פורום לקראת נישואין וזוגיות (עמוד 1214)

ייחוד זה רק במקום שאין סיכוי מתקבל על הדעת שמישהו יראה אתכם.

נגיד אם אתם הולכים בטיול בנגב, אז ביום יש סיכוי סביר שמישהו יראה אתכם - אז אין ייחוד.

בלילה הסיכוי שמישהו יראה אתכם הוא אפסי - ואז זה ייחשב לייחוד.

 

זה נמצא ליד הלונה-פארק וליד הירקון,שהם מקומות שיש בהם לא מעט אנשים גם בשעות האלה ובייחוד בקיץ.

אז אא"כ אתם מוצאים שם איזה מקום מסתור, למה שזה יהיה ייחוד?

אבל נדמה לי שאתה קצת מגזים עם הנגב

לפי מה שראיתי אפי' בתוך העיר אם זה סימטא שעובר שם רק אדם כל חצי שעה זה מספיק בשביל להיחשב יחוד

וכמה שזכור לי מפורש בגמ' שדרך בין שני ערים היא יחוד גם ביום

כך שתלוי איפה אתה הולך בנגב, אבל יתכן בקלות שגם ביום זה יהיה יחוד בנגב

http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=46544&st=&pgnum=277

תראה שם את כל הפרק ופרק שאחריו הוא ממש מחמיר מחוץ לעיר

ובעמוד הזה הוא מביא מישהו שטוען שזה תלוי אם מגיע מישהו כל 10 דקות!

ובאופן אישי אני הרבה פעמים מחמיר על עצמי, אבל זה על עצמי בלבד.

אבל כשאני כותב פה אני כותב את ההלכה שמתאימה לרוב עמ"י, ואין עניין לכתוב חומרות.

אפשר תמיד להמליץ לנהוג בחומרה, אבל להבהיר שמדובר בחומרה ושזו המלצה בלבד.

 

האם אני ממליץ לזוג שאינו נשוי לטייל בנגב - התשובה היא לא!

אבל אם יש סיכוי סביר שיראו אותם אנשים - אז א"א לאסור זאת.

 

הדרך שבה אתה מביא את המקורות כאן, היא לא מקובלת.

בכל הלכה והלכה אני יכול למצוא לך איזה שו"ת או פוסק שמכריע להחמיר,

ואם תרצה לפסוק אחרת ממה שהוא כתב, אז אבקש ממך פוסק לפחות בסדר גודל של הרמב"ם והרי"ף,

ועד אז לא תהיה לך זכות דיבור.

 

בקיצור, לא כך פוסקים הלכות ובוודאי לא לאנשים אחרים,

אא"כ אתה מכיר אותם ויודע שהם רוצים להחמיר.

אני קודם כל חייב להדגיש שאני לא מחפש מי שמחמיר

אני פשוט מחפש רב שמדבר על זה

(וזה מה שעשיתי עכשיו)

 

א. יש כלל בסיסי שכל עוד אין מחלוקת - אין סיבה להמציא אותה

אם מצאתי רב שאומר משהו, אני אעשה כך עד שיתברר שהרב שלי חולק

 

ב. עצם הגישה שאם יש מחלוקת זה הופך להיות חומרא וזה מותר מעיקר הדין לא נכונה. יחוד למשל הוא איסור דאו', כשיש מחלוקת חייבים להחמיר, ואין שום היתר לסמוך על המקילים מספק , כל עוד זה לא הרב שלך

 

ואפילו באיסורים דרבנן זה תלוי ברמה של הרב, וכמה רבנים אוסרים וכמה מתירים

והרבה מאד פעמים אוסרים כשיש מחלוקת גם בעניינים דרבנן

 

(כמבואר כל זה ברמב"ם פ"ב מהלכות ממרים, אבל גם הדברים ניכרים בפוסקים האחרונים במאות ואלפי תשובות)

 

היהדות היא לא סופרמרקט שתיקח רב לפי הבנתך, ואם מצאתי איזה רב מיקל זה נהיה מותר

זה לא רק "לא מומלץ" זה פשוט אסור!

 

איכשהו תמיד הרב הראשון שאתה מוצא, הוא מחמיר ביותר.

נראה לי שאתה תמיד קופץ איכשהו ישר לשותי"ם, בלי ללמוד מהמקורות.

 

א. לא ממציאים אותה, היא פשוט קיימת!

    אתה החלטת שברגע שאתה מוצא רב שמחמיר, אתה מתעלם מהמחלוקת.

 

ב. אתה צודק, לא מספיק שיש רב אחד שחולק לקולא, אני מדבר על פסיקה לעמ"י,

    ואתה הוא זה שמביא את הרב האחד כדי לפסוק לחומרא!

 

ג. ייחוד הוא איסור דאורייתא??? דוד המלך מתהפך בקברו למשמע דבריך!!

 

ד. היהדות היא לא סופרמרקט שתיקח רב לפי הבנתך, ואם מצאת איזה רב מחמיר אז זה נהיה פסק לכל עמ"י,

    אסור לחלוטין לפסוק בצורה זו, כי אתה נמצא גורם למכשלה לעמ"י!

דוד המלך הרחיב את האיסור לייחוד עם פנויה בעקבות המקרה עם אמנון ותמר

אבל כמדומני שיש על זה מחלוקת

וככל הידוע לי נפסק לבסוף שזה דרבנן לכולי-עלמא.

אין היתר על יחוד לנדה שעדיין לא היית איתה
ולכן חתן שאשתו פירסה נידה אסור ביחוד
כך שכל פנויה היום יש עליה איסור דאו'

אתה חושב שיש מחלוקת?
זה כמובן יתכן - אבל תביא מקורות
איך אפשר לומר "המחלוקת קיימת" בלי להוכיח. מי אמר?
(אני לא שמעתי על זה, אבל אולי. אדרבה - תחדש לי)

 לגבי ב
אתה כבר עושה את זה כאילו הפסיקה המקובלת לעם ישראל היא כדעת המתירים העלומים
ואני הבאתי איזה רב יחיד שאוסר
איפה הם? מי אמר אותם? על מה אתה מדבר?

 

לגבי ג עניתי למעלה

 

לגבי ד נכון - כשיש רב יחיד שמחמיר אין הכרח לפסוק כדבריו, אבל צריך להוכיח שזה המציאות

 

 

בקיצור אתה יוצא מנקודת הנחה שדבריך הם רוב מנין ובנין של הפוסקים, ואני מחפש מתחת לאדמה 

פוסקים מחמירים. (ואם זה היה המצב הייתי מסכים אתך)
אבל המציאות היא שעדיין לא הבאת מישהו אחד שאומר כמוך, וודאי לא הבאת שכך דעת רוב הפוסקים

 

 

(ולגבי הפתיחה - למה לא להאמין לי? אין לי ענין לשקר בכלל. אין לי אינטרס כאן, וכיון שהרב שלי זה 

הרב עובדיה, אני מניח שאתה מודע לזה שכשאפשר להקל - אין מיקל יותר ממנו)

 

הכלל הוא "ספק דאורייתא לחומרא", לא מחלוקת.

ולמרות שאני מניחה שאתה יודע מה המשמעות אני אפרט לטובת אלה שלא...

 

ספק דאורייתא הוא כשמגיעים למצב שבו לא בטוחים מה הסטטוס הנוכחי כשמדובר על איסור דאורייתא, ואז הכלל הוא להחמיר - כמו ברכת המזון (שאם אינו בטוח אם ברך אז חייב חזור ולברך כי ברהמ"ז היא מהתורה) וכן הלאה.

 

בנוגע למחלוקות בנושאים כאלה, יש כמה גישות:

* מקולי בית שמאי ומקולי בית הלל - בעייתי אבל לא אסור

* מחומרי בית שמאי ומחומרי בית הלל - עוד יותר בעייתי למרות שלצערי הגישה הזו מאוד פופולרית אצל חלק נכבד מעם ישראל

* עשה לך רב - הדרך הנכונה. ללכת עפ"י גישה הלכתית אחת לפי מה שמתווה המרא דאתרא (או סמכות הלכתית מקובלת אחרת שהולכים אך ורק על פיה)

 

(וכבר הזהרתי אותך שאני טובה בויכוחים ענייניים, אז אתה יכול לבוא בטענות אך ורק לעצמך)

אז ברור שזה אסור

מה שאמרתי כתוב בברייתא
ונפסק להלכה ברמב"ם פ"ב מהלכות ממרים פשוט תעייני שם

והעיקר - כך עושים כבר דורות כל הפוסקים - שכשאין להם הכרעה ברורה מצד עצמם - הם עושים 

שיקול בין הרבנים ולא עושים מה שבא להם

 

אני מסכים שאפשר לפסוק כמו רב מסוים, ואכן ממליץ לעשות זאת

אבל גם במקרה כזה אפשר ללמוד דברים של אחרים, וכל עוד לא ידוע לי מה הרב שלי אומר זה כמו שלא היה לי רב

(וצריך להיזהר שהרב יהיה באמת רב, אבל זה עוד נושא)

 

ציטטת גמרא בצורה לא נכונה
הגמ' אומרת שמי שעושה מקולי שניהם הוא רשע!
ומי שעושה כחומרי שניהם הוא כסיל!
הגמ' אומרת שם שמדובר על נושא שיש בו סתירה פנימית, אבל בשני נושאים אפשר להכריע לקולא או 

לחומרא בלי להיות עקבי
אבל שם מדובר על מישהו מכריע בסברא כמו צד אחד 

אם בטווח של כחצי שעה (או פחות, לא סגור בדיוק)
אין סיכוי סביר שמישהו יעבור שם - זה יחוד.
לכן גם נסיעה באוטו בכבישים צדדיים וחשוכים יכולה להיות בעייתית, ובטח שטיול במקומות שהם לא הומי-אדם

יש שם הרבה אנשים

במיוחד בימי הקיץ

או לשמוע מה אתם הייתם במצב כזה..

אם ההצעה הזאת נראית לך במיוחד, יכול להיות שכדאי לחכות. במיוחד כששבועיים זה לא יותר מדי.

אחת התופעות הבלתי-נמנעות היא שמציעים הצעה, אבל כשהוא פנוי היא תפוסה, וכשהיא מתפנה הוא תפוס, וכו'.. אם אתה מעוניין בהצעה מסויימת, אל תבנה על זה שהיא תישאר פנויה.

 

בלי קשר, להתרגל לזה שמחכים לפעמים מומלץ מאוד, במיוחד בהקשר הזה

בלת"מים.. מניסיון קרוב..

אני נוהג עם קבלת המספר של הבחורה:
1. ישר להתקשר אם השעה סבירה.
2. במידה והשעה לא מתאימה.. שולח הודעה נחמדה לנייד, מציג עצמי ושואל " נוח לך שאתקשר בשעה x?"

לשיר של רבקה מרים. אבל אין לי אותו לפני...

 

מחזק אותך בכ"ז (אם את מרשה )

אמרת שכבר התייאשת

 

אל תשכחי להודיע לנו כשאת מתארסת.

"אין לך אפלה גדולה מאותה השעה שלפני השחר"

 

חוויתי את זה אישית (לא בעניין הזה).

 

שלא נזדקק לאפלות האלה..

 

הרבה הצלחה נקודית!!!

זה מדבר עליי

נשמע לך מוכר, נקודה?

תודה לשתיכן

היינו שם כבר...וזה לא עוזר!!!
תאמיני,תקווי,תצפי לישועה...
זה יבוא!
לפעמים אנחנו מתעמקים בייאוש,ומזינים אותו,ושוכחים לקוות...אנחנו כמעט תמיד מאבדים תקווה מהר...
ולא באמת באמת מאמינים.
זה הזמן שבו נקווה באמת...שמתוך האפלה יגיע האור.
זה יקרה גם לך,וזה יבוא בצורה כ"כ מדהימה וטובה!
תאמיני,תאמיני,תאמיני!!!
ותיוושעי בעז"ה.
את מ-ד-ה-י-מ-ה!

כיף לי שיש לי חברה כמוך

בס"ד

 

לא יודעת,
גם מתלבטת.

יש משהו נוח וממכר בייאוש.
מצב סטטי, של השלמה עם המציאות, ומנוחה.

 

אבל כמובן שכל זה לא בא מצד הנפש האלוקית שבך,

ולגבי הייאוש כשלב שמביא את האור-

א- זה לא באמת מחייב, הרי יש הרבה שנושעו דווקא מתוך שמחה,

והשמחה היא פורצת גדר, ומעלתה באין ערוך מוכחת יותר מהצד השני...

 

ב- לעניות הבנתי כשאנו שואלים האם להתייאש או להמשיך להאמין-

זה אומר שיש בנו את הכוח להאמין, ולהתייאש על מנת שזה מה /שיביא את האור,

זה לא יאוש בכלל...

אז אם במילא אנו לא מיואשים עד הסוף, בוא נשתמש בכוח שלנו להאמין, ולא להפך..

 

ולבסוף- אולי כדאי לשאול את עצמינו מה התפקיד שלנו.

אם התפקיד הוא לעבוד את ה', אז "עבדו את ה' בשמחה".

ואת החתן המיוחל ישלח הקב"ה.

אנו נעשה את שלנו, והקב"ה יעשה את שלו.

 

תודה על השאלה,
בזכותך עניתי לעצמי על אותה שאלה שכל פעם שעלתה לי -
העפתי אותה ללא מחשבה נוספת. (מה שגרם לה לחזר שוב ושוב בשעות מוזרות בין לילה לבוקר...)

 

שנשמע בשורות טובות!

א.ייתכן.. פשוט לא פגשתי בהרבה כאלו לצערי

ב. נכון.. צודקת.. זה ממש מבולבל אצלי..

ג.ממש תודה על ההשקעה בתשובה שמחה שלפחות זה עזר גם לך קצת

לא יאוש, אלא כניעה לרצון ה'. בדרך כלל אלו שמגיעים לאור מתוך יאוש, זה בגלל שכשהם מתייאשים, אז באותו הרגע הם גם נכנעים במלואם לרצון ה', לכך שה' הוא מחליט מה שיהיה. אבל ברור שעדיף להגיע למקום הזה מתוך תקווה ואמונה שלמה בה' ושרצונו הוא אשר יעשה.

צודק, נקודה מעניינת.. אהבתי... תודה ממש

צריך איזושהי דרך אמצע לא קיימת..

אבל תהיי בטוחה שגם אצל הבנים המצב לא שונה.. התוצאה של החינוך הנפרד היא בדיוק ההרגשה המלאכותית הזאת , כמו כן אני מכיר לא רק את עצמי אלא גם חבריי , אנחנו לא יוזמים ובכל זאת מחפשים.. החיפוש אורך זמן רב , ולכן לדעתי שינוי הגישה צריך להיות שני הצדדים.. אני שלא גדלתי עם בנות, אין.לי הרבה שיח משותף עם העולם הזה (יש רק אם אחיות שלי אבל זה לא קרוב) ולכן אני לא תמיד פועל כמו שצריך.. לענ"ד בציבור התורני יותר גם הבנות צריכות להראות "רמזים" מסויימים כדי שהבנים ידעו ליזום.. לסיכום , לא הייתי מציע לבנות עלינו , כי לא גדלנו בינכם..

זה בדיוק העניין אודותיו כתבתי ואתה מחזק את דבריי בכך שאתה אומר שאתם לא יוזמים, שאין שיח משותף ויש מלאכותיות וכאן בדיוק נעוצה הבעיה. האמן לי שמעולם לא סמכתי על אדם אחר שייבצע את המוטל עלי (בין אם זה בעניין הזה ובין אם בעניינים אחרים), מיותר לציין את הפעולות שנקטתי, אני יכולה לפתוח מכון ליזמות . בכל אופן אני יודעת שלא הצעתי פתרון/ מסר וכו' אבל מכיוון שכבר הגבת ומצאתי בתגובתך מעין השלמה מרה עם המציאות, אומר כי אינני מסכימה עם הגישה. זה שקבלנו חינוך קלוקל לא אומר שאנחנו אמורים להמשיך עם תוצאותיו, נכון זה קשה אבל יש לנו כלים ב"ה להתמודד ולנסות ולהיות מה שאנחנו באמת, להיות טבעיים. חבל שגם הצד השני לא מראה נכונות לכך (לפחות כך נראה). סליחה מראש במידה וישנו  חוסר דיוק בניסוח ועלולה לנבוע מכך איזושהי פגיעה, זוהי לא מטרתי, רק העייפות והיום הזה שעובר עלי.

כל טוב .

לא נראה לי שקיים צורך לקונן סביב הנושא , ניתן למצוא דרכים עקיפות , לבעיה זו , נראה לי שקיים צורך להשתנות , משני הצדדים, לפעמים הזמן משנה את האמצעים שנהגו בהם בעבר, (לדוג' איסור לגברים להביט במראה..) ולכן הגענו למציאות , אחרת שיש לנהוג בה אחרת..

בן אדם רווק שפונה לרווקה לצורך נישואין, 

זה לא פחות ממצוה. 

והוא צדיק.

 

להפסיק לחשוב שאנחנו נתפלל ואי מישהו יחשוב עלינו ועל בת דודה של אשתו באמצע החיים.

זה ממש לסמוך על הנס.

 

זה שאנחנו מקפידים על חינוך וחיים נפרדים, אשרינו.

 

אבל כשמגיע הזמן שהמצווה בו להתחתן ובוחרים לסמוך על אנשים אחרים, ועל ניסים.

זה כבר טעות, הנפש קיבלה הרגל של לא לפנות לבנות ולא להביט וכו'..

 

אבל תחשבו שניה אם בן אדם גם אחרי החתונה יחליט שהוא לא מביט בפני אשתו ופונה אליו, ועונה לה בקרירות?

מה תגידו, רחמנות עליו.. נכון.

 

אז בדיוק אותו דבר עכשיו, רחמנות עלינו שאנחנו לא מבינים שמוטלת עלינו מצווה,

ואנחנו מחכים שהיא תתרחש בדרך מופלאה מהסרטים,

מה תגידו על בן אדם שמחכה שבן דוד של אשתו יציע לו לולב ואתרוג, ועד אז הוא רק מתפלל?

 

אני מציע שיהיה פארק שאליו מגיעים כל הדתיים שגדלו בחינוך נפרד ורוצים להכיר.

בברכת גדולי התורה, ולא פחות. כי מי שמתאמץ ועושה משהו בשביל להקים את הבית שלו.

הוא גם בא בצורה שונה לפגישה, בצורה של אחריות ומודעות.

ולא בצורה של אמרו לי, סיפרו לי, שיכנעו אותי..

תחשבו על זה!

שיאפשר להכיר יותר, ושוודאי שלא תהיה קלות ראש, אבל הלוואי...

חדל שדכת

שבאים רק להפגש אחד על אחת, ולצאת לסיבוב.

למה שפתאום תהיה קלות ראש.

לדעתי לא תהיה.

 

צריך רק לשנות ראש.

ויפה שעה אחת קודם.

 

כי כל אחד חושב, אני כבר עוד שבוע יקבל הצעה ויסתדר..

הלוואי שזה נכון.

אבל האמת היא שיש פה עשרות אלפי רווקים שמצפים לנס.

 

אני אישית בשמחה אלך לפארק הזה, ואני דתי בחיים נפרדים מכיתה ב'..

 

נתבייש בפעם הראשונה, והלוואי שלא תהיה פעם שניה..

אבל לפחות נדע שעשינו משהו בשביל לקרב את הקץ ולא הסתמכנו על שיטת סמוך

למצוא שם מה שמחפשים...
אחרת בסבירות אפסית כמו שזה נשמע, לא הייתי באה.

צריך לחשוב על זה..

אבל אמרת כאילו טענה, אבל זה שוב פעם אותו שינוי ראש שצריך לעבור.

 

אין אף אחד שאמור לרצות שתתחתני יותר ממך.

אין מישהו שאמור לדאוג לזה יותר ממך.

 

ותפני לבחור שנראה לך מתאים.

ולמה שיהיה סבירות אפסית. ההיפך יהיה סבירות מירבית.

כי אנחנו יודעים יותר טוב מה אנחנו מחפשים,

וככה נפנה למה שנראה לנו מתאים, ולא למה שאחרים חושבים שמתאים.

אני צריכה לראות קצת יותר מצבים מאשר איך הוא נראה ואיך הוא מדבר.

אדם הוא הרבה יותר מזה. הרבה שאין לי אפשרות לראות תוך פחות מחצי שעה, כדי להספיק לדבר איתו.

מה שקורה היום זה שאנשים שמכירים את האדם למעלה מחצי שנה, יודעים להגיד "וואלה, הוא נשמע לי מה שאת מחפשת"

א ב ל. עובדה שזה לא בדיוק עובד כנדרש.. הבעיה שהצעת הפארק נראית כיעילה עוד פחות..

ועוד לא הציעו עד עכשיו..

עד מתי נמשיך לחכות לנס, תגידו לי?

לא עבד.

חברה שלי התחתנה לא מזמן עם מישהו שבערך היכרתי ותמיד נראה לי מוזר

ואין סיכוי שהייתי חושבת להכיר ביניהם, אם כן הייתי יכולה להכיר ביניהם שנתיים קודם

הרבה זוגות, אם לא רוב, אבל בכל זאת הדרך לא מספיק יעילה.

וצריך לחשוב על דרך יעילה יותר, או על דרך משלימה לזו, אבל שתהיה רצינית..

יש מפגשים ואירועים ייעודיים לפנויים ופנויות, יש אתרי היכרויות ויש שדכנים שאפשר לפנות אליהם.

כלומר, חוץ מלהמתין להצעות מחברים ובני משפחה, לרווקים שמעוניינים יש מה לעשות גם כדי לחפש באופן אקטיבי וליזום מפגש עם מי שעשוי להתאים להם.

בעיניי הדרכים הללו עדיפות בהרבה ממפגש המוני בו המבחר גדול והפרטים שאפשר לראות על המועמדים בהתרשמות החיצונית - דלים.

מפגשים זה אחל'ה רעיון, אבל ביננו מי הולך לשם?

וגם זה מעורב, ולכן יש בעיותיות עם זה.

ובסוף השיעור יהיו את אלה שיחששו שאף אחד לא יפנה אליהם

 

ולמה להתחבא מאחורי ספר, ומאחורי שיעור?

יש איזה איסור לפנות למישהו על מנת לצור קשר למטרת נישואין, בלי ללמוד לפני זה שעה שעתיים.

ללמוד תורה זה דבר מאוד חשוב.

אבל זה שוב פעם בריחה מהנושא.

כי להתחתן, זאת מצווה מספיק חשובה בשביל שנשתדל בה, גם בלי ללמוד לפני זה שעה שעתיים.

 

שדכנים - כפי שאמרתי - אין הקומץ משביע את הארי..

מה לעשות העולם בנוי שכל אדם בדר"כ דואג לצרכים שלו. ופחות לאנשים אחרים. (במיוחד כשזה לא בראש מעייניו).

 

ואתרי הכרויות - מנסיון זה הרבה כאב לב, הרבה בנות לא קשורות, המון חשדנות, וחוסר תגובה, ותשלח לי תמונה, ואני הולכת וחוזרת עוד שנתיים.

 

תסכימי איתי שבן אדם שהולך למקום מסויים עם הרגליים שלו ופוגש שם מישהי, לא יענה לה אחרי שנתיים, ולא יבקש תמונה ולא התכתבות חשדנית של שעתיים.

 

 

החודש הזה והמצב הביטחוני מספק לנו מספיק קינות, אין זו הודעת קינה אלא העלאה לתודעה של כולנו , לנסות ולהתבונן מזוויות שונות על המצב. ואני שמחה שקיים צורך להשתנות אבל אני לא מאמינה לחכות לזמן, לעניות דעתי , כפי שכבר ציינתי , יש לפעול במציאות העכשווית. 

טוב לדעת שיש האחוזים בדעות כשלי גם מן הצד השני. הרעיון מאוד יצירתי, מעניין לראות את זה קורה במציאות. 

http://www.hamifgashim.com/

 

 

(עריכה: עכשיו ראיתי שזה מיועד לבני 30-38. אני לא יודעת בני כמה אתם, אבל הרעיון יכול לעניין אתכם בכל אופן)

כמעט ברור לי שלא.

אינני יודעת אם אשתתף במפגש כפי שהצגת (*מישהו*), שוב זה יכול להצליח ומעניין לשמוע איך בדיוק ניתן ליישם את זה.

מכתחילה אני לא מאמינה ביצירת מפגשים "מלאכותיים" כמעין אלו שריבוזום קישרה אותנו אליהן. אני מאמינה בשינוי של תפיסה ואחרי זה ממילא לא נצטרך ביצירת פלטפורמות שמטפלות בסיפטומים ולא בשורש הבעיה עצמה.

 

לטובת העניין...

גר בצפון, בחור תורני מאוד, חייל הסדרניק בג'וב, הייתי רוצה להיות בעתיד בגרעין תורני
מתכנן ללמוד מקצוע.

*wanted.. הייתי חייבת...

בהצלחה איש!!

אבל הייתי שמח אם תוכלי לענות מה כן לשאול?

ומה בכלל אני אמור לבדוק בפגישה ראשונה?

לא יודע אם זה כלול במה שאמרה ישמח ליבי , ואם לזה היא התכוונה

 

אבל השאלות שתיארת הם מאוד טכניות ולא אישיות , הם די חיצוניות , והם לא מספיק עוזרות לשקף ולהבין את ה אדם שמולך

(לא שאני מזלזל בהם או בך ח"ו , הם חשובות)

 

לדעתי תרצה להכיר אותה לפחות כמו שאתה מכיר חבר חדש , במה היא אוהבת , תחביבים שלה , שאלות שיעזרו לך להבין

 

את האישיות שלה , האופי שלה , וכך תתעסק בדברים שהם יותר אישיים.

 

מקווה שזה עוזר משהו , בהצלחה ובהנאה!

בצורה רשמית ומוזרה כזאת.

 

 

וגם זה הרבה יותר מוזר כי זה בת ( אין לי אחיות וברוך ה' לא יצא לי לדבר יותר מידי עם בנות בחיי).

 

 

אני אף פעם לא מכיר חבר חדש בצורה שאני שואל אותו מה התחביבים שלו או משהו כזה.

 

מה, אני ידון איתה על מה שלמדנו אתמול בסדר עיון?

 

ובכללי קצת קשה לי למצוא שפה משתופת עם בנות.

תסתכל מסביב.. תדבר על מה שאתה רואה. אל תתקבע על השאלות האלו בלבד. ואם עולה לך אסוציאציה צרף גם אותה.. נסה להרחיב על עצמך ואז אולי זה גם יזכיר לה..
ובנות מדברות על הכל בערך.. לפחות יש להן בערך מה להגיד על כל דבר

שאתה שותק והיא מדברת מלא?

ולה לא....

או בכלל לא....

תחשוב על משהו מעניין בלימוד שלך ותשתף אותה בזה.

אתה מבלה בישיבה הרבה שעות, לא?  (חח אין לי באמת מושג אם זה ככה) אז הגיוני שזה יהווה חלק מהשיח ביניכם.

 

בהצלחה!

 

שאלת שאלה חשובה, אני מאמינה שאפשר ללמוד הרבה מהשרשור הזה.

 

 

נסה למצוא נושא שאולי יעניין גם אותה ושלא יהיה "יבש". (אבל לשים לב לאיתותים, אם היא לא מראה התעניינות אז לעבור נושא...)

להכיל אותו?

 

חחח היא מספרת לך על הלימודים שלה?  תעשה את זה גם אתה.

 

(לא אמרתי שזה ישתלט על השיחה, פשוט לדעתי זה לא טאבו, זה טבעי שהשיחה תגלוש גם לשם... )

אבל לא נראה לי שזה מעניין בנות.

בדייט ראשון אחד כבר עשינו דיונון על הרב קוק (למה דיונון? כי אני לא מכירה את הרב לצערי מספיק טוב..) והוא לימד אותי דברים והיה מרתק!! אני לימדתי אותו ממה שאני למדתי, הוא לימד אותי ממה שהוא למד. בכל שיחה שלנו באיזשו שלב-- 'למדתי היום בגמרא על...' או 'קראתי היום קצת הרב והוא אומר ש...'
תקשר את זה גם קצת לחיים..
אל תדבר כ"כ טכני ומה את עושה ומי אחשלך ואיפה דוד שלך למד ביסודי..
פשוט תזרום.. תגיד מה שעולה לך לראש (כמובן, כל עוד זה לא משו לא קשור בעליל כמו "היא ממש מכוערת" או "וואי משעמם לי"...) ותדברו..
אל תיבהל משתיקות, כמו שכבר אמרו. זה לא נורא..
תתן לה להכיר את מי שאתה. את מה שאתה אוהב ואת הקו מחשבה שלך.. להעלות אסוציאציות.. לספר סיפורים קצת.. ולהקשיב ולהיות קשוב גם לצד השני. לא רק לדבר ולדבר. לשתוק מידי פעם. לתת גם לה הזדמנות לבלבל לך ת'שכל ואולי תופתע..
בהצלחה!

נראה לי שהיא תחשוב שהוא מנסה להיות הרב שלה, או להראות עד כמה הוא תלמיד חכם, ולא סתם כמנסה לעלות דיון תורני לשולחן.

בס"ד

 

אני ממש אשמח לדבר איתו בדברי הלימוד שלו

 

אבל זאת שריטה שלי..

 

ואני אצטרך למצוא מישהו שיזרום עם זה..

רק עם רבנים מדברים דברי תורה? התורה מקיפה את כל תחומי החיים ולכן זה הגיוני שיצא להם לדבר על זה...

 

נקודה נוספת היא שהרבה מהיום שלו (לפי מה שהבנתי) מוקדש  ללימוד תורה. אז כמו שיוצא לך לדבר על מה שעשית במהלך היום ועל מה שלמדת ככה גם הוא יכול לשתף אותך בזה ואם הוא מעניין אותך אז מן הסתם גם תחומי העיסוק שלו יעניינו אותך (או לפחות חלק מהם)

כשאצבע מונפת למעלה: אז הגמרא אומרת....

 

גם לא מענין אותי לספר לו מה למדתי, רק אם זה משהו שנוגע לחיי היומיום.

 

ענין של גישות.

אפשר גם עם לטיפה בזקנקן

כשדיברו איתי מאד נהניתי!

לך תנסה לפתח איתה שיחה בדיני תשלומי ארבעה וחמישה של טובח ומוכר בשבת ב"קים ליה בדרבה מינה" אני לא מציע לך...

א. לא להתקבע לכללים

ב. לא להתקבע לכללים

ג. לא להתקבע לכללים

ד. לא להתקבע לכללים

...

 

אז בקיצור:

תהיה אתה, תמצא את האיזון הנכון בין ה'לדבר' ל'להקשיב'.

ואם אתה רוצה כתבתי כאן עוד כמה דברים שנראה לי מאד יעזרו לכוון אותך בתחילת הקשר.

 

קשר זה דבר שבונים אותו, נראה לי כדאי שתעצור ותחשוב עם עצמך, איך אתה מעוניין לבנות את הקשר שלך.

לא בונים קשר באמצעות שו"ת, ושאלות כמו שאתה שואל (חוץ משאלה מס' 3) לא יקדמו את הקשר ביניכם לשום מקום.

לכן אני שואל.

 

ו  אני חושב שהבעייה המרכזית היא שיש דברים שעולים לדיון מוקדם מידי,כי אני נגרר בשיחה ולא מוביל.
(ושיש לי בעייה שאני לא סותם ת'פה זה משהו תורשתי)

תודה רבה.

 

אבל אני עדיין מרגיש שזה לא ממש ענה לי.בכל מקרה אשריך.

בעיקר כי ב"ה אין לי את הבעיה הזאת בכלל, אבל בכל זאת ננסה.

אני לא חושב שאמורים להגיע עם רשימת שאלות לפגישה.

ברור שאם מדברים על משהו בדרך של שאלה - תשובה, אז הוא ממוצה במקסימום דקה שתים.

 

פשוט במקום לבוא ולשאול שאלות, תתחיל לספר על עצמך, 

תוך כדי שאתה מספר על עצמך מן הסתם תתקעו על הרבה דברים שתדברו עליהם בהרחבה קצת.

תבקש ממנה גם לספר על עצמה וכו'. בזרימה..

כשזה שו"ת זה מדי מכביד.

 

בעיקר צריך להזהר ממאמר הגשש: Dialogue is a two monologues.

 

אצלי למשל ברגע שאני מתחיל לספר על הישיבה שלמדתי בה בגיל תיכון,

עלול להתפתח דיון במשך שעות (הגזמתי קצת) על הדרך החינוכית של הישיבה.

שים לב, אתה בכלל לא מקשיב למה שכולם כותבים לך כאן!

אתה התקבעת לדרך מסויימת, ועוד לפני שניסית להבין ולהפנים את מה שכתבו לך אתה כבר מגיב במהירות.

 

יכול להיות שזו הבעייה שאתה מתאר שמפריעה לך כ"כ בליצור קשר אישי עם האדם שמולך, כן גם בחורה היא בן-אדם.

יש מצב להסבר?

תעצור... ותנסה להפנים ולהבין את מי שמולך.

מה הוא אומר, מה הוא מתכוון, מה הוא משדר אליך...

ובמקום להגיב מהר, תחשוב איך מגיבים ופועלים נכון!

 

תקרא את כל מה שכתבו לך כאן ל-א-ט, נסה להפנים, ואח"כ תבדוק עם עצמך מה נכון בשבילך לעשות ומה לא מתאים בשבילך.

ותנסה לפתוח את החשיבה שלך גם לכיוונים אחרים ממה שחשבת, בייחוד שכנראה אין לך כרגע הרבה ניסיון.

 

אתה הגעת לכאן כדי להתייעץ, לא כדי להישאר בקיבעון שממנו הגעת.

אם אתה שואל אותה שאלות טכניות כמו שכתבת, גם התשובות יהיו מאוד טכניות וקצרות ולא יהיה הרבה לאיפה לפתח את השיחה. באים להכיר נפש של בן אדם, את הפנימיות שלו, לא את הנתונים היבשים שלו.

 

עכשיו, המומחיות של בנות זה להתחיל לדבר ולספר על אינסוף דברים, בהתחלה לוקח להם יותר זמן אבל גם אז הן עושות את זה במידה מסוימת. ברגע שהיא מספרת לך איזה סיפור או דבר שקרה לה, תתעניין בדבר עצמו. תשאל איך היא הרגישה לגבי זה, האם זה השפיע עליה, כל עניין לגופו. במקום לעבור לדבר על עצמך, דבר עליה, תהיה איתה במה שעובר עליה.

 

פעם שדכן אחד אמר לי, שכדי לפתח קשר אמיתי צריך לדבר לרגש של הבן אדם. איך עושים את זה? במקום לשאול שאלות של מה וכמה, שואלים שאלות של איך וכיצד. להגיע לחלקים היותר משמעותיים של מה שקורה לנו בחיים.

 

ועוד דבר קטן, לא לשאול למה!! זה עושה רושם חזק של ביקורת ומרחיק ממך את השני....

 

בהצלחה גדולה!! 

ב"ה
יש המון מה לשאול בהתחלה:
חוץ ממה שכתבת תוסיף את:
(ובכלל אני ממליצה לתחום את הפגישה הראשונה בזמן)
א. איזה ספר טוב קראת לאחרונה?
ב. שירות לאומי / צבא... והמשך דיון על זה... .
ג. בת כמה את? מה עשית עד עכשיו בחיים? (זה המון לענות!).
ד. תחביבים... .
 

סביר להניח שבלפחות אחת מרשימת השאלות שהכנת יש נושא שיחה נוח מבחינתה.

אם כששאלת אותה "כמה אתם במשפחה" ראית שהיא נהנת להזכיר את אחיה הקטנים - תתעניין בהם.

אם כששאלת אותה על לימודים, ראית שאסימפטוטות מרגשות אותה - תתעניין בהן.

 

עם כי מודה שלא בטוח כיוונתי לדעתך... (הכי כיפים השירים שאפשר לקחת לאיזה כיוון שרוצים )

בכל אופן, כתוב מאד יפה!

שתקבל הרבה כוחות!

המון הצלחה!!

וביניהן:

* כשיש לו לב טוב וזה מתבטא באמירות ועשיה שלו כלפי הזולת, כשאנחנו סתם כך הולכים ברחוב.

* כשאני מעריכה אותו עוד לפני כן והוא מצידו מעניק ומראה שאני חשובה לו- זה מקפיץ את הרגש..

 

איך זה מתבצע?

הוראות הכנה:

* מקבלים הצעה טובה ומאשרים.

* אש נמוכה- מגיעים לפגישות אופטימיים עם מחשבה שאולי זה יהיה זה הפעם ().

* מעלים את החום ל180 מעלות**- משתפים בעולם הפנימי, מקשיבים לצד השני ומתעניינים בו.

* כשהערכה אפויה דיה, מתחילים להעניק ולהראות שהצד השני חשוב לי.

* כשניצני אהבה מבצבצים, מעלים את החום לכמעט מקסימום [הלכה וזה..] ומתארסים..

*...

 

[** 180 מעלות שינוי בתפיסה ובסטיגמות המוקדמות, כן? נטו הקשבה..]

כתבת מעולה

זה רגש. אין כפתור שלוחצים עליו כדי להפעיל אותו. כשזה קורה זה פשוט קורה..

אושר תזהרי, את עומדת להסתבך

הפסדת..

אולי זה קיים בסרטים או בדמיון.
יש כאן תהליך והוא נבנה עם הזמן. אם תחפש את הרגע ותגיד נו מתי זה יקרה או תשאל את עצמך נו זה כבר קרה.
תתן לדברים לזרום, תיזום בכדי שהדברים יזוזו.

כבר שלמה המלך אמר בחוכמתו-

אַרְבָּעָה, לֹא יְדַעְתִּים.  דֶּרֶךְ הַנֶּשֶׁר, בַּשָּׁמַיִם- דֶּרֶךְ נָחָשׁ, עֲלֵי-צוּר;
דֶּרֶךְ-אֳנִיָּה בְלֶב-יָם-וְדֶרֶךְ גֶּבֶר בְּעַלְמָה(משלי ל' י"ח)

 

אבל עדיין חושבני שיש אפשרות להכין מצע לאהבה והייתי שמח לשמוע מה הם המרכיבים של המצע?

אי אלו תכונות נפשיות מאפשרות את ההתפתחות הרגשית הזאת? 

 

במילה אהבה מוחבאת המילה "הב"= תן. אהבה אמתית מתפתחת מנתינה.

מה נותנת האהבה? -הרגשה טובה, כוח להתפתח, מעלה את הערך והדימוי העצמי, רוגע, שמחה.

 

יש שמחפשים  משהו שדומה להם באופיו, ויש כאלו שמחפשים בדיוק את הניגוד שלהם, באירוסין ההתלהבות בשיאה כי מצאו את מי שרצו. אולם אט אט ההתלהבות דועכת כי מתרגלים לזה, דבר שמתרגלים וכל הזמן ישנו, אח"כ כבר מואסים בו ולא רוצים עוד. מטבע הדברים כך זה בחיי הנישואים, מתרגלים לאופיו של בן הזוג ואם רוצים להעצים את האהבה ולגרום שהיא תהיה נצחית; יש להחזיקה ע"י נתינה, לקבל את החסרונות שלו כי זה מה', לראות את נשמתו קשורה בנשמתי, ולא לראות את הקשר החומרי. כך האהבה מתעצמת.

יש להבין שהחיסרון של בן הזוג זה החיסרון שלי כי אנחנו נשמה אחת ונשמותינו קשורות זב"ז. ולא מפרקים חלילה את החבילה כשיש חסרון שאינו מהותי לחיי הנישואים.

 

לסיכום, אהבה אמיתית לא מגיעה באופן ספונטני (בשונה מהתלהבות ראשונית) כי מה שמגיע פתאום גם חולף פתאום. הנתינה אחרי הנישואין מביאה לאהבה. לפני הנישואין זו לא אהבה אלא משיכה ונשיאת חן. האהבה האמתית מגיע רק לאחר הנישואין שנא' "ויביאה יצחק האוהלה, ויקח את רבקה ותהי לו לאישה, ויאהבה"- האהבה מגיעה אחרי הנישואין. 

שלאחר התעממות הלהבות. 

אך אני דיברתי על ההתאהבות,המשיכה,

הכוח הזה שנותן לך את היכולת לתת את כל כולך לנשמה אחת ויחידה.

לפי עניות דעתי החלטה כזאת מאוד קשה כאשר היא מגיעה משכל קר.

 

 

מגלים את זה קצת אחרי שזה קורה

כנראה עדיין לא פגשת מישהי שממש התאימה לך, מכל הבחינות..

 

ס"ד גדולה ובמהרה לך ולכולנו!!

חושב עליה ומחייך 

ולחייך בגלל כל דבר..

 

לא הייתי נתפסת על זה

לי זה הגיע לאט לאט,
כמה צעדים אחרי שהגיע לבחור... .

ואני מאמינה שכן יש כאלו..

בעבר כתבה כאן בחורה על עצמה, בסגנון מה שכותבים פה לאחרונה  - ואכן,, חשבתי שזה יכול אולי להתאים, פניתי אליה ובקדנו את זה טרום דייט. בסוף לא יצאנו - אבל לבדוק ולפנות את הפנייה הראשונית בהחלט עשיתי.

 

לגבי האם גם בנות יפנו לבנים שמפרסמים - אינני יודעף מעולם לא ניסיתי.

דרך מישהו/י אחר/ת.

פניתי לפני שנה-שנתיים למישהו שהציע עצמו

והיה נראה לי מתאים מבחינת נתונים.

 

לא יצאה מזה פגישה בסוף...

 

כדאי להשתמש בדרך הזאת בשביל להכיר

אני מסתכלת פה מדיי פעם בשביל חברות שלי שמחפשות...

פעם פרסמתי פה על חברה שלי והיו הרבה פניות..... ואחת אפילו הגיעה לדייט... אבל לא מעבר

שתמצא אותה בקרוב ממש!

הרבה הצלחה!!

היא חוזרת בתשובה......
אם זה מעניין אותך...

לק"י

אבל תמונה?!

הייתי אומרת שזה לא נראה לי שייך.
(למה בכלל יש לו עוד תמונה שלה).

למה שתרצי לראות תמונה שלה?

 

אני די בטוחה שהייתי מרגישה רע עם זה, כמוך.

 

איך הקשר שלכם? לא בטוחה, אבל אולי כדאי להסביר לו שזה לא נעים לך ולפי התגובה שלו לראות עד כמה הוא מודע לעניין? עד כמה הוא אולי "תקוע" שם, או שזה נאמר בתמימות וחוסר מחשבה (?)

נפרדתי מהבחור הנ"ל כבר לפני מספר שבועות.
עדיין לא ברור לי העניין הזה.. ועוד הרבה.. ככ לא הייתי רוצה שיראה למדויטת הבאה שלו תמונה ש ל י..|:
מה זה אומר אם עוד יש לו תמונה שלה ? או לחילופין, אם הוא כבר יוצא עם מישהי אחרת ועוד יש לו תמונות שלי/איתי? ..

הטקט שלו הוא כרגע לא בעיה שלך, אם יש לו בעיה של חוסר טקט, זו בעיה שלו, ושל מי שתהיה אשתו.

לגבי התמונה, אם לא ראית שהוא צילם אותך [ואין לך תמונה בפייסבוק], אז כנראה שאין לו תמונה שלך.

 

ואם יש לו תמונה, לא נראה לי שיש מה לעשות חוץ מלהגיד לעצמך שגם אם מישהי אחרת תראה תמונה שלך בסופו של דבר לא יקרה מזה כלום. [וגם אין לך במה להתבייש], חוץ מזה שבכלל לא בטוח שהוא יציע לה לראות, וגם אם הוא יציע, סביר שגם היא לא תרצה לראות.

 

טוב שכבר נפרדתם. 

 

תניחי לזה.

לוקחים את החיים בקלילות יתר.

לא להתרגש יותר מדי.

רצה לשדר פתיחות.

נראה כאילו הוא עדיין 'תקוע' בקשר קודם. שבעז"ה בקרוב תזכי למצוא את המיועד לך בקלות ובלי מכשולים בדרך.

לא שייך....אולי תקוע עוד בקשר קודם

לא משתף את ההורים מההתחלה, אבל עונה להם אם הם שואלים.

עוד לא היו לי קשרים רציניים שכבר כדאי לספר עליהם לאנשים אחרים.

אחרי הדייט הראשון הם אמרו "ידענו שתצאו בסוף"
וחברות וכאלה רק אחרי כמה דייטים.

אמא שלי באה אלי איזה יום אחד ואומרת לי: לפני שאתה תן לנו התראה לפני שאתה מתארס, ותביא את הבחורה הבייתה שנכיר וזה....

אל תבא רפתאום תודיע לנו שאת הולך להתארס.

ואני עדיין לא התחלתי לצאת

איזה אמא בלחי"ת יש לי

חברות- לא מספרת, חוץ מכמה שכן.

לחברות- יש כמה חברות שאני מספרת להן מההתחלה.

ואז רק בקשרים רציניים..

להורים- רק לפני שמביא אותה לבית וגם אז בלי יותר מידי פרטים

[משפחה פולניה וזה...]

ולהכנס עכשיו לדיון על סטיגמות והרגלים ומנטליות זה לא מה שרצית, אני משערת. 

 

אז נכון, אנחנו עדיין גזענים. אני, לפחות, מבחינה מסוימת, לעיתים.

קודם כל, את צודקת זה מזעזע ולא כיף לדעת את זה.
מנטלית- הרבה מהאתיופים בארץ לא 'אמיתיים' (אני כבר יודעת יותר אמהרית)
חבל, תשמרו על המסורת. כדאי ללמוד מהרוסים, שם כל ילד דובר את השפה.

ובעניין הכותרת - בנים אתיופים לא רוצים אתיופיות??? מהה? זה מבוסס??

קודם כל את צודקת...נהיינו סטיגמטיים מאוד.עיניין המראה נהיה דבר חשוב מאוד.וכמעט מרכזי..
(מהנסיון שלי-את לא רזה, את לא שווה)-כל אחד והנסיון שלו.....
קודם כל מציעה לך,שבשלב הבירורים שהשדכנית או מי שמשדך שישאל האם באמת הבחור מסוגל לצאת עם אתיופית...כדאי להוריד דייטים שמלכתחילה לא יצאו לפועל..מאמינה שמי שיוצא איתך ויודע מי את ,לא יפסול בגלל המוצא שלך.
בלב שלם אני אומרת לך...אתיופית או לא-זה קשה להרבה,לא פשוט למצוא,ולכל אחד יש משהו שפוסלים עליו...
מקוה שבעז"ה יגיע זה שיראה את המיוחדות שבך....

או מישהו שלא מהעדה שלי.

אני רואה בזה יתרון.

אני בשוק שעדיין יש אנשים כאלה..

אני יודעת שיש בחורים אתיופים שמעדיפים מישהי לא אתיופית- בגלל העניין של 7 דורות, מה שגורם לכל הצעה כזו להפוך לבירור מתיש. 

 

אבל אני גם יודעת שיש בנים אחרים! יש המון כאלה שידעו להעריך אותך בגלל מי שאת בלי קשר לצבע!

לי לא היה מזיז לצאת או להתחתן עם אתיופי\תימני\ג'ינג'י\רוסי.

וגם בעלי כזה (תמיד צחקו עליו שבסוף הוא יתחתן עם אתיופית, בסוף נפל על 'שכנזיה..)

 

מוזמנת בכיף לאישי- יש לנו חברים שאני יודעת עליהם שלא יזיז להם. אולי אחד מהם יתאים לך גם מבחינות אחרות.

[אחד מהם הוא אחד המתמידים הכי בולטים באחת מישיבות הדגל של הציונות הדתית.]

להם יש את הבעיה מכיוון ההפוך.
אם רק הצבע עור שלהם היה שונה, היו חוטפים אותם מיד.

אומרים שבנות פתוחות יותר בנושא

זה קורה אצלם בגלל שחוששים לבעיות הלכתיות (כלומר: שהרבנות-הראשית, אמרה בזמנו, כשהיתה העליה הגדולה, שצריך "גיור לחומרה" לענין נישואין; ואולי חוששים שמשפחותיהם לא עשו את זה) - 

 

או סתם בגלל "צבע העור"?

 סתם בצחוק עצוב...

לק"י

אני בטוחה שאת מכירה זוגות מעורבים.
(לאחי יש חבר שאמא שלו אתיופית והאבא מרוקאי..ומדובר בזוג מבוגר יחסית).

 

אודה ואתוודה שכשקראתי את כל ההתחלה של ההודעה שלך ממש הזדהיתי, פשוט הרגשתי את עצמי כותבת את זה, עד שהגעתי לשורה של למה פוסלים אותך, ואז, לפני שהתחלתי להיעצב ואפילו קצת להתרגז בשבילך, המחשבה הראשונה שעלתה לי זה: "טוב, לפחות יש לה תשובה שאומרת באופן ברור שזה לא שהיא הדפוקה, זה האחרים שדפוקים. שפוסלים אותה שלא באשמתה, ולא מאיזו סיבה עלומה ולא ברורה".

 

אז יקירה, אני יודעת שתמיד נראה שהדשא של השני ירוק יותר, אבל רק שתדעי שהתגובה הראשונה שלי הייתה דווקא לחשוב שיש לך קצת מזל... אולי זה משהו קטן שיכול קצת לעודד. 

 

ובקשר לאנשים אחרים- אנשים מפחדים מהלא מוכר, וזה לא רק אתיופי זה גם חוזר בתשובה, עולה חדש, ואפילו מישהו שעובד בעבודה לא רווחת בציבור שלנו. ככה לפחות יש לך איזשהו סנן, בחורים צרי אופקים כאלה ואחרים פשוט לא ימשיכו איתך לדייט שני. בעז"ה יגיע הבחור שנכון לך ביותר, שיראה בך את כל הצדדים הפנימיים והחיצוניים ויאהב את כולם!

 

ועד אז עצה פרקטית- כדאי לבקש מהשדכנים להציג את העניין באופן מתאים. מצד אחד לא לעשות מזה "אישיו", מצד שני כן לציין את העובדה הזאת ועוד כמה עובדות על מה זה אומר. אפשר גם להגיד כמה שנים המשפחה שלך בארץ, איפה אתם גרים, מי החברים שלך ושל המשפחה וכו'.

 

בהצלחה!! ואל יאוש...

 

"יום אחד זה יקרה 
בלי שנרגיש, משהו ישתנה 
משהו ירגע בנו, משהו יגע בנו 
ולא יהיה ממה לחשוש. 

...

וזה יבוא, אתה תראה 
הידיים הקפוצות יתארכו 
והלב השומר לא להיפגע יפעם בקצב רגיל 
זה יבוא, כמו שהטבע רגיל 
להיות שלם עם עצמו"

(ריטה)

הרבה כוחות

גם אותי פסלו הרבה פעמים על כל מיני דברים, ידעתי שרק נשים ספורות באמת יוכלו לקבל אותי איך שאני, אבל ידעתי שה' בסוף יפגיש אותי עם אחת מהן, וברוך ה', אחרי שבע שנים של חיפושים מצאתי אותה והתחתנו.
בזמן הנכון ה' יזמן לך את הגבר הנכון, אל תתייאשי, אמונה וביטחון בה'.

אמן שתמצאי את המתאים לך במהירות, ושגם הוא ימצא אותך!

בס"ד

יש לך נשמה גדולה, תכונות מעולות ומי שלא רואה זאת זה לא קשור אליך.

בהצלחה רבה בדרך.. מאחלת שתהיה קלה ובעז"ה תמצאי את בעלך הראוי לך וזה יהיה הכי שמח!

לכל אחד יש את הקשיים שלו בדרך,

 

ואת המזן המדוייק שבו הוא יעמוד מתחת לחופה.

 

בע"ה הקב"ה ישלח לך את ההכי מתאים לך, שכלום לא יפריע לו.

 

ולעצם העניין- לא היית רוצה להתחתן עם מישו שצבע העור (?????) שלך מפריע לו.

 

וזה לא באמת מה שמעכב,

 

זה רק נראה לך ככה.

 

אני למשל, בהירה ובדייטים 5 שנים, לכל אחד יש את ה"תירוץ" שלו,

 

וזה יבוא, ובשמחה, ובע"ה בקרוב ממש!! 

ואת יודעת?
כל הבנות שהכרתי ואני הכי מעריצה, הן אתיופיות. יש בהן משו כל כך מיוחד ונדיר וטהור, שראיתי רק באתיופיות.. כל פעם זה מדהים אותי מחדש..! רציני!!
שמעתם בנים?! הן יהלומיםםם
מי שלא רוצה אותך לא מסוגל להכיל את כל הטוב שיש בך.. ויש. אני בטוחה
אמן שהוא יגיע אליך מהר ובקלות

וטיפשים.
אני מתביישת בשביל אותם בחורים רדודים שהוציאו את המילים האלה. אבל את לא צריכה להתבייש לכי זקופה וגאה , עדיף לך שלא תתחתני עם אותם בורים.
ועם זה מעודד אני אישית מכירה המון אתיופיות שכן מצאו את בחיר ליבן ( והצבע לא היה עניין!)

יהיה בסדר!
דבר ראשון, את יודעת לפחות שה'בעיה' כביכול
זה רק בצבע ולא בך!!! כלומר הבעיה בהם!

ודבר שני, לפעמים החסרונות שלנו נראים לנו כאסון! בעיקר אלה שמממממשש מפריעות לאחרים, אבל אני חושבת שהם המסננות הכי טובות ל'שמור' אותך למי שמיועד לך ואת מיועדת לו.
מבחינתם 'הכול טוב ויפה' אבל מה? 'המסננת'
שה' נתן לך כדי לסנן את מי שלא שלך, פועלת
ומונעת מאנשים שלא מתאימים לך להתחתן איתך.
(לדוגמה יש אנשים שמה שחיסרון אצל

מישהו
יהיה לא מפריע או אפילו יתרון אצל אחר)

אז אל תדאגי, מי שצריך להיות שלך לא יראה בצבע עור שלך בעיה כלל וכלל.
והצבע עור שלך זה רק 'מסננת' למי שמתאים או לא מתאים..... לכן אני חושבת שצריך להודות על החסרונות שכביכול 'מונעות' ממך להתחתן.

אני חושבת שאנשים עדיין חושבים ומסתכלים על הצבע עור של המיועד או המיועדת,
אבל מצד שני אני מכירה כמה וכמה זוגות 'מעורבים' שחיים באושר.
ואחת מהן היא חברה שלי ממוצא אתיופי שהתחתנה לא מזמן עם 'נאצ'י (לא נאצי.... חחחח) כמו קיר! (לא אאוטינג! פלייזזז!)

כך שלא 'כולם' או אפילו הרוב לא ירצו מישהי כהה. פשוט כנראה נפלת על האנשים הלא נכונים

אבל מהמעט שכתבת כאן בחודשים האחרונים,

נוצר לי רושם שאת בעצמך "מתעסקת" לא מעט עם צבע עורך, וזה כנראה משודר גם למדוייטים שלך.

 

זה נשמע שאת מתייחסת בעצמך אל צבע עורך כחיסרון,

ואם את מעוניינת להתחתן עם אנשים בעלי צבע עור שונה,

אסור לך להתייחס אל עצמך כך.

 

לי למשל תווי פנים זה דבר שמשפיע עלי הרבה יותר מצבע עור או צבע שיער.

ואין לי משהו נגד הצבע הכהה.

 

אבל צריך לדעת שבאופן כללי זה טבעי שבן אדם ימשך לדברים שמוכרים לו מהסביבה שבה הוא גדל.

 

נ.ב.

אם הרבה/רוב אלה שחותכים אותך זה בגלל צבע העור,

אז זה ממש חשוב שכשמציעים אותך למישהו, שיגידו לו מהו צבע עורך.

ואז זה גם מסנן לך הצעות של כאלה שהם פוסלים זאת על הסף ללא קשר לאופייך הטוב,

וגם זה מוריד את הרתיעה הראשונית, לאלו שלא פוסלים על הסף אבל מופתעים ברגע הראשון.

הפסד שלהם!!!
בעזרת ה' עוד תמצאי את בחיר ליבך!.
בהצלחה

האתיופיות הן הכי יפות! 
אז כנראה שהבעיה היא אצלם ולא אצלך...

שהמידות זה הדבר הכי חשוב, והצבע שלך יהיה יפה בעיניו...

 

מחזקת אותך ושולחת חיבוק!

 

 

 

אני אישית מעריכה מאוד את העדה האתיופית, ולא אפסול בחור מסיבה כזו!!

בלונדיניות עם עיניים בהירות, צבע עור בהיר וכו' כך שאת לא מאוד לבד בעסק. כי יש גם לא מעט שפוסלים כאלה שהם קצת שחומים או לא בהירים מבחינת שיער עיניים וכו'. באופן כללי אני לא חושבת שצריך להתרגש מזה. אני מניחה שזו עוד דרך של הקב"ה לחסוך לנו פגישות מיותרות וכאבי לב בדרך לאחד והיחיד. בעז"ה כשזה יגיע זה לא יעצור. אני מאחלת לך שתמצאי אותו בקרוב ממש ואל תשכחי לעדכן אותנו שנשמח איתך בהצלחה נשמה יקרה

כבר שנים לא אמרתי תהילים..

 

אח, זה היה טוב!

הצעת לו מישהי והם יוצאים? אם הם החליטו שלא להיפגש, אז אולי כדאי לך לפנות אליו ולברר אם הוא מעוניין לנסות שוב.

אם הם כבר יוצאים- נראה לי שאין לך מה לעשות כרגע...

 

בהצלחה רבה ובשורות טובות בעז"ה!

בכל מצב תדעי שזה ממש טבעי ! 

את ממש לא היחידה...

אם הוא כבר מברר אז זה באמת בעיה. 

לעניות דעתי פשוט תחכי אם ילך להם. אז מצויין!! הוא כנראה לא הזיווג שלך..

ואם לא אז את יכולה להגיד לו שבמחשבה שניה את חוזרת בך.

שימוש מושכל בתכונה האנושית של חמידת הדשא של השני.

 

<ר>.

זה אומר שאתה מעוניין להיות יד-שניה???

 

אני לא מתפשר ומחפש חדש מהניילון!

זה באותו המחיר, וההבדל הוא רק בתוספת ערבות של מאה זוזים בכתובה.

 

(אא"כ מדובר על לקסוס יד ראשונה לעומת יונדאי חדשה - אז אעדיף את הלקסוס)

העיקר זה היא... אבל בסדר, נכתוב על עצמי כמה דברים...

נולדתי בשנת 1991 לזוג הורים...... סתם לא באמת.. זאת תהיה הפתיחה לספר ביוגרפיה שייכתב עלי, כרגע נסתפק בקווים כלליים... (את מי שזה מעניין..)

 

אז ככה.. אני מסיים שנה רביעית בישיבת הסדר אחרי שירות צבאי בקרבי. אחרי ההסדר מתכוון ללמוד מקצוע, אולי בתחום המוזיקה, בכיוון של טיפול במוזיקה וכדו', אך ייתכן בהחלט שאני אחליט גם על מקצוע ריאלי כלשהו (משהו קצת יותר מכניס..) והמוזיקה תהיה רק פרנסה מהצד.. (כגון הופעות, אירועים וחתונות וכו')

 

אוהב ללמוד ולהעמיק בתורה. ובזמן הפנוי להתעסק במוזיקה, לנגן ולהלחין יצירות ושירים (אפשר לבקר בפסיפס ולהתרשם..) 

 

כמו שכתבתי, התכונות והאופי שאני מחפש, זה גם מה שיש בי.. (או לפחות ככה אני חושב..)

 

 

מי שמעוניין (בעיקר מעוניינת) ביותר פרטים, מוזמן (בעיקר מוזמנת) לפנות אלי באישי......

תסתכל בשרשורים קודמים... היו שם חבר'ה שהתנדבו . כי יש כאלה שקצת מתפדחות ...

בא לך לשמוע פרטים??

שחור על גבי לבן

אם זה עד ולא עד בכלל - אז זה לא כולל את 120 עצמו... אלא רק ע-ד אליו (כלומר עד תחילתו...סוף 119. לא עד סופו של 120)

ממש ממש לא התכוונתי...

זה סתם כי לא מצאתי תשובה מתאימה 

 

באמת מתנצלת. שום כוונה רעה!!

כי אני באמת מעריכה צעד כזה

בטוחה שזה דורש הרבה ענווה ואומץ