פורום לקראת נישואין וזוגיות (עמוד 115)

1. מנשה מוחל לאפרים על הכבוד של הבכורה במתן הבכורה, זה מלמד אותנו על החשיבות לוותר.
2. המחילה של יוסף לאחיו ובכך שהוא לא ינקום בהם, מלמדת אותנו לסלוח ולא לזכור בהמשך לנקום במי שפגע בנו.

לא הצלחתי להגיב כי הכל נתקע פה

אני רגיל שלא מגיבים לי, הלכתי לבכות בחושך כי לא הגבת לי.

<צ>

אני נסיתי מבטיחה

להודיע מראש אם הגעת אחרי אוכל ואת לא רעבה לעוגיות, תודה

אתה לא חייב להביא אוכל וגם אתה מביא אז בקטנה כאילו.. זה נשמע לשחק משחקים, למי יש כוח לזה

א. אני מביא תיק בשביל שתיה ועוגיות.
ב. אני לא אקח אם היא לא רוצה.
ג. אני לא יודע כמה צריך ללחוץ או לוותר

אם אתה מפרגן באהבה, תפאדל, אם לא - לא חייב ולא "צריך".

אולי תשאל אותה בעצמך אם היא תרצה לאכול, זה חמוד. מה שבטוח - היא לא צריכה להודיע לך מראש. ואם הבאת תיק לחינם, גם לא נורא..

למה שתצטרך ללחוץ? תאפשר לה אווירה נעימה ואם היא תרגיש את זה היא תקח אם היא תרצה

כמאמר התם: "זה מעשה שלו וזה מעשה שלי..למה לנו לדבר מאחרים"

תודה רבה על השיתוף

אוי זה גדול

ובגרסה הדתית האופטימית:

הנסיך שומר נגיעה
קומי

אין פה שום חוסר שמירת נגיעה ה' ישמור

צנזרו לה אותו

לפי התגובות פה....

אבל היא ישנה מושלם מידי בשביל המשפט המבאס

מי מתנדב לתמלל לי את התמונה והמשפט (וכמובן להרוס את הפאנץ' תוך כדי) כדי שגם אני אוכל לצחוק?

תכלס התמונה שהפי העלתה היא פשוט תמונה של היפהפיה הנרדמת?

אין נסיך, קומי

אין פה שום דבר רע מוזר

יש לי סינון קשוח שמסנן כל תמונה של אישה/דמוי אישה/גבר שעמד פעם ליד אישה

את לא צריכה לסנן דווקא גברים? 🤔

הלם

שהחסימה שלך בעצם מאשרת לך כמה אתרים וכל השאר בלי הקשר חוסמת

היא פשט קיצונית מאוד בצנזור תמונות (יש אופציה להוריד לכמה שעות את הסינון של התמונות..אבל זה פרוצדורה שלמה..

לא ראיתי, אך שמעתי עליו וראיתי סצנה אחת.
בגרות היא עניין יחסי, יכול להיות שמראים בסרט ילדה בוגרת לגילה.

והנק' בגרות היא היכולת להכיל עצב ושמחה כלפי מצב אחד מורכב

(זה אנימציה)

מעורר מחשבה

בדר"כ אני לא בלחץ על זה, אבל עכשיו היא התחתנה וזה מרגיש לי לא ראוי(או לא מועיל) להשאיר את התמונות אצלי

זה כמו למחוק הודעות ממישהי שיצאת איתה... לא משנה מי הוריד, אחרי שמוחקים עלולים להרגיש החמצה כזה...
אנו נגיד קראתי את כל ההודעות שהיו לי איתו לפני שמחקתי. תמונות מחקתי מיד...

למחוק וזהו

אבל פחות מתחבר לסגנון של לכתוב למישהו 'בלבולי מוח'

סליחה, @חדשכאן, אבל אני חושבת שאם מוחקים בלי להרגיש עם זה שלמים, זה עלול להיות יותר בעייתי. משחזרים אחר כך הודעות באובססיה ממש, נזכרים בתמונות, ובכללי זה יותר משתלט על החיים. אם מרגישים שלמים עם זה, הרבה יותר קל אחר כך. אני בעד לקרוא הודעות לפני שמוחקים, בשביל לעבור על הכל, לסגור פינות עם עצמך, ולהיות שלם עם המחיקה. לא להתחרט אחר כך.
אבל נורמלי לגמרי שאנחנו חושבים אחרת. ככה נבראנו... ואשמח לשמוע את דעתך.

תמחקי גם את השחזור

זה מיותר. סתם מנחם בכאילו. אין בזה שום תועלת אמיתית.

היו לי התכתבויות (לא עם מדוייט) שמחקתי בלי לחשוב יותר מדי לפני, ואחר כך ממש הצטערתי, ברמה שעברו מאז 5 חודשים, ועדיין אני משחזרת את ההודעות...
לעומת זאת, עם מי שהיה ארוסי, שזה מאד רגשי וחזק, מחקתי די מיד אחרי שהתפרק, קראתי הכל, הרגשתי שלמה ומחקתי. ועכשיו אין בי רצון שוב לקרוא את ההודעות... אני לא מרגישה שיש לי חורים או פינות לא סגורות.

מה זה יתן לך? כדי לראות כמה הוא אהב אותך?
או כמה ההומור שלכם היה משותף? או המחמאה שהוא אמר לך?
מה בדיוק את מפיקה מזה?
(את כותבת לא עם מדוייט אבל על זה מדובר)

זה כמו שאדם שהפסיק לעשן ורוצה להיגמל, ישאיר אצלו סיגריות כדי שיוכל לעשן ולהיפרד מהם כמו שצריך. זו שטות. שיזרוק אותם ולא יקנה עוד.

ואם את יכול לשחזר בראש, לא הבנתי מה מחיקה עוזרת?

הראתה לך שמהניסיון שלה היא מכירה את עצמה ככה שזאת שיטה הרבה יותר אפקטיבית בשבילה, ואתה עוד שואל מה יוצא לה מזה.
אז כבר תמוה...

לא נראה שאתה באמת מנסה להבין, נראה שאתה מנסה להשיג משו אחר, אבל את זה אני משאיר לה להחליט אם להמשיך לדון איתך

יום אחד תבין

אחרת אני מרגישה החמצה.

אתה יודע, לילדים שאחד ההורים שלהם נפטר, בעבר היה ברור שהילדים לא מגיעים ללוויה, שהם צעירים מכדי לראות את הלוויה של ההורה. ובשנים האחרונות יש יותר מודעות להסביר לילד מה קרה ומה עומד לקרות, ולתת לו לבחור אם הוא רוצה להיות נוכח או לא. ילדים שלא נמצאים, הרבה פעמים ממשיכים לגדול בתחושה שהם לא נפרדו כראוי מההורה. תחושת החמצה, שאפילו זה לא היה להם.

אני לא משווה לגמרי חלילה, אבל יש אלמנט משותף. בתכלס, עם כל מעשה שאנחנו עושים, צריך להרגיש שלמים. אם מישהו קורא את ההודעות, ומשלים עם זה, הוא יוכל למחוק בהרגשה שהוא לא פספס משהו באמצע. אם הוא מוחק בבת אחת, בלי לקרוא, אחר כך הוא עלול להצטער מזה מאד.
כשמחוברים רגשית למישהו, נשארים מחוברים הרבה זמן, במיוחד אם לא סגרת פינות איתו או עם עצמך.

ולשאלתך מה זה נותן לי- אני נזכרת במה שהיה, דברים שאמרנו אחת לשניה, מחמאות שהיו בינינו, שיתפנו ממש אחת את השניה בהמון. בעיקר אני שיתפתי. על קשיים שיש לי, התמודדויות, נפילות, והיא כל פעם כתבה לי הודעות מרגיעות, מעודדות, שבאמת עזרו לי. גם היא שיתפה, פחות על קשיים, אבל מחשבות, ורגשות... אז מחוברים רגשית לבן אדם ככה.
ואז קרה משהו בינינו, שהבנתי שאני צריכה להפסיק את הקשר בבת אחת, ומחקתי את כל ההודעות. היו כבר הודעות שמחקתי לפני, אבל תמיד נשארו לי עוד הודעות... ואז מחקתי את כולן. אחר כך התכתבתי איתה עוד קצת, עכשיו כבר בכלל לא, אבל אני נזכרת בהודעות, וכמה שהיה לי טוב להתכתב איתה, וזה עושה לי טוב ומרגיע אותי! גם עכשיו כשיש נפילות, אני נזכרת מה היא היתה אומרת. אני לא חושבת על מה שקרה בינינו אלא על כל הטוב שהיה לנו ביחד.

לגבי הדוגמא עם הסיגריות, סבבה הוא יזרוק, אבל אתה אומר "ולא יקנה עוד". מי אמר שהוא יצליח לא לקנות? הדחף להשיג חזק מהרצון. אני מכירה את זה בנושאים אחרים ואני משערת שגם אתה. בדוגמה הקלאסית של דיאטה מול שוקולד אפשר להבין את זה. הדחף לשוקולד עלול הרבה פעמים להיות חזק מהרצון לרדת במשקל.
להיפגש, הוא יזרוק, יעבור קצת זמן, וזה עלול להתפרץ, והוא ילך לקנות כמות נוספת של סיגריות. הכל צריך להיות בהדרגה. קיצוניות לא עוזרת.

אני מוחקת כי זו ההבנה שלי, שזה מה שנכון. אבל אחר כך מתגעגעים לקשר, וזה מה שעוזר...

אני מקווה שקראת הכל (אני כותבת מגילות...) ואשמח מאדדד לשמוע מה דעתך.

שאת ההורה לא מנסים לשכוח, זו רק הבנה איך נכון יותר להתמודד עם הכאב

עם המדוייט, יש עניין לשכוח. וכל הדברים היפים שאמרת (לגבי החברה) רק מכאיבים יותר ומבלבלים יותר. זה בדיוק ההיפך ממה שאתה מנסה לעשות - להתנתק ולשכוח.

אני רק יכול לשער שלא היית במצב כזה עם מדוייט או עם משהו שהיית רוצה לשכוח..

אתה אולי רוצה באיזשהו מקום להדחיק. אני לא חושבת שנכון לשכוח באופן מוחלט. ותכלס הכל נשאר בזיכרון שלנו...
וכשקשה, וכואב, ומרגישים אבודים, ההודעות האלו יכולות לעזור בלשמור על שפיות. כי נזכרים שהיה טוב. ויודעים שיהיה טוב. חוזרים באיזשהו מקום דרך ההודעות לחוויות המשותפות שהיו ביחד. ומדמיינים, ושוכחים מהקשיים, ומרחפים במקום אחר... ובורחים מהמציאות הכואבת.
אבל אולי רק אצלי זה ככה....

שהיא הרבה יותר מסתם חברה.
קשר חזק עם מישהו הוא עוגן. גם אם כבר אין אותו, הוא נותן לך הרבה ושומר עליך.

זה פשוט לא אותו דבר

כי אני מנסה להתנתק.
עזבי, מרגיש לי מיותר דיון במצב כזה.

מטבע הדברים אני לא יודעת מה עברת בחיים, ומקווה שלא התמודדת עם דבר כזה בעצמך. אבל כמי שיצא לה להיפגש עם העולם הזה הייתי נזהרת בהשוואה בין העולם הזה והתהליכים וההחמצות שנוגעות אליו, להחמצות אחרות. גם אם יש קווים שלכאורה מקבילים, זה לא דומה בכלל.

התכוונתי רק בנקודות מסויימות...

מחילה ממי שנפגע! באמת שלא התכוונתי.
אם מישהו פגוע ממני, שיגיד בבקשה.🙏

גמאני פעם הייתי שומר את כל ההודעות.. היום פחות מקפיד על זה

תמחק את התמונות מיד כשאתה יכול, אבל רק כשאתה מרגיש שלם עם זה...

זה האמת קצת מחזיר אחורה כשרואים את התמונות שהיו ביחד... יש אפילו את הפעמים שנכנסים למיטה ולא רוצים אפילו לצאת ממנה... אבל חשוב לתת לצער שעוד קיים מקום, לא להדחיק, גם אם עבר מאז הרבה זמן, לתת לו מקום, ואז לסגור אותו בחזרה בקופסה. שלא ישתלט עליך.

שעה של דכאונות אז בכלל... טוב שמחקת, בזה פינית מקום במחשב לתמונות עם מישי שיותר שווה את זה, וגם בלב

יש לו רקע דוסי כמוה?

את יכול לפנות ולהסביר את הרציונאל בדרך שנראה לי הכי טובה.. בסוף זאת החלטה שלו

והיא גם ממש צעירה עדיין..

 

 

הכי נורא יגיד לא.

 

אי אפשר לדעת מראש מה אדם ספציפי יגיד, אם הוא ישקול או ישר יפסול (ולכי תדעי, אולי הוא בכלל תפוס?). פער של 5.5 שנים לכיוון הזה הוא לא משהו שלא שומעים עליו.

אני אישית חושב שיש ערך גדול להשתפשפות קצת בדייטים לפני. קודם כל כדי לוודא שבאמת יש בגרות, בעיני א ב של בגרות זו התמודדות עם אכזבות והכרה בכך שאני לא מושלם. ועם זאת אהבה עצמית והכרה בערך עצמי. דייטים יכולים לעשות את העבודה (זה תלוי גם באדם... יש אנשים שלא ילמדו את הלקח הנכון מהאכזבות)

אם הוא יפסול בגלל הגיל זה בסדר אבל לא צריך לפסול בשבילו. אולי בשבילו זה טוב או לפחות לא מפריע

ובמיוחד שזה בא מתוך שיח עם ההורים אז בטח להציע, מקסימום הוא יגיד לו (שזה גם יכול להתקבל בהבנה כי היא קטנה)
אבל מאמינה שישמח על ההצעה
והכי חשוב להסביר למה חשבת שזה מתאים

ממה שאני מרגיש מהחוויה שלי

הרבה פעמים כשניסיתי לקדם משו עם מישהי שגדולה ממני אז הרגיש לה לא מתאים בגלל הגיל.

ודיי בצדק, כי זה ידוע שלבחורות יש יותר בגרות נפשית וגם בגיל יותר מוקדם.

וכנראה שבגלל זה ממש טבעי שברוב הקשרים הבחור גדול מהבחורה אפילו בכמה שנים ואף אחד לא מרים גבה וזה סבבה לגמרי כי ככה זה בעצם מתאזן. 

אבל אם זה הפוך אז כביכול יש פער מנטלי גדול יותר

 

עוד מעט חבר מתחתן והוא קטן מחברה שלו ביותר מ3 שנים אבל מצד שני הוא גם ממש ממש בוגר. אבל נראלי שזה באמת דיי נדיר

מה שכתבת!! לגמרי ...
למרות ששנתיים שנה זה ממש נפוץ

אני אומרת ששנה הפרש זה לא נחשב בעליל

לדעתי, תלך לאיזורים שבהם אתה חושב שאתה יכול למצוא מישהי בסגנון שלך...
למשל, בית כנסת, שיעור תורה, חנויות ספציפיות של דוסים, כל מקום ציבורי שבו יכול להיות ממשק עם בחורות שיכולות להתאים לך,
ואז פשוט מאוד תתחיל איתן.
אולי בהתחלה זה יצא לך שלומיאלי, אבל תבוא לזה עם סלחנות לעצמך, לזכור שזה לא מוריד מהגבריות שלך - אלא להפך. לא לחשוש מדחיה. זה מאוד מושך גבר שיש לו אומץ ולא חושש מדחיה, כי זה אומר עליו שהוא שלם עם עצמו.
וזהו, פשוט תלמד להתחיל בצורה נעימה עם בחורה. זה מוסיף הרבה נקודות לקשר. מנסיון.
לא בטוח שכל אחת שתתחיל איתה תהיה בעניין כמו בכל סיטואציה אחרת, אבל משהו בטוח יצא מזה.
מה שכן, תזכיר לעצמך שזה רק למטרת חיפוש וברגע שאתה מוצא, גם אם עוד לא החלטתם להתחתן, להפסיק עם זה עד שאם וכאשר יהיה רלוונטי להמשיך.

אני לא רוצה לגרור את זה לדיון אחר.
מבחינה נפשית אני מסוגל לעשות את זה בצורה עדינה ונעימה, הנקודה שתכל'ס זה לא מקובל.
גם כלפי עצמי כי אני מאוד דוס....
וגם מבחינת הסביבה(וזה מניסיון מועט) בנות הרבה פעמים רואות בזה גבורה ועם זאת רואות בזה דבר חריג שלא עושים....
או שאחרי שעה של התלהבות ההתרגשות יורדת והן נלחצות מה אני אכיר מישהו שהגיע מהרחוב....

אולי זאת שתתחיל איתה תהיה בדיוק האישה שלך והיא לא תירתע מזה.
נשים מאוד מעריכות את זה, ואם יש לך חשש, תמיד אפשר לפנות לצד שלישי וזה יתקבל בצורה פחות מאיימת. ראית מישהי והמראה והשדר שלה מצא חן בעינך ואתה רוצה לברר... זה בסדר לכל הדעות.
לדעתי גם בצורה ישירה - בטקט, לגמרי עובד.

מנסיון.

לא נעים לי להגיד, זה נשמע הכי חיצוני ולא אמיתי שיכול להיות.
ממתי מתחתנים עם מישהי שנראת מהרגע הראשון טוב?
הכי הגיוני זה לפני הכל לקרוא ולהבין מה הפנימיות של אותה בחורה, לפני שקופצים ישר לעסק החיצוני.

חוץ מזה שלפי מה שכתב פותח השרשור זה לא ממש מקובל אצלו (תקנו אותי אם אני טועה)

הרעיון של התנדבויות זה נשמע מצוין.
מכירה/ים מקום התנדבויות של דוסיות רציניות?

דוסים רציניים יש גם באיל"ן שיוצאים ביחד לשבתות אירוח ומכירים וגם לומדים לתת.

זה שמישהי נראית דוסית צנועה וצדיקה ובגלל זה אתה פונה אליה למרות שזה רק הסתכלות חיצונית בכל זאת זה עדיין לא כזה חיצוני.... כיון שאתה רואה משהו חיצוני שנראה בעיניך כמסמל ענין פנימי שהוא ערכי וחשוב עבורך....

האמת אני אגלה לך כשיוצא לי להסתובב במקומות אני לא מסתכל על בנות....
וזה משהו עקרוני מבחינתי...

אני חושב שלהסתכל על בנות לא עושה טוב לאף אחד.
אני אישית גם לא מבקש תמונה כשיש הצעה.

כשמישהו מתחיל עם בחורה בגלל המראה שלה זה מוזיל את הערך שיש בבחורה וככה מאוד קשה לבנות בית אמיתי פנימי ועמוק.
(לפחות לפי דעתי)

בנות "דוסיות"(לא מתחברת אל התואר...), שהם באמת כאלה...הן ערכיות, ולא זולות!

והצורה הזו היא פחות מכובדת... לפחות בעיני...

 

אפשר להתחיל עם בחורה בצורה מכובדת ונעימה, ויש כאלה שזה עובד להם נהדר.. אבל נראה לי קצת מוגזם לומר שזה זול. ואני בטוחה שיש לא מעט בנות דוסיות ותורניות שאין להן בעיה עם זה בכלל כל עוד זה נעשה בצורה נעימה. מה יש? זה מחמיא סך הכל, מצאת חן בעיני בחור, את נראית לו בחורה טובה ונעימה וסך הכל הוא היה מעוניין להכיר ולתת צ'אנס.. זה לא שהוא קופץ עליה משום מקום, פונה בנחמדות, מתחיל שיחה בטוב, ושואל בנעימות האם יכול להתאים. זהו. זה באמת לא ביג דיל..

בחורה חרדית נניח, ה"דוסיות" שביניהם...

הן מצד הבחור זה לא רלוונטי,( לפני הכל)

וברור שמצידה,  היא מהמקום השמור...לא תלך על כל קשר .

ובמיוחד, כזה המגיע ממקום של"להתחיל איתה"...

אז בואי נגדיר מי מקבל את התואר של ה "דוסיות" ובמה זה מתבטא.

הרעיון שהעלו של התנדבויות זה יכול להיות דבר אמיתי ....
הן מצד שאין בזה חוסר טקט היכרות שבהתנדבות היא לא להתחיל עם מישהי....וגם מצד שזה לא רק חיצוני כי יש כאן הכרה של האדם....
למרות שתכלס אני לא יודע כמה זה מעשי

משום שאני לא חלק ממנו, כמו רוב הגולשים כאן. מסתמא כאשר שיטות ההיכרות מוגבלות רשמית רק לצורה מסויימת שזה באמת לא רלוונטי..

זה בהחלט מוגבל..הוא דיבר על סגנון "דוסי"- ומהנקודת הסתכלות שלי , 

הערכים של ההגדרה הזו- לא מותאמים לקשר כזה.

וישנם רמות שונות של שמירה, המשתנות לפי מגדר...
אבל עזבי , הוא בעצמו כותב שכחלק  מהעקרונות שלו - זה לא רלוונטי... להסתכל על בחורות.

ובצדק, זה לא מכבד. ואוטומטית מוריד מהערך.

 

 

ויש מרחק בין להסתכל על בחורות בצורה מסויימת, לבין ליצור אינטרקציה עם בחורה שיש איתה פוטנציאל היכרות לחתונה. לא חסר זוגות דוסים (את המושג "שמורה", אני לא אוהבת. זה לא מושג נעים לכנות בו אישה) שהכירו בדרך שהיא לא שידוך רגיל. הגישה הזאת מרגישה לי קצת מזלזלת ולא נעימה בכלל..

זוהי דעתך והמבט הסתכלות שלך, מהמקום שלך.

וזוהי דעתי מהמקום שלי-שזה מוריד מהערך.

ושוב אנחנו חוזרים לאותה נקודה- משתנה לפי הערכים של כל מגזר, למונח-"דוסית".

 

 

מסכימה שזה תלוי מוסכמה, לא מסכימה שזה הופך בחור ובחורה שמכירים כך לפחות טובים ותורניים, נראה לי באמת שברקע את מגיעה מרקע שונה לגמרי ולא דת"ל, ולכן זה מרגיש לך תמוהה כל כך.. אבל "דוסיות" וירא"ש זה לא תלוי מגזר, מוסכמות זה תלוי מגזר, אבל מי שנוהג אחרת בצורה כשרה בשום פנים לא נחות או פחות או לא ירא שמים ממי שנוהג ע"פ מוסכמה אחרת חברתית, וכמובן שיש מי שזה לא יתאים לו, וזה בסדר.. רק שהעולם והמציאות לא באמת שחור ולבן..

אין לי זמן עדיין להגיב למה ששאלו אותי כאן, אבל אהבתי את התגובות שלך כאן.

לי יש הגדרה שונה לדוסית. בהתאם לעקרונות שלי, הבאים מהשקפה של מגזר מסוים.

וכנראה שלך יש אחרת. גם כן לפי העקרונות שלך. 

יש לי שאלה ובאמת ממקום של להבין מהי ההשקפה של המגזר אליו את שייכת...

אם את אומרת שרמת "דוסיות" ויראת שמיים לא תלויה במגזר , אז מה, כל אחד נותן לזה פרשנות משלו ויכול לומר שהוא "דוס"- בלי שהוא יידע מיהו ירא שמיים אמיתי?

 

 

שיראת שמים כן תלויית מגזר.. בעיני זו טעות וודאי שיש מה לדון על זה. תפרידי בין מוסכמות חברתיות והנהגות לבין מה מותר ואסור ואיך נוהג אדם ירא שמים, זה לא אותו הדבר..

לדוגמא ניקח את השמירת עיניים איפה הירא שמיים אמיתי מוצא את עצמו בסיפור הזה?

מאיפה הבאת את זה ש"להתחיל עם בחורה" זה בסדר גמור וזו אופציה רלוונטית לכל דבר?

מי אמר לך שזאת לא מוסכמה חברתית המתירה את זה?

אני הבאתי את דעתי  מהמקום של ההשקפה שלי- המגזר החרדי לצורך העניין...

וזה משתנה- יש את אלה שיקראו לדוסית כך רק אם היא הולכת עם גרביים. (וזאת לא מוסכמה)

ויש את אלה שיקראו לה כך גם אים היא הולכת בלי גרביים.

אז לפי המגזר שלכם "להתחיל עם בחורה" לא מוריד מרמת" בדוסיות"

ואצלינו זה בהכרח מוריד מרמת היראת שמיים של שני הצדדים.(ושמירת עניים  זה לא מוסכמה, זה עיקרון)

לכן אמרתי לך שאין מה לדון כי זו דעה המשתנה בהתאם למגזר..

 

תקראי לזה ליצור קשר למטרת נישואין. בצורה צנועה ומכובדת זה מותר. צריך להתחתן עם אישה שנושאת חן בעיניו בכל האספקטים, אז לשמירת העיניים זה לא קשור. אפשר להתרשם בצניעות מכך שבחורה יכולה להתאים על בסיס מסויים ללא קשר לשמירת העיניים שמכוונת יותר להסתכלות שהיא פסולה ותאוותנית. לשיטתך גם כשיוצאים לדייט לכאורה צריך להשפיל מבט כל הדייט כי שמירת העיניים.. לא הצעתי שיגש סתם למישהי בלי הקשר, אלא על בסיס מסויים של היכרות אפילו שטחית, כשהוא רואה פוטנציאל, שיציע בצורה נעימה.. זה לא קשור לירא"ש ולא לשמירת העיניים..

שדברים נעשים בדרך אקץ ובצניעות אין בהם שום בעיה...
אני הייתי משנה במקום לקרוא לזה להתחיל שזו קונטציה שלילית זולה וכד'.
ליצור קשר....למטרת נישואין....
מה הבעיה בדיוק?
סוף מסכת תענית מתואר שבנות ישראל יוצאות לחולל בכרמים ומי שאין לו אשה נפנה לשם כך דברי הגמרא....
הרמב"ם והשו"ע כותבים שמותר להסתכל על אשה לראות אם יפה בעיניו שישאנה אין שום בעיה בזה שמישהי מוצאת חן בעיני מישהו....
אם הוא מסתכל על נשים או שכל מה שמענין אותו זה רק שתהיה יפה ותו לא זו בעיה חמורה...
אבל באופן כזה שכל כולו לשם שמים להקים בית לכבוד ה' אני חושב שעל זה אמרו ואל תהי צדיק הרבה ויש לי מקורות נאמנים לדברי

ברוך השם היום יש אופציות מגוונות, ודרכים רבות , סליחה אבל... מכובדות יותר.

כיום הדור שונה, ולך תדע אם הכוונות הם באמת טהורות ולשם שמים.

 

 

קודם כל אני עניתי בהתאם למה שסוסה אדומה הציעה-

 

",לדעתי, תלך לאיזורים שבהם אתה חושב שאתה יכול למצוא מישהי בסגנון שלך...
למשל, בית כנסת, שיעור תורה, חנויות ספציפיות של דוסים, כל מקום ציבורי שבו יכול להיות ממשק עם בחורות שיכולות להתאים לך,
ואז פשוט מאוד תתחיל איתן."

יש הכרות על בסיס מסוים? אם את קוראת על התמצאות בבית כנסת- בסיס מסוים של הכרות, אז השם גדול, נכון זה מעיד המון אבל זה בלי בסיס.

ופה מתחבר העניין של  הדייט, ברגע שאת יוצאת לדייט שהמטרה משני הצדדים היא ברורה ותכליתית- להקים בית לכבוד ה, שעורכים בירורים, יש מידע, איזה צפי של התאמה .

את בפגישה הזו על סמך משהו יש לך בסיס ברור.

זה לא כדרך של יאלה אני רוצה לבנות בית היא נראת לי טוב צנועה וכו.. נלך על זה.

נשמה תעצור מי אמר לך שהיא באמת כזאת? מי אמר שיש לכם מטרות משותפות... ולפעמים זה זורם והולך אל מקום נכון ומצליחים ברוך השם(למרות שמלכתחילה זה לא נכון) ,

ויש פעמים שזה הולך אבל לאיזה תהומות...

כשזה מגיע מתוך מקום של שיקול, של הכנה זה אחרת, מכבד יותר,

לגבי השמירת עניים... קודם כל הקצנת ולקחת את הדברים שלי בצורה קיצונית, יש מקומות שבהם ראוי להסתכל ויש מקקומות שבהם לא. אמרתי שמירת עיניים מכל אישה? הבנת את זה מהדברים שלי?(אשמח לדעת אם כן ומאיפה בכדי שאוכל לתקן).,יש הבדל בין אישה שאתה פוגש בה מבחירה ולמטרה, לבין אישה שאתה תר אחריה בחוץ, ועד שאתה מוצא את זאת הצנועה , מה אתה עובר.

ואת יודעת יותר ממני מה הולך בחוץ- שבדיוק שם זה לא המקום האידיאלי לתור אחרי האישה שלך.

 

 

 

 

וסיעתא דשמיא. ובעיני, כן, יש מקום גם שזה יקרה בצורה צנועה ומכובדת. ונכון שלא כולם בחוץ עם כוונות טובות וכו', צריך הרבה תפילות, גם בהיכרויות שקורות באופן טבעי יותר וגם בעולם השידוכים.

לגבי שמירת העיניים, בסך הכל חידדתי לך שלא הכוונה לתת עיניים בנשים בצורה אסורה ולא שייכת, אלא במבט פנימי יותר, שמתחשב בחן ובסגנון הכולל, ועניתי לגבי זה שכתבת שמבחינת הסטנדרט בציבור שלך זו לא שמירת העיניים ויש בזה משהו פחות תורני, כך הבנתי אותך..

בכ"מ מאמינה שזה באמת אינדיבידואלי, וזה בסדר גמור..

רק עכשיו מתחתנים/התחתנו בסביבתי 2 זוגות שהכירו כמדריכי סמינריונים באותו סמינריון למשל.. דוסים ומתוקים וצדיקים ולומדי תורה רציניים.. בעלי אברך צדיק וגם הכרנו בדרך מיוחדת ולא רגילה.. אולי יש ציור מסויים בראש שנראה דמוני ומאיים ולא צנוע ולא נעים, אבל זה ממש לא חייב להיות ככה. בעלי רצה להתחתן איתי לגמרי בגלל מי שאני ומה ששידרתי בעיניו בלי קשר להסתכלות נמוכה ורדודה. אז נראה לי שלא הייתי יוצאת באקסיומות שכאלה

הרבה פעמים קרה שראיתי אנשים שהביאו פרטים על עצמם אבל זה לא היה פרטים. זו הייתה מגילה ארוכה ולא נגמרת של פילוסופיה של ניגודים (שתהיה ככה, אבל יכולה להיות ככה. שתחשוב ככה וכו'), שגם אם ההצעה לכאורה יכולה להיות טובה, היא הייתה דוחה בעיני כי זה שיקף דמות מבולבלת שלא מבינה מה היא רוצה. יכול להיות שזה לא המקרה שלך, אבל כן שים לב לציין מה שבאמת חשוב לך בבחורה ולא להיסחף מידי. עוד הצעה-להרחיב את מעגל החברים ולא להסתפק במה שיש. זה יכול להיות התנדבות, שיעורי תורה.. ככל שזה יגדל, יותר יחשבו עליך ותגדיל סיכויים. וכמובן לא להפסיק להתפלל. בהצלחה!

להתפלל אל השם ולבקש שייתן לנו ויראה לנו גם את היכולת והדרך של ההשתדלות בנושא זה.

 

גילוי נאות: הייתי בסיטואציה דומה (חוזר בתשובה, עולה מברית המועצות), מצאתי את החצי השני באתר היכרויות, וגם הדייטים היותר מעניינים היו לי בזכות האתרים האלה. 

 

היום יש אתרי היכרויות מכל סוג ובכל סגנון. לא צריך לחפש התאמה של 100 אחוז. הרמה הדתית נראית מספקת, התיאור בכרטיס נראה מסקרן - יאללה, תשלח לה פנייה. 

אני רוצה להציע בזהירות, 

שאולי יש סיבה אובייקטיבית לכך - אז קודם כל, בהתבוננות פנימה - 

האם ייתכן שיש סיבה מסוימת שבגללה חוששים להציע לך?

נניח - מרכיב אופי מסוים, שיוצר את ההתרשמות שאינך בשל?

או אולי, שאתה לא מקפיד על החיצוניות שלך (בגדים נקיים, ריחות וכו')?

אם היית קורא את הכרטיס שלך, האם היית יוצא עם עצמך? האם יש שם מספיק פרטים עליך?

אם אתה לא מצליח לזהות משהו כזה, אולי כדאי להיעזר בביקורת חיצונית, מישהו שאתה מעריך את דעתו ויוכל לתת לך תשובה כנה ולא יסבן אותך. ואולי מפגש חד"פ עם איש מקצוע יוכל לעזור.

 

בנוסף -

האם אתה יכול לנתח את הקשרים הטובים שהיו לך? מה היו המרכיבים בקשר שהפכו אותם להיות רלוונטיים?

(ואם היה קשר כזה שהסתיים, האם שייך לפנות אליה ולשאול אם יש לה חברות\מכרות שיוכלו להיות רלונטיות עבורך)?

 

ופחות בזהירות,

אם יש לך בראש את סוג האדם שאתה מחפש, אתה יכול לחפש אותה במקומות הללו. יש אולפנות\מדרשות\מכללות\אוניברסיטאות שיש להם שדכנים, ויש גם קהילות שיש להם שדכנים.

לגבי שדכנים, למה הם לא מציעים לך הצעות רלוונטיות? האם אתה מחפש שילוב נדיר של תכונות? מהם נקודות הפתיחה שאתה מחפש?
כדאי לדעתי לפנות לעוד שדכנים, להבהיר להם מי אתה ומה אתה מחפש, ומידי פעם לתזכר אותם שאתה קיים.

לגבי אתרי הכרויות, אם זאת הגישה של כל מי שבסגנון, אז ברור שלא יהיו שם. אם כל אחד יתגבר על המבוכה שבעניין, זה יהיה אחרת. צריך לציין שיש סוגים שונים של אתרים, ויש בהם מאגר עצום של אנשים, מכל הסוגים.

מה עם מיזמים, כמו שגרירים בלב? ואלגו?

ולהצטרף לקבוצות וואטסאפ ייעודיות?

יש מקומות, בעיקר סביב ריכוזים של דת"ל, שמארגנים שיעורי תורה מעורבים, כדי למשוך רווקים ורווקות. 

להרחיב את מעגל ההיכרויות יכול לעזור, גם דרך שינוי מקום מגורים, כמו כפרי סטודנטים (אם רלוונטי) או מקומות אחרים בהם יש חיי חברה וקהילה.

אולי אפשר גם להתבונן בסביבה הקרובה - אולי יש שכנה רלוונטית? או שכנה של סבתא? אולי חברה של אחותך?

אולי אם תתאר את הסגנון שאתה מחפש וטווח גילאים אנשים יוכלו לתת עצות.

לדעתי, ככל שתהיה יותר אקטיבי, כך תראה יותר תוצאות.

לא ידוע לי על איזושהי נוסחת קסם, ורק שמעתי בשמועות על אנשים שלא מפסיקים לקבל הצעות. צריך להשקיע זמן ומאמצים כדי למצוא.

בהצלחה!

יישר כח על התגובה.
אני באמת רואה שיש כאן אכפתיות ולא סתם הטלת ביקורת....
דע לך:
זה נשמע מאוד הזוי אתה מתרגם את זה למייאש....
אבל אני לא מתייאש בעז"ה.

אדם קרוב אצל עצמו, ועם זאת ממה שנאמר לי מאנשים שהם ניטרליים לגמרי....
בקצרה ממש:אתה רווק??!! מה??!!
מבחינת הופעה חיצונית ריחות וכד'...
לגיטמי לגמרי לחשוד ....
אבל אני ממש לא בקטגוריה הזו....
לגבי חברות של אחיות שכנה של סבתא....
מנין לך שיש לי את האופציות הנ"ל?
אני לא רוצה להאריך....
קראתי היטב את מה שנכתב.יש לי מה להשיב על ראשון ראשון....זה יהיה ארוך מידי וגם לא נראה לי המקום לכך מהסיבה שהמטרה לעזור ולא לנצוח בויכוח.
לגבי שדכנים אני לא מכיר במגזר שלנו כזה סדר של שדכנים של אולפנות וכד' חיפשתי מקומות כאלו ולא מצאתי....אם אני טועה אשמח שתתקן אותי....
ובכל אופן אוכל לכתוב כמה נקוד' שיחדדו את הדברים באופן כולל על הפרטים שהעלית.

יש דברים שהם החיים שלי שפחות מצויים(בניסיון שלי) במקומות שציינת מבחינתי אלו נקוד' פתיחה:
חשוב לי מאוד להשקיע בלימוד תורה ומעט בנות מעוניינות בזה למשך זמן,למרות שאני לא מחפש שאשתי תפרנס(אולי הר המור מרכז וכד' אבל אם אתה לא משם אז אותה בחורה לא תהיה מעוניינת....היא תעדיף הצעה מאותם מקומות...ואפשר להבין אותה.גם לעבור לישיבה מעין זו זה לא פתרון מעשי בשבילי, זה קשה מאוד להיקלט במקום כ"כ המוני וזה לא תיאורטי אני כותב מניסיון אולי יש כאלו שמסוגלים ,לגבי זה קשה למרות שאני חברותי).
ב.אני נמצא במקום עירוני אבל סגנון החיים שלי הוא פשוט,מתנחל....אבל לצד השני זה לא קביל לרוב....ומצד שני לי חשובה הפשיטות הזו....אני לא מחובר לתרבות פוסט מודרנית,מערבית לא יתאים לי ללכת לבילוי באיזה קניון או מסעדה ואני לא צופה בסדרות או סרטים...הפל' שלי לא כ"כ חכם.

*אם כתבתי דבר מסויים בצורה מוחלטת מכלילה וכיו"ב אני מתנצל מראש אין זו כוונתי רק נסיתי להעביר מסר כללי.

אולי כאן תמצא משהו מתאים - בדגש על "בניין עדי עד" שפונה לבחורים ובחורות "המעוניינים להמשיך בלימודי הישיבה בשנים שלאחר הנישואין (בשנים הראשונות לפחות או יותר).

כתבת בהודעה הזאת על עצמך, לא כתבת מה אתה מחפש. (יש לא מעט בנות שלא רואות סדרות\סרטים, לא מסתובבות בקניונים ועם סגנון חיים פשוט.)

 

באופן כללי, לא נכנסת כאן לעצות הספיצפיות שניתנו, אני בעד לפרסם לכולם שאתה מחפש - מנהג טרמפ למוכר בחנות. אם לך אין אחות\שכנה\בת דודה רלוונטית, אולי להם יש. לא להתבייש לשאול אם יש להם את מי להציע. וגם מצטאפת לקריאה שאולי כדאי לבדוק אם יש משהו - אבל אולי לבדוק בדרך אחרת, נניח לשלוח אברך\ר"מ מהישיבה שידבר עם אותם שדכנים, וינסה להבין למה אתה לא מקבל הצעות רלוונטיות. אולי הם יקבלו תשובה כנה יותר.

 

(ואני רוצה להעיר עוד משהו,

כתבת "אתה רווק??!! מה??!!"

אל תחשוב לרגע שאתה אדם פחות טוב ממישהו נשוי.

במהלך הדרך שלי יצא לי להכיר אנשים נהדרים ונפלאים שרווקים, ואנשים שלא הייתי רוצה להיות בחברתם גם 5 דקות והם נשואים. זה לא הדבר שמבחין בין רווקים לנשואים. יש אנשים טובים מאוד שהתחתנו גם בגילאים מבוגרים.
וכתבתי על זה פעם - חייבים לפרק את המשוואה, אדם נשוי = אדם טוב (יותר מ - לקראת נישואין וזוגיות).

אולי כדאי לך לשבת עם מישהו שמתעסק בשידוכים (להלן שדכן),

ולבקש ממנו לעזור לך לדייק את הכרטיס שלך.

אולי הניסוחים שיש שם מרתיעים מאוד.

 

(בקובץ השדכנים - רשימת שדכנים התשפ"ג

מופיעים כמה שכתוב בפירוש שהם מייעדים את עצמם לציבור שרוצה להמשיך לשבת ללמוד תורה, כמו בשורות 9,10,14,58.

הקובץ עודכן לאחרונה, ומופיע שם כמה שדכנים שמתמקדים בציבור התורני.

מופיעים שם גם אולפנות ומדרשות (אפשר לעשות CTRL+F לחפש).

הוא די קטן, אז נראלי שווה לבדוק מראש שיש מקום (ושעות פתיחה כמובן)
לא יצא לי להיות שם בדייט, אבל אחלה של מקום באופן כללי

ובאריאל יש בקניון של רמי לוי לא מעט מסעדות.. גרג, גפניקה ועוד כלמיני שלא זוכרת עכשיו בהצלחה!

לאוניברסיטה ולתפוס לעצמכם פינה בספרייה;) לא שזה השראה גדולה לדייטים אבל מקום מסודר ונעים;)

תלוי באיזה שעות הדייט, אבל אם זה לא מאוחר בלילה אז יש כל מיני מקומות יפים ביישובים עם תצפיות ויש גם קצת מסעדות (שבדרך כלל פתוחות לא עד מאוחר, ואם באים בלילה בלי רכב קשה לחזור..)

אריאל - יש שני מרכזים מסחריים, ליד שתי הכניסות של אריאל. בכניסה המערבית יש קפה גרג, מאפיית לחמיצ'ה, פיצה ומסעדה אסיאתית כלשהי ג'פאן ג'פאן או ג'אפניקה אני תמיד מתבלבל. באזור שם יש גם מרכז תרבות ומרכז צעירים, יש מצב שזה גם אופציה.
בכניסה המזרחית יש גולדה, אלדו, ביגה ומסעדה אסיאתית כלשהי אחרת. חלק מהמקומות פתוחים עד מאוחר, אפשר לבדוק.
בנוסף יש מאחורי האוניברסיטה חומוס אליהו, מאפיית לחמן, ועוד כמה מקומות של אוכל.
כמובן יש את האוניברסיטה עצמה, צריך קצת לחפש מקומות סגורים נחמדים כי אין הרבה כאלה (כנראה בניין 60 או 52, או פינה בספרייה בשעות הפחות עמוסות שהולכות ומצטמצמות כי תקופת מבחנים מתקרבת).

ואגב שזה לא מפתיע שבאוניברסיטה אין הרבה מקומות סגורים נחמדים לשבת שם לדייט

רק כי לחצו עלייך

בטח לא לצאת עם בחור שהוא לא מה שאת מחפשת

אני ממליץ, אלא אם את עושה את זה ממילא - מידי פעם לצאת מהתבניות. להיפגש פעם ב עם אנשים שהם לא בדיוק מה שאת מחפשת. זה יכול להפרות, להרחיב ולדייק את ההגדרות שלך. וייתכן שתופתעי לטובה.
אני עשיתי את זה בדיעבד. אבל השתדלתי לבוא לזה בפתיחות ולא בבאסה שעלולה ליצור נבואה שמגשימה את עצמה...

אולי לא לדבר איתו על למה לא אלא על למה כן. ויש דברים אצלך שהם must, שאת לא תוותרי עליהם, לכן אם הוא יענה בדרך פלא הקרטריונים אז אולי כן, אם לא אז יהיה מה לענות לשדכנית, בלי שדיברתם על למה לא.

אבל. במידה ואת בחרת בלהיפגש איתו בצורה שקולה
ולא מ"לחץ" של שדכנית

היא יכולה להבין: @מפוצלשת(:

 

אני חושבת שזה די מובן ויש הרבה אנשים כמוך..

לא יודעת איך לעזור.

רק שים לב שיש גם בנות שבאו מחרדי אפילו, וירדו קצת, ועכשיו הן שוב מתחזקות. אם מציעים לך מישהי מבית חרדי- שווה לך לברר את זה. אולי איתה אפילו יהיה לך יותר קל בתהליך שלך. והרבה פעמים יש חרדיות שרוצות מישהו כזה. שיודע מה זה עבודה, מה זה לעלות.

בהצלחה!

ולפי זה ידעו להתאים,
או שתעמיד את הערכים שלך מול הערכים של כל מגדר -

ובכך תראה מהי ההגדרה פחות או יותר, שמתאימה.

ה"ביחד" וה"לחוד" בקשר הזוגי | מרכז י.נ.ר ללימודי נישואין ומשפחה

זה מאמר שמצאתי מחיפוש מהיר בגוגל

לכולן טוב לבד לפעמים ..
לא הייתי נבהלת מזה
אבל כמו שטוב לבד יש גם צורך להיות ביחד
את מבינה זה לא חייב להתנגש

אולי דווקא אז תרגישי את הצורך
אבל אם את לא גדולה מדי, אולי פשוט תחכי עוד? לאיודעת בת כמה את, אבל אולי תחכי עוד באמת....
וזה נורמלי לגמרי שיש זמנים שאת רוצה את הלבד שלך. וגבר רגיש אמור לאפשר לך את זה מצד אחד, ומצד שני לגרום לך לרצות לא להיות לבד יותר מדי...

ולדעתי זו גם תכונה דיי מיוחדת שאפשר להפיק ממנה המון.
בתנאי שזה לא מוגזם כמובן..


לגבי השאלה בסוף,לדעתי לא באמת תדעי לפני שתנסי להתמודד עם זה בפועל. ומי יודע אולי תכירי בחור שגם יש לו את זה וככה תלמדו להסתנכרן ביחד בע"ה

זוגיות מאפשרת גם זמנים של "אני" שמתפתח לבד (התפתחות אישית, מחשבות.... לבד. אפילו להירגע לבד. )

היא ממש ממש ממש לא עושה בחכמה.

שיהיה לה לבריאות, ושתעשה מה שהיא מבינה. אבל זה מתכון בטוח להישאר לבד\ להיות בזוגיות עם מישהו רעיל

שלדעתי צריך להבין איך הדברים עובדים.

לדעתי זה לא החלטה אלא חוק טבע שזה מה שגורם משיכה..

אני מדבר על העיקרון.  (יכול להיות שהיא לקחה את זה לסטנדרט גבוה מידי)

אולי אפילו הרבה מידי

עד כדי שחשבתי בשירשור תובנות לכתוב:
"לא תמיד צריך לעבוד על לשנות משהו בנו
לפעמים העבודה היא לקבל את עצמנו כמו שאנחנו",
יותר קשה לי להשליך ולהגיד 'הדבר לא תלוי בי'
בדרך כלל אני מפילה עלי אחריות וחושבת איפה אני צריכה להשתנות
ועל מה אני צריכה לעבוד

אחרי קשר,לפני קשר,בתוך קשר, כשאין קשר לקשר.
תמיד.

דרך הזולת אנחנו משתקפים בצורה הכי חזקה שיש.
מערכת יחסים זוגית היא המפגש הכי עוצמי עם הזולת.
לכן, מערכת יחסים זוגית היא משקפת בצורה ממש טובה את האדם שנמצא בה.

כדאי מאוד לפרקים לעשות חשבון נפש ולנסות לראות במה אפשר להתקגם, מה צריך לשפר.
אמנם, אסור לפתח תלות בזוגיות בצורה שתזיק לאדם. כולנו בסופו של דבר לא שלמים וככה בתור אנשים לא מושלמים אנחנו צריכים להכיר ולקיים זוגיות אנשים לא מושלמים כמונו.

יש שלב בתהליך ההתבגרות שאדם מסתכל על עצמו ומפחיד אותו לקחת אחריות ולהקים משפחה וזה מובן לגמרי, זה חלק מבירור.. גם את השלב עשה עושים ואח"כ עוברים לשלב הבא

צריך להתייעץ ולבדוק מה הוא דבר שדורש שינוי - יש בנו בהחלט דברים שיש לעבוד עליהם,
ומה הוא דבר שאינו נדרש אלא זקוק להתאמה נכונה.

לא מאמין שיש מישהו שלא צריך להשתנות כלל מהשלב שלפני לשלב שתוך כדי

אני שוקל ברצינות לפנות לטיפול מקצועי בנושא הזה לא כי אני מרגיש שיש משהו שאני צריך לטפל בו. אלא כדאי לוודא אם יש משהו כזה. אני חושש שישנם דברים שתוקעים אותי מאוד ובעבודה פשוטה אפשר לשחרר אותם ופשוט חבל לי על הזמן לגלות את זה לבד

וכן- יש דיוקים שתמיד יעזרו
פנימיים או חיצוניים

את בעצם אומרת שאישיות זה בהכרח עבודת המידות?
יכול להיות שלא הבנתי את חבר שלי.
חשבתי שזה יותר לכיוון השקפה/סגנון/קו מחשבתי/אוצר מילים וכו׳

בהחלט גם בנושאים אלה יש מקום לדיוק
עצמי

אבל ללא תלות בנישואים

השאלה היא האם ביחס לשידוכים הגיוני לשנות דברים באישיות של הבן אדם.
לכאורה זה קצת לאבד את האני העצמי שלי.

גם אם תרצה לתקן משהו בשביל מישהי, בסופו של דבר אם לא קנית שינוי בעבודת המידות רצינית, שבאה מתוך מקום אמיתי של רצון לתקן את עצמך - זה לא יחזיק.

אגב. הדוגמאות שכתבת שלדעתך משקפות 'אישיות'
הם ממש שונות אחת מהשנייה.

נגיד מה זה להשתנות באוצר מילים?
ברורר שכשנמצאים בזוגיות השפה אחד של השני מתמזגת,
כנ"ל הקו המחשבתי.

רוצים להבין אחד את השני?
רוצים לתקשר?
מדובר בשני אנשים שונים בדרך כלל?
אז ברור שזה יהיה שונה. מה השאלה?!

לעומת זאת השקפה/סגנון, זה משהו שיותר מורכב לשנות
כי זה השתייכות סביבתית/קהלתית מסויימת.
זה עקרונות ודרך חיים שלימה
אלא אם כן זה אנשים עם השקפה(או סגנון) פתוחה/ליברלית
או עם הקשבה ושסוללים השקפה/דרך חדשה וכד'

השאלה האם לפני שמתחתנים ובונים קשר כדאי לשנות את האישיות בגלל דעות של אחרים או משהו כזה.

יכול להיות שמה שכתבתי זה לא בתוך אותה קטגוריה אבל זה בהחלט מעצב אישיות של בן אדם, החל ממה שהוא חושב כלה באיזה מילים הוא משתמש ועד השקפה מסויימת, בסוף אלה הדברים שמעצבים אישיות.

השאלה האם בן אדם יכול לעצב את האישיות מחדש ובעקבות כך להתחתן ואז לחיות בתחושת מיצוי כי בסוף זה משהו שהוא נלחם בו ועובד על כל החיים כי זה לא באמת הוא.

שזאת ה'אישיות' של האדם.

המחשבה/דיבור/מעשה
זה החלק הכי הכי חיצוני באישיות.

לא אומרת להילחם אבל אני כן חושבת
שאם בנאדם נכנס לרבדים עמוקים ופנימיים יותר באישיות שלו
הקריטריונים שלו לבחירת בן זוג יהיו קצת יותר גבוהים
מאוצר מילים.

לשנות שפה או להוסיף לעצמי שפה נוספת זה לא להילחם באישיות,
זה רחוק מזה

ועוד יותר מזה, אני חושבת שבהגדרה 'אישיות', כל מה שכתבת לא יכנס.
זה רק ביטוי של האישיות, זה לא האישיות בכלל
(ולא אומרת שנכון לשנות אותם בשביל זוגיות אבל עדיין. חשוב לדייק.
האישיות שלנו הרבה יותר גבוה מהתפיסות עולם שקנינו/מקו המחשבה שלנו)

סתם כתבתי את הדוגמאות הראשונות שעלו לי לראש.
זה יכול להיות גם דרך בעבודת ה׳.
זה יכול להיות דמות שהוא מחובר אליה שהיא מעצבת לו חלק מהאישיות.

אישיות זה דבר כל כך גבוה שקשה לתאר אותה כל וחומר לכתוב עליה.

אבל בסוף צריך לזכור שמי שמולי רואה את הביטוי של האישיות שלי ולכן זה מאוד מתעתע, כי בן אדם יכול להיות מבחוץ סגנון מסויים אבל מבפנים משהו אחר לגמרי.

פשוט לא הייתי קורה לזה להילחם באישיות/באני העצמי.

הייתי קורה לזה לוותר על דברים שהם חלק מחיי, והם חשובים לי.
יש דברים שהם יותר עקרוניים, יש דברים שפחות.
זה לא 'מעצבי אישיות' יותר מתאים לקרוא לזה ביטוי של האישיות-
איך אני מבטא בצורה חיצונית את האישיות שלי
(יש חיצוני-לחוץ כמו בדיבור ועשייה ויש חיצוני לפנים, כמו מחשבות)

אבל בדרך כלל גם בשפה הכללית כשמדברים על אישיות, 
לא מדברים על הדברים שכתבת. מדברים על תכונות אופי/מידות/תנועות נפש,
רבדים עמוקים יותר ממה שכתבת. ולכן רוב האנשים בשרשור הגיבו בהתאם.
(גם מזה היא יותר גבוה בעומק, אבל כך בשפה הכללית)

אם זה לא פנימי ואמיתי זה לא יעבוד.
כל שינוי שאתה מכניס ל'מערכת' אתה צריך לוודא שהוא:
א. מתאים לך ולא נוגד את האישיות שלך כפי שהיא כעת.
ב. לא גדול עליך מדי ואם כן תחלק למנות יותר קטנות.
ג. מתבטא בכל המישורים ולא רק בדייטים.
ד. בא יחד עם הסכמה בשכל לעצם השינוי.

אם זה בא לידי ביטוי רק בדייטים - סורי, זה לא יחזיק, גם כמותית וגם איכותית.

הכי ארוך - כמה חודשים
הכי קצר - 3 דקות בערך

לא חושב שיש טווח אידיאלי
זה מקום שבו הלב נמצא נראלי

לא חושב שיש טווח

זה מקום שבו הלב
נמצא

יפה

האא וגם הדקות שיחה על חשבונך,כן?

סתם סתם, תודה רבה על שיתוף הפעולה(:

גם @חצילים כתב כמה חודשים. זה יכול להיות 3 וזה יכול להיות 11

אינו דומה גיל 19 לגיל 29

מה לדעתך ההבדל שצריך להיות בטווח הגילאים?

ואולי בגלל זה הוא מרגיש פחות הלחץ להתחתן ולהתמסד אז הוא יהיה פחות להוט לחזור למסלול הדייטים שוב

עד כמה רציני, ארוך ומשמעותי הוא היה...
דעתי האישית היא, שאם את מרגישה צורך או רצון להיפגש כבר- לכי על זה! למה לא? זה הכי נורמלי גם שאם התרגלת לקשר עם מישהו, ולחוויה הזאת, ולשתף אותו, תרצי כבר מישהו נוסף שימלא את החסר הזה.
אני לא חושבת שצריך לחכות שהקשר הקודם יישכח. זה יגיע עם הזמן, ובעיקר תוך כדי קשר חדש, זה מרפא את הקודם.
גם לא צריך להיבהל אם תוך כדי קשר את עוד חושבת על הקודם... זה היה נורמלי בעולם. אני אישית חושבת שנגיד אם היה קשר שמילא אותך ב30 אחוז, עד שתגיעי ל30 אחוז של קשר עם הבחור הבא, זה הכי נורמלי שעולות מחשבות (ואפילו רגשות!) על הקודם. אחר כך את אמורה כבר להיות יותר מלאה מהקשר הזה ודי לשכוח את הקודם... וגם אז הגיוני שיהיו מחשבות...

טוב, אין לי הרבה ניסיון עוד בתחום, אני כותבת ממה שאני אישית חוויתי... בטח יהיו כאלה שיתווכחו איתי, אבל כל אחד ודעתו האישית... זה מה שרצית לשמוע🙂

תשובה ספציפית לפי זמן אני לא חושבת שיש. אני משערת שיהיו כאלה שייקח להם חצי שנה ואפילו יותר להיות מסוגלים לקשר חדש, ויש כאלו שפחות זמן. תלוי אופי וקשר.

אגב שלדעתי לא טוב לחכות יותר מדי זמן, כי אחרת רגשות עלולים להתעצם בקטע לא טוב... כמו שאומרים שאחרי תאונה, להחלים וישר לחזור לכביש. כך גם פה...

(יאאא איזה מגילה כתבתי... פדיחות...🤭🤭)

בהצלחה ממש!!

אני מעדיף לחכות קצת גם אם אני כבר מוכן, שלא אקרא לה בטעות בשם של הקודמת😅

קרה לך?;

קרה לי איזה פעמיים,עם שתי בחורים שונים

 שהתעקשו שסיפרו לי משהו,
למרות שממש לא סיפרו את זה
ובסוף אמרו "האא כן, כנראה סיפרתי לאחותי"
(האא כן כנראה סיפרתי לקודמת)

יצאו מזה יפה מאוד

טבעי ונרמלי לגמרי

אם היא הייתה אחותו אז אולי הוא מתכוון לרמוז שאני רעיתו
נלחצתי 
(פתחי לי אחותי...)
אז חתכתי

סתםסתם
 

הוא כנראה חובב סודוקו

כי דיברו פה על זה שבנות מפרשנות מכל מילה דברים שילחיצו אותם
גם אם מאד קשה לפרשן את זה לשם

מה אעשה

המקרים הספציפיים שהבאת קרו לי מלא

מזה כבר אין לי איך לברוח

ש2 חברים מספרים לי אותו סיפור
(ארוך עם מלא פרטים וצריך להגיב כאילו פעם ראשונה ששומעת) על מישהו אנונימי
ואחרי זה השלישי בא ומספר לי את אותו סיפור על עצמו

יפה חברים שלך כמעט דייקו

גם הקטע עם ה'סיפרתי לאחותי',

יצא לי לומר יותר מדי פעמים שכנראה סיפרתי כבר לחברה שלי..🙈
לא נורא, זה נותן מוטיבציה לעבוד על הזיכרון חח

החיים האלה בדיחה

לעכל את שזה נגמר עם כל ההשלכות לכך

ובכ"ז לפעמים תחימת זמן עוזרת לנו להתקדם בתהליך.
קצת כמו שההלכה קובעת 3, 7, 30 שנה, לאבלות המת.

לי עוד קשר.

הרבה פעמים הייתי צריכה זמן עד שהרגשתי שוב שאני מאמינה באמת שזה יכול להיות הבחור הבא. כי לפעמים כשנגמר קשר זה מכבה קצת... לחכות עד שהרצון יתעורר שוב, יותר.

בין שנייה לחודש/וחצי