עבר עריכה על ידי יעל מהדרום בתאריך ז' באלול תשע"ד 09:22
לק"י
כמה שנברר ונפגש ונחקור ונערוך מעקבים אחרי הבחור/ה- לעולם לא נדע מה באמת יהיה אחרי החתונה ובהמשך החיים.
אז מה עושים?
אני מנסה לחשוב על כמה עצות מעשיות
1. קשר טוב בנוי קודם כל מצד שכלי, שעליו מגיע הרגש.
מצד השכל- חשוב להחליט על כמה תכונות שחשובות לי בבן הזוג, ושמבחינתי הן בגדר "ייהרג ובל יעבור".
כשנפגשים עם בנאדם- מנסים לבדוק אם התכונות האלה אכן נמצאות בו.
אם כן- יופי! אפשר להמשיך הלאה..
הדבר הבא שחשוב שנרגיש זה חיבור לאדם שמולנו.
הרבה פעמים החיבור והרגש מתחיל בתחושה ש"כיף לי לפגוש אותו", הרגשה של געגוע, שמחה לראות אותו/ לשמוע אותו בטלפון.
זה מתפתח לתחושות של חיבה ואהבה..
אי אפשר להתחתן רק עם שכל או רק עם רגש!
חשוב להרגיש שיש גם וגם.
2. חשוב להתייעץ על הקשר עם אדם מבחוץ.
לא תמיד מי שנמצא בתוך הקשר רואה דברים בעייתיים או מוזרים.
אדם מבחוץ הוא אובייקטיבי יותר משני המדוייטים- שלפעמים הקשר גורם להם למערבולת של רגשות.
בעיני חשוב להתייעץ עוד יותר, כאשר מדובר באנשים צעירים מאוד.
3. כמובן- הרבה תפילות שאנחנו עושים את הדבר הנכון.
4. לא להלחץ ו"לתקתק" את הקשר.
חשוב לבדוק שבאמת מדובר במה שטוב לנו.
זה בסדר להפגש ולהתייעץ בנחת- זה ממש לא למרוח את הקשר..זה להתנהג בשיקול דעת.
5. להבין שנישואים זאת עבודה.
תמיד יהיו אי אלו חילוקי דעות, אפילו בנושאים כמו: איפה לחגוג את ליל הסדר?
זה נורמלי וטבעי! בסך הכל מדובר בשני אנשים שונים, ולכל אחד מהם יש דעות ורצונות קצת אחרים.
אם לוקחים בחשבון- שאחרי החתונה לא הכל יזרום חלק בדיוק כמו שנרצה, ושלפעמים נצטרך להתפשר- יותר קל לקבל את זה אחרי החתונה.
6. ובכלל- להבין שנישואים כוללים, חוץ מקשר זוגי ואהבה, גם עניינים נוספים כמו: ניהול בית, פרנסה והרבה פעמים (ובעז"ה) גם ילדים.
בהצלחה
למה שיקרה? ברור לנו שלא. אז פשוט לא... 
לפחות אתה שומר על החיוך
