אבל עדיין אשריך על הרגישות..
זה לא נעים להיות במקום שדוחים אותך או לדחות אחרים.
אתה לא צריך לשאת את זה עלייך. לא הכול תלוי בך. זה שהבחורה תבכה ותצטער למרות שעשית את כול מה שצריך בצורה רגישה זה לא אחריות שלך. זה הניסיון שלה וה' נותן כוחות להתמודד.
דברים לא באחריות/בשליטה שלנו צריך ללמוד לשחרר ולהבין שיש מי שמנהיג את העולם ושהכול לטובה וכו'.
א. אתה מניח שלהגיד לא זה דבר רע. ברור שבסופו של דבר זה קשה ותהליך מורכב, אבל בסופו של דבר, חלק מבניין האדם זה כשהוא מתחשל.ברור שאנחנו מתפללים לה' שלא יביא אותנו לא לידי נסיון ולא לידי בזיון, ועדיף להתחתן על הפעם הראשונה. אבל כשקורה נסיון, ה' חשב שכנראה זה מה שנכון, וזה מה שיגלה את הכוחות שלנו ויצמיח בנו כוחות חדשים.
ב. אם מישהו יתחתן עם מישהי רק מתוך רחמים, למרות שהם לא מתאימים או שהיא לא מוצאת חן בעיניו, זה לא טוב. אם עכשיו תצא עם מישהי ותגיד לה, אני חושב שזה לא מתאים כי כך וכך, היא תבין נראה לי....לפעמים גם אי אפשר לומר הכל, אבל עצם העניין הוא שזה הכי טוב.
ג. אני רואה את זה בתור הזדמנות. היום אפשר להתחתן רק אשה אחת, ויש הלכות צניעות שצריך לשמור, ובסופו של דבר לאדם לא יהיו כמעט הזדמנויות להכיר לעומק נשים. ברור שלא לעשות את מלכתחילה, אבל בסופו של דבר, אדם קיבל הזדמנות ליצור קשר, להכיר עולם מסויים שלא היה נחשף אליו. לכן, יש מטרה גם בזה, וזה תורם לאדם לחיים. אפילו זו הזדמנות לצבור חוויות, פאדיחות וכו'....לצבור נסיון. יש המון כלים שאדם מקבל מקשר, ולכן אין מה להצטער ולהגיד, סתם היה לשווא, בסוף האדם קיבל מזה המון דברים. ושוב, אני מדגיש, זה לא שווה את המחיר, הרבה יותר "נוח" ועדיף לא להיכנס לזה מראש, אבל כנראה ה' חשב שהדברים החיוביים שבקשר הזה צריכים להיות, ולכן הוא רצה שזה יהיה, צריך להסתכל באופן חיובי על הדברים החיוביים שהיו.
ד. בכללי, כל אדם הוא מיוחד. וכל חיבור בין שני אנשים הוא מיוחד. וכל חיבור בעולם מקרב את הגאולה, כפי שהרב זצ"ל כותב באורות התורה פרק י' פסקה י"ד: "מי שקשה לו ללמוד פרטים ודברים גלויים, מפני תשוקתו העליונה לכללים ולדברים נסתרים....מ"מ (מכל מקום) צריך להתגבר גם על מניעה זו. ובהיותו כופה יצה"ר כזה, שבא ממעלה עליונה, כופה הוא את מדת הדין בשרשו העליון ומרבה בכל העולם כולו חסד ורחמים עליונים, שהם מתגלים לכל בריה, לשמח את כל המעשים, ולהושיע לכל הנדכאים, ולפתח שערי תשובה לכל הרחוקים והמיואשים". זאת אומרת, כשיש איחוד בין שני עולמות, בכך יש איחוד בין העולם הזה לבין העולם הבא, בין החול לבין הרוח, בין הגוף לבין הנשמה, בין ישראל לבין אביהם שבשמים, והגאולה מתקרבת. ואכן הגאולה זה כשאנחנו עצמינו משתנים ומתקרבים למקום גבוה יותר, שונה מאיתנו. אנחנו "מתכללים" יותר ומבינים ששורש נשמות ישראל שאנחנו חלק ממנו הוא יותר גבוה וכללי ממה שחשבנו שהוא. זו חלק מהעבודה של הגאולה. (להפוך מר למתוק ומתוק למר....).
ה"א. אנחנו בעולם הזה וזה חלק מהעניין. שמעתי בדיוק השבת דבר תורה על זה ש"קשה זיווגו של אדם כקריעת ים סוף". הוא הביא כמה פירושים להבין את ההקבלה, מה קשה בעצם בקריעת ים סוף? ואמר, שהקושי הוא שלנו, לא קושי פיזי כ"כ, אלא קושי נפשי. חוסר הוודאות הזאת, להיכנס לתוך הים, בלי לדעת מה שיקרה. וככה גם בזוגיות, אנחנו נכנסים למערכת שלא בדיוק תלויה בנו ולא הכל בשליטה, יש פה בעסק הרבה סייעתא דשמיא. ופה מבחן האמונה שלנו, האם אנחנו באמת יכולים לשחרר, ולתת לקב"ה לנהל את העסק ולסמוך עליו בעיניים עצומות שהכל יהיה טוב?
ו. מבחינה מוסרית, וודאי שאין פה בעיה, שהרי כל דייט הוא על מנת זה שאם לא יהיה טוב, אפשר לומר: "לא". זה לא מוחלט כמו חתונה, זה בדיוק הפואנטה.
ז. זה כמו לבנות בניין ואז לא להמשיך לטפח אותו אלא לעבור לבניין אחר. גם אם הבניין הראשון לא גמור, ובקושי עומד על תילו, והבונה ישכח ממנו, בסופו של דבר הייתה פה יצירה, היה פה משהו שהיה ונותר. שמעתי שכשאדם התאמץ להוריד רעיון מסויים לעולם, אז אחרי לאנשים אחרים יהיה הרבה יותר קל להוריד אותו. לדוגמא, אחרי שהרב זצ"ל עמל בהשגה של לימודי האמונה, הוא השאיר לנו, הפשוטים, את האפשרות להבין ולהעמיק באמונה הרבה יותר פתוחה. כך גם פה, לפעמים עצם זה שבנינו פה משהו הורדנו משהו לעולם, פתחנו דלתות. הבניין הזה לא לשווא.
מקווה שתצליח....
"למה יש כ"כ הרבה רע בעולם?!"
את מוצאת עצמך שואלת-זועקת פעם אחר פעם.
השאלה הזו שמנקרת,
ההרגשה הנוראית שעוטפת
שוב
ושוב
ושוב
ההרגשה הזו שהכל סוגר
שלכל כיוון שלא תסתכלי - יש רע.
וכאב.
הו הו כמה כאב כמה!!!
כאב לאנשים שיקרים לך
וכאב לעוד אנשים שיקרים לך
וכאב לעצמך
וכאב לעם שלך
וכאב על אובדנים שחווית וחווים אנשים
וכאב בכל מעגל שהוא
חברות, משפחה, עבודה, הארץ, העולם...
כאילו די, זה כאילו לא נגמר ואין סוף לרע הזה!!!
ואת כבר בהצפה.
הצפה של כל מה שחווית ושמעת וראית.
פשוט הצפה.
תדמייני כל אדם, גם ההכי מדהים וחזק שבהם, שהוא עובר הצפה - הוא לא יכול יותר. די. נגמרו הכוחות. נגמרו המצברים.
נגמר המלאי.
אין.
פשוט אין.
ולא רק שאין - גם כל הכאב והקושי מציף
ואז יש עוד קושי אחר - וגם הוא מציף
ועוד
ועוד
ולפעמים אפילו לנשום אי אפשר ברוגע!!!
אז במצבים כאלה חייבים חייבים יקרה רגע לעצור!
לעצור ואפילו רק להסדיר נשימה.
פיזית.
פיזית לעשות תרגיל של נשימה עמוקה
למשל, להכניס עמוק אוויר מלוא הריאות במשך 4 שניות,
להשהות אותו עוד שתי שניות בלי להוציא
ואז לנשוף אותו החוצה לאט לאט עוד 4 שניות.
ככה לעשות סטים של נשימות, לפחות איזה 6-7 סטים.
לעצום עיניים.
לשים את עצמך במקום שקט.
שקט שקט.
גם אם זה ללכת לחדר ולהיות רגע רק את עם עצמך שתי דקות.
ותני רגע לעצמך לספר לך מה *את* חווית.
ומה עובר עלייך?
ועם מה את מתמודדת?
ומה חשוך לך ובך כעת?
ופתאום לשמוע את עצמך ממשיכה לספר לך,
שזה פשוטו טו מאץ'!
יותר מדי!
זה יותר מדי לך, לכולם!
ועצמך ממשיכה ורוצה רגע לבקש ממך
לעצור
ולקחת עוד קצת זמן לעצמך
אפילו אם מועט,
להסדיר נשימה
לסדר מחשבות
לנשום
להתמלא
לשתות
אולי תה חם ומתוק
מקלחת נעימה וחמה
כל פינוק שבא לך
פינוק קטן של אוכל
תפילה לקב"ה שישלח כוחות
שיתוף
חיבוק
וכמובן - שינה!
שיר מעודד
מוזיקה בכללי
פרק קצר של סדרה מצחיקה או סטנדאפ
להביט בתמונות של האוצרות שלך בטלפון או במחשב,
לצאת לשאוף אוויר בחוץ
הליכה קצרה
וכל הטענת מצברים אחרת!
וכל מה שיכול לעשות לך טוב!
ועד שלא תרגישי שאת מתמלאת בחזרה, לפחות 80% מה"סוללה" שנקראית "את" - את *לא* משקיעה שום אנרגיה בדברים שמרוקנים אותך!
אי אפשר יקרה!
את על 0% בסוללה ועדיין משתמשת בכל הכוח במכשיר...
אפשר להתפוצץ, לקרוס חלילה.
האיתותים הללו של הגוף שלך החכם
ושל הנפש החכמה
אומרים לך -
היי יקרה! עד כאן!
אנחנו חייבים מילוי!
בואי תדאגי לנו למילוי
ואז נחזור כמו גדולים עם כוחות מחודשים להשפיע עוד ועוד טוב בכל המעגלים
אבל קודם המעגל שלך.
את.
עצמך.
מתמלאת.
נושמת.
מתחזקת.
שמחה.
ואח"כ כמובן אישך והילדים
ואז המשפחה המורחבת
והחברה היקרה
ושאר המעגלים
לאט לאט.
אי אפשר הכל בבת אחת.
את רק בן אדם אחד.
מדהים, אבל אחד. ובן אדם. אנושית. בשר ודם.
עם גבולות יכולת
עם אנרגיה שהיא לא בלתי נגמרת אלא היא מוגבלת כי אנחנו בני אדם...
ואיפה שנבחר להוציא אותה - זה בהכרח יבוא על חשבון משהו אחר.
לכן עכשיו התיעדוף הראשון הוא להוציא אותה רק על ההתמלאות שלך.
ורק אז, שתהיי מלאה יותר, תוכלי להוציא ממנה גם לעולם כולו.
אנשים שאינך יכולה לעזור להם - בין אם זה במעגלים קרובים ובין אם הם רחוקים - זו עבודה, אבל את מנסה להפנותם הלאה לעזרה המתאימה אם את יכולה, להתפלל עבורכם, לקוות, לשלוח חיבוק.
וזהו.
לשחרר.
אי אפשר לעזור לכולם.
את רק בן אדם.
אחד.
יחיד ומיוחד.
ואחד.
וכמה טוב את כן משפיעה היכן שאת כן יכולה!
ועוזרת!
ותומכת
ומאירה
ומחדדת
וכמה אכפתיות נובעת ממך
כ"כ כ"כ אכפת לך!
ורק בגלל זה את כ"כ מתאמצת!
ואני רוצה לבקש שבתוך הכל יהיה אכפת לך גם מעצמך!
שתבחיני גם בגבולות הגזרה שלך!
שתזהי גם את קצה גבול היכולת שלך!
את מה את כן יכולה
ומה את לא
את מה עושה לך טוב וממלא
ומה מרוקן
את מתי את יכולה לתת יותר מעצמך
ומתי את זקוקה לקבל, או להעניק לעצמך
ואלו דקויות שהן לימוד של חיים...
לימוד שהוא מרתק, ולפעמים שובר, ונופלים, ומתאכזבים,
אבל בסופו של דבר גדלים!
וגם מכל הרע שבעולם -
נכון.
הוא קיים.
אבל הטוב קיים שבעתיים!
"ברגע קטון עזבתיך
ורחמים גדולים אקבצך"
הרע הוא כמו רגע קטון!
והטוב הוא עשרות מונים טוב ומאיר וגדול כ"כ כ"כ!
ותמיד אני נזכרת בעלון של שבת שקראתי כשהיינו ילדים. כתב בו הרב חנן פורת זצ"ל, וקראו לו "מעט מן האור"
ותמיד זה הזכיר לי שמעט מן האור - דוחה הרבה מן החושך
אז כל אחד מאיתנו הוא "אור קטן"
וכולנו "אור איתן"
ולא רק בשיר ילדים חמוד
אלא באמת באמת
לכל אחד ואחת מאיתנו יש כוח על!
לעשות ולהשפיע טוב בגבול היכולת שלו
במעגלים שלו
ואותו האור ממשיך ומשפיע עוד ועוד ועוד
ממש כמו אבן שזורקים על פני המים והיא יוצרת עיגולים עיגולים סביבה
כי חיוך אחד שלך לילדה,
שהלכה שמחה לבית הספר וחייכה לעוד ילדה,
שהרימה אותה כי הייתה בהרגשה נוראית לפני כן,
וחזרה הביתה ועשתה נחת רוח להוריה שהיא שמחה,
או אמירה ועזרה שלך לבנות כאן בפורום או בחיים האמיתיים,
שהצלת
ועודדת
והרמת
ותמכת
ואז הן היו עם עוד כוח לילדים, לעצמן, לאיש,
שבחזרה המשיכו טוב במעגלים שלהם,
ואותם אנשים שפגשו גם
ואין לדבר סוף!
כן כן
ל***טוב*** אין באמת סוף!
הוא באמת אינסופי!!!
אז את יקרה מוסיפה אור
ותוסיפי אור
וקצת פחות תחשבי על החושך.
כי כשמוסיפים אור החושך ממילא מסתלק ומתמעט
ומספיק אפילו אור קטן
ואפילו יחיד
בכדי לגרש חושך גדול גודל
ויש לנו את בורא עולם
שהכל שלו
והכל מאיתו
הטוב והרע
ולימדנו לברך על הרעה כשם שמברכים על הטובה
ולימדנו שהכל לטובה!
כל מה שעושה הקב"ה לטובה הוא עושה
ולהתחזק באמונה
בביטחון באבא שלנו בשמים שיודע טוב טוב מה הוא עושה
והוא אחראי על הכל
ולפעמים התפקיד שלנו הוא
"הרפו.
הרפו ודעו כי טוב השם!"
ובמה שאינו בשליטתך יקרה – הרפי.
לא כל העולם על כתפייך היקרות
ומה שלא בגבול יכולתך - להרפות ולשים על הקב"ה. הוא כל יכול באמת באמת.
ואת תראי, ותמשיכי לראות את כל הטוב *שכבר קיים*
באנשים טובים
בנפלאות הבורא
בילדים שיש
במשפחה
בחיוכים
באוכל הטעים
בשפע
במיטה הנוחה
בגוף שמתפקד
ובכל פינה ממש ממש יש טוב ובשפע
ולהגדיל את המיקוד שלנו דווקא עליו
לא לקחת אותו לעולם כמובן מאליו
אלא להיפך - להנכיח אותו
לראות אותו
להעצים אותו
להודות עליו
ההודיה עצמה מעניקה כ"כ הרבה כוח! כ"כ!
להתפלל במילים שלך
את כל הכאב
והקושי
והתקוות
הכל הכל הכל
לקב"ה
ולהודות לו על מה שכן יש
ולבקש על מה שעוד לא
והוא שומע הכל
והוא כל יכול
ותמשיכי להתחזק
להוסיף לעצמך מקורות של מילוי מצברים בכל יום ויום
להתקרב למה שעושה לך טוב
להתרחק ממה שעושה לך רע
ולהמשיך כך בעוז ובגבורה ובאמונה
והדברים ב"ה עוד יתבהרו
כולם
לאט לאט
את כבר יכולה לראות ב"ה בחוש איך כ"כ הרבה חזיתות שקרו לכ"כ הרבה אנשים - פתאום במבט של אפילו לא כ"כ הרבה זמן - פתאום כולם במקום אחר לגמרי!
ההיא שהתגרשה - התחתנה מחדש ומאושרת
ההיא שלא זכתה לילדים - חובקת תאומים
השבויים שכבר חזרו
החולים שנרפאו
העקרות שנפקדו
הרווקות שהתחתנו
הזוגיות שהתחזקה
הילדים שגדלו והביאו ברכה גדולה ונחת עצומה
הכוחות הפנימיים שכל אחד ואחת גילו בתוכם
הערבות ההדדית
האחדות
החסד
העזרה
השמחה
הצחוק
החיוכים
רגעי האושר
והשפע
והטוב.
הטוב.
שקיים!
ושילך ויגדל ב"ה
ואת עצמך חלק מהטוב הגדול הזה!
ועכשיו, לכי ומלאי את עצמך
ותני לטוב שבך לגדול 
❤
ירבו כמותך.
(ובאמת כמה לבבות שבורים אפשר לשאת, וכמה שברים של הלב שלך אפשר לשאת, ואיך מתוך כל השברים האלו אמורים לצמוח נישואים..........)
יבש פה לאחרונה.
(וירוק מדי)
כל פגישה שזה לא זה כואב לי ממש בלב , שקשה לי להעביר לה תהודעה או להגיד לה את זה
ולהגיד תאמת, אני ממש מקנא באנשים שהתחתנו עם הבנאדם ה1 שפגשו וזה בסוף היתה היא
החיים כאלו לא הוגנים שזה מדכא אותי :/
זה באמת לא נעים, וזה לא משהו שאנחנו אוהבים לעשות.
אבל -
אתה לא נושא את זה עליך, היא נושאת את זה עליה. כל עוד אתה עושה את זה בצורה נכונה וראויה, אז זו היתה ההחלטה שלה לנסות להיפגש מתוך ידיעה שיכול להיות שהיא תפגוש גבר שהיא תרצה בו והוא לא ירצה בה.
אז בעצם אתה לא רוצה לתת לאף בחורה הזדמנות לזכות בך, כדי שהיא לא תתאכזב חס וחלילה?
זה היפך ההיגיון.
(ומה אתה חושב, שכשמכירים בצורה טבעית אין אכזבות??)
למה הקב"ה מעביר אותנו את זה? עד שמעיזים לקוות שיש סיכוי ואז הכל נשבר 
אדם, גם אישה, מבין את ההשלכות של מה שהוא עושה.
יש מי שהתפלל על כך שהקב"ה יעזור לו במהרה להתחתן כדי שלא יפגע בבנות. אולי באמת יש חובה הלכתית להתפלל על כך, אם כבר.
שאלון לבנות
יהיה גלוי רק לשדכנים/יות
הרים פרוייקט. עשה הרבה כסף באמצע.
עולה להם לא מעט כסף כל המסביב. אני עצמאי אז אני יודע כמה עולה להפעיל עסק. 400 שקל זה נשמע לך הרבה מאוד אבל אם תעשה את החשבון מסביב תראה שלא נשאר להם מזה הרבה. אבל זה לא באשמתם כמו שזה באשמת מדינת ישראל.
אז הם מוכנים להפסיד עכשיו כדי להרוויח בהמשך.
בגדול. זה המון כסף שהולך על המסביב. על לימודים ועל החוויה של המאמן שהיא לא זולה (גם אם זולה משל פסיכולוג שלמד והתנסה 10 שנים למשל).
למאמן בסוף יש משפחה וילדים והתפעול של העסק שלו עולה המון כסף. גם 252 גובה את העמלת פרסום שלו מן הסתם וגם ערוץ 7 ושאר השותפים למיזם העסקי הזה.
כמובן יש חסרונות שיפריעו ליותר אנשים, יש חסרונות שיותר קלים לפתרון.
לדוגמה - גרה באנטארקטיקה ומוכנה לעבור למקום אחר - יפריע לרוב המוחלט, יש פתרון פשוט.
לגבי מה שציינת -
לא מרגישה בוגרת - יש המון בחורים שמאד ירצו מישהי כזאת. עד שהם יקלטו מה ההתמודדות הזאת באמת אומרת, הם עלולים להיות כבר נשואים. רק כדאי למצוא בשביל עצמך דרך לדאוג שזה לא יפגע בך
חסרת בטחון - יש כאלה שיראו בזה הזדמנות מצוינת לפרגן לך, להעלות לך את הבטחון... ואולי גם יצליחו. יש כאלה שיפחדו ממישהי עם בטחון.
עצלנית - יש המון עצלניות נשואות. אפילו כאלה שהתעצלו להתחתן וזה בא להן בקלות.
אם את אכן לא בוגרת מספיק (אני לא משוכנע שזה כך, אבל נניח לשאלת האמת העובדתית)
הסכנות הן:
בחור ממש לא בוגר שיתלהב מזה לשווא וההתנהלות של אחד או שני הצדדים בזוגיות תהיה נוראית
התנהלות לא נכונה בתוך הזוגיות מצידך, שתהרוס את הזוגיות בינך לבין הבחור שיחשוב שהוא יכול להכיל את החסרון הזה.
ולכן כדאי ש:
תבדקי טוב טוב את הבחורים שאת יוצאת איתם, שהם לא מתכון לאסון
תמשיכי להכין את עצמך כדי שתוכלי לפחות להתנהל בצורה שמדמה התנהלות בוגרת כאשר זה נצרך
אבל זה לגמרי אפשרי.
לגבי גברים אני בספק גדול לצערי
גבר נמשך ליופי ולהרגשה של להיות הנותן
אז יהיו כאלה שיסתפקו בזה שהבחורה יפה ומצחיקה וכו' והחוסר ביטחון דווקא יתן להם הרגשה טובה שהם יהיו המושיעים שלה
אבל אשה עד כמה שידוע לי מחפשת מישהו שישרה ביטחון
גם אם יהיה חתיך-על אבל עם חסרונות שכאלה אני משער שזה יוריד לה ממנו
אבל בגדול גבר נמשך ע"י יופי והרגשה של להיות הנותן..
ויש גברים שגם אשה עם חסרונות תהיה מספיק טובה בשבילם, ואולי אפילו זה ירים להם את הביטחון בקשר
"למה יש כ"כ הרבה רע בעולם?!"
את מוצאת עצמך שואלת-זועקת פעם אחר פעם.
השאלה הזו שמנקרת,
ההרגשה הנוראית שעוטפת
שוב
ושוב
ושוב
ההרגשה הזו שהכל סוגר
שלכל כיוון שלא תסתכלי - יש רע.
וכאב.
הו הו כמה כאב כמה!!!
כאב לאנשים שיקרים לך
וכאב לעוד אנשים שיקרים לך
וכאב לעצמך
וכאב לעם שלך
וכאב על אובדנים שחווית וחווים אנשים
וכאב בכל מעגל שהוא
חברות, משפחה, עבודה, הארץ, העולם...
כאילו די, זה כאילו לא נגמר ואין סוף לרע הזה!!!
ואת כבר בהצפה.
הצפה של כל מה שחווית ושמעת וראית.
פשוט הצפה.
תדמייני כל אדם, גם ההכי מדהים וחזק שבהם, שהוא עובר הצפה - הוא לא יכול יותר. די. נגמרו הכוחות. נגמרו המצברים.
נגמר המלאי.
אין.
פשוט אין.
ולא רק שאין - גם כל הכאב והקושי מציף
ואז יש עוד קושי אחר - וגם הוא מציף
ועוד
ועוד
ולפעמים אפילו לנשום אי אפשר ברוגע!!!
אז במצבים כאלה חייבים חייבים יקרה רגע לעצור!
לעצור ואפילו רק להסדיר נשימה.
פיזית.
פיזית לעשות תרגיל של נשימה עמוקה
למשל, להכניס עמוק אוויר מלוא הריאות במשך 4 שניות,
להשהות אותו עוד שתי שניות בלי להוציא
ואז לנשוף אותו החוצה לאט לאט עוד 4 שניות.
ככה לעשות סטים של נשימות, לפחות איזה 6-7 סטים.
לעצום עיניים.
לשים את עצמך במקום שקט.
שקט שקט.
גם אם זה ללכת לחדר ולהיות רגע רק את עם עצמך שתי דקות.
ותני רגע לעצמך לספר לך מה *את* חווית.
ומה עובר עלייך?
ועם מה את מתמודדת?
ומה חשוך לך ובך כעת?
ופתאום לשמוע את עצמך ממשיכה לספר לך,
שזה פשוטו טו מאץ'!
יותר מדי!
זה יותר מדי לך, לכולם!
ועצמך ממשיכה ורוצה רגע לבקש ממך
לעצור
ולקחת עוד קצת זמן לעצמך
אפילו אם מועט,
להסדיר נשימה
לסדר מחשבות
לנשום
להתמלא
לשתות
אולי תה חם ומתוק
מקלחת נעימה וחמה
כל פינוק שבא לך
פינוק קטן של אוכל
תפילה לקב"ה שישלח כוחות
שיתוף
חיבוק
וכמובן - שינה!
שיר מעודד
מוזיקה בכללי
פרק קצר של סדרה מצחיקה או סטנדאפ
להביט בתמונות של האוצרות שלך בטלפון או במחשב,
לצאת לשאוף אוויר בחוץ
הליכה קצרה
וכל הטענת מצברים אחרת!
וכל מה שיכול לעשות לך טוב!
ועד שלא תרגישי שאת מתמלאת בחזרה, לפחות 80% מה"סוללה" שנקראית "את" - את *לא* משקיעה שום אנרגיה בדברים שמרוקנים אותך!
אי אפשר יקרה!
את על 0% בסוללה ועדיין משתמשת בכל הכוח במכשיר...
אפשר להתפוצץ, לקרוס חלילה.
האיתותים הללו של הגוף שלך החכם
ושל הנפש החכמה
אומרים לך -
היי יקרה! עד כאן!
אנחנו חייבים מילוי!
בואי תדאגי לנו למילוי
ואז נחזור כמו גדולים עם כוחות מחודשים להשפיע עוד ועוד טוב בכל המעגלים
אבל קודם המעגל שלך.
את.
עצמך.
מתמלאת.
נושמת.
מתחזקת.
שמחה.
ואח"כ כמובן אישך והילדים
ואז המשפחה המורחבת
והחברה היקרה
ושאר המעגלים
לאט לאט.
אי אפשר הכל בבת אחת.
את רק בן אדם אחד.
מדהים, אבל אחד. ובן אדם. אנושית. בשר ודם.
עם גבולות יכולת
עם אנרגיה שהיא לא בלתי נגמרת אלא היא מוגבלת כי אנחנו בני אדם...
ואיפה שנבחר להוציא אותה - זה בהכרח יבוא על חשבון משהו אחר.
לכן עכשיו התיעדוף הראשון הוא להוציא אותה רק על ההתמלאות שלך.
ורק אז, שתהיי מלאה יותר, תוכלי להוציא ממנה גם לעולם כולו.
אנשים שאינך יכולה לעזור להם - בין אם זה במעגלים קרובים ובין אם הם רחוקים - זו עבודה, אבל את מנסה להפנותם הלאה לעזרה המתאימה אם את יכולה, להתפלל עבורכם, לקוות, לשלוח חיבוק.
וזהו.
לשחרר.
אי אפשר לעזור לכולם.
את רק בן אדם.
אחד.
יחיד ומיוחד.
ואחד.
וכמה טוב את כן משפיעה היכן שאת כן יכולה!
ועוזרת!
ותומכת
ומאירה
ומחדדת
וכמה אכפתיות נובעת ממך
כ"כ כ"כ אכפת לך!
ורק בגלל זה את כ"כ מתאמצת!
ואני רוצה לבקש שבתוך הכל יהיה אכפת לך גם מעצמך!
שתבחיני גם בגבולות הגזרה שלך!
שתזהי גם את קצה גבול היכולת שלך!
את מה את כן יכולה
ומה את לא
את מה עושה לך טוב וממלא
ומה מרוקן
את מתי את יכולה לתת יותר מעצמך
ומתי את זקוקה לקבל, או להעניק לעצמך
ואלו דקויות שהן לימוד של חיים...
לימוד שהוא מרתק, ולפעמים שובר, ונופלים, ומתאכזבים,
אבל בסופו של דבר גדלים!
וגם מכל הרע שבעולם -
נכון.
הוא קיים.
אבל הטוב קיים שבעתיים!
"ברגע קטון עזבתיך
ורחמים גדולים אקבצך"
הרע הוא כמו רגע קטון!
והטוב הוא עשרות מונים טוב ומאיר וגדול כ"כ כ"כ!
ותמיד אני נזכרת בעלון של שבת שקראתי כשהיינו ילדים. כתב בו הרב חנן פורת זצ"ל, וקראו לו "מעט מן האור"
ותמיד זה הזכיר לי שמעט מן האור - דוחה הרבה מן החושך
אז כל אחד מאיתנו הוא "אור קטן"
וכולנו "אור איתן"
ולא רק בשיר ילדים חמוד
אלא באמת באמת
לכל אחד ואחת מאיתנו יש כוח על!
לעשות ולהשפיע טוב בגבול היכולת שלו
במעגלים שלו
ואותו האור ממשיך ומשפיע עוד ועוד ועוד
ממש כמו אבן שזורקים על פני המים והיא יוצרת עיגולים עיגולים סביבה
כי חיוך אחד שלך לילדה,
שהלכה שמחה לבית הספר וחייכה לעוד ילדה,
שהרימה אותה כי הייתה בהרגשה נוראית לפני כן,
וחזרה הביתה ועשתה נחת רוח להוריה שהיא שמחה,
או אמירה ועזרה שלך לבנות כאן בפורום או בחיים האמיתיים,
שהצלת
ועודדת
והרמת
ותמכת
ואז הן היו עם עוד כוח לילדים, לעצמן, לאיש,
שבחזרה המשיכו טוב במעגלים שלהם,
ואותם אנשים שפגשו גם
ואין לדבר סוף!
כן כן
ל***טוב*** אין באמת סוף!
הוא באמת אינסופי!!!
אז את יקרה מוסיפה אור
ותוסיפי אור
וקצת פחות תחשבי על החושך.
כי כשמוסיפים אור החושך ממילא מסתלק ומתמעט
ומספיק אפילו אור קטן
ואפילו יחיד
בכדי לגרש חושך גדול גודל
ויש לנו את בורא עולם
שהכל שלו
והכל מאיתו
הטוב והרע
ולימדנו לברך על הרעה כשם שמברכים על הטובה
ולימדנו שהכל לטובה!
כל מה שעושה הקב"ה לטובה הוא עושה
ולהתחזק באמונה
בביטחון באבא שלנו בשמים שיודע טוב טוב מה הוא עושה
והוא אחראי על הכל
ולפעמים התפקיד שלנו הוא
"הרפו.
הרפו ודעו כי טוב השם!"
ובמה שאינו בשליטתך יקרה – הרפי.
לא כל העולם על כתפייך היקרות
ומה שלא בגבול יכולתך - להרפות ולשים על הקב"ה. הוא כל יכול באמת באמת.
ואת תראי, ותמשיכי לראות את כל הטוב *שכבר קיים*
באנשים טובים
בנפלאות הבורא
בילדים שיש
במשפחה
בחיוכים
באוכל הטעים
בשפע
במיטה הנוחה
בגוף שמתפקד
ובכל פינה ממש ממש יש טוב ובשפע
ולהגדיל את המיקוד שלנו דווקא עליו
לא לקחת אותו לעולם כמובן מאליו
אלא להיפך - להנכיח אותו
לראות אותו
להעצים אותו
להודות עליו
ההודיה עצמה מעניקה כ"כ הרבה כוח! כ"כ!
להתפלל במילים שלך
את כל הכאב
והקושי
והתקוות
הכל הכל הכל
לקב"ה
ולהודות לו על מה שכן יש
ולבקש על מה שעוד לא
והוא שומע הכל
והוא כל יכול
ותמשיכי להתחזק
להוסיף לעצמך מקורות של מילוי מצברים בכל יום ויום
להתקרב למה שעושה לך טוב
להתרחק ממה שעושה לך רע
ולהמשיך כך בעוז ובגבורה ובאמונה
והדברים ב"ה עוד יתבהרו
כולם
לאט לאט
את כבר יכולה לראות ב"ה בחוש איך כ"כ הרבה חזיתות שקרו לכ"כ הרבה אנשים - פתאום במבט של אפילו לא כ"כ הרבה זמן - פתאום כולם במקום אחר לגמרי!
ההיא שהתגרשה - התחתנה מחדש ומאושרת
ההיא שלא זכתה לילדים - חובקת תאומים
השבויים שכבר חזרו
החולים שנרפאו
העקרות שנפקדו
הרווקות שהתחתנו
הזוגיות שהתחזקה
הילדים שגדלו והביאו ברכה גדולה ונחת עצומה
הכוחות הפנימיים שכל אחד ואחת גילו בתוכם
הערבות ההדדית
האחדות
החסד
העזרה
השמחה
הצחוק
החיוכים
רגעי האושר
והשפע
והטוב.
הטוב.
שקיים!
ושילך ויגדל ב"ה
ואת עצמך חלק מהטוב הגדול הזה!
ועכשיו, לכי ומלאי את עצמך
ותני לטוב שבך לגדול ❤
אבל כשאני מסתכל סביבי
החבר'ה עם חסרונות של עצלנות וכו' שנשואים זה כי הם חירטטו בשידוכים כדי להסתיר את החסרונות
וזה לא נגמר טוב בדרך כלל.
וכאלה עם חוסר ביטחון נשואים אני לא מכיר.
ולרוב מה שראיתי בחיים זה משהו שגרם לנשים לא להמשיך את הקשר
הבנתם שלא מתאים כרגע.. אתם רוצים בכללי לחזור לעולם הדייטים בעוד כמה חודשים ואתם יודעים שאולי תחזרו לצאת איתו ואולי לא.. אתם לא בונים אחד על השני אבל הגיוני מאד שבסוף כן תחזרו ותתחתנו..
מה עושים בזמן הזה של החודשים הקרובים? לעבוד על לשחרר? (יעני לקחת טיפול מאמנת נשים וכו)
או שפשוט לתת ללב להרגיש מה שבאלו וכשאחזור לצאת אז לראות אם זה איתו ואם לא אז רק אחכ לעבוד על לשחרר ממנו ולהיות פתוחה לאחרים?
מפחדת שאני אעבוד על לשחרר אותו ושבסוף נתחתן
ומצד שני מפחדת שאני לא אשחרר איתו וככה יתחיל לצאת עם בחורים אחרים.
או שפשוט לא לשחרר ועצם זה שאצא עם בחור חדש אז פשוט המחשבות יהפכו להיות עליו באוטומטי?
תודה רבה למי שיגיב
בעזה שידוכים טובים לכולם אמן ואמן
.
עכשיו לא מתאים כי השלב שלי בחיים לא מאפשר חתונה בקרוב ואני שלמה עם זה ולא רוצה לנסות לגשר עלזה וכן להתחתן עכשיו, לכן בחרתי לחכות כמה חודשים.. וגם הוא צריך תזמן שלו.. אז כרגע אמרנו שאין מה להתחייב אחד לשני ושבאמת בא נשחרר ונזרום כל אחד עם חייו הוא..
ותודה ממש על התגובה
ולגבי הסוף- מפגש עם אנשים יכול לבלבל את מה, את הקשר עם ההוא את את עצמי באופן כללי?
ובאמת חושבת שאני משקרת לעצמי כי מרגישה שיש סיכוי טוב שבעתיד נחזור.. צודק לגמרי
ואני מאמינה שכרגע פשוט אני אשחרר ואז כשארצה לצאת באמת מחדש (לא משנה כרגע עם מי) אז אני יעשה חישוב מסלול מחדש ויראה באמת מה הרצונות שלי ומה אני חושבת על הקשר עם אותו בחור ולפי זה אני יחליט אחכ אם לנסות שוב לצאת איתו או שלא..
אבל בשביל לעבור תחודשים האלה בטוב וגם כדי אחכ להגיע באמת ממקום נקי אז אני כן צריכה עכשיו לגמרי לשחרר נראלי
וכן אבל אני בנתיים עוד מרגישה פיצית אז אני יסיים תשנה ואז יתחיל לצאת בעזרת השם שוב בחודשים הקרובים נראלי
ואי דבר ראשון תודה ממש על התגובה (:
1. כרגע לא רלוונטי פשוט כי שנינו בעצם לא רוצים עדיין להתחתן.. רוצים עוד טיפה זמן ורק אחכ לחזור לשלב של הקמת בית.. בגלל זה אני כרגע לא נכנסת לקטע של אם הוא מתאים לי או לא כי פשוט אני עוד לא מחפשת תאחד שלי.. אבל מאמינה שעוד כמה חודשים אני כן יחזור לצאת בעזרת השם. ואז בחודשים הלאה זה ההתלבטות ..
2. זה קשור באמת להתחלה, שפשוט כרגע זה לא הזמן ולכן הגיוני מאוד שאם נחזור בהמשך החיים אז כן נתחתן כי באמת היינו בקשר מאוד ארוך וטוב..
3. טוב לשמוע את זה.. ממש ממש תודה. בעזרת השם מאמינה שאני ילך עלזה באמת.. פשוט לשחרר לחיות את חיי וכשאני ארצה באמתלהתחיל שוב לצאת אם אני ארגיש שזה חוסם אותי אז אני אנסה גם לעשות טיפול ממוקד יותר..
4. הרבה הגיון ואמת בדבריך.. לגמרי.. תודה!! ובאמת נכון.. אולי זה אפילו יהיה מיוחד לחזור ולחדש מחדש אחרי שנשחרר..
5. כי בנתיים הבנתי שאני עוד לא רוצה להתחתן מסיבות שלי עם עצמי.. אז כשלא רוצה להתחתן גם לא רוצה לצאת ..
ובאמת תודה על התגובה ועל ההשקעה
ולעוף עליו ?
שמעי זה ממש יפה ומחזק ומשמח.
תודה גדולה ענקית על ההשקעה ועל הגישה.. אינלי שומדבר לשאול.. ממש כתבת מובן ומתיישב על הלב. תודה ממש.
מועדים לשמחה
אני חושב שפסלו אותי החודשיים הללו מעל 20 פעם.
ואפילו לא פעם אחת הסכימו.
התבצע דרך צד א' ב' ג' וד'.
ברוקולישהוא כנראה פרטים אובייקטיבים שלא ניתן לשנותם.
זה אומר שאולי יש לי איך לשנות את המצב
בהתחלה גם אני הייתי נורא מתוסכל מהדברים האלה.
ואז החלטתי להשלים עם זה שהרבה בנות לא רוצות אותי. בעיה שלהן. יש כאלה שכן, ואחת מאלה אני צריך. כל השאר פשוט לא מעניינות - בין אם הן צודקות או טועות, זה לא משנה. אני לא אצליח לשכנע אותן, המטרה שלי היא להיות כזה שמי שתפגוש אותי תראה במה אני טוב ולמה כדאי.
זה שינוי מגמה וזה יוצר גם שינוי במישורים אחרים.
אם יש ביקוש שארחיב עוד יותר אחשוב עוד קצת
תחשוב מה היה קורה אם היית נפגש עם עשרים בנות, והן היו חותכות אחרי פגישה אחת.
זה חוסך כל כך הרבה דברים.
במהלך חיי פסלו אותי כל כך הרבה אנשים.
אבל מה אכפת לי?
אני צריכה רק אחד...
וב"ה היו לא מעט שלא פסלו אותי.
אני מעדיפה קשר משמעותי עם מישהו שלא פוסל אותי על הסף.
נכון, זה כואב ומבאס כשמישהו אומר לא.
אבל צריך לזכור - זה לא אומר שאני לא טוב, שאני לא ראוי - רק שזה לא מתאים.
אבל זה גם הזדמנות בשביל לעשות קצת בדק בית עצמי.
ולכן אני ממליצה לעבור על הכרטיס שלך עם מישהו אחר.
לנסות לראות אם יש שם משהו שאפשר לדייק. אולי יש מידע שצריך להוסיף, או מידע שצריך להחסיר. להראות את התמונה שלך לכמה נשים, ואולי להצטלם לאחת חדשה.
כתבת שיש משהו אובייקטיבי, אולי יש דרך אחרת להציג את המשהו האובייקטיבי הזה - ואני חושבת שלהתייעץ עם אדם אחר יכול לעזור מאוד בלנסח דברים בצורה אחרת.
נפגשתי עם בחורה עם מידות טובות וצניעות פנימית וגם חן ויופי . הענין שיש לה נקודת חן אומנם נקודת חן יחסית קטנה אבל מרגיש לי שזה מפריע לי אבל בשאר הדברים כן מרגיש שטוב ונחמד , ומרגיש לי שחבל לפספס אבל אני יודע שזה יפריע לי , מה אתם מייעצים לעשות
הייתי במקום מסוים ושם שדכנית דיברה איתי ועם עוד בחור.
והיא אמרה לי שמה שאמרתי כך וכך לא היה טוב, כי צריך להתנהג כך, והנה, הבחור ההוא - הרבה יותר קל לשדך בשבילו, כי הוא עושה כך...
והיום גיליתי שככל הנראה, גם הוא עדין רווק.
משהו לספר לעצמי של אז, שגם אם הייתי נוהג כמו הבחור ההוא, אולי הייתי חוסך שיחת מוסר של שדכנית, אבל לא בהכרח הייתי מתחתן.
והסתייגות - כמובן יכול להיות שהיא צודקת ולבחור הזה יש בעיות אחרות, ואולי אפילו היא אמרה לו שהוא צריך בחלק מהדברים ללמוד ממני. אולי
כמובן זה לא תמיד ככה, ויש מקרים שבהם חשבתי שאני צודק והתברר שהאדם השני - שחשבתי שיהיה לו פחות קל להתחתן - התחתן מזמן.
אבל בכל זאת יש משהו מנחם כלפי עצמי-של-לפני-כמה-שנים במחשבה הזאת
חשבתי גם שאני לא זה שצריך לאחל לו
אז ללכת לטיפול.
דברים לא נעלמים אם מתעלמים מהם.
יש מיונויות וכלים שאפשר ושצריך ללמוד אותם.
ויש אנשי מקצוע שיודעים איך לעזור.
בהחלט כן.
די קל לזהות אדם חנפן.. זה חיצוני לו. זה צבוע. זה כדי לקבל את הטובה שתבוא אחכ.. מה אתה חושב? שבנות לא רואות את זה? שבנים לא רואים את זה?
אדם עם עין טובה, שיודע לפרגן ולהעריך ולייקר כל תכונה טובה באשתו - זה אדם שנמשכים אליו.
ומתי ככה
חיזור הוא לא דבר שלילי
שזה לא יהיה מוגזם ולא קשור למציאות
אם זה במידה נכונה ברור שזה עוזר.
גם אורחות צדיקים כותב בשער החנופה "ויחניף אדם לאשתו, משום שלום בית"
אבל גם תלוי למה אתה מתכוון מוגזם... אני חושב שזה סובייקטיבי לדעת הבחורה
ראיתי גם גברים שהתחנפו בצורה מוגזמת והבחורה שהם רצו עפה על זה
ואשה ממוצעת תרגיש בזה הרבה יותר מהר מגבר ממוצע.
אבל לנשים יש צורך במחמאות וביחס,
חשוב לדעת לפרגן, חשוב לדעת להעריך ולהעצים. מי שיודע לתת את זה - ממלא דבר משמעותי אצל הבחורה איתה הוא נפגש/ אשתו.
לצערנו יש בני אדם רעים בעולם שמנצלים את הצורך הזה לרעה (כגון 'בני דודינו')
המטיילת בארץבס"ד
אני מכירה המון בנות שישמחו לנהל דיונים על אמונה והשקפה מתוך התורה עם בן הזוג שלהן. הן גם ישמחו לשמוע חידושים ואפילו ללמוד יחד.
לעומת זאת, אני לא מכירה הרבה בנות שיכירו את הרפרנס של "טרקלין".
אתה לא יכול לצפות מבנות להכיר רפרנסים כשאין לנו קמצוץ השכלה תורנית כמו שלכם (ואני אומרת את זה כמישהי שכן הייתה קצת במדרשה). גם מבנים שלא למדו בישיבות אני לא מצפה לזה פשוט כי אין לנו את הידע. אם בן הזוג שלי היה אומר לי דבר כזה, הייתי מבקשת ממנו להסביר ואחרי ההסבר כנראה הייתי צוחקת, אבל זה היה חייב לבוא עם הסבר.
קניתי ביריד של צמאה לפני שנתיים שיחות של הרבי מלובביץ' לבת ישראל, זה עדיין מחכה לה...
נפש חיה.שנוכל בכלל להבין מה כתוב בספר הזה...
ספר של הרב דרוקמן נראה לי....
אבל תמיד מלתבטת לפני שאני קונה ספר.
כי בטח יש לו, ובשביל מה נצטרך שניים?!
בנתיים משאילה מאחים שלי כל מיני ספרים.
יש טענה שלרוב זה עובר להם בגיל מסוים.
אבל אם הבנתי נכון, היה בישיבה עד גיל 20/21 ואח"כ המשיך לתואר כשהוא מקפיד על מנהגי חב"ד? אם כן אני מכירה בנות שמחפשות סגנון כזה. להבנתי יש לא מעט... רובן הולכות דרך שדכניות רגילות בחב"ד.
(עוד משהו, יש יוזמה חדשה של מאגר שידוכים שמיועד למי שמחפש/ת להקים בית חב"די. ממה שהבנתי הם מאוד זמינים שם לשאלות לכל דבר... FAQ About ChabadMatch.com)
צהרים טובים!
הרבה זמן אנחנו רצים ללכת לספא זוגי ולא יודעים איך אפשר לעשות את זה...
אשמח לחוכמת ההמונים
וגם- אנחנו לומדים המון וצומחים בעיקר מהמקומות שהיו לנו כואבים וקשים
מה הקושי בעניין האמון?
כדאי לשקול לטפל בזה, לא להתיחס לזה כצלקת אלא כפצע.
ובכללי לי לא כ"כ קשה לתת אמון באנשים, במיוחד לא אנשים שאני פוגש לראשונה. צריך קצת אמונה (בה'), עין טובה.
כמובן שהפגישות מבוססות על אמון, שהאדם שמולך מספר לך מידע אמין על עצמו וכל הסובב אותו ושהוא מביא את עצמו ולא מזייף התנהגות. יש דברים שניתן לבחון ולבדוק אבל הפגישות והסובב אותן, לדעתי ומסברתי האישית, הן לא עניין של איסוף מידע אלא של חוויה. אני לא אומר שלא לעשות בירורים וכדומה, כמו כן צריך לברר כמה שיותר ולבדוק את ההתאמה ע"י התבוננות שכלית.
בכללי, כדאי לפנות לשדכנים שמחפשים את טובתך (ולא את טובת הצד השני שהם מנסים לשדך) ושדכנים שמתאימים למה שאת מחפשת, כלומר שמתעסקים עם אותו סוג הציבור. בסופו של דבר, אני חושב ששדכנים (לא סתם חברה שמשדכת חברה של חברה שלה) מבררים מידע באופן יותר מדוייק, או שזו יחודיות של ברוקולי בלבד
