פורום לקראת נישואין וזוגיות (עמוד 1157)

יש לאחרונה הרבה שמציעים לי ישירות (את עצמם), הם לא מתאימים לי ואני פחות אוהבת הצעות כאלה...

אולי ה' רוצה שאתן לדברים כאלה הזדמנויות?

ה' מביא את זה בכל מיני דרכים מעניינות

תמיד מתחילים איתי פחות דוסים ממה שאני וממה שאני רוצה

דוסים שאני רוצה לא מתחילים בד"כ

התכוונתי שדוסים ברמה שלי לא מתחילים עם בחורות...

אם היה בחור שהייתי מעוניינת בו, לא הייתי מתחילה איתו אבל הייתי דואגת שיקשרו בנינו

של תקופות.. יש תקופות שיש מלא הצעות ויש זמנים קצת יבשים!

ואני מתפללת על זה. אולי יש סיבה שהוא לא רוצה את זה עכשיו ואולי הוא רוצה שאתפלל יותר?

אי אפשר לדעת את "הסיבות של ה' "

 

בוודאי צריך להתפלל.  ואם את יודעת על "מישהו שמקפיד", אז ראוי לבקש סליחה גם בלי זה. ואם לא - לא צריך לחפש "מתחת לאדמה" לכאורה.

 

ואת גם צודקת שאינך נענית לכאלה שאת חושבת שאינם בכיוון שלך (אם כי יתכן גם בחור "ברמה, שינסה בעדינות ליצור קשר. אם הוא נראה מתאים - אפשר להעביר לפסים של בירור ע"י מכרים).

 

כדאי גם להשתדל באופן "מעשי". וכך ראוי.

 

אולי תלכי לשדכנית טובה שיש לה הצעות בכיוונך? 

גם לדעתי זה "פחות דוסי" להתחיל עם מישהי סתם ככה.
אבל אולי אותו אחד שעושה את זה הוא מאוד דוס, אולי אפילו יותר ממך, ובעניין הזה הוא פשוט חושב אחרת? הרי אין בזה איסור, זה פשוט "לא מריח טוב". אולי הוא חושב, מסיבה כלשהי, שאין כל חסרון בזה. את לא יכולה לקבוע את רמת ה"דוסיות" של מישהו עפ"י מעשה אחד.
מה שכן, אני מסכים שזה בהחלט הגיוני לראות בזה סימן מחשיד. אולי אפשר פשוט לבקש טלפון לבירורים? לא לזרום איתו לגמרי, וגם לא לסרב אוטומטית. לבקש טלפון לבירורים ולראות אם זה יכול להיות שייך.

אני מקווה שלא הבנתי אותך לא נכון... א"כ, אז סליחה ותמחקי את מה שאמרתי.
בכ"א, ב"הצלחה

לא אמרתי שזה אסור, אמרתי שבמציאות זה בד"כ לא קורה... ומי שדיברתי עליהם לא התאימו לי מהבחינה הזאת לא בגלל זה.

זה לא קורה הרבה..

 

ולכן אני מודה מראש על הפניות לעזרה אבל אני מעדיפה ללכת על הדרך הבטוחה

בס"ד

 

אם מציעים לך פה אפשרויות חבל לא לנסות. מי אמר שזו לא השתדלות נכונה שה' חפץ בה? ומי יודע....

ובנוסף אולי תוסיפי את עצמך לשירשור:

שרשור היכרות חדש מאוד! - לקראת נישואין וזוגיות

 

 

 

 

תתפללי על זה, תיפני לאנשים שיכולים לעזור, שדכנים/חברות..

וזהו, השאר תרפי. אל תילחצי אם את בסדר או לא..

כשלי יש תקופות יבשות, אני אומרת יותר טוב, כנראה אני צריכה עוד לחכות, אז ה' שומר עלי שאני לא יצא בנתים סתם..

 

צריך לחשוב ולפשפש במעשים לבדוק אם אכן לא הגעתי למצב שמישהו מקפיד עלי וכד'.

אבל לא בקטע של לחץ ויסורים עצמיים, אלא בחשיבה חיובית לתיקון ולעליה.

תמיד חשוב להתחזק ברוחניות, וזה יוסיף לך טוב בכל מקרה.

 

 

השטיח האדום כבר בדרך.
מוזמנת לספר על עצמך.
כאן או בשרשור היכרות.

אני בקשר עם בחור כבר די הרבה זמן. בד"כ טוב לנו יחד. הוא דואג לי ואוהב אותי, וחושב על חתונה, ואני לא שם. עדיין לא שלמה עם זה. תמיד דמיינתי את זה אחרת! חשבתי שמרגישים שזה זה... אבל אני לא מרגישה.... ברור שאנחנו קשורים אחד לשני ואני מאמינה שיהיה קשה מאוד להיפרד, אבל איך אני אמורה לדעת שזה הבחור??
יש לו תכונות שאני מאוד מעריכה, ויהיה קשה לי לוותר עליהם אך מצד שני יש גם תכונות שאני פחות אוהבת.... מה עושים??

נתחיל מהסוף להתחלה, לגבי התכונות. תשאלי את עצמך, למה הם מפריעות לך? התכונות הטובות מנצחות את הפחות טובות? תדברי איתו על זה.

נמשיך לרגש, קודם כל אולי התכונות הם אילו שמפריעות לך להמשיך, ואם תדברו על זה יעזור לך למצוא כיוון.
דבר שני שצריך להבין שכל אחד מתקדם בקצב אחר. אפשר לקחת סיכון ולהיפתח לגמרי ולראות לאן הלב יוביל אותך בגלל שנראה שלפחות מבחינה שכלית הגיוון טוב והגיע הזמן לשחרר.

כמובן שאני לא יודע מה ההגדרה שאתם יוצאים די הרבה זמן....אז קחי את דבריי בערבון מוגבל.
בהצלחה!!

ברוכה הבאה!

נראה לי שתמיד ועל כל אחד אפשר למצוא תכונות שגם לא אוהבים..

וזה משו שצריך להתמודד איתו ..

אגב- דמיונות זה לא המציאות

תחכו עוד טיפה ותראי מה מתקדם.. בע"ה אולי לאט לאט תרגישי יותר חיבור

 

תכונות שאת פחות אוהבת יהיה בכל אחד,

 

אנחנו בני אדם ולא מושלמים, יש לנו חסרונות.

 

על כל פשעים תכסה אהבה...

 

אז עם את אוהבת את היתרונות שלו , נעים לך איתו? כיף?? את סומכת עליו??

 

תבדקי עם עצמך מה גובר בהרגשה כמה הוא מקסים או כמה החסרונות שלו בולטים???

אבל אני חושב שהרבה יותר חשוב לבחון את הקשר עצמו, מאשר לבחון את הבחור/ה הפוטנציאלי/ת.

 

בסופו של דבר גם את וגם הוא תשתנו במשך החיים שלכם, ובהתאם גם הציפיות שלך ישתנו מבעלך במשך החיים.

ומה שאת מצפה ממנו היום, בעוד חודש זה יכול להתהפך לגמרי.

אז יהיה לכם הרבה יותר טוב לראות איך אתם מתנהגים ומתמודדים בזוגיות עצמה.

 

אם טוב לכם ביחד ויש לכם כימיה, והבן סה"כ מתאים לך מבחינת ההשקפה הדתית, אז למה להינעל על דברים כ"כ טכניים??

ולדעתי לא בונים זוגיות על דברים טכניים כמו מקצוע ספציפי ןכו... את רוצה אדם משפיע? תראי איך הוא מתנהל בחיים ובקשר בינכם.
לדעתי לחפש תכונות מסויימות זה נכון,אבל הם לא מוכרחות לבא לידי ביטוי במסגרת שנמצאת בדמיון שלך. כי מה שקורה אז זה שאת בודקת אם הוא מתאים לתבני. שב ויה אצלך במקום להכיר ולקבל את מי שהוא....

את לא יכולה לצפות מבחור להשתנות בהתאם למה שאת רוצה, לא משנה כמה שבא לך שהבחור הזה יהיה בחור החלומות שלך. מה שכן, את יכולה לחפש בחור מתאים מלכתחילה לציפיות שלך, ואז זה בסדר.

בן/בת זוג בוחרים לפי מי שהם עכשיו ולא לפי מי שהם יכולים להיות, כי פוטנציאל זה דבר שאינו נקבע עדיין והוא יכול להשתנות, בהיגוד למה שחשבנו, לטוב או לרע.

המקצוע ממש לא חשוב. מה לעשות, לא כולם מתאימים להיות מורים. ואם לא מתאים לו הוראה לטובת שניכם כדאי שהוא יחליף מקצוע.
אבל לגבי השאיפות והקשר לישיבה אם זה חשוב לך מותר לך להינעל על זה. זה כן משו שיכול להראות על הרמה התורנית שלו ועל השאיפות שלו לעתיד, ואם את רוצה יותר מזה- זכותך.
אגב, זה בכלל לא סותר. אצלנו בישיבה. יש הרבה שלומדים בבוקר באוניברסיטה ואח"כ חוזרים לחצי יום בישיבה וגם אחרי החתונה גרים באזור. בהצלחה.

למה להיות עם דרישות ממנו , את באה לנהל אותו??

 

ומה את תשפיעי על האומה???

 

אל תחפשי שליטה בבחור, א. זה לא מעשי ב. לא משתלם. חפשי שותפות וביחד ההערכה ואמון ,

 

מי רוצה להיות בתנאי קבלה ומבחן??

 

תחפשי גבר להתחתן איתו שירצה להשקיע בך ובבית שאתם מקימים.

 

שיהיה לכם כיף ונעים ביחד , שיהיה מכנה משותף,

 

עם רשימות הולכים למכולת לא לפגישות.

 

בהצלחה.

צריך מלא רחמי שמים! אנא תתפללו!

בע"ה שתצא מזה מהר ובלי נזקים בע"ה.

עדכון מהערב: שבוע טוב חברים יקרים. תפילותינו של כולנו מכוונים להבראת ענבר. ענבר ב''ה ערה ונושמת לבד ומתקשרת איתנו בלחיצות ידה השמאלית.  בל נטעה אנחנו עדין זקוקים לרחמי שמים למנוע הרעה במצב שעדיין פוחדים ממנה. כולנו מחכים להתחזקותה להמשיך בטיפולים וניתוחים לא פשוטים.
עדיין סכנת חיים בכל רגע ורגע.

להמשיך להתפלל לרחמי שמים מרובים ורפואה שלימה לענבר חיה בת חגית חנה (השם חיה הוסף השבוע למי שלא התעדכן).

תזכו למצוות!

עוד לא עשו לה את הניתוח כדי לתת לגוף שלה זמן להתחזק. 

היום במנחה יוסיפו לה את השם חיה. 

להמשיך להתפלל לרפואתה!

המצב לא פשוט.

אגב- לא על כולם הסגולה הזו עובדת.. סליחה על הביאוס..

מלא ברכה ושפע ברוחניות ובגשמיות

ב"ה שאתה עדיין באווירת אדר "ונהפוך הוא" "בבאסה כבדה ויגון חודר"

שיהיה שבוע מלא בשורות טובות  לכולם.

למה הפתיחה שלילית??

אגב גם אני היתי אצל האדמור מזוועיל ונושעתי בענין אחר.

אולי כדאי ללכת שוב הפעם בעניני זוגיות..

שיהיה רק שמחות אצל כולם!
הלואי ונזכה כולנו מהרה לאור חדש על ציון!

זה הזמן גם לומר תודה לכל השותפים בפורום שבודאי בודאי החכימו אותי לאורך הדרך. הלואי וגם אני הצלחתי לתרום כאן לאחרים על אף השותפות המצומצמת שלי בפורום.

כל הברכות והאיחולים...
לדעתי כדאי להחליף כותרת למרות החרוזים היפים שבבשורה...
(החיים והמוות ביד הלשון)

אז איך זה קשור אלינ"ו

 

 

 

 

 

 

 

 

 

|צ|

ו.. מפלגה תורנית, אבל מעשה לא כ"כ...

ופותח השרשור,
בכלל לא מצחיק בעיני.
כואב.

קרירות יש כאן.
תנו חיוך, גם בחינם, גם בריא!
^_^

לנצל זקנה שלא מבינה ובסך הכל מבקשת עזרה זה לא מצחיק אותי
לא יודעצ מה עם השאר

 

הודיה בת שרה רבקה לזיווג הגון בקרוב !

 

תודה צדיקה .(:

לא להאמין שזה הגיע!!
איזה ריגושים....

מתפללת עלייך..

זה נשמע שממש קשה לך בחיים ביום יום.

שאת לא חיה באמת אלא רק כלפי חוץ מעמידה פנים.

אני יודעת שזה ממש קשה.

יש נסיונות, יש דברים קשים בחיים האלה.

אני חושבת שזה ממש קשה לחיות איך שתיארת.. אני מכירה את ההרגשה.

אשמח לעזור, להיות אוזן קשבת- אם את רוצה בפרטי.

מאחלת לך הרבה שמחה ושתתחברי לטוב שבך..

קרה משהו?
אם את לא רוצה לומר פה אפשר בפרטי (מחובר בזמן הקרוב...).

והשאיר אותי פגועה.. לא קרה משהו אסור ח"ו. בקצרה חשבתי שהכרתי אותו ועם הזמן גיליתי בן אדם אחר לגמרי.

הרגשה שרימו אותי. קשה לתאר את זה..הייתה לי היום ממש התפרקות ונפילה ליאוש, הייתי חייבת לשחרר את התחושות האלו ממני.. תודה לק-ל זה עזר.

בינתיים אני באמת מעמידה פנים ומשדרת שהכול טוב אבל מבפנים שבורה.. הזמן יעשה את שלו וזה יעבור..אני מתפללת ומקווה שכמה שיותר מהר אבל גם אם יקח זמן בסוף זה ישתפר.

ובנוגע לקבלת טיפול/יעוץ אני לא חושבת שאלך..

תודה רבה לכם

ובסופו של דבר, רק הזמן מרפא את הפצעים.
מקווה שיגיע הבחור הכי מתאים לך בקרוב ותהיי מאושרת ושלמה

זה בשבילך.
ולא תמיד מישו צריך לדעת על זה.

הלוואי והזמן לא רק ישכיח אלא באמת יעזור לרפא.

הצחקתני

תעסיקי את עצמך בדברים אחרים...

תתני לזה לזרום עד שיהיה לך כיוון יותר ברור.

אלו שכן, אתה חייב להיות מכיל ומבין איתן ולתת להן את הזמן שלהן. ככה זה עם נשים, הן יותר רגישות מגברים ולכן, כשהן נפגעות אז זה פוגע בהן יותר קשה. לכן לוקח להן יותר זמן להפתח, מחשש להפגע.

ואם לא טוב לך, אז תחפש מישהי יותר פתוחה מההתחלה, אבל אל תבקר את אלו שלוקח להן יותר זמן להפתח.

אלו הן,

ואיתן אנו צריכים להתחתן..

וכל עוד אין אמון קשה להפתח כי באיזשהו מקום מפחדים להיפגע.

אם לא, אז למה אתה מצפה שהן יתנו לזר את הנפש שלהן 

הן שומרות עליה כן יעשה בה שימוש לרעה

שהן מוצאות את האחד הן נותנות את הנפש והנשמה בעיניים עצומות!

 

בהצלחה

ברור שצריך למצוא את דרך האמצע

אבל בעיני...יש בזה גם משהו יפה בבישנות ההתחלתית הזו

קשר טוב צריך להיבנות בהדרגה

 

כמובן שאני יכולה להבין שיש כבדות ויש כבדות..

יכול להיות שמישהי מסויימת כבדה מדי בשבילך

וזו זכותך להחליט שלא מתאים

בכל מקרה,טיפת סבלנות אף פעם לא מזיקה

 

למרות שבפועל זה לא כ''כ הולך.... 

אמרו דברים נכונים וחכמים.
ובנוסף - יכולה להגיד לך שזה לא "בנות".
נפגשתי עם בנים עם אותה 'תופעה' בדיוק!
תלוי אופי, קשור גם לאנטימיות, לאמון...

 

ויש דברים שכמה שרוצים להוציא אותם, לשתף, לספר, לפעמים זה קשה.
ולוקח זמן לפה להוציא את זה. (כן, ממש כך!)
 

לשני הצדדים יש עבודה -

לצד א' - להשתדל להפתח ולהתאמץ על זה למרות הקושי, זה חשוב ובסכ"ה בשביל להתקדם ולהתקרב ולבנות משהו.
לצד ב' - להכיל, להתאזר בסבלנות, לדעת גם מתי לזרום וליזום ופשוט ללמוד את מי שלפניך. זה חלק מזה.
 

ראוי לציין שיש לך כתיבה - מדהימה..

זה ממש תלוי באופי של הבחורה תנסה בברורים לברר אם היא מופנמת.....

לי יצא כמה פעמים להיפגש עם בחורים כאלה אבל אני לא אומרת שכל הבנים כאלה

אלא זה היה בחורים עם אופי שקט ומופנם...

יש אנשים פתוחים וזורמים וזה לא קשור לכרטיס אשראי ,

 

ניתן לשוחח ולפטפט גם בלי ישר לחשוף קטעים אישיים.

ב. בנות הן יותר רגישות ודרך התקשורת שלהן שונה מעט מדרך התקשורת הגברית.

אני הייתי הראשונה שנפתחה ויזמה וכו'

ואכן, הבחור חתך כי הוא לא היה מסוגל להיפתח. (long story short)

 

לך תדע כמה הבנות שיצאת איתן עברו כדי לחשוש מהיפתחות...

כל כבודה בת מלך פנימה.

מאחל לך שתצמא מישהי כבדה שלא תחלוק את חייה עם גברים אחרים.

<צ>

אני חושבת עם בחור גדול מבחורה ב-3 4 שנים זה נורמאלי אבל עם הבחורה גדולה יותר מהבחור 3-4 שנים זה קצת מופרך.
חברה שלי מהלימודים התחתנה עכשיו עם בחור שהיא גדולה ממנו בארבע שנים. ואני ממש לא בעד זה.

באמת לא מצליח להבין את זה - אם גם הבחור וגם הבחורה בוגרים מספיק, למה שתהיה בעיה אם הבחורה גדולה מהבחור?

 

במה זה פחות יתאים? האם הם יאהבו פחות אחד את השני? האם האישה פחות תעריך את בעלה?

 

הכל תלוי בזוג, ובפתיחות שלו.

 

אין שום פסול בבחורה מבוגרת מהבחור.

שיהיו פחות מאושרים (אם בסופו של דבר החליטו להתחתן כנראה שטוב להם ביחד), אבל סיכוי סביר שיש פער (כמו שיש פער במצב שהבחור גדול מהבחורה בכמה שנים. ואולי כשהאישה מבוגרת מהאיש זה יכול לגרום לה קצת לזלזל, לא דווקא במודע. רק אולי), לכן מראש (ב"בירורי התאמה") כנראה שזה יבוא בחשבון (באופן מוצדק).

 

בכ"א, אני מכיר כמה זוגות (כאלה עם שנה לטובת האישה ואפילו יותר) והם חיים באושר.

לא כל מה שמקובל הוא הנכון ולא כל מה שלא מקובל הוא הלא נכון, צריך לבחון כל דבר.

 

[וברור שטוב לא להיות משונה, כדברי חז"ל "לא יהא יושב בין העומדים ולא עומד בין היושבים" וכו', אבל בדבר כזה (נישואין) לא יודע אם צריך לחשוש מה אומרים או אם אנחנו בולטים (במיוחד שגיל זה דבר לא בולט לעין), צריך להתחתן. וכל עוד זה לא סותר את התורה זה בסדר].

מכיר (לא הכרות אישית יש לציין) אפילו שמונה שנים..

והאמת ממש מכעיס אותי החשיבות שנותנים לזה.
אין לזה טיפת משמעות.
מכירה עשרות מקרים כאלה ומעולם לא שמעתי שזה משנה משהו. לא זוכרים את זה בכלל.

ולמה זה מכעיס אותי כשפוסלים מראש בגלל זה?

כי לדעתי מה שמסתתר מאחורי הרצון הזה- זה שלא יהיה פער בחוויות חיים, זה הרצון להרגיש שהוא הגבר-שהוא יציב שהוא בוגר שהוא יתן לי בטחון שאפר להשען עליו...ומהצד הגברי- כנ''ל אבל הפוך- להרגיש שאני יכל להיות הגבר ,להשפיע להעניק וכו...

וכל הדברים הנ''ל הם לא השלכה של גיל- אלא רק של האישיות של האדם וההתאמה בינכם.
יכל להיות בחור שגדול מהבחורה בעשר שנים ולא יץן לה את התחושה הזאת.
יכל להיות שהוא גדול ממנה אך לא בוגר בנפשו ולא נותן תחושת יציבות.

ברור שיש שלבים בחיים שפער גילאים הוא יותר משמעותי- למשל בחור בן 18 ובחורה בת 23-24...ההתבגרות הנפשית בשנים אלו היא משמעותית ....
אבל
צריך לברר ספציפית על הבחור/ הבחורה ....לא תמיד זה כזה סטיגמטי.

אני נפגשתי עם בחורים שגדולים ממני ב6 שנים אבל לא היו בוגרים ולא נתנו לי בטחון כמו בעלי שקטן ממני בכמעט 4 שנים אבל גדול ממני מבפנחם בכמה וכמה מידות.


תכל'ס-נכל מה שרציתי לומר זה שצריך לבדוק עניינית לגבי הצעה כזאת ולא לפסול מראש רק בגלל הגיל.

אגודלים למעלה!

ככה יש יותר הבנה בין הצדדים וקרובים אחד לשני (סוג של גדלים יחד..)

יכול להיות שאני לא לגמרי צודקת בזה אבל זו מחשבתי.

בס"ד

זה לא היה משמעותי כ"כ אולם בכל זאת הפריע לי שהיא הייתה גדולה ממני.

והוא הכי טוב בשבילי

אם בחור בוגר שקול ואחראי לנה לא לנסות..
וכן להפך..

והוא נהיה בן 24 שבועיים אחרי שהתארסנו בערך..
ב"ה לנו זה מצוין,חוצמיזה שלא באמת מרגישים הבדל,זה כאילו מתאפס כשמתחתנים

כאלו שכבר גמרו לימודים?

ולעבוד. כמו כל זוג.
בהתחלה אולי חיים קצת בצמצום אבל בהמשך תהיה לכם הרחבה בעז"ה. צריך להתנהל בחכמה. ואפשר (וצריך) לקבל עצות מההורים ומאנשים חכמים (בעיקר כאלה שעברו את זה).

בנחת, אתם לא הזוג הראשון, עוברים את זה. בהצלחה.

מה את רוצה לעשות? אם את רוצה להתחתן בשנה הקרובה, איך תשלמי שכר דירה? איך תקני אוכל? מה את חושבת?

זה לא ברור לך שאתם צריכים לכלכל את עצמכם?

 

מבחינה טכנית, או שעובדים ולומדים תוך כדי, או שאחד עובד והשני לומד ואח"כ מתחלפים.

אבל מצד שני כדאי לקחת את דבריהם בכובד ראש.

לא חייב ללמוד מקצוע ישר על ההתחלה כדי להתפרנס, אבל צריך לקחת בחשבון שהעבודות שיהיו זמינות, רוב הסיכויים שלא יהיו הכי מלהיבות ושהמשכורת שלהם תהיה בהתאם.

גם צריך לקחת בחשבון שאם רק אחד מכם יעבוד ולא יכניס מספיק, אז גם השני יצטרך לעבוד ולהכניס משכורת נוספת.

גם, אם אתם מרוויחים משכורת של מינימום או קצת יותר, אז כדאי לגור בישוב יותר זול ולא בעיר או בישוב יקר וגם, לשכור דירה בתאם ליכולת הכלכלית שלכם ולא לפי הרצון שלכם.

תקנו אוכל קודם לפי מה שאתם צריכים כדי לחיות ורק אחר כך, אם יש לכם את הכסף, אתם יכולים לקנות דברים שהם פרווילגיה (כגון משקאות קלים ומיצים, ממתקים, מאפים, מעדנים, חטיפים, בשר בקר/כבש, חומרים יחסית יקרים לבישול ואפייה וכו').

אם אין מספיק כסף, אז קונים מה שצריכים ולא מה שרוצים.

"יוצאת", וזה כיוון רציני - 

 

אז את שואלת לא "לפני" משהו, אלא כשכבר קורה.

 

אי אפשר "לסחוב" בלי סוף ש"יוצאים" - על כן מבחינה זו צריך להביא בחשבון שאתם תעשו דברים במקביל (אם אכן יתברר שזה בכיוון של נישואין): גם תלמדו, וגם תעבדו בינתיים "מהצד". די מצוי..

קודם כל אני מעריך מאד שהתחזקת ועלית מבירא עמיקתא לכיוון איגרא רמה זה כבר כיוון טוב לדרך המלך שהיא דרך ה'. עכשיו, לענ"ד למחוק דברים מהראש וחויות שליליות וגם חיוביות זה ממש בלתי אפשרי, אבל, צריך כל פעם שעולה מחשבה רעה או לא טובה חייבים להדחיקה הצידה ולהתמקד בדברים אחרים דברים טובים אסור לשוט על מחשבה זו אפילו לשנייה! זו עבודה קשה, אני יודע, אפילו נראית לנו בלתי אפשרית. אבל אני חושב שזו הדרך היחידה והיא מצמצמת וממזערת את המחשבות הללו עד למצב שהן צצות רק לעיתים רחוקות. המון הצלחה וסייעתא דשמייא!

את ראשך במחשבות טובות, חיוביות ואופטימיות, והמחשבות האלו יתבטלו לאט לאט.

בהצלחה רבה מאוד!

זה גם בלתי אפשרי...

אני חושבת שאדם צריך להשלים עם עצמו וכל מה שהוא ומה שהוא היה בעבר, ולהסתכל כמה הוא התקדם..

אז כשקופצים לך התמונות והזכרונות לראש, תשמחי! ותראי כמה התקדמת מאז ובאיזה מקום טוב את היום!!

אנחנו בני אדם וכולנו חוטאים, כמובן שיש מקום לחרטה ולהתקרב לה' אבל אין דבר כזה למחוק ולשכוח.

תשלימי עם מה שהיה, זה קרה, אבל את הצלחת לסיים את זה ולהתחזק בעבודת ה'!

מעריכה אותך מאוד

אין מה לעשות. זה כולל יצרים, מחשבות ודחפים.
מה שהיה היה.. הצטערת והשתנית לטובה, זה העיקר!
מה שקורה עכשיו זה כוחו של הטבע..זה חסר לך. חפשי לך מישהו כלבבך והפעם זה יהיה בהיתר

(תזהרי לא להפוך לאובססיבית בשם הדת)

להתפלל ולהתחרט.

 

להתבונן מדי פעם כמה זה לא שייך, מגעיל, עד שהדברים הללו יעוררו סלידה חזקה; וממילא, לא יהיה "פיתוי" להיזכר בם.

 

ועם זה, גם לדעת להרפות. לפעמים כשמנסים להוציא משהו "בכח", אז עצם זה שחושבים על כך - כבר מעלה אותו..

 

להוסיף בחיוב.

 

ואני לא חושב שצריך לשמוע לעצות כאילו "ככה זה" ו"להשלים עם זה".. חלילה. ברור שזה דבר גרוע מאד. ויש דבר כזה שכאשר אדם מאד מתנתק ממשהו - הוא כבר לא זוכר אותו.  טוב שאת מאד מתחרטת, בעז"ה יגיע גם השלב הבא.

 

 

זה מאוד טבעי, ותאמיני לי שאת לא היחידה ולא האחרונה שנפלת בעוונות האלה.

יש הרבה ויש כאלה שחושבים שזה לגמרי בסדר.

עצם זה שאת מבינה שזה לא טוב זה הרבה!

ואת מצטערת על זה ועשית תשובה.. מה את רוצה מעצמך? אל תלקי את עצמך על זה.

הדחפים המיניים האלה הם טבע העולם והם ימשיכו ללוות אותך והם מלווים גם אנשים שלא ירדו למקומות האלה..

אני חושבת שאת לא צריכה להתנגד לתמונות ולמחשבות האלה.

לקבל אותם באהבה בחיבוק. להעריך את עצמך על זה שאת כבר לא במקום הזה.

לא להלחיץ את עצמך כי זה בסדר גמור.

"הרפו ודעו את ה'"

לא כתבתי על ה"מחשבות" שעולות לה בעל-כרחה, אלא על מה שהיה.

 

ומי שחושב שמה שהיה אינו מגעיל - בחיים לא יעשה תשובה אמיתית.

 

וזה שיש כאלה ש"חושבים שזה בסדר" - זה רק מזעזע עוד יותר.  יש "שחושבים שזה בסדר", על כל מיני תועבות בעולם. מי שמאבד חלילה את החוש של הסלידה מדבר כזה, בהפקר, בגלל ה"יש שחושבים", או ה"יש שעושים", מאבד אוצר יקר מאד של תחושה טבעית ועדינה.

 

חבל מאד שבמקום לאמץ ולחזק את התפיסה הנורמלית, היהדותית, נאחזים בכך שיש היום תרבות עקומה ונוראה, כדי "לנחם". זה הכי גרוע.

 

ואם היתה חושבת כמו דברייך, תשובתה לא היתה תשובה. כי תשובה צריכה חרטה אמיתית, ולא מחשבות שזה "לא כ"כ נורא, כי יש כאלה"...

 

ומה קשור "הדחפים המיניים"...  היא לא דיברה על כך שיש יצר שמוצא את מקומו הנכון בתוך מכלול של נישואין - אלא על כך שיש לה "תמונות" קשות ממישהו שלא היתה נשואה לו. זה באמת דבר קשה ומצער מאד-מאד. 

 

"לקבל באהבה וחיבוק" מחשבות כאלה?!  זה שקר וכזב ומזעזע. זו ה"שיטה" היום של העולם המערבי בטירופו. כל רע, כל חולשה, כל תועבה - "קבל באהבה ובחיבוק". חס ושלום! למה ש"תעריך את עצמה שהיא לא שם" אם אלו בעצם דברים שצריך "לחבק"...

 

זו חולשה של שיטות הטיפול ה"כאילו מודרניות".. חס ושלום שאדם לא יחשוב שמשהו לא היה בסדר.. לא נכון! ידע - ויתחרט, ויסלוד, ויעלה, וייטהר באמת. כמו שהיא אכן מתאמצת.  ולא ע"י אשליות כאילו "אז מה"....

 

עדיף לא להשתמש לכך, לפחות, בפסוק. כי זה לא "דעו את ה' " - אלא בדיוק ההיפך. "הרפיה", זה טוב בתור "תרגיל" כדי שלא יעלו עוד יותר בגלל הלחץ. אבל לא בתור "מהות" וותרנית.

 

 

אני חושבת שקצת הלכת רחוק. אני בטוחה שלא הבנת את כוונתי.

אני ממש לא חושבת שזה בסדר לא לשמור נגיעה ולהתחבק ולהגיע למקומות כאלה נמוכים.

אני אומרת לה את זה שזה בסדר כי היא ממש קשה עם עצמה

ואני חושבת שבן אדם לא צריך להיות כ"כ קשה עם עצמו... זה לא מה שה' רצה.

התשובה, היא שאתה מבין שעשית משהו לא בסדר מבקש מה' סליחה ולא רוצה לחזור על זה שוב.

זה ניראה שהיא עשתה את התהליך הזה והיא לא מסוגלת לסלוח לעצמה.

אני בטוחה שה' סלח לה.

אין מה לעשות תמונות תמיד יעלו מהזיכרון אם היא תתנגד זה לא יעזור לה הרבה כי מחשבה שמתנגדים אליה היא תופסת יותר מקום והיא נלחמת בחזרה.

זה בגלל  שאני הסתייגתי משלך - אחרי שהסתייגת משלי..

 

ומה שאת כותבת כעת - זה אחרת לגמרי ממה שכתבת קודם. כי מה שכתבת קודם, יש בו גם "הכשלה", אפילו אם כפי שנראה כעת זה בא מכוונה טובה.

 

אבל לדעתי יש לך טעות, גם במהות:  כי זה שאת תגידי לה שזה "בסדר", זה לא ירפא באמת. כי זו לא האמת.

 

אדם לא צריך להיות כ"כ קשה עם עצמו - במובן של לדעת שאם הוא מתחרט באמת, אז אכן זה עוזר.

 

התשובה היא תהליך לא רק אתה "מבין", אלא גם אתה "מתחרט". זה הפועל-יוצא של ההבנה. ולכן כמה שאדם סולד מהרע, ככה הוא יותר לא שם, וכך יותר קל לו להשתחרר מזה. כמו שנאמר: איני אותו אדם.

 

זה  עוזר להיות באמת מחוץ לדברים. לא להישאר לתמיד עם ציורי הרע ותחושתם.

 

ומה שהיה נראה לי - ובעקבותיו כתבתי - זה שהבעיה אינה שאינה מסוגלת "לסלוח לעצמה" אם עושה תשובת-אמת. אלא שמפריע לה, בצדק, שצפים בה המראות הללו.

 

והיא ביקשה עזרה איך להיפטר מזה.  ואינני מסכים עם "תמונות תמיד יעלו בזיכרון", ובוודאי לא עם אי הבחנה בין זיכרון "טכני" לזיכרון צורב.

 

ולגבי מה שאמרת שלא להילחם בכח מידי, כדי שפסיכולוגית לא יעלה "עוד יותר", זה נכון - והזכרתי גם כן משהו כזה.

להגעל ממה שקרה- לא בטוח שזה דבר טוב. 

אם כל פעם שיעלו לה מחשבות על מגע היא תחוש גועל- זה עלול להתקבע לה ולהפריע אחרי שבעז"ה היא תתחתן.

כי בראש שלה- מגע=משהו מגעיל.

 

אני לא נגעלת מלאכול שוקולד.

אני כן אצטער מאד אם אכלתי אותו אחרי בשר.

 

יש פה יצר שנאמר עליו "טוב מאד". היצר הזה לא מגעיל. 

מגע כזה איננו מגעיל.

להגיד עליו שהוא מגעיל- זה לא נכון ולא בריא.

 

אבל זה פשוט- לא נכון. 

לא בזמן, לא במקום ולא עם האיש הנכון.

 

לכן צריך לחזור על זה בתשובה- הכרת החטא, חרטה, וידוי, וקבלה לעתיד. בלי גועל. לא מצאתי ברמב"ם גועל כחלק מתהליך החזרה בתשובה..

 

 

 

 

ולגבי המחשבות-  שכשעולות מחשבות לא טובות- הכי חכם זה לא להלחם בהן. איאפשר לא לחשט על פיל ורוד ע"י התאמצות- אלא ע"י מחשבה על משהו אחר. להכין לך בראש "נושאי מחשבה" טובים שלא קשורים- ויכולים לסחוף לך את המחשבה. ספר שכיף לך להזכר בו, חוויה כיפית שעדיין חיה לך בראש, חלום שיש לך.

ואם את באמצע התפילה- פשוט לנסות להתרכז בתפילה.

מה שאני לא מסכים איתו.

 

ואני אכן חושב שמה נהיה היום סוג של "תרבות" כזו, להגיד, "זה לא בריא" להגיד שזה מגעיל - זו טעות מאד גדולה.

 

בוודאי לא השימוש לכך בפסוק "טוב מאד" (שאגב, גם במקום הראוי, זה לא בדיוק פשט הפסוק).

 

לא כל יצר זה "פרווה". ובוודאי שיש ביצר גם צדדים בהמיים (וכל מי שמתמצא במקורות, יודע שגם "במסגרת הנכונה" עדיין אפשרי שזה יהיה "בהמי". והרמבם כותב לגבי זה, בנישואין, ש"מי שיתנהג כמותם" - כמו הנוהגים בבהמיות - יהיו לו בנים כמותם... כלומר, יש דבר כזה).  כאשר זה לא מתוך נישואין וקדושתם ועדינותם, ומחוייבות גמורה, וחלק מהמסגרת של איש ואשתו על כל המסורת שלה בעם ישראל, וכל מכלול היחס שביניהם, ומבַטאם -

אז זה עם בן "אחר", וזה אכן מגעיל. אפילו שיכולים להטעות את עצמם. וכבר אמרתי, לדעתי מי שמאבד את החוש הטבעי הזה, מאבד הרבה מאד טובה.

 

זה לא דומה לשוקולד שאמרת. אם כבר, אולי יותר דומה להבדל בין ממתק שתאכלי מתוך מטבחך, לממתק שתאכלי כי גנבת מהחנות ברגע שבעל-הבית לא הסתכל... ושם אני מניח שלא רק היית "מצטערת", אלא ממש "נגעלת" מכל ביס..  וזה עוד יותר. או דומה לתלבושת לא-צנועה-בעליל ברשות הרבים, שאע"פ שהגוף אינו דבר "רע" חלילה, בכ"ז מי שיש לה חוש בריא נורמלי, אמורה לסלוד מכך מאד בנסיבות כאלו.

 

את צודקת, שחלילה להגיע לכך ש"מגע" בנישואין הוא מגעיל. אבל זה לא בא ע"י מה שאמרת - אלא לדעתי ממש ע"י ההיפך: כי אם על דבר שאכן הוא רע ומבחיל, של "התעסקות" עם מי שלא נשואים לו, "מסבירים" שבעצם לא כ"כ... זה אכן יישאר בראש. ויתערבב עם מה שבנישואין, וזה נורא ואיום.

 

אבל אם ברור החילוק הגמור, אז מבינים וחשים שזה פשוט לא אותו ענין. ואז אין שום בעיה עם "מגע" שבנישואין. ואלו דברים שגם הנסיון מלמדם.  ולא אמרתי שצריך "כל פעם" להתעמק במחשבה הזו, אלא כללית להתבונן שזה כך.

 

חרטה שהרמבם מדבר עליה, היא חרטה גמורה. בדבר שאין לו כל מבוא אנושי (למה הביא פרה אדומה עם שתי שערות שחורות..), אז החרטה העמוקה תהיה מעצם העבירה על רצון ה' (במקרה כזה - הזעזוע יהיה מכך שגרם לאנשים לא להיות טהורים ולחטוא, לדוגמה. ואם לא יזדעזע מכך אלא "יתחרט יבש", זו לא חרטה אמיתית..). בדברים שיש "תפיסה" לחוש היהדותי, הצניעותי וכד' - זו חלק מהחרטה.  בנוסף, זה גם בריא ליכולת לבנות עם מישהו אחר, ולו, להסכים לכך.

 

אגב, גם במצוות אחרות - אחת הסיבות ל"טעמים" שמוצאים בהן, הוא באמת כדי להגדיל את קיומן מאהבה, וממילא גם את יכולת החרטה כשחלילה עברו עליהן, בסלידת אמת.

 

לגבי ה"מחשבות", זו עצה פסיכולוגית, שאכן גם אני הזכרתיה.

זה גם מה שאני חושבת.

זה גם מה שאמרתי שזה יצר טבעי ולכן לא כדאי להכניס לראש שזה מגעיל. כי זה לא.

וברגע שזה נעשה בקדושה אז זה הדבר הכי יפה.

את יכולה, בכל פעם שעולה לך זיכרון כזה להגיד לעצמך

'נכון, הייתי שם, עשיתי את זה, היה אפילו נעים וכעת אני אדם שונה, עברתי שינוי עצום והדברים הללו רחוקים ממני' .
וכל זה- במקום לייסר את עצמך ללא תועלת- הרי את הנעשה אין להשיב .
אני לא איזה דוס גדול, אבל אם את מאמינה שעברת שינוי אמיתי- העוונות (אם אפשר לקרא להם כך) - ייהפכו לזכויות .

 

בהצלחה בהמשך ואל תביטי יותר מדי אחורה .

בס"ד

 

 

קודם כל עייני "בגן האמונה" דף שו'-שז' בפירוש הרב ארוש.

וגם דף תל'.

ומאוד מאוד מאוד ממליץ לך ללמוד את הספר!

 

 

המח לא יכול שלא לחשוב. זאת אומרת שתמיד הוא חושב.

אז בעצם אם יש מחשבה שלא רוצים פשוט צריך להתעסק במחשבה/דברים אחרים ולא "לנסות לא לחשוב".

 

 

 

תשובות לדברים דומים מהאנט':

 

"

את בחורה צעירה מאוד שכל החיים לפניך, ולכן ראי להתחזק ביתר שאת וביתר עוז, ולחזור בתשובה שלימה אליו יתברך, שאין למעלה מזה. וכך אמרו חכמינו הקדושים (ברכות ל"ד.) במקום שבעלי תשובה עומדים, שם אין צדיקים גמורים יכולים לעמוד; ואמרו חכמינו הקדושים (פסיקתא דרב כהנא) גדול כוחה של תשובה, שכיוון שאדם מהרהר בלבו לעשות תשובה, מיד היא עולה לא עד עשרה ימים ולא עד עשרים ולא עד מאה, אלא עד מהלך חמש מאות שנים. ולא עד רקיע ראשון ושני, אלא שהיא עומדת לפני כיסא הכבוד.

והיצר הרע מאוד מאוד מפחד מבן אדם שחוזר בתשובה, כי כיוון שאדם בא אל הקדוש ברוך הוא, אפילו שהוא עשה עד עכשיו מה שעשה, ומתוודה ומתחרט על כל מה שעשה, הקדוש ברוך הוא כבר מקבלו. ואמרו חכמינו הקדושים (במדבר רבה פרשה כ' סימן י"ג) בלעם היה רשע ערום וידע שאין עומד בפני הפורענות אלא תשובה, שכל מי שחוטא ואומר חטאתי, אין רשות למלאך ליגע בו; ובשביל זה הוא מסית את כל אדם "מה לך לחזור בתשובה? ומה לך להתוודות?" כי הוא יודע שמי שחזר בתשובה ומתוודה להקדוש ברוך הוא, אין רשות למלאך המוות ליגע בו, ואמרו חכמינו הקדושים (תנחומא נח) אין מכה בעולם שאין לה רפואה, רפואתו של יצר הרע תשובה.

 

"

 

http://www.breslevcity.co.il/%D7%A9%D7%95%D7%AA_%D7%91%D7%A8%D7%A1%D7%9C%D7%91_5497

 

 

"

בס"ד

 

לגבי לא להיות עצוב אל תשכח שעכשיו שכבר בחרתה מה שבחרתה ועשיתה מה שעשיתה זה היה לטובה.

ו"במקום שבעלי תשובה עומדים אין צדיקים גמורים יכולים לעמוד".

עיין "בגן האמונה" דף תל' בפירוש הרב ארוש . ושם מדובר על עברות ויצר הרע באופן כללי שדווקא שכל כך קשה לך לקיים מצווה לדוגמא לברך ברכת המזון דווקא כך אתה זוכה לרצון גדול יותר לקיים את הדבר:

"עיקר גודל החשק נעשה ע"י המניעה, שמונעים את האדם מן הדבר, ע"י זה נעשה התגברות החשק מאוד".

וכן בספר גם מובא העניין שאם נפלתה בעבירה מסויימת אז כמובן שזה היה לטובה, (אומנם צריך לחזור בתשובה ולא לבחור לעשות רע ולהגיד שזה יהיה לטובה - אלא מדובר אחר מעשה) וה' יתברך דווקא באמצעותך רוצה להוציא לאור ניצוצות שרק אתה בכך שחטאת יכול להוציאם לאור.(עיין דף שו'-שז')

 

הרב ארוש הוציא ספר שלם בנושא שלא קראתי אותו:"בריתי שלום" תנשא(יגעתה ומצאתה תאמין).

 

 

וכמובן לפני הכל התבודדות עם ה' ותפילה על העניין.

"

 

שכויח!

אשרייך!

ואת אפילו קצת מתגעגעת.

רגשות אשמה לא עושים טוב לעור הפנים - תשתחררי...

(ואגב, להגיד "נורא מכל" על יחסי אישות זו גישה מאד לא בריאה לעתיד שלך )

בס"ד

שושי יקרה..

אני מצטרפת להרבה אמירות שנכתבו כאן.

אני חושבת שלהניח לעבר, את התשובה שלך מול שמיא כבר עשית, וד' אוהב אותך!

בהווה- לא להתמכר לזכרונות ולהשתדל מאוד (לא באלימות נפשית כלפי עצמך, אלא בשמחה!) למלא את הראש במחשבות חיוביות, לסלק את המראות מהראש..

ואל העתיד- להפוך את הזכרונות והמחשבות לכלי חיובי. כשאת חושבת על רגעים יפים להזכיר לעצמך שבע"ה עם הכוחות האלה תבני ותחזקי את הזוגיות שלך בקדושה ובטהרה, בהיתר ולא באיסור. הדברים שעשית הם לא מגעילים מעצם המעשה, אבל הם מ-מ-ש לא היו במסגרת הנכונה. שמרי על עצמך שהרגשות הקשים ותחושת האשמה לא יגרמו לך לסלידה מדברים שבעתיד יעשו בע"ה בקדושה ובטהרה..להפך. תתעלי אותם במחשבות לכך שתזכי לקשר אוהב ועמוק שיהיה לשם שמיים!

 

"לב טהור ברא לי אלוהים ורוח נכון חדש בקרבי"

לא להתבחבש בזה. למלא את חייך במחשבות אחרות ודברים אחרים. תמשיכי להתפלל.. על כל עמ"י וכל הבילבולים האלה שיש בעולם!! התפילה שלך אהובה ורצויה מאוד לפני ד'. ובעזרתו תזכי בקרוב לעמוד מתחת לחופה עם בחור יר"ש ותבנו בניין עד עד בשמחה ובקדושה(:

"הדברים.. לא מגעילים מעצם המעשה" - זה ממש ההיפך מהאמת. הם לגמרי מגעילים - בדיוק בגלל העובדה שהם נעשים עם בן שלא נשואים לו. ומי שאיבד את התחושה הזו - חבל מאד עליו. "המסגרת", משנה את כל המהות של הדבר עצמו - ואינה חיצונית לו.

 

ה"נחמה" אינה באה ע"י שאומרים לאדם ש"לא כ"כ נורא", אלא ע"י שהוא מתנער לגמרי מהרע - ההיפך ממה שתגובה כזו יכולה אולי לגרום.

אם רוצים ש"הרגשות הקשים ותחושת האשמה לא יגרמו לסלידה בעתיד" - זה רק ע"י ההבחנה הגמורה לגמרי בין זה לזה. לחלוטין. עד שמבינים שבאמת אין קשר בין זה לזה. ובאמת אין קשר.

 

מה ש"מעלים", זה אכן את הרצון לקרבה אמת. להבין ולחוש היכן מקום מנוחתו באמת.

תאמין לי או לא, אני מאוד מצטערת וגם אם נהנתי זה עכשיו פצע פתוח, זה יותר כואב ,לגמרי.. הייתי מוותרת על כל הנאה כלשהיא שהיתה.
וזה נורא מכל שזה לפני נישואין, זה הגדר הדק והנורא שקל לעבור אותו. יחסי אישות עצמם לא מתקרבים אפילו קצת ללהיראות נוראים בעניי..ההפך הוא הנכון.

תתני לזה להישכח 

עשית תשובה וזהו

אל תלחמי במחשבות הלא נעימות,

 

תרבי בעשייה טובה וחפשי מחשבות טובות עליך על החיים על משפחתך,

 

הרבה טוב יגרש את החושך,

 

וכמובן התפילות שלך זה הדבר הנפלא שיש לך מכל הסיפור וההתחזקות, מעז יצא מתוק.... בע"ה.

 

בהצלחה.

המחשבות הלא טובות שלנו יוצרות פגמים לא קטנים בנו ובעולם

"קשין הרהורי עבירה מעבירה"

ואנו צריכים לתקן אותם

הבעל שם טוב אומר שהדרך לתיקונן היא

לבער אותם

"עבודת ביעור המחשבות"

מה הכוונה?

המחשבות המקולקלות בשלב כלשהו ודאי יצוצו לנו בראש

וכאן היא הבחירה והעבודה.

בחלקיק שניה הראשון הן לא יזיקו ואין בזה עוון כלל

ואם אנחנו מיד נגרש אותן ומיד נסיח דעתנו, "ביערנו" מחשבה רעה, ועשינו את התיקון שלה.

אבל אם המשכנו להרהר אפילו שניה אחת נוספת – אנחנו ממשיכים ח"ו לקלקל...

המטרה היא לבער עוד ועוד מחשבות רעות, עד שנשמתנו תהיה שוב נקיה ולבנה!

ואני בטוח שתשמי לב שזו עבודה ממש משמחת

במקום להצטער שאפילו בתפילה באות המחשבות הללו

את תשמחי לבער אותם יותר ויותר

ובסוף הן יפסיקו לגמרי.

(ד"א בתפילה הן באות יותר משום שכל שאת מתפללת יותר, את הופכת לטהורה יותר ויותר, ולכן את מרגישה חזק יותר את הפגמים, כמו שכתם שחור על חולצה לבנה הוא בולט יותר מכתם על חולצה כחולה)

 

בהצלחה צדיקה,

ממש משמח אותי לראות נשמה יקרה כמוך שרוצה להתקרב לה' יתברך!

אל תהיי עצובה...

"העושה תשובה מאהבה, עוונותיו הופכים לזכיות"

אז אם תעשי תשובה בגלל שאת אוהבת את ה', ולא רוצה להיות רחוקה ממנו

אנחנו נצטרך לקנא בך על הזכיות האדירות שיתווספו לך!

 

 

 

 

ברוכה הבאה.. 

 

 

היכולת האמיתית לצאת מזה לדעתי. תלויה באמונה שלנו.

 

הסבר: "תשובה קדמה לעולם" התשובה היא הסיבה לשמה נברא העולם. למשל - זורעים זרע של תפוח. והוא הופך להיות גזע, ענפים, עלים, פרח, ואז יוצא פרי. לפרי הזה נקרא תפוח. השם "תפוח" קדם לפרי עצמו שיצא אחרי שנים של השקעה. התשובה כמו כן, קדמה לעולם. ה' זרע את התשובה בעולם, והרבה נפילות יהיו עד שתצא התשובה לפועל. ונחזור למשל, אם עץ התפוח לא יניב פירות, כל העץ לא שווה לנו כלום, שתלנו עץ שלם לחינם. 

 

עוד מבט - ר' צדוק אומר בצדקת הצדיק, שלפעמים החטאים שאנחנו עוברים באים אלינו באונס, והנסיון שלנו זה לא אם נצליח לעמוד בנסיון, אלא לא ליפול לייאוש אחרי שנפלנו. ההבנה הזאת מחייבת אותנו לסגל לעצמנו מבט כפול. לפני החטא, ואחרי החטא. לפני החטא, שכל נסיון שמגיע אלינו אנחנו מחוייבים לנסות מה שיותר לא לעבור אותו,, ואחרי הנסיון להבין שיכול להיות שזה אחד מאלו אותם נסיונות שבאו אלינו באונס כדי לבחון אותנו אם נצליח לא ליפול לייאוש ולקום למרות שפלנו.

"לא עליך המלאכה לגמור" אתה לא ייכול לא לחטוא "ואין אתה בין חורין להבטל המנה" ואתה לא יכול לוותר לעצמך אחרי שנפלת.

 

 

 

לגשת לטיפול בTAT או EFT להרחיק את ההשפעה של זה עלייך

7 יפול צדיק וקם

אמרתם דברים מדהימים שממש עזרו לי..
אגב, המצב השתפר פלאים.. כנראה שבאמת הייתי צריכה פשוט לשחרר
תודה

מומלץ שתלמדו ממנה.
עזרו לכן/ם תגידו - תודה.

ושושי - אשמח לשמוע איזה עצות לקחת?
ואיך הם בדיוק עזרו?
תודה.

זו הברכה שכתבת עליה ל''אחת שאלתי''?

אבל בד"כ זה נבע מזה שלא היה לי טוב בקשר עם הבחורה.

וכשהיה לי קשרים שרציתי להמשיך בהם, אז הייתה לי תחושה של מועקה.

אין שמחה כהתרת ספקות,

 

אבל מנסיוני זה יכול גם להעיד על פחד או אי רצון להנשא, ויכול להיות ששווה לעצור ולברר טוב טוב, אולי בעזרת איש טיפול, שאתה לא מנסה להמנע ממה שמחכה בסוף הדרך (בע"ה)- חתונה...

לא נראלי שהסיבה היא שהבחורה לא מתאימה..
אולי קיים בך פחד ממחוייבות.?

אבל ככל שעבר הזמן ולא מצאתי מישהו אחר, אז מתחילים החרטה והגעגועים..
זיכרון סלקטיבי רק של הטוב
ואני צריכה להזכיר לעצמי למה עשיתי את זה.

ההקלה זה גם בגלל שזה לא התאים והשתחררת מזה,
וגם באמת זה נראה כמו פחד ממחוייבות..

על מה, שאת בת אנוש?

נשמע לי הכי טבעי בעולם. כשהייתי בגיל ההתבגרות נמנעתי ב"כוח" מקשר של "חברות" עם בן, כי האמנתי בכל לבי שאלה דברים שנצרבים ומשאירים רושם של קשר שנמוג להתגעגע אליו, לכל החיים. היום אני מבינה מאנשים שונים עד כמה.
זה לגבי הטבעיות.

ומה עושים?
נראה לי שמבינים בתור התחלהמה הוא מסמל לך, איזה דברים שחסרים לך בבן הזוג הנוכחי הוא מאיר לך.

בהצלחה!
מוזמנת לאישי ליותר פירוט..

לא פה הקושי.
תמונות שלו, שיחות איתו, המספר שלו - הכל מחקתי לפני שנים. אבל הוא חלק מחיי.
יכול להיות תקופה ארוכה שלא נדבר וזה לא יחסר לי אבל ברגע שיתקשר אני יענה.
ניסינו ככ הרבה פעמים לחתוך לעד וזה לא צלח. איך אצליח עכשיו?!

ונראה לי שראוי לשתף דבר כזה עם הבחור הנוכחי.
א. למען ההגינות. ב. ברגע שתוכלו לדבר על זה, הוא יוכל לעזור לך. לגעת בנקודות הרגישות שלך ולספק לך את כל מה שהבחור המיתולוגי נתן בעבר.

וקצת יותר פרקטי- תגידי לבחור ההוא שאת נמצאת בקשר רציני ושאתם מתנתקים סופית ושלא יתקשר אלייך יותר.
ואם יתקשר, תשתפי את הבחור הנוכחי ואל תעני לו.
אם זה ימשיך תערבי מישהו מומחה שיטפל בו.
ואם את באמת לא מצליחה להתנתק ממנו לבד (נדיר מאד....), תלכי ליעוץ אצל פסיכולוג.

את בהחלט יכולה לשתף את הנוכחי. ואם לא יעבור לך, אז כדאי לשקול טיפול.
זה עוזר. וזה לא כ"כ נורא.

אמן תמצא שיר בקלות, לא עולה לי כרגע

נישואין מהארמית ולכן הסעומת ן. אפשר כמטבן לכתוב עם מ
בהצלחה!

 עידן רייכל, ממעמקים.

שיר מהמם ויפה |משוחד|
בעלי שם ברקע להצעה.

 

לעניות דעתי הוא ממש מרגש , ולא סטנדרטי..(תקריא לה אותו בעצמך! אין לי ספק שהיא תמחה דמעות של אושר )

 

מזל טוב..

דני בסן- אני לא מפסיק להתרגש ממך...

ובאמת שיר מהמם

בעלי בחר!
כשושנה בין החוחים

מצטרפת לבחירות בקובי אפללו או עידן רייכל

הוא באמת מרגש...