פורום לקראת נישואין וזוגיות (עמוד 1281)

לא.
אבל יצא שלא אמרתי דברים כי חשבתי שהוא יפרש אותם בצורה מוטעית.. או כי לא הרגשתי שהוא מכיל מספיק..

במשאבים שלך - כלומר, הגיוני מאוד לא להגיד דברים מסויימים בזמנים מסויימים או בכלל - אבל זה לא "סטייה מהאמת", כפי שנראה לי חסדי התכוון

 

בקיצור - גם אני כמו בעזרת ה' - משתדל מאוד מאוד להישאר אני כל הזמן, כי בכך אני עושה טובה גם לי וגם לבחורה - הרי אם אשקר לעצמי ולה בשלב כלשהו ואסטה מהאמת הפנימית שלי - היא תכיר מישהו שהוא לא באמת אני...

צודק לגמרי.וחייבים לעשות את זה.לפחות עד שאני בטוחה שפגשתי את הבחור שאיתו ארצה להתחתן..

הסתייגתי כי אם מדברים על אמת פנימית[שמבחינתי אין דבר כזה פנים רבות לאמת] ולכן יש פה צד לא אמיתי.

ותודה‎‎

אממ..אני לא מרגישה שיש סטייה מהאמת

באופן טבעי,יש נטייה להתאים את סגנון הדיבור\נושאי השיחה לאדם שעומד מולך

וליכולת ההכלה שלו.

(זה לא נובע מתוך רצון להרשים,זה מתוך מנגנון פנימי שגורם לך להיות מותאם לסביבה)

לדוגמא:שמתי לב שעם בחור שכלתן מאוד אני כמעט ולא מדברת על רגשות

או עם בחור פחות אינטלגנט אדבר על נושאים קלילים (על אף שהנטייה שלי היא להיות עמוקה..)

 

במחשבה שניה,בשיחות טלפון יש איזה נטייה להרשים

נניח,התקשרו אלי בשעת ערב מאוחרת כשהייתי במצב צבירה סמרטוטי

אז ניסיתי כן להגיב בנחמדות וחיוך למרות שזה לא בדיוק מה שהרגשתי באותו רגע,

זה נחשב כסטייה מהאמת?

 

אבל אני חושבת שככה זה בכל שיחה עם כל אדם לאו דוקא בדייטים, והתפקיד הוא לזהות אם ה"אמת הפנימית" נשמרה או שהיתה התגמשות כלשהי והתאמה מלאכותית לצד השני..שאז זה כנראה לא כ"כ מתאים..

יבואו התרים את הפורום וימצאו.

 

ואתה יודע מה? יתכן שאפילו אתה הגבת שם.

עכשיו זה כבר יותר מסקרן לדעת מה.

ב. תלוי כמה זמן עבר מאז. כי אם עברו שנתיים, לטעמי זה ממש לא מספיק.

ג. (אני הייתי רוצה לדעת. במקרה שהוא לא שמר נגיעה, (גם אם הוא לא נפל לגמרי) יש לזה השלכות גם אם הן קטנות מאוד).

ד. אם לא שמרת נגיעה, לדעתי תגיד לה. אבל רק אחרי שהקשר רציני. זה נראה לי מינימום. למרות שאולי רבנים יגידו לך משהו אחר.

ה. אין הבדל בין בנים לבנות. מגיע לה לדעת כפי שמגיע לך לדעת. גם אם המניעים ל"אי שמירת נגיעה" הם שונים. זה לא משנה בתכלס.

ו. היא כבר תראה אם וכמה השתנת מאז. לרוב אנחנו יודעות להבחין. (מנסיון).

לא יודעת מה עליך לספר לה. תגיד את האמת באופן הכי עדין שאפשר. שלא ישמע מלחיץ.

בכל אופן. אשריך שאתה כבר לא "שם".
בהצלחה.

לפחות לא בהתחלה. אם השתנת וכל זה מאחוריך 100%, למה לספר? זה רק יפגע אולי.

לשתף ולא להאריך בזה.

להגיד בקצרה מה היה.

להבהיר שאתה אדם שונה כרגע ושאתה לא רוצה לחזור אליה.

אין הבדל בין בנים לבנות בקטע הזה, הערך של כנות הוא אותו ערך..

ואם הייתי מגלה שהסתירו ממני דבר כזה, זה היה מפריע לי פי כמה וכמה...

וזה לא "כזה סיפור", בהנחה שאתה אדם שונה.

בכולאופן, ממילא הייתי רוצה ךהתחתן רק עם מישהו שיקבל גם את העבר שלי...

בעצם, היה מבאס אותי אם לא הייתי יודעת...

 

לא בדייט ראשון-שני, אבל כן כשהקשר מתקדם..

וברור לי שהמדוייט החמוד שלי ידע עלזה.. [ועוד כמה דברים שאני סוחבת איתי ]

 

לספר זה ודאי- השאלה מתי

אני יודעת שיש שמנחים לא לספר (אשרי.. כסוי חטאה)
הניסיון שלי ביעוץ מראה ששמירת דברים כאלה בעבר כסוד 
יוצר חיץ ומקלקל מאד באחדות, בפתיחות בין בני הזוג ועוד.

לק"י

 

בעיקר אם מדובר על קשרים לא רציניים.

אבל ככל שהקשר מתחזק- זה נראה לי בסדר לספר..זה חלק מהחיים שלך.

אנחנו בשלב מסויים (ואולי כבר מההתחלה) דיברנו על הדייטים והמדוייטים הקודמים- לי באופן אישי זה לא הפריע.

לק"י

 

אבל התכוונתי לומר, שכאשר הקשר רציני לפעמים מדברים גם על דברים שבהתחלה נראה שלא שייך לדבר עליהם.

לגבי השוני בין בנים לבנות- אני לא רואה הבדל..

חובה להגיד דבר כזה, אל תשכח שהיא אמורה להיות אשתך בעז"ה.. אבל השאלה מתי, לא להגיד לה אחרי שבוע אלא אחרי סך זמן רציני שאתם ממש פתוחים. כי בהתחלה היא יכולה לזרוק אותך על דבר כזה (תלוי כמה זה היה רציני..) אבל כשהקשר שלכם כבר חזק חשוב שהיא תדע אבל לא אמור לקרות משו רציני בגלל זה (יכולות מאוד להיות לזה השלכות אבל דיי בקטנה)

אז מה העניין? זה מבחינתי כמו לספר שהיית משחק במחשב בגיל 14... שטויות של נוער.

כדי להסתיר אלא כי זה לא חשוב בעיניך ושייך לעבר, אז מה הבעייה? גם לי בעלי סיפר על קשר שהיה לו בסוף התיכון עד תחילת הישיבה וזה ממש לא מזיז לי.

אז ממה שהבנתי מרובכם,עדיף לספר לה בפגישות המאוחרות על קשרים שהיו לי בגילי העשרה..
נראה לי שזה הכי נכון-ואם לא אז תתקנו אותי בבקשה.

יש כאן שני ערכים שקיפות,ותשובה.

יש גם שאלות דומות ברשת שהתשובה היא לא בדיוק כמו שכתבת כאן,כדאי לברר איך כדאי לנהוג,בהצלחה !

 

למרות שהוא שאל לדעתינו.
ובאמת תמיד יפה לראות איך אתה נוהג לשאול ולהתייעץ עם דעת תורה לכל עניין. מאפיין בעלי תשובה. זה מקסים! הלוואי שנלמד

לעניין השרשור. חייבת להגיד משהו.
אני חושבת שתמיד אנחנו צריכים לחשבן את העניין ההשלכתי ואת מה שנוגע גם לבן הזוג.
אפשר להקביל את זה לכל דבר, כל דבר שעלול "לגעת" במידת מה בבן הזוג, ראוי לספר לו. מה שלא נוגע, זה מיותר.

איך ניתן לדעת? בכל נושא, (אם זה רגישות לדבר מה, עבר מסויים... אפילו עבר משפחתי וכו"), אפשר לבדוק עם עצמי, "האם אני הייתי רוצה שהיא תסתיר ממני פרט כזה?-לא! ויש לי סיבות טובות. וזה לא משנה מאיזה מגדר אני. אז ראוי שגם אני אהיה כנה ולא אסתיר".

(לגבי הסיפור שלך, תהינה כאלה שאולי דווקא תשמחנה עם עבר כזה.)

אני לא יודעת. לא מתחשק לי להתחיל לבדוק ולפשפש בעבר של בחור מבלי שהוא משתף אותי בעצמו ומרצונו. ואני מצפה שהוא יגיד לי את מה שהוא מרגיש צורך להגיד.

אוקי אבל הוא סיפר לך!!!! הוא חייב לספר והיא תחליט אם זה יזיז לה או לא..... לך זה לא מפריע אבל למישי אחרת זה יכול כן להפריע...

להדגיש שהיית ככה בעבר.
אני בגיל 16-17.5 עשיתי הרבה שטויות אבל זה לא משקף כמלא הנימה את האדם שאני עכשיו..

אולי גם צריך לספר שבגיל 6 עבדתי על שכנים שלי?

 

מי יודע, מי יודע
ולפני שתגיד שכבר לא משנה
מי יודע, מי יודע
ואם הטעם קצת מר ושורף בחזה
אז הכל יחכה
אתה כאן, יש עוד זמן והכל ישתנה
אתה בטח תראה
אם תשאל אז הלב יענה...

ובלילה בלילה...

|בדיוק בזמן מתאים|

 

אני מאחלת לכל אחד ואחת מכם בתוך כלל המחפשים והמחפשות בעם ישראל,
שתזכו למצוא את אשר אתם מחפשים בקלות, בבהירות ובשמחה.

 

שתרגישו שכל החלטה שלכם נובעת מהמקום הנכון והאמיתי, 

שתרגישו את הקב"ה אתכם בכל צעד ושעל.
ושתדעו שכל אחד או אחת שהבורא החליט להפגיש אתכם איתו -

בין אם לפגישה אחת ובין אם לעשר ובין אם לכל חייכם (בעזרת ה' בקרוב ממש) - 

הגיע בשביל ללמד אתכם משהו, דבר לא לחינם.

דבר לא קורה בשביל להרע לכם - הכל טוב בשורשו!

צריך לפקוח עיניים ולחפש את הגרעין הזה של הטוב!

 

שתעברו את כל התהליך הזה בנחת, מתוך הקשבה לקול הפנימי שלכם ולזה שמולכם, 
ויהי רצון שתמצאו מהרה את הקול שישתלב בהרמוניה מופלאה עם זה שלכם!

לכולם ובעיקר לי שיהיה לנו סבלנות ונחת עם עצמנו,עם הקשרים שלנו ועם העולם‎‎

ושכולם פה ישימו לב שהקב"ה מנהל את העינינים ומה שצריך לקרות-יקרה!

להיות בטבעיות ובאמת ליד הצד השני. ולשתף ולדבר. ולהקשיב ולהרגיש

ושיהיה התהליך בנעימות ובשמחה.

ונראה ישועות במהרה 

 

ושה' יוליך אותנו בקלות ובבהירות. ונהיה באמונה.

 

שנזכה לבנות בית שמח עם תורה ואור וילדים מתוקים בריאים וצדיקים

למי שמתחיל קשר: שתזכו להתחיל עם התחדשות ועם רצון אמיתי

לפגוש את הנשמה שנמצאת מולכם

שההתחלה תהיה בשלווה,בנחת ובלי בלבולים מיותרים

 

למי שבאמצע קשר: שה' ישלח לכם סיוע מן השמיים

לבנות את הקשר בתבונה ונעימות

ועם החלטות טובות בעז"ה

 

למי שבסוף:מה כבר נשאר לאחל?

שתזכו להקים בית נאמן בישראל

אם זה מכשיל אותך ומוריד אותך, צריך לעזוב.

תסביר לה. ה אתה מרגיש ושעכשיו אתה חושב שזה לא מתאים ותשאל אותה מה היא חושבת. אני עברתי דבר דומה אם אתה צריך עזרה, אני באישי בשמחה..

עכשיו הבנתי את פשר הכינוי (א,ב) זה ראשי תיבות: אני בשביעית

ועכשיו ברצינות:בתור אחת שלא הדריכה בסניף מעורב,המצב הזה נשמע בעייתי

במיוחד כשאתה בעצמך טוען שהיא לא יוצאת לך מהראש

במקומך הייתי שוקלת לעזוב\לעבור סניף או לפחות להתייעץ עם מישהו מנוסה

אחרי הכל,ההדרכה לא אמורה להחליש אותך אלא לתת לך הזדמנות להוציא מעצמך כוחות טובים

בהצלחה

הרבה דברים.
מה זה 'לא יוצאת מהראש?'
על מה אתה חושב, מה מעניין בה?
אם זה דברים בוגרים, רציניים , מהותיים, אז להמשיך להדריך ולענ"ד קשר מסוף השביעית זה לא פסול.
אם לא, אז צריך לחשוב איך לא לחשוב עליה, שזה אומר לחשוב למה אתה לא רוצהאותה כקשר זוגי לחיים וממילא לא מפתח את הקשר. בקשר לעזיבת ההדרכה- שאלה גדולה מידי בשבילי עכשיו, תלוי במלא דברים.

 

שקשר בשביעית זה לא טוב לך (אם כה החלטת.. כי זה לא מוחלט ולא ברור.. (

אז אולי באמת לעזוב תהדרכה איתה, אם זה יעזור.
לא בטוח שזה יעזור..

אם זה יתפתח? כמה זמן תוכל לחכות?
ובכלל, איזו מן סוג ציפייה זו? להמתין שקשר יגמר?
עצתי לך היא להמשיך.
אם אתם שייכים אחד לשנייה עוד תיפגשו בע"ה.
ב"הצלחות!

א. לא הבנתי איך מסתדר זה ש"היא רמזה לך בעדינות שאתה לא הסגנון שלך" ל-"תשמח לצאת איתך". האם יכול להיות שהיא סתם אמרה שהיא נפגשת עם מישהו, כי קצת התעקשת גם אחרי הרמיזה?

ב. גם אם היא באמת נפגשת עם מישהו, ותשמח להיפגש איתך אם לא יסתדר ביניהם, כדאי לך לנסות "לשכוח" ממנה, ולהיפתח להצעות אחרות. ההרגשה שזה תוקע היא הגיונית, אם מדובר במישהי שאתה מאוד מעוניין בקשר איתה. זה קורה המון, אבל כמה שזה קשה, לא יהיה טוב לתת לזה להתמשך..

אני חושבת שבאמת כדאי לך להמשיך הלאה...

אני מאוד מבינה אותך שזה תוקע.. אותה בחורה לא כ"כ בסדר.. אינני רוצה להיות שיפוטית, אולי מצאת חן בעיניה..

אבל זה לא בסדר שהיא משאירה אותך בהמתנה..

היא הייתה צריכה לומר שהיא יוצאת כרגע בלי להשאיר אותך כאופציה.

 

הניסיונות כמו הגלים רק מתגברים ומתעצמים...

וכשהגלים עוברים החזקים מתגלים...

הרבה הצלחה וסייעתא דשמיא!

 

יבוא היום ותזכה באחת והיחידה הראויה לך!

הצלחה רבה!

תחשוב אם אתה מסוגל להמשיך
אם אתה מחכה לה בלב- חכה שבוע-שבועיים

משמח

ביום כזה...

שפע ברכת ה' על הזוג הצעיר!

שתרגישו את השכינה אתכם בכל צעד בדרך.

מזל טוב!
בניין עדי עד!

שיהיה בשעה טובה!

שתזכו להקים בית כשר ונאמן ולדטר ישרים בישראל.

שתזכו לבנות בית נאמן בישראל

אני זוכרת אותך

 

 מזל טוב!

בניין עדי עד

אז אולי דווקא תקופת היובש עכשיו - היא כדי לבנות בך קומה נוספת של חיים, ולאחר שהקומה הזאת תושלם, כשיגיע הזמן האמיתי - ה' פשוט "ידליג" (מלשון ידלג אותך...) אותך מעל התקופה שבה היית אמורה סתם לצאת לדייטים חסרי תועלת עם כאלו שלא יהיו בעלך - ויצניח אותך ישר לתקופה קצרצרה שבסיומה תמצאי את האחד והוא אותך - ואז, רק אז - תביני עד כמה התקופה הזאת של היובש הייתה חשובה בחיים שלך.

 

(נכתב מהפן האישי, לא בדיוק ככה, אבל בגדול בגדול...)

גם אם זה נראה לנו ככה.

אני כל כך מבינה את ההרגשה שלך, את התסכול הזה.

 

ריבונו של עולם שם אותנו לפעמים במצבים שאנחנו לא תמיד מבינים, אבל צריך להבין שזה מה שהכי טוב לנו עכשיו,

במקום המסוים שאנחנו עומדים בו כרגע בעולם.

ומכל תקופה יש לנו דבר שאנחנו צריכים ללמוד, ובמצב הזה זה יהיה הלימוד הטוב ביותר.

יתכן ואחרת הלימוד יהיה קשה יותר, ארוך יותר וחלילה עלול להיות כואב יותר. את זה הוא ברחמיו רוצה לחסוך ממך.

 

ואת יודעת, כשמרפים הדברים הטובים מגיעים.

יש דברים שבאים דווקא בהיסח הדעת...

 

איך מחזקים? לומדים אמונה.

כמה דברים:
כל דבר בעיתו בזמנו,זה שאת לא בקשר כרגע זה מאת ה'.

סוג של אמרת שקשה לך עם זה שכולם מתקדמים ואת במקום. אז זה באמת לא פשוט אבל אפשר לעשות עם זה דברים,תחשבי עם עצמך איך לייצר הצעות,אולי לפנות לשדכנית,לאתרי הכרות,פה‎‎‏,לידע שכנים,מכרים חברים שאת מחפשת..

תנסי בשביל חברות שלך עם כל הקושי לנסות ולשמוח איתם,לפעמים עוזר לעשות דברים בשבילם כדי להרגיש שמחה[דומה לכאשר יתן יאהב]

אם את מרגישה שזה מדכא אותך ואת לא מסוגלת אז אולי יש מקום לבקש שלא ישתפו אותך בזה..

חשוב לדעת שאין פה מקרה ושאם עד עכשיו את במצב הזה אז כך היה צריך להיות.ויש פה מישו שמנהל את הכל!

שבע"ה תזכי להקים בית נאמן בקלות ונעימות‎‎

מה שאני עושה בפן האישי- זה משקיעה יותר בעצמי בתקופה כזו, מכל הבחינות.
זה נחמד
נותן כוח

תחשבי גם על כל מיני אפשרויות למה זה קורה:
אולי הוא קטן וצריך לגדול?
אולי הוא צריך לעלו לארץ?
אולי לחזור בתשובה?
אולי להשתחרר מהצבא?

אולי בך משו צריך להשתכלל?

אבל ממש!!!

 

אצלי, כנראה אני צריכה להשתכלל....

 

ואם אם אתה פה... תקשיב, אני באה מצ׳וכללת חבלז

לא צריכה להיצשתכלל...!!

 

היא מצויינת מלידה.

 

הכל בילד אין במערכת!

וזה הכי טוב לו מאת ה'.בטוחה שגם אם מבחוץ נראה לך שחברות שלך שמחות, לכל אחת גם יש את המסלול שלה, עם האתגרים שלו, יש כאלו שנפגשות ומסתבכות, וכולם מסתכלים עליהם מהצד וחושבים איזה כיף להן, יש להן הצעות, ויש כאלו שאין להן הצעות עד שמגיעה הצעה אחת שהיא המיועד. לא צריך הרבה הצעות, צריך הצעה אחת נכונה.

מעומק עומק הלב..

קראתי רק עכשיו את שכתבתם..

בע''ה שה' יוסיף וייתן כוח

ממש חזקתם אותי..

 

כולם מרגישים ככה באיזשהו שלב, לפעמים זה תופס אותך חזק עד שכמעט חושבים שאין סיכוי ויורדים למטה למטה.. זה מושך אין מה לעשות. מה שעוזר לי זה אחרי כמה דק של רחמים עצמיים[כי גם לנו מותר] לחשוב פשוט כמה טוב ה', ברמה הבסיסית, שהקבה דואג לנמלה -הוא ידאג גם לי!! ומתוך הקושי להיות גדול-נכון שזה מפוצץ אבל זה פשוט פשוט ליישם במחשבהף אם רק אםילו חושבים על זה, זה משפיע טוב.. ואותי מצילה מוזיקה.. שולי רנד, יהונתן רזאל,ולא שירים עצובייםם!! ור' נחמן באופן כליי!!

וואז-לשנס מותניים, להתקשר לשדכנים אם את בכיוון, לא להתבייש להשתמש "באמצעים" האלו! גם אינטרנט אם את בעניין.. בקיצור-לפתוח פתח לקב"ה שיפתח לנו בחזרה! בהמון אהבה!!

אבל מניח שזה גם רשום אצלם לפי מספרי תעודות זהות - לא?

 

חוץ מזה שככל הידוע לי - דור ישרים ענינם ל-א לגלות את תוצאות הבדיקה. זה חסוי מעיני כולם - ורק כאשר מבררים לשידוכים, נותנים את המספרים של שני הצדדים והם נותנים תשובה אם מתאים או לא...

מתקשרים ואומרים ת.ז והם אומרים לך.
יש לי כמה חברות כשרוניות שאיבדו‎‎

שיהיה ממש בהצלחה!

היה צריך אבל לאמת כל מיני פרטים ולשלוח פקס וכו. אבל בסוף הצליח.

 

חוץ מזה - הבדיקה של דור ישרים היא חלקית. יש בדיקות טרום נישואים שעושים בקופ"ח וזה יותר מקיף

אני מרוקאי מצד האבא ומצד האמא וגם מהאחים והאחיות..

בני  הזוג ביחד- פרופיל גנטי בקופ"ח. (אפשר גם אחרי שמתחתנים) זה בודק הרבה יותר מחלות שנפוצות גם בקרב עדות המזרח ומקבלים את התוצאות.

הרבה יותר מפורט וקשור לעדה שלך ולא סתם כללי

בכללי דור ישרים נועד לבני אשכנז וצפון אפריקה - כי שם התפשטו המחלות הספציפיות שדור ישרים בודק (ובתוכן הטאי-זקס).

לק"י

אני כספרדיה בכלל לא חשבתי לעשות.
אבל בסוף עשיתי..

קודם כל זה בסדר גמור שלא התחלת לצאת עדיין,20 זה דיי צעיר.

 

כדאי לפני שבכלל נכנסים לזה לעשות חושבים עם עצמך: למה אני רוצה להתחתן?! אני יכול מבחינה אישית,כלכלית ועוד בחינות להחזיק משפחה?

 

אחרי שחושבים על כל זה צריך לרצות להתחתן. מאוד לרצות. נישואין זה לא פיקניק,זו עבודה קשה, כל הזמן,עבודה על המידות,שותפות,אחריות מאוד גדולה. רק מי שמאוד רוצה בה יצליח לעמוד בזה.

 

אחרי הבירור הזה כדאי לשבת עם עצמך-ולחשוב מה אתה צריך בבחורה כדי שתוכלו להם, אילו דברים לא היית מוותר עליהם בבחורה,אילו דברים אם יהיו בבחורה אז לא תוכל להסתדר איתה וכו'.

למה צריך לפרט מה רוצים:כדי לחסוך לך פגישות לא יעילות שתיפרדו אחרי פגישה אחת עדיף לברר דברים מהותיים לפני וכך שנפגשים יש יותר סיכוי לקשר אמיתי.

וכמובן כדי לדעת אם זה מתאים,קשה לנבא התאמה,לרוב ההתאמה מתחילה בנתונים מתאימים..

 

כדאי לקחת זמן ולחשוב על כל זה ברצינות רבה.

 

אחרי שהגעת למסקנה שאתה מוכן ורוצה להתחתן אז לחשוב איך מייצרים הצעות-כדאי לפנות לקרובי משפחה,אולי לרב,חברים נשואים,אולי שדכן,לפעמים בישיבה שבה למדת[אם למדת] אז יש שדכן.

 

בקשר לפגישה:מוזמן להסתכל לשרשורים הנעוצים מה כדאי לעשות ומה לא..

 

והכי חשוב שיהיה בנחת ובשמחה!!!

 

ואז גיליתי שבעזרת ה הקדימה אותי

אז רק אוסיף:

למה גוואלד?? 20 זה בסדר,אתה יכול קצת לנשום

על מה מדברים? אפשר לדבר על לימודים\משפחה\תחביבים

או כל נושא מקורי שעולה במוחך (הילדים שבגינה\צבע הדשא..)

מה אתה מחפש? מעבר לכך שאתה כמובן מחפש בחורה טובה,איזה תכונות חשובות לך?

הרי יכולה להיות מישהי סופר דייקנית ומאורגנת

או מישהי מאוד תוססת בחברה-שתיהם טובות אבל לא בהכרח מתאימות לך (אולי כן ואולי לא)

בקיצור,זה משהו שצריך לחשוב עליו

 

תזרום!!!!

ציטוט-

והשאלה הכי הזויה מה אתה מחפש?! שתהייה בחורה טובה את/ה חושב שאני מתאים אז תציע מה זה מה אני מחפש?

לא לדעת מה אתה מחפש? איך תדע שזה זה?
ולפעמים זה נובע מבעיה יותר עמוקה שנתקלתי בה. אנשים לא יודעים מי זה הם עצמם. וכך הם לא יודעים מה הם מחפשים.
תחשוב איזה תכונות ייחודיות לך. דברים שה' נתן לך ואין לאף אחד אחר. אח"כ תחשוב מה יוכל להתאים לך. למשל אתה יכול להסתכל על החברים שלך. לאיזה חברים אתה יותר מתחבר? עמוקים יותר או קלילים. שקטים או תוססים. איזה אנשים יותר מעניינים אותך. גורמים לך יותר לרצות לשהות בקרבתם. אל תשכח שעם הבחורה הזו תשהה רוב מוחלט של חייך. אתה צריך שהיא שעניין אותך
ושיהיה ממש בהצלחה!

ואם אני עמוקה וקלילה
תוססת ושקטה לפעמים...
זה אומר שיש לי פיצול אישיות???

א מה הקשר לכותרת?
ב את חולקת על זה שלכל אחד יש אופי שונה?
ג שימי לב מה יותר דומיננטי. תמיד אחד הצדדים יותר דומיננטי והשני רק לפעמים.
ד ויכול להיות שזה בתחום אחד כך. אבל לא בכל תחום.
(ה את גם עמוקה וגם קלילה? מה המספר? .
סתם. תפוס עכשיו :‎ (E

א. קשור. אהבתי את ההיסכפות של ה"נורא ואיום" וחוץ מזה, אם יש לי פיצול אישיות זה ככה.. לא?
ב. לא.
ג. זהו שאני לא יודעת. כי הכל תלוי מקום זמן ומצב. ניתן להבחין בזה כשמבררים עלי. כל אחד יגיד עלי משהו אחר .
ד. בהרבה תחומים. סתם. לא הבנתי מה "בתחום אחד".
(ה. בהצלחה! )

זה היסוד. כל השאר הוא נובע מזה.

אז לכל הדואגים,ודואגות(ואלה שלא הבינו) הגוועלד היה בציניות
דבר שני תודה רבה על החומר למחשבה
ואני מצטרף לשאלה של נועם ה
אם אני גם תוסס וגם עמוק לפעמים אז יש לי דפקט?!? אם כן אז אני גמור בצורה רצינית
יום מעולה ותודה עכשיו יש על מה לחשוב‎ ‎

מוסיפים את הסימון הזה <צ> ליד כל דבר ציני

בהצלחה

ועל מה הגוועלד?..

בחייאת אתה עוד צעיר אז בלי לחץ.

לפני שיוצאים חושבים אם אני מוכן להקים בית, אם אני מוכן להיות חלק ממשפחה,משהו שנותן מעצמו ללא פשרות (כי אני מכיר כמה שלפני האירוסין נזכרו שלא עשו את הטיול של אחרי הצבא עם החבר'ה...)

ויפה שאתה חושב על לצאת,

לפני כן תהיה מוכן עם עצמך- תחשוב מה חשוב לך שיהיה באשתך, על מה לא תהיה מוכן להתפשר (למשל כיסוי ראש, צניעות) ועל מה כן  (מגורים למשל, גיל, עדה).

אחרי שתהיה לך בערך תמונה תיגש לחבר'ה, משפחה וכו' ותעדכן אותם שאתה מחפש ופנוי להצעות.

כשיוצאים- מדברים על דברים בסיסיים וראשוניים מעין היכרות.

אפשר לזרום ולפתח ולא להתקבע.

טיפ: לא להזכיר חתונה בהתחלה, זה מלחיץ 

בלי "אנחנו" "וכש.." "ילדינו" וכדומה.

 

בהצלחה, ובלי לחץ.

 

והכי חשוב לבוא מוכן ולא מבולבל...

שונאת ששואלים אותי מה אני מחפשת >< במיוחד כשזה אנשים שמכירים אותי.

אתם חושבים שנזרום ביחד ותהיה לנו שפה משותפת?

אחלה.

מפה אנחנו נסתדר לבד.

אם אתם לא מכירים אותי ולא מכירים אותו- אז מי אמר לכם שזה זה?

ואם אתם מכירים אותנו- אז אתם יודעים אם זה יכול להתאים.

ישלי את ה3 דברים שאני רוצה/לא רוצה ושהם קריטיים לי, ואת זה נראלי כל מי שמחפש לי יודע

וזהו

אינלי יותר מזה

ואני מחפשת רציני כבר קצת זמן..

אז תתעודד,

לא חייבים רשימת מכולת..

יותר כיף בלי רשימה

מכירים יותר אנשים

ולאט לאט כן מגבשים דעה בנוגע לאיך ומה אתה רוצה בה.

ויש ששמרתי שנים

תלוי כמה אהבתי (או כמה קיויתי לחזור)

אני אוהבת לשמור, כי אני שומרת כמעט כל דבר.

בסוף אני זורקת מתישהו,

 

מתנות ממש, החזרתי, היה ברור לי שאני לא מסוגלת להשתמש בהן...

 

היו כמה מכתבים שחשבתי ששמרתי, כשפעם חיפשתי אותם, פשוט לא מצאתי.

זה כנראה היה משמים שהם נעלמו  

שמישהו פעם טרח והכין בשבילו,

איזה צ'ופר או פתק או מתנה נחמדה -

שיקום עכשיו!!

 

 

טוב עכשיו כולם לשבת!!! 

אצלי המכתבים בכלל שמורים היטב..וואו איך קשה לזרוק אותם!!
אבל סתם, למה????

לא זרקתי הרבה

אז רק לי אין אקסים???

 

מרגישה מוזר....

 

ותדברים היחידים שקיבלתי, משתמשת.... שום רגשות שלילים או רצון לחזור סביב זה...

 

פשוט מאוד, העבר שלי, חשוב לי, חלק ממני. לא בורחת.

משתמשת בו להווה ולעתיד. תרתי משמע

לק"י

כל בחור שיצאת איתו או חברים לשעבר.
לי לא ברור העסק..

ואחרי שהיא מתחתנת אז בכלל משתדלים להשמיד הכל - לא נראה לי הוגן מוסרית כלפי בעלה שלמישהו אחר יהיה שמור עדיין ביטוי חיבה שלה כלפי מישהו אחר שהוא לא הוא (בעלה).

חלק העברתי לאחיות שלי, חלק ליד שניה.. מכתבים? נראלי שמתי בצד ואמאשלי בפסח פשוט מצאה וזרקה..

שלא היה לי קשרים רציניים,אז יש פחות.

מספר טלפון והודעות מחקתי בשלבים..

תלוי אם לזה משמעות רגשית אחרי פרידה. אם לא, מה אכפת לי?

בעזהי"ת

 

קופסת מכתבים מסבא וקופסת מכתבים ממחזר ישן.. [היא וסבא שלי נשואים 50 שנה כבר]

היה שירשור בנושא בסוף חשוון שפתח ותן טל.
(לא מצליח להעתיק קישור)

לק"י

הדבר היחיד שנשאר זה מספר הפלאפון של הבחור הקודם, וגם זה בפלאפון הישן שלי שלא בשימוש.

לא ממקום של קשה לי.

פשוט זה איבד כל ערך בעיניי ולא ראיתי טעם להשאיר דברים שהם לא מבעלי (המושלם) לעתיד כשימצא.

הדבר היחידי שהשארתי זה כונן נייד שקיבלתי, אני מניחה שברגע שאמצא לזה תחליף אני אתרום אותו או אעביר הלאה.

למה למען ה' שבחור כלשהו ייתן כונן נייד כמתנה לבחורה שהוא יוצא איתה?

 

ואולי זאת הסיבה שזרקת אותו?

 

כונן נייד...או אה... זאת מתנה? לבחורה? בכלל - זאת מתנה בדייט? בקשר???

 

מוזרים הבחורים של היום, תאמינו לי...

מה זה? רק אני לא מקבלת מתנות כאלה שוות?

בחורה בשבילה השקעה במתנה זה מתנה אישית מהלב - אפילו משהו סמלי קטן, אבל שניכר שהושקעה בו מחשבה, שנזרקה בו טיפת יצירתיות, בתוספת איזה מכתב נחמד בכתב יד, ופרח...

 

לא גאדג'טים! זה מתנה לבן, שאוהב דברים שימושיים - לא לבת, שרוצה יותר את תשומת הלב מאשר את השימושיות שבדבר!!!

 

|לא נכתב חס וחלילה מעצבנות באמת עליך, כן? רק בחייאת, בנים - תלמדו מה זה בנות לפני שאתם יוצאים ו/או קונים מתנות...|

אתה לא מצליח ללמד עליו זכות אז הנה: תוך כדי הדייט עולה הנושא שהגברים דואגים לתחזוקת הבית והבחורה מספרת לו שהיא מפחדת לשמור את העבודות שלה רק על המחשב אז היא שומרת אותם גם בקלסרים וזה תופס לה מדף שלם בחדר אז אבא שלה יתקין לה עוד מדף.. הבחור קנה לה כונן מתנה. 

הושקעה בזה מחשבה, נזרק בזה יצירתיות וזה יותר תשומת לב מאשר כל משהו סמלי קטן מכתב או פרח. הבחור הקשיב לה! הסבר בעל פה היה יותר מרגש אותה מפתק במקרה הזה.. 

 

(^^לסיפור הזה אין קשר למציאות או לעוגת גבינה [ולעוגות בכלל] ובלי קשר ללימוד זכות, ותן טל אני לא מסכים איתך שזה לא מתאים וזה ממש לא מוזר)

מכתב זה נחמד, פרח זה רומנטי, אבל מתנה זה משו שימושי גם לבנות! [כן, גם תכשיט זה שימושי.. אבל גם כונן נייד, אם זה מה שהיא צריכה בחיים]

יהיה נחמד לא לקבל רק מחזיק מפתחות עם תמונה של שנינו כי "זה מה שנשים אוהבות"..

לודעת, כשהאקס שלי הביא לי פיג'מה כסוגשל בדיחה פנימית שלנו- זה גם היה רומנטי [הציור שהיה עליה ^_^], גם שימושי [מה פחות שימושי מפיג'מה חמה באמצע החורף??] וגם צחוקים והרגשה של ביחד [בדיחה פנימית, שכמובן הוזכרה במכתב שהוא כתב איתה]...

 

ובכללי כשחברות שלי מביאות לי מתנה- אז נכון, יש את הכרית עם התמונה שלנו שכתוב עליה "אוהבות" וכל הקיטשיות הזאת..

אבל הן גם קנו לי מארז דיסקים של להקה שאני אוהבת

 

קיצור..

זה לא כזה מוזר ולא 'לא מתאים'.. גם אנחנו נשמח למשו שימושי שלא יתלה על התיק במקרה הטוב או יחכה במגירה לפסח להעלאת זכרונות..

שאני אגיד איזה מתנה שאווה ולא של בנות הציעו לי??

כי את לא יודעת איך הוא הביא את זה ולמה... יכול להיות שהוא איזה בייני"ש עני שעבד כמה שעות להשיג כסף לזה?

ואם אתה ממש מסוקרן אני יכולה להסביר באישי.

ביחוד אם את אדם רגשי.. זאת תקופה בחיים שברור שיהיו לך זכרונות ממנה והכי טבעי שתרצי לשמור לעצמך זכרונות מתוקים משם אחרי פרידה...
אני מתאר לעצמי שאחרי שתיכנסי לקשר רציני ואמיתי חדש את תזרקי כל מיני דברים אולי אפילו בטעות...

עם אפחד..

שמרתי פעם איזה בקבוקון קטן עם חול מהגוש אבל שמרתי את זה בשבילי לא בשביל הבחור.

יש לי את האקס המיתולוגי שממנו שמרתי הכל. בהתחלה אני מניחה שזה היה מתוך קושי רגשי להתנתק.
ואחר כך זה היה גם כי נקשרתי לחפצים בלי שום קשר אליו (לא רוצה לזרוק את הדובי שלי!!!) וגם כי היה נראלי קטנוני לזרוק דברים שנתן לי. נפרדנו בטוב ואין בי כעס עליו. מה גם שכל המתנות היו אשיות ולא משהו שיהיה לו שימוש בו..שאלתי אותו בכנות אם רוצה בחזרה וענה שלא.

האחרים, הפחות מיתולוגים ויותר "מדוייטים". אני משתדלת לא לקבל מהם מתנות כמעט. זה כן מקרב מאוד ונעים מאוד, אבל אני משתדלת לשמור על דיסקרטיות בדייטים כדי לא להסתנוור ולאבד את הראש.

מתנה מסויימת החזרתי כי זה משהו שיכל להשתמש בו. ומתנה מסויימת לא החזרתי כי חששתי שייפגע, ואני מדתמשת כי זזה שימושי, בלי שום קשר למי שנתן לי אותה.

 

 

את האמת שאולי לא הייתי אמורה לכתוב את זה פה.

ואולי זה לא המקום הבאמת מתאים

את מכירה את עצמך- את נקודות החולשה והחוזק ואת יודעת  על מה את רוצה לעבוד (בשביל עצמך!!) ומה את אוהבת בעצמך בלי שינויים.

כשקוראים בפורום קל להיסחף ולחשוב- אני לא מספיק דוסית לא מספיק... (לא יודעת תשלימו לפי מה שנראה לכם)

אבל את זאת את.

אם זה לא מוצא חן בעיני איזשהו בחור אז בבקשה שילך. מה את צריכה את הטובות שלו? את רוצה להתחתן עם מישהו שחושב שאת לא מספיק...? אחד שיראה בך רק דברים שהוא רוצה לשנות בך?

ובקשר לסטנדרט- תקבעי לעצמך סטנדרט משלך!  למה את צריכה לעמוד בסטנדרטים שאת אפילו לא יודעת מה הם ואולי גם לא מסכימה איתם?

 

בקיצור אני נשמעת מאוד נדושה (תאהבי את עצמך וכו') אבל אני באמת מאמינה בזה.

 

בהצלחה ושבעז"ה תמצאי את האחד שיאהב אותך כמו שאת בלי להשוות לאף אחת אחרת

בלי לחשוב על סטנדרטים של אחרים.
כשתיהי את ותשלמי עם עצמך את תיהי סופר מעולה גם לאחד!

תכניסי לעצמך לראש שאת כן יפה כן חכמה כן מצחיקה.
את תראי..כשזה יהיה טבוע בך זה ישודר לסביבה אוטומטית ללא כל מאמץ..

תנסי להשתחרר מזה כמה שיותר

שאין מה לעשות הרבה בחורים ובחורות מסתכלים על סטנדרטים, ולא מספיק חודרים לעומק של האדם מעבר.

ה' יזכה אותך עם בעל שיסתכל בעומק של האדם שבך!!! אשרייך!

ברמה העקרונית, ברור שאתם צודקים.

והלישאה הישנה של "תאהבי את עצמך" תמיד תופסת.

אבל תחשבו רגע על עצמכם, כשאתם מחפשים בן/בת זוג.

אתם מציבים סטנדרטים מסוימים, אולי סטנדרטים זה לא המילה, אלא רף.

צפיות מסוימות.

אני מרגישה, שאני לא מצליחה למלאות אף אחת מהם.

אז אוקי, נאמר ואני משלימה עם עצמי, עם חסרונותיי ויתרונותיי.

עדיין, אני לא ברף מספיק גבוה, וזו הבעיה.

שמחפש לעומק, ולא על פי פרמטרים!

מעתיקה לך את דברי המוהרא"ש:

 

"להיות חזקים באמונה הקדושה בו יתברך,

ותדעו היטב בידיעה ברורה ומוחלטת,

כי זיווגכם תלוי אך ורק בידו יתברך, ולא ביד בשר ודם,

ועל כן אל תפחדו משום בריה שבעולם כלל,

ושאף אחד לא יוכל לבלבל את דעתכם כאילו זיווגכם תלוי

באיזו הנהגה ולבוש שאתם צריכים להתנהג ולהתלבש,

הכל דמיונות ופיתויים אשר רק משברים ומבלבלים את הדעת.."

 

כמו שכתבו קודמיי, באמת אדם צריך להשתדל לאהוב את עצמו,

ולהאמין בבורא כי מה' אישה לאיש ולזרוק את השכל פשטס.

זו עבודה.

אולי תנסי להודות על מה שכן יש לך.

לדוג'- זה שבחורים פוסלים אותך וחוסכים ממך את ההתחבטות עם עצמך האם הוא מתאים לי וכדו'

 

בהצלחה בעז"ה

תנסי לשכוח מכל הסטנדרטים

וככה תצליחי להיות הכי מושקי שיש

אחרי הכל,אף אחד לא מחפש להתחתן עם סרגל

(ואם כן-אז הוא סרגל בעצמו!)

 

ועוד משהו: תזכירי לעצמך מדי פעם את הדברים הטובים

והמיוחדים שיש בך,את נקודות החוזק

ותתפלאי לגלות יום אחד שאת בכלל לא בסטנדרט,

את הרבה יותר!!

בהצלחה

 

חלק מההכרה הכי טובה של עצמי מביאה תמיד גם לביקורת עצמית.
ביקורת עצמית היא חיובית כשהיא מביאה לצמיחה, ומונעת גאווה, אבל צריך להזהר כי גם בה יש גבול וגם היא יכולה להיות הרסנית. חוסר ביטחון. חוסר אמונה בעצמי. אדם משדר לאחרים מה שהוא חושב על עצמו. אז דבר ראשון דעי לעצמך שאם מבחינתך את "תעמדי בסטנדרטים" שהצבת לעצמך, אף אחד בעולם לא יוכל לפקפק ולשלול את זה.
ועוד דבר שחוסר אמונה בעצמי יכול לעשות: דמייני לעצמך שאת פוגשת בחור, וב"ה זה הולך טוב, גם מבחינתך וגם מבחינתו (בעז"ה בקרוב!!).
אז ברור שיש חששות, וחוץ מההתאמה יכולה לעלות השאלה האם זה באמת הגיע? אבל את צריכה לזכור דבר חשוב- הקב"ה מאמין בך! הוא תמיד יאמין בך ומאמין בך כל כך שהוא שולח לך את מה שחיכית לו!
אז אל תפחדי. תאמיני בעצמך לכל אורך הדרך וזה יקרין החוצה לכל הסובבים והפוגשים אותך, כי אם הוא^^^ מאמין בך, אז יש עוד במה לפקפק בכלל?
סומכת עלייך!

כתבת יפה

שופך!!

חברות שלה כבר חיתנו אותם!

דברים כאלה אני אוהבת.. חח

שאסור להתכתב בהודעות טקסט עם בנות. (איזה חמשוש סיפר לי)

 

אז בנות יקרות,

מהיום, שאתן שולחות הודעה

אל תצפו לתשובה

בעע, איזה מכוערת:-/

 

 

מי המשועמם?

ולהפיס את דעתו של מופים, דברי הגמרא בכתובות (טז: ):

 

תנו רבנן: כיצד מרקדין לפני הכלה?

בית שמאי אומרים: כלה - כמות שהיא.

ובית הלל אומרים: כלה נאה וחסודה. 

אמרו להן ב''ש לב''ה: הרי שהיתה חיגרת או סומא אומרים לה כלה נאה וחסודה?! 

והתורה אמרה "מדבר שקר תרחק"! 

אמרו להם ב''ה לב''ש: לדבריכם, מי שלקח מקח רע מן השוק, ישבחנו בעיניו או יגננו בעיניו? הוי אומר ישבחנו בעיניו! 

וסתם דרך אגב, אתה בטוח שמדובר בכלה?

אני לא רואה את התמונה (רימון) ואני מניח שגם אתה חסום...

ודברי איתי באישי, אולי יש דרך...

יש לה הרמטי

ואל תעזור לה לפרוץ אותו!!

 

אתה שומע???

 

צאי טומאי

בנוגע לרישא של דברייך - היא בובת השלג היפה ביותר שראיתי בחיי (זה בובה ולא בחורה לכן אצלה מותר לבחון לעומק ולבדוק את יופיה...מה שלא כן אצל בחורה). והיא גם היחידה שבאמת ראיתי שהייתה בובת שלג ולא בוב שלג...

 

בנוגע לסיפא - משועמם? זה יצירת אומנות וזה עיסוק מהנה כשאין עבודה ותקועים בבית יום שלם, ואם אין חשמל ומחשב אז בכלל....

מה שתגיד.

 

 

 

שמנו לה טול

ואח שלי קידש אותה בטבעת.

 

הכל מונצח במצלמה

בס"ד

 

 

 

 

 

(לא אני עשיתי! לא ראיתי אפילו טיפה אחת של שלג השנה!!)

בס"ד

שם, זה דבר חיצוני השאלה תמיד צריכה להיות מה נכון יותר ולא מה יגידו. באופן פשוט לפי עניות דעתי  האישית,יש עדיפות  ללימודים נפרדים ולכן לי זה ישנה, לא שאני אפסול על זה.. אבל יש לי חברים שיגידו בדיוק הפוך, כי הם מחפשים בנות שיותר מעורות בחברה וכד' ויש הרבה שיגידו שלא משנה להם.

ככה שזה משתנה.

יהיה רצון שיהא הכל "לתהלה לשם ולתפארת", ולכבודו יתברך..

בהצלחה

או לבר אילן..

את אשכרה תחליטי לפי זה איפה ללמוד??

 

 

נשמע לי הגיוני לברר איפה הלימודים יותר מתחשבים בדתיים/נפרדים/אווירה יותר דתית..

בירור פרקטי, לא לפי ה'שם' של המקום. 

 

לכי ללמוד איפה שמתאים לך ובעז"ה תמצאי את הבחור המיועד לך!!

לק"י

 

אם את רוצה ללמוד הוראה- עדיף לך במכללה.

ובאופן אישי, אני העדפתי ללמוד במקום דתי.

אבל אם את רוצה ללמוד לימודים שיש דוקא בבר אילן, ומתאים לך מבחינת המסגרת- לכי על זה..

אל תחשבי על איך יסתכלו עלייך.

 

בהצלחה!

אני כן בחורה דוסית(או כמעט...) אבל לא מרתיע אותי ללמוד בסביבה כמו בבר אילן..

 

אבלל עצם העניין שמישהו אמר לי את זה..בלי קשר שזה אבא שלי..זה יושב לי ..

זה אל באמת באמת באמת עקרוני לי אם ללמוד כאן או כאן ,

אני אישית יותר מעדיפה בר אילן(למרות שזה  תואר בחינוך..),

אבל אם זה משהו שתאורטית יכול לבוא על חשבון משהו אחר/להזיק לי..אז זה קצת משנה לי!

המירוץ אחר הכבוד- ששמי ילך לפניי בזכות נתונים כאלו, לא נגמר. מבטיחה.

זה ישמע פרסומת, אבל לא לכך כוונתי:

תלכי ללמוד ב"תלפיות" ויגידו לך של"אורות" יש רושם יותר טוב מבחינה איכותית ותורנית.

תלמדי ב"אורות", תצטערי שלא למדת ב"מכללת בית וגן", ששם נמצאת האליטה.

תלכי ללמוד שם- ויפסלו על זה שאת חנוקה ובכלל היית צריכה ללמוד ב"דוד ילין" וחוזר חלילה.

 

מקצוע החינוך נכון ללמוד במכללה כי שם יש התנסות גדולה יותר- הכנה מעשית מסיבית.

בלי קשר לעניין של סוג מוסד..

יש גם את השיקול של איזה מקצוע בחרת (חוץ מהבדיחה הידועה לשמצה על זה שכל הדוסיות לומדות חנ"מ..).

אם את לומדת מקצוע שנכון מקצועית ללמוד באוני', הגיוני שזה פחות יפריע לבחור.

תראי כמה בחורות דתיות איכותיות לומדות עו"ס, קלינאות תקשורת וכו', שלרוב נמצא אותן באוני'..

 

לק"י

 

אם כן- תבדקי מה הרמה, מה הדרישות, איך האווירה וכו'.

ותחליטי לפי זה, ולא לפי השם של המקום.

סליחה על הציניות... גם בר אילן זה מעוז של דוסים.

ולבר אילן יש שם יותר טוב מבחינה מקצועית!

 

(ולדעתי האישית- אם בחור פוסל על מקום לימוד זה ממש לא הבחור שאני מחפשת! אבל זה כבר בחירתך האישית).

עדיף ללמוד בתל אביב, שם לפחות הנחש לא בא לך עם כיפה

כמובן שזה לא הפרמטר הראשון והקובע, אבל צריך להבין שהבחירות של האדם איפה להיות ומה לעשות משפיעות גם לטווח הארוך על איך שהוא נתפס בעיני אחרים, בטח כשמדובר בשידוכין. יש ציבור שבו בת שהולכת לאוניברסיטה מתקבל יפה, ואז אין בעיה, אבל יש ציבור שבו דבר כזה יחשב לא סטנדרטי וצריך לקחת זאת בחשבון בשאלה לאיזה ציבור רוצים להשתייך

ב"ה
כמובן שכל מה שאמרו לפני נכון,
אבל אם מישהו פוסל על מקום לימודים, צריך לפסול אותו על קטנוניות ומחשבה קטנה.

המקום לא אמור לשנות! אני לומדת בבר אילן,רק לשם המקצוע.כי זה מקום מעולה! אבל בתחילת לימודי למדתי במקום נפרד.
כמובן שזה תלוי בך.עד כמה נראה לך ישפיע עליך לימודים מעורבים.
אבל מי שפוסל על זה, לא ראוי שתהיי איתו!
לא כל מי שלמדה בנפרד היא יותר דוסית או פחות רצינית.תעשי מה שטוב לך!

אני אישית נוהג לבחון את הדברים לגופו של נידון

ולא לגופו של מקום.

 

יצא לי להיפגש כמה פעמים עם בחורות שלמדו באוניברסיטה

והן היו יראות שמיים בתכלית. זה אפילו הגיע לכדי מצב שהן

דיברו במין נימת התנצלות שכזאת על מקום לימודם, ורק

מאוחר יותר, כאשר נחשפתי יותר לעולם המושגים והסטיגמות

הדייטיות, הבנתי למה הן ראו צורך לבקש ממני סליחה...

ואני מכירה בחורות שלומדות בבר אילו והן מקסימות ודוסיות ובחורות מקסימות ודוסיות בתלפיות, וגם להיפך, כאן וכאן, אז זה ממש כל מקרה לגופו.

סתם, התלוצצתי.
אבל אוניברסיטה יכולה להיות יתרון. בגלל התואר שיותר נחשב. חוצמזה אם בחורה הולכת לאוניברסיטה ונשארת דוסית, זה דווקא מראה שהיא חזקה יותר. ואם את חוששת שאת תתקלקלי, אז מה השיקול? ברור שלא.

כל עוד היא מלאה ביראת שמיים. שהיא תלמד איפה שיותר טוב לה ולא תלמד איפה שיותר טוב לאחרים.

שתעשה מה שהכי טוב לה,,

כמובן, שמה שהיא אוהבת הוא במסגרת ההלכה..

אדם צריך לעשות מה שמתאים ונכון לו,

 

אני אישית, אלמד איפה שנכון לי מבחינה מקצועית-

 

ומי שיפסול בגלל מקום לימודים-

 

אחלה, נחסך לי עוד דייט

אני בעבר עשיתי דברים לא פשוטים והשתנתי מאז הרבה. אם בחורה תשפוט אותי לפי אז אני לא ארצה אותה. אני מעניין אותי מול בחורה בבירורים אם היא בחורה 'בנאדם' מה שנקרא... כל השאר אני אשפוט כשאני אראה אותה...

אני יכול להגיד לך שהרוב לא מתייחסים לזה.
הכי חשוב שתעשי מה שנכון לך.
בהצלחה!

בכל צד יש חיסרון.

אבל אנחנו יכולים להחליט להתמקד ביתרון שבזה.

האמת שלא חשבתי על כל הדברים האלה שאמרת..

בד"כ אני 'דנה' את הבנאדם לפי מכלול אישיותו ומעשיו ולא כפרטים בודדים.

תנסי לא לדון את הבנאדם במהלך הפגישה עצמה..

 

אה ו..

מייכ מה עובר עליך?? את משוגעת! (מספיק טוב?)

אני תמיד הולך אחרי הלב. מתחשק לי להתקשר? אני מתקשר. לא מרגיש לי טוב,אז לא.

 

כנ"ל הודעות, וכנ"ל חיוכים וכו'.

 

ומה היא תחשוב על זה? ואיך היא תנתח את מה שעשיתי?

 

אם אני ינסה לחשוב על זה כל פעם אני לא אגיע לשום מקום...

צריך להמציא איזה אלגוריתם כזה שיפתור את כל בעיות הקשר. מי שמצליח, בדוק מקבל פרס נובל.

וזה הדבר היחיד שקיים באמת בעולם

קוראים לזה - הרגע הזה

ברגע הנוכח אין שום בילבולי מוח

הכל משחק.

אסור להתקשר בעצמי, כי הוא צריך להרגיש שהוא "רודף".

אסור להביא משהו טעים לפגישה ראשונה, כי אז זה מרתיע אותו.

 

אסור להיות אני.

אני צריכה להיות קשה להשגה ורצינית.

 

וכנ"ל גם הצד השני.

אם ירדוף מידי- זה ימאס

אם לא יתקשר- זה יפגע

 

אם יתלהב- ירתיע

אם יהיה מסוייג- יחשב כלא רוצה, וממילא גם היא לא תרצה.

 

 

וזה הדבר שהכי תוקע אנשים מלהתחתן. פעם שידוך היה נעשה בתוך הקהילה, וכולם הכירו את כולם. היום אנשים משחקים כמה שהם יכולים ובאיזשהו שלב זה מתגלה במוקדם או במאוחר, זה גם אחת הסיבות לניתוקים אחרי תקופות רציניות, כי די כבר כמה אפשר לשחק אותה ולהעמיד פנים, ואז אחד הצדדים אומר לעצמו וואלה אני לא מכיר/ה אותו/ אותה.

כל מהלך!

מה אכפת לנו מה זה אומר???
כיף לי?- יאללה ממשיכים.
לא כיף לי?- בואי נבדוק למה ונראה מה אפשר לעשות.
בואו נשחק את המשחק. נהיה אנחנו! איזה כיף זה.

למען האמת |מכין את עצמו למטר האבנים של בנות הפורום| זה באמת נראה כאילו לגברים מותר הרבה פחות ממה שמותר לבנות, בכל מיני מצבים והזדמנויות בקשר הזוגי...

 

איך הגדירה את זה פעם מישהי ואהבתי את ההגדרה שלה?  "כן, גבר כיום, הוא הצד המקריב יותר בקשר הזוגי, לפחות בהתחלה, והוא צריך לספוג את כל השיגעונות של האישה, שלו עצמו אסור לעשות" לייק.

 

האם זה הוגן? זה כבר שאלה אחרת.

 

האם יש לי סיכוי לצאת בחיים מכאן אחרי אמירה כזאת? אמממ... |בורח כל עוד נפשי בי|

 

ובנות - מי מכן שמסכימה איתי, אני פותח אגודת "גברים דורשים שוויון הזדמנויות בקשר הזוגי" - משו שנשמע הזוי, אבל אני מזמין אתכן להיות הפרזנטריות שלנו ולהשתתף בסרטוני הדמיה שיבהירו למה זה כל כך נחוץ .

השכר? - מי יודע, אולי תתאהבו במי שיכתוב את הטקסט? (ולא, זה לא יהיה אני. יש כותבים מוצלחים יותר בקהל אהמ אהמ).

נכון יותר מי שציטטת צודקת..
אבל זה כי אנחנו שונים במהות..

והאם את חושבת שתמי זה הוגן והגון?

יש הבדלים בין המינים.
למשל אנחנו יותר נוטות למצבי רוח, יותר חוששות מהתחלות חדשות.

לכן סביר שבתחילת קשר מותר לנו יותר דברים

ולא דיברתי על מה ממותר ומה אסור..

לק"י

יפה כתבת!
את נשמה טובה..

לק"י

ולנסות להרגיש מה אני מרגישה באמת..ולא מה הכללים ל"איך אני אמורה להרגיש".

וביננו- לא כל הבנות כאלה!
אני לא..

הרבה. דיברו פה על זה שזרימה עלולה להיות הפיתרון.
אבל- לא דיברתי ממקום של חוסר זרימה, אלא ממקום שזה מעיק יהיה מה שיהיה, התגובה שלנו (שלי, סליחה, לא כולם.. ) להתנהגויות של הצד השני, תמיד יהיה מה לא להיות מרוצים, לא בקטע של שפיטה, לא בקטע הלא זורם, אלא בקטע של: תחושה כזו שהיה מתאים לי עכשיו התנהגות אחרת..
מקווה שהצלחתי להסביר..

לק"י

להפסיק לקטר ולהסתכל החיובי!

ומי שלא נוח לה, יכולה להתקשר וללכת

 

מסכות מיוחדות לפורים

וגם אז זה לא נוח לי בפרצוף

 

 

אני אמיתי, כמו שאני, 

בזה אני שמח

את זה אני אוהב

וכזאת הייתי מצפה גם אישתי תהיה

 

 

לא אוהב משחק

כי בחורה שמגיעה לדייט כשחקנית

כנראה תהיה גם אחלה שחקנית אחרי החתונה

 

 

ואני, 

לא מתחבר לתיאטרון וקולנוע 

במיוחד שהוא נמצא אצלי בבית

 

אני אמיתי

כי אני מאמין, רוצה, ויודע

שמי שתתחתן איתי

תגלה למחרת בבוקר את אותו אדם שהיא הכירה עוד לפני

בתקופה שיצאנו

אותו אדם שישב איתה בדייט הראשון 

גם בחמישי

באירוסין

וגם מתחת לחופה

 

(כמובן שלכל שלב בקשר יש א הפתיחות שלו, אבל זה לא ממשחק ח"ו)

 

 

 

הלוואי על כולנו

עכשיו על הדרמה והתיאטרון היווני. 'תתן אמת ליעקב'!!!