פורום לקראת נישואין וזוגיות (עמוד 1183)

אנשים אחרים מוזמנים לכתוב הגיגיהם

ומכביד את מה שהיה קל עד אז.

 

(זוכר מהגלגול הקודם).

אבל לפי הבנתי זה מכביד על החיים אבל נותן להם משמעות גדולה הרבה יותר

 

מה שגם בונה את האדם ומביאו לתיקונו...

 

ותמיד חשוב לזכור ש"דברים שרואים מכאן זה לא מה שרואים משם"

(אז לא לא בטוח שאני צודק )

 

לכן באופן טבעי היא יכולה ליצור הרבה בעיות.

 

בית בלי ילדים הוא בית מאוד מסודר ושקט.

אדם לבדו לא יכול לריב.

ילד שלא הגיע לגיל ההתבגרות הוא מאוד צייתן וחמוד.

 

כל אותם תהליכים טבעיים כאשר אנו מתקדמים לשלב הבא המדרגות הקודמות נהרסות ונותנות פתח לבניין חדש ומפואר - אך נוצר חלל ריק שבו יש סכנה של נפילה וכאוס (הרב טאו מדבר על זה הרבה בלאמונת עתנו ג' על משברים בלימוד תורה. ויש עוד הרבה פסקאות של הרב שעוסקות בנושא).

 

כל זה כאשר אנו תופסים נישואים כתהליך טבעי ומשהו ששייך אלינו באופן עצמי ולא מקרי.

 

אבל אם נישואים נתפסים אצלנו כאילו זה בונוס שבא להנעים את החיים אז באמת הם אמורים ליצור רק שקט ושלווה ונישואים רועשים הם מיותרים ועדיף בלי. 

כמו שלא תקני חטיף שהגיוני שיעשה לך קלקול קיבה.

לק"י

נישואים זה דבר מורכב עם התמודדויות.
בסוף המשוואה אחרי שמחברים את כל הפלוסים והמינוסים- התוצאה צריכה להיות שהנישואים נותנים יותר טוב מאשר קשיים. אחרת עדיף לא להתחתן.

אבל זאת עבודה..
ובן זוג זה מישהו (זר בהתחלה) שיש לו רצונות ודעות משלו, ולא תמיד יש הסכמה בין שני בני הזוג, וצריך לדעת שזה חלק מהחבילה.
וצריך לדעת שזאת התמודדות.
כי כן, הרבה יותר קל לחיות לבד, ולעשות מה שבא לי בלי שצריך להתחשב בעוד מישהו (לא שכרווקה לא הייתי צריכה להתחשב בסביבה, אבל הייתי יותר *עצמאית* מאשר כנשואה).

מצד שני, כשנשואים למישהו שאוהבים, ושיש לשניכם רצון טוב לעזור אחד לשני, לתרום ולעשות טוב- אז הנישואים תורמים ונותנים הרבה (חום ואהבה, שמחה, עצמאות כזוג, חיים פרטיים משלי, ביטחון....).

אבל חשוב לזכור ולהבין שגם בנישואים יש שני צדדים, והשאלה מה הדבר שיעשה הכי טוב בשבילי.

וזאת לא שאלה מוזרה בכלל..
כי במבט שטחי- הייתי אומרת שנישואים הרבה יותר מכבידים על החיים מאשר מקלים.
אבל- עפ"י הפירוט שלעיל זה לא ממש ככה..

(מבלי לדבר על עניין הבריאות...)

 

אבל אם רוצים גלידה, צריך ללכת עד למקפיא להוציא, ואז למצוא מקום לשבת איתה.

זה קר בידיים להחזיק, ואם לא אוכלים מספיק מהר - זה מתחיל לטפטף, ואז לפעמים כבר לא מצליחים להשתלט...

אם יש חורים בשיניים זה יכול להיות כואב...

עזבו לא מומלץ.

 

לא! גלידה זה טעים וכיף!

 

ואין שום דבר טוב בחיים שלא כולל מחיר מסוים.

וכואב לי לשמוע כמה שרוצים להזהיר רווקים מ"עול" הנישואים... כולם מדקלמים שזה טוב אבל קשה. הבעיה היא שאת הטוב והתחושות העמוקות הטובות בנישואין פחות אפשר להחצין. וכמה שמבינים את המשפט, לדעתי לא שמים את המשקל הנכון של הקשיים שיש, לעומת הטוב שהוא פי כמה וכמה וכמה.

 

ולתשובה יותר ספציפית - לדעתי יש יותר "רעש" חיצוני, ויותר "שקט" ושלווה פנימיים. בתנאי כמובן שהנישואין טובים.

ושקט פנימי הוא משמעותי הרבה יותר לענ"ד.

 

גם לצאת מהרחם זה קשה,
אבל זו התקדמות....

מתחתנים בידיעה שבאת לעמול קשה, להוסיף עומס לחיים שלך וחלוקה של הכל עם עוד אדם.

את כבר לא תהיי לבד, ולא תוכלי להזניח את הבית\אוכל אלא תצטרכי להשקיע יותר, לא תוכלי להחליט החלטות רק לפי ראות עיניך אלא להתחשב בעוד אדם.

 

אבל-

אם באת לנישואין בנכונות לעבוד, וגם בן זוגך בא במטרה הזאת, ושניכם אנשים טובים עם מידות טובות (ויש לכם נכונות להתייעץ כשצריך), זה הדבר הכי מדהים בעולם. זה אחרת לגמרי מלהיות רווק, חיים מלאים יותר.

ואז את בכלל לא שואלת את עצמך את השאלה הזאת, כי מה זה רעש או עוד הכבדה על החיים לעומת לחיות חיים אמיתיים ומאושרים? זה בכלל לא בר השוואה.

נכון שיש עליות ומורדות, כדאי לבוא מוכנים. זה לא שחיים כל הזמן באורות ונצנצים ורודים (ולא צריך לפחד מזה, באנו לעולם הזה בשביל לתקן את הדברים האלו, והם יהיו בין אם נתחתן ובין אם לא) אבל אם יש זוגיות טובה בסה"כ זה שווה הכל.

 

 

אי התאמה סובייקטיבית. בעיני הצד השני.  יכול לקרות גם עם הכי טובים.

 

ולפעמים הפסד של מי שלא רצה - כי עוד לא הכיר.

 

לא להתרגש מידי..

פשוט הוא חושב שאתם לא מתאימים.

 

ושמבחינתו, חבל על הטירחה (הנפשית והפיזית) גם שלו וגם שלך להיפגש שוב..

 

אבל גם את זה כמובן חייבים לעשות בדרך ארץ!

אחרי פעם-פעמיים, שלושה כאלו - אתה כבר מתרגל וגם אם הבאה בתור תפסול אותך אחרי פעם אחת אתה פשוט תדע שחבל לה, אבל שאתה מתקדם הלאה...

 

בגדול הרבה פעמים המשפט:  "להיעלב זה להעניש את עצמך על טיפשותם של אחרים" הוא נכון... לא שזה לא קורה לכל אחד מאיתנו מתישהוא, רק חשוב שנזכור את זה. את האחרים איננו יכולים לשנות, את היחס שלנו למה שהם עושים ומה נרגיש בעקבות כך - את זה אנחנו כן יכולים לשנות

 

ב"הצלחה, בכל מקרה...

 

(ואם לא הובהרה דעתי, ותיק הפורום יודעים שבעניין זה אני סובר שלמעט מקרי קיצון, לא הכי חכם לפסול על דייט ראשון...)

אבל דווקא אחרי פגישה ראשונה זה הכי פחות אמור לפגוע לדעתי.

כי הוא/היא לא באמת מכיר/ה אותך. והפסד שלה/ו...

רוב הבנים לא ממהרים לומר לא אחרי פגישה ראשונה לדעתי.

אם מנסיון את יודעת שאת בסדר, והוא אומר לא על הפגישה הראשונה- נראה לי שזה סוג של בררנות או שפשוט לדעתו את לא מתאימה לו.

אל תתרגשי מזה

את צריכה להסתכל קדימה לתכלית (למראות שכואב לך..)

שתזכי למצוא את הבן זוג שלך בקרוב!
בהצלחה

אבל סתם מבאס.

במיוחד שזה נראה שבאמת היה שייך (כאילו אי אפשר ממש לדעת,אבל זרם,היא עלה משהו רואה שזה ממש לא שייך...)

רק כדי "לא להעליב". עדיף לעשות משהו מועיל בזמן הזה. (כמו לישון...)

דווקא אתמול היה לי יום מנוצל די טוב.

כמובן שתלוי איך ה׳פסילה׳ התבצעה.

אם התחושה הייתה של פסילה ממש, אם הדברים נאמרו בצורה לא נחמדה, אם הסיבה (האמיתית) לפסילה מעליבה - אז כן, זה יכול להעליב.

אבל באופן כללי, קורה שלא מבררים מספיק פרטים לפני ואז שמים לב בפגישה הראשונה למשהו עקרוני שמפריע לך או לו.
וקורה שהיה נראה שיש התאמה טכנית, אבל בפועל לקח פגישה אחת כדי להבין ש׳זה לא זה׳.


בכל מקרה, הרבה בהצלחה.

הפסד של הצד השני. מצד אחד אין כמו רושם ראשוני, אבל מצד שני לא תמיד הבחור או הבחורה נמצאים בפגישה הראשונה במיטבם אז כדאי לנסות שוב.

 

אא"כ זה קורה באופן תכוף..

 

תמיד המסורב/ת נפגעו.

שאחד חתך והשני התלבט ועוד לא הגיע להחלטה מגובשת.

 

במצב כזה התחושה היא יותר של הקלה מהיפגעות (אין שמחה כ..)

 

אבל זה רק נסיוני האישי.

אני פסלתי אחרי פגישה אחת למרות שזה היה בחור מאוד חמוד ונחמד והכל....
פשוט גיליתי משהו שאצלי זה עקרוני ולא היה אצלו...

זה מעליב באותה מידה אחרי פגישה שניה או שלישית.

האדם פשוט החליט שלא מתאים לו וזהו. אין משהו רע נגדך או עליך זה פשוט ככה ואין מעבר לזה.

 

אני לא חסיד של נתינת צ'אנסים כי "על הדף" הוא בחור ממש חמוד ומוכשר, אם אין זרימה טובה ורע ממש לא מתחשק לי לבוא לפגישה בכוח ובלי חשק בעיקר כשהזמן שלי לחוץ וקצר

 

מותר להנות מדייטים. אולי אפילו רצוי.

(חוץ מפעם אחת תמיד "פסלו" אותי אחרי פעם ראשונה).

אחרי שראיתי את חברות שלי שיצאו חודשים ונפרדו זה חסד גדול להפרד אחרי פגישה ראשונה.

ב"ה ידעתי להודות על זה אז וגם היום.

אבל הוא לא פסל אותך,
הוא חשב מן הסתם שאת נפלאה
אבל שאתם פשוט לא מתאימים, זה יכול להיות הרבה סיבות.

שהזמן לא מבוזבז לריק.

למרות שגם אם יוצאים דייט שני שלישי וזה לא זה הזמן לא מבוזבז, לענ"ד.
עדיין לא יצאה לי פגישה שלא למדתי ממנה משהו חשוב.

לימודים, עבודה או כל עיסוק אחר לא יאפשרו לך לחשוב על זה יותר מידי

הקב"ה ברא אותנו עם תחושת החוסר הזאת כדי שנתחתן..

"לא טוב היות האדם לבדו"

 

כמובן שלא צריך להשתקע בבדידות ולהיות מדוכא,

וכדאי בינתיים גם למצוא לעשות דברים טובים שעושים לנו טוב.

 

אבל לא צריך להרגיש רע עם עצם קיום התחושה.

לא "נלחמים" בבדידות, הבדידות היא לא אויב.

 

אל תשכנע את עצמך שטוב לך- כי לא טוב לך, זו טעות של הרבה אנשים, לא צריך "לשכנע",

ולא צריך להיות לך טוב, "לא טוב היות האדם לבדו".

אתה גם לא צריך לסבול, ולהיות מדוכא, נכון, אתה לבד, המצב הזה הוא לא "טוב" אבל זה מצב טבעי 

שיעבור בעז"ה בקרוב.

 

חיסרון נועד להתמלאות, תחושת החיסרון שלך מזמנת אותך להתקדם לעבר המילוי הזה,
אין טעם או סיבה להילחם בה, היא בונה רצון לקשר, נצל אותה, השתמש בה, לברר עם

עצמך מה חסר לך, לנסות לזהות את החיסרון ולתת לו הגדרה, ככל שתכיר את החיסרון

יותר תכיר את עצמך יותר, ותבין יותר מה אתה מחפש.

 

בעניין הדיכאון - למה שתהיה בדיכאון כי אתה לבד? כנראה שיש משהו בצורה שאתה תופס

את המציאות שגורם למשוואה להיות רווק=בודד=דיכאון, רווקות לא חייבת להוביל לדיכאון.

 

באופן פרקטי תמלא את היום שלך בעשייה חיובית ואנשים חיוביים, זה ימלא לך חלק מהבדידות

ויתן לך תחושה טובה, וכשאתה מרגיש בודד תשתמש בזה - לכל דבר שפוגשים יש אפשרות להרים

או להפיל- אם תשתמש בו כדי להתרומם, הוא יקח אותך קדימה ואם לא, הוא פשוט יפיל אותך.

זה היה ממש עוזר לי.

לדבר עם חברה בטלפון, להפגש עם חברה בשבת וכד'....

לרמוז לחברה נשואה שאני רוצה הזמנה .

איזה כלה צדיקההה 

לאכול אותם!

בשיר ובכן צדיקים התחלתי לפתע למחוא כפים לזוג הצעיר

מדליק.

רק מקווה שהילדים בגיל בוגר יבינו שליצחק לא היה שטריימל ולרבקה לא היתה שמלה לבנה ופאה....

כנראה גם לא היה עוד ניגונים חסידיים

 

הם חמודים.....

לא יודע מה אצלך, אבל כשאני פוגש מישהי אז מבחינתי היא בחזקת כשרה עד שיוכח אחרת..

אני משתדל כמה שפחות להתעסק עם ענייני הצניעות של הבנות.

רבים המקרים וההזדמנויות שהמציאות מזמנת לנו.

ומה אם יעבור לידה בחור חתיך ודוס האם היא תחייך אליו?

והאם יהיה מלצר בן האם היא תתן לו עודף מיד ליד? 

האם היא תמיד מזמינה רק שהכל בכוונה כדי לא להסתבך עם מג"ע א"ש? (נדמה לי מוזכר אפילו במקורות לבדוק אישה על פי זה ;) )

ומה אם בלחץ כלכלי קשה היא תהיה תתעלם מהרגשות שלי ותהיה אטומה?

ואולי תחת עול הילדים היא תתגלה כאישה טרחנית ומציקה?

 

לסיכום - אתה לא "לוכד" אישיות של אדם בחיים על פי סך המקרים שאתה נפגש איתו.

אתה מנסה להתחבר, לראות אם יש התאמה, סומך על הדיבור של האדם ואולי אם אתה קצת ספקן מברר טיפה פה ושם.

אבל בחיים יש הפתעות - ולחשוב שתהיה מוכן להכל זה חלום נחמד אבל...לא.

 

והמחשבה שהצלחת כבר "להכיר" מישהו היא מחשבה שגויה.

אתה לעולם לא מסיים להכיר מישהו - יש לך חיים שלמים לחיות איתה.

או כדברי הרב אלישע וישלצקי שמישהו ביקש ממנו טובה והוא סירב אז אותו אדם הגיב "אכזבת אותי הרב"

הרב ענה לו "אין דמיונות אין אכזבות".

שוב

ברור שזה לא אומר "הכול" ויש עוד אינספור מצבים של "בדיקות" ואין סוף לבירורים ורק אחרי הרבה שנים מכירים באמת,אבל..

זה כן נקודה שאנשים עוד מבררים לפני שנפגשים(כן, שואלים באיזה צורה היא /הוא מתלבש/ת!) ולי הנקודה הזאת מאוד חשובה!

ובטח ובטח שזה לא גורע כלום מהאישיות של האדם, זה מראה בד"כ על רמה דתית.

ובאמת בפגישה רואים אם יש אינטרקציה וכימיה בין הנפגשים

לכן תודה לעונים  אבל גם אתם אומרים שלמעשה אין לכם תשובה לזה..

 

בתור בחור דתי ישלי מספיק דברים ופרמטרים שהם מחוץ לכימיה (הרי אם יש לה חצאית ארוכה או לא זה לא מעיד על כימיה בין אנשים) לפסול על פיהם.

על פי דעתי ככל שנוריד בנתונים האלו מעבר לנצרך יותר טוב ולכן באמת באמת שלא מזיז לי אם הבחורה על עקבים או שורש ואם ישלה חצאית ג'ינס או וואטאבר.

 

אני בא לפגישה ומדבר עם הבנאדם ותאמין לי שבחורה שלא רוצה מישהו דתי רציני בסופו של דבר תסנן אותי בעצמה (איזו בחורה שפויה,שהנושא לא חשוב לה, תרצה בחור שאחרי שלמד שנים טובות בישיבה חושב אולי לצאת קצונה ואחרי זה עוד אולי רוצה לחזור לישיבה?)

אני סומך על האופי שלי ועל שיקול דעתה שאם היא רואה פער היא תדע גם מעצמה להצביע עליו, בסופו של דבר האינטרס שלה לחיים מאושרים הוא שווה ערך לאינטרס שלי וכמו שאני לא ארצה בחורה שלא מתאימה לי היא לא תרצה גם בחור שלא מתאים לה.

 

ובעיקר אם אתה מציין שזה בדרך כלל מעיד על רמה דתית אז אתה מודה שזה לא העיקר אלא תסמין וגילוי מילתא.

אם כן האם זה לא מוזר שאין לך יכולת להבחין בדבר עצמו בלי העזר שנקרא חצאית?

 

אם העיקר הוא לא האורך חצאית אלא ההקפדה על ההלכה אתה תראה את זה.

אם העיקר זה החצאית... צודק, אין תשובה

 

אבל באמת עצה לי אליך - Have some faith man.

או לענוד טבעת עם זרקון/יהלום...

(לא שביומיום אני מאחל לבנות מזל טוב אם אני רואה שיש להן כובע...בדרך כלל בת שאני מכיר מספיק כדי להגיד לה מזל טוב - אני גם יודע אם היא באמת נשואה או לא ).

 

ותלבשי כובעים, בכיף...

 

פליז...

צריך המלצות או משהו?

פאדיחות לנדנד...

 

מאיזה גיל אפשר להיכנס? מעל 18 או מעל 20?

מזל טובבב !!!

איך אדם שאמור להכיר אותך במידה מספקת כדי לבהות בך

לא  נדהם מהעובדה שתיאורטית אולי התחתנת והוא לא יודע?

 

גם אם אני אלך עם טבעת האנשים הקרובים אלי ואף היחסית רחוקים לא יבהו בה במבט רב משמעות

סתם יחשבו שהתחרפנתי

ואכלתי סרטים שהיא גרושה ולא סיפרו לי

אמא של חברה כנראה חושבת שלא הזמנו אותה לחתונה שלי.



מה יהיה?
(חצי <צ> חצי <ר>)

כדאי לנסות למשך שבועיים שלושה.

המטרה: לנסות להפוך את הסבבים לנוחים יותר לקריאה.

ניתן לפתוח סבב רביעי אחר שהשלושה הסתיימו.

יום טוב.

 

 

שבת שלום

ק"ז נקרא.

 

 

 

תמשיכו להציע רעיונות לשדרוג יום טוב

תפרטי קצת יותר.

אשמח לפרט יותר.באישי

היא שכשאדם מבחוץ קורא את ההודעה שלך אין לו שום סיבה להחליט "בא לי"

 

אין פה שום פרט אינדקטיבי על בנאדם.

ואני לא חושב שמישהו יקרא את ההודעה ויגיד "וואו! אני כלכך רוצה להכיר את הבחורה עם היופי הפנימי והחיצוני (במידה וזה נכון בכלל)", זה נואש מידי

אי אפשר ללכת עם ולהרגיש בלי - עברנו את הגיל

 

אני בכללי חושב שפה זה לא המקום להצעות כאלו אלא אם כן חברה שלך בכבודה ובעצמה מרימה את הכפפה ומחליטה לעשות לעצמה אאוטינג (שאדם אחר יעשה אאוטינג לשני זה לא נראה לי הגון)

אבל השפה די מזלזלת.
בקש סליחה בשמי ממי שכתב אבל זה לא עשה טוב..

הצלחות לכולנו ובשו"ט בקרוב!

זה אמור להיות קומי, לכן גם הסגנון כתיבה,
זה נכתב לפני כ3 שנים+- כשבוע לפני שהייתי לראשונה בחיי

בשבת חיי שרה בחברון.

 

מבוסס על הפושקוולים של "מוצ"ש"

 

בברכה

המחכה ומצפה לביאת גואל צדק בקרוב ממש!

כפיר גולן

 

 

יומקסימלאושרוחניותר

טוב מצטערת אולי לא הייתי צריכה לכתוב.

ואם זה ממשיך- שאת תראי זאת כהטרדה.

 

 

הבעיה היא שהוא לא ממש אמר מה הוא רצה- ואני לא מצאתי חלון לומר לו שאני לא מעוניינת..

תגידי לו שלא מתאים לך קשר כלשהוא אתו כרגע,

 

ושיהיה לו בהצלחה.

תבהירי שאת לא מעוניינת בצורה הכי ישירה שיש. ובלי להתנצל.

 

את יכולה לומר משהו כמו: תשמע אני לא מעוניינת בקשר הזה. זה לא נעים לי/ זה מפריע לי.

אפשר לומר את זה^^ גם אם הוא לא היה אמר ישירות שהוא מעוניין בקשר איתך, כי בפועל הוא עושה את זה בכח.

הוא כנראה החליט לנסות,

 

ואם זה לא נראה לך - היית צריכה להגיד כאשר הציע לשבת על כוס קפה, ש"תודה, אבל לא שייך"...

 

אם לא, אז אח"כ - כששלח הודעה, לומר שאת מודה לו אך אינך מעוניינת בהמשך ה"קשר" הזה ומאחלת לו הצלחה.

 

אחרי השיעור: לומר בנימוס ובהיר לגמרי - אני לא נוהגת ללכת בליווי של בן. אז כל טוב. ולזוז.  ואם ינסה שוב - אז לומר ברור, אני ממש  מבקשת לא ללות אותי.

 

הקיצור: ברגע שמזהים באופן ברור שיש כאן משהו מעבר להציע לך סתם שיעור מענין, א זתופסים את הדבר הראשון, ואומרים בהיר שלא שייך ותודה. ואם לא מועיל - שולחים אח"כ ב.מ.ס עוד יותר ברור, שזה לא מתאים לך ואת מבקשת לא לנסות יותר.

 

לא נעים - אבל יותר טוב מלהסתבך.

 

ולכתחילה, לא כדאי לתת מספר למישהו כדי שיידע אותך על "שיעור מענין".. הרי סתם כך, אדם אינו נכנס בשיחה עם בחורה שבמקרה ראה בארוע.

בס"ד

 

שלום לכולם,

 

את יכולה לצעוק עליו ולומר שאת לא מעונינת.

 

לסנן אותו,

 

לבקש מחברים שיצעקו עליו שיעזוב אותך...

 

                                בתודה ובברכה

                        שיבנה בית המקדש במהרה

מניסיון עם סיפור שונה אבל דומה..תבהירי טוב את מקומך שלא תתחרטי אחר כך..

תגידי לו ישירות ואם הוא בכלל לא התכוון לזה- מעולה אז זה רק שידע ליתר ביטחון

ואם הוא כן היה בכיוון אז הוא יבין חד משמעית שאת לא...

 

בדברים האלה צריך לומר את הדברים בצורה בהירה וברורה בלי רמיזות..פשוט לשים את הגבול שלך..

 

[השבוע אחת הראתה לי את ה'לק' על הציפורניים שלה, לשאלה אם זה יפה...] לצערי, אין לי את הכוח לפגוע בהם, ואני מנסה להיות כמה שיותר נחמד וסבלני.

נראה לי, שמצד האמת צריך להגיד להן באופן חד משמעי, ואולי קצת תקיפה, אני לא מעוניין!

בחורה ששואלת אותך על הלק שלך לא מעוניינת בך, להיפך

היא מעוניינת בחוות דעת גברית מגבר שלא מהווה אופציה בשבילה ולכן לא מתפדחת לשאול אותו.

 

 

ואם את פוחדת מ"אבל הוא לא אמר ואני אצא שוויצרית" אז מה?!

אז הוא יחזור לחבר'ה ו...?

 

בסופו של דבר את גם יכולה להגיד לו בנעימות "תקשיב אני לא בעד קירבה כזאת רצינית לבנים שהם לא בני הזוג שלי, ולכן אני אשמח אם תפסיק בבקשה" אין פה חוצפה אלא לגיטימיות שאת מביעה ביחד למרחב האישי שלך.

 

למה רמיזות והתחמקויות??
פשוט להגיד בפה מלא "לא מתאים לי"!
כשאת אומרת "לא" את מתכוונת ללא ואי אפשר לפרשן זאת אחרת!
לאומת התירוצים שנתת שאפשר לקחת כפשוטם בלי קשר לטון שבו אמרת את זה.

נראה לי שלמדתי מכאן משהו שהייתי חייבת ללמוד..

כן כן בנות, במצבים כאלה אתן חייבות לפתוח את הפה ולהגיד בבירור, שאת לא מעוניינת! כי בדרך כלל גברים לא קולטים רמזים, אז תצאו מנקודת הנחה שנפלתן במקרה כזה, על גבר שלא קולט רמזים ולא, אולי על גבר שכן קולט רמזים. ואם הוא ממשיך להתעקש, אז לחזור על זה שאת לא מעוניינת ושאין טעם שימשיך לנסות וביי!
נכון, זה לא נעים ואת לא רוצה לפגוע, אבל זה מה שנצרך אם את רוצה להימנע ממצב כזה להבא.

מזל טווווב!!! איזה משמח לשמוע!!
שתזכו להקים בניין עדי עד באושר שלווה שמחה והמון נחת!!

הרבה נחת. בית נאמן ושמח בישראל.

 

[בלי "ניק"?....  ב"ה]

בכל מקרה - שיהיה לכם הכי מאושר בעולם!

 

טוב לשמוע על אנשים שזכו למצוא את החצי השני שלהם

 

וכמובן שתמיד נקבל אותך בשמחה חזרה אפילו רק לקפיצות מזדמנות...

רוב ברכות, אהבה ואחוה ושלום ורעות.

משמח לשמוע

כיף שהטרחת תעצמך לשתף אותנו

נר

נייר

נפטלין ()

נצנצים

נמלים

נציב-מלח

נטיף-קרח

נברשת

נשיקה

נבל

נבטים

נדנדה

נעליים

נעלי-בית

נקניק

נרגילה

נזלת ()

נוצות

....

נראה לי אלך על הנזלת