פורום לקראת נישואין וזוגיות (עמוד 1180)

(רק להצטייד בשכפץ)

שזו הייתה הכוונה (בכ"א, לא לשם אני כיוונתי).

(למרות שגם חברה שמסכימה על חוסר במוסכמות או חוסר בתכתיבים חברתיים זו הסכמה. אז אולי אי אפשר לחיות בחברה בלי הסכמה? תמיה. בכ"א, בכל חברה יש "הסכמה שקטה" על קווים רחבים, וא"א ליצור חברה באמת שאין בה קווים משיקים. ואכמ"ל)

ברור שתוצר של מה שאנו חיים ע"פ תורה אחת זה דפוסי התנהגות דומים, אבל לא תמיד דפוסי ההתנהגות המקובלים הם דווקא הנכונים.

ולא תמיד מי שעושה אחרת ממה שנהוג מפספס את האמת.

פשוט צריך רגישות, סבלנות והקשבה.

היום בחברה שבה הרוב מתחתנים מאוד צעירים[20-23]...

אז 24 זה בהחלט "זקן" באופן יחסי כמובן... וצריך להתחיל לדאוג..מאוד אפילו!

[סליחה שאני נשמעת מייאשת, אבל כחברה ברור שעלינו לדאוג לאנשים בגיל הזה+/ להלחיץ אותם קצת שיתעוררו..]

ואגב, גם בחברה הלא דתית בערך מגיל 25 מתחילים להלחיץ...

ויש לי הרבה חברות לא דתיות שהתחתנו בגילאי 23-25...  ככה שזה לא ממש ייחודי רק לחברה הדתית אלא דבר נורמטיבי לגמרי גם בחברות אחרות...

בחברה החילונית את לא תקבלי כאלה תגובות כשאת בת 20

אני לא עורכת השוואות בין מגזרים.

הלחץ לחתונה נמצא בכל מגזר ובכל דת וזה טבוע בנו מעצם היותנו בני אדם אנחנו רוצים למצוא את החצי השני שלנו.

אבל לא כל אדם מוכן\רוצה\מצליח למצוא את זיווגו בטווח האידיאלי שקבעו לו (בשירשורים פה לאחרונה האידיאל הוא 17-21)

זקן יחסית = בראיה שלך.

אם היית גבר בן 26 לא היית שומעת משפטים כאלה כי זה נורמאלי.

ואני ממש צעירה ולא באופן יחסי

נתתי דוגמאות כדי להמחיש אבל זה לא העיניין של המגזרים. זה לא האישו

ודווקא הדתיים פחות..אולי כי לא נעים להם ללחוץ על רווקה מסכנה חחח

בעיני כל שנה שלא הכרתי את בעלי אחרי גיל 18 היא בזבוז זמן מוחלט!

תמיד אני אומרת לו שבאשמתו הפסדנו שנתיים ביחד כי הוא לא רצה לצאת עד גיל 20 (אנחנו בני אותו גיל...) והוא מסכים איתי שזו הייתה טעות...

מכירה מישהי שעשתה את זה ואמרה לי - לגדל ילדים כשאת בעצמך תינוקת זה להתעלל בעצמך ובהם 

אין לך סבלנות, אין לך כוח את עוד צריכה את הזמן של עצמך להנות עם חברות

ובתקווה שלא כולם יתנפלו עלי לא נראה לי שהפסדתי משהו רק הרווחתי

אנחנו לא חילונים

חתונה זה אומר עבודה ילדים בית הכול. עסקת חבילה

זה שיצאת איתו לפני שביררת את העניין לא אומר שהסדר לא אמור היה להיות הפוך[שקודם תבררי אם לצאת ולא לצאת ואז לשאול אם להיפרד...]

הלכת לשאול רב *לפני* שהתחלתם לצאת אם לצאת ולדחות בשנה ילדים "במקרה" שזה מתאים ותתחתנו,

או כמו שכתבת לפני זה ששאלת רב *אחרי* שיצאתם וידעתם שזה זה....

כי אם זה המקרה השני כמו שהיה נשמע בהודעה הראשונה אז לא ממש התרתם לרב ברירה....

וכבר העדיף שתתחתנו ולמנוע שהוא זה שכביכול יהרוס....

אם זה המקרה הראשון- ספרי לנו מי הרב, יש כמה שישמחו להתייעץ איתו.

מכיוון שנראה לי שזה כן המקרה השני, אז כמו שכתבתי מקודם- את היית אמורה לברר לפני שהתחלת לצאת אם זה בסדר, זה שבחרת לשאול מאוחר ובכך לדחוק את הרב לפינה זה משהו אחר...

כנראה אם היית שואלת לפני היית מקבלת תשובה אחרת..

לפי שהתחלתי לצאת התייעצתי עם ראש המדרשה שלי  (אני לא אכתוב מי זה כי ההדרכה שלו הייתה ספציפית אלי מתוך היכרות איתי ואני לא חושבת שזה שאלה לשו"ת סמס לציבור) מי שירצה שיפנה אלי בפרטי אני אסביר את הרקע והמניעים.

אחרי שיצאתי עם בעלי די מהר החלטנו שאנחנו רוצים להתחתן ומהתחלה אמרתי לו את הקטע עם זה שאני לא רוצה ישר ילדים. הוא הסכים איתי אבל רצה שאני אדבר על זה קודם עם הרב שלו ושהוא יגיד מה דעתו. ואז נפגשנו עם הרב שלו וגם ההדרכה שלו הייתה שכל עוד האישה לא מרגישה מוכנה לעניין הזה אז אפשר למנוע, שוב, זו הייתה הדרכה ספציפית לנו!! זה לא פסק הלכה! והיו לנו את הסיבות לעניין הזה. כמובן שכל חודש מחדש עשינו חושבים ובדקנו האם אנחנו ממשיכים ככה או מפסיקים.

לעניין ה"לא השארת ברירה לרב" אמרתי לרב שאני רצה בכל ליבי לדעת מה דעת תורה בעניין ושלא יתחשב בזה שהפסק שלו "ידחה" את החתונה שלנו. ואמרתי לו שאני מעדיפה להשאר רווקה עוד שנה-שנתיים מאשר להביא ילדים בתקופה הזו.

יש גם אם לא פה עוד כמה לתשובות מקלות בזוגיות....

[זה בסדר, לא אותי זה מעניין- לא חושבת שזה היה נכון או מה שהרוב יענו לכולם,אלא פשוט שירות לטובת הכלל..]

הטענה שלך היא "כלכך כיף לי להיות נשואה למה זה לא בא קודם?" - שגויה מהיסוד.

א. זה לא מוכיח דבר וחצי דבר על זוגות אחרים - זה שאצלך זה עבד זה לא אומר שאצל השני יעבוד

ב. את לא לוקחת בחשבון שאינך יודעת מה היה קורה אם היית מתחתנת בגיל צעיר, החיים לא סרט נע ואנחנו לא רובוטים

אם טוב לי משהו בשלב מסויים של החיים זה לא אומר שאני אגיב לזה באותה צורה בשלב אחר

ג. אולי כלכך טוב לך  בגלל השנתיים האלו? אולי בעלך הגיע בשל ואוהב כי היא חיכה את השנתיים האלו? את הנתון הזה את לא בהכרח לוקחת בחשבון. המצב המציאותי שלך באופן מהותי נשען על המצב שהיה ולא מנותק ממנו בצורה שיש ביכולתך לעשות העתק הדבר לתקופות אחרות בחיים שלך 

ד. זה שזה טוב וכיף לא אומר שזה צריך להיות מוקדם. באותה מידה זקן יכול להגיד "אוהווו בינגו וגרבר כל היום זה פשוט תענוג! למה לא עשיתי את זה כל היום בגיל 18!" - יכול להיות שכיף לו, אבל זה לא מהווה הצדקה למחוק שלב קודם בחייו תמורת שלב טוב. 

לא חשבתי על זה ככה אף פעם...

את מוזמנת להחליף מגזר/ לחפף בחלק מהמצוות. אבל בשבילי התורה קובעת את הדרך חיים (למרות שאני מפספס הרבה פעמים... עדין התורה היא זו שמנחה ואני לא הופך את זה לכשר...)

בעזרת ה'

מי אמר שהתורה אומרת אחרת?

התורה מתיחסת לאיש ולא לאישה. אין חיוב על אשה להתחתן כלל.

ה' הוא המלך.

בעזרת ה'

לא הבנתי האם את רוצה להתחתן ולא מוצאת עדיין את בן זוגך או שאת לא רוצה להתחתן כעת וכועסת שמשגעים אותך למה עוד לא התחתנת.

אם את רוצה להתחתן ולא מוצאת עדיין- זה באמת ניסיון קשה והתמודדות יומיומית. בע"ה שה' יחתן אותך בקרוב.

אם את לא רוצה עדיין להתחתן- תעמדי על הרגלים יציבה ותשימי פס על כל ה"פוליטיקאים" שקוראים לעצמם חברים. את מחליטה מתי את מתחתנת, שיגידו שאת זקנה- שימשיכו לברבר. מומלץ להתחבר עם אנשים טובים יותר מאלו.

בהצלחה

דף יח ע"ב:

"שמא יקדמנו אחר ברחמים כי הא דרבא שמעיה לההוא גברא דבעי רחמי ואמר: 'תזדמן לי פלניתא'. א"ל: 'לא תיבעי רחמי הכי, אי חזיא לך לא אזלא מינך, ואי לא-כפרת בה' '. בתר הכי שמעיה דקאמר 'או איהו לימות מקמה או איהי תמות מקמיה' א"ל: 'לאו אמינא לך לא תיבעי עלה דמילתא הכי אמר רב משום רבי ראובן בן אצטרובילי מן התורה ומן הנביאים ומן הכתובים- מה' אשה לאיש".

זה יכול להיות דבר מאוד מסוכן ואכמ"ל.

למרות שאני מבין ארמית כי אני קורא המון

אבל הבנתי רק בערך מה שכתוב וחלק לא הבנתי

אם הבנתי נכון כתוב שאם היא שלך אז היא לא תלך ממך ואם לא כפרת בה'

מה ההמשך? שהיא תמות לפני או הוא לפניה?

יש מצב לתרגום ? (:

כי זה חשוב לי הקטע הזה

הרקע הוא המאמר המפורסם שבכל יום ויום יוצאת בת קול ואומרת בת פלוני לפלוני וכו'. להלן הפשט:

"שמא יקדמנו אחר ברחמים. כי הא דרבא שמעיה לההוא גברא דבעי רחמי (שביקש רחמים) ואמר: 'תזדמן לי פלניתא' (שפלונית תנשא לי). א"ל: 'לא תיבעי רחמי הכי (אל תבקש כך מפני ש-) אי חזיא לך (אם היא ראויה לך ע"פ בת קול) לא אזלא מינך (אזי לא תנשא לאחר), ואי לא (ראויה לך) -כפרת בה' (תבוא לידי כפירה שאין תפילה מועילה כלל)'. בתר הכי (לאחר מכן) שמעיה (שמע רבא) דקאמר (אותו האיש שביקש) 'או איהו לימות מקמה או איהי תמות מקמיה' (או שאני אמות לפניה, או שהיא תמות לפני ובלבד שלא אראה אותה נישאת לאחר) א"ל (רבא): 'לאו אמינא לך לא תיבעי עלה דמילתא, (מפני ש-) הכי אמר רב משום רבי ראובן בן אצטרובילי מן התורה ומן הנביאים ומן הכתובים- מה' אשה לאיש"

יצא לי האמת כמה פעמים לבקש על מישהי מסויימת ..

עכשיו אני אדע שזה לא שייך

זה גלגול של בחור שלא התחתן בגלגול הקודם ועכשיו הוא רוצה להשלים את העניין הזה

חחח חמוד הוא

לפי מה שאתה כותב אתה לא עושה רושם כזה.

לא פירטת הרבה אז קשה לדעת מה תנאי העבודה שלך

אבל יש בוס וקולגות שאפשר פשוט לשאול - הרי מישהו חייב להכיר אותו טוב לא?

עבודת רקע נחמדה אף פעם לא מזיקה

וממש לא בא לי שיתחילו לרנן מאחורי...

דבר שני, השאלות הרגילות - את פונה לשדכנים? שיטת אתרי היכרויות מתאימה לך?

את טורחת מידי חודש/חודשיים לעשות סבב שיחות טלפוני נניח עם חברות נשואות, ותוך כדי שיחת חולין ידידותית "להשחיל" להן שאת עדיין פנויה ושמאוד תשמחי אם הן יוכלו לחשוב אולי איזה חבר של הבעל שלהן יכול להתאים לך...

אם יש סגנונות מיוחדים של ישיבות מסוימות, נניח, שיכול להתאים לך - את יכולה לבקש כאן טלפונים של שדכני אותן ישיבות, או להשיג בהמון דרכים. 

וגם, כמו שכבר כתבתי - אתרי היכרויות. המון זוגות יצאו משם, רק צריך מספיק להאמין, לדעת שיש הרבה שאת צריכה לברור, יותר זהירות מדרך קלאסית של היכרות, ויותר "יד על הדופק" - וכן, יתכן שבהתחלה גם קצת הוצאה כספית על כך - אבל אם משם תבוא הישועה שלך אני בטוח שהכמה מאות שקלים//אפילו אלף שקל, שהוצאת על זה - לא ייחשבו בעיניך ולא כלום, כשהוא יעמוד לצידך בחופה...

ואני מצטרף לבקשה שלך מאנשים שמכירים בנים ובנות - תחשבו האם בן איקס יכול להתאים לבחורה וואי, ויאללה, תריצו את זה...מקסימום לא ילך, לא קרה כלום. גם חבר שלי ניסה לשדך לי מישהי, יצאנו, ולא הלך - לא נורא. עדיין הוא יצא גבר גבר! (והוא אפילו לא נשוי...יש טעות כזאת לחשוב שרק נשוי יכול לשדך. אז זהו, שלא. כל אחד שמכיר את שני המינים בדרגה של קצת יותר משלום שלום, יכול לנסות את כוחו).

זה צורם לקרוא את זה.

בנחת. ואת עוד צעירה.

מקרים כאלה מחזקים אצלי את ההבנה בצורך של מוסד השידוכים (בצורה המנהלית. והפחות רצויה. לפחות אצל חבר'ה שאני מכיר יש רתיעה מזה).

כתבת שאת עושה הכל בשביל להכיר אבל הזכרת רק את המעגל החברתי הקרוב אליך כאופציה של תיווך בינך לעולם הגברי. אני לא יודע, אני שואל, ממה שהבנתי מהדברים שלך, למה לא לפנות לשדכנות מקצועית? למה צריך לשאת מעמסה רגשית שנה שלמה בשביל להתעורר על זה (וגם עכשיו לא כתבת שאת פונה למישהו מעבר למעגל החברתי שסביבך, אלא יש לך טענה (אולי מוצדקת) לסביבה על חוסר העירנות/ רגישות/ אכפתיות ביחס לתופעת הרווקות בקרבה)?

לא ברור לי מה אני  מ ר ג י ש  ביחס לשדכנות מקצועית (אם אפנה לזה באופן אישי), אבל ברור שזה נצרך, ולגיטמי, ומסתבר שגם מצליח.

לא יודע.

22 זה לא "צעירה". בוא נגיד ככה, פחות או יותר, אפילו לבנים - גיל 20 אמור להיות גיל סף אחרון לנישואין. הגיל שצריך להתחתן בו הוא 18, ואם לא התחתן עד 20, צריך ללחוץ עליו. כיום כשיש גם צבא וגם עוד מעמסות, יש שדוחים את זה ואומרים שבחור יתחתן עד גיל 24 - אבל כל מי שיכול יותר מוקדם, זה יותר משובח.

טיעונים של בגרות - לא רלוונטיים, כי דבר ראשון הגיוני שהיא כבר מספיק בוגרת (גיל 22 לבנות - הבנות יכולות להיות בוגרות מאוד. גם בנים יכולים), ודבר שני - בגרות זה דבר שניתן לעבוד עליו ולגרום שיגיע מהר יותר. שטות להגיד "אני עדיין לא מספיק בוגר אז אחכה". אתה יכול לגרום לכך שתתבגר יותר מהר אם תאמין בזה. אם אנשים מגיל 16-17 היו במודעות לחתונה ולבגרות נפשית (כי בגרות פיזית הגיעו כבר כמה וכמה שנים קודם לכן, מה שמקשה עוד יותר על התקופת המתנה...) - אזי היינו רואים אנשים שמתבגרים ומתחתנים מהר יותר.

וחבל שאנשים לוקחים דברים באיזי.

פרו ורבו זאת המצווה הראשונה בתורה, ולא לחינם.

שההגדרה שלך מחייבת את כולם?

22 זה גיל שאדם יכול כבר להיות קצין בצבא. 22 זה גיל שבו אישה יכולה להיות עם תואר ראשון ביד ומתקדמת במרץ לתואר שני.

22 זה גיל שבו אדם כבר עקרונית אמור לעבור על כל הש"ס גמרא, רק שלצערנו תש כוחנו - אבל זה לא אומר שלא נתאמץ (גיל 15 לתלמוד - ובחישוב ממש ממש מיקל של רק דף ליום - שבעולם הישיבות הרציניות דף ליום שלם זה בדיחה - אתה אמור עד גיל 22 וקצת, לסיים את כל הש"ס).

22 זה גיל שיש נשים שהן כבר אמא לילד או שניים בו.

22 זה לא צעיר.

בכל מקרה, תראה לי איפה כתוב שגיל 18 זה רק "תחילת החיפוש". אני מכיר מקראות מפורשים מאוד אפילו של כפיית בית דין על אדם להתחתן, רק שבימינו לא עושים כפייה זאת כי היא לא תועיל.

ובטח ובטח אדם שיצרו תוכף עליו, שהוא מחוייב עוד יותר להקדים חתונתו (הסיבה לאפשר דחיית חתונה היא בשביל ללמוד תורה, אם חתונה תפריע לו - וגם זה רק עד גיל 20/22).

בכל מקרה- 22 זה לא צעיר. אולי בשבילך 22 זה צעיר, סבבה. אבל 22 זה גיל שבו אדם כבר בוגר לכל דבר

צעיר.

עוד שנייה יהפכו אדם בן 26 לצעיר, רק בגלל שהגיל הממוצע לחתונה ביששראל לבנים עומד על 27. נו, באמת.

זה פחות או יותר מה שאנחנו היום לומדים גמרא, פחות או יותר... כלומר -הם לא למדו משנה כמו שהיא כתובה היום מסודרת, הרי היא לא הייתה מסודרת אז - אלא היו מלבנים ביניהם סוגיות בבית המדרש וכל אחד היה מביא את הדעה שלו והיו דנים בה - כלומר, באותו זמן בדיוק "בנו" מבחינה רעיונית את הגמרא... אף אחד שם לא ישב ונטו קרא את מסכת ברכות על הדעות השונות שהובאו בה).

אבל בסדר, בכל מקרה, הכוונה שלי הייתה שאדם בגיל 22, הסבירות שהוא יגמור את הש"ס אם הוא רציני כבר מגיל צעיר, היא לא מופרכת...

הגדרה (לפחות זו שאתה הבנת) ובטח שלא חייבתי אף אחד בקבלת הדברים שלי (בניגוד לנוסח הלחוץ, והמזלזל, שלך).

אכתוב ממש בקצרה כי זו סטייה (אפשר לפתוח על זה שרשור אחר).

ערבוב מושגים. בהגדרת מושגים צריך לבחון מסגרת, הקשר.

כשמדברים על צעיר או מבוגר ביחס לנישואים, שהעניין המרכזי בהם הוא ילודה (אע"פ שיש עוד פרמטרים, כמו בגרות), אז 22 זה צעיר (כי אפשר להכנס להיריון לפחות עוד 15 שנים, וזה אמור להספיק בשביל להפטר מחיוב הילודה המתבקש, לא? שוב סליחה על הציניות, נהיה לי קצת קשה עם הרובוטיקה שדתיים דוחפים את התורה אליה).

ואני חוזר למה שרציתי להעביר כשכתבתי את זה, (לא אמרתי להתבטל מחיפוש אבל) גם ככה קשה, לא צריך להעמיס על עצמנו עוד לחץ.

עד כאן.

ואחשוב על חברים שיכולים להתאים...

וזה כמובן רלוונטי אם יש כאן בנות נוספות בסיטואציות דומות ומעוניינות לספר כדי שאוכל לחשוב מעט אם יש חבר שיכול להתאים. אני לומד בישיבה גבוהה ומכיר מספיק בנים. ואם אוכל לעזור אשמח.

יש לי כמה חברים  בגילך

זה לא בושה ליזום!

וזה לא בושה לשבת עם חברות נשואות ולפתוח אלבומי חתונה.

במלחמה הזאת לדעתי משחקי כבוד רק גורמים רע לשני הצדדים - לא משנה מי אמור מה

תרימי את הכפפה ותתחילי לפעול.

יש לך ישיבה ליד העבודה/בית/משהו? תניחי ריטב"א על הש"ס קשור לחבל ותראי איך את מוצאת

(כמובן שזה תלוי את מי את רוצה לדוג...)

תפני לשדכניות של ישיבות וכו' 

באמת שאין בושה בלחפש זיווג כי זה הצורך הכי טבעי לנו - המון בהצלחה ובעזרת ה' תראי ישועה מהר ובלי מאמץ ודמעות

למה שלא תכתבי בקווים כללים מה את רוצה,

או תפני למנהלי הפורום שינסו לאתר לך?

להיות השידוך שלך

במקום להיות פסיבית

ולשאלה איך לייצור הצעות? (כתבתי כאן את זה בעבר)

אנחנו צריכים ללמוד מהאבות ומהאמהות

אברהם התחתן עם אחיינית שלו

אנחנו צריכים לבדוק טוב טוב האם בסביבה הקרובה שלנו נמצא הזיווג שלנו. 

חברים של האחים/אחיות

שכנים

כאלה שמתפללים איתנו בבית כנסת (או הילדים וילדות שלהם)

יצחק שלח את העבד שלו לחפש לו אישה

אנחנו צריכים לדאוג לשליחים שיחפשו בשבילנו את הזיווג

זה יכול להיות הורים, אחים, חברים, חברות, שכנים, בני דודים וכו'

צריך שכולם ידעו מה בדיוק אנחנו מחפשים

נכון, זה מביך

אבל ככל שיותר אנשים יחפשו לנו, כך הסיכוי למצוא יגדל!

יעקב מצא את הזיווג שלו בעבודה

אנחנו צריכים לפתוח את העיניים ביום-יום

עבודה, לימודים ושאר מקומות שאנחנו מסתובבים בהם

בכל המקומות האלה יכול להמצא הזיווג שלנו

רחל הייתה יפת תואר ויפת מראה

בכל רגע, בכל מצב, אנחנו צריכים לשים לב שאנחנו משדרים את מה שאנחנו רוצים לשדר

כמו שאנחנו מחפשים, גם אותנו מחפשים

אנחנו צריכים להאיר פנים לכל אחד ולהיות נחמדים לכולם

לי לדוג' הגיעו כמה הצעות בצורה ממש מוזרה,

מאנשים שבמקרה ראו אותי או דיברו איתי (והשיגו אותי דרך חוק הדתיים השלובים)

זה לא אומר שאנחנו צריכים להפסיק את החיים,

נהפוך הוא, אנחנו צריכים לחיות את החיים, ומתוך כך יכירו אותנו

עייני לאה רכות

הביטחון בה' הוא המנוע שלנו.

בכל אחד מהדברים הנאמרו למעלה, הכל הקב"ה הוא זה שמזיז את הכל

אם נבין שכל מהלך שקורה לנו הוא מאיתו יתברך

החיים שלנו יהיו קלים יותר,

כל קשר שלא צלח

כל הצעות שלא יצאה לפועל

אם נדע ונצליח לבטוח בה' שבאמת הכל לטובה

התפילה שלנו, שהיא עיקר החיבור שלנו להקב"ה, תראה אחרת.

כמובן שהתפילה היא הגורם המרכזי בכל אחד מאבות. 

שיהיה לכולנו זיווג עם הרבה ס"ד 

נכתב בעבר כאן

http://www.inn.co.il/Forum/Forum.aspx/t485804#5598480

מזדהה עם הכותבת מאוד. 
אני עוד בדרך ל22..
אמנם לא שנה שלא קיבלתי הצעות, אבל תקופות ארוכות מאוד עוברות בלי הצעה אחת אפילו.

מסביב חברות מתחתנות, יולדות, והלב שמח- ומתכווץ.

יש לי חיים מלאים ושמחים ב"ה, ולא "מתאבלת" כל שניה, 
אבל רוצה את זה.

ובנוגע לכל אלו שאמרו לפנות לשדכנים-
פניתי, אפילו לכמה.
חברות נשואות יודעות שאני מחפשת, ואני דואגת להזכיר.
ועדיין..

זה לא מגיע.
זאת הדרך שהקב"ה בוחר להעביר אותי ואני שמחה בה.
רק חורה לי מאוד שאנשים אומרים ש"זאת לא בושה לפנות לשדכנים".
אני אישית פניתי. לא מתביישת בכך בכלל.
ואין כלום.
לא תמיד הפתרון ברור כל כך.

ועכשיו, יש לכם מה להגיד?
(סליחה על ההתרסה. כולם פה ענו אותו דבר, או מאוד דומה.)

אדם שעושה השתדלות וממשיך לעשות, מעבר לזה - צריך לשים יהבו בה'.

הרי לא אני זה שאמצא לך את הזיווג, אני לא מכיר אותך...

אז את עושה את ההשתדלות שלך, וזה מאוד יפה וחשוב, ונקווה שבמהרה תשמחי אותנו בבשורה טובה...

בוודאי -לא חשבתי שעליכם למצוא לי את הזיווג שלי,
שיתפתי במשהו ששמעתי הרבה במסביב והפריע לי.

בעז"ה שכל אחד ואחת נמצא את הזיווג הראוי והנכון לנו, בעת שה' רוצה ואיך שה' רוצה

דבר ראשון - היי, הכול בסדר! את בת 22, בשיא אונך, האופק רחב כל כך, מה שתבקשי...

תחשבי שמישהי אחרת הייתה כותבת את ההודעה ולא את - איך היית מגיבה? באילו מילים היית מרגיעה אותה? כי לפני שאני מזדהה ומחבקת בא לי לומר לך ברור ברור: את צעירה בכל קנה מידה אובייקטיבי. כן, גם אצל דוסים שמתחתנים בגיל 20, בת 22 לא נחשבת רווקה זקנה, איך שלא הופכים אותה.

אני לא רוצה לחזור על ההצעות הטובות שהועלו כאן לפניי בנוגע לפתיחת אפיקים חדשים. בכל אופן, מכירה את "אם יוצאים מגיעים למקומות נפלאים" של ד"ר סוס? אז יש שם קטע שבו הגיבור מגיע ל"מקום רע מאוד - מקום לחכות. כי שם רק מחכים..." אחר כך הוא מתנער (וסליחה אם הציטוט אינו מדויק, הספר לא לפניי...) - "לא, זה לא בשבילך. תסתלק די מהר, ותמצא מקומות מוזיקליים יותר!"

לפעמים אני חושבת שתקופות כאלו באות כדי לאוורר אותי קצת ולתת לי הזדמנות להתכוונן יותר פנימה, לעבוד על המידות, על השמחה והאמונה שלי. מציאה באה בהיסח הדעת כידוע, אז אולי אפילו כדאי להיות קצת עסוקה בכל-מיני, ולא להמתין בידיים שלובות שהחמוד הצדיק שלך יואיל בטובו סוף סוף להגיע.

במוצ"ש נפגשנו כמה חברות. היינו סוג של חבורה (במלעיל, כמובן) באולפנה, ומישהי מהחבורה ממש ממש עוד מעט עומדת להתארס והיא רצתה שהבחורצ'יק יפגוש את כולנו. קבענו בבית קפה, ורגע לפני שהגעתי הבנתי פתאום שאני שארית הפליטה... כן, שלוש נשואות, אחת כמעט-מאורסת ואני. והקטע היה שכל אחת באה עם בעלה... אז אני מודה ומתוודה - לפני שנכנסתי לבית הקפה הייתי צריכה לנשום עמוק, ותוך-כדי חשבתי לעצמי שדוגרי אני חברה טובה ומשקיענית (...), ואחר כך בדרך חזרה גם הייתי מבואסת וקצת בכיתי. אבל אז הזכרתי לעצמי שזה לא המעשה שלי, ושהאמת היא, עם יד על הלב, שלא הייתי רוצה להתחתן עם אף אחד מארבעת הבחורים שישבו שם, חמודים ככל שיהיו. וחוץ מזה, בכלל האיש שלי עוד שנייה כאן. אז למי 'כפת?!(;

שירוש, חיבוק אמיץ! ה' יפנק אותך!...

מה העניין להפגיש בין בחור מאורס לבין החברות של ארוסתו?

הדבר הכי מטומטם בעולם ותסלחו לי, לא מצאתי ביטוי אחר

אני התחתנתי בת 20 והרגשתי את ההרגשות האלה בדיוק!

היה לי חבר בערך שנה, ובתקופה שבינו לבין התקופה שיצאתי עם בעלי (סה"כ 3 חודשים) סבלתי מהתופעה הזאת בדיוק...

זה בכלל לא קשור לגיל לדעתי. אם לא הייתי מתחתנת תוך שנה הייתי מרגישה מתוסכלת ושכבר הנה אני רווקה זקנה!! וכן, אני מסתכלת על החברות שלי בנות 22 וזה כבר נראה לי קצת מאוחר...

אין לי מה להגיד למעט זה שאני ממש מבינה את ההרגשה שלך.

הלוואי שיגמר כבר הסיוט הזה!!! בשביל ובשביל כל אלה שמחכים!!!! כי זה חתיכת דבר מבאס...

אני יודע שזו אמירה מיאשת, אבל בע"ה הכל יבוא בזמן.

אבל למה לחץ ? לאן את ממהרת ? את בת 20 (!!!!!)

מי שלוקחת באיזי היא זאת שצריך לשאול את מה ששאלת, למה היא מתעכבת.

זה מצווה גדולה, וככל שמתחתנים צעירים יותר (כמובן בבגרות) אפשר לתרום יותר לילודה של עם ישראל.

אם כל זוג בישראל היה מביא 4 ילדים בממוצע - אזי כל 25-35 שנים, היה מוכפל מספר הנולדים בארץ. זה היה גורם לרוב היהודי בישראל לגדול בקצב רציני ואחת ולתמיד להשתיק את הטענות השטותיות של השמאל על "הדאגה לרוב יהודי בישראל". (כיום הממוצע לאישה בישראל הוא בערך 3)

הוא לא "מה את ממהרת?". אלא ראוי מאוד.

לא  כוון אלייך או לכל מישהו אחר אישית כמובן, ובכל מקרה ברור שהכל תלוי בחסדי שמיים.

מה אני מכונה לייצור ילדים ?

לא עדיף להשקיע למצות גם החיים שלך ?

לגדל ילדים בצורה עמוקה ואיכותית ?

להשיג מקצוע יותר מכניס ?

ולא חסרים דוגמאות לכל דבר שכתבת.

"למצות את החיים" - ואולי למישהו מיצוי החיים זה חתונה וילדים? יכול להיות שיש דבר כזה??? <צ>

"לגדל ילדים בצורה עמוקה ואיכותית" - איך חתונה בגיל צעיר מונעת את זה?

"להשיג מקצוע יותר מכניס" - חתונה בגיל צעיר לא סותרת אפשרות לעבוד ג-ם במקצוע מכניס ואפילו מאוד.

"מכונה לייצור ילדים" - לא יודע, לא אני ניסחתי את המצווה הראשונה בתורה "פרו ורבו"...אז אל תשאל אותי

אכן, לדעת הרב, בהחלט יש להתחיל לחפש בן/בת זוג לפני גיל 24. הרב מציין שיש מקרים מסויימים בהם לפי ההלכה מותר לדחות את התחלת החיפוש..

אדם שהתחיל לחפש לפני הגיל, ועבר את הגיל - אין טענות אליו. הרב לא כותב שאתה חייב להתחתן גם עם מישהו/י לא מתאימ/ה רק כדי להתחתן לפני הגיל.

ועוד דבר קטן - אם זיכרוני אינו מטעני, הרב בעצמו נסמך על מקורות הלכתיים קדומים...ככה שזאת לא רק "Sעת הרב מלמד". וד"ל.

טעיתי בקטע של הקורא העוקב המתמיד...

בהצלחה רבה!!

בא להדגיש רמה מסויימת שלדעתי זה סתם מיותר זה כאילו לכתוב דתי סגור במיוחד

מבחינתי מספיק דתי לאומי בגלל שגם ככה יש כל כך הרבה הבדלים שעדיף כבר לדבר עליהם ישירות ולא להיכנס להגדרות מעבר לבחינה האידיאולוגית של דתי לאומי

סתם לידע, יש דתי לאומי שמקפידים מאוד ולא יקראו לעצמם תורניים ויש שלא מקפידים בהרבה דברים אבל לא יגדירו את עצמם כלייט.

לא מזמן הכרתי מישהו שלא חובש כיפה אבל מבחינת ההקפדות הוא דתי לכל דבר והוא לא רואה את עצמו כדתי מספיק בגלל איך שהוא מצטייר בחברה.

יש כל כך הרבה סטיגמות בחברה ומנסים כל הזמן לקטלג אנשים לפה או לשם ויש לזה המון השפעה על אנשים. ובמיחד כשזה הופך להיות כלי לשיפוט ולא רואים את האדם בעצמו

או של הצעות של מנהלי האתר?

לפחות בתור בן ראיתי שם שיש בנות שהגדירו את עצמן כדתיות לאומיות והן למעשה כמעט חילוניות (הולכות עם מכנסיים לדוגמא).

ויש בנות שהגדירו את עצמן כדתיות (שזו רמה יותר פחותה מדת"ל), והן מאד מקפידות על ההלכה.

ההגדרות היחידות שאפשר להסיק מהן בוודאות איזו רמה דתית את הולכת לפגוש זה דתיה לייט ודת"ל תורני,

וכל מה ההגדרות שבאמצע זה "חתול בשק".

אז לפי דעתי, כדאי לך להשאיר את ההגדרה שלך כדתיה לאומית תורנית.

בתור מישהו שהתחתן לא מזמן

וקרו כמה דברים שגרמו לנו לחשוש שלא יהיו הרבה כאלה שירקדו אצלנו (ב"ה היה מדהים בסוף)

אני אומר שזה באמת אחד הדברים הגדולים שיש

לשמח חתן וכלה ביום הזה.

ומי ששומע על חתונות שצריך (כמובן בתיאום עם חתן והכלה)

שיעלה כאן!

והלכנו כמה חבר'ה לשמח בחתונה של 2 חוזרים בתשובה

ככה שכל גיל כמעט יכול לעזור

העיקר זה לרצות לשמח

בס"ד

אבל ממש חשוב!

אז מי שכן יכולה שווה לה

אולי זאת תהיה הסגולה

לא כ"כ מבין אותה

אבל אם זאת הבקשה, שיהיה

אני רק יודע שאצלי בחתונה היו כמה בני פחות מ20 שעשו הרבה שמח

שהיא מעדיפה שיהיו באזור הגיל שלה כדי שלא יראה חריג..

תבררו טוב טוב שבאמת הכלה ביקשה,

כבר הייתי בחתונה שהתברר שמי שהזמין

זאת חברה של הכלה ובאמצע החתונה הלכנו...

ככה שביררו את כל הפרטים מראש ותיאמו עם החתן והכלה..

אשמח שתעדכני. תודה

שתזכו לאורך ימים ושנים, בריאות, נחת, אושר, אהבה אחווה שלום ורעות...

בית נאמן בישראל, בקדושה וטהרה ואהבה, ושכינה ביניכם.

אני אומנם יודע על זוג אחד שהסתיר, נכון - אז אולי טעיתי ו43 או 44 אפילו - אבל 49???

כנראה יש הרבה הרבה שטורחים להסתיר ורק אתה יודע...

בכל מקרה מזל טוב לכולם...

וכמובן ללומדתתת ופוגי

רק שלגבי השניים אני עדיין מסתפק אם אני צודק או לא. אבל תכל'ס לא משנה כל כך. העיקר שיהיה במזל טוב...

(ועצם זה שאת כותבת את זה זה אומר ש...? )

אושר ועושר בבניין עדי עד

מזל טוב וברכות!

|נערך|

בס"ד

שתזכו בעז"ה להקים בית נאמן בישראל, בניין עדי עד!

אז מצטרפת-

ממש תודה לכולםםם ואמן ואמן על הברכות היפות!!- שימחתם מאד!!

ותודה נערת טבע אהובה על השרשור המושקע 

שיהיה רק בשורות טובות בע"ה!!!

אני לא מפסיק לחייך פה חחח

מזל טוב מזל טוב שתזכו כן..להקים בית וכל זה

ד"א מזמינים אותנו ?
יהיה אוכל טוב ?

היועץ המשפטי יגיד שלהיות בעד היהודים זה גזענות, וזה פשע שינאה  ויגיש נגדך תביעה.  אם תיפול לשופט שמאלני זה הסוף שלך.

 שמעתי שיש כאלה שפוחדים. להגיד "לעת תכין מטבח מצר המנבח" בגלל שזה  כאילו להגיד שהערבים שבאו לשחוט את משפחת פוגל באיתמר הם כלבים וכאילו שגם מי שתומך בהם הוא נובח כמו כלב. וזה גזענות.

 אז אפשר להגיד להחרים תוצרת התנחלויות

 אבל מי שאומר לקנות מיהודים זה נחשב גיזענות.

בס"ד

מסכים לגמרי עם ההסתכלות האמונית הנפלאה והבריאה. אבל נראה לי יותר יעיל ההצעה שלי. סתם הגזמתי עם שבועיים.. זה בדר"כ 3 ימים. ונראלי המנגנון הנ"ל יצמצם חזרה לגבולות הנורמל של 24 שעות. ובא לציון גואל. 

בס"ד ובהשתדלותי

שתזכו לבניין עדי-עד

http://www.inn.co.il/Forum/Forum.aspx/t611268#6781322

אה ושום וחניכה השאלה עם זה אותו קשר?

יכול להיות שכן אני לא זוכרת במי מדובר אבל הבחור שהתחתנתי איתו יצאנו מלפני שנה אז יכול להיות שזה הוא..