1.
בסופו של דבר, אחרי טורים רבים שהתייחסו לרווקות בצורה הומוריסטית, מצאתי אותך, המבינה שיש לי חיים לפני ואחרי העיסוק במדיה. אחת שמבינה שאדם יכול להיות מה שהוא רוצה. כן, גם בידורי וקליל נורא וגם עמוק ומתחשב ורציני להחריד. יש חיות כאלה בעולם והן אפילו לא יודעות לנשוך, מסתבר. ההבנה הלכאורה פשוטה הזו, אינה פשוטה בכלל. היא זו ששברה את הגמל והמיסה אותי עד כדי צורך פנימי לכרוע לך ברך. כן. מעשה קיצ'י להפליא שנהגו בו בכבוד רב בדורות האחרונים. אנסה להבין למה, לפני שברכיי יביטו מקרוב בקרקע, ברשותך.
2.
נקודת הנחה נושנה טוענת שכשאדם מציע לבחירתו נישואין הוא אמור לכרוע ברך. אף פעם לא הבנתי מדוע, ואיני מסוגל לעשות דבר שאיני מאמין בו כדבעי. שמא כריעת הברך הוא אקט שממש אי אפשר לעמוד בפניו? בכל זאת, גבר, על ברכיו, נראה כמו תרחיש ביזארי בחיי היומיום, אפילו מטפאורית קשה לעכל את התמונה הזו, תודו. אם הייתי גבר כרוע לבטח הייתי מתחנן שיטשטשו את פניי. בכל זאת, הצעת נישואין, אבל מה עם הגבר שבי? אחרי זה מתלוננים שגברים הולכים לאיבוד. גובהם בנוני, שערם שחור חיוכם עצום. זה מה שחסר לי. אז ויתרתי על כריעת הברך, בשבילך, בשבילי, בשבילנו. בכל זאת, שנינו צריכים גבר בבית, הלא כן?
3.
סליחה שאני קטנוני, יקרה, אך אם אכרע, אעשה זאת במלוא הרצינות. את יודעת שאני טיפוס המאמין שבכל דבר טוב שעושים צריך ללכת עד הסוף. נו, ואז, מי יכבס את המכנסיים ויתפור הטלאים? התניחי לי לטוות בפלך את מקרעות ברכיי?! הרי גם אם אחיה כל חיי צמוד כסיאמי לחייט חרוץ לא אצליח להשחיל חוט במחט. מקסימום אוכל לתאר איך עושים את זה וגם זה ללא התחייבות להבנה.
4.
בנוהג שבעולם, השכל עובד והגיון אין לו, וזה בסדר כל עוד זה לא מפוצץ לנו את המולדת. אך לא יתכן שבכריעת הברך המסורתית הצליחו לעבוד על גיבורי ישראל לדורתם, חשבתי לעצמי. כנראה שבכריעת ברך יש משהו שמסמל את נתינת כל כולך. אתה מתגמד פיזית והאגו הזה, שרדף אותך כל השנים הופך למשהו פיצפון שרק רוצה לשמוע 'כן'. ואיך אפשר לומר לך לא כשאתה מציג את עצמך ככל כך חמוד וכנוע?
5.
משפט ידוע בתלמוד אומר 'טב למיתב טן דו מלמיתב ארמלו' שפרושו בעברית שוצפת הוא: אשה אומרת לעצמה - טוב לי להנשא לגבר, גם אם אינו מושלם, מאשר להיות לבדי. סוף ציטוט. בשנות האלפיים וארבעשרה, ה'כן' להצעת נישואין אינו דבר מובן מאליו. כבר הראה לנו היוטיוב הקדוש מעשה רב; עלם חמודות חביב הפתיע את אהובתו בפרחים מהממים והצעת נישואין לעיני מכריו מהלימודים, ולא הספיק לכרוע ברכיו, וכבר שפכה לו כלתו (היה רוצה...) קיתון על פניו. הוא יצא מסורב קידושין למרבה הבאסה. היו מקרים מעולם. ומכיוון שכך, נהגו לגשש באפילה קודם ליצירת הצעת הנישואין 40 יום, ולבדוק שברכך אינן נושקות לחינם את הקרקע. איך בודקים את זה? אפשר למשל, סתם לדוגמה, לכתוב על זה טור שיבהיר שאתה מוכן לקבוע תאריך.
6.
יקרה, את יודעת מה? אני מוכן להתעלם כליל מהבחור הרווק הזה שכתב פה לעיל שלכרוע ברך זאת שטות גמורה, למה מי הוא בכלל?! אני מוכן לשנס מותניי ולהוריד ברכיי כמקובל, למרות שכבר הבנת שהסיפור שלי הפוך לגמרי מהמקובל ואיני יכול לעשות דברים שאיני מאמין בהם. אני שמח שרק את הצלחת להבין מה באמת טמון בסיפור האישי של סגנון חיי. ולשבעת קוראיי אומר שאני שומר אותו להוצאת הספר ה'על מגזרי' שאני כותב ולסרט הדוקומנטרי עליו אני עובד בימים אלו. רק שתדעי, שאת הוא החלק הטוב ביותר בסיפור הספר והסרט הדוקומנטרי, ולכן, אשאל אותך שאלה קטנה; להכין את הקרקע לכריעה?
או אם נהיה הפעם נורמטיבים לרגע: ה-ת-נ-ש-א-י... לי?
סטטוס: הטור המלא יתפרסם השבת ב'עולם קטן'.
מצב הלב: מרחף.
(עריכה -- הסרת קישור)
]
|מכור|
)
]
]
) הולכות כאן... יא חביבי!!
אני מנסה להחליט אם זה ברצינות או לא..
