות חיוביות... אז או שתבקש שיציעו לה או שתדבר אתה בעצמך (כי כבר תדע אם היא רוצה).

 

בעיניי זאת הדרך הכי כיפית להכיר, כי כבר יש בסיס קצת. הלוואי וזה יסתדר. ושיצא מזה רק טוב גם אם לא יסתדר..

 

בהצלחה!!

תנסה ליצור קשר עם אחת החברות שלה,כמו שעלמה כתבה,כדי לברר לפני שהיא אכן פנויה ואם היא בכלל רוצה להכיר =) שיהיה לך מלא בהצלחה!

אפשר לכתוב פתק, מכתב משהו,
אתה יכול להציע לה לצאת ביד לאנשהו, בסוף היום.
תלוי באיכות הקשר. תלוי בכם. שאלה של אופי.
אשמח אם יעלו עוד...

 

שנית,.....אמממ... דרך אדם שלישי זה טוב מאוד, גם להעביר פתק זה סבבה...

 

לבוא ישיר זה קצת מבהיל...

אני קצת מתפדח...נננסה להתגבר...
תודה בכל מקרה

דרך מישהו אחר, אפשר לעשות את זה ככה שהיא לא תדע שאתה יזמת...

אם היא תרצה, תוכל לספר לה אם יזרום לך. ואם לא, היא לא תדע שזה בא ממך.

אם היא תחשוד זה כבר בעיה שלה..

יש תמיד סיכוי שהיא תגיד לא ואז זה מבאס וזה...לקבל תשובה שלילית..

אבל תמיד יש גם סיכוי שכן!

זה לא שאתה עושה משהו לא טוב, ההפך! ואישית אני מעודדת את זה לגמרי.

תחשוב מה יקרה אם לא תנסה... 

כנראה שכלום.

 

אז לדעתי, אל תוותר. אם זה נראה לך, לך על זה.

 

אם תתגבר על הפדיחה, רוב הסיכויים שבכל מקרה לא תתחרט. תדע לפחות שניסית והלכת עם הלב שלך...

בע"ה אעשה זאת..עם קצת תפילה יהיה בסדר..

סגנון של הרב דב ליאור..

בס"ד

(והלוואי וזה היה בסגנון של הרב ליאור... ולא כאן המקום לפרט)

מספר מכובד של אנשים פנו אליי בפרטי וניסו לעזור, חלק גם ממש התאמצו.. זה ממש שימח וריגש אותי. תודה.

בספירת העומר/תשעה באב /שאר זמנים עצובים וקשים לישראל
?

מה שדימ התכוון זה לוורט של היום ( אירוסים בלשון חז"ל... )
לעומת זאת מה שכיום מכנים אירוסים ודאי שאין שום היתר לקיימו בתשעה באב.

קטע כזה של "שמא יקדימנו אחר" (סליחה מראש אם המצאתי ציטוט, מוזמנים לתקן) או משהו כזה.

בכל מקרה, מאחרי ל"ג בעומר נראה לי שמותר להתחתן, אז בטח מותר גם להתארס.

מן הסתם יש בזה מנהגים שונים, אולי תשאלו רב. 

התכוונתי ל"הרי את מקודשת לי" או "הרי את מאורסת לי" וכד'

היא לא שאלה האם מותר להתחתן...
נכון, יש כמה פירושים למילה הזו. העניין הוא להבין לפי ההקשר לאיזה מהפירושים התכוונה השואלת...

סביר להנחח שהיא התכוונה לשידוכין שגם זה מותר

למה שמרדכי כתב פה למטה.

כי אם מותר להתחתן, אז מן הסתם שגם להתארס מותר.

וההסבר ללמה מותר זה - שמא יקדימנו אחר.

לא לנישואין.
ברגע שהוא מארס אותך את מיוחדת לו ואין חשש שיקדימנו אחר,
יש לי הרגשה שלא לזה התכוונת בהתחשב בזה שרוב האנשים היום עושים את האירוסין והנישואין ביחד

היא התכוונה לארוסין של היום.

"כאילו בנה חורבה מחורבות ירושלים"

בס"ד

את מסיבת האירוסין עצמה כן כדאי לדחות, בשבילכם, לאחרי ל"ג בעומר אם אתם רוצים שיהיה מוזיקה (לגבי ריקודים ללא מוזיקה באירוסין בספירת העומר אני חושב שזה כבר תלוי מי הרב שלך כי זאת מחלוקת בין הרבנים)

מזל טוב ובהצלחה!!!

נהגו לא להסתפר כאות צער, 

למרות שזה מנהג של ראשונים\אחרונים

רק וורט (בלעז) ובלי חברים

כמדומני מההלכה אין בעייה להתארס

שו"ע אורח חיים תצג ג

"נוהגים שלא לישא אשה בין פסח לעצרת עד ל"ג לעומר, מפני שבאותו זמן מתו תלמידי רבי עקיבא; אבל לארס ולקדש, שפיר דמי, ונשואין נמי, מי שקפץ וכנס אין עונשין אותו."

כל האיסור הוא ללא מקור תלמודי. אין מקור בגמרא לאיסור כזה, זה מנהג שהתחדש כמה מאות שנה אחרי. (למשל הרמב"ם לא מזכיר דבר כזה בכלל)
הבעיה היא שעם ישראל נוהג איסור, וזה לא מקובל ללכת נגד וכ'ו.. אבל הלכתית מותר.

כמה זמן ואיך התמודדת עם הנטיה לחרדה עד היום , אם זה מצב פתיר וכמה זמן נראה שיקח לפתור אותו.
חוץ מזה- כמה תוכלי 'להתאפק' עם הצורך בקשר זוגי טהור ובונה.
ואז לנסות 'לבנת לו"ז' לתכנון הזמן הקרוב והפחות קרוב(נגיד: החצי שנה הקרובה ואז שנה שנתיים הלאה.).

בהצלחה!!
 

בריאות נפשית יציבה ואיתנה לא מגיעה עם הזמן לבד, אז אני ממליצה קודם כל להתחיל טיפול.
ואם את כבר בטיפול בעניין, אז למה לא לנסות?
אולי לא ירדתי מספיק לעומקה של הבעיה אבל אני מאוד מבינה את הקושי בלחכות ועם זה גם נשמע שאת מאוד מודעת לבעיה שלך ולומדת להתמודד איתה בדרך טובה ובריאה. לכן הייתי ממליצה להתחיל לשמוע הצעות, כמובן שלשתף את הבחור בשלב כזה או אחר, ולהיות כל הזמן עם היד על הדופק כמה זה מקשה עלייך לעבור את התהליך האישי שלך מול החרדות או לא..
בסופו של דבר אף אחד לא מתחתן מושלם. אז יש כאלה שצריכים לעבוד על מידות כלשהם, יש כאלה שצריכים לשנות הרגלים לא טובים, ויש כאלה שיש להם קושי נפשי. אבל כל עוד זה בר תקנה ואת יודעת ומרגישה שאת בכיוון הנכון אני ממליצה להתפלל הרבה ולהתחיל(:

(חייבת לציין שבד"כ אני חושבת שעדיף לחכות ולהגיע יציבים נפשית, אבל החרדות שלך נשמעות לי כמשהו שלאמפוגע יותר מידי בתפקוד שלך ויכול להשתנות בטיפול לא ארוך. תקני אותי אם אני טועה..)

בהצלחה נשמה!! יפה על המודעות והאמונה!!! ד' איתך(;

מבין אותך ממש ומתלבט באותו עניין לגבי עצמי.

וכן- אני לא בטוח אם כדאי להיכנס עם זה לחיי משפחה (ואני לא ממש יודע מה אני אעשה עם זה).

וזה גם תלוי כמה יש לך את זה, למה זה גורם (חרדות שכבר פוגעות בהנהלות היומית בצורה קשה או לא כ"כ, בעיות בשינה), ואם יש משהו שגרם לך להתחיל לחשוב/ לדמיין את הדברים האלה או שזה "תכונה מולדת"- את יודעת למה זה התחיל/ממתי יש את זה והאם יש איזה שהוא סיפור שחוזה על עצמו או שזה מתעורר מכל מהלך  שקורה.

ועצה (שקצת עוזרת לי להתמודד) תחשבי איך התמודד עם זה עד עכשיו- כל מיני סיטואציות שדמיינת שיקרו ומה קרה עם זה בסוף (אני מניח שכלום) ואז  תצחקי על המחשבה שהיא לא מציגה את המציאות נכון וסתם מפחידה אותך.

וכן, טיפול בהחלט יכול לעזור. בהצלחה!

 

 

בס"ד

 

 

ההתלבטות היא ממש לא פשוטה:מצד אחד הרצון להתחתן כבר (במיוחד במגזר שלנו שבו אנחנו משתדלים לשמור על עצמנו לא לפתוח קשר לא למטרת נישואין) ומצד שני ההסתכלות שאולי זה פשוט לא בריא וגם לא נכון.

לא ברור לי עד כמה ה"נטיה לחרדה" משפיעה עליך ביום יום אבל לפי כתיבתך זה לא משהו שממש משפיע על תפקודך אם בכלל.

מניסיון אני יודע שאדם חרדתי אי אפשר כל כך לזהות.כלפי חוץ הוא יכול להיות אדם שאפילו שמח יותר משאר האנשים אבל אף אחד לא באמת יודע מה קורה בלב.אף אחד לא רואה את המחשבות המציקות/את הרגשת הפחד.גם אדם קרוב לא בהכרח יבין במה מדובר במידה והוא לא מכיר את התחושה.הוא עלול לחשוב שזו סתם הרגשה שאין צריך להתייחס אליה וכאילו היא תעבור מאליה.

 

חושבים האם המצב מספיק נכון להתחתן.לאחר חתונה צריך גם הריון ואז לידה ואז שעות שינה לא שעות וקושי עם התמודדיות חדשות.את יודעת שזה נכון להתחתן?חושבת שאת תהיה מסוגלת לעמוד באתגרים בהצלחה עם הנטיה לחרדות?

יכול להיות מאוד שכן. צריך להתבודד על זה עם ה' יתברך ולהתפלל ולהתפלל שיתן לנו את העצה הנכונה ויעזור לנו לעשות את הדבר הנכון כפי שהוא יודע מה באמת טוב לנו. 

מתפללים רבות לה' על רפואה ומנסים ללמוד תורה מרפאת.

ופעם ב  - הלב מעצמו מדבר עם ה' על הנושא לבחון שוב את מצב הדברים.

 

 

מניסיון ספר שמאוד מאוד מאוד עזר לי זה "בגן האמונה".

 

בנוסף יש בערוץ מאיר שיעורים בנושא:

משבירה לתיקון - התמודדות עם משבר

ד"ר מיכאל אבולעפיה

http://www.meirtv.co.il/site/content_idx.asp?idx=56724&cat_id=4260

 

 

נראה לי שיש פה לא מעט חברה עם הקושי הזה אז אולי:

בואו נפתח פורום סגור בשבילנו בשם - חרדת-יה.

 

 

 

שנשמע ותנתבשר בשורות טובות.חג שמח!

 

 

מסכימה עם מה שכתבו מעליי. דברים נכונים ומתוקים ביותר!

מזדהה אתך... לא כי אני באותו מצב, גדולה ממך בגיל וכבר יצאתי עם כמה...

מבחינת רמת ההפרעה של החרדות לחייך, זה באמת שונה אצל כל אחד שמתמודד עם זה ברמה כזאת או אחרת.

לדעתי אולי כדאי שתלכי לייעוץ מקצועי כלשהו אצל מישהי או מישהו עם ניסיון בתחום שיוכל לעזור לך בהחלטה אם לצאת כבר עכשיו או לחכות עם זה ולעבור איזשהו תהליך קודם.

אני אישית שמחה בדרך שאני עושה (במקביל לזה שאני יוצאת) ומאמינה שכל עבודה על עצמי והיכרות עם עצמי לפני שאני מתחתנת היא מבורכת ובונה בסיס יותר טוב לקשר בריא.

 

בהצלחה, נשמה!

 

אם יש לך שאלה שבא לך לשאול באישי, את מוזמנת בכיף 

 

 

 

אני יגיד לך אני וחברים שלי שאלנו את הרב יצחק יוסף שליט"א מתי לצאת והרב אמר בגיל 20 אז בחורה ייתר כדאי

מי אמר שלחכות יפסיק את החרדות? אולי דווקא התמודדות תקטין את זה?

ב"ה החרדות שיש לי לא משפיעות עלי בתפקוד, הן מגיעות בעיקר כשאני לבד עם עצמי שאז הראש פתוח יותר לדמיונות.. (באוטובוס, בלילה לפניי השינה וכו)וכן, זה לפעמים גורם לי לחשוב שאני משתגעת או לפחות עוד שניה משתגעת! שאני כבר לא יכולה לכיל את הפחדים שאני מכניסה לראש שלי!!

בע"ה אני מתחילה ייעוץ אחרי פסח (אחרי בערך חצי שנה של חיפושים...) ובע"ה נראה איך מתקדם ואז אחליט אם להתחיל.

בגן האמונה של הרב ארוש- קראתי גם ,וממליצה על זה גם ממש!!

 

ותודה רבה לכולכם!! צדיקים!

חג שמח וכשר!

מכל הלב 

תודה שעדכנת.

אני מאמינה שכן..
ומזמן לא דיברת איתי!
מוזמנת באהבה

והלוואי

רגעי משבר יש גם אחר כך.

@נקודה טובה , קבלי לחיצת יד חזקה ומחממת של שומרי נגיעה.(אצל בונת זה בטח חיבוק...)
[יש לי כמה תשובות ענייניות לשאלה, אבל זה כבר כנראה יחשב חפירה.]

תודה על התגובות

התכוונתי אם בסוף מוצאים, יותר מאשר אם באמת שווה להתחתן. אבל זה גם בסדר

ואחרי שקמתי בבוקר הגעתי למסקנה שכן. בסוף מוצאים. גם אם אחרי מלא אכזבות. עדיף מאשר כלום. מתישהו זה חייב להגיע. וזה יגיע רק צריך למצוא כוח לא להתקע בפרידות ולהמשיך הלאה.
ויש לנו כוח. מליוןן כוחחחחח. אחרת לא היינו יוצאים עוד.
בהצלחה לנו

ולמה שאתם התכוונתם- אם בסוף זה שווה.. זה תלוי בנו. במה אנחנו נעשה עם זה ואיך נתייחס לזה. הרבה עבודה צריך בזה.

ניראלי שכן. צריך הרבה אמונה בעצמינו ובה' שלא שכח אותנו.

לעשות השתדלות, להתפלל ולהאמין בו שהוא ידאג לשאר.

מאחלת לך שתמצאי אותו ממש בקרוב עוד השנה!! ושכל הסבל שעברת בזכותו תקבלי את האחד שהכי הכי מתאים לך.

ולמענו גם את עוברת את כל זה. כדי למצוא את האחד הכי נכון וראוי לך.

בהצלחה רבה

[אמרנו..]

 

זה ממש "שטאנץ" כמעט, שאח"כ מגלים-למפרע, "איזה מזל" שלא היה עם מי שלא היה, וכו'..

 

אבל אכן קשה בינתיים. 

 

בהצלחה, תתעודדי.

בעז"ה יגיע בקרוב

תחביבים, עבודה, עבר(לימודים, טיולים,) תספרי חוויות, הוא יספר, תעשו דברים ביחד לא רק בית קפה ואכילה.

בהצלחה!!

אחרי שסיפרת על עצמך אפשר פשוט לשאול - "ואיך זה אצלך?" / "ומה אתה חושב על זה?"

וכל הכבוד ששמת לב לזה!

קצת מתרגשים וכו'. תנסי להקשיב למה שמתחת למילים (מנגינה של שמחה למשל, איזה יופי ששמחת וכו') ומשם לנסות לפתח. בע"ה בפגישה השניה זה יזרום יותר..

גם לי זה קרה, לא בדיוק אותו דבר.

יצאתי עם מישהו שהיו לו מלא שאלות.

אני גם שאלתי קצת, אבל הוא יותר. והיה איזה קטע שהוא אמר לי מה אין לך מה לשאול אותי..

וזה גרם לי להרגיש לא נעים.

טיפים-

1. את יכולה כמו שהציעו לפני. כשהוא שואל אותך משהו ואת עונה שאת מסיימת תשאלי איך זה אצלך

זה כמו שמישהו ישאל אותך איפה את גרה או מה השם שלך אז את תשאלי גם עליו.

לא בהכרח כל שאלה שהוא שואל להחזיר אליו. אבל זה כיוון טוב..

2. תכיני שאלות מהבית- מותר. תכתבי לך בדף מה חשוב לך לדעת עליו, מה מעניין אותך. ואז שתבואי לפגישה המחשבות יהיו יותר מסודרות כי לפעמים בפגישה יש בלקאווט.. אז מכינים לפני וזה בסדר.

3. תקבלי את עצמך. שאת לא אשת השאלות וזה בסדר. לא חיבים כל הזמן לשאול שאלות אם יש לו שאלות אז סבבה.

לך אין זה גם סבבה. השאלות זה לא עיקר הקשר..תזרמי תהיי מי שאת וזה יבוא לך בטבעיות.

וכמו שאמרתי אם יש דברים שחשוב לך לדעת אז תחשבי לפני הפגישה איזה שאלות את רוצה לשאול.

הרבה בהצלחה אחותי.

אני בטוחה שאת תסתדרי.