פורום לקראת נישואין וזוגיות (עמוד 1308)

ירושלמית בדמי

אבל בטוח יש שם איזה פ א ר ק חחחח

חשבתי לשבת מלשון שבת המלכה....

באמת לא הבנתי מה???

לק"י

מקום סגור?

אמנם יתכן שסתם קרובים/מכרים יציעו לך - ואפשר גם לבקש מחברות נשואות שמיכרות בסיגנון שאת רוצה שישימו לב - 

אבל לפנות לשדכנ/ית זו לא "אופציה נואשת".. דרך סבירה וטובה.

פרסמו כאן לפני זמן קצר רשימה טובה.

תפני - לפי הסיגנון שמתאים לך.

לק"י

שנקראת שדכנית..

שדכניות מדהימות ומוסמכות.

מכירה אישית (אם את רוצה פירוט בכיף)

הם חבר'ה שממש שמחים לעזור

תתני להם את הפרטים שלך והם יחפשו.

תשאלי כאן אם מכירים טלפונים של כאלה

אחרי שתגיעי לכמה אולי הם עצמם מכירים שדכנים מישיבות אחרות, כמו שאמרתי, הם ממש ישמחו לעזור. 

אבל לא זכינו עדיין להתחתן ועובדים על זה.

לשמור קשר במהלך היום זה לא רק שמחליטים להתארס,

זה לדעתי צריך לקרות כבר לפני.

חוץ מזה מסכימה עם הנאמר

רגילים שהקשר הוא טלפונים פה ושם.

בעיקר כשנשואים - יש זמן מאד ברור שבוא מתראים ומדברים.

אבל חשוב גם בין לבין...

במיוחד אם יודעים שלשני היה היום משהו מיוחד.

לק"י

איזה מלחיצה..

כתבת בכזו נחרצות, אבל את צודקת..

בעולם המודרני יש ציפיה להיות מחובר 24/7. אני חושב שהיכולת לסנן שיחות/הודעות חשובה לא פחות מהיכולת להתייחס.

מי שמתייחסים אליה בזמן העבודה תצטרך לקבל אחר כך שיתייחסו לעבודה גם בבית אחר כך - מנפלאות העולם המודרני.

לגבי התלהתנצל - אני מסרב להתנצל במקרים בהם אני לא אשם או פעלתי כשורה. זה מעורר חימה לפעמים אבל נחוץ לשמור על קו עקבי.

(וגם כי אני לא יודע לשקר).

השאלה היא כמה זמן העבודה אורכת.

ויש גם הפסקות בין לבין, חשוב לנצל אותן.

אי אפשר לא לתקשר מתשע בבוקר ועד שמונה בלילה!

ואם לשני יש משהו באותו יום (כגון התחלה חדשה, ביקור אצל רופא) - 

אז צריך להתעניין!

(עבודה בבית - זה כ"כ תלוי מה העבודה...)

להתעקש לא להתנצל - לדעתי זו עקשות שמביאה רע.

ככה לא בונים שלום בבית.

(המשך דיון בנשואים?)

מותר להרים טל' מהעבודה / לשלוח הודעה כשקורה משהו שהוא מעניין, או כשצריך לעקוב, או כשיורד הלחץ בעבודה ויש קצת זמן - אבל בכלל, השיטה של השנים האחרונות שבה מחוברים 24/7 לכל דבר כל הזמן, מטשטשת את הגבולות בין הבית לעבודה וזה לא תמיד בריא.

עבודה מהבית זה סיפור בפני עצמו, שנהיה יותר ויותר מקובל עם חדירת הסמארטפונים ודומיהם לחיינו.

לא טענתי לא להתנצל.

כשטועים - להתנצל.

כשאני עדיין עומד על דעתי - אני לא חושב שנכון להגיד מילים יפות ללא כיסוי.

אבל כן תקשורת.

ואם קשה לך עם המילה "מתנצל" - 

אז להגיד "מצטער".

להראות שלמרות שאתה חושב שנהגת נכון, להצטער שקשה לה עם זה,

לפייס אותה, 

ואח"כ להסביר את עצמך ולדון מה עושים עם מקרה כזה להבא.

(אישה צריכה השתתפות, הזדהות, אמפטיה וכו' יותר מהסברים לוגיים... מה לעשות.)

(יצאתי עם מישהי שקידמה תהליך כזה, מה שלא התאים לי וגרם כמובן לחיתוך הקשר)

אפשר להצטער על אי ההבנה/על הקושי, וזה בסדר. אני לא חושב שנכון לעגל את המילים ולהגיד דבר שאינו מדוייק רק כדי לרצות.

אבל כנראה זה רק אני.

(זה נכון, וזה קשה כפליים כשגורם האשמה הוא... אתה!)

לגבי הסיום - דומני שלא טוב שבחורות מרגילות את עצמן שבהיות שהן "חושבות דרך הרגש", אז צריך להתנצל/לפייס ללא קשר לנסיבות, כדי שתרגענה ואפשר יהיה להסביר משהו..

כל אדם - איש או אשה - צריך להשתדל למעט ב"להתרגז", ואם קורה, להשתדל להחזיר את המצב לתיקנו בהקדם, בלי לצפות שדווקא השני יביע את צערו על מה שאינו אשם בו.. לעיתים זה עלול אפילו להגביר התנהלות לא ראויה מתוך תפיסה ש"אני כך" ולצפות להתנצלות..

כמובן, אדם יכול "להתנדב" להרגיע את האוירה כשצריך, זה יפה מאד. אך לא טוב להתרגל "לדרוש" דבר כזה, מתוך מה שנהיה מצוי היום להדגיש את ההבדלים בין אנשים לנשים. זה אמנם נכון - אבל יש בחירה חופשית, וצריך להשתדל להשתמש בה.

[אני כותב דווקא לטובת בחורות, שלא תחשובנה שאפשר להזניח את הצד של העבודה העצמית על איפוק וחשיבה על כך שאולי השני מרגיש לא נוח להתנהג כ"אשם" בקביעות כשזה לא כך - מתוך מחשבה שזה ה"סטנדרט"..]

אם לא יתקשרו - אז הבנות יגידו: 'הנה, הוא לא חושב עלי במהלך היום...'

ואם הם יתקשרו ויסמסו, אז הבנות יחשבו: 'אם הוא מתעניין כל הזמן, זה הרי סימן שהוא פוטנציאל של בעל מכה, כמו שראינו בהצגה ההיא של נעה אריאל...'

אז מה לעזאזל אתן רוצות שנעשה??!?

זה מחנק ולחסום כל דבר אחר בעולם של הבחורה.

אם יודעים שהייתה לבחורה איזו ביקורת, או ראיון עבודה, או נסיעה מפרכת וכדומה - 

אז מן הראוי לשאול איך היה.

לא חייבים לחכות לשיחה ה'רשמית' והקבועה שבסוף היום.

כל העניין של כמה לדבר וכו' - 

זה כבר עניין לסוג הקשר שיש וזה לשרשור אחר, אני חושבת...

אבל בגדול - 

אי אפשר להיעלם ליום שלם וזהו...

לא להתקשר כל יום כי היא ביקשה.

ואם אין חשק, אז לא לעשות פעולות מאולצות בגלל שאיזה מישהי כתבה משהו בפורום.

או בגלל שהגברת רוצה.

אין שום חובה לדבר כל יום שיחת עומק.

לדעתי זה לא בריא למרות כל הלחץ החברתי שיש פה בפורום.

מינימום, ולא תמיד בא לדבר, ואז אתה חי עם התודעה שבסוף יום אתה צריך לדווח מה עשית היום וזה מחניק את הקשר.

וגם לא תמיד יש מה לדבר, ואז מה?

אז פלא הוא לא רוצה לדבר איתי, מעניין, לא השארת לו מרחב חופשי..

מה העניין לעשות את זה?

אבל עדיין, גם שהתארסת עם מישהו לא חייבים כל יום לשוחח.

זה גם יכול לגרום לעודף..

תני לבן אדם לחיות קצת, עוד מעט תדברו מספיק.

זה לא כזה תלוי.

גם זוג נשוי, אני חותם לך, לא מדברים שיחה כל יום כל יום.

אם זה זורם מעולה,

אבל אם לא, זה לא אסון קריטי.

ששים לב,

האישה צריכה התעניינות מדי פעם אם יש לה משהו...

וזה בעיה להיעלם מהבוקר עד הערב...

(ובמיוחד אם היא מחפשת אותך.)

לק"י

וגם באנשים עצמם.

אותי למשל מאוד מרגיע שבעלי מסביר לי בהגיון מה עבר עליו ולמה הוא עשה כך וכך, גם כשאני מרוגזת.

ואני לא אצפה ממנו להתנצל בכל מצב.. תלוי במקרה.

וזה רק ממחיש שכל אחת צריכה מישהו שונה, וכל זזוגיות זה משו אחר לחלוטין, וממש אין פה כללים מסויימים..

"אני מאוד עסוקה, יש לי מה לעשות בערב"

בהצלחות, אחות!

שזה יקרה 

דווקא היום היה מוצלח..הדייט לא! 

לא קרה לי בחיים

אבל בכל זאת אני יכולה ממש להזדהות איתך

גם לי קשה לומר את ה"לא!!"

יומוצלח,נקווה שהדייט הבא יהיה מוצלח יותר

לדעתי אפשר להפוך כל דייט לחויה 

תחשבי שכל בחור מקדם אותך לחצי שלך האמיתי

זה בשם רבנים 

צריך לחזק את האופי ולומר לא כשצריך. אח"כ גם ה'כן' יהיה הרבה יותר חזק ומשמעותי. והסביבה יותר תפנים שאת את ותעריך אותך על זה ותחפש לך משהו שבאמת מתאים לך.

|מקורי|

זה היה לפחות 50....

אבל לכולם אמרתי אמן

|מצדיעה לעצמי ומחכה לישועות|

מאז שאחותי ואחי הגדולים הודיעו על זה שהם מתחתנים.

כל העיניים מופנות אליי וכל דודה וחבר משפחה מברך אותי את זה בכל הזדמנות אפשרית. אז אני עונה, בע"ה אמן וזהו.

לא לוקחת קשה ב"ה

לפעמים אני פוגש מישהו מבוגר ואני באמת רוצה לברך אותו שיתחתן.

אבל אני מבין שזה לא מתקבל כלכך טוב. השאלה מה עדיף?

לק"י

תברך עפ"י איך שאתה מכיר את האדם- ישמח אותו או יעציב.

אם יתקבל בטוב- תברך! מכל הלב!

ואם אתה חושש שדווקא לא אז תתפלל עליו/ תברך אותו שלא בפניו

ככה נראה לי. צריך להיזהר לא לפגוע באנשים ולהחליש אותם.

ומקבלת באהבה ובחיוך נעים תוך כדי שאני אומרת "אמן".

אני יודעת מאיפה תבוא הישועה?

מאז שעזבתי עת הישיבה. כל הקרובים בחרו״לאז אני שומע פעם ב...

בכל מקרה,זה תלוי מאוד ממי שומעים את זה

ובאיזו סיטואציה

יש מצבים שהברכה נובעת מאכפתיות אמיתית 

אז פשוט עונים אמן בחיוך

ויש פעמים ש........(-תשלימו לבד!)

אמן ותעשה משהו בנידון

קודם כל שכוייח על ההחלטה

את מזכירה לי את הרגע  שבו החלטתי אני לקפוץ למים..

(אני נשמעת סבתא??)

הנה כמה שיטות לייצור הצעות שעלו לי עכשיו

תבחרי מתוכם מה נשמע לך הכי ריאלי\מתאים בשבילך:

*לפנות לחברות ומכרים (שאת זה כבר עשית...)

*לפנות לשדכני המגזר (את יכולה לחפש שמות בשירשורים ישנים...)

*להרשם לאתרי היכרויות (שושבינים\מתאימים\שליש גן עדן וכו..)

וכמובן שכמו בכל דבר צריך לשמור על זהירות ולבקש מהמועמד שייתן

מספרים של ממליצים ורמי"ם\לברר עליו דרך חוק הדתיים השלובים..

*לחפש את האחד בין חברי הפורום (ע"ע שרשור היכרות ושירשור יאלה לקדם עניינים..)

*להציע למדויטים ישנים חברות שיכולות להתאים (בתקווה שהם יציעו לך בחזרה..)

והכי חשוב:להתפלל!!

ועוד משהו קטן

לפתוח את העיניים

אם את רואה מישהו שמתאים, 

לנסות לקדם עניינים

חוץ מהדברים הפרקטיים הנ"ל כדאי עבוד על המידות, להכין את עצמך,

וכמובן- להרבות תפילות!

ובע"ה תהיה ישועה בקרוב!

סתם,לא יודעת

עדיין לא נתקלתי בסיטואציה כזו

בעצם...כמעט (וב"ה זה נמנע בהפרש של כמה שניות)

מה עם זה שלידי ? הוא בכל זאת לא אוויר 

אם זו חברה של יותר מכך, הייתי אומרת לה:

תכירי, זה שמואל, כפרה עליו

לא יודע כמה עשרות פעמים זה קרה לי... (לא רק ב4 ראשונים..)

לא עם חבר מהתיכונית, אלא בעיקר עם חברים מהישיבה כרגע..

באמת שזאת לא כזאת פדיחה, אולי למי שרואה אותך,

סך הכל אני מקיים מצוה, לא? ממה יש לי להתבייש..?

פגשתי חברה מהשכונה באחת הפגישות, ישבנו בזטות כזאת שראינו אחת את השניה ועשינו פרצופים אחת לשניה.. כמובן שאמרנו שלום יפה, לא הכרנו את המדויט כי זה היה לשתינו בתחילת הדרך.

מה שכן - לפחות היה לה הטרמפ איתי הבייתה

בקיצור - נחמד!

אני לא מתפדחת אבל זה תלוי באופי

בדייט ראשון עם מישהי נתקלנו בקרוב משפחה שלי.

למרבה הפאדיחה הוא הכיר גם אותה (ליתר דיוק הוא הכיר את המשפחה שלה אבל ידע לקשר...)

והכי פאדיחה זה שכמה ימים אחרי כן נודע שגם אמא שלי מכירה את המשפחה שלה.

אמרנו לו שלום יפה והמשכנו לדרכנו,

למזלנו גם הוא מיהר לדרכו..

למזלי ישבתי על ספסל בדייט...

פשוט הורדתי קלות את הראש והחברה המשיכה ולא אמרה כלום!

אבל התפדחתי ממש ממש!!!

ועכשיו בריאה ברוך ה'. זה נחשב?

חוצמזה יש לי קצת תימה על התוצאות שלך

כי באופן כללי יש אולי 90 אחוז אנשים בעולם שמתחתנים מתישהו

אז זה לא ממש קשור לניהול....

להפך זה מוריד ל80

לא בכוונה, פשוט הזכרתי שהתחתנו או מתחתנים,וכשהזכרתי מתחתנים רק הזכרתי את עקיבא, ולא את מי שהתחתן בעבר כבר... (להבת כח) - וככה גם בהתארסו,לא הזכרתי (=כמוצי) אלא ב"מתארסים" הזכרתי את אריק שהוא הטרי טרי...

ולטענגענס - אתה מוזמן לשאול את המנהלים,אני מניח שאם הם יהיו נחמדים הם יכניסו אותך...

סמכי עליי. מכיר אותה קצת יותר ממך

כבר לא חיים,

זה נחשב?

אני פשוט קצת צינית,

זה סוג של התמודדות

לא נראלי שזה באמת יהיה רלוונטי

הייתי מאוד שמחה אם הם היו חיים.

אפילו שהם היו חולים.

בכלל בכלל אין מה לקנא...

כשארצה כבר אבקש ממשה להקים לי איזה פורום ייעודי,שאנהל, להכנסת כלה במהירות

בנות (ברובן) מצפות שהבן זוג שאיתן ינסה להרגש מה הן מרגישות..

שירגיש את האוירה...

אתם כן מסוגלים לזה... אתם רק צריכים לתרגל... ולנסות לשאול אותה... תתעניין!

ולשאול האם הניחוש קלע? ואם לא שתדייק אותך

ולפעמים קשה להכניס מחשבות ותחושות במילים..

בהצלחה

גם אני לא סובל את הנסתרות הנשית הזאת..

והם עוד קולטות אותנו מקילומטר, עם החושים האלה שלהן..

זו לא המטרה.

הן רוצות להרגיש שאתה באמת מתעניין בהם ומפעיל את כוחותיך הרגשיים למענן.

אם תגלה התעניינות כנה אמיתית רגישה ומקשיבה הם יגידו בעצמן

אכפתיות. אהבה אמיתית. זה מה שהן רוצות. שתשקיע בשבילן. ולא סתם תזרום הלאה לידן.

צדקתי בנות?

כן, זה נראה לי נכון,

אבל גם אני לא מבינה למה פשוט אנשים לא פתוחים אחד לשני ופשוט אומרים את שעל ליבם ,

וגם לגברים יש את אותה הבעיה לא לדבר על מה שמפריע להם ,אז זה הקשור לכמה פתיחות יש לזוג ולא דווקא לנשים

אז נפגשת עם בחורה שקטה, אתה לא צריך לדעת כל הזמן מה היא חושבת ומרגישה, תן לה קצת פרטיות.

אלא אם האופי הזה לא מתאים לך... בסופו של דבר תבין מה היא חושבת עליך מההחלטה שלה אם להמשיך או לא.

כדאי שתיקחו בחשבון שאנחנו גם רגילות לחברה נשית, המעבר לשיחה עם גבר הוא לא פשוט, במיוחד לא בפגישות הראשונות.

מה בדיוק היא מדחיקה? זה לא ברור לי. המילה המתאימה יותר תהיה אולי "מופנמת"?! זה שאתה לא רואה רגש לא אומר שהוא לא שם.

מהקטע הבנתי שזה לא מקסים בכלל בעיניו. הבנתי לא נכון?!

למרות שאני חושב שזה יגרום לאנשים תחושה לא טובה,

ויקבל תדמית בעייתית מהר מאוד.

אנשים לא אוהבים להרגיש עילאיים ומתנשאים כי יש להם כסף...

כי הזוג הצעיר לא ממש נמצא בעשירון העליון אלא ההורים שלו..

נראה כי גם השדכן חייב להיות מאותו עשירון

מעין 'דור ישרים' של חשבונות הבנק של ההורים, כדי לראות אם יש התאמה...

מה לעשות, יש לא מעט משפחות שזה חשוב להם...

שאדם לא יודע אם הוא נשא,

שם בן אדם כן יידע מה מצבו של הצד השני.

אלא אם כן, זה נבדק לפני שההצעה מוגשת...

(ואז כמובן הם צריכים להסכים מראש למסור פרטי חשבון

שזה מעניין...)

לכל החיים, לעומת זאת הממצאים של "דור עשירים" יכולים ליהפך ללא רלוונטים בין-רגע...

"ה' מוריש ומעשיר; משפיל - אף מרומם" (שמואל א, ב, ז)

ששכחת לשים <צ>

בעעעעעע.

להקיא.

גיסי, ממשפחה עשירה, גדל בסוג של עוני כי ההורים שלו כל הזמן דאגו לקנות עוד ועוד נכסים.

ולא דאגו לקנות אוכל ובגדים לילדים.

גם עכשיו בתור סבא וסבתא הם קונים לנכדים מתנות כמו כוס כסף..... חנוכיית כסף אנא ערף....

מה מה ילד בן שנתיים יעשה עם חנוכיית כסף לכל השדים?!??

ילד בן שנתיים רוצה צעצועים, ממתקים טיפשיים, או מקסימום בגדים....

דוד שלי, עשיר מאוד, נהיה אידיוט מרוב הכסף שיש לו.

הילדים שלו לא דואגים ללמוד כי ״יש כסף, למה צריך ללמוד?!?״

הם חיים בכלוב זהב כי ההורים שלהם לא מסכימים להם לצאת מהבית בלי רכב/מונית (הם עדין לא בגיל של רישיון)

ס י ו ט

הופכת לילד שגדל למזכרת יקרת ערך רגשית ולא רק כספית.

זו מתנה מיוחדת ולא הייתי מזלזלת

זה רק שכלול של הקונספט...

http://www.alpha.co.il/

במגזר הלא דתי אומנם אבל חשבו על זה כבר קודם..

כי אני לא מהמעמד של העשיריון העליון

בס"ד

אני יודעת שמי שמאמין בה'.......הכסף הוא אמצעי בלבד.... הפרנסה מלמעלה......... ווכסף לא קונה רגש.

נראלי שהיוזמה היא פחות בשביל המועמדים, ויותר בשביל ההורים הלחוצים שלהם, שיתנו כל הון שבעולם כדי לראות את צאצאיהם עומדים מתחת לחופה. 

מכירים את אופציית 'ללא ידיעת המועמד' (שיש למשל, ב'בנה קינך')? אז זה בדיוק העניין...

אבל מסתבר שזה אפשרי!

יש עבודה, לא?

לא נראה לי שהמשרד ישרודדד..

לאסוף פרטי חשבונות של כולם ולשדך עני עם עשירה ולהיפך.

יפתור את בעיית העוני בישראל..

אלה שנקראים עשירים, אין שום תעודה רצינית על היושר שלהם. ואין מושג אמיתי  על איזה בני אדם הם. ההליכה על הפלח הזה מסוכנת. ולו רק בגלל שמי שנקרא עשיר, לא מספק מידע על מצבו האמיתי. כך שכדאי מאוד להזהר. ולהשאר בדברי חז"ל - איזהו עשיר השמח בחלקו.

שציינת??

למה ההליכה על הפלח הזה היא באופן מיוחד "מסוכנת"? ולמה דווקא מי שעשיר לא מספק מידע על מצבו האמיתי? לא הבנתי כלל את כוונתך.

כל השאר נשמע לי קשקוש לא מבוסס.

לא במגזר הדתי, אבל יש.

ובחיים לא הייתי נרשמת.

1. לעת עתה, אני לא עומדת בקריטריונים.

2. לא חושבת שהייתי רוצה שמישהו יצא איתי רק בגלל הכסף שלי (שעדיין אין לי), ואני לא הייתי רוצה לצאת עם מישהו בגלל הכסף שלו.

הם עברו דירה לירושלים. אין לי את המס' אבל תנסי ב144, בג.שאול או קרית משה.

אנסה לענות מניסיוני הדל:

בכללי,יש אנשים שקטים בעולם

ואם זה דייט ראשון-אז בכלל הגיוני שהוא הרגיש עוד יותר מבוכה

אני אישית הייתי נותנת עוד צ'אנס לבחור

בפגישה השניה,דברים יכולים טיפה להשתנות

איך מדובבים אותו?

זה לא שאת הפסיכולוגית שלו או משו

ואם הוא יוצא לדייטים,כנראה שהוא כבר לא ילדון קטן

אבל בכל זאת,יש דברים שיכולים אולי טיפה'לה לעזור:

*להראות הערכה לבנאדם.כמובן שאני ממש לא מתכוונת

למחמאות בלי סוף וגם לא להערכה מאולצת אלא למשהו קצת יותר עקיף

(גם כותב שירים וגם אומנויות לחימה? איזה שילוב נדיר,

אז זה לא קשה לך לעמוד שעות ולטגן שניצלים כל מוצ"ש??=סתם דוגמאות הזויות)

*  הקשבה מלאה,זה ממש עושה את ההבדל.

נותן לבנאדם הרגשה שבאמת מתעניינים ורוצים לשמוע את מה שיש לו להגיד 

*לא להיבהל משתיקות!! מותר גם לשתוק לפעמים וזה לא עולה שקל ואפילו לא יוצר שריטה קטנה

ן ואני ממליצה להיפגש בפארק כך שתמיד יכולים לצוץ נושאים פוטנציאליים לשיחה ( איזה תינוק חמוד...מעניין איך הפארק פה הצליח להתרוקן כ"כ מהר?

* לפעמים קשה לאדם לספר מיד על עצמו אז אפשר לנסות לדבר על נושאים עקיפים

שגם מתוכם אפשר ללמוד על הבנאדם המון! ולקוות שזה יגרום לו להיפתח בהמשך

המון בהצלחה!!

למרות שלא יצא לי לעבור דייט מהסוג הנ"ל

(אל דאגה,אצלי היו אתגרים אחרים..)

זה בהחלט קשה להיות כל הזמן בצד היוזם ששואל שאלות

אנשים (במיוחד לחבר'ה היותר מנוסים)

יש לכם עוד הצעות?

יכול להיות שעבר עליו משהו במשך החיים שסגרו אותו וקצת יותר קשה לו להפתח.

יכולה לספר לו סיטואציות /מקרים /כל נושא שמעניין אותך ולשאול את דעתו...

תנסי עוד פגישה שניים ותראי איך מתקדם...

מקווה שעזרתי

בהצלחה!!

לק"י

בהצלחה רבה

אם בסה"כ הבחור מעניין אותך - תתאמצי קצת בשבילו,

תדובבי אותו כמה שאת יכולה, תנסי לתת לו אפשרות לדבר ולספר על עצמו,

ותאמיני לי שזה ישתלם לך, ובסוף הוא ייפתח.

(למרות שאני לא מכיר אותו, וגם אחרי הטיול היום במדבר יהודה לא נזרקה בי נבואה..)

בס"ד

חחח

בת 24...בשבת היה לי יומולדת אגב...

בחורה דתייה לאומית, מחפשת מישהו רציני, בחור יציב שלא נמצא בשלב כזה שעדיין מתלבט מה הוא רוצה מעצמו...

בחור שנראה טוב ויש לו מידות טובות ושיהיה מחובר לתורה (לאוו דווקא שנמצא כל היום בכולל) כלומר שהבית שלו והילדים שנגדל יהיו כמובן ברוח התורה.. אבל לא להיות מקובע אשמח לפניות הפלאפון שלי 05011223344 חחח עדיף להשאיר הודעה

סתם בלאגן וכאב ראש!

רעיון נחמד, ממש בעד!

באחד  השירשורים מישהו דיבר על ניסיון?

<צ>

לק"י

אז לא..

(זה קצת בלגן ולחץ עד שמגיעים להחלטה הסופית, אבל לא נורא..אין לנו ברירה אלא להתגבר).

באסה

אין לי כזו, אל דאגה