פורום לקראת נישואין וזוגיות (עמוד 116)

נהגת בצורה הכי טובה שיש לפי דעתי.

אם זה זה שמבריח אותה.. 

ומי שלא מתאים לו ורוצה להישאר בצללים.. אז הוא חשוד בעיני כי אין סיבה לא לדבר על דברים בסיסיים לאמון. בעיקר שיש לא מעט מתחזים ומתחזות בשטח

אותו אבל גם לפתח תחביבים שלא קשורים לדייטים (וב"ה גיליתי בי יכולות שלא ידעתי קודם. מאחת התפרנסתי תקופה קצרה והשנייה בדרך)

זה חשוב מאוד להתרחק מזה. לפתח רגש ללא שכל זה קשה מכביד, ו... מבאס. מאוד.

אולי כדאי גם לשמור על מרחק סביר, ואולי לקבוע לעצמך גבולות. הגבולות האלה לא חייבים להיות "מינימלים". מותר לך להרחיק ולגדור את עצמך עוד ועוד כדי להרגיש בנוח.

כמובן שאם את או הוא תהיו בקשר זה יקל עלייך.

שיהיה בהצלחה

ואילו ההשפעה שלהם על הילדים היא דומיננטית:

1. לפי מחקר שנערך בקרב הנוצרים בארה"ב, אם אב המשפחה מבקר קבוע בכנסייה, רוב הסיכויים שילדיו יהיו כמוהו. לסטנדרטים הדתיים של האם יש השפעה מועטה בלבד.

2. ראיתי מחקר של מרכז רופין שבחן משפחות של עולים וצברים. אם אבא הוא העולה, רוב הסיכויים שהילדים ידעו את שפת האם שלו ויקיימו קשר חזק עם סבתא הדוברת שפה זו. מאידך, כשהמצב הפוך, הבעל הוא צבר והאישה היא עולה, הילדים ברוב המקרים לא יודעים את השפה, והקשר עם סבתא הוא רופף.

בשורה התחתונה, החילוני יישאר חילוני, וגם הילדים ככל הנראה, יהיו חילונים.

יש לך קישור למחקרחם האלה?

לגבי הראשון, האם יש חלוקה בין בנים לבנות?

לגבי השני, אני מכירה תוצאות הפוכות - ילדים מדברים את שפה האם (כי איתה הם נמצאים יותר מאשר עם האב).

זה גם מה שאני מכירה מהסביבה שלי ממשפחות מעורבות מבחינה שפתית - כאשר האב דובר שפה נוספת הילדים מדברים רק עברית, וכאשר האם דוברת שפה נוספת הילדים מדברים איתה בשפתה (במיוחד כאשר השפה המשותפת להורים היא עברית).

זוגיות רב-תרבותית מבפנים

לגבי הקישור לוויקיפדיה, זה מעניין מאוד - אבל לא בטוחה אם רלוונטי גם אלינו. גם לנוצרים לא בטוחה שרלוונטי, כי זה מבוסס על נתונים מלפני 30 שנה, ולדעתי שדברים הם אחרת לחלוטין עכשיו. 

למיטב הבנתי, המאמר בעברית לא מביא את מה שאתה טוען - לא ראיתי שום חלוקה בין איזה הורה צבר לרמת ידיעת השפה אצל הצאצא. צריך לשים לב גם שמדובר במחקר איכותני על אוכלוסיה מאוד מצומצמת.

רק שאלה קטנה,

פשוט אני כרגע בסיטואציה ואשמח אם לא יהיה אכפת לך לענות :/

ברגע שנפגשת עם ארוסתך בפעם ה1, ישר היא מצאה חן בעיניך או שלקח לך כמה פגישות בשביל זה?

תודה

ושוב המון מזלט

אני מבין ש'מצאה חן' המדובר הוא על המראה חיצוני, אם אני טועה תקן אותי

בפגישה הראשונה לא.

אני לא  מתכוון ל'לא' שולל שאומר שהיא כלל לא מצאה חן בעיני, יותר מדויק יהיה לומר שלא הרגשתי התלהבות יתרה מהמראה. מין אמצע כזה.

התחושות שלי כיום הם שונות לחלוטין, אני חושב שהיא נראית מדהים ולא מבין איזה כסיל הייתי שלא קלטתי את זה מיד.

בהמשך לזה אני כבר חייב להוסיף שאם אחרי כמה פגישות עם מישהי היא עדיין לא מוצאת חן בעיניך אז 'לחתוך'. 

כמה פגישות? אני לא יכול לתת מספר ולהרגיש בטוח איתו, אם תאמר לי שאתה יודע מה המספר ואם אנחש נכונה אקבל פרס כספי עצום אני אענה "3 פגישות".

נ.בתודה רבה על הברכות

לפורום הורות, ולא יחידנית.

אמן ואמן

איזה יופי!

תזכו בעז"ה להקים בית נאמן מתוך שמחה, על אדני התורה, היראה והאהבה.

לפני כשנה ניסיתי במיני ישראל אבל אמרו שכבר לא עושים את זה..

באינגלישקייק בשער בנימין. דווקא אחלה מקום

אפשר גם לשבת במתחם של המדרשה- יש שם לא מעט ספסלים וכד'. אבל כל זה בהנחה שאין שם קבוצה גדולה שמתארחת באותו הזמן

להנות ולחוות את הקשר אחרי החיפוש ואת הזכות להיות הורים ושיישאר משהו מאיתנו בעולם. 

יש גם פערים מסוימים בין בני הזוג. היא יותר אוהבת שקט ורוגע ולהיות בבית והוא מעדיף את האוירה של המשפחתיות של כולם ביחד וזה פחות מפריע לו.

בכל מקרה צריך לקחת בחשבון כשמתחתנים עם מישהו שהוא נכנס למשפחה שלך ואת נכנסת למשפחה שלו אז יש פעמים שכיף לנו עם המשפחה ויש פעמים שפחות, גם עם המשפחה האישית שלנו.

ובעיני, כשהיחסים תקינים במשפחה ויש תיאום ציפיות ודיבור בין בני הזוג לא אמורה להיות בעיה משמעותית.

אבל אחרי כל זה אני יכולה להגיד שזה כן מפחיד אותי במקצת למרות שלא תופס הרבה מקום במחשבות על חתונה

אבל יותר בקטע הפוך, שהמשפחה שלי לא תסתדר עם בעלי, כי המשפחה שלי קצת ביקורתית ואליטיסטית..

ההורים שלי יכולים להיות מאוד קשים כלפי מי שלא מתאים כל־כך לראיית העולם שלהם, שהיא בעצמה קצת אקסצנטרית, גם אם אני הצלחתי אחרי המון ויתורים להגיע לאיזון איתם, זה מבעית לחשוב מה הם יעשו לאשתי או איך הם ישפיעו על הבית שאקים, בהתחשב בקשיים שהם מערימים לאחי ולאשתו...

ברור שזה היה נשמע שיש לה בעל טוב ואיזה כייף לחיות איתו,
למה זה סותר את הרושם שהיא לא כ"כ מסתדרת עם המשפחה שלו?.

ועוד עניין,
שעל זה אני לא אפתח שירשור והעלה סוגיה שמעסיקה אותי

כן

עוד פגישה שתיים שלוש, לפי מה שמרגיש לך... טעם הוא דבר נרכש...אם היא עדיין לא תמצא חן בעיניך, כנראה עדיף להוריד...

זה כאילו נובע שיש לך טעם אחר שאתה נמשך אליו ואתה רוצה להיפגש עם משהי שישר תמצא חן בעינך או לפחות בטעם שרצית(מבחינת מציאת חן)

אבל מצד שני מבחינת השקפה ודעות אנחנו פחות או יותר אותו דבר 

לכן לא רוצה להיות בררן ולשלול ישר אבל מצד שני לא רוצה להצטער על כך(וכמובן שלא רוצה לפגוע בבחורה) :/

שאופי זה מה שחשוב, אבל בעיקר גם דעות והשקפה, שאתם באותו סוג ראש

הבעיה 

זה כאילו נובע שיש לך טעם אחר שאתה נמשך אליו ואתה רוצה להיפגש עם משהי שישר תמצא חן בעינך

לא רוצה להיות בררן ולשלול ישר אבל מצד שני לא רוצה להצטער על כך(וכמובן שלא רוצה לפגוע בבחורה) :/

אתה מסוגל להיות חבר נפש רק של אדם
עם דעות והשקפה דומים לשלך?

האמת שזה שאלה שמעסיקה אותי מאד
אבל אולי  זה עלול לנצלש לך קצת את השירשור.
חברות זה פשוט דבר שנוצר.
זה לא דבר שאם יש א+ב+ג+ד בבנאדם אז נצליח להתחבר
אז למה בעולם ה'שידוכים'. הכל עובד על 
עקרונות/מה חשוב לי, כשזה בכלל לא הגורמים לאהבה ולחיבור לאדם.
ולהפך העיסוק בזה הופך את כל הקשר והחיבור לאובייקטיביות ושכלתנות.

כאילו מיילא להגיד 'חשוב לי בנאדם עמוק' כי אני רואה שהחברויות שלי
לטווח ארוך ומשמעותי זה דווקא עם אנשים עמוקים.
או להפך, קלילים.

אבל דעות והשקפה?
אולי בסיסי, ברמת הגבולות אדומים והשפעה רוחנית.
חוץ מזה, למה זה פרמטר?

"אולי בסיסי, ברמת הגבולות אדומים והשפעה רוחנית."

כאילו ברור לי שזה חשוב.
הערכים שלי מאד מאד חשובים לי.
וגם ברור שמחפשים מעבר לחברות.
אני צריכה לחשוב איך לדייק את השאלה שלי יותר.

אולי באיזה שלב צריך לבדוק אותם.
אולי מלכתחילא להיכנס לקשר אחרי שסימנו וי על הדברים האלה
לא להתחיל קשר כשאלו כל הזמן על שולחן הניתוחים.

אני רואה הרבה אנשים שיוצאים מסביבי מפילים קשרים על סעיפונים בעבודת ה' 
כ"כ פרטית, דברים שבכלל לא יהרסו את הבית או יובילו אותו בצורה שונה בתכלית.
בטענה של 'לא בראש שלי' וזה נראה לי חבל.

במיוחד בציונות הדתית שיש כל כך הרבה תתי זרמים
 

זכרתי שפעם מישהו העלה פה משהו בנושא 
וחיפוש קצר בפורום הראה לי שזה היית אתה

ניראלי השיעור הזה נאמר במיוחד בשבילך - לקראת נישואין וזוגיות

חלילה, אני לא מהמאמינים באלימות

אבל הוא מדבר על מעורבת של דתיה וחילוני
אני התכוונתי פערים אחרים של השקפה ודעות.

וחח אין לי רעיון וההפך של קטנוניות?!

אולי כוללני או בעל ראיה רחבה

לזה באמת אולי צׁ'אנס למרות שאני מרגיש שאסור לי להתפשר על הכיוון ומציאת החן שאני מעוניין,

ממש קשה לי כשאני חושב כל פעם על העניין הזה

תודה רבה לכולם

לקרובי משפחה/ מדוייטים/ כאלה שהקשר איתם אמור להיות יותר אישי סמיילי רגיל/ קורץ או כזה, נראה לי סבבה, השאר לא הייתי שולחת, בטח לא לבבות...

לאנשים בצוות או כאלה שהיחס אליהם אמור להיות יותר ענייני לא נראה לי שייך...

שלא משתמעת לשתי פנים, בטח שלא. אבל סמיילים רגילים? סמלים בנאליים? למה לא? זה פשוט קיצור לחוש הומור. העיקר שלא תכתבי להם בסוף "נשיקות, אוהבת" (מה שקרה בטעות למורה שהכרתי מול מרצה אורח שהזמינה, כי היא התבלבלה בינו לבין תלמידה)

ובאופן אישי, משגע אותי כשקובעים שעה לדבר בטלפון, נניח 21:00, והוא מצלצל ב-21:15. כי זה אומר שאני יושבת כבר רבע שעה בוהה בטלפון.

מילא שיש פגישה פיזית, אבל לאחר בצורה רצינית לפגישה וירטואלית בלי להגיד משהו - מאוד מפריע לי.

נראה לי חלק עקרוני מקשר זה להבין שיש פה שני אנשים, על כל המשתמע מכך.

אני חושבת גם שיש הבדל בין לקבוע ב-21:00

ולהתקשר ב-21:15

לעומת 21:04

אולי זה גם עניין של אופי, אבל כשאני קובעת לדבר עם מישהו בטלפון, אני משתדלת להגיע למקום שיש בו קליטה נורמלית, בלי רעשי רקע, שארגיש בנוח לדבר בו. אני לא כועסת אם מישהו מאחר בכמה דקות בודדות, אני מניחה שגם הוא התארגן וקצת התעכב. אבל רבע שעה זה מוגזם בלי לעדכן. לך תדע, אולי הוא שכח שהוא קבע איתי? 

וגם לא כאלה נדירים.

זה יכול להיות ברמת ה'להיות בשרותים'

הכל לגטימי, לא צריך להגזים.
כולה שיחת טלפון

אני בדר"כ משתדלת להגיע לפני הזמן

@מפוצלשת(:

וואי פעם פיספסתי תאוטובוס וחיכיתי לאחד הבא ואז היה פקקים והוא בכלל הקדים. ואז שהגעתי עוד הייתי צריכה להתפלל מנחה. חח זה היה לא נעים

אייי באמת לא נעים.

אם אני רואה שאני מתעכבת, אני מודיעה על זה בזמן הנסיעה.

אבלללל

אחים שלי מאחרים(או היו מאחרים) לדייטים פי שמונה ממני

בד"כ הצד השני לא ידע מזה...

אם קבענו נניח ב-17:00, והגעתי ברבע לחמש, אני לא אשלח לך הודעה שהגעתי.

ההנחה שלי היא שקבענו בשעה מסוימת, והוא מתכוונן לשעה הזאת, ופתאום כשהקדמתי לו ברבע שעה זה ילחיץ אותו. אם קבענו בנקודה מסוימת, יכול להיות שאמתים 50-100 מטר משם, ואתקרב בשעה שקבענו. וגם אז, לא אצור קשר (בהנחה שלא קיבלתי שום עדכון אחר) עד שיעבור עוד איזה 10 דקות, כי אני מבינה שלפעמים אנשים מתעכבים - ובנוסף, יש לי ציפייה שהוא יעשה את הצעד הראשון, אז אני נותנת לו את הזמן הזה.

ונראה לי צריך להכניס משתנים נוספים למערכת -

לא דומה בעיניי מי שמגיע ברכב פרטי לעומת תחב"צ, או אולי ברגל. (נניח בנושא העדכון, אם הוא נוהג, אני מעדיפה שלא ישלח לי הודעה תוך כדי נהיגה.)

כשאני הגעתי מרחוק ובזמן ולו היה אוטובוס ישיר במרחק נסיעה של רבע שעה. בסוף הוא הגיע מדושן עונג, לא התנצל וכששאלתי מה קרה, אז הוא הסביר שהעדיף ללכת רגלית..

כי זה באמת ממש מחמיא 

הייתי זורמת. אפילו בשביל הקטע... יותר הוווו תודה לך

ואם הייתי יכולה הייתי מביאה לו פתק גם...

וחושבת לעצמי, וואלה חמוד ממש! (ובודקת שלא מצלמים אותי במקרה ל"מה אתם הייתם עושים" או משהו כזה, בכל זאת צריך לתקתק הופעה לסלביות פתאומית ברשת)