מן הסתם היו כאלה שרשורים בפורומים ואין לי מושג איך ואיפה לחפש...
צריכה דחוף כל מיני מקורות וקטעים יפים (אפשר גם ארוכים) על חתן וכלה וחתונה....
(לא רק מהרב קרליבך)
בבקשה!
מן הסתם היו כאלה שרשורים בפורומים ואין לי מושג איך ואיפה לחפש...
צריכה דחוף כל מיני מקורות וקטעים יפים (אפשר גם ארוכים) על חתן וכלה וחתונה....
(לא רק מהרב קרליבך)
בבקשה!
אני כל כך עייפה מהזוגיות שלי אתו, הוא מבטיח שזו הפעם האחרונה ושוב ושוב חוזר על אותם דברים. הוא מבקש סליחה ומנסה לרצות אותי בקול נעים ומתקתק אך חוזר לעשותם כאילו לא ביקש סליחה מעולם. אנו זוג דתי ויש לנו ילדים שאני דואגת לחנכם בדרך התורה ובאהבה. בעלי יוצא לעבודה בחמש לפנות בוקר ולא פעם חוזר בעשר בערב או בשתיים עשרה בלילה, היום לדוגמא חזר בשלוש וחצי לפנות בוקר כשמשעות הצהריים לא היה זמין בטענה שנגמרה לו הסוללה בפלאפון. איני יודעת אם עוד להאמין לדבריו. לפני שבוע יצאנו לנופש ובלילה שלפני צאתנו קמתי להכין בקבוק לתינוקת ומצאתי על הרצפה בסלון שקית מריחואנה. בהתחלה חשבתי שזה חליטה לתה אבל זה היה נראה מוזר במראה. החבאתי את זה וחזרתי למיטה. לא עצמתי עין משלוש עד שש ורק הרהרתי על עתידי אתו. בשש הערתי אותו ושאלתי אותו לפשר השקית והוא הכחיש ואמר שלא יודע על מה אני מדברת. כשהראיתי לו את השקית, הוא חטף אותה מידי וצחק באומרו "זה שלי, זה שלי" כמו ילד קטן. התעקשתי שיחזיר לי אותה ואחרי שלחצתי הוא החזיר ורוקנתי אותה לשירותים. כמובן שלנופש יצאתי בלי מצב רוח בכלל וכל החופש נהרס לי. לבעלי יש חזות של איזה "צדיק" וכולם משבחים אותו ומעריכים אותו אך לא יודעם באמת איך הוא מתנהל. הוא שחקן נפלא. אני מרגישה כל כך מותשת ומאז שהתחתנתי אתו הרבה משמחת חיי נלקחה. יש לו ירידות ועליות במצבי הרוח וריחוק אדיר ממני. אני אישה מאוד נאה וכשאני מתלבשת יפה ומתאפרת הוא בכלל לא מתייחס ולא מסתכל לכיווני. אני יכולה להיות מותרת והוא חוזר מהעבודה ונרדם פעמים רבות בסלון עד הבוקר. לפני מספר חודשים התעקשתי שיבוא לישון במיטה כדי שהילדים לא יתעוררו בבוקר ויראו שוב שאבא ישן בסלון כי אין זה מראה חינוכי ונכון, אך הוא התעצבן בטענה שאני מפריעה לו לישון והוא העיף לכיווני את אחת מהכריות הגדולות של הסלון. אני לא יודעת מה לעשות, אני פשוט עייפה ממנו בטירוף. לפני שנתיים היינו אצל יועצת נישואים אחרי שתבעתי אתו ברבנות לשלום בית אך כעבור 3 פגישות הוא החליט להפסיק בטענה שזה לא עוזר וחבל על הכסף. כשהוא נשאל ע"י היועצת מה אתה אוהב אצל אשתך הוא ענה "שהיא יפה ושהיא מספקת אותי במיטה", הייתי המומה מהתשובה וגם היא "ומה עם חינוך הילדים? ומה עם המידות שלה? יש לה משהו להוסיף?" והוא ענה שהוא צריך לחשוב על זה. הוא פשוט מנסה לגמד אותי וזה נורא קשה לחיות עם משהו שאינו מעריך. חשבתי לא פעם להתגרש ממנו ואני ממתינה שהילדים יגדלו כדי שיהיה לי יותר קל כלכלית כי מעבר לכלכלי אין לי שום עזרה ממנו בבית או בחינוך או בתמיכה כל שהיא. איני יודעת איך אעבור אתו את השנים עד שיגדלו, כי כל יום אתו מבחינתי הוא בזבוז של זמן יקר שיכולתי להיות בו מאושרת. עצם זה שאנו בחברה דתית ובקהילה דתית לא מאפשר לי להוציא את הדברים החוצה כי חשוב לי הכבוד של ילדיי ושיתקבלו למוסדות טובים ושיסתכלו עליהם כעל ילדים שבאים מבית טוב. אני מרגישה כמו במלכוד ונשמתי רוצה וחולמת להיות נאהבת ומעורכת על ידי גבר אחר מה שלא ארשה לעצמי כל עוד אני נשואה לו. לפעמים אני אומרת לעצמי "לא נורא, תחיי אתו רק בשביל הילדים, כי רק מהעבודה שלך לא תוכלי לפרנס את שלושתם ואילו לו יש הכנסה טובה ואם תתגרשו אני בספק שהוא ישלם מזונות" , אז כדי לבלוע את הצפרדע עד שיגדלו. החיים הם לא מה שציפינו ולפעמים יש לי קצת כעס על ה' שזיווג אותי אתו וכמה שאני מרבה בתפילות לאורך השנים וכמה שהשתדלתי כאישה, דברים לא משתנים או זזים אצלו.
בכל זאת,
לפגוע בבן אדם הרבה יותר חמור מלענות לפירסומת
(אישית כשיש חשד כזה אני מתעלם, נכון שזה עלול לגרום לכך שיש כאלה שיטרחו לענות לשווא
אבל כאמור, לפגוע בבן אדם זה חמור יותר, סיכון שלא שווה לקחת)
לכן קודם כל נשמח לשמוע פרטים מאורית דיין
קודם כל,
העבירי את הודעתך לפורום נשואים טריים,
דבר שני, אנא כיתבי שוב את דברייך עם אנטרים ורווחים, אחרת זה לא קריא.
דבר שלישי, בני כמה אתם? כמה זמן נשואים?
האם יש לבעלך רב מסויים שהוא מחובר אליו ושומע לו"?

שלום!
התקשרו אלי כדי לברר על חברה שלי... זו פעם ראשונה שמבקשים ממני דבר כזה, ואני ממש לא מבינה מה מקובל להגיד ואיך. (היא התחילה לצאת רק עכשיו ואני ממש עוד לא שם...)
מה מקובל לספר? פרטים טכניים/ אופי או גם וגם? עד כמה לפרט? וסתם אם אפשר קצת טיפים על מה חשוב לשים לב.
אשמח לעזרה!
תודה ושבת שלום!
ולזרום עם השאלות שלו. יש כאלה שירצו לדעת טכני, יש שיותר יתעניינו באופי.
בכל מקרה מי שמברר בודאי ידע יותר טוב מה הוא רוצה לדעת.
תתארי אותה, תספרי עליה סיפורים יפים, מידות טובות ... את חברה שלה.
זה ממש לא עניין של מה מקובל. אם יהיה חסר לו פרטים שמעניינים אותו הוא ישאל ותעני
כל הכבוד בהצלחה
פעם שאלתי עץ - דתיה בן דור
"עץ, איך זה להיות עץ?"
"אתה וודאי מתלוצץ"- אמר העץ.
"לא ולא", אמרתי - "ברצינות גמורה,
זה טוב או רע?"
"רע?" תמה העץ. "מדוע?"
"ולא אכפת לך שאתה תקוע כל השבוע?"
"אינני תקוע, אני הרי נטוע"
"ולא מתחשק לך לפעמים ללכת לבקר חברים
או לראות מה נשמע במקומות אחרים?"
"אין לי כל צורך לנוד ולנוע.
ציפורים מזמרות לי באופן קבוע
פרפרים לי נושקים, מלטפת הרוח
ולנגד עיני כל האופק פתוח."
"ובלילה כשכולם ישנים - אז מה?"
"בלילה אני מאזין לדממה
ושומע
איך נושמת האדמה
איך פירות מבשילים
איך יורדים הטללים
ובתוך ענפי ישנים גוזלים ואני שומר על שנתם."
"אני אוהב אותך עץ" - אמרתי
והלכתי אל גני
ונטעתי לי עץ מול חלוני.
מה המוסר השכל שאפשר לקחת משיר זה ל(עו)ל(מ)נ"ו?
לא רק בתי קפה!![]()
לא הלך לי משהו..
אני לומד מזה שדברים שאתה רואה במשהו(או מישהו
) לא תמיד נראים ע"י הצד השני או ע"י מישהו אחר, וכשמראים להם אותם, הכל משתנה.
יש אנשים שלא מכירים באפשרות שאדם אחר(עץ במקרה הזה) שמח עם מה שיש לו. תראה להם את זה - ופלא פלאים - הם רוצים אותו...
(סליחה שלא שרשרתי נכון... כבר שלחתי
)
(הוא ממש רצה אותו מול החלון)וזוהי נפק"מ להרבה מעגלים של המדוייט המצוי.
אחרי החתונה החיים שועטים קדימה
(הרוים לידה תינוק ילד ועוד ילד עבודה זוגיות עוד ילד הריון לידה)
שבחיי נישואין זה לא פיקניק
יש קשיים רבים וגם אושר אינסופי
וזאת הבחירה שלנו:במה להתמקד
ומבין שלא יכול להיות אחרת.
אולי שהעץ שמח בתפקידו וחלקו בלי לנסות לשנות את המהות שלו.
נראלי שחובה להזכיר זאת.
יודעת תשיר בעפ.
מימי בית יעקב העליזים![]()
![]()
מעשה בעץ ועצה
מאת אביטל.
עֵץ אֶחָד חִפֵּשׂ עֵצָה
חִפֵּשׂ חִפֵּשׂ וְלֹא מָצָא.
כֹּל אַחַת אוֹתוֹ הִכְזִיבָה,
שׂוּם עֵצָה פְּרִי לֹא הִנִיבָה.
כֻּלָן הָיוּ כְּפוּפוּת מְאֹד
סְבוּכוֹת עָנָף, מָטוֹת לִמְעוֹד
עִם אָב אָרוֹן, אֵם כּוֹנָנִית
וְהוּא רָצָה עֵצָה גִזְעִית.
אִיתָה יוּכָל לִמְצוֹא דוּ שִׂיחַ
וְדוֹר חָדָשׁ גָם לְהָצְמִיחַ.
לִבּוֹ הָיָה כָּבֵד עַלַיו
דְמַעוֹת זָלְגוּ נָשְׁרוּ עָלַיו
תִּקְוָה עוֹד בְּתוֹכוֹ רַבְצָה
שֶׁיוֹם אֶחָד יָשִיא עֵצָה.
נָדַד הָעֵץ עַד אֶרֶץ עוּץ
שָׁם גָר קוֹסֵם - נוֹתֵן יִעוּץ
לָקַח מִסְפָּר כָּמְבֻקָּשׁ
חִכָּה לְצַד דַּחְלִיל מִקַש.
הִנֵה סוֹף-סוֹף תוֹרוֹ הִגִּיעַ
וְהָקוֹסֵם בְּקוֹל מַרְגִּיעַ
שָׁאַל "וּמַה בַּקָּשָׁתְךָ?
וּמַה מַטְרִיד מְנוּחָתְךָ?"
הָעֵץ הִצִּיג אָז אֶת עַצְמוֹ
בִּקֵּשׁ עֵצָה לְטַעַמוֹ
עֵצָה נָאָה - מָאוֹר יוֹמוֹ
מָקוֹר פְּרִיחָה בְּעוֹלָמוֹ
עֵצָה גִזְעִית וְגַם יָפָה
וּשְׁנֵי מֶטְרִים זֶה הֵיקֵפָה,
עֵצָה טְמִירָה וַחָטוּבָה
שְׁחוּמָת עָנָף, יְפַת עַלְוָה
פָּשׁוּט מְאֹד - עֲצַת צַּמֶּרֶת
אַחַת כַּזוֹ וְלֹא אָחֶרֶת.
וְהָקוֹסֵם הֵישִיר עֵינַיו
שִׁילֵב יָדַיו, הִרְצִין פָּנַיו
וְאֶת הָזְמַן הוּא לֹא מָתַח
פָּנָה לָעֵץ וּפִיו פָּתַח:
הָסְכֵּת וּשְׁמַע לְזוֹ הָתֶּזָה:
רֵאשִׁית בָּטֵל תּוֹרָת הָגֵזַע
הֲרֵי יָדוּעַ כִּי הָשֹׁוִי
מָצוּי בִּפְנִים, וְלֹא בָּעֹבִי
עֵצוֹת קָבֵּל בְּעֲנַוַה
עֵצָה זְקוּקָה לְ הַקְשָׁבָה
וְרַק אַחַר כָּךְ הִיא נִפְתַּחַת,
בִּמְלוֹא הַהוֹד פִּתְאֹם פּוֹרַחַת,
אני אֵינֶנִּי מִתְלוֹצֵץ,
אִם לֹא תִּהְיֶה אַתָּה בּוּל עֵץ
תִּמְצָא עֵצָה נֶהֱדֶרֶת
תָּקִימוּ יַעַר לְתִפְאֶרֶת.
הָעֵץ הֵבִין אֶת טָעוּתוֹ
הִשִּׁיל קְלִפַּת גֲאַוַותוֹ
הֶחְלִיט מִיָד: יֵשׁ לְיַשֵּׂם
אֶת דְבָרַיו שֶׁל הַקוֹסֵם.
אֵיזוֹ עֵצָה תִרְצֵה בּוֹ אִם
יָצִיב כֹּל כָּךְ הַרְבֵּה תְּנַאִים
זֶה לֹא רָאוּי וְלֹא נָאֶה
לְעֵץ לִהְיוֹת כָּזֶה גֵּאֶה.
שָׁב הָעֵץ לְשׁוֹרָשָׁיו
וְאִם תִרְאוּ אוֹתוֹ עַכְשָׁיו
תוּכְלוּ לִשְמוֹעַ קוֹל שִׂמְחָה,
בְּבֵית הָעֵץ שׁוֹרָה בְּרָכָה.
עָל-כֵּן לִמְדוּ מְעֲצַתוֹ
אַל תָחְזְרוּ עָל שְׁגִיאָתוֹ,
עֲרָבָה, צַפְצָפָה,
אֲפִילּוּ אִזְדָּרֶכֶת -
עָדִיפוֹת מִבְּדִידוּת
בִּיְמוֹת שַׁלֶּכֶת.
הבית האחרון הורס אותו.
לפי השם של הכותבת, יש להסיק שחזקות הגמרא לא משתנות.
(עיין 'זה סיני'. הרב סולובייצ'יק. שם,שם)
ברור שהבית האחרון יהרוס לך, אבל רק כי אתה בן.
על בנות נאמר: טב למיתב טן דו מלמיתב ארמלו",
ממילא הן יותר מסוגלות להרגיש בנח עם השיר אז למה להרוס להן?
גם אני לא אהבתי את הבית האחרון.
תתחתנו- לא משנה עם מי רק כדי לא להיות לבד? ברצינות? לא מתאים לי המסר הזה.
"אפשר לקיים מערכת יחסים תקינה עם כל אדם באשר הוא. בין אם זה חברות, ידידות, משפחה, אהבה או עבודה.
כל אדם.
השוני בין אחד לאחר מתבטא ברמת ההשקעה הנדרשת משני הצדדים(או אחד מהם) כדי שזה יקרה."
(קרדיט ל-ShortShadow)
בעיה אחת:
אפשר. השאלה היא אם כדאי - לא בכדי נאמר "40 יום קודם לידתו של אדם מכריזים: בן פלוני לפלונית"...
אתה יכול להתחתן עם כל עץ שתרצה(לצורך העניין...). אף אחד לא מונע את זה ממך...
אבל שיח תותים לא הולך עם עץ בננות. בטבע... אתה תסתדר, אבל יצא לך ילד "תות-בננה"
שיר ידידת כתבה: "גם אני לא אהבתי את הבית האחרון.
תתחתנו- לא משנה עם מי רק כדי לא להיות לבד? ברצינות? לא מתאים לי המסר הזה."
אני הבנתי את השיר אחרת ובמיוחד את הבית האחרון. (יכול להיות שאני חולק על דעת המשוררת, אבל בכ"ז...)
לדעתי העניין הוא שצריך לשנות את נקודת המרכז, הגרעין שאותו מחפשים וממנו מתחיל הכל.
הקוסם אומר לעץ הבודד "השווי מצוי בפנים - ולא בעובי". תסתכל על זה אחרת. תדע להעריך דברים בגלל הפנימיות שלהם.
ואז אפילו עצים כמו ערבה, צפצפה ואזדרכת, שאולי הם לא "עצה גזעית וגם יפה", אבל יש להם איכות עמוק בפנים.
צריך לדעת לחפש, למצוא והעיקר - להעריך.
בהצלחה לכולנו!
נועם ה' ובת-שבע77 יפה כתבתן! ![]()
וכולכם העלתם רעיונות מקוריים!![]()
הכל תלוי בהסתכלות שלנו..!
אם זה בדייטים עצמם, נמצא מולנו אדם ולנו יש את האפשרות לבחור איזה צד לראות..![]()
ואם זה לאח"מ בחיי הנישואין,
כל אירוע יכול להתפרש לטוב או לרע, הבחירה החופשית
מאפשרת לנ"ו להתבונן, ולבחור לראות צד מסויים במקרה.
הלוואי ונזכה לראות את שני העניינים באור חיובי - "אינני תקוע, אני הרי נטוע" ![]()
יש לי מחר דייט בירושלים.
איפה אתם ממליצים לנו להפגש?
בא נפתח את זה...
בעה"י
השבוע האחרון קפוא, וודאי שבירושלים במיוחד!
אייכה!
מי שמתפלל הרבה ולא מתייאש תפילו אינה חוזרת ריקם
תמשיכו להאמין באינסוף הרחמים של הבורא
"קווה אל השם חזק ויאמץ לבך וקווה אל השם"
לא לוותר לבורא הבורא רוצה עזות דקדושה גם בתפילה לא לפחד לבקש ממנו בקשות.
גם אם הוא לא ענה אז עוד פעם ועוד....
אוי
שיר ידידת"כשהנשמה מאירה גם שמים עוטי ערפל מפיקים אור נעים"
בעז"ה יהיה טוב!
(זה היה ציני? זה לא היה נשמע
)
(ואם כן אני מדרדרת! פעם הייתי מבינה ציניות
)
האמירה הנ"ל הייתה בציניות גמורה.. בהמשך לשרשור מאתמול.
ב"ה אני האחרון שייכנס ליאוש/מחשבה שאני לא יתחתן,עוד נשאר לי ביטחון עצמי..
בכל מקרה נחמד לראות את ההתגייסות של האנשים פה לעודד..
פשוט תהיה מאושר לחשוב שיותר לא תתחתן עוד!
אפשר סנטר 1/ תחנה מרכזית/בית קפה/ קניון/לובי של מלון... סגנון שמתאים לכם...
(היה מלא שרשורים על זה אני רק חוזרת על מה שאמרו מיליון פעמים
)
חחח
שמא יקדימנות.מ. לדעתי לא כ"כ מומלץ בשל כמות האנשים...
יש את "קפה קפה" בסנטר 1, שבו יש פחות המולה ורעש. (רק תוודא שהמלצרית רושמת ומעבירה את ההזמנה. פעם יצא לי לחכות 50 דק' לפיצה בגלל שהמסכנה שכחה לרשום
אבל הקפה שם מעולה
)
למיטב זכרוני המקום הזה שווה בעיקר בגלל החצר שלו
בכל מקרה- לידיעת הציבור כולו, נאמן של סנטר 1 (ההוא הגדול שבאמצע)
עכשיו בשיפוצים לקראת פתיחת סניף של קפה גרג
אז אל תבנו עליו
ועוד במלא דייטים...
ושעה עד שמביאים לך משהו 
כי יהיה שם ממש ממש עמוס!
טוב, בעקבות תגובות שקיבלתי באישי מכמה כיוונים אז הבהרה קטנה:
בכל ההודעות שבהן כתבתי דברים לגבי המגדר הנשי,
אין ולא הייתה לי שום כוונה לפגוע באף אחת,
וכמובן שלא היה בהם שמץ של דעה שלילית רצינית לגבי הבנות.
הכל נכתב בציניות גמורה.ובל"נ אשים לב להבא שהדברים ברורים.
אני לא הולך להתחיל להסביר עד כמה אני חושב ש2 המגדרים תורמים לעולם,
ועד כמה טוב שכל מגדר הוא בדיוק כמו שהוא.אני בטוח שתצליחו להבין את זה לבד.
*תגובות ציניות בשרשור זה לא יתקבלו בברכה*
במילא קראתי את התגובות הנ"ל כציניות גמורה
ואולי בפעם הבאה (אם יש הודעה צינית במיוחד) אפשר להוסיף סימן <צ>
אושר תמידישהן בציניות גמורה![]()
(חח כנראה עדיין לא איבדתי את זה לגמרי, רק הערות עצובות באמצע החיים אני לא מבינה כנראה..)
סימן שאת מאושרת![]()
שיר ידידתאחרונה
ויש פעמים שזה בלתי נשלט![]()
אני לא דוגמא מייצגת,יש לי נטייה לנתח כל דבר שזז


בלי הקריצהי. נחמיה



הללישרַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר, עַיִן טוֹבָה.
תודה!התנערי מעפראחרונהב"ה
יצא לי כמה לדבר עם אנשים ושמעתי לא פעם את המושגים הבאים "בן זוגי" "בת זוגתי"
ולא הם לא נשואים! אז זה אומר שהם חיים ביחד? הוא חילוני והיא דתייה, מה זה אומר?
ואם כן , זה תופעה מוכרת ? עד כמה זה גורף?
יש דתיים שמשתמשים בכינוי "בן זוגי" במקום להגיד בעלי
וכנ"ל לגבי בת זוגתי... (וזה אכן נשמע מוזר
אבל שיהיה...)
אופציה אחרת: אנשים לא-דתיים שמשתמשים בכך ככינוי כללי
שיכול להכיל בן זוג נשוי או בן זוג בלתי נשוי (רחמנא ליצלן
)
כי זה מושג רחב, זה יכול להיות שהם נשואים, שהם חברים כבר הרבה שנים, גרים ביחד וכו'-
בכל אחד מהדרכים הם בני זוג לכל דבר ככה שקשה לדעת...
אם הוא שאל,כנראה שמשנה לו
ב. גם אם היא נכונה - רמזתי שאשמח לדעת מדוע.
זאת לא תופעה חדשה...
בשו"ת מהרי"ל דיסקין (בסוף חלק הפסקים) עניין נחמד מאוד בזה.
מדורה יאנההה 
קודם כל, זה קשה קשה מנשוא. הלואי ויוטב לך ממש מהר.
שנית,
1. את צריכה לקבל את מה שהוא מרגיש/חושב והחליט, ולהרפות.
תאמיני שהשם מסובב לטובה בלבד.
2. אם בעיני שניכם יש איזה סיכוי, אבל העניין הוא שאתם לא מצליחים לעבור איזה משוכה (פחדים וכו) אז כדאי ללכת לייעוץ זוגי.
אם תרצי, אתן לך פרטים
נשמה שיהיה בטוב. ושתהיי שמחה
לא רוצה לבקר, ובטח לא רבנים, אבל זהירות באמירות שמשאירות את הצד השני
בהמתנה, פשוט לסגור וזהו ואם יהיה רלוונטי תמיד ניתן לגשש.
מנסיון, לא מביאים מטופל לטיפול, אפשר לגרום לו לחשוב
על העניין, אבל הוא יחליט אם לטפל או לא.
ההחלטה לגשת לטיפול חשובה ביותר להצלחתו.
הדרך לפעולה תלויה בך, יש בנות שמסוגלות להגיע לסגירה מתוך עצמן ולהמשיך הלאה,
יש רבות שלא מצליחות ונזקקות לשיחה מסכמת כדי לסגור.
צריך לומר לו שהשיחה חשובה לך,
את תקועה בגלל האמירות הלא חד-משמעיות,
חשוב לך להבין את המקום שלו כי את רוצה להמשיך הלאה
והשיחה היא בשבילך ולא ממקום של לשכנע אותו.
בהצלחה
בשורה תחתונה הוא לא מסוגל.. אז עזבי.. שחררי.. תתקדמי.. מגיע לך שמישהו ירצה אותך! ויחזר אחרייך! ולא יתלבט עלייך אפילו לשניה! ובעזרת ה זה יבוא! זה לא אמור להיות כזה מסובך..![]()

" וזהו ענין משנכנס אדר מרבין בשמחה.
גודל מעלת השמחה שיהודי שמח בחלקו,
שמרוצה מהנהגת הבורא,
ומאמין שכל מה דעביד רחמנא לטב עביד
(כל מה שעושה ה' -לטובה)
הוא בכלל ברוך הגבר אשר יבטח בה',
שמתוך שמרגיש כי עמו אנוכי בצרה,
סמוך ליבו בטוח בה', והיה ה' מבטחו.
וזה התפקיד של חודש אדר ופורים
שאפילו במצב שכבר נכתב ונחתם בטבעת המלך גזירה נוראה כזו,
הרי בכח הבטחון של מרדכי אשר נתעצם בטחונו שלא יכרע ולא ישתחווה,
הבקיע את רוע הגזירה,
ונהפוך הוא, אשר ישלטו היהודים המה בשונאיהם.
ומשנכנס אדר מרבין בשמחה שנובעת מהאמונה שכל מה דעביד רחמנא לטב עביד,
ובייחוד ענין משנכנס אדר מרבין בשמחה,
שלא מצינו כמותו בשאר חגים וזמנים שענינם מתחיל כבר מר"ח...
ןמשנכנס אדר בהם מתחילה עבודת ההכנה להארת פורים הגדולה"
(נתיבות שלום לפורים)
משך שנים רבות התלבטתי (שלא לומר התייסרתי) בסוגיית השתדלות מול בטחון.
מתי עלי לפעול ומתי להרפות?
מהו האיזון שבין גבולות הבטחון לחובת ההשתדלות?
מהן גבולות אחריות האדם על חייו?
ואולי יותר מעל-החשש מבטחון מזויף שמקורו בעצם בעצלות..
מבטיח המדרש התלמודי: " "אמר להם הקדוש ברוך הוא לישראל:
בני, לוו עלי, וקדשו קדושת היום והאמינו בי - ואני פורע"
סיפרה לי חברה שבשאלה זו פנו אחותה ובעלה אל הגאון הרב מרדכי אליהו זצ"ל. ושאלו:
בתור אברכים צעירים שמשכורתם כידוע צנועה ביותר,
האם מותר באמת ללכת עם העניין הזה עד הסוף?
לקנות ללא חשבון, להעמיס עגלות בכל דבר הנכנס בגדר צרכי שבת ויום טוב מתוך אמונה של "לוו עלי ואני פורע?
(אוכל, ביגוד, הנעלה, תכשיטים, קוסמטיקה- ובלבד שישומשו לכבוד שבת)
אמר להם הרב אליהו: הכל כפי מידת הבטחון.
ובמילותי שלי: אם רועד לכם הפופיק בתור לקופאית- כנראה שזו לא דרגתכם.
אבל אם באמת ובתמים אתם מאמינים ובוטחים בו,
ואם מטרתכם היא באמת כבוד שבת,
על זה אומר הקב"ה- לוו עלי ואני פורע.
(מדהים לא?
אני חושבת שסטטוס של המתנה דורש עבודה גדולה מאד של בטחון ושמחה.
בטחון שאני בידיים טובות, ואין יד המקרה שולטת עלי,
וקשה יותר- השמחה בחלקי.
הידיעה שהכל לטובתי, ואני מלאת שמחה והודיה על כך.
וזה קשה ולא פשוט,
כי באמת אין רצון יותר טבעי ובריא מזוגיות והקמת בית,
ויותר מכך- זהו רצון ה'! זוהי מצווה! כך ברא ה' את עולמו!
אז אם זה כ"כ פשוט למה זה כ"כ קשה? ולמה לרבות כ"כ מאיתנו?
ועבודת חודש אדר דורשת מאיתנו חיזוק עניין הבטחון והשמחה.
לא, אין כאן מקרה.
אם לא הלך עם הבחור ההוא- זה פשוט לא נועד להיות.
והכל לטובתי, וה' חלילה חלילה לא שכח אותי. (גם אם חברותי מתחתנות בזו אחר זו, גם אם לאחותי הקטנה כבר שלושה ילדים..)
מתוך אותו בטחון אני שמחה בחלקי,
מודה לו על כל הטוב שהרעיף על חיי עד כה,
ומאמינה באמונה שלמה שבן רגע, כהרף עין,
יכול הכל! ה-כ-ל להתהפך לטובה.
טובה כזו שגם אני, בראייתי המצומצת ומוגבלת אוכל להבין ולראות.
והבטחון הזה, השמחה הזו, האמונה הזכה הזו,
בכוחה להבקיע שערים נעולים,
לקרוע את רוע הגזירה,
גם אם נכתב ונחתם בטבעת המלך..
ככל הנראה השנה לא סתם נתעברה השנה באדר כפולה,
אנו נדרשות הפעם לעבודת נפש יסודית ומעמיקה..
והיא תתבצע משך 40 יום שלפני פורים,
החל מיום שלישי הקרוב, ועד פורים (לא כולל).
כל המעוניינת להצטרף לקבוצת ההודיה הגדולה מקבלת למעשה על עצמה משך כל אותם ה40 יום, מידי יום,להתפלל ממקבץ תפילות הודיה שישלח לה במייל (הכל כמובן בעז"ה ובלי נדר) על שם לתפילה שתקבל.
מעוניינת להצטרף אלינו?
אנא שלח את שמך+ שם אימך למייל: nashimodot@walla.com
"המידה של השמח בחלקו תמיד היא מידה כללית,
שכוללת את כל המידות,
ונפלאות היא פועלת בלב האדם,
ומביאתו לעוה"ז ולעוה"ב.
ולוואי שנזכה..
נקודה טובה
מירבמירב
בת אל123
מירבמירבעד מחר- הזדמנות אחרונה להצטרף לקבוצת ההודיה הגדולה.
את איתנו?
קבוצת ההודיה הגדולה- ההרשמה נמשכת, והקבוצה בעז"ה תתחיל מחר.


אפשר קצת מפרשים?
כשיש ספק בהכרעה לגבי "חתיכה" שנמצאה. למשל אם בשר כשר
אז אם הספק הוא אם נקנה מחנות כשרה או טרפה - הבשר לא כשר, למרות שרוב החנויות כשרות. כי בקבוע (חנויות) - זה כאילו 50\50
אך אם הספק הוא לגבי אם בשר שנמצא מחוץ לחנויות יצא מחנות כשרה או לא כשרה - אז אומרים שיצא מחנות כשרה כי זה נקרא פרוש וכל מה שפרש - מהרוב פרש והרוב כשרות
במקרה הראשון הספק הוא לגבי החנויות שהן קבועות
ובשני הספק לגבי החתיכה והיא פרושה
"הרצוי אינו מצוי
המצוי אינו רצוי
והרצוי והמצוי- כבר נשוי"
שימעלהשחברה בת 30 מתקשרת להגיד לי מילה אחת שכבר 10 שנים היא מחכה להגיד:
"התארסתי"
ב"ה זה כל כך משמח!!! אני פשוט
מרוב ![]()
בקרוב אצל כולנו.
זה באמת משמח.. חתיכת גאולה ... ![]()
מזמן לא קרה לי. כשזה קרה, מיתרי הקול כמעט נקרעו. הצרחות לא ידעו גבול:-/
איזה מרגש זה!שיר ידידתהייתי בחתונה של זוג בני 30 לא כ"כ מזמן
ועד עכשיו באורות
(טוב בערך..אבל באמת הייתי ב'היי' עוד מלא זמן אחרי זה
)
rivka501
בעזרת ה'!!באמת אין מילים!
כשבפעם הראשונה התאכזבתם,?והאם היה נישאר לכם אימון?
מה המניע שלך לתת את ההזדמנות השניה...?
חחחחחחה![]()
תמיד אומרים שמטרת הפגישות היא( לפחות בשלב הראשוני) לברר בצורה שכלית האם יש התאמה בסיסית בנושאים חשובים ועיקרים, ולא פשוט סתם להעביר את הזמן ולדבר.. אז ברור שזה צריך להיות בצורה זורמת ונעימה, ואפשר וצריך גם לדבר על סתם דברים השאלה שלי( לבנות) היא, שלא תמיד אפשר להגיע לנושאים כאלה סתם דרך השיחה ופשוט צריך להעלות אותם. אבל תמיד נראה לי שזה יראה כאילו אני "כבד" כזה.. מה אתן חושבות אם מישהו בדייט שני, שלישי כבר מעלה נושאים כאלה, אתן חושבות שהוא "כבד" וחושבות לעצמכן מה הוא רוצה ממני?אנחנו רק בהתחלה.. או שזה בסדר? ובכלל, אילו שאלות חשובות מבחינתכן אתן כבר רוצות לשמוע בתחילת הפגישות?
צריך לבדוק אם בכלל מטרת הקשר שלכם היא אותה מטרה ולדעתי אם הכל זורם טוב אפשר בפגישה נגיד שלישית רביעית להעלות את זה ואפילו די רצוי, רק שזה לא יהיה ממקום בל"חי מדי שזה יבוא כסוג של זרימה כזה בלי לחץ אבל כן ליישב את הדברים יחסית בהתחלה אבך כמובן שיש צורה, לא להנחית שאלות מלחיצות לעשות את זה בטאקט כי בכל זאת צריך לדעת לאן הקשר מתקדם אם בכלל
יהיה יותר קל לענות על השאלה שלך.
מה זה 'נושאים כאלה' ?
יש נושאים שסבבה לדבר עליהם בהתחלה ונושאים שפחות...
למה אתה מתכוון?
לטעמי הוא בחור רציני וממוקד מטרה.
אל תראי את זה בתור "נושא כבד" אלא בתור "נושא מהותי"..
רק שים לב שלצד השני לא נגרמת חוסר נוחות.
אם היא זורמת עם הנושא וגם לה יש מה להגיד על זה- מעולה
אם לא- תעברו לנושא אחר...
בלי כ"כ קשר לנושא השיחה.
בכ"ז,עם קצת יצירתיות תמיד אפשר למצוא דרך יותר נעימה להעלות דברים.
דוג'- אתה רוצה להישאר עוד 10 שנים בישיבה ושהיא תפרנס,ואתה רוצה לדעת מה דעתה על זה.
אתה יכול לשאול אותה"תראי, אני רוצה להישאר עוד מלא זמן בישיבה, אם נתחתן את תסכימי לפרנס לבד"??
או שאתה יכול לומר משהו כמו "התפתח אצלינו דיון בישיבה לגבי כמה זמן אפשר להישאר אברכים ושהאשה תפרנס"..
ואז ממילא הדיון יתפתח לדעות בנושא וכו'.
זה עלול להלחיץ את הבחורה ולגרום נזק לקשר!
![]()
מומלץ לא לומר אם נתחתן אלה לומר-מה את חושבת על זה שבחור לומד 10 שנים בישיבה.
או הייתי מצפה מאשתי ולא ממך אם תיהי אישתי.
כשמדברים על דברים כאלה הרבה בנות נלחצות...
למרות שאני לא רואה סיבה הגיונית להילחץ כל עוד הוא לא אומר "כשתהיי אשתי"
אבל מדובר על בנות,ובסיטואציה של פגישות, מה אני מחפש היגיון בכלל...
בעזרת ה'!!![]()
כי יש בנות שפשוט לוקחות קשה כל מילה..
נקודה טובהמסכימה עם מה שכתבו,עדיף להעלות את השאלות ברמה תיאורטית
אם זה באחד הדייטים הראשונים ואתה מרגיש שזה כבד לה מדי,לנסות לעבור לנושא יותר קליל
ומוסיפה...יש גם המון נושאים מהותיים שאפשר להגיע אליהם בדרך עקיפה,לא דווקא בהקשר של נישואין (לדוגמא: יחס למשפחה,יחס לטכנולוגיה,יחס לא"י,אמונה)
פה ושם מקדיש כמה דקות לחשוב ולנתח, ודי.
בד"כ סיבת הפרידה ברורה לי ואין טעם לחפור "למה לא.."
מסכימה עם דעת החכם אבל צריך לחשוב בזהירות איפה עובר הגבול בין "חפירת יתר" לבין פספוס..
לפעמים מסקנות יכולות להיות נכונות רק על זאת שיצאו איתה ולא על כל אלו עם המסקנות הנ"ל
נראה לי שאדם לעצמו טוב שיברר מה הוא הרגיש ולמה הוא הרגיש כך ביחס לקשר.
וטוב לעשות את זה מיד כשהקשר מסתיים.
לנתח למה זה לא הצליח, איפה הייתי לא בסדר, איפה היא הייתה לא בסדר, נראה לי מיותר. סתם כאב ראש שלא מועיל.
הכי טוב להשליך על הקב"ה, זה לא הצליח,
כי הקב"ה החליט שזה לא מתאים.
נועם ה