פורום לקראת נישואין וזוגיות (עמוד 1156)

סטף-מוצא...

השקטים-יד קנדי  והאזור...

ועם רכב ותכלס הכי כיף לדעתי-לרדת קצת לכיוון ים המלח

"איפה אתה רואה את עצמך מבחינה רוחנית בעוד 10 שנים?"

עכשיו תחשבו על הקשר

מקום ולהכין א. בוקר ביחד.(פקל קפה, מחבת, להכין חביתה, ירקות חתוכים..גבינות.)
להכין פונדו.
להכין סלט פירות.
למצוא בית ריק של חברה, דודים, סבאסבתא, ולהכין שם ארוחה.
ללכת לשיעור ביחד, ואז לדבר עליו כל אחד מנקודת מבטו.
לעשות טיול לצפון ברכב / באוטובוס.(יש נחל שנקרא נחל שופט ליד יוקנעם, שיא הנחמד)
ללמוד משו ביחד.
ללכת לעיר דוד.(מהמם שם!)
ללכת למיצג של הבית השרוף ברובע.
ללכת למוזיאון הפלמח בת'א.(ממש יפה שם.)
לשבת במסעדה ולקנות את הדברים הכככיי יקרים!!

יש המון, רק צריך לפתוח את הראש..
 

/Forum/Forum.aspx/f9

זה באמת לא פשוט בהרגשה.

אבל מנסיון של כמה וכמה:

כאשר מגיע מי  שמתאים, אומרים, מזל שחיכינו..

בד"כ גם מבינים מה "הרוויחו" מזה שזה דווקא אז ולא קודם.

אז תשחבי שכך יהיה - ותפני את הראש לשמוח בשמחתה, בידיעה ברורה שמי ש"שלך", עוד קצת ב"הכנות"....

בקרוב ממש אצלך!

הוא שואל, איך התורה יכולה לצוות על "לא תחמוד"? הבן-אדם רואה משהו יפה אצל החבר, הוא חומד אותו... איך אפשר לצוות נגד זה?

והוא עונה במשל. אם בן-כפר, שעובד יום יום בשדה, מתעסק בקוצים ובזבל אורגני, בעבודת אדמה קשה או במשק, היה רואה בת-מלך ענוגה ומעודנת. לא משנה כמה שהיא תהיה יפה או טובת-מידות, הוא כנראה לא ירצה בה לאישה - כי הוא מבין שזה לא מתחיל בכלל. אין על מה לדבר, זה הרי לא שייך עוד לפני שחושבים על זה.

כך הקב"ה אומר לנו, אם לחבר שלך יש רכב יפה - זה החלק שהקב"ה ייעד בשבילו. לא בשבילך. אתה צריך להבין, שזה לא מתחיל בכלל. זה לא שייך שתרצה גם את הרכב הזה, הוא בכלל לא נוגע אליך ולחלקך.

התחושה הקשה מאוד מובנת. אבל יכול להיות שאם נבין שצריך לבחון כל אחד עפ"י מקומו, והקב"ה נותן לכל אחד את מה שמגיע לו ומה שהקב"ה מבין שהוא צריך עפ"י מקומו בחיים וכו' - יהיה יותר קל.

זה לא דומה בכלל, אבל בכל זאת - אחי הקטן ממני בשנה וחצי סיים רישיון לפני שבכלל התחלתי ללמוד תיאוריה. אז זה היה קצת מבאס לראות אותו נוהג כשאצלי זה מקסימום בגדר חלום - אבל זה עוד לא היה נורא, כי אפיו לא התחלתי.

מאז כבר התחלתי ללמוד נהיגה, והיה סיבוך מסויים שעיכב את זה מאוד וזה נמרח ונמרח, ועדיין לא עשיתי תיאוריה למרות שאני לקראת שיעור 28. ואני גם לא מצליח למצוא כמעט שום זמן להכניס שיעורים נוספים. ועכשיו פתאום גיליתי, שאחותי הקטנה ממני כמעט ב4 שנים - גם היא כבר הוציאה טופס ירוק... הפעם זה כבר ממש יבאס אותי אם גם היא תעקוף אותי.

אבל אלו החיים...

וכמובן, אני לא משווה. רישיון נהיגה זה משהו אחר לגמרי מאשר בן-זוג...

אבל יש איזשהו קו חורז משותף.

ב"הצלחה

ואגב- לך רוזן, תעשה מבחנים מאפליקציית למד, רק מבחנים, עד שתגיע לטעות אחת תמיד או מקסימום מידי פעם שתיים ותיגש ותראה שתעבור! אין צורך אפילו ללמוד את כל הנושאים כי התאוריה היא בדיוק השאלות משם.

האבן-עזרא המדובר מופיע בשמות כ, יד.

קישור לאבן-עזרא על כל פרק כ (תגללו למטה עד פסוק יד).

אם היה לי פתרון הייתי כותב. אבל נראה לי שזה בעיקר אמונה, כמו שכתבת. והלוואי שנהיה תמיד במצב שמסוגל להגיד אמונתו  בלילות , אבל שנעבור כבר להגיד בבוקר חסדו.

רק לאחל שתצליחי ושיהיה לך טוב

תודה על התזכורת.

רק שמוזר לי לברך בגשם....

מצב בריאותי לא משהו, מרגיש בודד,

מחפש את ה' ית' ולא מוצא... ואעפ"כ איזה טוב ה'!! 

שם הוא נמצא..

ורפואה שלמה, "חברותא" מהירה וטובה - 

ולזכות למצוא את הקב"ה בכל מקום ובכל זמן בשמחה.

שבת בישיבה - הרב שרקי הגיע ליישוב בהפתעה (למשפחה)

זכינו לשיעור נפלא על תפקידנו ביחס לאומות

בס"ד

ב"ה בשעה טובה זכיתי להתארס

קולולולולו 

ולא הכוונה דוקא משכיל ממנה בתארים  או מוצלח בעבודה וכד',

אלא שיהיו בו מידות או כשרונות שיותר ממנה והם שניהם ידעו ויעריכו את זה.

מספיק לי שבעלי ידע גמרא ותלמוד והלכה  יותר ממני וכבר אני אפס לידו...

(התשובה שלי קצרה ולא מספיק מקיפה)

לרדת בדרישות, לא לצפות שבת הזוג תהיה יותר מושלמת ממך, להבחין בין עיקר לטפל ולרדת לקרקע המציאות.

זאת מבלי להתעלם מהנאמר קודם לכן: "מתון נסיב איתתא".

נאמר לגברים, אבל הרעיון הכללי תקף ונכון לענ"ד גם לנשים.

הסטורית ש"א

מזכיר לי סיטואציות שעברתי בעצמי.

עברתי.

עד ששאלתי את עצמי-

למה? בשביל מה? למה מגיע לי לעבור את זה?

תחשבי אם מגיע לך את זה ואם הוא שווה את זה.

אני מצטערת שהתגובה שלי כזאת---

אולי זה יעזור לך

אך סלחי לי.

מתיש..

צריך הרבה סבלנות..

להזכיר לשדכנים/ות, שאת סומכת עליהם/ן - ולא להתייאש אם הצעה אחת לא מתאימה; אולי הבאה כן, אחרי שתסבירי יותר מה ה"נקודה".  ועם ה"מאמץ" הזה, גם הרפיה נפשית. כלומר: אכן להשתדל לא "לחשוב על זה" כל הזמן.. בלי סתירה לזריזות במה שצריך לעשות.

ולהתפלל.

בהצלחה רבה.

תפילה מצד אחד, להמשיך ככל האפשר בהשתדלות מצד שני, ולהשתדל להרפות נפשית מצד שלישי. אעפ"י שזה באמת מתיש וקשה מאוד להרפות...

אמנם ברוך ה' לא חסרי לי הצעות, אך אני יוצא כבר די הרבה זמן ואני כן משתדל כמה שאני יכול וזה פשוט לא הולך, כך שבקטע הזה אני ממש מזדהה אתך. אני מוצא את עצמי הרבה פעמים חושב האם אני משתדל מספיק? האם אני צריך להגיד זה מי שאני ולהמשיך לצאת או אולי לחפור יותר לבדוק מה אני צריך להשתנות וכו' וכו'...

לדעתי מה שאת שואלת זה שאלה של בטחון מול השתדלות ואיפה הגבול עובר בניהם השאלה הזאת היא אחת השאלות הקשות בחיים ומן הסתם אם תחשבי קצת תגלי שנתקלת בכך בעוד מקומות ונקודות בחייך. על השאלה הזאת כתבו הרבה אך תשובה ברורה איפה בדיוק הגבול עובר קשה למצוא. 

חז"ל הורו לנו "לא עלייך המלאכה לגמור ואין אתה בן חורין להיבטל ממנה" לדעתי אדם צריך לעשות השתדלות בגדר הנורמלי, לא להתחפשן אך לא לחשוב כול היום אולי אני לא בסדר אולי אני דפוק (אם בנ"א מרגיש שהוא כבר יוצא מדעתו ושזה משגע אותו אז זה כבר לא בגדר הנורמלי). אם את רואה משהו שאת צריכה לבנות באישיות שלך אז אדרבה תתקני אבל אל תסתובבי עם מחשבה שאולי יש משהו שאין לך מושג עליו, מה זה יתן לך? מה תתקני בזה?.

לאחר כול זה לדעתי כמו שהזכירו מקודם פשוט לעשות תשובה ולהתפלל להגיד לה' לדעתי אני עשיתי מספיק השתדלות, אנה ה' אם יש עוד משהו שאני צריכה לעשות תאיר לי את הדרך.. מקווה שעזרתי... ישועת ה' כהרף עין! 

לעניות דעתי, אני חושבת שעלייך לספר לו לפני כן.

ואני לא יודעת על מה את מדברת.. אבל הרבה דברים אפשר להעלים עם טיפולים וע"י אנשי מקצוע.. אז אולי כדאי להשתדל..

הרבה בהצלחה

אחרי החתונה זה נראה לי לא הוגן כלפי הבחור.

ובחור שבאמת אוהב אותך,

ובאמת רוצה להתחתן איתך,

שום דבר בעולם לא אמור לשנות לו את הרצון הזה. 

יש הרבה דברים מהותיים שמספרים בכל מיני שלבים בקשר,

ולא חוששים שזה יביא לקיצו.

אם התוצאה היא ניתוק הקשר,

אז טוב שהקשר מסתיים, כי זה מראה משהו על טיבו....

בס"ד

כל עוד אתה לא מלאך לא יכול להיות ואין מצב בעולם שמראה של אישה לא משפיע עליך.

ומה לעשות, יש מראה שיותר מתחברים אליו ויש מראה שפחות.

לבנות ולבנים כאחד.

אם-כי אני לא בטוח, שהרי זה למשל כמו נקודת חן... לא נספר היכן יש נקודות חן..

אם חושבים לספר, לדעתי, רק כשמרגישים שזה הולך לכיוון רציני.

המון בהצלחה בע"ה!

שבת שלום

כאשר ברור כבר שהקשר רציני והבחור לא יתפוס את זה באופן השטחי ביותר.

מבחינת צניעות - תתייעצי עם רב או הרבנית שלך אם יש לך, איך לספר את זה בצורה שגם לא תסתיר דבר שיכול להיות משמעותי, אפילו במידה נמוכה, וגם לעשות את זה בצניעות נדרשת.

אין לי שמץ וגם לא נראה לי שאצליח להבין למה את מתכוונת - אבל אולי דיבור עם איש/אשת מקצוע בנושא, יכול לעזור לך להרגיע את חששותייך בנושא (לדבר עם רופא/רופאה או לחלופין קוסמטיקאית או דברים בסגנון, ולשאול לדעתם ואולי זה משהו שאפשר במקרים מסויימים "לשנות" או "לשפר" ככה שהרגשתך תהיה טובה יותר).

בגדול, את אפילו מודה שכלפי חוץ את יפה וש"מתחילים איתך" - אז אל תחששי. את קודם כל תיצרי קשר עמוק עם מישהו, ואז תדאגי לפתוח את הנושא בעדינות ובצניעות הנדרשים, ותקווי שהבחור הזה מספיק רציני כדי "להכיל" את אותו דבר שבעינייך לא מוצא חן.

ב"הצלחה - והכי חשוב, לעולם, לעולם אל תחשבי שאת סוג ב' בגלל שהו שהוא אולי כאילו "פגם" כלשהו בך - מי שחושב שהוא סוג ב', עושה מעצמו סוג ב'!

כל השאר זה לא לכאן.

שאני כותב בצחוק?

ולגבי המשך דבריך - זה בדיוק מסוג הדברים שלא כותבים כאן, מלבד הנמהרות והטעויות ב"פסיקת הלכות" כזו בעניינים חמורים.

ומציע להיזהר כשאומרים "חייבים לספר". קצת זהירות ב"פסיקת הלכה"; שלא תהיה בכלל מי שעליו נאמר "רבים חללים הפילה - זה תלמיד שלא הגיע להוראה ומורה"..

[ובכוונה כתבתי ש"כל השאר לא לכאן". יש עוד אפשרויות לבירור בעיות חוץ מעל גבי פורום]

אע"פ שכמו שאמרתי, "פורום" אינו מקום ל"דיוני הלכה" כאלו,

אבל כיוון שעלה - 

אז כדי שלא ינקוף ליבו של מישהו (וגם אני אין בכוונתי "לפסוק הלכה", אל רק לאפוקי ממה שהובא כאילו "פשוט"):

כתוב בשו"ע אבן העזר סימן ל"ט סע' ג:

"המקדש את האשה על מנת (כלומר:בהתניה מפורשת) שאין בה מומין ונמצאו בה אחד מן המומין הפוסלים בנשים, אינה מקודשת. נמצא בה מום אחר.. אע"פ שאמר מקפיד אני אפילו על זה, הר זו מקודשת".

אבל "פסיקות" בלשון שזה נאמר, על מה שנאמר, כשזה השלכה אישית לבחורה - זה כבר "יותר מידי"...

[ולא כתבתי בלשון "אין צורך". הצעתי לה ספציפית ש"לא תספר"]

וההיפך - כי אין בה "פסיקת הלכה"...

ולענין: הרי גם אני הבנתי שיתכן שבמקרים מסויימים בעולם, לאו דווקא נוגעים לכאן, עלולות להיות בעיות אחרות מלבד "הלכה" כפשוטה. אבל הדרך אינה ע"י "תספרי". זהלא שייך לדעתי מכל מיני סיבות. כיוון שהציעו לה אחרת, כן לספר, וזה יכול ממש להזיק, אז כתבתי בקצרה ש"לא תספר". מה כן לעשות אם בכלל במקרים מסויימים (שאני מניח שלא שייכים לנידון כלל), כבר אמרתי שאפשר לברר לאו דווקא כאן.

[אגב, גם אם היה "אחד מהמומים הפוסלים", זה דווקא אם התנה מראש, עפ"י לשון השו"ע שהבאתי מקודם. ואז זה "קידושין על תנאי". לא שייך למציאות רגילה שבה זה לא משנה גם אם "מפריע לו". ולא שייך להמשיך לדון בכך כאן..]

סביר שאין צורך לספר במקרה הזה, לא היה ברור מהשאלה שזה משהו באמת חמור.

בנות רגישות למראה שלהן, ולכן גם אם לשואלת עצמה זה נראה משמעותי מאוד, זה לא חייב להיות באמת כזה.

אבל אני לא מבין איך אפשר להכריע בלי לדעת שזה באמת המצב.

שהיא תספר לו - זה לא שייך לדעתי מכמה סיבות. 

וכדי שלא "תקבל עצה" לספר, ויהיו מזה בעיות, כתבתי לה בקצרה "אל תספרי". אחרת, כלל לא הייתי מגיב על זה.

אבל גם הוספתי, שמעבר לכך זה לא כאן. משמע שאם יש ענין שנראה לה ממש חשוב לברר, היא תמצא דרך לא כאן.

הוא יתייחס לזה כמו שאת תתייחסי לזה!!

תנסי את קודם כל לקבל את עצמך

ואם זה עוזר, אני בטוחה שלכל אחת יש משהו חיצוני-נסתר שהיא לא אוהבת בעצמה

ובכל זאת כל הזמן מתחתנים מסביבנו 

צרת רבים חצי נחמה?

ה"משהו החיצוני" הזה לא אמור כ"כ להפריע לו.

לי גם יש משהו לא יפה שהוא מתחת לחולצה, שהוא רק אסטטי ולא רפואי,

אבל ברור לי ב-100% שאני לא אגיע איתה להחלטה להתחתן לפני שהיא תדע מזה.

נכון, זה קשה ולא נעים, אבל אני חושב שזה לא הוגן כלפיה אם אני אספר לה את זה רק לאחר החתונה ואפילו רק לאחר שהחלטנו להתחתן.

כבר יצא לי פעמיים להגיע לקשר מספיק רציני כדי לספר על זה לבחורה, ואף-אחת מהן לא חתכה אותי (אני זה שהחלטתי להיפרד).

מכיוון שלא מדובר כאן על מראות אסורים, אלא רק על דיבורים בעלמא.

אני חושב שהשבירת אמון בזה שאת מסתירה ממנו את המידע הזה, הוא הרבה יותר חמור מה"צניעות" שבעניין.

רק שתדעי שאם לאחר החתונה זה לא ימצא-חן בעיניו ואת לא סיפרת לו את זה מראש,

באופן תיאורטי הוא יכול להגיד שהקידושין שלך הן מקח טעות מבחינתו, ואז את מפסידה את הכתובה וכו'.

אז לכן בכ"מ כדאי לך מאד לספר לו את זה לפני החתונה, ולדעתי כדאי גם לפני האירוסין.

בכ"מ, במקרה שלי יש ניתוח פלסטי שהוא יחסית קל שאמור לשפר את המראה של הפגם,

אז אני חוסך כסף, ובמקרה שזה יהיה מה שיעכב אותי מלהתחתן - אז אני אעשה את הניתוח.

אך אומר בקצרה -

איך אני ואנחנו מתאימים להקב''ה - זה דבר שיש לחשוב עליו תמיד ובלי קשר לנישואין.

כשבודקים בן/בת זוג לנישואין - אנחנו בעצם מחפשים בשביל עצמינו, ולכן בודקים - האם הוא/היא מתאים/ה לי.

בקשרים קיימים- כגון קשר נישואין/ אחים/ הורים/ חברים קיימים/ שכנים-  פה אנחנו צריכים לחשוב - האם אני מתאים להם.

כלומר- לעזוב את האנוכיות ולחשוב על האחר.

המחשבה הזאת טובה?

של שניים שיוצאים ביחד זה לא "קשר קיים"?

אבל טוב שאתה חושב על זה.

כי אצלך המחשבה הזאת תגיע מהכרה ולא מאנוכיות גרידא.

אבל בעיני באמת יש מקום רציני גם לאפשרות השנייה.

אני תמיד מנסה לשאוף לכך שאבדוק אם אני מתאים לה באותה מידה שאני בודק אם היא מתאימה לי.

כלומר, כמובן שהשאלה האם אני מתאים לה צריכה להיבדק עפ"י אמות המידה שלה, ולא עפ"י אמות המידה שלי. וזה לא התפקיד שלי לבדוק את זה, אלא התפקיד שלה.

אבל זה גם תפקיד שלי להיות מודע לבדיקה הזו, ולהיות שותף למסקנות. ואשמח גם מאוד אם היא תהיה מודעת גם לבדיקה שלי ותהיה שותפה במסקנות.

ובסופו של דבר גם ככה יצא לך לבדוק אם היא מתאימה לך

​

בכל מקרה.. אז זה בסדר שהיא תבדוק ככה אם היא מתאימה לך 

אולי גם לך זה יותר טוב..

ככה לא בוחנים אותך יותר מידי 

כי זה נשמע שהיא בוחנת רק את עצמה

אבל תכל'ס שטויות, בודקים בכללי אם יש התאמה זה קטנוני להגיד אם הוא בודק או היא בודקת .. (ככה נראה לי)

תתרכז בקשר ביניכם, האם זה קשר שטוב לך בו

יש עיניין, תקשורת, קשב, איכפתיות, התאמה בסיסית, שאיפות דומות

האם אתה מוכן לקבל את ההבדלים , את השני כמו שהוא

ואני מנסה להבין- 

1. מה בעצם מפריע לך בשאלה שלה .

2. האם היא אכן בודקת רק אם היא מתאימה לך, ולא בודקת האם אתה מתאים לה.

בקיצור- מה עומד מאחורי זה.

אני חושבת - מה אני הייתי עושה..

אז אני דוגרית,

והייתי פשוט מספרת לה שהתלבטתי אם להציע לה, אבל בגלל שהוא בחור כזה מיוחד החלטתי לקחת את ה'סיכון' ולהציע לה. ושתעשה מה שהיא רוצה.

אבל אני באמת לא יודעת אם זה הדבר הכי חכם לעשות.

את יכולה לשתף בהתלבטות שלך.. להגיד עליו את הדברים הטובים והסיבה שחשבת שהם יכולים להתאים.

בתכלס יש 2 אופציות:

1 שהיא תיעלב- נניח שהיא תיעלב יום למחרת היא תשכח מזה.

2. שהיא לא תיעלב ותנסה לצאת איתו.

למה לא לאפשר להזדמנות הזאת לקרות. בסופו של דבר זה בחירה שלה אם לצאת איתו. וגם אם להיעלב מזה.

בקיצור כדאי להציע מה הכי גרוע שיכול לצאת מזה?

(לעומת הרווח שזה אולי הזיווג שלה)

בהצלחה.

בס"ד

מילא לפסול על זה, אבל להיפגע שהצעת???

בס"ד

בכלל לא בטוח שיש את השורש של המילה גמגום בתורה או בתנ"ך,

(לא מכירה בכל אופן) , והאמת שעיקר תגובתי הייתה לא לעניין הזה,

אלא שצורם לי שההסתכלות על אדם שיש לו גמגום היא עד כדי כך גרועה,
שניתן להיפגע אם מציעים אותו.

עצם ההסתכלות על הצעה כעל מדד להערכה של המציע אלי, נראית לי לא מתאימה.

יכול להיות שלא כל אחת יכולה להכיל את העניין, מצד עצמו, אבל זו לא הצעה שאמורה להעליב...

אינו בקי בלשון מצרים שהרי ברח משם בקטנותו ועתה הוא בן  80 וכן מצינו ביחזקאל: 'לא אל עמים רבים עמקי שפה וכבדי לשון אשר לא תשמע דבריהם'. וכי אפשר נביא אשר ידעו ה' פנים אל פנים וקיבל תורה מידו לידו היה מגמגם בלשונו?! ואין דבר זה בדברי תנאים ואמוראים."

מקור:

http://www.yk8.org.il/rec/769-%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%AA-%D7%A9%D7%9E%D7%95%D7%AA-%D7%9B%D7%91%D7%93%D7%95%D7%AA

בס"ד

על פי המדרש שמספר שכאשר משה רבנו היה תינוק ופרעה עשה לו את המבחן עם הגחלים והזהב,

בגלל שהמלאך גבריאל הסיט את ידו של משה רבנו לגחלים,

משה הכניס את היד לפה, קיבל כוויה ומאז היה קושי בדיבור, 

ושהוא נרפא במתן תורה יחד עם כל חולי עם ישראל- החרשים שבעם, העוורים וכ'...

עד כאן ניצלושינו, סורי

לא מדבר באפן שוטף את השפה המקומית מכיוון שנעדר שנים רבות.

וגם לא מדובר על פגם חריג במיוחד - אז לא נראה לי שהתחושה שלה תהיה שאת מביאה לה בחור "פגום".

אם היא אחת שהיא יוצאת רק עם הצעות שנשמעות לה "מושלמות" - אז לא הייתי מספר לה על זה לפני, כי לא מדובר על פגם חריג.

אם היא אחת שהיא מודעת לזה שאין בני-אדם מושלמים - הייתי שואל אותה (ועדיפ לפני שאני מציע לה את ההצעה) אם דבר כזה מפריע לה.

הצענו למכר שלי חברה שיש לה ליקוי שמיעתי. בהתחלה סיפרנו לו על הדברים הטובים.. ודרך אגב בסוף הוספנו שיש לה פגם ושהחבר'ה לא מתייחסים לזה כי זה לא מורגש (שולי ביותר)

וכעבור תקופה התבשרנו שהם מתחתנים

לדעתי עד שלא יוצאים.. אי אפשר להגדיר לאדם עד כמה הפגם שולי, ואולי זה יחסי-לך זה לא מפריע ולמישהי אחרת זה מממש מפריע.

הקיצ.. שווה לנסות לשדך,אין מה להפסיד!

בהצלחה!!

חברה ביררה אצלי על בחור שנפגשתי איתו בעבר והציעו לה (לא אני הייתי המציעה). בחור מיוחד מאוד-מאוד-מאוד, אבל עם פגם פיזי קטן אך נראה לעין. לא משהו שמשפיע על התפקוד אלא רק על המראה אבל אי אפשר לפספס את זה. אני - אחרי ששיבחתי אותו בלי סוף - סיפרתי לה גם על זה, בעקבות שאלה שלה, והיא מאוד כעסה שהמציעה לא אמרה לה כלום, ובעיניי לגמרי בצדק. בסופו של דבר היא כן נפגשה איתו כמה פעמים למרות שהיא ידעה שזה דבר שעלול להפריע לה וזה נפל מסיבות אחרות.

מה שאני למדתי מזה להבא (מודה שלפני שהיא שאלה גם לי היה רגע של התלבטות כי הוא באמת בחור מיוחד והיה לי חבל שעל זה יפול, אבל ממש לא הייתי מסוגלת לשקר לה) - שלהעלים מידע כזה זה מאוד בעייתי ורק יקטין את הסיכויים שיצא מזה משהו, כי סביר להניח שההפתעה הלא נעימה במפגש הראשון היתה מובילה לפסילה מיידית בניגוד למקרה שבו מגיעים מוכנים רגשית ושלמים עם הבחירה לנסות למרות.

בעלי הצדיק מגמגם (נכתב בידיעתו ואישורו)

[הערה שלו: השם הרשמי זו 'בעיית שטף הדיבור']

אני לא יכולה לומר שבהתחלה לא חששתי שזה יפגע ביכולת התקשורת שלנו (בעיקר כי היה לי נסיון עם בחורה מדהימה שהכרתי שגם לה יש גמגום ולא הצלחנו לתקשר בכלל...), ב"ה גיליתי שזה ממש לא מפריע בתקשורת ביננו, ופה נגמר העניין של החשש הזה...

לכל אדם יש מוגבלות, ואם לאדם יש מוגבלות בלהבין שגם אנשים עם הפרעה כלשהי הם לא 'נחותים'- זו לדעתי נכות הרבה יותר מגבילה מהרבה דברים. לא מדובר פה על אדם בעל תפקוד פיזי לקוי שמצריך עזרה יומיומית או בעל מראה מרתיע (כמו יד/רגל קטועה ל"ע או שיתוק וכו') אלא רק על תקיעות בדיבור (בינינו- מי אף פעם לא נתקע בצורה כלשהי בדיבור בשעת לחץ? אז אפשר פשוט לומר שלאנשים שמכונים מגמגמים יש את המצב הזה יותר מרוב האוכלוסיה) ואני לא חושבת שנכון להגדיר אדם רק על פי הדבר השלילי שאפשר למצוא בו (שיהיה ברור! בעלי מושלם!!! זה שיש אנשים שחושבים שלא כי הוא נתקע בדיבור- נדפקו, ובאמת שזה הדבר היחיד שאפשר אולי לומר שבעייתי בו, אה, וגם שהוא עם נטיה ממלכתית... אולי...) אפשר להגדי5ר את הבנאדם בתור "אביגדור, בעל חוש הומור, חכם מהרגיל, לומד שרטוט חפצים ב4 מימדים ומעלה, וכו' נתקע מעט בדיבור, רגיש לכאב של אחרים, אוהב לעזור וכו'. למה ישר לקטלג את הבנאדם בתור מגמגם? חוצמזה שיש רמות בגמגום... (לפני השיחה הראשונה עם בעלי, הוא אמר לי שהוא מאוד מגמגם וכו', הופתעתי שהוא מוציא מילה שלמה מהפה תוך פחות מ5 דקות, אם הוא היה מסביר יותר שהוא לא מגמגם כמו שתיאר- הייתי הרבה יותר רגועה לפני השיחה הראשונה) {אגב, באמת לפי מחקרים אנשים 'מגמגמים' הרבה יותר חכמים מרוב האוכלוסיה}

אני יודעת שכתבתי מבולגן, קשה לי קצת לסדר את זה.

אני יודעת בהכרח שלא לכולן מתאים אדם שנתקע בדיבור, אבל אני לא חושבת שזה צריך להוות שיקול כ"כ מכריע ב'אם לצאת לפגישה ראשונה'. ועוד משהו- אם את אומרת לה: תשמעי, זרובבלה, רציתי להכיר לך בחור מגמגם בשם אביגדור- כל מה שאמרת אחרי המגמגם- כבר לא נשמעים, אבל אם תגידי לה: תשמעי זרובבלה, רציתי להכיר לך את אביגדור, אני חושבת שאתם מתאימים בגלל ששניכם א... ב... ג... הוא בחור ירא שמים, עם מידות טובות, רגיש במיוחד לזולת- אולי בגלל שיש לו תקיעות בדיבור ברמה של גמגום קל ובלתי מורגש כמעט, חכם מאוד, לומד שרטוט חפצים ב4 מימדים, אוהב לעזור וכו' וכו'- לא העלמת את הפרט של הגמגום (למרות שאם הוא בלתי מורגש- אני לא בטוחה שחייבים לספר, אני יוצאת מנקודת הנחה שזה מורגש) אבל נתת לה לשמוע גם על הצדדים הטובים של אביגדור.

אה, וחשוב לי מאוד לומר- גמגום זה לא נכות, כמו שהפרעת קשב וריכוז קלה היא לא נכות, זה בדיוק אותו דבר...

אם רוצים עוד פירוט- אפשר בשמחה באישי...

לילה טוב

יש פער עצום עצום עצום בין "לקבל מי שהוא לא לגמרי כמוני" לבין להתחתן איתו. אני מסכימה לגמרי שגמגום הוא לא "נכות" ולא בהכרח יוצר קושי משמעותי, ושמגמגם הוא לא אדם נחות או אפילו טוב פחות. ועדיין, דווקא גמגום הוא מאפיין שיכול להיות מאוד משמעותי לקשר, אפילו יותר מדברים שאת מתארת כבעייתיים או מרתיעים (ובוודאי אלו שנשואים לבני זוג כאלה יסתכלו עליך כעל נחותה וצרת אופקים כי את לא מקבלת מי ששונה ממך). את בעצמך כותבת שהכרת מישהי שהגמגום מפריע בתקשורת איתה, נכון? ותקשורת היא א-ב של קשר, מה לעשות. אני בטוחה שיש הרבה אנשים שיש להם חברים מגמגמים אבל לא היו מסוגלים להתחתן עם מגמגם. ועוד יותר בטוחה שיש הרבה שיהיה להם קל יותר להתמודד עם קושי פיזי של בן הזוג מאשר עם משהו שמקשה על התקשורת המילולית.

אז אני מסכימה איתך שצריך לדעת איך להציג את הדברים וברור שהאדם הוא לא הגמגום שלו, קל או קשה. וממש ממש שמחה בשבילך שהתגברת על ההיסוסים והחששות ומצאת את הבעל המושלם לך. אבל להגדיר את מי שלא יסכים להיכנס לניסיון כזה כ"אדם שלא מוכן לקבל את מי שקצת לא כמוהו" זו ראיה צרה כמעט כמו של אלו שחושבים שנדפקת עם בעלך כי הוא מגמגם.

אבל בין לקבל מי שהוא לא לגמרי כמוני לבין לא להיעלב מהצעה של כזה אדם- אין פער כ"כ גדול....

אני מכירה את עצמי מספיק טוב כדי לדעת שגם אם היו מציעים לי אדם עם בעיה פיזית כלשהי- כל עוד האדם לא צריך עזרה סביב השעון לא הייתי פוסלת על זה פגישה ראשונה (מישהו שצריך טיפול סביב השעון- זה לא משהו שמתאים לכוחות שלי...) ואני הלא חושבת שמי  שיש לו בעיות כאלו הוא נחות ממני! ח"ו!

אם מישהו נפגע מהצגה כזו- זו בהחלט לדעתי צרות אופקים. אפשר לסרב להצעה, אבל למה להיפגע?? זה לא שמציעים חיזר מכוכב אחר שכל מטרתו להרוג אותך, מציעים יהודי, שיש ביניכם קשר, אבל הדיבור טיפה קשה לו. אם זה מפריע בתקשורת- אז אין לי ספק שצריך לחתוך! אבל אם זה לא מפריע בתקשורת- לדעתי לא צריך לעשות מזה אישיו, להתייחס לזה במכלול של הבנאדם, אם הקשר מתקדם אז לחשוב כמה את מסוגלת לקבל מבטים של "מסכנה, התחתנת עם הדפוק הזה" או לשמוע "את דווקא נראית בחורה טובה, חבל עליך" ואיך להגיב עליהם בצורה נבונה, אבל לא להיפגע מהצעה, הנושא פה הוא לא כמה קשר כזה יכול להחזיק, אלא אם להיפגע מההצעה... 
[אגב- בעלי טוען שלהיפגע מהצעה מסוג כזה יכול להעיד על גאווה]

יש גם פער עצום מ'לא להיפגע מהצעה' לבין להתחתן!... |מנסה להיזכר כמה הצעות שלא נפגעתי מהן היו לי לפני שהתחתנתי|

אגב- שמחה ששינו את שם השרשור לבחור מקסים שמגמגם מבחור מגמגם

אבל בין לקבל מי שהוא לא לגמרי כמוני לבין לא להיעלב מהצעה של כזה אדם- אין פער כ"כ גדול....

אני מכירה את עצמי מספיק טוב כדי לדעת שגם אם היו מציעים לי אדם עם בעיה פיזית כלשהי- כל עוד האדם לא צריך עזרה סביב השעון לא הייתי פוסלת על זה פגישה ראשונה (מישהו שצריך טיפול סביב השעון- זה לא משהו שמתאים לכוחות שלי...) ואני הלא חושבת שמי  שיש לו בעיות כאלו הוא נחות ממני! ח"ו!

אם מישהו נפגע מהצגה כזו- זו בהחלט לדעתי צרות אופקים. אפשר לסרב להצעה, אבל למה להיפגע?? זה לא שמציעים חיזר מכוכב אחר שכל מטרתו להרוג אותך, מציעים יהודי, שיש ביניכם קשר, אבל הדיבור טיפה קשה לו. אם זה מפריע בתקשורת- אז אין לי ספק שצריך לחתוך! אבל אם זה לא מפריע בתקשורת- לדעתי לא צריך לעשות מזה אישיו, להתייחס לזה במכלול של הבנאדם, אם הקשר מתקדם אז לחשוב כמה את מסוגלת לקבל מבטים של "מסכנה, התחתנת עם הדפוק הזה" או לשמוע "את דווקא נראית בחורה טובה, חבל עליך" ואיך להגיב עליהם בצורה נבונה, אבל לא להיפגע מהצעה, הנושא פה הוא לא כמה קשר כזה יכול להחזיק, אלא אם להיפגע מההצעה... 
[אגב- בעלי טוען שלהיפגע מהצעה מסוג כזה יכול להעיד על גאווה]

יש גם פער עצום מ'לא להיפגע מהצעה' לבין להתחתן!... |מנסה להיזכר כמה הצעות שלא נפגעתי מהן היו לי לפני שהתחתנתי|

אגב- שמחה ששינו את שם השרשור לבחור מקסים שמגמגם מבחור מגמגם

בקיצור, בואו פשוט נפריד:

האם בחורה אמורה להיפגע מהצעה של בחור שמגמגם? בוודאי שלא. (כשהציעו לי את הבחור שסיפרתי עליו למעלה, לא סיפרו לי על המראה הלא שגרתי. אבל לא נפגעתי בכלל גם כשגיליתי את זה, כי הוא באמת האחרון שהייתי מגדירה כסוג ב', והיה ברור שיש הרבה מקום להתאמה בינינו).

האם לספר מראש שהבחור מגמגם? בוודאי שכן. כי זה כן פרמטר שמשמעותי לקשר. כמובן שזה פרמטר שצריך לתפוס את מקומו הנכון - לא צריך להציג את זה דבר ראשון, לא כדי "לבלבל את האויב" אלא פשוט כי ברור שזה לא הפרמטר הכי משמעותי בבחור. הוא בחור נהדר, מיוחד, ולצד זה שהוא מתחשב, חברותי, שמח וכו' - הוא גם מגמגם. וככה צריך להציג את הדברים.

מן הסתם בזכות המידות הטובות שלך (וזה עוד לפני שכתבת פה) - 

זכית למישהו גם עם מידות כאלו.

שמחה שריגשתי

וגם אני לא שכחתי...

ביד ההשגחה נכנסתי לראות את הנאום של  ביבי והכותרת עלתה לי!!! חייבת להגיב.

ברוך השם נשואה!!!

אתחיל באולפנה , סיפור שיושב לי עד היום : בזמן לימודי בתיכון שמעתי 3 חברות מדברות עלי (הם לא ידעו שאני שם) ואחת אמרה: לפני שמציעים ל...... בחור, חייב לספר שהיא מגמגת כדי שלא יהיה חתול בשק"

לא אשקר לכם, נפגעתי עד עמקי הנשמה שלי, זה גם פגם לי בבטחון כי חששתי שלא ירצו אותי בגלל הבעיה בדיבור.....והתפללתי הרבה הרבה הרבה לפני בורא עולם.

אבל, שהתבגרתי הכרתי בחור חמוד שאמר לי, שהדבר שהכי מוצא חן בעיניוו זה הגימגום שלי מ 2 סיבות:

1. זו אינקציה עבורו לראות מתי אני מתרגשת ממנו......

2. זה מזכיר לו את אשתו של חבר שלו שהוא מעריץ אשה מקסימה וצדיקה ונהדרת , והיא גם מגמגת.

מסיבות אחרות לא נישאנו , אבל הוא היה שדכן שלי ושל בעלי........הוא כבר בטח סיפר לו על הגימגום שלי, כך שלא הייתי צריכה להתנצל.

נכון לעיתים ליקויים חיצוניים מרחיקים אותנו מאנשים מסוימים וחבל.....

אישית , מכירה אנשים עם פגם גופני קל ואני יוגדת שזו שתתחתן איתו תזכה בפייס

דרכיך העולם נסתרות , ויש אבא אחד בשמים שדןאג....

לאחר שנישאנו.....דווקא לי יום אחת השכנה החדשה , ולא יכלה לדבר ....היא , גימגמה בצורה קשה

היא נשואה לבחור צדיק והילד השלישי בדרך בעה.

בהצלחה לכולם

עצתי לספר ! אבל לא להעצים....

הוא כיום זמר ומוציא בעז"ה בקרוב דיסק חדש...

אני ממש לא הולך לפרסם את שמו...

שאלתי אותו בפייסבוק - אם כל הגמגום שלו, לא מפריע לו בשירה...?

הוא ענה לי: שכשהוא שר, אין גמגום... - והוא משתדל למעט בדיבור במהלך ההופעות...

חבר'ה - צאו מהראש של קושי בגמגום - זה בסה"כ קושי קל מאוד!!

פשוט צריך להתרגל...

לא משהו שיכול לגרום לקושי בקשר זוגי...

רק טוב

את ממש צעירה...

ואכן - הכל ממנו יתברך. את תעשי את שלך, וה' ישלח מי שצריך.

[ואת ממש במצב נורמלי.. זה סימן טוב]

עוד משהו ?!

כתבת שיש עליות אז אולי

לנסות לשמוח על כל עלייה קטנה.

כן,גם אם היא זמנית...

משפט בנאלי אבל כ"כ נכון:

כל דייט מקרב אותך אל הבחור הנכסף

ואפילו בתקופות של יובש

לעשות דברים שיקמו אותך לקראת המטרה:

תפילה,חיזוק הרצון,עבודה (כן,בשביל לבנות בית צריך גם כסף)

טיפוח,ובכלל...לשמוח במי שאת

להרשות לעצמך לחלום מדי פעם על הבית שאת רוצה להקים

ויהיה רצון שגם תתחני עם אישך, בחיר ליבך, בקרוב.

אמונה- זה ידיעת השכל.

בטחון- זה כמו שאמרת- אמון.

בטחון זה הרגשת הלב.

וכמו כל הדברים האחרים- קשה להרגיש בלב גם מה שהשכל מבין וקולט די מהר.

ולכל צרה, יש רק כתובת אחת: הקב"ה... (והסידור...)

צבא ולימודים ודייטים ונישואין ביחד - זה ממש לא קל,

אם אתה מוכן להתמודד עם הקושי- צא לדרך.

אתה יכול להסתכל כאן בתגובות של אנשים:

שאלה קטנה.. - נשואים טריים

הרבה כותבים שהיה קשה, אך הם מאושרים שעשו זאת.

אז תתאפק

גם אם לך זה לא יהיה קשה, ב-99% מהפעמים זה יהיה מאד מאד קשה לאישה,

וגם ב-99% מהפעמים היא לא מבינה לפני החתונה לאן היא נכנסת.

כך שגם אם היא תגיד לפני החתונה שאין לה בעיה, ב-99% מהפעמים בכ"ז תהיה לה הבעיה לאחר שתתחתנו.

(מכיר המון דוגמאות כאלו מקרוב)

והרבה פעמים אם אתה נופל לג'וב, אתה במילואים לא תוכל להיות קרבי.

בצבא אתה מתכוון לשרת את המדינה או להגן על עמ"י? נקודה למחשבה.

כי אם אתה מתכוון בשירות למען הגנת עמ"י- אתה תעשה את זה גם אם התנאים הם לא מי יודע מה.

שלא תתקבל תפילתם של עוברי דרכים.

כך אני מבקש מהקב"ה שתפילתך לא תתקבל!

אני לא התגייסתי וגם לא אגיד לילדיי להתגייס בגלל שקיים חוק גיוס חובה,

התגייסתי בגלל שהקב"ה ציווה אותנו!

ולבקש שהקב"ה יעזור לך לא לקיים את המצוות שלו, איזו בקשה אבסורדית?!?

מנימת דבריך משתמעת כפירה כלשהי..

אתה לא מתפלל שנגיע לימות המשיח, למצב שבו כולם מכירים בבורא ועובדים אותו ולכן השלום מגיע ("וגר זאב עם כבש") ואין יותר מלחמות?

כי זה אחד מהדברים שחייבים להאמין שיכולים לקרות בכל יום ויום, ובטח כשיהיו לך ילדים בגיל 18.

מלחמה היא מצווה רק כשיש צורך- כשיש אוייבים או כשצריך להרחיב גבולות.

לא יודעת מה איתך, אבל אני ממש מקווה שיגיע בקרוב היום שבו יהודים לא יצטרכו להתגייס לצבא.

ואם כך, מה אבסורדי בבקשה ובתפילה? ההיפך, אידיאל אפילו

בכל אופן, הוא דיבר מכיוון אחר. הוא דיבר מהכיוון של - בתוך המציאות הנוכחית, אלו התקוות שלנו.

אם יהיה משהו רלוונטי על הפרק תנסה..

זה ממש לא מבטיח שזה יוביל לחתונה.

אולי כעת עדיף שפחות תברר ותעשה מעצמך למען זה,

אלא רק תבהיר שאתה מעוניין, 

ואם תובא הצעה רלוונטית- תברר ותנסה..

וה' יהיה בעזרך

בטח עד סיום טירונות

חלק מהבגרות להתחתן זה להבין שזה זמן פחות טוב לבניין בית כרגע

נושאים אישיים, ובכלל - נושאים שלא היית מדבר עליהם עם סתם חבר. (בגבול כמובן)

נדמה לי שפעם פרסמו פה ''שאלון התאהבות'' שפרסם איזה פרופסור.

לא הצלחתי למצוא את זה כדי להעלות קישור.    מישהו??

נראה לי שכדאי לך לעיין בזה וללמוד מזה תובנות על קשרים בין אנשים.

לי יש ניסיון מהצד ההפוך -

אני מנסה לשמור שקשר יישאר קשר של ידידים ולא מעבר.....

לדבר על נושאים יותר עמוקים

להעז לדבר על פחדים וחולשות

לשתף אותה בהתלבטויות יומיומיות שלך (כמובן בצורה טבעית ובגבול הטעם הטוב

זה יכול להיות אפילו התלבטויות קטנות..)

להתעניין,לשתף

אבל משהו לא מובן לי ואשמח שתסביר לי-

איזה מכנה משותף יש לאנשים מגמגמים חוץ מעניין הגמגום?

מה הופך את כל האנשים המגמגמים להיות כ''כ נהדרים כמו שרשמת?

אם אתה מדבר על הנכות הפיזית שיש להם- אז דברייך יכולים להיות נכונים גם על אנשים עם נכויות אחרות.

לא?

קודם להגיד גילוי קטן- בין היתר עלי מדובר ואני התאום של דוד ה., אני בעלה של חוזרת.

אז כך- בתור מגמגם הייתי תמיד עד כיתה ט' למטה בחברה, כי לא דיברתי הרבה כי לא היה נעים לדבר, כי לדבר ולהיתקע מלא זה לא נעים כי חושבים שכולם מזלזלים בזה וכו', אבל לא באתי להגיד איך מגמגם מרגיש אלא משהו אחר- אנחנו המגמגמים דווקא בגלל שבד"כ לא מקשיבים להם בחברה אז אנחנו רואים אנשים אחרים בצורה יותר טובה, כי אנו מכירים את עצמנו ואנו יודעים שהגמגום לא הופך אותנו ללא טובים, ודווקא בגלל זה אנחנו נסתכל על כל אחד בצורה יותר עמוקה ונמצא את החלק הטוב שבו, כך זה לרוב. אני מכיר הרבה אנשים מגמגמים כי אני עובד על הגימגום שלי ובין השאר יש כנס של הרבה מהמגמגמים בארץ ופוגשים לפחות 200-400 מגמגמים.. וכולם שם אנשים נפלאים.. 

ועוד משהו- אני שמח שנולדתי מגמגם זה בנה לי הרבה במידות שלי הרבה הרבה מאוד.. זה נתן לי הקשבה והבנה של הזולת בצורה נפלאה.

ולא על פי מה שהוא באמת?

גמגום לא הופך אדם לאדם טוב יותר, צורת ההתמודדות שלו ועבודת המידות שלו היא שהופכת אותו לאדם טוב או לא.

גמגום לא הופך אדם לבעל אידיאלי (אם יש בכלל דבר כזה) אלא עבודת המידות.

זה כמו כל קושי בחיים- אפשר לצמוח ממנו ואפשר ליפול ממנו.

אבל אם את רואה משהו שלא נפל מהגימגום ורק צמח מזה אז זה קצת יכול להעיד על פנימיות, לא כל מגמגם הוא עם מידות טובות, אבל לרוב כל מגמגם לא ישפוט אדם לפי החיצוניות.

הארות חשובות..

אגב, דומני שגם מתרגלים פשוט לסבלנות.. לוקח קצת יותר זמן עד שאומרים מה שרוצים לומר.

וכל אחד עם מה שמתאים לו. כמו עוד דברים שאין בהם כל רע מצד עצמם - ולפעמים אדרבה.

(וגם לשאר המשפוחה...  )

הארתם והבהרתם נושא חשוב.

זה לא אותו דבר כי הוא קטן אבל עוד נקודות שאני יכולה להעלות בנושא:

כח רצון- הוא ממש מתאמץ להגיד משפט שלם ומורכב ולא מתייאש. לאחרונה הגמגום החריף ברמה שהוא עוצם עיניים בחוזקה כדי להתרכז ולהגיד את המילה שרצה.

סבלנות- בדור שלנו שרגילים לכל דבר במהירות אני מרגישה שזו הזדמנות בשבילי להתנתק לשניה מכל הלחץ מסביב ולתת לו את כל הזמן הדרוש לו עד ש"יצא" לו משפט שלם.

הערכת ההצלחות- פשוט אושר יומיומי ההצלחות הקטנות. לא בא לו בקלות ולכן מעריך יותר את ההצלחה.

זה כמו להגיד: "הוא כל כך אנושי, שאני יכולה להעליב אותו / לצחוק על החולשות שלו / לשבור לו את הלב חופשי אם אני רוצה".

לכל אחד מאיתנו יש את האפשרות לפגוע בזולת, כל העניין הוא שיש לכולנו את החובה המוסרית לשמור על טוהר הנשק!

זה ענין של טעם.

יש כאלה שזה ממש טוב להן - ויש כאלה שלא.

לא "פוסלים" אף אחד. יכול להיות שאישית הוא טוב ממך. השאלה כאן היא סובייקטיבית. אם לך לא ירגיש טוב איתו - אז מה יועילו כל מיני "אידיאולוגיות"?..  וגם הוא כמובן לא צריך לסבול מזה שלא ימצא חן בעיני אשתו.

וזה שהוא עדין זה יכול להיות גם מעלה.

אז לכן זה לא מתאים.

התכונות שהצגת יכולות לשמש לו נקודות זכות ולא חובה.

את יכולה לכפכף אותו?? וואלה, להשפיל להנמיך זה סוג הדברים שתמיד יותר קל לעשות,

למה בכלל לחשוב במושגים של השפלה כשמחפשים זוגיות טובה??

זוגיות אינה מאבק כוחות והחזק שולט.

זוגיות זה שותפות, ביחד .

לעדינות יש צורות שונות של ביטוי, וברור שתרצי שינהגו בך גם בעדינות, 

כשזה יהיה הגבר שלך.....תהני בע"ה בקרוב.

בגנים יש לו X ו-Y - אז הוא גבר, וזה לא משנה מה האופי שלו - ונגמר הסיפור!

תפסיקו לכתוב על גברי או לא גברי,

תגידי פשוט שהוא לא מתאים לך - וזהו!

וכן, לגיטימי לחתוך על כל דבר שלא מתאים לך,

אפילו אם מדובר רק על זה שיש לו שערה קטנה אחת ג'ינג'ית בגב-היד שמפריעה לך.

אם לא בא לך להמשיך איתו את הקשר (ולא משנה אם זה מהסיבה הכי הכי טפשית בעולם) - אז אומרים לו ביי ביי!

מה זה גבר?

עכשיו תעני את.....

--------------------------

בעיני גבר זה:

אחד שיודע מה הוא רוצה מעצמו.

אחד שיודע לעמוד על שלו

אחד שיודע לפרגן ולתת מקום גם לאחר ולדעותיו.

ולא בהכרח מה שהעולם מכתיב לנו:

שיטת 13/מטכ"ל/דובדבן

מכינה/עלי/חיספין/סוסיא

שרירים/משקולות/ חדר כושר/ ריצת 2000 ב6 דק'.

------------------------------

*למחשבה.

אפשר לפתוח שרשור- ''מה זה גבר''   '' מה זה גברי''

אבל ת'כלס מה שהיא התכוונה - זה להסביר שבאופי הוא עדין לעומתה. 

וכיון שהיא לא ראתה זאת כחיסרון באדם עצמו, היא שאלה האם לגיטימי לפסול.

מצא חן בעיני מה שהלך פה בעיצומו של לילה....

מזכיר לי את אבא שלי, שכאשר אני בוכה לו הוא מצליח להוציא אותי מחייכת בדרך מקורית.

מנגינה, התפילות לא הולכות לשום מקום חוץ מאל מתחת לכיסא הכבוד.

אל יאוש! 

המשיכי להתפלל!