פורום לקראת נישואין וזוגיות (עמוד 1283)

בע״ה עד שנה הבאה עם יותר שלג

ועם בטן...!!! בעזה

הבלחיות אוייי

איפה איש השקים?!?

יש גבול מסויים כמה אפשר להיות בל״ח.

כנראה שאין.... |אויי האומללות....|

חחחח אני משעשעת את עצמי

במיוחד אם זה מכריח אותך להוציא מהמחסן את הסווצ'רים המאובקים מבנ"ע

"שנינו יחד תחת מטרייה אחת

שנינו מדלגים על כל השלוליות
עיר בגשם שחה לנו ככה
החיים יפים - כדאי לכם לחיות!"

אני כל הלילה מתפלצת כאן מה יהיה כשאני לא אוכל להכיל את כל הרומנטיות הזו, זה טוב ככ, אבל במנות גדושות מידי, שזה עלול להבחיל..

בזכות השלג אולי לפתוח סקר סביב השאלה האם הייתם יוצאים בשלג דווקא, או דוחים מפגש שתוכנן ונפל על שלג.

אולי עוד אעשה זאת מחר, מי יודע....

שלג= כולם ילדים.

לא זוכרת איזה..

היום הסתובבתי שם וחשבתי שזה יכול להתאים

יש את הלובי החדש עם הרבה מקומות ישיבה 

אף פעם אין לי אומץ להציע

אם לא תמצאו אחד אז הנה יש לכם גם פעילות כיפית ביחד, תבנו איגלו בפארק |קופא|

תפוס פינה

בס"ד

מישהו מכיר קניון ספציפי שאפשר לשבת בו?

ושומר בא להקים אותנו
 

אבל תכלס,הכל זה עניין של נורמות חברתיות. 

גם אם לא היה מקובל שבחור משלם על הבחורה אז הוא לא היה עושה את זה...

אז אני מציעה לשלם על עצמי,אם הוא מתעקש אז אני נותנת לו.

בעיניי זה נורמה דיי מוזרה כי תכלס כשאני הולכת לבית קפה עם חברה,כמעט

אין סיכוי שאשלם עליה אלה אם כן היא חברה טובה ואני מזמינה אותה לארוחה.

ופתאום בחור שרק לפני יום גיליתי איך קוראים לו משלם עלי כאילו הוא החבר הכי טוב שלי...

דיי מוזר!

אני מבינה שהיום זה נחשב הגיוני שהבחור ישלם ויתכן שאפילו בחור שלא יציע לשלם זה יראה לי מוזר כי הוא לא בנורמה.. ואולי זה אומר שהוא לא נדיב או משו...

מה הוא ישלח יונה?

בטח שהיו טלפונים

אבא שלי לא עד כדי כך זקן..

כלומר, מגרים...

הכל מוחלט, הכל ברור, חד משמעי.. בלי ספקות ושאלות והתלבטויות... כלומר, אולי זה רק נשמע ככה, בעצם, אולי משהו שם מעוניין להשמיע את זה ככה:-/

גמלי זה קרה

בעזרתו יתברך ובהשתדלותינו

ק-קלט

יש אומרים שכשמרפים הישועה מגיעה,

בע"ה בקרוב!

ממש סחטיין על התובנות והעוצמה

בעז"ה זיוג הגון כבר השנה!

רק אל תשכח להזמין אותי לחתונה,כן...

 "הרפו ודעו כי אנכי אלקים ארום בגויים ארום בארץ".

אולי לרגל הכתיבה תוכל לעשות shift tag' ותמצא את הזווית

אמן ואמן במהרה בימינו אמן

מסכימה עם כל מילה.

וטענגענס - ממש מחזק לקרוא את הדברים שלך,
ומצטרפת לכל הברכות החמות - 

שעם ההרפיה תבוא הישועה.

בקרוב ממש!

הוא לא התכוון גם לעניין "בנותינו כזוויות מחוטבות"?

כי זה הדבר הראשון שעלה לי לראש...

בס"ד

מזל שיש כותבים/ות

בפורום...

זה ממש לא מובן מאליו,יש אנשים שאצלם זה עובד הפוך

באים בהתחלה בגישה בריאה ושמחה ולאט לאט מתחילים להישחק

כמה זמן לקח לי את שהבנתי...

ארורה המתמטיקה!!!

עשיתי חיפוש בפורום

היה כתוב באיזה שירשור שהחברה שם מתלבשים בסגנון קצת חסידי

וגם פירסמו רשימת שדכנים של כל מיני ישיבות

אז היה מספר של שדכנים מהישיבה הנ"ל (אולי הם יוכלו לספר לך יותר?)

את מוזמנת גם לעשות חיפוש, פשוט תכתבי"ישיבת מעלה אפרים"

אחי למד שם,לפי 3 שנים בערך. אני מכיר ממש מעט, הוא מכיר יותר,אבל גם הוא לא קשור לשם היום.

אם את לא מוצאת אפחד אחר אני יוכל לנסות לדבר איתו ולקשר ביניכם.

מה שכן זכור לי מהישיבה, שאפילו יותר מישיבות אחרות יש שם חבר'ה באמת מזרמים יחסית שונים ומגוונים,

כך שממידע כללי על הישיבה באמת שלא הייתי מסיק הרבה במקומך.

בהצלחה.

כשעשינו כניסות ליריחו הישיבה שם הצטרפה וראש הישיבה עודד את העניין (זה שני דברים, לעשות זה דבר אחד, אבל כשראש הישיבה תומך ברשמי בפעילות כ"כ ימנית זה מראה על אופי מאד טוב של מקום)

ומעניין יהיה לשמוע (או לקרוא) את התשובות פה.

בחור שמשחק במשחקים כאלו - זה לא נשמע טוב.

ומן הסתם לא מדובר במשחק פעם בשבוע..זה דבר שמתמכרים אליו אז יש בעיה מבחינת ביטול תורה.

הייתי מצפה לצאת עם מישהו שמבין את הבעייתיות של זה ולפחות מתאמץ להתרחק מזה.

מתארת לעצמי שהרבה משחקים הם אלימים או לא צנועים. מה שאכתוב להלן הוא בהנחה שמדובר על משחק "בסדר" מהבחינה הזו.

נפגשתי פעם עם מישהו, שסיפר שהוא משחק במשחקי מחשב. זה כן טיפה הפריע לי. אבל אני לא לגמרי בטוחה למה. אני לגמרי יכולה להבין את הכיף במשחקי מחשב, וגם אני שיחקתי קצת פעם (לא מרובי משתתפים, אבל אני יכולה לדמיין שזה אפילו יותר מעניין). למרות שאני לא משחקת במשחקי מחשב כבר כמה שנים, אני גם לא מנצלת כל שניה לעיסוק מועיל... אז אם זה העיסוק שלו בשעות הפנאי - למה לא? לא פסלתי על זה.

האמת היא, שאני נזכרת שמישהו אחר סיפר לי שכשהוא היה סטודנט הוא וחברים שלו היו משחקים... וזה ממש לא הפריע לי.

כמו כל דבר, בסוף זה תלוי במכלול האישיות...

לי זה היה מפריע,יש בזה עניין של ביטול תורה והייתי רוצה שינצל את הזמן 

לדברים יותר חשובים.

אם זה היה פעם ב..אז בסדר,אבל באופן קבוע אז לא.

וד"א אחותי קצת מכורה למשחקים האלה,יש לה אקסבוקס

אם הוא באמת מקסים זה לא מה שיגרום לי להיפרד ממנו..

ולדעתי יש הבדל משמעותי בין מחשב-סרטים,משחקי מחשב לבין תחביבים אחרים...

שעדיין מתחבר לשרתים של משחקים דומים - אני לא רואה בעיה.

אני יודע לשים את הגבולות ולעצור בכל רגע שהסיטואציה דורשת.

גם אשתי יודעת את זה, והיא בסדר עם זה. לא מתלהבת, אבל גם לא שוללת לגמרי.

היא יודעת שאני צריך את זה כדי "לנקות את הראש"... ובמצטבר, כמה שעות בשבוע זה לא נורא, במיוחד אם אחרי זה אני מתפקד יותר טוב.

ברגע שבנות יבינו שזה יותר מסתם משחק במובן הילדותי שלו אלא משהו שאנחנו צריכים, העולם יהיה מקום יותר טוב.

יש מושג שנקרא לנקות ת'ראש.

אצל בנים זה מופיע בלעשות משהו שלא דורש הרבה חשיבה והרבה אינטרקציה עם אנשים אחרים,

ולכן יכול להיות שהמשחק הוא חלק מזה.

(ב"גברים ממאדים..." הוא מגדיר את זה ככניסה למערה- הצורך להתבודד, להתאפס ואז לחזור מפוקס.)

זה קיים גם אצל בנות אבל זה מתבטא דווקא בצורך לשתף ולפרוק.

(מכליל מאוד, אני יודע).

לא היה ברור עם אתה מדבר על מישהו מכור או מישהו שסתם נהנה ממשחקים בתור ניקוי ראש.

מכור זו באמת בעיה אחרת.

ככה כיף לו לנקות ת'ראש - שיהנה.

ברגע שהתחתנו פתאום נפל לו האסימון שכל הבזבוז זמן הזה מיותר לו לגמרי!!!

מעצמו הוא ירד מזה..

(אבל הוא עדין בקטע של סרטי מד"ב/ומצוירים...שבד"כ הוא רואה במוצ"ש אחרי שכבר בילינו שבת שלמה יחד...כמובן כדי לנקות ת'ראש וכו'..ואני סבבה עמזה לגמרי ומתעסקת עם השגעונות שלי...)

אז לאותו בחור אני אומרת, שלך תדע...אולי פתאום זה כבר לא יעסיק אותו בכלל...ואני ידגיש את הפתאום!!" כי לא חלמתי שזה יעצר איך שהתחתנו..

יש לציין שכשהיינו מאורסים הוא עדין היה לגמרי בעניין...

קרה לי פעם שהמדוייט סיפר לי (בהתלהבות) שהוא משחק במשחקים כאלה (רק מדי פעם)-מה אני אגיד לכם?

אותי זה ממש לא הלהיב.מצד שני,לא זה מה שגרם לי לפסול אותו (אלא סיבות אחרות).

אני מניחה שאם מישהו היה מכור למשחקים כאלה-זה היה ממש מפריע לי.

אם מישהו משחק רק מדי פעם (נגיד אחת לשבוע) אז שיהנה לו.ואני עונה מנקודת הנחה שזה משחק צנוע בלי יותר מדי אלימות..

במחשבה שניה,איזה אדם יודה שהוא מכור למשהו?

זה יכול להיות חמוד ברמה מסוימת. לא יודעת אם זה ממש משמעותי עד כדי התייחסות שכזו.

לגיטימי, כמו כל תחביב אחר..

ואני שונא את המשחקים האלה

זה לא כמו תחביב נורמלי של קריאת ספר, ראיית סרט, ספורט, טיול, או משהו כזה, זה לבנות עולם דמיוני שלם עם מעמד דמיוני, חברים דימיוניים, וכח דימיוני. אם זה היה קורה לאורך זמן עם אחד מחבריי הייתי מדבר איתו על זה כי זה נראה לי מעיד על ניסיון לברוח ממשהו. (כמובן רק אם זה מוגזם, משחק פעם בשבוע יכול דווקא להישמע סבבה)

ברור שהתגעגענו

תעברי הלאה.

ואם אמרו כן-אז לעבור הלאה...

יכול להיות שזה בטעות או משהו

לדעתי תוך 48 שעות גג

נגיד צבא\ישיבת הסדר\גבוהה אבל זה ממשיך כל החיים. להתבגר=לקחת אחריות על החיים

וכבר כתבתי בעבר מהיכן לדעתי היא נובעת.

בערך. אבל אל תתפוס אותי על המילה

ראוי לציין שלבנות לוקח קצת יותר זמן,

ולהערכתי הגסה הן מתחילות את התהליך רק אחרי כיתה א'

תראו אותי 

ובתנאי שזה יהיה מעל גיל 20.

להתבגר זה בין השאר היכולת להכיל מורכבויות, להכיל את מי ששונה ממך, לקחת אחריות על מעשיך ולהיות מסוגל לקחת אחריות על הזולת כשנדרש.

אולי קצת לפני, מאז שהבת או הכלה מספרות שהן בהריון.

בנים נשארים ילדים לנצח, ויעידו על זה העיסוקים של בנים ודרך ההתייחסות שלהם למה שהם עושים.

בנים יכולים לקחת אחריות על כל העולם, להיות מנכ"לים של חברות עם מאות ואלפי עובדים, אבל עדיין להשאר 'ילדים'.

ההתבגרות מגיעה רק עם התואר "סבא", וגם אז לא בטוח.

בקשר לתפיסת עולם מורכבת ולא פשטנית - בערך מגיל 16.

ולהתבגר זה כמה אפיקים - יש את האפיק של הלהכיל מורכבות וזה כמו שכתבתי מגיל 16 לדעתי ויש את האפיק של להתחיל להבין מהות נישואין וזה החל מגיל 19-20 (לא שיתחתנו בגיל הזה אבל אז מבינים משמעות) ויש גם אפיק מאוחר יותר וזה הבגרות והבשלות להיות הורים ובכל מקרה גם אחרי חתונה יש זמן עד אז.

אם כבר 

משהו שאמר לי פעם ראש אולפנא 

"לעולם אל תצא עם מישהי לפני שהיא סיימה שירות לאומי

הן פשוט עדיין בראש של ילדות"

היא כתבה את זה בכותרת

אנשים מנסים לעשות הכללה לפרטים

ואחרי זה בוכים שאנשים סטיגמטים

שלא תבנה לנו עוד אחד כזה...

להתבגר זה להתנהג בצורה שקולה,כמובן שמותר להשתטות לפעמים,ותמיד צריך הומור...

אני אומרת בסביבות השיעור א'\ב' כזה או בצבא...

אחרי הצבא בטוח.. אבל גם אחרי התואר ואחרי שבחרו מה לעשות.

וגם אז הם עדיין לא תמיד בוגרים, נראה לי פשוט צורת החשיבה שלהם אחרת...

להתבגר זה לדעת להבחין מתי אתה ילדותי.

להתבגר זה לגדול במובן הפיזי והנפשי,

ללמוד מטעויות שעושים,

להשתבח

משיב ראשון אחרון...

בוגר זה אחד שהוא יציב בדרכו (סיים את מסע החיפוש אחר עצמו), שולט בעצמו, מתמודד, שקול, רציני (זה לא אומר שאסור לו להשטתות כשמותר), נושא בהשלכות מעשיו - אחראי. מממ יודע מה הוא רוצה מעצמו... חכם אולי... או שזה לא קשור דווקא לבגרות...  ... אז אולי אחד שפשוט חושב.

באיזה גיל זה קורה אצל בנים?

מהנסיון שלי, עוד לא פגשתי "בוגר" מתחת ל22. לא שזה מעיד על הכלל, אבל...

(פגשתי גם כמה בני 24 למשל, חסרי בגרות... ככה שזה באמת אידיבידואלי...)

להתבגר זה להיות עצמאי. ובאופן פילוסופי אולי אנשים באמת לא מתבגרים, אבל תכל'ס משתנה ולא בטוח קורה לכולם.

ראלי ש13, ו15-18 זה גילאי התבגרות מרכזיים, אחרי זה יש את 20 , 24, ועד 27...בהמשך כל החיים..

הוא מלמד במכון מאיר ומכון אורה,והוא שדכן

בהצלחה

|תוהה לעצמו אם השרישור הזה ישרוד|

מממ דוסית אבל פתוחה-ווש???

או בקיצור-לא סגורה על עצמה....

(למען הפרוטוקול-אני לא באמת חושב כך

שירשור זה נכתב אחרי יום ארוך ומתיש

ובלה בלה בלה בלה בלה בלה בלה בלה)

|מתרץ תירוצים|

|מגדיר את עצמו כדוס פתוח|

חחח. סתם לא. (אל דאגה לא אמרו לי את זה מעולם)

נראה לי אני הולכת לישון לפני שאני אמציא עוד שטויות ועוד אכתוב אותם!!

רציני- בוק
משקיע בעיקר באמת הפנימית -שלומפר
 

"בחור טוב כזה"-אין לי יותר מדי מה לספר עליו...

דוס-הולך עם כיפה

"כשתפגשי אותו-את כבר תביני"-לא מכירה אותו אז כבר עדיף שתחשבי לבד

"הוא  ממש דומה לך" -את שניכם אני לא מכירה 

"2 טיפות מים"-שניכם דתיים,שניכם באותו גיל,שניכם עם עיניים,אף ופה ואפילו שייכים לאותו עם

הייתה דבה!!!

המשפט האחרון בסוגרים המרובעות זה רמז?

"לא הסתדר לי וויזואלית" –הוא פשוט מכוער

"זה לא אתה זה אני" –זה אתה. ועוד איך אתה.

"אז..נדבר. מתישהו" –שלום ולא להתראות

"קלה כבחמורה" –מקפידה מאוד, שתדע!

"זה לא המראה החיצוני שלה כמו.." –הבעיה היא בעיקר במראה החיצוני שלה

"דוס אבל פתוח" –הגדרה שאינה ניתנת לפיצוח. כשל לוגי מובנה

"משקיעה בזוגיות" –בלח"ית. חולמת על חתונה מגיל 3

"האקס לא יוצא לי מהראש" –תשמע זה אבוד אני מאוהבת במישו אחר

"זה לא זה" –אין לי מושג מה ומי יהיה "זה", ואין לי מושג מה ה"זה" מכיל

"היא יפה והכל אבל.." –אבל חוץ מזה אין בה הרבה

"....בדומה" -אני מאוד אוהב את עצמי

הוא לא מספיק שרירי

(זה מה שמישהי פעם הסבירה לי)

אם לה יש שרירים ולו אין היא תרגיש המספקת ביטחון לעומתו....

אפשר לגמרי להבין אותה!!

<צ>

לא נראית משהו