פורום לקראת נישואין וזוגיות (עמוד 1265)

שתזכו לבניין עדי עד!

חיכינו לזה...

שמחים בשמחתכם!

 שלחתי

מזל"ט

ומקפיצה

הקפצתי

תזכו לבניין עדי עד

שלחתי באישי

שהקביעה שעליה את מתבססת נכונה תמיד?

יתכן שלפעמים היא נכונה, אבל יתכן מאוד שלא.

אישית,

היו בנות שיצאתי איתן ולא היתה משיכה מיידית

ובכל אופן התפתחו קשרים ארוכים.

הוא שואל עם בנים יודעים שזה זה יותר מהר.

בס"ד

המשיכה שיש לבנים טבועה בהם מעצם טבעם, כמו שכל זכר נמשך לנקבא, בעולם החי הצומח ואפילו הדומם.

אין מדובר כלל מאהבה לבת אלא מאהבה של האדם את עצמו, לדוגמא, אני אוהב וניל, אני אוהב אדום, אני אוהב בנות.

לבנים יש טבע חזק מאוד שמולד בהם להזדקק לבת, אצל הבנות, בגלל העדר הדומיננטיות היצרית הזו, הן דוקא המפתח לחיפוש יותר מהותי של צורת הקשר. כאשר בן יפנה לבת ויאמר לה "רוצה אני", אצלה יתעורר על פי רוב השאלה "למה הוא רוצה" וזה המפתח לזוגיות אמיתית. את השאלה הזו צריכה הבת לשאול את הבן, ואז יתעורר בו הספק לגבי מקור הרצון שלו. אם יהיה אמיתי יגלה שהוא רוצה את הבת כמו שהוא רוצה גלידה (לכן על פי רוב רוצה אותה יפה ולא מכוערת - גם אם היא ממש נשמה...).

לכן, בנות, כאבא ותיק, המלצתי לכן, אל תתפשרו על איכות הקשר, אתן לא גלידה של אף אחד, אתן בנות אדם שרוצות באהבה ולא חפץ ח"ו. זו אמת  שפשוט לגלותה.

בנים, אל תכנעו ליצר שמבקש את המעטפת החיצונית, ראו מה אמר משלי "אישה יראת ה'" וכן בשיר השירים, "אל תראוני שאני שחרחורת" שכל ההסתרות הללו שהאישה מצווה להסתיר, מבקשות לעזור לכם לראות שיש דבר מעבר ליופי החיצון, אם היופי החיצון מגולה, זה מכסה על הנקודה הפנימית. גאולת האישה, הלב, תלוי בשכל, איש ישר.

עשית ערבוב שלם בין משיכה לבין אהבה.

אכן,

לבנים יש טבע שנמשך למראה חיצוני יותר מלבנות.

זה לא אומר שכאשר הם אומרים שהם רוצים,

זה רק מתוך אהבת עצמם.

לפי מה שאתה כותב,

למה אשתך התחתנה איתך?

הרי אתה מונע מאהבת עצמך! והיא רק גלידה!

וחוץ מזה,

עכשיו תבוא מישהי חדשה בעולם הדייטים,

מישהי שלא מספיק יודעת מה זה בנים,

ותגיד: "אה, אם מישהו יגיד לי שהוא רוצה אותי, זה הרגע שבו אני צריכה לברוח".

ולפי מה שכתבת,

בנים לא יכולים שלא להיכנע ליצר שרוצה מעטפת חיצונית,

כי הרי אם הם יבררו טוב עם עצמם, הם יגלו שהכל נובע מאהבה עצמית.

אז להרגעה:

אמנם אצל בנים קיים יצר שנמשך למראה חיצוני.

גירויים חיצוניים אכן עלולים למשוך בנים יותר מבנות (לא תמיד).

זה לרגע לא אומר שהדבר היחיד שמניע בנים הוא היצר הזה.

כשגבר אומר לאישה שהוא רוצה אותה,

יש מצב טוב שהוא אכן רוצה אותה מעומק ליבו,

ומתוך אהבה גדולה של האישיות שלה.

לפעמים גברים לא נמשכים מיידית למישהי,

אבל עם הזמן הם נמשכים אליה יותר,

כי הם מגלים התאמה פנימית אליה.

לפעמים אגב יש משיכה מהרגע הראשון,

ואח"כ נבנית קומה נוספת של אהבה.

שתי האפשרויות הללו הן טובות וברוכות,

כי היצר הזה הוא לא יצר שלילי.

הוא יצר שבזכותו העולם מתקיים.

כמובן שאסור שהדברים יישארו רק ברמת היצר,

אבל חובה לדעת שגם בנים רוצים לאהוב מישהי בגלל מי שהיא באמת,

מתוך קשר פנימי-נשמתי,

ולא רק מתוך רדידות ואהבה עצמית.

(והערה:

עלולים לומר שזה לא הפורום המתאים לדון בנושא.

מי שחושב ככה, שיתבגר ויבין שיש דברים שצריך להכיר בהם,

בטח ובטח לקראת נישואין וזוגיות).

למרות שהוא אבא ותיק וכו'.

דברים שמי שלא מבינה מאיפה הם מגיעים, ולא יודעת לעשות את ההפרדות בין הדברים

(מי שזו הפעם הראשונה שהיא שומעת את הרעיון הזה)-

עלולה לקחת אותם למקום מאוד לא נכון, ומאוד לא חיובי....

ויחד עם זה להביע את אותם הדברים באותה תקיפות. 

זה לא שהוא ירד כאן על מישהו אישית

כשמישהו מזלזל ככה בבנים.

ולא זכור לי שמינו אותך לאחראי סגנון.

אני שמעתי פעם את מה שהוא אמר בשיעור במדרשת טוהר.

שלא ידוע עליה שיש בה נטיות פמיניסטיות או משהו בסגנון.

הוא אומר לגבר לבדוק שהוא באמת אוהב אותה ולא רק נמשך לחיצוניות.

ושהבחורה תבדוק בעצמה ש- הוא באמת אוהב אותה ולא רק נמשך לחיצוניות.

הגיוני, לא?

זה שיעור שלם, אז אני לא יודעת לחזור עליו, 

אל תגיד מקבץ של שטויות.

אבל רוצים לשמוע מניסיון שלי?!

אני ובעלי, אחרי פגישה אחת "הרגשנו שזה זה"

בפגישה השניה, כבר דיברנו על חתונה.

אז נכון זה לא ככה אצל כולם.

אבל הרבה פעמים הבחור מתקדם יותר מהר. וזה טבעי.

אם הבחורה מוצאת חן בעיניו, לא רק חיצונית, אלא גם לפי מידות וכו', אז הוא יתקדם.

יש בנות שנלחצות ונותנות "ברקס" וזה בסדר, אני חושבת שהבחורה לא צריכה להתקדם לפני שהיא מרגישה מוכנה.

זה חייב להיות הדדי.

וגילוי לב, אני רציתי בחור חתיך, גבוה, רזה, שחום עור, וכו' וכו'..

ובלשון במעטה בעלי לא נראה ככה. ברור הוא הכי חתיך בעולם! פשוט לא כמו שדמיינתי לפני שהכרתי אותו.

ומעניין שדווקא הבחורים שמבחינה חיצונית כן ענו למה שתיארתי, איתם זה אף פעם לא התאים.

ולכן, לא מתחתנים עם יופי, ויופי לא בהכרח יביא לכם שלום בית לכל החיים

אבל נמשכתי אליו כבר בפגישה הראשונה, זה בלתי מוסבר. זה לא שכלי, אבל זה מה שהיה.

(טוב סליחה על הפירוט), הסברתי כדי שבנות יבינו, אל תתקדמו אם אין לכם רגש/ משיכה או עניין כלשהו

אבל כן תשתדלו לזרום

בכל אופן, מה שניסיתי לומר זה, שכזה זה זה, זה זה.

בנות- תאפשרו לעצמכן לזרום, ולהתאהב!

שמעתי על זוגות שזה בא להם רק אחרי חודש\ חודשיים.

אבל מסכימה שהרגש הזה חייב לבוא בסופו של דבר (בשביל להתחתן)

אם לא זה בעיה

בזהירות עם כל הדברים האלה.

אולי את נמשכת אליו בפגישה הראשונה. לרוב הבנות אין סיכוי שזה יקרה.

לוקח זמן לדברים כאלה.

קחו את הזמן,תבברו שכלית רגשית ורק אז צריך לבדוק את המשיכה..

לא להילחץ ולהתקע בדוגמא קיצונית כזו..

אני אישית מכירה זוג שהתארס כי היה להם טוב ביחד ואחרי האירוסין התחילה המשיכה.

היום הם זוג מהמם.. לכל דבר יש זמן ועת..

יותר נראה לי שזה בגלל שיש ספקות מההתחלה

ואז כשמתחיל להיות רציני בנות נלחצות

אם כבר לבנים יש פחות ספקות

ולמרות שאנחנו בוגרות יותר והכל... זה עדיין משפיע.

משיכה היא שטחית ומקומית

אהבה היא עמוקה וכוללת.

משיכה נגמרת כאשר היא מסופקת

אהבה מתגברת ככל שתשתמש בה יותר.

סוד קיום המשיכה הוא כל זמן שלא מומשה

סוד קיום האהבה לאהוב עוד ועוד ועוד...

משיכה היא ביטוי של אהבה

להיפך זה חורבן

ראה אמנון ותמר

"כי גדולה השנאה אשר שנאה מאהבה אשר אהבה".

בעוד שהרווקים מתיחסים לזה בטוב בטהרה ובקדושה

ושניהם בסדר. שמאל דוחה ימין מקרבת

בס"ד

שלום לחברי הפורום הנכבדים.

הרי הנושא שמונח לפתחינו הוא אהבה, אנו רוצים קשר של אהבה ובטח לא רוצים להשתמש בבן הזוג (בן או בת, לא משנה) למילוי תאוותינו ח"ו.

מדוע לדעתכם שמים דמות נשית יפה ליד הרבה פרסומות? ולמה צעירה ומושכת (שינסו פעם למכור פיז'ו עם סבתא מקומטת, וסליחה מסבתא) ? את מה בי היא מושכת? האם לטעמכם יש אהבה ממבט ראשון? אם כן, את מה אהבתי במי שמולי, ואולי היא מפלצת בלבוש אדרת? 

אהבה היא רגש של משיכה המתפתח סביב קשר מחייב. כאשר הדבר שאני אוהב אינו תלוי כלל בנקודה החיצונית. אני אוהב את מעלותיה, אני אוהב את המימד הנפשי הנשמתי.

היהדות מחייבת כתובה + "קנס" אם האיש מגרש, למה שנחתום על שטר חוב אם אני כל כך אוהב? אני בא "מהלב" והכי "אמיתי", היהדות לא מסכימה ולא מאמינה לנו.. תחתום בבקשה על השטר, למה? כי עם הזמן, מתחיל הבירור האמיתי לקשר. אז, יבואו מבחנים ע"ג מבחנים, שידרשו מבני הזוג להעדיף בכל פעם מחדש את הקשר על פני מאורעות החיים והנסיונות, הסיבה האמיתית לאהבה היא הנאמנות שלכל אחד מבני הזוג לקשר למרות כל מה שעובר עליהם. הנכשלים הם אלו שבמריבה לא מתעלים לוותר על האגו שלהם ומשליכים את היחד למען ה"צדק" המצומצם לכאן ועכשיו.

אבן הבוחן תהיה כאשר הנקודה החיצונית תסתלק, נאמר, (דוגמא קיצונית וקצת מזעזעת..) שלבת זוגתי נשרפו הפנים והיא השמינה למימדי פיל. עם זאת נפשה רחומה, ומסירותה לעמה ללא עוררין וכו' וכו'. אם בזמן שעבר נדבקתי בנפשה, הערצתי את נאמנותה, אין גורם חיצוני שיפר את האהבה הזו.  הנקודה החיצונית , לא תהווה פקטור עוד, לכן אוהב אותה גם בגיל 200, ואם לא, אז כאשר בטל הדבר, בטלה גם האהבה.. 

בפורום לנ"ו בערוץ 7 - 'אטו ברשיעי עסקינן?!'

כאן הכל בקדושה וטהרה

באמונה ובטחון

תודה לכם!

[וכמובן שהמבט הנשוי שונה מהמבט הרווק. נשוי אולי צריך יותר את גישת ה'שמאל דוחה' שנשמעת מכם]

בס"ד

סוג'וק היקר (פתיח של סבא, אה..חח)

אני יודע שכל זרימה, התחברות אהבה, חייבת מסגרת, לכן קודם שמאל כמסגרת והכנה לימין, שהוא הזרימה וההתחברות.

"להסתובב זה לא אומר להיות חופשי", כמאמר המשורר.

ביינישים חמודים כאלה

משטרת הפורום - לכאן!

אל תשכחו מה סופו של מי שאומר כאן דברים לא רצויים..

ולא קרה לי כלום!

רש"י: והפותרים אומרים שהוא לשון שאול ומורד... 

שקט אתם זה מחמאה תגידו תודה חחח

נחמדים? מתוקים? פשושים? צ'ארמרים?  רק תבחרו

זה לא כזה נורא...

פשושיייייייייים כאלה

צוציקון

אני לא יכול לחשוב על כינוי יותר מזלזל מזה.

במיוחד שאני קולט עכשיו שהוא בן 17.(ממש לא קטן)

זה נוגע בנקודה עמוקה. 

אשה מקבלת את הכח שלה מבחוץ, גבר מבפנים, 

לכן אשה מושפעת הרבה יותר מההתיחסות אליה

א. מזל טוב ממש ממש!!

ב. חיזקת מאוד!

ג. ריגשת!!!

ד. תודה על השיתוף 

במיוחד שגם אני אוטוטו בת 25.... וגם אני אמרתי לעצמי את מה שאת אמרת לעצמך ....

ולמרות שאני בדכ לא עושה את זה סתם 

איזו צדיקה את 

המון מזל טוב!

אושר, שמחה וכל טוב.

הסתכלות חיובית ממש יפה

אשרייך, כל הכבוד!

ריגשת

שלחתי לך לאישי

תודה ל-ך!!

אין אנשים כמוך..

קודם כל: קטנתי מכל החסדים..

ורק אח"כ- הצילני נא..

יישר כח צדיקה

ממש לא חייב שיהיה משבר או ויכוח.

תשמחי עם זה!

כשזה קורה צריך להבין שזה לא מחייב שיש בעיה בקשר, אבל ברור שעדיף בלי!

(ואל תדאגי, ברור שאחרי החתונה יהיה. השאלה היא כמה זמן אחרי החתונה ובאיזו תדירות..)

אם את לא עיוורת, ורואה את הדברים הפחות טובים, אבל עדין חושבת שהם בסדר בשבילך זה מצויין.

ואם את בכל זאת חוששת- 

לפעמים טוב להפגיש את הבחור עם ההורים, או דמות בוגרת אחרת שמבינה בתחום. הרבה פעמים הם רואים בעינים מפוקחות יותר (ולא מאוהבות) ויודעים להצביע אם את רואה נכון או לא.

ולעניות דעתי, כל עוד את יודעת שיש לו חסרונות, ורק יודעת במקביל גם להעמיד אותם בפרופורציות מול כל הטוב הענק שבו - אזי את בסדר גמור, ואל תדאגי - אחרי החתונה אתם תגלו שיש לכם על מה לריב ולהתווכח מידי פעם רק תהיי מוכנה לכך, לדעת שאחרי החתונה לא הכל יהיה בדיוק כמו שעכשיו - אבל אל תחששי מזה, לעניות דעתי.

ואת כמובן יכולה לשאול אנשים אחרים מסביבך ומסביבו מה דעתם עליו בפני עצמו, ועל שניכם יחד. לעיתים חוות דעת חיצונית תוכל לגלות לך דברים שאולי את היית מסונוורת מעט מכדי לראות אותם...

מעניין לגלות 2 ניקים שדומים לי בשעה אחת  

יהי רצון שלא תריבו לעולם!!

אבל צריך לדעת איך לריב..

מציאות של זוג מחייבת ריב- וזה קשר בריא לחלוטין-

כמובן, כאשר הריב הוא נורמלי, כן

וזה לא המלצה לריב או משהו חלילה-

אלא זה פועל יוצא של קשר קרוב- זה יוצר חיכוכים.

אני ממש מבינה את מה שנקודה אומרת-

בריב, כל הקשר היפה שנבנה, כל המידות הטובות- נמדדות שם.

אם כשרבים- הוא גם מכבד אותך, אם גם שם יש לו סבלנות, אם הוא לא מתפרץ בצורה מוגזמת,

אם בריב הוא גם עדין ורגיש אלייך- או שהכל נעלם.

כי זוגיות נמדדת בקונפליקט, להיות בקשר טוב כשהכל טוב זה לא חכמה,

והחיים מזמנים הרבה חיכוכים.

לכן- אני ממש מסכימה עם נקודה

בטח שלא בזמן הפגישות, שאז כלום לא מחייב ובד"כ אין הרבה על מה לריב. (אחרי הארוסין צריך לארגן הרבה דברים ולפעמים זה מגיע למריבה)

ועדיף לוותר על מריבות, שיגיעו כמה שיותר מאוחר.. (והם יגיעו בסוף, לא צריך לדאוג)

הרבה פעמים ריב לפני חתונה שונה לגמרי מאחרי חתונה- מבליגים יותר, לא אומרים הכל, כך שזה לא מחייב שכמו שמגיבים לפני החתונה כך גם יהיה אחרי החתונה.

כך שזה סתם יוצר חיכוכים לא נעימים ומשקעים, לפעמים יותר מאשר ריב של זוג נשוי, ועדיף לוותר על זה. (קל וחומר שזה לא אידיאל)

אם יש לבני הזוג מידות טובות, ולב טוב, ורואים את זה במשפחה ועם חברים, והם באים לחתונה עם מטרה לעבוד כדי לבנות את הקשר, לא צריך לדאוג. ככה בעז"ה זה יהיה גם בבית.

אחד המשפטים שאני הכי לא אוהבת לשמוע.

נכון, יכול להיות שיהיה ריב, ואז צריך לדעת איך לריב.

אבל לא מחייב בכלל והאמירה הזאת סתם נותנת לזה לגיטימציה.

{נשואה מעל 5 שנים בשמחה, אף פעם לא רבנו גם אם לא הסכמנו

אחד עם השני...}

אם יש לכם בסיס רחב מאד שהוא משותף + כימיה טובה, זה הגיוני ונורמלי שלא יהיו כמעט ויכוחים.

אבל אם אין בסיס רחב משותף (המשפחות עם אופי שונה, יישוב/עיר, השקפת עולם, וכד'), אז כדאי לתת מחשבה נוספת.

כדאי גם לבדוק, שאת לא נמצאת באופוריה מסויימת, שגורמת לך להיות עיוורת  או להתעלם מתכונות קריטיות.

אם הצלחת לבדוק את זה, והסקת שאת לא באופוריה, או שברור לך שאת מאד מודעת, לכי על זה!

כתוב בחז"ל שאין חתונה שאין בה מריבה.

אז מספרים על שניים מגדולי ישראל בליטא בדור הקודם שחיתנו את ילדיהם זה לזו

וכיוון ששניהם היום צדיקים עליונים קדושים, אז לא היתה שום מריבה.

עד שממש סמוך לחופה, אחד מצדיקים עליונים אלו פנה אל חברו הצדיק ואמר לו

מילים מאוד פוגעות כשהשני שנפגע עד עמקי נשמתו לא הבין במה חטא שכך זכה...

בצר לו פנה אל חברו ואמר לו: האם פגעתי בכבודו שכך כבודו אמר לי?

 השיב לו חברו בסבר פנים יפות: חס ושלום. אמר לו חברו, אם כן מדוע כבודו

כך פגע בי? השיב לו חברו הצדיק העליון: שכיון שאמרו חז"ל שאין חתונה שאין בה מריבה

הוא חשש שדבר זה לא התקיים בחתונה זו ולכן מיהר לקדם את פני הרעה...

בכל אופן זה במהלך ארגון החתונה ולא ח"ו בין בני הזוג, ובטח שלא לפני החתונה

זה וודאי לא כתוב בשום מקום....

בס"ד

[הקדמה: (סתם כי יש אנשים שמפאת דברים אלו פחות יקבלו את דבריי ). אני בת 17.5 ויש לי חבר... אז לא בטוח שתרצי לקבל ממני את הדברים אבל אם כן מה טוב .].

גם אני עכשיו עם מישהו ארבעה חודשים כמעט ולא רבנו בכלל.

שום דבר.

ואני מודעת לחסרונותיו כמו שהוא מודע לשלי...

אנחנו כבר צוחקים על זה מרוב שזה לא קורה, אנחנו יוצרים את זה לעצמנו כי זה מרגיש מוזר וגם כי כולם אומרים שחייבים.

אז לדעתי לא, לא חייבים.

החיים יכולים להיות מדהימים גם בלי מריבות וויכוחים...

מה שכן צריך לבדוק שזה באמת כי אין על מה וכי דעותיכם די דומות או כי אין שיח או שקיבלתם את דעות השני כי אוהבים ולא כי אתם באמת מסכימים.

אבל אם זה כי אתם פשוט דומים והכל אני לא רואה בזה בעיה ולדעתי זה אפילו ברכה .

ב"הצלחה רבה!

מחכים לשמוע בשורות טובות .

למה???

לפעמים אנחנו עושים אידאליזציה לקשר.. כדאי אולי להיפגש ביחד עם אנשים מבוגרים שמכירים אתכם, אם את מסנוורת ממנו הם יגידו לך.

ויכול להיות שהכל טוב וזה מפתיע אותך.. זה יעבור לך כשתעכלי את המצב

לבוא אליו לפני שבת שהוא בדיוק מתקלח,

לדפוק לו על הדלת ולצעוק "מי כאן ****, מי כאן ***"

ואז הוא ייצא תשאלי אותו למה הכפות הרגליים של בני אפריקה רחבות.

(לא מכירה מקרוב)

ברור שזה קיים באופן כלשהו, וגם יש גמרות שמדברות על זה (לקראת סוף מסכת שבת, שמואל ואבלט, בתו של ר' עקיבא וכו').

אבל אין היום מישהו שמבין בזה, ולכן לדעתי, עם הכלים שלנו היום, אין מה להתחשב,

כי גם אם נתחשב, אין שום אפשרות לדעת עם אנחנו עושים את החישוב נכון.

וגם באופן עקרוני, בסוף מסכת שבת כתוב שהמזל (הרע?) לא שולט בישראל כשהם עושים רצונו של מקום.

ולגבי הדבר השני, אין פתרון מוכח.

כי הם מעל זה.

מי שמאמין בזה הוא גורם שבאמת הם ישפיעו עליו - כי הוא נותן להם מקום

"אין מזל לישראל" מתפרשת כ"ישראל מעל המזל" ולא שאין השפעה של המזל על יהודים. ויעויין בשבת קנו. אלא שהם יכולים להתגבר על המזל שנדבק להם עם לידתם.

ולכן צריך לדעת שישנה השפעה (הקשר בין אסטרולוגיה כפי שהיא מוכרת כיום לבין המזלות האמיתיים והיחס ביניהם רופף עד מקרי) אבל בתור יהודי אתה כאמור יכול להתגבר על המזל הזה, ולהטותו לטובה.

הדוגמא שהגמרא מביאה ממחישה את זה נהדר: "האי מאן דבמאדים יהי גבר אשיד דמא (=רוצח) א"ר אשי אי אומנא (=מקיז דם לרפואה) אי גנבא אי טבחא (=טבח) אי מוהלא (=מוהל). אמר רבה אנא במאדים הואי אמר אביי מר נמי עניש וקטיל (=בתור דיין)"

בשביל הכיף

השאלה השנייה- לא הבנתי- את יוצאת עם הרגשה נהדרת או ככה ככה?

תנסי לחשוב למה מפגישה אחת את יוצאת בהרגשה טובה ומפגישה אחרת לא...

זה קשור לנושאי שיחה?

למקום שהייתם בו?

למצב רוח שלו או שלך בפגישה?

נסי לראות אם יש סיבה אמיתית לפסול בפגישות שאת יוצאת מהן בהרגשה כזאת ולחלופין מה גרם לך לצאת עם הרגשה נהדרת...

גם כי לא יודעים היום לנתח בצורה הנכונה וגם כי ישראל מעל למזל.

בקשר לשאלה השנייה - לעניות דעתי, אם צד אחד יציב והשני לא, ממשיכים.

לא חותכים אם נמצאים בתחושה של "ככה ככה" (אלא אם מדובר בתקופה מאוד ארוכה).

כלומר- יש בזה מן האמת, זה לא שקר.

אבל כיוון שישראל הם מעל המזל ויכולים לשנות אותו-

אין לזה שום משמעות כלפיי, ובטח שלא מתחשבת בזה לגבי קשר....

(אלא אם כן, אני ארצה לגרום לבעיות ויגמרו לי דרכי הפעולה)

לגבי העניין השני-

אם רציתי לחתוך והוא לא מרגיש כלום- אני אבדוק אם מתאים לי עוד הפעם, אולי הייתי נמהרת ויש מקום לשקול שנית.

האופציה השניה לא קרתה לי...

ומתלמדי יותר מכולם...

אבל הדבר היותר מדהים הוא שבצומת הבאה שאתה נפגש באיזה ניסיון אתה עובר את תהליך הלמידה מחדש

איך למצוא את האחת, בצורה הכי מהירה!

כל אחד הוא שונה

לך על האינטואיציה שלך, את מי בא לך יותר לפגוש כרגע?

אם אתה לא מתפדח, ואתה יודע שיש הרבה במשותף עם מי שאתה מכיר, לך על זה שאתה מכיר.

לגבי זאת שאתה פחות מכיר, אם אין לך מידע עליה, אז רוב הסיכויים שזה לא מתאים. כלומר, אחוז השידוכים שמצליח בבליינד-דייט, הוא הרבה פחות מ-50%. אם כי אף פעם א"א לדעת איך הקב"ה יגלגל לך את השידוך המתאים.

אם אתה עדיין לא יודע, אז תעשה אן-דן-דינו...

אין לי פתרון יותר טוב..

כי היא תשב לך בראש בכל מקרה

1. אם הקשר הולך טוב- אז הרבה. אם הוא סתמי-רק מידי פעם.

2. אני בכלל לא בטוח שזה רע, אלא אם זה ממש משתלט על כל הזמן,

ואת לא מצליחה לתפקד אחרת. (אין לי טיפים מסויימים)

3.תלוי בהתקדמות הקשר.

1. כשעתיים לאחר שנפרדים, וכשעה לפני הטלפון שלמחרת.

2. למי שיש צורך, לעשות דברים אחרים שממלאים את המחשבה.

3. בין פגישה אחת לחמש, בד"כ 2-3, בכ"מ, לא למרוח!

בס"ד

עשו ישיבה גבוהה?

ישר צבא?

תפרט.

כי יש כאלה שמאוד התחזקו בצבא ולהיפך.

השאלה כמה זמן אחרי הצבא מדובר

השאלה האם הם הלכו אחרי הצבא לישיבה או למסגרת תורנית ואם כן איזה. 

בקיצור, כל מקרה לגופו. 

בס"ד

לרוב אעדיף אחד שעשה גבוהה או הסדר אבל לא אפסול כי הוא ישר התגייס...

דווקא מישהו שישר התגייס ועוד נשאר דתי והכל גם אחר כך זה נראה לי ממש גבורה יוצאת דופן...

אבל יכול להיות שזה כי אני בת ולא באמת מכירה את עולם הצבא .

בכל אופן ישיבה לפני זה לא ערובה לדוסיות או לשמירת מצוות..

לאחרונה יצא לי להכיר גם כאלה די דוסים [מעט אבל יש]

צריך להכיר את הבן אדם.. לא יודעת אם הייתי שוללת לגמרי

חוץ מחברים שלו- שזה לא כזה אובייקטיבי....

אצל המחנך מהתיכון?? 

אני בטוח שעל המכשול הזה אפשר להתגבר.

(ואם את חושבת שרב לא ינסה להדגיש לך דווקא את הצדדים היותר טובים של התלמיד שלו בבירור,

תהיי בטוחה שאת טועה,וטוב שהוא עושה ככה.)

אגב (למרות שכן למדתי בישיבה),מי שמבקש ממני רב שמכיר אותי לברר אצלו-

אני נותן את המספר של המחנך שלי מהשביעית שמינית. (וכבר עברו כמה שנים מאז..)

אין רב בישיבה שלמדתי שמכיר אותי בצורה שמתקרבת איליו.

אם יש לו רב, או דרך מכר משותף ,בערך כמו שתבררי על  מישהו אחר,

לי אישית יצא להכיר כאלה מקרוב בלי יותר מדיי בירורים [כי הכרתי אותם בערך לפני שיצאנו] אז פחות יש לי נסיון בלברר עליהם לפניי, אבל אולי תקחי ממנו מספרים של אנשים שמכירים אותו ותשאלי אותם אם את לא מתפדחת, או דרך הרב שלו [ אם הוא רציני סביר להניח שיש לו את הרב שלו שהוא יחסית קרוב אליו ומתייעץ איתו]

את המספרים של המחנכות שלהן, ולהתעקש לבקש את המספרים של הרבנים שלנו???

אז נגלה סוד כמוס כמוס על עולם הישיבות...

היחס בין הרבנים לתלמידים הוא-----------------------------דיסטנס,

מה שזה אומר, שברוב הישיבות, רוב הרבנים לא מכירים באמת את התלמידים שלהם.

באופן כללי, אין בדברים האלה מישהו שהוא אובייקטיבי.

הכי טוב, זה למצוא מישהו (לא השדכן) שמכיר את שניכם יחסית טוב, ולבקש ממנו להעלות נקודות שיכולות להתאים לדעתו או להיפך...

אבל מאוד מאוד קשה למוא מישהו אובייקטיבי לברר אצלו

בלי קשר לרזומה של הבחור.

תשאלי אנשים שגרים באותו איזור שלו/מהביכנ"ס/מהיישוב/מהשכונה.

ממילא רבנים בד"כ אומרים על כולם אותו הדבר פלוס-מינוס,

אלא אם כן באופן יוצא דופן הם מכירים את הבחור ממש טוב.

וגם אז,

אם יש משהו שכדאי להסתיר- את תעלי על זה רק עם חוש ריח מפותח בד"כ...

באיזה סגנון אתה מחפש? מקום פתוח או סגור?

אתם רכובים?

כמובן שהקלאסה זה הפארק שליד הקניון ובי"ח בלינסון..

אבל אם תפרט יותר אז גם אני יוכל..

http://n2.inn.co.il/Forum/Forum.aspx/t610971#6775341

לא יפה! 

בפגישה השנייה עם בעלי.. (אבל זה רק פגישה שנייה אז ממש מתפדחים)

אכלנו גלידה בשיא הקיץ, אז הכל נמס מהר, וכדי "לשבור את הקרח" המדוייט (כיום בעלי)

אמר לי: "תביאי את הכפית של הגלידה, וזרק את שתי הכפיות" נאלצנו לאכול גלידה כרגיל.

ממש התפדחתי, אבל זה עזר לעשות אווירה קלילה..

אז ישלי ידיד ששמתי עליו עין

יומאחד יצאנו אני, הוא ועוד שני חברים [בן ובת- זוג] לגלידה..

אני הזמנתי ראשונה- ברור שבכוס!

הוא ישר סימן לי "לייק".. והזמין גם גלידה..

הזוג- הזמינו בגביעים..

ישבנו לנו ואכלנו את הגלידה,

ופתאום חברה שלי דופקת לנו: "אתם ממש מתאימים. שניכם אהבלים שאוכלים בכוס!!!"

הסתכלנו אחד על השניה.

הובכנו.

והמשכנו ללקק..

ובשיא הפעירות הוא גמר את הגלידה שלו והתחיל לאכול משלי  

[ישבנו אחד מול השני והגלידה הייתה על השולחן...]

קיצור.

היה מביך משו.

אבל התגברנו

באמת הרגשה לא משהו, לראות איך הכל מסתדר ומשהו בתוכי לא זורם עם זה. 

זה המקום שלך להתפלל לה'...

שהכל יסתדר לטובה. בלי ספקות, שאלות, דרישות וכו'

בשורות טובות 

אולי התרגלת לחשוב בראש הזה...

אבל יש מצב שקל לך כי כבר הכל קטן עליך... , עברת שלב... 

אם הבנתי נכון את מה שאמרת-

לפעמים אנחנו מתמכרים לצורך ב"להרגיש". להרגיש משהו, לא משנה מה. ופתאום כשיש שקט מהכאבים, אנחנו בלחץ מה"ריקנות" הרגשית הזאת... 

תהני מהזמן הזה... ותיצרי לך "הרגשות" חיוביות וכיפיות אולי...

בהצלחה...!

(כל הנ"ל המצאה שלי, אז קחי בעירבון מוגבל חחח)

זה בסדר,אני מרגישה מספיק

שה' פשוט שולח לנו טוב!

ורוצה שנהיה שמחות ונשמח בטוב שהוא משפיע!

זו נק' ממש מובנת...

נסי לחוות את הטוב הזה ולהודות עליו, אבל אל תדחי אותו.

בהצלחה

מוכר מאוד, מאוד. בעצם, למי לא?...

והמילים הראשונות של השיר הזה תמיד יתנגנו לי שם:http://www.youtube.com/watch?v=bSF90A2qBdU

כשזה קורה אני מסתכל מהר מהר בג'י פי אס כדי לוודא שאני עדיין גר בארץ ישראל ולא עברתי איכשהו לאיזה מדינה שקטה אחרת בעולם.

אנחנו מורגלים לכך שהמצב באופן קבוע מוגדר על פי מה שקשה ומה שלא טוב בו,וכאשר כבר טוב ממש לאורך זמן - זה מוזר לנו ואנחנו לא מבינים איך זה, חושדים שרה משהו ושלא באמת טוב.

המשימה שלנו היא אכן לשנות את זווית הראייה. זה יותר מאופטימיות - זה גישה חיובית כללית לכלל העולם

מה זאת אומרת ״לא זורם״? מן הסתם בני״ש ממוצע יהיה יותר סגור בתחילת הקשר כדי לבדוק התאמה שכלית וכל עניין הזרימה יבוא אח״כ. לא הבנתי גם למה התכוונת שאת ״זורמת ופתוחה״. אם את מחפשת אדם צדיק וירא שמיים שלומד בישיבה (תורני, פחות או יותר), מן הסתם יש נושאים שהוא יותר ״סגור״ ופחות ״פתוח״.

אולי אם תפרטי יותר, נוכל לעזור לך

אבל אני טוען שיש לישיבות השפעה על ״הזרימה״ במהלך פגישות. אדם שגדל במערכת נפרדת וגם עכשיו נמצא באחת כזו לא בקלות יזרום עם בני המין השני בגלל החינוך שהוא קיבל, וזה דבר טוב בצורה מסויימת למרות שיש פגיעה קצת עם הזרימה (מדבר גם על עצמי). זה דבר שעם הזמן והנסיון הקשר ייפתח יותר ואין מה להלחץ.

זה רק ההתחלה תתני עוד צאנס אחד או שתים ואז תבדקי \תחשבי אם הוא זורם או לא..

וזה לא קשור דווקא לביינישים יש כאלה זורמים יותר או זורמים פחות...

רק לוקח זמן להפתח לפעמים ולפעמים לא ...

אם הוא גדל בחברה נפרדת הוא די יהיה ביישן מן הסתם בהתחלה מהמציאות הזו.. תני כמה פגישות, ותנסי לתת לו תחושה משוחררת, שירגיש שהוא יכול להפתח ולדבר חופשי, אולי אפילו תאמרי לו בהמשך הפגישות שלא יתבייש וירגיש חופשי לדבר..

מניסיוני,בתור אחת שיצאה עם כמה סוגים

כאלה שגדלו בחברה נפרדת יכולים לפעמים להיות מאופקים ושקטים בהתחלה

וזה עדיין לא מחייב שהם שקטים באופי (אולי..)

לכן כדאי להיפגש פעם נוספת (אם היית מרוצה בכללי).

ואופציה אחרת היא שתנסי סגנון אחר של ישיבות 

בהצלחה

רבים מהבייניש"ים ביישנים  ובמיוחד בפגישות לוקח להם זמן להיפתח.

הפתיחות שלך תגרום לו  להיפתח, צריך  סבלנות.

ספרי על עצמך, שתפי חוויות מהעבודה/ לימודים/ משפחה, נסי להפנות את השיחה

ללימוד שהוא הצד החזק שלו.

אל תתמקדי בלנסות להכיר אותו, תני לפגישה לזרום בטבעיות מצידך, הוא יושפע

ממך ויפתח.

ענוה וביישנות הן מידות משיקות, לכן דווקא הביישנים עומדים בקריטריון שהצבת "עניו".

בהצלחה