פורום לקראת נישואין וזוגיות (עמוד 1307)

כל הכבוד להם על היוזמה . יש פוטנציאל גדול עם כמות הסטודנטים הדתיים שמה ()

בשורות טובות בס"ד גדולה!

שהכי עדיף לקבל ברכה, מרב שקרוב אלייך ומכיר אותך, כי אז הוא מברך מעומק הלב, וזה מתקבל אצל ה'! אם אין לך רב שאת מכירה, אני יכול להמליץ על הרב דניאל סטבסקי שליט"א!! הוא מקובל, טוב לב ואכפתי.

העיקר, שתבדקי טוב טוב לפני שאת הולכת למקובל, כי חלק מהם מתחזים, והם גונבים כסף, ואף שמעתי ספורים עוד יותר גרועים, שלא אכתוב!!!

אם את רוצה ברכה של "ליצן". הנה אני מברך אותך: ישעיהו הנביא מתנבא "האני אשביר ולא אוליד", אחרי כל שבר, יש לידה מחודשת של כוחות ויכולות והזדמנויות. יהי רצון מלפני ה' שתצאי מהמשבר במהירה, וה' יפתח לפנייך שערים רבים של שפע וטוב!

אל תהי ברכת הדיוט קלה בעיניך

(ולא באתי להגיד שאתה הדיוט אלא אפ' הדיוט)

פלוני אלמוני בא אליו לבקש ברכה. והרוגצ'ובר לא כל כך רצה.

אמר לו אחד שהיה שם: "למה הרב לא מברך כתוב שאל תהי ברכת הדיוט קלה בעיניך, 

(ואחרי שניה של נפילת אסימון -) וקל וחומר הרב".

ענה לו הרוגצ'ובר: אז תברך אתה ולא צריך קל וחומר!

 

סבא רבה שלי היה תקופה המשמש של הרגצובר, לא בשביל כסף או משהו הוא פשוט רצה לדבוק בתלמידי חכמים.
אז סיפרו לי בשמו שפעם אחת ישבו בארוחה אצל הרגצובר הרבה ת״ח מאוד גדולים (היו באים עליו מכל רבנים מכל העולם) והרגצובר ביקש שמישהו יעשה זימון. אבל..
כולם צדיקים, כולם יודעים את התורה וכו׳..
עד שאחד אמר שכתוב ״ברוך מרדכי (היהודי)״ אז שר׳ מרדכי יברך..
הרגצובר צחק וכיבד את אותו ר׳ מרדכי שיעשה זימון.
בפעם אחרת, ישבו כולם מסביב לשולחן וכל המאכלים היו ברכת שהכל, הרגצובר שאל מה נאכל קודם? אז אחד מהיושבים אמר שצריך לאכול קודם את אחד מהמאכלים כי בפולנית זה מתחרז עם המילה קודם (או משהו כזה, לא זוכר את המילים בפולנית)
אז הרגצובר קם ואמר שזה מושב ליצים ולא רצה לחזור לשולחן..
הבדל דק בין ליצנות להתבדחות (הפרופו הרגצובר> ליצנות ובהשגחה פרטית שמעתי את הסיפור הזה בשבת)

בצפון - הרב עזרא שיינברג(צפת), הרב דוד אבוחצירא (נהריה)

 

אם בדרום - הרב יורם אברג'ל (נתיבות), הרב איפרגן - הרנטגן (נתיבות גם כן. בני ברק של הדרום מה שנקרא...)

אין עליה! היא פשוט קוראת אותך. 

מדובר בברוריה זבולוני, אחות של הרנטגן. 

היא מכונה 'הרבנית CT'...

 

גרה ליד שוק מחנה יהודה. את תצאי ממנה באורות.

אם את באה בבוקר - פשוט תכנסי ותחכי עד שיגיע התור שלך. אם את באה בערב צריך לתאם מראש בטלפון שאפשר להשיג ב144.

 

בהצלחה!!

שה' ישלח לך אור וישועה

זה בסדר,את ממש לא חייבת לפרט

ושיהיה לך בהצלחה

וגם למגיבים באישי) עזרתם לי מאוד!! אין על הפורום הזה!!!!!

גם בנים יכולים להתנהג לפעמים בצורה לא ברורה

וכמו שכתבת,אולי זה יעזור לנו (הבנות) להבין

כמה שקשה להם לחיות עם הרמזים האלה

(וסליחה על ההכללה,ממש לא כולן ככה!)

 

ושיהיה בהצלחה בפיענוח.......

 

איך לא חשבתי על זה קודם?
זה היה קצת מביך זה לא בחור
שאני יוצאת איתו אבל..
לא משנה טוב לדעת
איפה אנחנו עומדים.
או שאולי לא טוב

הגעה..

אם הם כבר נשואים, זה צריך להתפרסם בפורום נשואים טריים, לא?

שיהיה במזל ובכיף!

אתה יכול לפרסם באיזה פורום שבא לך...

 

מזל טוב!

סליחה על הביאוס ועל הדקדקנות המיותרת במילותיך

ותבואו לכתוב לי באישי שאתם מגיעים!! 

סתאמממ..

בסוף,מרוב קפיצים-השירשור הזה יגיע עד לשמים 

לא אוכל להגיע, אהיה קצת עסוקה...

 

תודה רבה ותמסרו ד"ש

מה עניין פה אשכנזים ספרדים?!?

מדובר על תלמיד חכם,גדול הדור שנפטר.

משנה לי העדה?!

 

אני באמת בהלם..

מה זה שייך לעדה?!
לא שייך לזרם ולא שייך לעדה.
כואבת את זה כמו ספרדיה.

כאשכנזיה, אני כואבת את הכאב. אבל בטוחה שספרדים שהלכו אחרי הרב עובדיה זצ"ל כנראה כואבים יותר. 

 

אבל אולי זאת רק אני. 

 

תודה למגיבים!

למהות הקשר של האדם לרב.
אני יכול להגיד על עצמי, שכאב לי הרבה יותר כשהבן של הרב עובדיה- הרב יעקב יוסף נפטר, כי הייתי קשור אליו רוחנית נפשית והלכתית, והיו לי חוויות משמעויות אתו, לעומת הרב עובדיה שלמדתי תורתו וספריו, אבל לא היה לי קשר אישי אתו.
מן הסתם יהודי ספרדי שהלך אחרי הפסקים של הרב עובדיה באש ומים, הרגיש קשר יותר אישי ועמוק ממני אל הרב עובדיה, כי על כל צעד ושעל של חייו, הוא שאל מה הרב עובדיה יגיד.
אבל ברור שיש גם כאב כללי, שגדול הדור ואשיות רוחנית נעלה הלכה מאתנו, וזה כואב לכל יהודי שקשור בלב ונפש לעמו.

בס"ד

 

[אבל אני כן רואה קצת הבדל בין ספרדים לאשכנזים....

בכל זאת הוא היה פוסק ספרדי...

אני למשל לא שמעתי עליו יותר מדי חוץ מהתבטאויות פוליטיות למינהן שלא ממש עשו רושם טוב... (לא גרמו לי לחשוב דברים רעים חלילה, פשוט זה מה ששמעתי עליו +-)

אבל מכיוון שאני מכירה ספרדים ויודעת כמה הוא כן צדיק אז כן עצוב לי אבל הרבה פחות מלאחרים...

מה גם שהוא די נפטר בשיבה טובה...]

הערה כללית,אני בכלל בכלל לא מתכוון לפתוח כאן דיון ובטח לא היום או בכלל.אבל לגבי מה ששמעת,בתקשורת הכללית הרבו לא להבין את הרב זצוק"ל בין מבורות בין מעניינים אחרים הקשורים אליהם,ולגבי אמירות בהקשר למפלגה כזו או אחרת,חשוב להבין שדבריו בודאי היו ביחס לעניינים מסויימים ולא ביחס לציבור חלילה.הוא היה רב של כלל ישראל,וגם ביטא זאת בהקשר אחר כשאמר בצורה מובהקת ש"הכיפות הסרוגות,כולם אהובים" וכו' וכך גם במשך כל שנותיו

בס"ד

 

חלילה לא אמרתי שהרב היה משהו רע...

הוא היה צדיק עצום וחלילה לי מלדבר עליו בכלל.

 

ציינתי עובדה.

ציינתי שאלו הדברים הבערך יחידים שהייתי שומעת עליהם.

לא אמרתי דבר מעבר.

 

מצטערת אם זה פגע ברגשות של מישהו...

לא התכונתי <ר>.

הרב הוא של כולנו 

כאב עצום של כולם. וגם חֶסר. ה' ירחם וינחם.

כי הרב זצ"ל היה פחות קשור לאשכנזים באופן מובהק. 

 

וראיתי בפורום אחר שמתלבטים לגבי ביטול דייט וכו'.. כנראה שזה לא כזה מובן לכולם. 

 

 

"פחות קשור",

 

אם כי יתכן שיותר "ספרדים" הלכו לאור הנהגתו והוא גם כיוון להנהגה מיוחדת של הציבור הזה.

 

[ולא התייחסתי לשאלות על "פגישות", אלא לכך שת"ח ענק ומיוחד כזה - זה צער של כולם, ללא חילוק בין "אשכנזים" ל"ספרדים"]

חסר אולי יש לכולם (גם אם הם לא מודעים לו),

אבל אתה לא כולם.

אתה לא יכול לקבוע שכואב לכולם.

בטח שלא כאב עצום.

ממנה,הלוואי ואהיה,אבל זה בודאי המקום הטבעי והבריא,שהציבור מרגיש כך

את דעתי על המשמעות של זה.

 

וכמובן - כוונתי למי שחש כך, ושזה ללא קשר אם הוא אשכנזי או ספרדי.

 

לא עלה בדעתי לחשוב שאני "כולם".. אבל מי שמחפש לכתוב כך, "ימצא" - גם בשעה כזו..

 

תהיה בריא..

 

 

ראוי שגם האשכנזים (ברור שהספרדים יעשו את זה) יבטלו את הדייטים..

 

אמנם הוא לא היה הרב שלנו, אך הוא היה גדול דור עצום בתורה, פסיקותיו היו

 

מדהימות בתוכנן העשיר ובחדותן, ביום כזה ראוי להוריד את המחיצות בין 

 

האשכנזים לספרדים בין החילונים לדתיים ובין כל חלק מפורד בעם ישראל..

יש איזשהוא סיכון שאולי זה ישפיע על
בריאותך, אז אמור להיות חשש כל שהוא..
אך אם הכל עבר חלק ללא בעיות לא הייתי פוסלת....

להקב"ה ולעם ישראל!

ההתלבטות שלך אם לתרום או לא לא צריכה להיות קשורה בדעה של בחורה שאולי תצא איתה.. תעשה את ההחלטה לבד ואח"כ כבר תמצא מי שתאהב אותך עם או בלי כליה..

כמובן שאם אתה נשוי אז כן צריך להתחשב בדעת האישה לענ"ד..

רק מעניין אותי איך הצד השני יקבל את זה, בלי שום קשר להחלטה האישית שלי...

היא זאת שמצאה חן בעיני הבחורה.. ועכשיו היא אחריה.. למי שמקבל את התרומה....?

 

מידי מסובך. אם היא תתאהב בכלייה, בכל אופן יהיה לה שכפול, כך שהיא לא תצטרך לרדוף אחריה עד לגופו של אותו חולה. אם הוא כבר תרם כליה, וזו השניה שהוא תורם, אזי אני באמת מציעה לה לרדוף אחר אותם חולים-בריאים (עכשיו זה כבר יחסית). משתלם בהחלט.

ות'אמת, אם אחליט בסוף שכן- השיקול של מה העם הגברי חושבים על זה, לא בדיוק שיקול מבחינתי.

אמנם יש בזה סיכון, אבל לא מדובר בשטות.

זה ממקום של אידיאל וזו אני (בהנחה שאחליט..).

 

 

 

אפילו דם אפשר בקושי להוציא..

שימו לב.יש פה כמה עשרות של כותבים קבועים.
מי שחושב שהוא מקבל פה מדגם מייצג של איזשהוא ציבור-לדעתי חי בסרט..

אני חושב שעיקר הסקרים זה לא הכן והלא

אלא את הסברות לכאן ולכאן

לק"י

 

(אלא אם כן, זה עלול לגרום לסיבוכים רפואיים וכו').

 

בכל מקרה- לעניות דעתי, אתה לא צריך לעשות שיקול כזה.

אם תתחיל להתלבט על דברים שחשובים לך "אם זה יגרום לבנות לא לרצות לצאת איתך"- לא תצא מזה.

חלום שלי לתרום כליה!

אבל החלטתי לחכות עד אחרי הלידות... למרות שזה לא אמור להקשות, אבל אין מספיק מחקר חד משמעי.

 

שונאת את השאלות האלה.

 

א. אמנם בנות זה "עם", אבל לכל אחת יש דעה אחרת, אין מצב שכל הבנות יפסלו על דבר כזה או אחר. תמיד תוכל למצוא את ה'מוזרה' שחושבת אחרת, ולך תדע, אולי היא זו שבסוף תהיה אשתך... 

ב. למה על כל דבר שעושים, צריך לחשוב 'איך זה יראה בעיני אחרים'?! בעז"ה הכלה שלך תגיע (בעתו ובזמנו) ותקבל אותך איך שאתה, אתה לא צריך עם כל דבר שזז לחשוב אם זה יפגע לך בשידוך או לא. תחיה את ההוווה, ואל תפזול כל הזמן לעתיד....

 

(אמנם נכתב בלשון זכר, ונראה בנימה קצת אישית, אבל:

א. שום דבר לא אישי וסליחה אם יצאתי קצת חריפה... זה יכול להטריף אותי....

ב. ההודעה מנוסחת בלשון זכר, אף פונה ונכונה כלפי שני המינים.... )

 

שבוע מבורך!!!

עכשיו קצת בעייתי מבחינה רפואית, אבל בעז"ה כשיתאפשר- אני רצה לתרום.
יעלה את הערך של הבחור ממש.

חשש?
נו שויין, ב"ה הקב"ה ברא לנו שתי כליות- אחת בשביל לחיות ואחת בשביל להעניק חיים.
לא חושבת שזה אמור להחשיש..

אתה יכול להציל מישהו ואתה מתלבט כי אולי לא ירצו להתחתן איתך?

מי שלא תרצה להתחתן איתך בגלל זה לא שווה אותך ואת המצווה האדירה שאתה יכול לעשות!

לפי מה שאת אומרת כולנו בעצם חייבים ללכת לתרום כליה כדי להציל חיים. זה הרי ממש להציל חיים...

 

 

שהבריאות שלך נפגעת מזה. אז זו הסוגיה המרכזית פה. בי הבריאות שלך תהיה גם שלה בסופו של דבר- אתם ביחד..

 

אם כלייה אחת נפגעת, אז גם השנייה נפגעת. זה לא באמת גלגל רזרבי. מצד שני, אפשר להסתדר עם 30% תקינות של כלייה אחת!

 

 

אבל הם עפים על עצמם

לכן הפסקתי לערב את ההורים שלי בנושא הזה, עם כל הרצון לעזור לי...

 

 

 

אחי, קח את זה בסבבה 

ואני ממש אוהבת את הגישה  

כמה שזה מוקדם להתחתן ולא צריך את זה עד גיל 22 וכווווו 

לק"י

 

אני לא אומרת להסכים איתם על כל דבר, אבל לפחות לשמוע מה יש להם להגיד.

(גמני צריכה ללמוד את זה..).

בס"ד

אבל ב"ה לאט לאט ההורים שלי מפנימים שבסופו של דבר אני אעשה את מה שטוב בשבילי. כמו כן יש התקדמות ממה שהם חשבו לפני חודשיים להיום.

וחוץ מזה שהם עושים זאת מאהבה ודאגה.

בעניין קשר שהיה לו...שווה להקשיב להם אם כי לא תמיד חייב לקבל את דעתם...

א-י בעז"ה

אלא רק את הפסוקים של "לכו נרננה"...

שימו לב להודעת הפתיחה בבקשה!!


שבת שלום!

 

קודם כל אפתח ואומר שבכל שבוע מחדש אני מתפעמת מכמות פרקי התהילים שאנשים לוקחים על עצמם

[כציבור. יש את שמכירים את עצמם- שלא יצליחו לעמוד ביותר מ3 פרקים,

וישנם כאלו שזמנם וסבלנותם עומדים לרשותם ויכולים לקחת יותר, או הרבה יותר]

אתם פשוט צדיקים אחד אחד!

 

אז מכיוון שב"ה מצאתי עבודה קבועה [לפחות לבנתיים] ועם וותק הנישואין הלא מכובד שלי (סתם, לא באמת קשור)

גיליתי שקשה לי לעמוד בקצב ולהספיק, לזכור, להתמיד ולעקוב...

 

החלטתי שהגיע זמני לפנות את הזכות הגדולה של פתיחת שרשורי התהילים, ולהעביר אותה הלאה.

אז באופן זמני כרגע, "ונסי" הצדיקה לוקחת את זה על עצמה לפחות לתק' הקצרה הקרובה.

 

 

יישר כח עצום לכולם, ותמיד מוזמנים לפנות אלי בכל נושא!
[שידוכים וכדו'- בטח שבוודאי!!   ]

 

המון הצלחה ורק בשורוטובות!

ננשמה!.

הרבה הצלחה בעבודה החדשה!!
וכל הכבוד על ההתמדה והאחריות
תזכי למצוות!!

מגיע לך ישר-כוח עצום על ההתמדה והשקידה להגיע למחשב בכל השנתיים (?) האחרונות כגדי לדאוג לעמ"י להתאחד בקריאת פרקי תהילים בשבת קודש ביחד.

 

הזכות ממש עליך.

 

מעריכה המון!

http://www.inn.co.il/Forum/Forum.aspx/t354301#4318129

כל הקודם זוכה. כך גם יש תירוץ.
אח"כ תשתף על הדילמה.

הייתי הולכת לזוג היותר קרוב אליי (לא גאוגרפית, רגשית)

ולזוג השני- שולחת מתנה עם חבר ואח"כ מתקשרת לאחל מזל טוב +התנצלות+ ביקור פיצויי

 

את האמת זה ממש דילמה...

לי זה קרה פעם אז לזוג אחד הלכתי לחינה (אצל מרוקאים זה בסדר גודל של חתונה אז החשבתי את זה) ולזוג השני לחתונה..

 

שיהיה במזל טוב ובקרוב אצלך!! 

מבחינה ריגשית אתה קשור לשני הזוגות באותה מידה?

מה אז?

ולחתונה של הזוג האחר..

ואם יש חינה אז יותר טוב.

זה באמת דילמה ויכול לגרום לצד השני להרגיש לא נעים...

אני מאמינה שאם מסבירים בצורה יפה ומבהירים עד כמה כן היה חשוב להגיע הזוג יכול להבין...

קודם כל אתה יכול אולי להתנחם בכך שהיא נובעת מנסיבות משמחות

דבר שני,לאן שלא תחליט ללכת,מה שלא תחליט לעשות-

תנסה לעשות את זה בלב שלם,בשמחה

בלי נקיפות מצפון וכלי מחשבות על החתונה האחרת שהייתי יכול להיות בה

 

ובאופן אישי,אם היה קורה לי דבר כזה

נראה לי שהייתי מנסה לחשוב\להתייעץ עם חברות

שמכירות לפחות במקצת את 2 בעלות השמחה

והייתי חושבת ביחד איתן: מי זקוקה לי יותר? עבור מי הנוכחות שלי תהיה יותר משמעותית?

 

אגב,אפשר גם לשמח חתן וכלה ב-7 ברכות

בס"ד

 

וחושב שאליה נפשי צריך ללכת.

 

אם הוא שרשר לנפשי כנראה שאנחנו לא אמורים להבין הכל

שולח מתנה לזוג השני וקופץ לשבכ ברכות אם מתאפשר...

שבה אני קשורה גם לשאר החברים המוזמנים.
או לקרובים נפשית וגיאוגרפית.

עשיתי את זה פעמיים בחיי (טוב, פעם אחת בתור ילדה עם המשפחה).

לפני כשנתיים הייתה חתונה של חברה טובה, ובאותו ערב חתונה של משפחה של בעלי (אנחנו מאוד קשורים לזוג הזה) אז בעלי בא לאסוף אותי באמצע והגעתי לאמצע-סוף החתונה השנייה. (היה מצחיק שהוא הגיע מחתונה של אנגלו-סכסיים עם חליפה ועניבה היישר לתוך חתונה של ביתאל-מרכז)

 

איך בוחרים?

באמת למי שאתה יותר קשור, מי שיהיה לך יותר חסר לא להיות, ומי שאתה יודע שיותר ישמח אותו שתהיה.

אם שניהם שווים מבחינתך אז תסתכל על הצד הטכני- לאן יותר קל להגיע? למי יש אפשרות להגיע ולשמח בשבע ברכות?

אולי אפילו כן לרקוד על שתי החתונות- ללכת לרחוקה יותר לחופה ולהגיע מאוחר יותר לחתונה הקרובה יותר אליך.

 

אגב, מהצד השני- ביום שהתחתנתי התחתנה עוד מישהי מהשכונה שלי והרבה חברות שלי הלכו אליה, לא אגיד לך שזה לא מבאס...

כל הקודם זוכה נשמע תירוץ טוב.. כבר קבעת שאתה הולך ואתה לא יכול לבטל

וכולן חברות טובות.

זה היה קשה להחליט!

בסוף מכיון שלא הצלחתי להחליט ..
בחרתי לפי שיקול טכני-
לחתונה אחת היה לי טרמפ הלוך חזור.
ולאחרות היתי צריכה לסוע רחוק בכמה אוטובוסים..

אבל בלב רציתי להיות בכולן..

לראשון תגיד שכבר התחייבת לשני, לשני תגיד שכבר התחייבת לראשון, ותשתחרר משניהם!!

אולי כדאי ללכת לחתונה של אלה שיותר רחוקים ולארגן עם כמה חברים שבע ברכות לאלו שקרובים יותר.... וכמובן להסביר ולהתנצל למה לא באת וכו'...

אני בטוחה שהוא לא יפגע. במיוחד אם זה אצלך בבית. זה מראה לו עד כמה אתה מרגיש קשור אליו ורוצה לשמח.

"שבע ברכות".. ועוד דבר: חבר טוב- כמה שיהיה קשה לו הוא יבין אותך..

 

אז לחתונה- לך למי שפחות יפגע (הרי שניהם חברים טובים שלך, אם הבנתי נכון) ולשבע ברכות- תהיה "פנים חדשות" ומשמחות עד מאד לחבר השני..

 

מה לעשות, זה חלק ממגבלות היותנו בני אדם- רק שבתוך המגבלות הללו אפשר להיות הכי מלאכיים שיש- דרך היחס, האכפתיות, הרצון הברור שלך לשמחם והדרך שלך לבטא אותו ולהעבירו להם בבירור. ה הכי חשוב.

 

אשריך, מה טוב חלקם של חברך שאתה חבר שלהם..

ולאן שתחליט ללכת-לך בשמחה בלי יסורי מצפון כל הערב.  

מומלץ פרק בתכניות של אסי טוביה ופולקע בנושא..

בשתי האולמות השונים של בנייני האומה...

זה היה תזמון מעולה ביותר!!

אז אני מטר שישים ובמבה..

אני מטר שבעים.

והאמת? אף פעם לא שאלתי על גובה בבירורים, אבל כל אלה שהציעו לי עד כה היו יותר גבוהים ממני...

ואחד היה ממש-ממש יותר גבוה ממני וזה היה על גבול המפחיד

 

אז ככל הנראה כן, אבל לא עם בחור מאוד נמוך ממני, נניח, 1.65 ומעלה כזה

אין יותר מידי בנים שנמוכים ממני..
לא יצא לי עדיין להיתקל בזה גם עדיין, אז לא יודעת.
כשנגיע, אם נגיע לגשר- נחצה אותו.

א. כן

ב. כן

לא

לא! הפוך!
הבחורים היום- נמוכים כולם! |מתוסכל|

אולי זה חלק מהענין של ״ירידת הדורות״- הם קטנים יותר...

האם אני גבוהה? יחסית כן (1.73-5 תלוי במצב רוח)
ואני אצא עם מישהו שמעט נמוך ממני.

ואולי פשוט האופי של הנמוכים הכי מצא חן בעיני... הייתי יוצאת ( ויצאתי) עם נמוכים, אבל זה כן היה מבאס אותי קצת. בכל אופן גם גבוהים מדי מרתיעים אותי.
והערה- אל תגזימו בנוגע לגובה שלכם לפני פגישה ראשונה!

קשה למצוא היום בחורים גבוהים... במיוחד במגזר הדתי והחרדי.

אני מוקפת בעמודי חשמל...!

סתם ככה אנחנו קוראים לבנדוד שלי וחבריו הענקיים 

 

בכל אופן יש הרבה.. לפחות ממה שאני ראיתי.

גם לי ולבני הדודים שלי קוראים עמודי חשמל

(מה אני בכלל עושה פה? |תוהה|)

מאיפה הבאת את זה?

 

לא שמתי לב לכך בכלל.. המון אצלי היו גבוהים. (אולי כי תיאמנו את זה לפני כן,? וואלה)

ר' נחמן כותב שאנשים נמוכים בד"כ יש להם תכונת נפש של נחישות לטוב ולרע, ולאנשים גבוהים יש להם תכונת נפש של איפוק לטוב ולרע. מעניין לבדוק גם את זה מדעית.
אולי לפי מה שר' נחמן כותב, בחורים נמוכים יותר נחושים להתחתן, ולכן יוצאים יותר, ובחורים גבוהים פחות נחושים, ולכן יוצאים פחות.
אולי מה שכתבתי שטויות, צריך לבדוק את הדברים מדעית.

מוסב על דברי ר' נחמן לפני ההקשר הנוכחי

כי דווקא איפכא מסתברא שכיוון שהם נחושים הם מחליטים יותר מהר לכאן ולכאן ובסה"כ יוצאים פחות

הם חותכים גם יותר מהר, ועוברים לבחורה אחרת יותר מהר. הגבוהים יותר נמרחים. אני סתם כותב את זה, לפי התיאוריה של ר' נחמן, וצריך לבדוק את הכל מדעית. אולי אני סתם מבלבל את המוח.

זה אולי הסיבה שאנו הגבוהות רואות רק נמוכים..

הוא נמוך. בניגוד לכל הבנים במשפחה שלי והגיסים שבאזור 1.80. בהתחלה, אחותי קצת נרתעה, אבל בגלל אשיותו המדהימה, בסוף היא התחתנה אתו.

אחותי התחתנה עם מישהו שנמוך ממנה בראש.

מה זה משנה?

ולא..

עד 5 ס"מ יותר נמוך, זה בסדר...

 

 

א.לא

ב.כן,אם הוא נמוך ממני ב-5\7 ס"מ-לא יפריע לי

 

א. גבוהה.

ב. כן.

לא  הפרש גדול מזה

גבוהה ולא אצא עם נמוך ממני בלי נדר

חבל לפסול על שטויות.

העדפה מוזיקלית אולי מראה על האישיות אבל בטווח הארוך לא תשפיע על הקשר יותר מדי.

 

אולי תיתן לה לצייר עץ ולפי זה תחליט אם היא מתאימה לך?

בס"ד

 

דרך ציור של עץ אפשר לדעת הרבה.

אבל זה אכן לא שיקול ]

אני לא שומעת לועזית. ואני מחוברת מאוד למוזיקה עברית. 

אני אוהבת שירים ישראלים.
במיוחד שירי ארץ עשראל משנים עברו..
ונראה לי שזה כן שייך לבנאדם.

או גלגלצ או גלי צהל או רשת ב או גלי ישראל (כשהם לא מחנטרשים שטויות)

 

 

לא קול חי ולא קול ברמה.... סורי.

 

כרגע דלוק אצלנו קול חי... ההורים אשמים

הייתי מעדיף רשת ג' כי לפחות יודעים שזה טריפה.

 

חוצמזה, הפרסומת של אפיקים... אין אותה ברשת ג

 

 

וטכנית מעולם לא הכנסתי לבית רדיו -בשביל זה יש אינטרנט לבחור איזה חדשות להכניס ואיזה לא

יש הרבה הגדרות לנבלות וטריפות...

ולהידמות למחוזות אחרים זה מעורר בחילה

 

יש מספיק במה להתגאות - ומורשת וקול חי מצליחים בזה חלקית אבל קול ברמה נשמע (כמו)בכי תמרורים...

יחסית לרשת דתית.....

 

מאוזנים!!!

 

וההתרמות האלה זוועההההה!!!!! איכככססס!!!!

 

מרחיקים את הגאולה!

והאפיקים... אלא יסטור!

לא יודע, אני בקושי מקשיב לרדיו.

חוץ מהתוכניות של ידידה וסיון מאיר - תוכניות עם חן יהודי מקורי ומתוק

לפורום צמע = צעירים מעל עשרים

ארמית? סינית? לחיצה אקראית על המקלדת?

בעיקרון הפירוש זה נראלי משהו של סופרים שמעבדים איתו את הקלף.

אבל אני מתכוון לומר שזה שאלה חרטא שאין לה חשיבות

שזה אומר עליו משהו-זה אומר שהוא בחר להאזין לרשת מסוימת...

לק"י

 

תספר על הסיטואציה ואני אחשוב על אפשרויות

טוב או רע - במחשבות האלה אני כבר לא מתערבת לה‎‎

לק"י

 

<צ>

 

היא חושבת עלי?

'כמים הללו שאדם צופה בהם.
אם הוא שוחק - הן שוחקות.
ואם הוא עקום - הן עקומות.
כן לב האדם לאדם אחר
אם הוא אוהב את זה - גם הוא אוהבו.
(ר' שלמה יצחקי)

 

 

 

(בלי קשר לנושא הספציפי כאן, זה כלל ידוע בחינוך)

ההרגשה של האהבה או השנאה מכל הלב, וזה לא ממש כמו 'מראה'.

ומזל שהיא חייזר

ותפסיק לחשוב על זה...

 

אה, וגם את תפסיקי!!

זה לא תמיד נשלט...

אל תחשוב מה אחרים חושבים עלי,

הם ממילא עסוקים במחשבות מה אתה חושב עליהם

אז גם אתה, גם נפשי תערוג וגם חזרזיר אומרים דבר?

למה שהיא תחשוב שהוא יצור או מוזר?

לא יודעת מה מצבכם,
אבל זה משפט שאדם חכם אמר לי פעם, והוא עבד בצורה מופלאה.
גם אם שניכם עסוקים ב'מה הוא/היא חושב/ת עלי?'
זה אומר הרבה -
שניכם חושבים אחד על השני.

יש איזשהו חיבור, קרבה - מרחוק.

תהיה חזק!

יפה שמעבר לכל התגובות הציניות\מוזרות

את מצליחה לזהות בשירשור הזה גם טיפה של עומק

וזאת נקודה כ"כ נכונה!

יצא לי לחשוב על זה פעם

תאמין לי, אם הם דיברו על זה
היא חושבת המון...

פשוט תזרום ותהיה אתה!

בסוף תקבל את המסקנה הסופית: "פגישה נוספת=כ/ל".

זה מן אלגוריתם כזה עם פלט של 2 אפשרויות פשוטות.. זה באמת כזה נורא?!

מצד אחד יש את המושג של "אהבה ממבט ראשון" שהוא נראה נורא אמיתי ומדהים - ומצד שני "מה שבא בקלות ייעלם בקלות.." אז מה הנכון והצודק? אפשר ללכת על אהבה ממבט ראשון...?

 

מצטרף לשאלה.

 

 

 

 

אין כלל חותך וברור לשני "המקרים" האלו תמצא סיפורים לכאן ולכאן....

אהבה ממבט ראשון לא תמיד נכון ולא תמיד אמיתי....אולי יש בזה משהו אבל בכל מקרה צריך לבדוק.

 

מה שבא בקלות והולך בקלות-קורה שאולי לא מעריכים את מה שיש לנו ביד כרגע ורוצים עוד וזה נכון להרבה תחומים.

אני מאמינה שאהבה אמתית באה עם הזמן אחרי שמתחתנים,

וכשמתמודדים עם הקשיים בחיי הזוגיות וצולחים אותם...

אז אהבה ממבט ראשון לא ממש הולך (לעניות דעתי .. )

זו אהבה שטחית שסופה להתפוגג.. 

 

בס"ד

 

כלומר מכת הורמונים חסרת היגיון? זה אפילו לא שיקול.

משיכה חיצונית? סופר הולך בקלות.

ראייה מתוך ההתנהגות שלה שהיא מה שחיפשת- הרבה דברים טובים יוצאים ככה!

ממש ממש חשוב אצלי "מבט ראשון".
אני לא מסתכל על יופי דוקא. הרבה פעמים בנות יפות ונוצצות גורמות אצלי דחייה. גם לא על דברים אחרים שטובים אצל הבחורה. אני יכול לראות בחורה, ולהגיד "וואי איזה צדיקה, אבל לא בשבילי".
אבל לפעמים אפשר לראות על אדם מסויים, שאתה רוצה להתחבר אתו. אני לא קורא לזה "אהבה", אלא מן הרגשה כזאת "בדיוק את זאת חיפשתי".
ראיתי המון בנות בכל חיי.
היו רק ארבע, שעשו אצלי את הקליק הזה: "הנה אני רוצה להכיר אותה, נראית מתאימה לי, נראית בסגנון שלי. יכול להתפתח משהו גדול".
אחת יצאתי אתה, היה מצוין. הכי מצוין, מכל הבנות שיצאתי אתן. על אף, שלא יצאתי עם כ"כ הרבה בנות. אבל בפגישה התשיעית, הרגשתי משהו שנתקע ברגש שלי, אז עזבתי.
עוד שתיים, ראיתי כל אחת במקרה, אז לא היה לי אומץ לגשת ולצאת אתן.
רביעית, הבחורה לא רוצה לצאת אתי עדיין.

שאר הבנות, שלא היה את ה"מבט הראשון" הזה, כמעט ולא התפתח כלום.

אולי יש לי בעיה, אז לכן אני רוצה ביקורת.

ולכן דווקא היא לא מתבלבלת....

 

בעיקרון, ככה היו אמורים להיות.

 

על האחרונה, תשלח אותה אלי!!!!

 

 

ואתה אתה מודע לעניין שאתה צעיר..... אז תרגיע, הכל עוד לפניך

אהבה ממפגש ראשון,

במקרה שתיארת(אם הבנתי נכון)-זאת לא אהבה שקשורה בכלל לחיצוניות

זאת מין הרגשה כזאת שקשה להסביר במילים

 

פשוט,המילה מבט נתפסת אצל אנשים כמבט שטחי (בדר"כ) 

(למרות שבעיני,גם מבט יכול להיות מבט אל מה שמעבר

משהו בנשמה....

 

 

האהבה הגדולה שאנחנו אוהבים

אכן מסמת עיננו מלראות את הפגמים שאצל האחר

 

כך שאפשרי לעשות בטעות בחירה לא נכונה

ולא מתוך שיקול אמיתי

 

אלא מתוך סינוור

 

תחילה הכרות שכלית, בדיקה האם יש בסיס איתן לקשר הזה

לאחר מכן בדיקת כמיה ותקשורות

 

ולבסוף מגיע השלב של הרגש

 

כמובן שמי שעשה בדרך אחרת אין זה משהו רע

אבל המומלץ הוא כמו שאמרתי

כך לדעתי לפחות

באהבה ממבט ראשון.

לא קרה לי עדיין. סתם רציתי לשמוע את דעתכם בעניין.

אבל אני אישית לא לוקח את זה קשה

 

מסביר פעם פעמים

 

לא רואה צורך להסביר עוד

אם היא לא מבינה

זאת כבר בעיה שלה

לק"י

 

שאחרי כל הנודניקיות הזאת עוד תרצי להמשיך איתו

שערבים הציקו לה והתקשרו שוב ושוב והיא נתנה את הפלא' לאבא שלה והוא שיחק אותה שוטר והתחיל לאיים על הערבי והפחיד אותו ומאז- שקט.

לא צריך להגיע לרמה הזאת. אבל אפשר רעיונות יצירתיים דומים

הוא ממש טען באזני שנכנס לדיכאון קליני בעקבות הזריקה, וואי זה היה מעיק... הוא היה יהודי אבל.

דוד, אבא, אח, ידיד קרוב- שיחת טלפון אחת.
(פעם אחת היו שתי שיחות מדוד שלי, כמה התחלפויות סמסים עם חברה שלי וסינון מאסיבי מצידי כדי לגרום לאחד להבין ש-די!!!! והוא נראלי הבחור שקיבל ממני הכי הרבה פרטים על הסיבה לחתיכה..)
גברים מפחדים מגברים.
אם גבר קרוב אלייך יהיה קשור בזה- מהר מאוד הבחורצ'יק יקפל את הזנב ויבין שאת. לא. רוצה!!!!!!!
מניסיון, לצערי.

אדם כואב שחושב שעוד "יש סיכוי"...

 

אז צריך לשלוח הודעה, שבצד ההערכה אליך - ברור מבחינתי שסובייקטיבית זה לא שייך. ולכן בבקשה להפסיק לשלוח הודעות - כי זה לא תורם כלום לאוירה ולא ישָנה. מעריכה -  אך לא שייך.

להיות ברורה בהירה וחד משמעית.
לומר בקצרה בלי לפרט שלא יהיו מקום לפרשנויות.
בצורהו נחרצת שיהיה ברור..

בהצלחה

כנראה שבאופן שבו את חותכת, את משאירה לו כביכול פתח תקווה.
תנסי להיות נחרצת ובטוחה בשיחה הזו.
זה בטוח יעבוד.
צריך לחשוב גם על הצד השני, להיות רגיש אליו, ולהבין אותו. וכך גם למנוע כמה שפחות מקרים כאלו. להסביר לו בנעימות ובנחרצות. לא מתאים וגם לא יתאים. זאת לא חובה אומנם, אבל מאוד יפה לתת נימוק תמציתי ללמה החלטת לחתוך. (כמובן לא לפתוח על זה דיון. אין צורך ומוטב שלא) וזה נראה לי מינימום. (שייך לבני שני המינים). ומצד שני גם לציין יתרונות ודברים שלמדת ממנו או בזכותו. בשביל ההרגשה הטובה. הרי חייב להיות שלמדת משהו בקשר, ואם לא, הגיע הזמן...

פומפה יקרה, אם זה קורה לך עם יותר מבחור אחד, כנראה שהבעיה היא אצלך ולא אצלו.
(וכבר אמרתי מה הבעיה )
בהצלחה מתוקה

(הכל לעניות דעתי כמובן)

זה נובע מ"אהבה". כוח האהבה, הוא כוח עצום. האדם שהוא מאוהב זה גורם לו לעשות דברים שמעבר לגבולות. "על כל פשעים תכסה אהבה". "אהבה מקלקלת את השורה". לפעמים פריצת הגבולות הזה, זה טוב, ולפעמים לא.

אם מדובר ב"אשיות נזקקת", בד"כ לערב עוד גבר, שיגיד לו להפסיק יועיל. אם זה נובע מ"כוח האהבה", הוא לא ירתע מגבר נוסף. במקרה הזה, כמעט ורק תפילות יועילו.

זה קרה לי לא מזמן
וזה באמת לא נעים.
כאילו,כשאני אומרת לא אני
מתכוונת לזה!!!
מה שעשיתי זה פשוט
להבהיר בצורה הכי
ברורה שאני ל-א רוצה להמשיך.
אבל בצורה ממש ממש ברורה.
אבל להזהר שלא לפגוע בצד השני!!!!!
בהצלחה!

ואם בחור היה מתארס איתך , ואחרי יומיים מבטל,

וממציא לך איזה הסבר "מציק לי" "מעיק לי",

לא היית מנסה לחזור?

והיה אומר לך,

"למה את לא יודעת לשתוק לקבל?? למה לחפור??"

 

לא בא לי לפרגן למעשה הזה.

א.לא שירשרתי אלייך.

 

ב. מה זה סיפקתי לו סיבה?,

בעיה, צריך להמציא סיבה,

אז נתתי סיבה..

"אז נכון. צריך הסבר. והסברתי!"

 

נכון זה בדיוק מה שאני אומר.

לא לשפוט.

בן אדם נותן למישהו לפתח איתו קשר, מדבר איתו על חתונה, חולמים חלומות ביחד.

ופתאום, "לא בא לי, לא מתאים לי, המצאתי לך סיבה. אז למה אתה חופר לי."

לא בא לי לפרגן על המעשה הזה.

 

יש פה פריקה וכו וכו'

איזה סיפור כואב ואכזרי עבר עליך,

כולנו מזדהים..

נכון שבמידה והיה קשר ארוך
זה קשה לחתוך ואפילו בקשר קצר
זה קשה...
אבל תכלס-מה אפשר לעשות?
צד אחד רוצה והשני לא.
הצד שלא רוצה באמת לא נעים
לו עם זה שהוא חתך אבל מה לעשות???
היא באמת לא חושבת שזה מתאים!
כמובן שצריך להתנהג מאוד ברגישות
וחלילה לא לפגוע אבל הרי לא שייך
להמשיך לצאת סתם נכון?
הצד שרצה להמשיך-ממש קשה גם לו
ואני מבינה את הכאב אבל
גם לטובת הצד הזה חייבים להיות ברורים
בהחלטה כדי שימשיך הלאה ולא יבנה על
הקשר הזה...
ואני מאמינה שהניסוח שלה היה לצורך פריקה.
היא לא באמת חושבת ש-הסברתי
עכשיו תתחפף.היא פשוט פרקה לדעתי.

"פרקה"..

 

אבל היה בחלק מהתגובות צד כזה כאילו מדובר באיזה "עבריין" ואיך "נעיף" אותו, בקצת "זלזול"..

 

וזה לא כך - מדובר באדם כואב.

 

והחוכמה היא לדעת שזה כך, ולהיות רגיש בלב - ועם זה להבהיר הכי ברור שאפשר שאין לכך תוחלת, תוך הבעת הערכה אמיתית לזולת, אך "לא שייך" לגמרי.

 

כנראה שחלק הגיבו מתוך נסיונות לא נעימים שעברו עם דברים כאלה..  באמת קשה - אבל עדיין כל מקרה לגופו. כמה שאפשר, לחלק בין ההבנה "בלב" - בלי לדבר עליה - לבין בהירות סגירת הענין.

גם לדבר בנחרצות וגם להיות רגיש ומבין בלב

מי שמסוגל לעשות את הכפילות האידיאלית הזו-אשריו!

אבל אנחנו פה מייעצים מהצד,לנו קל להגיד שככה צריך להיות

בעיני,יש בחורות מסוימות שגם ככה קשה להן להגיד את ה"לא"

אז למה לסבך אותן רגשית עוד יותר?

כך שאני יכולה ממש להבין מה שפומפה דיברה עליו

 

אני דווקא לא התכוונתי אליה, וגם לא "לבקר",

 

אלא יותר לאי-אלו תגובות שניכר שאולי "גומרות חשבון" עם מקרים דומים. אבל דווקא כש"עומדים מהצד" קל וראוי יותר לראות את הכפילות הזאת,כמו שכתבת.

בס"ד

 

אם את קוראת פה אני מניחה שאת מכירה את הברכה הרגילה שתזכי לרדת פורום אחד למטה במהרה .

 

טוב, אתחיל בזה שאני אשכנזיה [מהסוגריים למטה היה נראה שזה חשוב לך..] ואני לא התנסיתי יותר מדי.

 

אז קודם כל, יש עניין להתחתן בדומים? מאיזו בחינה? אופי? מנהגים?

יש עניין להתחתן עם מתאימים. לכל אדם מתאים דבר שונה...

יש כאלה שירצו את ההפך מהם ויש שירצו את הדומים להם. זה מאוד סוביקטיבי.

[זה בעניין אופי... בעניין מנהגים וכו' אני חושבת שזה לא אמור להוות שיקול כל כך גדול ]

 

בקשר לשוני בין ספרדים לאשכנזים-

תראי, כיום אני לא חושבת שכל מי שמוגדר כספרדי הוא עם מנטליות כזאת וכנל אשכנזים.

היום יותר מגדירים אנשים לפי מנטליות ולאו דווקא לפי עדה...

אני בכיף יכולה לומר על חברה שלי שהיא במנטליות ספרדייה למרות שהיא בכלל אשכנזיה מכל הכיוונים.

יש מנטליות ספרדית שהיא החמימות והחמולות והביחד ויש מנטליות אשכנזית שהיא יותר איפוק [לא אומר שאנחנו לא חמים אבל קצת פחות...].

אני בתור אשכנזיה עם מנטליות די אשכנזית לא אוכל להסתדר עם מנטליות ספרדית ואגיד גם למה החלטתי את זה-

אחותי נישאה בגיל צעיר לספרדי עם מנטליות ספרדית בצורה הזויה...

לא אפרט הכל אבל רק אומר שזה גרם להמון פיצוצים בינהם.

[חלק קטן גם כי הוא התייחס אלי בעע.. וכל פעם היו מבקשים ממנו להפסיק. אני והוא באותו חדר לבד במשך שעה זה ממש להוציא לנו עשן מהאוזניים..].

ואז הגעתי למסקנה שאני לא אסתדר עם מנטליות כזאת.

עכשיו זה התחזק אצלי כי אני לומדת בכיתה כזאת .

אין זה אומר שלא אצא עם ספרדים מעצם היותם ספרדים.

אבל זה כן אומר שהמנטליות לא מתאימה לי, וכמובן גם אשכנזים בעלי אותה מנטליות ממש לא יתאימו לי..

[אחד הפחדים הגדולים שלי זה להתחתן עם מרוקאי שבאמת יתאים לי אבל המשפחה שלו תהיה מדי חמה כזאת... אני נרתעת מעודף חום ]

 

בעניין פסקי הלכה שונים-

כמעט לכל משפחה יש מנהגים המיוחדים לה...

ככה שלא משנה עם מי אתחתן אני מניחה שאצטרך לשנות משהו אז לא נראה לי שזה שיקול משמעותי. 

[אגב, אחותי הפכה להיות המגן על פסקי ההלכה הספרדיים כי אצלנו כל הזמן יורדים עליהם...].

נישואין בכללי זה לעשות סוויץ' בכמעט כל מה שהכרת ככה שאני חושבת שלפסקי ההלכה יהיה אפשר להתרגל..

לא אומרת שלא יהיה קשה, זה ידרוש הסתגלות, אבל זה בהחלט אפשרי.

 

הפערים ניתנים לגישור [שוב, פערים בין מנטליות למנטליות, לא עדה לעדה כי זה כיום כבר פחות רלונטי], זה דורש רצון, אהבה ועבודה אבל כל נישואין דורשים זאת...

גם מי שמתחתן עם מישהי בעלת אותה מנטליות כשלו יצטרך לעבוד על דברים מסוימים, אחרים מזוג אחר אבל עדיין דורשים מאמץ.

זה תלוי בהתאמה ובכימיה...

אם יש את שניהם אני לא רואה סיבה שהעדה תפריע.

[מנטליות זה עניין של אופי... אם אופי כזה מתאים לך אז תפאדל.].

 

מקווה שהובנתי

ב"הצלחה.

 

בכתיבת התשובה המפורטת...

 

על ראשון ראשון:

אמן על ברכותיך ובקרוב אצל כל המצפים לישועה זו.

קיבלתי את מה שאמרת לגבי התאמה, וכן לגבי המנטליות.

לגבי המנהגים- בלבלת קצת בין מנהג להלכה...

אני שאלתי לגבי העניין ההלכתי.

 

ברור לי שכל התהליך הזה כרוך בהרבה מאוד שינויים ולכן אני שואלת:

האם לא עדיף להקל לפחות בפן הזה שקשור בכל רובד בחיינו?

 

מסכימה שרצון,אהבה ועבודה זה בסיס לבניית קשר..

ושוב תודה

לק"י

 

הרבה מהצעירים היום הם פשוט ישראלים..

לי זה באמת לא הפריע, ואף פעם לא שאלתי מה העידה של זה שהציעו לי.

אני בעצמי מורכבת משתיים..

הבנתי שמבחינה מנטלית הפערים לא הכי משמעותיים, אם כי כן יוצא להתקל פה ושם בצעירים שהמנטליות של העדה היא המנטליות שלהם.

כן, יש לי חברות שהן בנות עדה אחת עם מנטליות של עדה אחרת.

השאלה שלי היא יותר ביחס לשינוי המחייב הלכתית- האם הוא באמת משמעותי?

 

לק"י

 

אבל זה אפשרי, מכירה לפחות אחת שעשתה את השינוי הזה וב"ה נשואה באושר.

ברור לי שזה דורש, וקצת מבעס ללמוד הכל, אבל ממש לא ימנע ממני להתחתן..

(אני עוד לא עברתי את הניסיון הזה, אבל הוא בדרך ב"ה..).

 

 

ספרי לי איך מתמודדים...

 

מי שכבר זוכה להיות בתוך זה או בדרך זה משהו אחד...

השאלה אם כדאי להכנס לזה מלכתחילה?

בס"ד

 

נראה לי שכמעט כל התשובות כאן יהיו זהות...

לא פוסלים על סמך עדה.

גם בתוך עדה יש מנהגים שונים...

בספרדים יש המון סוגים...

 

מרוקאים, אפגנים, תוניסאים, טריפולתאים והרשימה עוד ארוכה...

ולכל אחד מהם מנהגים שונים ומשונים.

 

נראה לי שמתרגלים לזה...

 

לא חושבת שאפסול מישהו כי יש לו מנהגים שונים משלי...

השאלה שלי היא לא על עדות בתוך הספרדים וגם לא על המנהגים, אין בעיה עם זה.

 

העיקר הוא השוני ההלכתי בין ספרדים לאשכנזים.

מקווה שהובנתי..

בס"ד

 

הבאתי כדוגמה את זה שגם בתוך עדות יש עוד עדות וכו'...

לא משנה עם מי תתחתני הסיכויים שלא תשני כלום הם קלושים.

 

מניחה שזה תלוי אופי...

[ולמה לא? את כן שואלת על נישואין לעדה אחרת... עדה זה ספרדי\אשכנזי\תימני].

אם את חושבת ויודעת שאת ושינויים זה דבר שלא מתחבר יחד ואת ממש לא יכולה לחיות עם זה אז אף אחד לא יכול להגיד לך עם מי להתחתן, אלו הם חייך וזאת הבחירה הכי חשובה בחיים שלך.

מצד שני אני רואה בזה קצת בעיה בהכלה...

[אם זה רק מהפן ההלכתי.].

 

אבל לא אחשוב רע על מישהי שתפסול על זה...

את פשוט צריכה לראות אם את מסוגלת לשנות את כל המנהגים שלך...

מה גם שלאחר כמה שנים את כבר תתרגלי...

אבל מעצבן אותי שהרבה מהם חושבים שמי שפוסל כי היא ספרדיה או הוא אשכנזי, הם "גזענים".
בסופו של דבר זה החיים של הבן אדם והוא רוצה אותם איך שהוא התרגל ולכן הוא יעדיף להישאר בסביבות המנטליות שלו, ואין בזה שום פסול.

ואתה יודע בדיוק איך כל אחד מתנהג.

זה שהוא או היא אשכנזיה זה לא אומר שהיא כזאת וכזאת.

כי בדורנו העדתיות בקושי משנה, ויש המון ספרדים עם אופי שכנזי

והמון אשכנזים עם אופי ספרדי

וכל הכללה מכל סוג שהוא היא גרועה

ק"ו הכללה כזו שהיא ממש מטופשת ואין לה כמעט אחיזה במציאות

בס"ד

 

בשביל זה לא צריך להכיר אופי ].

יש כאלה שהמנטליות מרכזית עבורם, ויש כאלה שלא. אני לא רואה אפשרות לחרוץ לכאן או לכאן.

אני אשכנזיה שנשואה לספרדי. מבחינת המנטליות אין כל-כך הבדל, כי גם הוא אשכנזי למחצה, ועדתו היא עירקית, שהם נחשבים ל"אשכנזים של הספרדים".

מבחינת שינוי ההלכות והמנהגים - אני לא רואה בעיה. בשנה הראשונה לומדים את ההבדלים (והם לא כל-כך רבים, מסתבר) ואחר-כך לומדים אף ליהנות מהמנהגים וההלכות החדשים... אני אישית - את נוסח ברכת המזון שיניתי מיד כבר בחתונה, ואת נוסח התפילה בהמשך, כשראיתי שזה מבלבל להסתובב עם שני סידורים.

 

אני חושבת שבמקום להגדיר לעצמך את המנטליות לפי עדות, תחשבי לעצמך מה האופי שלך ומה האופי של משפחתך, ומה היית רוצה באופיו של הבחור ובאופיו של משפחתו - ולפי זה תחפשי. (למשל: משפחתיות, "מנהגים" באוכל, יחס לזוג הצעיר וכו'...)

גם כאן אין מקום של מאה אחוז. האופי של בעלי (שונה ממני בכמה מובנים, דרך אגב) מתאים לי מאוד, אבל אופי המשפחות שלנו שונה, למרות המנטליות הדומה. יש טיפה תאקלים בינינו בגלל האופי השונה של משפחותינו, אבל זה חלק מהחיים, ולומדים להתחשב ולהבין. ככה הם חיי נישואים!

בסוף חשוב המידות של האדם...

אני חושבת שלכיוון הזה קל יותר להתרגל לפסיקות וכו', ולו רק בגלל שברוב התחומים הן יותר מאפשרות. לפחות בשבילי זאת הקלה אבל לך זה לא עוזר :O

חוץ מזה, ההלכות שבהן יש הכי הרבה הבדלים משמעותיים שמשפיעים על היומיום שלך הן בתחום הנידה וכו', ואז את בכל מקרה לא מתנסה בזה לפני החתונה, ככה שמלכתחילה את מתרגלת לפסיקה של אישך, וככה יותר קל, ב"ה.

מה שכן, את תמיד יכולה לשמור על חלק מהמנהגים שלך וכו', במידה וזה מתאים לכם. אני שומרת על מנהגים אשכנזיים מסויימים בדברים שנוגעים אלי. לאישי לא אכפת בכלל, וככה הכי נוח לי.

בכל מקרה הפערים האלה ניתנים לגישור, אז אל תחששי מזה. ובעז"ה תמצאי את מי שהכי מתאים לך 

המאכלים של העדות השונות.

איך אתם מגשרים על הפער הזה??? (במיוחד כשהאשכנזיה היא האישה- אצלנו בבית אין כמעט מאכלים עדתיים).

ואתם בבית המשותף שלכם יכולים להכין מה שבא לכם..

מה גם שמנסיון שלי (בתור אחת שלא אוהבת כמעט הכל..) מאוד נוטים להתחשב בעניין הזה..

עם רצון טוב וגישה בריאה אפשר לגשר על הכל!!

 

חבל להפסיד אנשים מקסימים בגלל דברים כאלו..

כל מה שסיפרת הוא אכן עילה לפסילה...<צ>

 

כל אחד עובר דברים שונים בחייו המעצבים את דרכו הרוחנית לעבוד את הקב"ה,

אל לך לחשוש כי הדרך בה עברת תפגע בסיכוייך להקים בית מלא יראה ועבודת ה'..

 

ולשאלתך -

האם הייתם פוסלים על זה?

לא

דווקא יהיו כאלה שיעדיפו אחת כזאת!

אשרייך! :-*

ואו אני שמחה לשמוע ,אשמח לשמוע עוד תגובות!

זוהרת בטורקיז יקרה!

הסירי דאגה מליבך, יש לך סיפור חיים שיגרתי למדי ב"ה..

עצם העובדה שהתחזקת יותר ממשפחתך מראה על שאיפותייך, וכמו שנועם אמרה, רבים יעדיפו אחת כזאת 

בהצלחה! 

אינלך מה לדאוג!!!

ועדיין זה לא יפריע להם

מארבעה ילדים שלהם, יצא בן רב, ושתי בנות שהתחתנו עם רבנים, והנוסף יהודי דתי טוב, וזה כשסבא שלי גדל כאתאיסט, ולא היה להם אפילו מזוזה בבית.

בצד השני, אבא שלי גדל בבית מסורתי, ועכשיו יש לו תעודת דיינות, ומגיד שיעור בישיבה מפורסמת, בין שאר עסקיו.

אנשים יכולים לעשות שינויים גדולים בחיים שלהם!

אין מה לדאוג זה דווקא נקודות זכות.

ת'כלס אני שגדלתי כבר בבית דתי וחינכו אותי בדרך הנכונה לא הייתי צריכה להתמודד עם מה שאת חווית

וגם אם כן מי היה ערב לכך שהייתי בוחרת בדרך הנכונה?

אז את על אף הקושי והפיתויים הצלחת להתחזק- אשרייך!

אני בטוחה שאין לך מה לדאוג, בהצלחה ושיהיה בקלות ובמהירות

לא חושבת שיש לך מה לדאוג.
אשרייך שהתחזקת בכוחות עצמך
ומצאת את הדרך הנכונה
הרבה בצלחה ובשורות טובות בקרוב!

אל תדאגי, את תמצאי את האחד והיחיד שיעריץ אותך על הדרך שעברת - למעשה, כל אחד מאיתנו עבר דרכים שונות ומשונות בדרך לאמונתו ובניית ביתו. 

 

בעלך יראה אותך זוהרת בטורקיז, וגל כחול כהה יריע ויתיז - תאמרי לעצמך שכן, זה אפשרי! הכל פתוח!!! ;)

 

אני מתחתנת עם המדויט לא עם משפחתו.. אז מה עם משפחתו לא מקפידה על הכל?! כל עוד

לא יש שאיפה שביתו יבנה על התורה , ויהיה "דוסי" למה שתפריע לי הידיעה שהוריו לא הולכים כ"כ בדרך התורה..

האדם מעיד על עצמו ולא משפחתו , ברור שלא פוסלים, ואם הכל מתאים ומסתדר בינינו למה לא פשוט להתחתן וזהו.

במידה מסויימת כן מתחתנים עם המשפחה. השאלה האם הבן/בת זוג מסוגל/ת להכיל את ההורים שלו/ה שבחרו לחיות בדרך אחרת. צריך לדעת שאולי יהיו טיפה מתחים בין הזוג להורים וכדאי לנסות להכנס לכמה שפחות מחלוקות.

אבל איאפשר להאשים את הבנאדם על הוריו זה מה שה' נתן וצריך להתמודד,

מי יודע אולי הוריו יתחזקו מלראות איך בית של תורה מתנהל והם יתחזקו מצפייה בזוג

תודה לכולם על ההעינות !

צורגי-

רק אמרתי שצריך לשים לב לדברים האלה

לדעתי,כמו כל דבר-זה יכול להרתיע אנשים מסוימים

אבל אני בטוחה שיהיו כאלה שיקחו את ההתחזקות שלך כנקודת זכות 

אחרי הכל,אנחנו גדלנו בבתים "דוסים" ואת עשית את הדרך הארוכה בעצמך

חוצמזה,המשפחה שלך גם שומרת שבת אז זה מקטין קצת את הפער

 

בהצלחה נשמה!