שרשור חדש
היי אנשים, יש לי משהו להגיד..ג'נדס

 

אנשי פורום יקרים,

 

בנימה רצינית וכבדה (לצערי) כתבתי לפניכם את מחשבותיי, ואני מצהירה בזאת שאני ממש לא מתכוונת לאף-אחד אישית! זה מיועד לכולנו!

מצטערת מראש אם זה לא יהיה הכי נעים לקרוא... אז מי שלא הכי אוהב ביקרות (בונה, רק בונה!) שלא יקרא...

 

 

 

בתור חברי פורום, ולא משנה איך קוראים לו ובמה הוא מאחד אותנו, אנחנו כאן כדי להקשיב, לייעץ ולהשמיע.

 

אנחנו פונים לכאן- בין השאר- גם כדי לפתוח בפני כולם את מחשבותינו ותחושותינו הכי עמוקים והכי מעורפלים.

לא תמיד המחשבות מסודרות, ולא תמיד זה יוצא בניסוח המושלם, ולא תמיד הם יוצאים מאגניבים והכי כיף להגיב להם. 

 

אז לפני שאתם באים לענות ולהקליד כל העולה על רוחכם- תחשבו שניה, תנסחו שניה, תסננו שניה.....

דעתכם לא צריכה להשתנות! רק הניסוח... הוא יכול לשנות פלאים!

רק נסו לא לטרוף ולהרוג את הכותב... הוא בד"כ שואל/רוצה להתייעץ ממקום של מצוקה, אז גם אם לא נסכים איתו, שזה מאוד לגיטימי והגיוני, אפשר פשוט לכתוב טיפל'ה יותר נחמד. אגב- אם זה ממש קשה, אפשר לא להגיב..

 

אני מבטיחה לכם- אני גם לוקה בחסר וגם אני נופלת בזה!

אבל אולי דווקא עכשיו, בתשעת הימים, הימים שהכי קרובים לחורבן הבית (שאולי בגלל זה יה"ר עובד שעות נוספות בעניינים שבין אדם לחברו עצוב)...... ננסה להחליף אנרגיות, לכאלה חיוביות יותר, וננסה יותר לפרגן, לעודד וכמובן נמשיך לייעץ. 

רק לא נשכח שעכשיו הוא נראה לנו ניק אחד בעילום שם... אבל כנראה שעומד מאחוריו בן-אדם...

 

 

בתקווה שהכל התקבל בהבנה!

שבת שלום ובשורות טובות!!

^^^ יישר כח! קיש חצילים
אשרייך!!-משה ר-
יישר כחך. יפה וחשוב מאד.ד.
צודקתנפשי תערוג

ביחוד כאשר אנחנו נמצאים בסביבה כתובה שבה אי אפשר להבין מתוך נימת הדיבור את כוונת המשורר.

 

נושא חשוב וטוב שהועלה למודעות.

 

תודה רבה

תבורכי!

תודה על הפידבק..ג'נדס

שב"ש

יישר כח גדול!!!w.w.m.nאחרונה

אני מנצלת את הבמה להתנצל אם מישהו/י נפגעו ממני.. 

 

לא התכוונתי כמובן לפגוע באף אחד!!!

 

אני מודעת שלפעמים אני מקצינה או צוחקת ושוכחת לציין זאת... אז מי שנפגע מכך - סליחה!

 

 

 

תהילים לשבת ננשמה!

כ"א לוקח כמה פרקים שיכול להשתדל להתחייב לומר.

אפשר לומר מהיום ועד למוצ"ש.

 

יישר כח! תזכו למצוות!!

 

שבת שלום

א'-ל' בע"ה.ננשמה!
קיט'- קנ' שייטת לוקחת..ננשמה!
ל"א-נ' בעז"האנונימי (פותח)
אפשר שאלה?~א.ל

באמת שבנימה חיובית..

 

האם מזמור קיט נלקח קבוע בכל שבוע?

כי אני מאוד אוהבת לקרוא את קיט

אך רואה שכל שבוע זה נתפס עוד לפני שאני מספיקה לכתוב..

בספר הראשון הוא נתפס, אח"כ כבר מי שלוקח... ננשמה!
כן (:שייטת
קיבלתי ~א.ל
צ'- קיט' בלי נדר!תמיד בשמחה 1

בס"ד

 

אשרייכם ותיזכו למצוות!

 

(אולי זה יהיה מתאים שנגיד לעילוי נשמתו של הרב אלישיב זצ"וקל?!)

פ-פט בע"ה ב"נאהבת חינם
מצויין. נשאר: נא'- עט'...ננשמה!
נ"א-ע' בלנ"ד. שכוייח!ג'נדס
מי לוקח עא'- עט???ננשמה!
עא' - עט' בלנ"דמזקני העדה
מצויין!! ספר שני...ננשמה!

 

 

יום שבת ב"נay
ק''כ-ק''נ בלנ''ד,בעז''ה.שבת שלום!משהו משהו משהו
כמעט שבאתי לכתוב שאני אקח את קי'ט ולא את הנ''ל,אבל אמרתי שאני כבר יגיד פרקים של שבת וגם ישאיר ל'לעולם חסדו' את קי''ט... :p
:p :p
קיט' לעולם חסדו לוקחת..ננשמה!
משהו משהו.... מעבירה את יום שבת שלקחה לספר שלישי..ננשמה!
אתן שתיכן נשמות- משהו משהו!! ~א.ל
צ-קו בע"ה ב"נאהבת חינם
עושה קצת סדר..ננשמה!

בבקשה שכל אחד ישרשר לספר המתאים ולא להודעת הפתיחה.

 

תודה רבה!! ממשר יישר כח!

ספר שני: נשאר- א'- פט', קז'- קיח'.ננשמה!
קז'- קיח' נלקח.ננשמה!
בע"ה ב"נ א' -לב . שבת שלום .אדם771
מעולה! נשאר: לג'- פט...ננשמה!
ל"ג-נ' בלנ"ד בע"המעריצה של אבא
ספר שלישי- נשאר א'- קיט.ננשמה!
א'-י' בלנ"דon

ובהזדמנות זו אני שולחת מזל טוב למישהי יקרה לליבי.....אוהב

י"א-ל' בע"ה בלנ"דמעריצה של אבא
נשאר: ספר 2- נא'- פט. ספר שלישי: קז'- קיח.ננשמה!

יישר כח גדול לכולם!!

 

שבת שלום

יישר כח!! ספר רביעי....ננשמה!
קז'- קנ נלקח.ננשמה!
צ'-צ"א. שבת שלוםצפוני7
צ‏"ב-ק‏"ו (של ספר רביעי‏)‏ שבת שלום!‏משהו משהו משהו
מעולה!! ספר חמישי?!ננשמה!אחרונה
'ראש גדול' - לא רק סדרת טלוויזיה..מתוק מדבש

 

בסיעתא דשמייא!!

 

את נמצאת בבייביסיטר, הילד לא רוצה להיכנס למיטה, והאמא לא אמרה לך מתי הוא צריך לישון.
מה את אומרת? את תשאירי אותו ער עד 1:00 רק כי 'האמא לא אמרה', או שתקחי אחריות ותגררי אותו למיטה בשעה נורמלית?!..

אתה מצליח להתעורר בבוקר לתפילה בישיבה, עוד חצי שעה שיעור ראשון - כל החברים שלך בחדר ישנים.
אתה תעיר אותם כדי שגם הם יקומו, או שתלך בלי להגיד להם מילה, כי הרי 'הם לא ביקשו ממני להעיר אותם'.

--


בפרשת השבוע שלנו [מטות] כתוב:

"ויקצוף משה על פקודי החיל.. החיתם כל נקבה"
אבל פוס רגע. לא היה שום ציווי להרוג את הנקבות!
אז איך זה שמשה כועס עליהם, אם הוא בכלל לא ציווה אותם לעשות את זה?!..

הופה, שימו לב לאחד היסודות הא-ד-י-ר-י-ם, שצריכים ללוות אותנו כל החיים >>
השל"ה הקדוש אומר כאן, שבעצם זה היה ברור שהיה צריך להרוג גם את הנקבות.
אבל מה?! פקודי החיל לא עשו את זה רק בגלל שלא היה ציווי מפורש לעשות את זה.
ז'תומרת שבמקום לקחת אחריות, ולעשות מה שנכון לעשות - 
הם העדיפו 'להקטין ראש', ולא להרוג את הנשים.

ולכן משה כועס עליהם.
 

 

 

 

איך כל זה קשור לחיים שלנו?!..
אחי, ה' הביא לך שכל. אז יאללה, תתחיל לנצל אותו!
אין שום קטע להיות 'ראש קטן', לא לקחת אחריות על כלום, לא לעשות שומדבר מעבר למה שאמרו לך.
הגיע הזמן שתתחיל לחשוב. שתתחיל להגדיל ראש.
 

זה נכון בכל תחום בחיים -
גם בבית - כשאתה רואה שלאמא קשה עם כל העבודה ויש הר של כלים בכיור -
יאללה, תקח יוזמה ותתחיל לשטוף. לא צריך לחכות עד שיבקשו ממך.
גם בעבודה - אל תחכה רק להוראות מפורשות. אתה רואה שצריך לעשות משהו - קום ותעשה.
וגם עם החבר'ה - את רואה שלחברה שלך קצת קשה בזמן האחרון -
אז לכי אליה, תשאלי מה העניינים. תתענייני. אל 'תקטיני ראש' ותחכי שהיא תפנה אלייך - אלא תראי לה שאת שם בשבילה. תעזרי לה.

 

אחים שלי, 
במיוחד בחופש, שב"ה יש לנו כ"כ הרבה זמן פנוי -
הגיע הזמן שנתחיל לחשוב קצת מעבר לעצמנו. הגיע הזמן שנתחיל לקחת אחריות גם על הסביבה שלנו ולתרום לה.
ככה נוכל בעז"ה להפוך את העולם הזה למקום שטוב יותר לחיות בו 
שבעז"ה תהיה שבת שלום ומבורכת לכ--ל עמ"י!! 

צודקת!נפשי תערוג

שכוייח, כל הכבוד!

 

אבל צריך לזכור שאין הדבר נכון תמיד.

 

לדוג' במלחמת שאול בעמלק, הגדלת הראש היא זאת שגרמה לכל הבאלגן.

הציווי היה: "עַתָּה לֵךְ וְהִכִּיתָה אֶת-עֲמָלֵק, וְהַחֲרַמְתֶּם אֶת-כָּל-אֲשֶׁר-לוֹ, וְלֹא תַחְמֹל, עָלָיו; וְהֵמַתָּה מֵאִישׁ עַד-אִשָּׁה, מֵעֹלֵל וְעַד-יוֹנֵק, מִשּׁוֹר וְעַד-שֶׂה, מִגָּמָל וְעַד-חֲמוֹר. "

 

ולעומת זאת מה שקרה בפועל

"וַיַּחְמֹל שָׁאוּל וְהָעָם עַל-אֲגָג, וְעַל-מֵיטַב הַצֹּאן וְהַבָּקָר"

 

וחלק מהמפרשים מסבירים שהם ריחמו הצאן משום שהם חמדו אותם לעצמם ותירצו את זה, זה סך הכל צאן, מה כבר יכול לקרות מהם? כנ"ל על אגג, הוא לבד בעולם, מה יקרה ממנו

אך בסופו של דבר מתברר שמאותו הלילה שאגג נשאר בחיים, יצא ממנו המן האגגי, ועד היום אנחנו סובלים מזה.

והצאן היו מכשפים ששדימו את עצמם לצאן.

 

 

 

 

 

נכון שהדבר לא נכון תמיד.מתוק מדבש

בסיעתא דשמייא!!

 

אבל לעניות דעתי המקרה של שאול קצת שונה מכאן.
כי במקרה שהבאת היה ציווי מפורש להרוג את הצאן, הבקר ואת אגג - ושאול החליט פתאום מעצמו שהוא לא הורג אותם.
הנקודה פה היא שכשה' מצווה אותנו לעשות משהו מסוים - אנחנו פשוט לא יכולים להחליט שזה לא הגיוני. כי אם אנחנו עובדים את ה' אנחנו חייבים לעשות מה שהוא אומר, ולעזוב ת'שכל.
ובגלל זה המעשה של שאול נחשב לחטא ענק [חטא = מלשון להחטיא את המטרה - שהיא לעבוד את ה' בלי שום שיקול אישי..]

 

ז'תומרת שבשורה התחתונה -
אני לא יכולה להחליט פתאום שמבחינת השכל שלי הגיוני ללכת ולגנוב עכשיו (זוכרים את רובין הוד? ) -
כי כתוב במפורש - 'לא תגנוב'.
אבל בדברים 'אפורים', יענו דברים שאין ציווי מפורש לעשות אותם או לא,
צריך להפעיל שיקול דעת ולהשתמש בשכל שלנו, להגדיל ראש, ולעשות את הכי טוב והכי נכון לכולם.


מקווה שהובנתי
שבת שלום ומבורכת לכל עמ"י!!

אז איך אתה מסביר אתאלעד123

וַיֹּאמֶר שְׁמוּאֵל--כַּאֲשֶׁר שִׁכְּלָה נָשִׁים חַרְבֶּךָ, כֵּן-תִּשְׁכַּל מִנָּשִׁים אִמֶּךָ; וַיְשַׁסֵּף שְׁמוּאֵל אֶת-אֲגָג לִפְנֵי יְהוָה, בַּגִּלְגָּל

שאלה יפהנפשי תערוגאחרונה

תפתח את התנ"ך בשמואל א' פרק טו' (בכווונה אני אומר לך לפתוח ולא מצטט, בכדי שתראה שם את סדר התרחשות הדברים)

 

שמואל מצווה את שאול לצאת למלחמה בעמלק ולהשמיד את כולם.

שאול מגיע לשדה הקרב, ומרחם על אגג מתוך מחשבה שאגג לבד בעולם לא יכול להזיק.

אגג נשאר חופשי בביתו 

למחרת שמואל תופס את אגג והורג אותו.

 

אך המדרש מספר שבלילה שאגג היה חופשי בביתו, הוא בא על שפחה, ומאותו הזרע יצא המן (לאחר כמה דורות)

 

 

רוצים לעזור לחברים\ות שלכם בהכרויות ??אנונימי (פותח)

 

מי שמעוניינים לדאוג להכרויות לחברים\ות שלהם

מוזמנים להצטרף לארגון התנדבותי ארגון קשר

בזכות המתנדבים והמתנדבות בארגון התחתנו כ 50 זוגות !!

 

מפגש קרוב יתקיים ביום שלישי הקרוב בבר אילן

 

לפרטים נוספים על הארגון , איך מתקיימים המפגשים וכו'

http://irgun-kesher.blogspot.co.il/

 

נ.ב לא מדובר במפגשי הכרויות..

אבל זה לא ממש שווה..כי מי שאין לו חבר/ה שם...תל אורות

אז הוא פשוט לא יכול להירשם לשם כמדוייט...,מבולבל

לכן את וחברותייך מוזמנות להצטרף ולדאוג לחברותיךאנונימי (פותח)אחרונה
דבר תורה לפרשיות מטות מסעיחלום חלומותיי

 

בס"ד לע"נ של משה מנחם בן צדוק ז"ל

 

דבר תורה לפרשיות מטות מסעי

מבוסס על מעט מן האור של הרב חנן פורת זצ"ל


 

בסוף ספר במדבר – ספר הדרך שבין ארץ מצרים לארץ ישראל מופיע הביטוי של "דבקות" כדי לתאר הקשר בין האדם לארץ ישראל: כי איש בנחלת מטה אבותיו ידבקו בני ישראל” (במדבר לו, ז) ועוד: כי איש בנחלתו ידבקו מטות בני ישראל” (שם, ט). מה אנו לומדים מהביטוי הזה? לכאורה, ארץ ישראל אינה אלא אדמה, דומם ובמה שייך הביטוי "דבקות" בהתייחסות אליה?

הביטוי "דבקות" מופיע בתורה שלוש פעמים כדי לתאר קשרים מאוד מסוימים. נראה מה יתן ללמוד מההופעות האחרות מביטוינו ונפיק את לקחנו עבור יחסנו לארץ ישראל. הפעם הראשונה שביטוי מופיע זה בתחילת ספר בראשית: על כן יעזב איש את אביו ואת אמו ודבק באשתו והיו לבשר אחד” (בראשית ב, כד). כאן הביטוי "דבקות" מתאר את החיבור הטהור בין איש לאשתו. רש"י מסביר ש"הוולד נוצר על ידי שניהם ושם נעשה בשרם – אחד". זה ברור שרש"י לא בא לתת לנו שיעור בביולוגיה, אלא אומר לנו דבר עמוק מאוד. הדבקות ביניהם אינה חיבור רגעי אלא היא הופכת אותם להוויה אחד לאורך כל החיים – הוולד הנולד.

הביטוי "דבקות" גם מופיע בספר דברים ביחס בינינו לרבש"ע: “את ה' אלוקיך תירא אותו תעבוד ובו תדבק ובשמו תשבע” (דברים י,כ). הקב"ה הנו המקור של כל חיים: כי עמך מקור חיים, ואורך נראֶה אור” (תהלים לז, י). גם בדבקות בין אדם להקב”ה, הדבקות מבטאת קשר חיי שממנו האדם יונק את כל חיותו: “ואתם הדבקים בה' אלוקיכם חיים כולכם היום” (דברים ד,ד). להידבק בהקב"ה זה להידבק ממקור החיים, וגם כאן הדבקות הזאת אינה רגעית אלא בכל אורך הזמן, כפי שמסביר הרמח"ל במסילת ישרים: “והנה תכלית המידה הזאת הוא להיות האדם מתדבק כך אל בוראו בכל עת ובכל שעה” (בביאור חלקי החסידות).

מהדבקות בין איש לאשתו ומהדבקות שבין אדם לבוראו, אנו לומדים שהדבקות היא קשר חיים לכל אורך הזמן. גם כך הוא הקשר בין כנסת ישראל לארץ ישראל, הוא קשר חיים בכל עת. זה דווקא על הקשר הזה שמר"ן הראי"ה קוק פותח את ספרו אורות: “ארץ ישראל איננה דבר חיצוני, קנין חיצוני לאומה, רק בתור אמצעי למטרה של ההתאגדות הכללית והחזקת קיומה החומרי או אפילו רוחני. א"י היא חטיבה עצמותית קשורה בקשר חיים עם האומה, חבוקה בסגולות פנימיות עם מציאותה”. ארץ ישראל אינה רק ארץ כמו שוויץ או ארצות הברית, אלא מקור החיים שלנו היא זאת שמזינה אותנו.

רגילים לשמוע, שרק כשנשואים, ומבינים את מהותה של אהבה בין איש לאשתו אז אפשר להבין באמת מה זאת אהבת ה'. לענ"ד גם האהבה כלפי א"י מוצרכת כדי להבין אהבת ה', כי א"י היא המקום שחפץ בהקב"ה שנדור עליו (הקב"ה לא הוציא אותנו ממצרים על מנת להפזר באומות העולם), ורק עליה יכולים לקיים את רוצנו במלואו ולקבל עול מלכותו בצורה מלאה, כפי שמצינו אצל חז"ל (כתובות קי"א: “כל הדר בא"י דומה כמי שיש לו אלו-ה, וכל הדר בחו"ך דומה כמי שאין לו אלו-ה”.


 

שנזכה לדעת לעבוד על שלוש הקשרים האלה על מנת להידבק בהם,

שבת שלום 

ללא-אמיצים שבינינוגן נעול

ישנן כאן כ"כ הרבה שאלות המיועדות ל"אמיצים ואמיצות", אז כדי שתוכלו גם אתם לענות עליהן, הנה מאמר של הרב קוק - "להוסיף אומץ": http://he.wikisource.org/wiki/%D7%91%D7%99%D7%90%D7%95%D7%A8:%D7%9E%D7%90%D7%9E%D7%A8%D7%99_%D7%94%D7%A8%D7%90%D7%99%22%D7%94_-_%D7%9C%D7%94%D7%95%D7%A1%D7%99%D7%A3_%D7%90%D7%95%D7%9E%D7%A5

 

(מעניין. נראה לפי הרב קוק שאומץ הוא אמונה בדבר מה וההתמדה בו, קצת מזכיר את "לאכס" של כתבי אפלטון:

"- סוקראטס: נסה-נא איפוא גם אתה, לאכס, בענין אומץ הלב לומר מהו אותו כוח-הפעולה האחד הנקרא בהנאה ובצער ובכל מה שהזכרנו זה-עתה "אומץ-לב".

- לאכס: הוא נראה לי להיות התמדת-מה של הנשמה, אם יש להביע את טבעו של אומץ-הלב שבכל העניינים."

עזבו שבסוף הם מפריכים גם את הטענה הזו, זה רק בשביל הרעיון.)

 

נו, עכשיו כשכולנו אמיצים מספיק אין טעם יותר לפתוח ב"שאלה לאמיצים/אמיצות"...חיוך

לגיטימי??שמואלג

 

האם אתם מתאימים?

 

עידו בנבג'י
עדכון אחרון: 09:46 , 16/07/2012



רב הישיבה באלון מורה, הרב אליקים לבנון, מאמין שמצא את הדרך לגלות האם הקשר הזוגי בו נמצאים מתאים גם לחתונה. באמצעות טופס מיוחד שניסח הרב לבנון, יגלו בני הזוג הצעירים אחרי 6-10 פגישות האם הם מתאימים לקשר רציני, האם יוכלו להקים יחד בית, והאם הם מקפידים במידה מתאימה על המצוות והתפילות

 




בישיבתו באלון מורה פיתח רב השומרון, אליקים לבנון, דרך מקורית לתמרן בין המתירנות החילונית לשמרנות החרדית. פרופיל 100 - טופס התאמה לזוג הדתי המתחיל - הוא המבחן שיקבע האם מדובר בקשר עם פוטנציאל חתונה.

 

דוידי בן ציון, תלמידו של הרב לבנון, עבר אותו בהצלחה. "השתחררתי אחרי 4 שנים בצבא והתחלתי להיפגש עם בחורות לקראת נישואים, והטופס הזה של פרופיל 100 נתן לי את היכולת לעשות סדר מבחינה שכלית, ולהתקדם עם זה בצורה מושכלת", שיתף בן ציון.

 

הטופס, שכל צד ימלא בנפרד, מציג סדרת אמות מידה שהשניים צריכים לבחון:  "פרופיל 100 הוא דף עבודה לבחור או לבחורה, המעונינים לברר לעצמם, האם קשר של היכרות הוא קשר יציב היכול לעלות לקשר של הקמת בית. לכל אחד יש ציפייה לרמה של יראת שמים. האחד רוצה אשה שתקפיד על קלה כבחמורה, תתפלל לפחות שתי תפילות ביום, תקפיד על הכשרים ברמה גבוהה. האחר, ירצה דווקא אשה שתסתפק באמירת מודה אני בבוקר, ואולי תפילת עמידה בשבת. כן ביחס לבחורה - יש שתרצה בעל שרוב ימיו בתורה ובתפילה. ויש הרוצה בעל עובד, וקובע עיתים לתורה בשיעור שבועי אחד". 

רמת היראת שמים של בן ציון תאמה, ככל הנראה, לזו של בחירת לבו. "אני מאוד מרוצה מהתוצאה, אוהב את אשתי ומבסוט מהבת שלי, וצופה קדימה", סיפר, "אני מאחל לכל עם ישראל שיצליחו להקים בעזרת השם בתים ישרים".

 

לקראת סיום, על כל צד במערכת היחסים לנסות ולנחש כיצד הוא נתפס בצד השני: "האם היא רואה בך בעל חזק, מוביל? האם היא רואה בך בעל אשר ינהיג אותה ואת ביתכם המשותף?". ואם השבת בחיוב לשאלות האלה, נותר רק לאחל - שיהיה במזל טוב.

 

 

(מקור: אתר גל"צ)

זה יגרור בעיה אחרתמשה
נסיון מעושה 'להתאים את עצמך לשוק', וליצור תדמית. שמתאימה לכלי המדידה השונים במקום לאישיות הרלוונטית.
בין הזמניםרונית הבדרנית

דחוף מתי הבחורי הישיבות יוצאים לבין הזמנים, ממחר?

בעיקרון מאחרי ט באב,רחלקה

בעזהי"ת.

 

וחוזרים לישיבות (זמן אלול) בר"ח אלול.

אבל שמעתי על ישיבות שיוצאות לבין הזמנים באמצע שבוע הבא...

בגדול - מי' באב (יום שני).קיש חצילים

כעיקרון (כפי שכתבה רחלקה, יש יוצאי דופן מסויימים) הזמנים מסודרים כך:

 

זמן קיץ: א' באייר עד ט' באב.

 

זמן אלול: א' אלול עד י' תשרי.

 

זמן חורףא' חשוון עד א' ניסן (לא כולל).

בדרך כלל בתשעה באבנפשי תערוג

בדרך כלל הישיבות יוצאות לאחר תשעה באב לבין הזמנים

יש כמה ישיבות שיוצאות לפני השבת משום שהיא מתחברת עם תשעה באב.

ישיבות אשכנזיות אחרי הצום , ספרדיות בז' או בו'יוסלה קמצן (קדוש?)אחרונה
כשנראה שיש פער גדול במנטליות...בשמחה

כמה הייתם נותנים לזה צאנס?

 

חוזר בתשובה ודתייה+ עדות מאד שונות במנטליות+ אופי החלטי, דעתני  ובולט, לעומת אופי יותר מתלבט מהסס וחושב..

 

ואיכשהו בכל זאת יש זרימה ורצון להמשיך ולהכיר.

 

חוששת שזה מתכון לפיצוצים...

אומרים שלפעמים דוקא הפכים נמשכים אחד לשני..יעל מהדרום

השאלה- כמה זה מפריע? והאם זה דורש שינוי רציני אצל שניהם (שינוי שלא בטוח יגיע)?..

תראיג'נדס

זה תלוי בכם. אין לאף אחד תשובה נחרצת...

 

בעיקרון- כן אפשר לומר שכשיש פער גדול מדי אז גם קשה יותר לגשר בין שני הצדדים... 

 

אבל זה הכל קישקוש-בלבוש אם אתם מרגישים טוב עם הקשר! זרימה- לדברייך. 

 

אני אישית הייתי חושבת על זה, ברור. אבל כנראה שהייתי רוצה להמשיך.. (כנראה- כי אני לא עומדת במקומך..)

 

ב"הצלחות ושבוע טוב!

אני גם בדיוק שואלת את השאלה הזו..תהילונת
צריך לבחון בזהירות..ד.

עד כמה זה משפיע ביחס בין האנשים, כמה זה מורגש.

 

כמה ה"דעתני" מתחשב ומוכן גם להאזין וכו'. כמה מקבלים באמיתיות האחד את השני.

 

זה לא "מתכון" - כי נישואין זה ספציפי, אבל בוודאי שזה דבר שיכול להיות בעייתי לעיתים. לכן צריך לשים לב היטב.

ד. קלעת בול..בשמחה

הדעתני התברר כלא מתחשב, וכמשמיע ופחות מאזין.

 

כמובן זה לא מכליל על כל הדעתנים, אולי זה תלוי כמה זה מוחצן..

 

אכן,ד.

התכוונתי שצריך לברר לגבי ה"דעתני" הספציפי הזה..

 

וזה אולי פחות תלוי ב"מוחצן" כמו בנכונות לשמוע ולהתחשב בין מוחצנות למוחצנות..

 

ואם "התברר כלא מתחשב" - אז מסתבר שצריך עוד יותר "לבחון בזהירות"..

נראה ליבשמחהאחרונה

נראה לי שמוחצנות של תכונה יכולה ללמד על הדומיננטיות שלה באדם. במקרה הזה- דעתן שמבליט את זה, יכול  מלמד (בדיעבד אני מבינה את זה) שיהיה קשה להותיר מקום של כבוד לאחרים..

דווקא הפכים נמשכיםשושנהא

ולא מבהיל אותי השינויים.

כן צריך להתתבונן על הדברים ולראול אם ביום יום ובדברים המהותיים יש קו משותף

 

זה אפשרינפשי תערוג

צריך לבדוק את הרצון האמיתי בקשר וכמה אתם מוכנים להשקיע בו

עם השקעה מתאימה, הקשר יכול לפרוח

ובלי השקעה, גם שתי טיפות מים לא יחיו טוב ביחד.

 

אך כמובן צריך לבדוק האם יש התאמה ורצון להצליח!

עיקר הבעיות נובעות מתכונות הנפשאלי6

ולא ממנטליות.

על אף שמנטליות שונה יכולה להפריע מאוד בהתחלה, היא משתנה בקלות עם הזמן.

הבעיות הרציניות הן הקשורות לתכונות הנפש.

בתכונות הנפש- דוקא שונות בין אנשים, כמו שנאמר לפני, יכולה לתת מרחב תמרון הרבה יותר רגוע, כיוון שהקשיים הגדולים בהתמודדות של בני אנוש צצים כאשר הם רואים אצל הזולת דברים שמפריעים להם בתוך עצמם. מה שאומר שכשבן הזוג שלך שונה ממך בתכונות פנימיות - תוכלו להשלים אחד את השני, ומצד שני לא תתעצבנו אחד על השני..

שיהיה בהצלחה.

איאלץ אני לעשות את המלאכה הקשה והבלתי מתגמלת.מי האיש? הח"ח!

לא נראה מתאים. מצטער לומר. היות הפער בולט וניכר, והיותו גם כנראה התחושה המרכזית המלווה את ההתנסות, מעידים על כך שהניסיון ככל הנראה איננו מתקדם לכיוון מוצלח. אין כל סיבה להתרגש, העולם גדול ורחב, את תמצאי בעזרת ה' את מקומך ואת ההתאמה עבורך. דווקא האופי המתלבט שעליו העדת דורש סוג של תיקון ומעט כיוונון, וזה אולי יתחיל דווקא בכך שתקבלי החלטה נמרצת בנושא, וללא כל התחשבות ב"שכנועים" או לחצים אפשריים בהמשך. בהצלחה.

התיקון אכן החל בשמחה

ב"ה למדתי משהו מאד חזק מהקשר הזה. מה אני מחפשת, ומה באמת חשוב..

 

 

 

 

נשמע לי ממש כמונו...אנונימי (פותח)

ואנחנו ב"ה נשואים כמעט 10 שנים...

לכל זוג בעולם יש בערך 486 טון עבודה עצמית וזוגית לעשות. לפעמים - כבנדון דידן- יודעים מראש על מה צריך לעבוד, ולפעמים (יותר מצוי אצל זוגות מרקע זההשכל נתוני הפתיחה ורודים) חורקים שיניים שנים עד שמגלים את ה"נקודה" האמיתית שמצריכה עבודה.

אז אחרי כל השנים מלאות העבודה ב"ה, אני יכול להגיד בוודאות שאם אתה מרגיש שזה זה (אבל באמת זה!) פערי נתונים חיצוניים לא ממש משנים. מה שקובע הוא כמה בני הזוג מוכנים באמת   לעבוד על עצמם (וכמו הסיפור הידוע על הבבא סאלי שבאו אליו זוג שמקובל אמר להם שהם לא מתאימים אבל הם מאוד רצו להתחתן, והבבא סאלי זצ"ל אמר להם "זה באמת נכון, אבל אם תעבדו הרבה, תוכלו להגיע ליותר מכל זוג 'מתאים' ")

 

בברכת "והם חיו באושר ועושר ועבודה מתמדת"

 

לפי דעתי כן מתאיםsaritb29
ממש כמונו. ניגודים לחלוטין. כאשר התארסנו אמרו "המזווג זיווגים" מרוב שהיינו כ"כ שונים. וכיום נשואים באושר 6 שנים עם 4 ילדים.
ודווקא השוני הוא הכיף והגיוון בחיי הנישואים.
כמובן שיש עבודה עצמית מתמדת אך זה שווה ....
שיהיה בהצלחה בכל החלטה.
במילה אחת? לא.ender13

תלוי איפה ההבדלים, אם ההבדלים בנושאים עקרונים בין אם זה רגשי ובין אם זה רעיוני, כעקרון, לא לנסות בכלל.

אם בנושאים החשובים, רגשיים ורעיוניים, הכל סבבה, אז אפשר לבדוק.

כעקרון הנישואין זה לא דייתים מעניינים, זו מסע משותף לחיים.

לא צריך לדחוף לשם מכשולות ביוזמתכם, הקב"ה יספק לכם כמה.

Made in Ha'olam Ha'ze

נטיית הלבshlomo483

וואו הרבה זמן שלא הגבתי.. אבל שאלה מעניינת....

יש כאלו שנמשכים לדומה.. ויש שנמשכים לשונה...

אני אישית נמשך לדומה!

כל אחד לפי נטיית ליבו

מילה אישית.משה

לפני כ-5-6 שנים הייתה לי בראש מחשבה שכדאי לחפש מישהי שקרובה אליי מקצועית. העובדה שהתחום המקצועי הוא מרכזי מאוד בחיי (מאוד!) כמובן רק הוסיפה לעניין הזה, ולהערכה שמי שרחוקה מהתחום לא תסתדר איתי.

אחר כך הדברים השתנו קצת והחלטתי לנסות גם מי שלא.

 

היום אני נשוי למי שעוסקת בכלל בתחומים אחרים לגמרי ורחוקה ממני בחלק לא קטן ממהלך חיי. אז מה? אין אצלנו רגע דל .

שני דעתניםארלט

או שני תוקפנים, או שני שתקנים וכו וכו  נשמע כמו מתכון לפיצוץ או פתיחת מנזר השתקנים..לא?

האהבה מתגלה שם מהשקטמבוקש
ושתי תוססים ואנרגטים?תמיד בשמחה 1
שני תוססים יגיעו לאהבה גםסוג'וק
רק שאינה דומה אהבה מתלהבת לאהבה עמוקה
עזבי שטויות, תתמקדי במה שחשוב...גבר שתום עין

יש לו כסף?

לא מכירה אותו עדיין..תמיד בשמחה 1
תודה לכל המגיבים!בשמחה

בכל אופן, אני מסכימה ששוני הוא לפעמים דוקא חיובי. צריך בעיקר לבדוק שהשוני יוצר מרחב לשני האנשים ולא על חשבון..

עוד רגע..אנונימי (פותח)

תשעת הימים (לאשכנזים שבינינו..) עצוב

 

אסור בשר

אסור לעשות דברים מסוכנים

אסור לחדש בגדים

אסור לכבס ולגהץ

וכו' וכו'

 

אבל בעיקר בעיקר- אבלות על החורבן הנורא! עצוב

אכן קיש חצילים

לתשומת לב המדוייטים והמתפגשים - 

לתכנן את הפגישות בהתאם.

 

לחשוב מה פחות מתאים לעשות, מה יותר...

הלוואיג'נדסאחרונה
והייתי מרגישה שזה העיקר...
בינתיים אני מחליפה חולצות, מעבירה בין המכונה לייבוש כביסות, לא שומעת מוזיקה...

אבל לא מרגישה כ"כ את החורבן...
אתם מרשים שיעירו לכם קצת? (אולי יאירו...)ענבל

בס"ד

 

אם כן תמשיכו לקרוא

אבל אם לא כדאי שתצאו מההודעה לפני שתשברו את המחשב .

 

אני משוטטת בפורום הזה כבר מעל לשנה והרבה פעמים הרגשתי שיש לי מה להגיב, שאני רוצה להגיב...

אז אתם יודעים מה עשיתי?

פתחתי ניק, ניק חדש, שכמעט אף אחד לא יודע מהו (גם אתם. אתם לא תנחשו ואני לא אגיד אז אל תנסו) וממנו התחלתי להגיב, לא הרבה אבל מדי פעם כשהיה לי משהו באמת שרציתי להגיד.

 

פה מגיעה ההע(א)רה-

קיבלתי תגובות יחסית טובות על התגובות שלי...

אנשים שהזדהו, שהתחברו, שזה בדיוק מה שהם רצו לכתוב אז הם רשמו לי "^^^^" וכדומה...

על חלק מהתגובות שלי אמנם התוכחו איתי אבל אף אחד לא אמר שהן נראות תגובות של ילדה קטנה.

תראו, אני לא מגיבה פה הרבה לא מהניק הסודי ובטח לא מהניק הזה, אבל אני חושבת שיש לכם מה להסתכל על עצמכם ולחשוב "אז מה אם היא בת 15.5*, היא דווקא רצינית והתגובות שלה רציניות ונכונות מדי פעם**, אולי כדאי לתת לה צ'אנס ולקרוא ולהתייחס ברצינות".

אני לא מדברת רק עלי, אני מדברת על כל מי שמרגיש שהוא צעיר מדי כדי לכתוב פה.

היה פה מישהו בן 18, כיום בן 19 ששאל אתכם אם הוא יכול להגיב פה...

ששאל איך תקבלו את זה.

לי זה נראה מוזר.

 

זה לא שיש פה הגבלה של צעירים מעל עשרים או משהו כזה....

הפורום הזה פתוח לכולם ותאמינו לי שהנוער שמשוטט בו הוא רציני, כי הנוער שמעניין אותו השרשורים שלכם הוא לא נוער שיציק לכם או שיכתוב שטויות.

אולי מדי פעם תראו חשיבה ילדותית, או אי הבנה, אבל לנוער הזה יש הרבה מה להגיד גם בקשר לזה, כי הנוער שמסתובב פה הוא נוער שרוצה להתחתן מוקדם וסביר שחושב על זה, כי אם הוא לא היה אז הוא לא היה פה.

 

לי זה נראה אבסורדי שפתחתי ניק חדש ואנשים מתיחסים לתגובות שלי ברצינות כי זה לא הניק שלי.

זה אפילו קצת גורם לי להרגיש רע, כי אנשים פנו אלי באישי וביקשו לצאת איתי, ולי אישית מרגיש ממש רע להגיד להם "לא" כאילו אני באמת שוקלת את זה, אבל אין לי ברירה, זה ההשלכות של ניק פה... אא"כ יודעים שאני לא בגיל, אבל, אופס, אני לא יכולה לגלות מה הגיל האמיתי שלי! כי מהרגע שתדעו אתם פשוט תפסיקו לספור אותי ואת התגובות שלי.

 

אני לא מנסה להתקיף ואני מבינה את זה שאתם לא רוצים ש"ילדים" בגילי יגיבו לכם על שרשורי פריקה וכדומה, ואנחנו באמת לא!

מעולם לא הגבתי למישהי\ו על שרשור פריקה, כי אני יודעת את מקומי, ויודעת איך להסתכל על הדברים ועל מה להגיב ועל מה לא.

 

אולי השרשור הזה לא ישנה לכם כלום, אולי סתם ישבתי וחשבתי על מה אני הולכת לכתוב, אבל אולי רק אולי, מישהו מכם יתייחס ברצינות ויחשוב על זה והיה זה שכרי.

 

מצטערת על הפריצה

אגב, אתם אנשים מאוד נחמדים, סתם שתדעו אף פעם לא אמרתי אחרת ויש בינכם אנשים מקסימים...

אבל אני מקווה שלא תכעסו עלי שהע(א)רתי..

אני מניחה שבתור אנשים כל כך נחמדים ומקסימים אתם תדעו לא להתעצבן עלי, ואם אתם מתעצבנים אז לשבת ולקחת נשימה עמוקה ולחשוב שנית .

 

תודה על הבמה

 

נ.ב. אל תתחילו עם תגובות בסגנון "יש לך עוד זמן, את צעירה", בשביל זה אפשר לפתוח עוד שרשור וזאת לא הנקודה אז תשתדלו לשמור את הדעה הזאת לעצמכם טוב? טוב .

(ושוב! אני ח"ו לא מאשימה אף אחד, לא מתקיפה ולא אני לא יודעת מה... אני באמת מחבבת אתכם ואפילו עזרתם לי בכמה שרשורים שפתחתי [כן, פתחתי שרשורים כי יש לי חבר והיו דברים שיכולתם לעזור לי יותר מנוג"ה... וגם מהניק שאף אחד לא מכיר זה היה יותר נוח ], אתם באמת אנשים נהדרים!!! רק רציתי להע(א)יר...

אגב, שדרותי שמע על הרעיון לפני ואישר אותו הוא גם אישר לי להגיב אבל בכל זאת...)

 

*כן, זה גילי למי שלא מכיר אותי

** |עפה על עצמה|... אתם תסלחו לי

 

 

אני איתך!!י'צעיר

גם לי היו מקרים שאנשים לא היו מסוגלים להאמין שאני בן 18 וחצי.

 

הבעיה היא האמונה שהכל תלוי בגיל, שיש גיל כלשהו שממנו אפשר להתחתן.

הבעיה היא שכולם מבינים שזה תלוי יותר באופי, בחכמה וכל זה, ופחות בגיל- ולכן הם מופתעים שיש מישהו שהוא בגיל צעיר, אבל אולי כבר יכול להתחתן..

 

 

 

 

 

 

ואגב, צריך להתחשב טיפה בגיל, אז תזהרי לא לחשוב שברגע שיש לך תגובות בוגרות- זה בסדר למרות הגיל. (למרות שלא פסלתי את האפשרות...)

מה בסדר?ענבל
זה קל לחשב גיל: 70 לחלק במספר הסמיילים מקשיב_בסבלנות
למה שתהיה מגבלת גיל?ים...

לא ברור לי למה את חושבת שאת לא יכולה לכתוב פה כי את צעירה

 

בלי קשר, זה מיועד למי שמחפש כמו שבטח ראית יש שכותבים חויות שעברו ודברים שתוכלי להבין יותר כשתתחילי לצאת

 

למה לחשוב?י'צעיר

כי אמנם החוק היבש אומר שאין מגבלת גיל, אבל מה שהיא באה להראות, זה ההרגשה שמקבלים פה כשקטנים.

אני לא בודקת את הגילאים של הכותבים פהים...
^^^^^^ענבל

בס"ד

 

אגב, תירגעו עם ה"קטנים"...

אתם גדולים ממני בשלוש שנים...

זה לא הפרש כל כך גדול

זה לא רק חוויות...ענבל

בס"ד

 

אגב, יש פה ניקים שמימיהם לא יצאו לדייט...

 

ובחזרה לעניננו-

יש פה גם דיונים או שאלות על "מה צריך לעשות" וכו'...

אז אמרתי, על פריקות וכדומה לא אגיב ומעולם לא הגבתי.

אבל אני לא רואה בעיה בלהביע דעה שחצי מפה גם חושבים ככה...

 

אני לא מסכימה איתך...bingo
ובתור אחת שבאה יותר מהמקום שלך, נראה לי שאת יכולה גם לקבל את זה בידידותיות אני אומנם כבר בגיל שאני יכולה להתחתן, ויש לי כבר חברות מאורסות, אבל מה שדומה אצל שתינו זה שעדיין לא התחלנו לצאת. וזה ההבדל. אני חושבת שצריך לכבד את מי שנמצא פה ולהבין שאנחנו באמת לא יכולות להבין אותם עד שנהיה במקום שלהם, ואנחנו לא יכולות לייעץ להם כל עוד אף פעם לא התנסנו במה שהם שואלים עליו, או אפילו קרוב לזה. ובזהירות אני אומר שדווקא זה שאת כותבת מניק אחר וחושבים שאת גדולה- זה אפילו יכול להחשב הונאת דברים. אז יפה שאת שמה לב על מה לענות ועל מה לא, אבל גם אז עדיף מהניק שלך, שידעו שמדובר במישהי קטנה- וזכותם להתייחס בהתאם, אפשר להבין אותם. אני מקוה שאת מבינה שאני באה ממקום של הזדהות ולא התנשאות חלילה. ובעז"ה תצטרפי לכאן בעיתך ובזמנך ;)
יש כאן עוד שלא התחילו לצאת...ענבל
בס"ד

ההבדל ביני לבינהם זה הגיל.
מבחינת הסטטוס אין הרבה בעיה.

תראי, נכון שאנחנו לא יכולות להבין חוויות מדייטים, אבל אנחנו יכולות להבין מעשים, פעולות, אנחנו יכולות להבין את מחשבות האדם כי אנחנו בני אדם כמוהם.

אני לא מתיימרת להיות מבינה גדולה, אבל אני כן יכולה לומר שיש דברים שאני מבינה (וממש לא מעניין אותי עכשיו מה תחשבו עלי ), ואני חושבת שלתת הרגשה כזאת ולא לספור אחרים בגלל הגיל זה לא נכון.

אם כבר אני מגיבה אז מותר להתיחס ברצינות כמו שמתייחסים לכל אחד.
אני אישית חושבת שזה אפילו יהיה נחמד
שלום וברכהנפשי תערוג

ראשית, אני יודע שיש ניקים כאלה, גם אצלנו בצמ"ע

אף פעם לא טענתי שהם מורידים את הרמה של הפורום (לא כאן ולא שם) 

נהפוך הוא, מי שמכיר אותי באמת יודע מה אני חושב על פורום נוג"ה

ומי שלא, הנה, שחור על גבי לבן, פורום נוג"ה הוא פורום מאוד איכותי ואולי אפילו הכי אכותי.

 

אך לדעתי יש משהו נוסף שלא לקחת בחשבון.

לא מדובר רק על בגרות נפשית, שחשובה מאוד מאוד 

אלא על משהו נוסף, הבנה מתוך המקום בו אתה נמצא

 

"אַל תָּדִין אֶת חֲבֵרְךָ עַד שֶׁתַּגִּיעַ לִמְקוֹמוֹ." (אבות ב ד)

 

מה הכוונה אל תדון?

למה? 

האם הוא עשה משהו בסדר / לא בסדר ניתן לשפוט באופן אובייקטיבי בקלות

 

אבל מלמדים אותנו כאן משהו חדש, לא רק שאל תדון כי אין לך זכות

אלא המשפט שלך לא יהיה אמיתי, כי אתה לא יכול להביא בחשבון את כל הפרמטרים.

 

כך גם כאן, נכון, את יודעת מה צריך לעשות ויש לך דעה ברורה (ואולי אף צודקת)

אבל ההמצה שלך לא תהיה טובה משום שהיא מנותקת מהמציאות.

 

זה כמו שאין לי את הסמכות לבוא ולהסביר לחבר שלי שנשוי איך עושים שלום בית.

גם אם את התיאוריה אני יודע מצויין (אני לא למי שתהה )

אבל בצד המעשי אני לא מבין כלום, כי אין לי נסיון בזה.

 

זה בדיוק שמי שעבר תיאוריה לנהיגה בלי שום טעות אחת לא יכול לעלות על רכב ולנהוג

כי זה לא מספיק לדעת את התיאוריה, אלא צריך גם את הצד המעשי!

 

אין חכם כבעל נסיון

ולכן, גם אם את מבינה מצויין בעולם הדייטים והפגישות 

הדעה שלך לא תמיד תהיה מתאימה, משום שהיא תאוריתית.

 

 

שאני רוצה להתייעץ עם מישהו על משהו שקשור לתכונה מסויימת האם זה חשוב או לא.

אני לא פונה לחבר מדוייט

אלא לחבר נשוי, לעיתים אפילו לאדם שנשוי כמה שנים

 

רק הם יודעים באמת, בראיה כוללנית, האם זה חושב או לא.

 

 

ואסיים במשפט שאדם חכם שאני מאוד מעריך אמר לי היום (הוא נשוי באושר (לפי עדותו) הרבה שנים)

"אם המדוייטים היו יודעים מהן התוכונות שבאמת חשובות לחיים נישואים, כל הבדיקה שלהם הייתה שונה!"

 

 

בהצלחה לכול"נו

^^גן נעול

זה שאת בוגרת ויש לך הצעות/דעות בוגרות וכו' זה יפה מאד, אבל עם כל הכבוד זה לגיטימי שאנשים ירצו לשמוע חוות דעת מאנשים בגילם/מבוגרים מהם, כאלו שנמצאים באותו מצב עמם/שעברו את המצב הזה ויכולים לתת עצות מניסיונם. זה כמו שאני לא אכנס לפורום הורות ואתחיל לייעץ שם לאנשים מה לעשות בכל מיני מצבים. לא משנה מה מצב הפז"ם שלי בבייביסיטרים וכמה אני יודעת מה יכול לעבוד ולהועיל בכל מיני סיטואציות (ונתקלתי בהרבה סיטואציות, האמיני לי! משלבי כאבי צמיחת שיניים, גמילה מחיתולים ועד התמודדות עם מריבות וילדים שלא אוהבים להתקלח, לאכול, לסדר את החדר ולשמוע בקול מבוגר) - זה פשוט לא מתאים. אני לא במצב הזה, ולא משנה מה כמות הידע שלי בנושאים השונים שם, התגובה שלי פשוט לא תהיה מאותו מקום של הבנה כמו שתהיה אם אהיה אמא בעצמי (בע"ה).

 

אני אגיד לך את האמת, זה אפילו קצת מכעיס אותי שפתחת ניק כדי להגיב כאן, כדי שלא ידעו מי את ובת כמה את, בדיוק מאותה הסיבה. נכון שגם כככה הכל כאן בעירבון מוגבל וממילא אף אחד לא מסכים ולוקח כל עצה/דעה וכו' שנאמרת כאן (בכ"ז, אינטרנט. אנחנו לא יודעים מי עומד מאחורי המסך), אבל מי שנמצא כאן מצפה לשמוע תגובות מאנשים מסוימים. זה לא שאסור לך להגיב כאן, זה פשוט שה"התחכמות" הזו קצת צורמת לי. לא יודעת איך להסביר לך. זה כמו שאם אני באה לפורום "נשואים טריים" כשאני רווקה, אודיע זאת בתגובתי - אם אחליט להגיב שם (אלא אם כן זו שאלה המופנית לנשואים, שאז גם ככה ברור מתוכן דברי שאני רווקה), ובאמת אני משתדלת לא להכנס לשם, ואם כבר - אז כן "להסגיר" את עצמי כרווקה.

אני לא מדברת על עצות, את זה עוד איכשהו אפשר להביןענבל
בס"ד

אבל דיונים למשל.
קחי דיון שהוא יחסית נפוץ והוא לא דוגמה כל כך טובה אבל אני מאמינה שתתמודדי:
דיון על גיל חתונה.
את רוצה להסביר לי למה אני לא יכולה להגיב בו?

זאת לא דוגמה טובה כי במובן מסוים זה קשור גם אלי, אבל אני לא רואה בעיה להשתתף בדיונים, פשוט אתם עושים את זה מסובך כי אתם פשוט לא תספרו אותי כי אתם יודעים את גילי, לכן פתחתי את הניק.

אגב, הגבתי פעם בפורום הורות (גם על זה קיבלתי תגובות אוהדות מהורים) על שרשור שהורה העלה סיטואציה של ילדה שרוצה אייפון והם לא רוצים או משהו בסגנון, אף אחד לא ראה בעיה בזה שהגבתי כי זה היה חד פעמי וכי זה היה לעניין ורציני.

(אגב, אם כשאת אומרת "אנשים מסוימים" את מתכוונת לכאלה שהתחילו לצאת אז יש לי חדשות בשבילך: יש פה ניקים שמעולם לא יצאו וההבדל ביני לבינהם זה הגיל.)
א. ראה תגובתי לגן נעולענבל
בס"ד

ב. קח לדוגמה פסיכולוג, אתה מאמין שהוא יכול להביע דעה בקשר למטופליו? לעזור להם? לנסות לפחות?
אבל הרי הוא יודע רק את התאוריה...
למה הוא יכול לומר דברים ואני לא?
זה באמת מסקרן אותי...
זה שונהנפשי תערוג

מי שמגיע לכאן מחפש בעיקר את החלק המעשי

בין אם השתתפות בהרגשה (מתוך הזדהות אמיתית)

בין המלצות להתמודדות עם מצבים, מתוך ניסיון חיים

ועוד מספר דוגמאות....

 

אז נכון, יש כאן גם דיונים תיאורתים, אבל העיקר, זה דיוניים מעשיים.

ומי שמחפש כאן, מחפש בעיקר תשובות של מישהו עם נסיון.

אני בד"כ לא נותנת עצות...ענבל
בס"ד

כבר אמרתי, אני יודעת את מקומי.
אבל בדיונים תאורטיים שצצים אני יכולה להשתתף ואני חושבת שגם בדיונים למשל על מה תחשבו על...
מה שאני אחשוב לא אמור להיות משנה אם כן יצאתי או לא.

אגב, בסודי סודות אני אגיד שיש סיטואציות שאתם מעלים פה וגם אני נתקלתי בהן עם חבר שלי וכמה שתגיד שזה שונה, אם היית מכיר ומבין לא היית אומר את זה (אני לרוב לא מגיבה אבל סתם בכללי... אגב, אמנם הדיון לא נסוב עלי אבל אני חושבת שמי שנכנס לפה הוא יחסית כמוני והוא גם בדרך לחתונה, אז עכשיו תכל'ס המכשול היחיד זה השנת לידה.)
טוב תגישי לי סיכום בכתב גבירתי המשוררתדאץ

כי לא הבנתי כלום מרוב שזה עמוק :O

 

 

אז נוג"ה עברו לפה? הללויה. להתחחחחחחחתתתתתתתתתתתןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןן D:::::::::

 

*אני עייף. קפצו לי *

יצאתי מההודעה מהר קיש חצילים
באמת? וואו :d אתה צריך להיות חם מזג אם ככה... :pענבל
ודאי! שכחו אותי בתנור! קיש חצילים
למה רק עכשיו אתה אומר?!ענבל
בס"ד

הייתי מתרחקת...




























ולך הייתה מנוחה ממני :p
gbck630ניסוי

יש כמה שלבים בחיים של האדם:

בהתחלה הוא נולד ותלוי באמא שלו, אח"כ הוא מתחיל לאט לאט להבין מה קורה בעולם שסביבו... משם והלאה כל צעד בחיים שקשור ל"התבגרות" קשור בעצם לעצם העובדה שהוא מבין את העולם יותר טוב מסיבות שונות(נסיון חיים שהוא צובר, התפתחות יכולות ניתוח, הבנה של טבע האדם וכן הלאה).

טענת באחת ההודעות שלך ש"שלוש שנים זה לא כל כך הרבה" ושזה היחס בינך לבין חלק מהכותבים כאן.

אז נכון ששלוש שנים זה סך הכל 1145 ימים בערך, אבל הימים הבודדים האלו הם ימים משמעותיים בחיים של כל אחד. במיוחד בגיל העשרה, כשהכל מתפתח פיזית ונפשית...

 

עד כאן דבר ראשון. דבר שני הוא הרצון של מי שגולש בפורום הזה. הפורום מיועד לקהילה של אנשים שעומדים ב"תנאי קבלה" מסוימים(ויש חריגות לא פעם - אבל הן יציאות מהכלל. לא הכלל עצמו!) שעליהם החליטו חברי הפורום הזה מסיבות שונות.

לא הגיוני שאנשים ירצו לשתף ולהתדיין עם אנשים שעונים על הציפיות הבסיסיות שלהם?

 

בסופו של דבר, לא מדובר רק על האם את חושבת שאת בוגרת מספיק, אלא גם האם האנשים האחרים בפורום חושבים שאת עומדת ב"קריטריונים" שלהם. וכמובן בשאלה אם את באמת בוגרת מספיק...

הו, העלית עוד נקודה, הגבלת גיל.ענבל
בס"ד

רוצה להראות לי איפה כתוב?

צמ"ע מוגדר למעל עשרים, אתם לא.
אז אין פה יוצאים מהכלל כי אין פה כלל מוגדר.
יש רוב אבל לא כלל.
מסכימה איתך.רחלקה

בעזהי"ת.

 

יש אנשים בוגרים-צעירים, ויש אנשים צעירים-בוגרים...

מסכימה איתך לגמרי!!!w.w.m.n

אבל בבקשה, כשאת מגיבה לשרשור של אחרים - תוסיפי בהערת אגב שאת לא מדברת מניסיון או משהו* (כמו שרבים וטובים מבינינו, כשרוצים להגיב על מקרה שלא ניתקלו בו, אבל חושבים שהעיצה שלהם עשויה לעזור - מקדימים ומדגישים שלא התנסו בדבר, אבל....).

 

זה רק כדי לא להטעות את המתייעץ (אני למשל סומכת על החבר'ה פה שיודעים על מה אני מדברת ומייעצים מניסיונם האישי. אח"כ באמת אני מיישמת הרבה מהעצות פה. לא יודעת מה אתכם חבר'ה, אבל ככה זה אצלי לפחות...).

 

ויישר כח גדול שהעלת את הנקודה הזו למודעות שלנו!!!

 

ב"הצלחה בכל!!!

 

* אם באמת לא התנסית...

א. תודה על התמיכה...ענבל

בס"ד

 

כבר התחלתי להתחרט שפתחתי את השרשור

 

ב. לדברייך-

בניק הסודי אני לא רושמת אם זה מניסיון או לא...

סתם כי זה לא סגנון התגובה שלי.

אם הייתי יכולה להגיב מהניק שלי הייתי רושמת אם זה מניסיון...

בניק הסודי אני משתדלת לא לחשוף המון פרטים כדי שלא תדעו מהו.

 

אבל תודה גם לך על ההארה

אני אשתדל מכאן ואילך...

בין אם זה בניק הזה (אם יהיו עוד תומכים )

בין אם זה בניק הסודי..

יישר כח!!!w.w.m.n
מבינה לליבך אבל לא מסכימהאהבה אחישנה
מבינה אותך, גם אני רציתי להתחתן מוקדם. וגם אותי מאוד עניינו כל הנושאים שקשורים. וגם לי היו דעות ומחשבות שבהחלט היו בוגרות לגילי..

אבל...
צר לי להשמע 'זקנה'
חלק מלהיות בוגר זה להבין שאני אמנם בוגר לגילי אבל אני לא יכל להיות במקומות שלא שייכים אלי ולהבין באמת. כי אני עוד לא שם.

אני לא יכולה באמת להבין אישה שקשה לה ממש ההתמודדות עם הילדים או בזוגיות..
אפילו שאני באמת חושבת שיש לי הרבה מה לומר ולהאיר לה...
זה לא אומר שאני חייבת לשתוק..אבל אני מראש חושבת שזה יותר בגדר 'מילים יפות' תאורטיות...ולא משהו שלי שקניתי אותו בהתמודדות,בעמל ויזע...

וגם, תראי...יש הבדל בעיני בין מישהי בת 19 שגם היא רק מתחילה לגשש בעניין ועוד לא נפגשה...
לבין מישהי בת 15.5..
אין פה מה להעלב. זה מקום אחר. בוגרת ככל שתהיי.

ולי אישית זה מפריע לשמוע דעות שמגיעות ממחשבות תאורטיות ולא מהתנסות אישית.
בגלל זה אני שואלת פה ולא פותחת ספר..כי אני רוצה לשמוע מתוך החוויות וההתנסות של אחרים במצבים דומים שפגשו.

אני לא סנובית. באמת שלא. אם היית אומרת שאת בת 18 הייתי שותקת.
אבל בכנות,
מעניין אותך הנושא? תקראי בכיף.
או שתפתחי דיונים על כך בפורום נוג'ה.
או שפה...אבל צייני את גילך.
אני לא מזדהה עם אמירות שלא מגיעות מנסיון אישי. גם אני יודעת לצטט ולהתנסח יפה..אבל כאן אני מחפשת מקום אחר.

אני מצטערת. באמת מבינה אותך. אבל לא מבינה מה מצאת לנכון להא(ע)יר לנו. הפורום פונה לקהל יעד מסוים, את מתחת לגיל? תקראי בכיף. וגם תגיבי בכיף למה ששייך. אבל אל תתפלאי שיהיו כאלו שכן יתנו משמעות לגילך הצעיר. כמו שזכותך להביע את דעתך, זכותי גם להביע את דעתי שישנה משמעות לגיל..

לא התכונתי לפגוע.באמת שלא!אז סלילה אם כן
א. חלק ממה שעבר עליכם גם עבר עלי...ענבל

בס"ד

 

וחלק לא מבוטל בכלל..

 

ב. זה העניין... הפורום פונה לקהל יעד שרוצה להתחתן, זה לא אומר שהוא יוצא לדייטים כי יש כאן עוד כמה שמעולם לא יצאו לדייט ושוב, רק הגיל שלהם שונה משלי...

מעולם לא הגבילו פה גיל כמו בצמ"ע, אם הייתה הגבלה אז הייתי שותקת אבל הפורום הזה נועד לדיונים ודברים כגון אלה הקשורים לחתונה ובזה אני לא רואה סיבה למה שאמנע.

 

בקשר לגיל-

זאת הנקודה.

למה משנה לך מה גילי?

למה את לא יכולה להתייחס לדעותי כמו שאת מתייחסת לדעות כולם?

בגלל זה אני לא מציינת את גילי כי גם אם אכתוב את אותם דברים כמו שמישהו מכם יכתוב אז אליו יתיחסו ואלי פחות כי יודעים את גילי..

בגלל זה פתחתי ניק אחר שבו לא יודעים את גילי ולא יודעים עלי כלום.

אני לא רואה עניין לציין את גילי...

אם תגלי מה הניק אז סבבה, אל תתיחסי, אבל כל עוד זה סתם ניק כמו שאר הניקים פה אני לא רואה בזה בעיה כי אני באמת לא מבינה למה אלי צריך להתייחס פחות אם אני כותבת כמעט אותו הדבר שאחרים כותבים...

במיוחד אם גם עברתי דברים דומים.

הפרספקטיבה שלי דומה לשלכם, החשיבה שלי דומה לשלכם כי אני לא דומה כל כך לבנות גילי... (השתפרתי בזה עכשיו אבל בעקרון...) אז למה שדבריי יכנסו לך למוח אחרת רק כי אני בת 15.5?

 

נ.ב. אם לא הייתי במקום שאתם בו היום סביר להניח שלא הייתי פותחת את השרשור..

אבל כמה שקשה לך להאמין אני יחסית קרובה למה שאתם..

ואני יודעת שאת לא תאמיני אבל זאת כבר בעיה שלך, לא שלי

אני עונה בזהירותאהבה אחישנה
כי אני באמת לא רוצה ליצור ויכוח או משהו חו''ש.
אענה בכנות.אבל בכוונה טובה. ונא לקחת ככה גם את הדברים..

א. זה שאת חושבת שכבר עברת דברים דומים ואת כבר מבםנים ומבינה את ההתמודדויות...זה עוד יותר גורם לי ריחוק..
כי מצטערת לומר....מנקודת מבט של כמעט 12 שנה קדימה...אין סיכוי . זה רק נדמה. אין לי אפילו איך לתאר מה אדם עובר ב10 שנים+ ועוד בפרק כזה משמעותי בחיים.
וזה לא עניין של יותר ופחות! יכל להיות שההתמודדויות שלך הן לא פחות קשות בשבילי...אבל הצורה שכל אחד חווה, המקום ממנו ניגשים, שונה לגמרי.
אני מרגישה ממילותיך את הבגרות את העומק. ברמת.
אבל
אני לא חושבת שאת יכולה לומר שאת באמת חווה את אותם הדברים. ובעיני זה לא דבר רע או נחות, בדיוק הפוך.
אנו מונחים בדיןק איפה שה' שם אותנו.
וכל אחד צריך לשמוח בנק' בה הוא מונח. ולא לחשוב שהוא כבר יכל לצפות ולהבין את 'החיים' בשלב יותר מאוחר.
גם אני לא מבינה ובטח לא יכולה לרדת לדעתה של מישהי שגגולה ממני בכמה וכמה שנים.

אף אחד לא אמר שאת מנועה מלהגיב. תגיבי בכיף,
אבל זכותי להתייחס לזה ברצינות אך עם כוכבית קטנה שמזכירה לי שהדברים אמנם נכונים אבל לפני שאקבל אותם כפשט וכעובדה אני מרגישה צורך לברר עם עצמי שהם אכן עומדים גם במבחן המציאות ולא נאמרים מידיעה חיצונית.
זכותי להודות שכן אני מתייחסת קצת שונה לאותם הדברים בדיוק כשהם נאמרים מאדם קרוב לגילי. כי לדעתי יש הבדל בין דיבור מתוך נסיון חיים.
ומה לעשות בגיל 25 יהיה לך הרבה יותר נסיון חיים מעכשיו. גם אם נדמה לך עכשיו שיש לך הרבה.
ואמן שיהיה לך נסיון רק בדברים טובים ושמחים!

לדעתי זו פשוט עובדה פשוטה בחיים. וחבל סתם להילחם בה.
תכתבי ותגיבי פה מתי שאת רוצה. אבל אל תתמרמרי כשאת מרגישה שמישהו מתיחס לפער הגילאים. לדעתי זה בריא ונכון. ולא אמור לתת לך הרגשה לא טובה.
גיל זה לא 'יתרון'/חיסרון..גיל זאת עובדה ואין מה לנסות לקפוץ קדימה ולדמיין שאני כבר מונחת במקומות אחרים שעוד לא הגעתי אליהם.

וכן, גם למישהי בת 19 שעוד לא נפגשה לא חושבת שהיא מסוגלת להבין לעומק מה עבר על מישהי שבתוך העסק כמה וכמה שנים
זה לא אומר שאי אפשר לדבר ,להתדיין,
אבל זכותי לחשוב ולראות מה נכון לי ומה מרגיש לי 'מבחוץ'...

ולדעתי גם אם לא הוגדר גיל..זה די ברור ממתי בערך מגיע הגיל שקשור...
ומזל שלך היתה סבלנות לענות יותר יפה ממניכוכבי בוקר
לדמיין?ענבל

בס"ד

 

טוב....

עזבו, בכל מקרה הייתי ממשיכה להגיב מהניק השני...

 

מצטערת אבל לא אגיב על דברייך כי עד כמה שניסית לא לפגוע זה פגע.

 

הבנתי את הגישה.

מצטערת שהעליתי את הנושא.

מבחינתי אפשר לנעול.

 

נ.ב. יש לי מה להגיב לך והרבה, אבל באמת שאין לי כוח לחזור על עצמי ובאמת שאת לא תביני, כי את חושבת שאם אני בת 15.5 אז מה שעברתי לא דומה למה שעברת ואני יכולה לומר לך שתתפלאי אבל הרבה ממה שעברתי מאוד דומה למה שעברת.. (לא את אישית, בכללי מקרים בפורום).

כמו שאמרתי בהודעה הקודמת: אני יודעת שיהיה לך קשה להאמין אבל זאת המציאות.

אם את לא מאמינה זאת בעיה שלך.

אני יודעת מה עברתי ואני קוראת מה אנשים עברו ותסלחי לי אבל גם בינכם כל אחד בא לזה ממקום אחר כי אנחנו בני אדם שונים בלי קשר לגיל.

 

לא אוסיף על דבריי...

תודה על ההתיחסות.

הפרספקטיבה שלך לא דומה,כוכבי בוקר

הראיה שלך לא דומה, לא עברת דברים דומים...

 

 

חלק גדול מהסיבה להקמה של פורום כזה הוא הצורך בתמיכה בשלב של חיפוש בן זוג, בשלבים המייאשים והקשים, בהתחבטויות הזוגיות, בהתלבטויות---

אלו דברים שאפילו אם יש לך חבר, ואפילו אם הוא שבר את ליבך- את לא עברת.

 

 

את לא מסוגלת להבין את גודל הלבד של בחורה שכל חברותיה התחתנו, של בחור בן 30 שלא רואה את האופק, של זוג שמתלבט ונקרע עם עצמו. של דייט אחרי דייט וכו'.

אפילו אם את בוגרת יחסית, ואפילו- כמו שאמרתי- אם היה לך חבר.

בגיל 15 הנטיה הכללית היא להסתכל על העולם ולומר- וואו, אני כבר בעצם בן אדם מבוגר, ולא. עוד עומדות בפנייך שלל חוויות טובות יותר וטובות פחות שדרכן תתבגרי, תצברי ניסיון חיים קצת יותר משל ילדה שלפני יומיים סיימה בית ספר יסודי ואז גם- אין לי ספק בזה- תסתכלי על עצמך אחרת ממה שהסתכלת בכיתה ט' או י'.

 

 

ולמה זה מפריע?

תראי, אני לא מהסוג שמשתף בחוויותיו ותסכוליו ושאלותיו כל כך מעל דפי הפורום, אבל לא הייתי מספרת בחיים לילדה בת 15 כמה סיוט היה לי הדייט אתמול וכמה אני סובלת כבר מלהיות רווקה בת 27, ולכן גם פחות נעים לי לדעת שמי שעונה זו נערה בגיל הזה (או עלולה להיות, כי באמת אין לי מושג)

וגם בהקשר של שאלות: אני כמובן שמה בערבון מוגבל את התשובות שאני אקבל מחברי פורום בכל מקרה, אבל הנחת היסוד שלי היא שאני פונה לאנשים במצב שלי, או אנשים שמצהירים על מצבם (כמו ד. שברור שהוא מבוגר ונשוי) ואני יודעת איך להתייחס לתשובה שלהם.

 

כמובן, יכולת לא להגיד את זה והיינו ממשיכים לא לדעת, אבל את לא יכולה לומר כזה דבר ולהתפלא למה זה מעצבן.

ראי תגובתי לאהבה אחישנה.ענבל
אני חושבת שכדאי לנו לצאת מהקיבעון ולא לתת חשיבותw.w.m.n

גדולה מדיי לגיל, מעבר למה שצריך לתת לו...

 

מסכימה עם מה שהחברים אמרו פה, אבל לדעתי גם בנות קטנות (יחסית לגילנו) יכולות לתרום, וחבל שאנחנו פוסלים אותן...

 

מסכימה שלא צריך להכריז לכל מאן דבאי שהפורום מיועד לגילאי חודש-99 , אבל אם קרה ואחת התעניינה בפורום ומרגישה שהיא נתרמת ממנו ויכולה גם לתרום - למה לא?

 

אל תשאלו כמה נתרמתי מעצות של קטנים (בעניינים של מבוגרים. לא שהלכתי אליהם מלכתחילה, אבל קרה שייעצו לי ונתרמתי מזה המון!!!)

 

gbck - אני לא חושבת שאת חייבת לציין את הגיל*, אבל כמו שכבר אמרתי (ואמרו פה עוד כמה) הייתי רוצה לדעת שאין לך ניסיון בדילמה שלי למשל (אם באמת אין לך או שיש לך, אבל חבר זה לא כמו מדוייט - ואז כדאי שתצייני שאת התנסית בדבר, אבל עם חבר..).

 

* יש כמה בני 20 ומעלה שאין להם כ"כ ניסיון/שיש להם ניסיון בדילמות אחרות ולא במדוברות, ומהבחינה הזו הם בדיוק (או ליתר דיוק: כמעט) כמוך

2 נקודות..טל..

*יפה שאת שואלת ועומדת על האמת. גם כשאת יודעת שתהיה ביקורת. זה דבר ראוי להערכה!

 

1. מנסיון שלי: אני כן בגיל, ועד שלא התחלתי להפגש - לא באמת הבנתי מה זה. יכלתי לדבר על עקרונות, יסודות, מה חשוב ומה לא. אבל רק כשנכנסתי לזה - גיליתי כמה זה שונה. כמה זה כולל הרבה יותר מדיונים תיאורטיים שעושים. (ואת יכולה לשאול אנשים על ההבדל בין התיאוריה והמציאות),

 

2. אני בעד להתעניין בחיי נישואין בגיל צעיר, ולחשוב מה חשוב לי יותר ומה פחות, אבל! אם את בת חמש עשרה וחצי, ובשנתיים הקרובות את לא מתכננת באמת להקים משפחה בפועל, תשימי לב שהמחשבות האלו לא באות על חשבון דברים אחרים בחייך שבגיל והתקופה הזאת - אמורים להעסיק אותך, כדי לבנות נפש-אישיות עצמאית, אמיתית ובוגרת. 

להתעסק רק ב-מה עושים בדייט, מה לובשים, מה חשוב לי בבעל וכו', זה נכון, חשוב ויפה, אך לי נראה שבגיל הנעורים צריך להתמקד יותר בבניית האישיות הייחודית שלך, לברר את השקפת העולם שלך ומתוך זה מגיעים אח"כ לבניית בית.

 

בנוסף ל2 הנקודות לעיל,

אני לא נגד שיכתבו פה צעירים, הרבה פעמים גם דעה של מישהו מבחוץ יש לה יתרונות.

(פרספקטיבה אחרת, מבט כולל, נקודות ייחודיות לך שאת שמה לב אליהן)

כן כדאי לדעתי כשרלוונטי, לכתוב שזה לא מנסיון עצמי בנושא.

 

זו דעתי.

בהצלחה!

תודה אני משתדלת שזה לא יבוא על חשבון דברים ענבל
ננעל לבקשת פותחת השרשור...-משה ר-אחרונה
מסקנות מהצעה כושלת במיוחד, שכדאי להפנים:תל אורות

1. אם הסכמתם לשמוע הצעה-התחייבתם במידה מסויימת לפגישה. ללא סיבה רצינית (כמו מחלת נפש, חוסר התאמה דתית למשל), אסור להבריז.טלפון

2. בהמשך לסעיף הקודם, רצוי לא לשקר בהחלטה לא לפגוש-ואם כבר החלטתם, שלפחות תהיה עם טקט. חושף שיניים

3. גם אם הסביבה חושבת שאת/ה ממש מוצלח/ת-אל תזלזל בצד השני. לעולם.

 

פרטים נוספים על מי ואיך (ולדעתי רצוי להעביר הלאה, כדי שבנות לא ייפגעו מאותו אדם), באישי.

אני מבינה שאת מדברת על מישו ספציפי?!יעל מהדרום
לא..על תופעה שראיתי אצל 2 מדוייטים,תל אורות

רק מה שתיארתי-זה האחרון שפגשתי, וההתנהגות הכי מכוערת שראיתי אצל מדוייט בכלל. לטעמי זה נכון ל-2 המינים..

אם אי אפשר להיפטר מאנשים כאלו, לפחות נחסל את ההתנהגות.

אויש.. איזו הרגשה לא נעימה!יעל מהדרום

ולגבי זה ששומעים הצעה- אני לא חושבת שגם מתחייבים לפגישה. כי אם שומעים את הפרטים וזה לא מתאים?!

אבל אם כבר שמעת, הסכמת, וכבר דיברת בטלפון..תל אורות

מותר פתאום להבריז??? הכוונה בהסכמה לשמוע-שהסכמת לצאת. ככה זה הביטוי במשפחה שלי.

לא כ"כ הבנתי..ד.
עבר עריכה על ידי ד. בתאריך כ"ח תמוז תשע"ב 22:19

אם הכל ברצינות, או גם בציניות.

 

מכל מקום - הסכמה לשמוע על הצעה מ"מתווך" כלשהו, אין בה כל התחייבות לפגישה. שוקלים - ומחליטים.

 

אם מחליטים לא לפגוש - בוודאי שצריך לומר זאת בנימוס, ומתוך הערכה לצד השני כאדם מן הישוב.

 

ובוודאי שאת צודקת - שלעולם אין לזלזל בצד השני - ואין לכך כל קשר לנושא של מה חושבים עליך. אדרבה - אם חושבים עליך שאתה מאד מוצלח, ואתה מזלזל - אז כנראה שאתה לא הכי מוצלח..  אדם "מוצלח" במידותיו, לא מזלזל או משדר זלזול רק כי החליט שלא מתאים לא להיפגש עם מישהי. פשוט לגמרי.

 

 

הוספה: כעת ראיתי הודעתך הקודמת, שאת מתכוונת אחרי שמישהו הסכים להיפגש, בשיחה, והוא חוזר בו. בוודאי שדבר כזה צריך לשקול היטב. זה עלול לפגוע. ואם אדם מרגיש פתאום שזה ממש לא שייך - הוא אכן צריך להתנצל בכנות על אי הנעימות שגרם [אם כי לעיתים, הוא יכול להרגיש כ"כ לא נעים - שה"גמגום" לא משדר זלזול אלא את ההרגשה הזו..]

עניתי לך תשובה למעלה, דן היקר, לגבי מה שלא הבנת.תל אורות

והכל ברצינות גמורה!! אבל אני לא רוצה לחלוק כאן בציבור. בדור הפורומים, אולי הוא אפילו חבר כאן, ולמרות שהוא בייש אותי, אני לא רוצה לנקום אלא פשוט לתקן את התופעה. אם מישהו עשה זאת ובתמימות אמיתית, חשב שזה בסדר, שיבין שזהו. שלא.ֿ

 

כאן מדובר על אדם שהסכים לדבר, דיבר ואמר שייפגש, ואחרי זה אמר שלא בתירוץ שמעליב את האינטלגנציה-לפחות שלו, לאור מה שהוא לומד. זה לא היה מנומס, זה היה פשוט משפיל. אולי הוא חריף, אבל לא חכם במיוחד. וזה נעשה מתוך גאווה גדולה. הוא אינו יודע, אבל מישהי כבר טרחה להוציא אותו לאור המקרה מרשימותיה, והעולם הדוסי קטן כאמור...

 

הסבר לטובת מי שלא הבין-"להסכים לשמוע הצעה"=שני הצדדים הסכימו להצעה, משמע הסכימו לנסות.

עייני למעלה..ד.אחרונה

אכן, ראיתי אח"כ את מה שכתבת וכבר הוספתי שם "הוספה"..

 

ואני מרגיש את עלבונך. אני חושב שאת צודקת, שלפעמים אנשים פשוט לא חשים "מה עם הצד השני" כשאתה "בעצם מחליט ש.."... לא מודעים וממילא מנסים איכשהו  לגמור את הענין. לכן טוב עשית שהערת. אולי זה יציל כמה מהתנהגות כזו.

 

אל תרגישי מושפלת. התנהגות בגאוה, מצד האמת, משפילה רק את מי שאוחז בה..

 

אני בטוח שבעז"ה תמצאי בקרוב את מי שישמח גם לדבר, גם להיפגש איתך - וגם שתחליטו שמתאים..

 

 

לא כל כך הבנתי מה את מתכוונת להגיד...itay0432
סקר-סקר-סקר!אנונימי (פותח)

1. כמה זמן ביום (בממוצע) את/ה מקדיש/ה למחשב בכלל?

2. כמה זמן ביום בממוצע את/ה מקדיש/ה לפורום (כולל פורומים אחרים)?

3. עד כמה את/ה אוהב/ת להגיב בפורום או מעדיף/ה לשמור על זכות השתיקה ורקלקרוא תגובות?

 

זה לא באמת משהו מהותי כל כך-סתם מסקרן אותי (ואולי גם חבר'ה אחרים) לדעת...

 

מוזמנים לענות ומי שמתחשק לו יכול לפרט יותר...

עצוב לי לחשוב על זהכוכבי בוקר

1- אני מניחה שקרוב ל12, מן הסתם לעיתים יותר (עבודה+אייפון בנסיעות+ פרק בסדרה בערב בממוצע)

2- חצי שעה-שעה בימים הכי מוגזמים (פעם זה היה שעתיים פלוס)

3- מגיבה כשיש לי מה, לא בכח.

מה? לאף אחד לא מתחשק לענות..? )=אנונימי (פותח)

או שפשוט מחשיש קצת לחשוב על התשובה..(=

נראה לי שאני לא רוצה לנסות לחשוב ננשמה!אחרונה

למרות שכמעט אף פעם אני לא ממש רק פה.

תמיד במקביל לעבודה/ ש.ב. וכדו'..

 

אבל בכ"ז... התשובות לא יישמחו אותי

"את/ה חי/ה בסרט"-מאוד נחמד וחשוב..ארוך אבל קליל!אנונימי (פותח)
עבר עריכה על ידי בלוף בתאריך כ"ו תמוז תשע"ב 00:00
עבר עריכה על ידי בלוף בתאריך כ"ה תמוז תשע"ב 23:59

לקוח מהעלון של 'צהר' פרשת פנחס פינת 'צהר לנפש' מאת מיקי פישמן:

 

תסריט א':
-"הוא הביט בשעון. ידעתי! הרגשתי את זה מהרגע הראשון, אני משעממת אותו! אני חייבת לחשוב על נושא אחר, בטח משעממם לו איתי. אני מרדימה כזאת, מהטיפוסים המעייפים. אני מה זה גרועה... אני לחוצה... הלך לי גם התאבון. למה בכלל שירצה אחת כמוני? הוא מוצלח כזה, שווה, אמרו לי שיש לו המון הצעות..."
 
-"היא לא נוגעת באוכל. ידעתי! אמרו לי שהגבר צריך להוביל... סתם התיישבנו במקום המעפן הזה. היא בטח ציפתה שאקח אותה למקום שווה. למה תמיד אני עושה שטויות!"
 
-"הוא אמר שזה מקסים בעיניו שבסוף נגשתי לטבח ואמרתי לו שהיה מאוד טעים. הוא סתם אומר, רוצה שאני ארגיש טוב עם עצמי. מה כבר אמתי? שהיה טעים, ביג-דיל! בטח הוא לא מעוניין אז הוא רצה לתת לי קצת הרגשה טובה..."
 
-"כמה כוחות גייסתי להעיז ולומר לה מחמאה. זה לא תמיד קל לי... מקסים בעיני מה שהיא עשתה-לחפש את הטבח ולהגיד לו תודה. אבל היא רק חייכה קצת ועשתה מחוות ביטול עם היד. אני מרגיש שאני לא בקטע שלה. נראה לי שגם בגיל שמונים אני לא אתחתן..."
 
תסריט ב':
-"הוא הביט בשעון. יכול להיות שהוא מתעייף? משתעמם? אולי בכלל הלך לישון מאוחר? באמת, מאיפה לי לדעת, מקווה שלא מתעייף ממני... רגע, אולי הוא פשוט רוצה לדעת מה השעה..."
"וואו! הביאו את הספגטי, אוף! שמו לי בצד רוטב עגבניות. אני לא ממש אוהבת..."
 
-"היא בקושי נוגעת באוכל. אולי לא נעים לה לאכול ספגטי מולי? ואולי זה לא טעים לה? פשוט אשאל אותה..."
 
-"מזל שהוא שאל אותי והחליפו לי את הרוטב. איזה מתוק מצידו. ואחרי שאמרתי תודה לטבח ושהיה מאוד טעים הוא אמר שזה מקסים. זה ממש נחמד מצידו להיות כזה רגיש אלי וגם לדעת להחמיא..."
 
-"כמה כוחות גייסתי להעיז לומר לה מחמאה. זה לא תמיד כזה קל לי... ממש מקסים בעיני מה שהיא עשתה, לחפש את הטבח ולהגיד לו תודה. וכשאמרתי לה היא חייכה קצת ועשתה מחוות ביטול עם היד. איזו ביישנות מתוקה...נראה לי שאני מתחיל לרצות אותה לפחות לעוד שמונים שנה..."
 
אז מה עושה את ההבדל בין שני התסריטים?
בשני המקרים מה שקרה בפועל היה זהה-מבט בשעון,בחורה שלא אוכלת, תודה לטבח והמחמאה שאחריה. השינוי נובע מהפרשנות שאני נותן לאירוע.
שוו בנפשכם אילו רגשות ותחושות מלוות את הזוג על פי הפרשנות שנתנו בתסריט הראשון-לחץ, אכזבה, שעמום, ביקורתיות, התכנסות, חוסר בטחון ועוד.לעומת זאת בתסריט השני כשהפרשנות לאירועים השתנתה, השתנו גם הרגשות והתחושות: יותר פרגון, אמון נינוחות ושמחה.
לצערנו, פעמים רבות יש נטייה לאדם לתת פרשנות לאירועים בשחור לבן, פרשנות מכלילה, מוקצנת או שלילית שפועלת לרעתו. פרשנויות אלו נקראות "עיוותי חשיבה", והן משפיעות על דרך ההתמודדות שלנו ופועלות כנבואה המגשימה את עצמה.
בתסריט הראשון הופיעו עיוותי חשיבה רבים: אם מישהו מביט בשעון אז אני משעממת אותו- יש בכך מתן פרשנות שלילית לאירוע ניטרלי. "מה כבר אמרתי, הוא סתם רוצה לתת לי הרגשה טובה"-מזעור החיובי. "גם בגיל שמונים לא אתחתן"-ניבוי העתיד. "למה אני תמיד עושה שטויות?"-הכללה.
 
כשאנו בוחרים לפרש אחרת ולא להשתמש בעיוותי החשיבה, אין הכוונה ליפות את המציאות או לפרש פרשנות שהלב והראש שלנו לא מקבלים. הכוונה היא לא להכליל, לא להקצין, לא לחשוב שלילי ולהציע לעצמנו פרשנות נוספת חילופית שאנו מוכנים לקבלה או לפחות לבדוק את נכונותה.
הקשבה פנימית לפרשנויות שלי לאירועים תוך תרגול של מחשבות חילופיות יכולה לחולל תמורה ניכרת באיך יראו הדייטים שלי ולמקום אליהם הם יובילו.
והלוואי ונזכה להימנע מעיוותי חשיבה כבר מהדייט הבא!
 
 
מיקי פישמן הוא מטפל בהבעה ויצירה, חבר בצוות הייעוץ של ישפה.

 

 

שכויייח למביאנפשי תערוג

ושכוייח לכותב!

סורי אם זה ארוך..אנונימי (פותח)

מקווה שלא ייבשתי אתכם יותר מדי.. סתם נראתה לי כתבה נחמדה ומועילה..

זה מאוד מאוד יפהכמו צמח בר

ישר כוח עצום

כל כך נכון!אמת ואמונה

 

זה פשוט מעולה ומדויק.. תודה רבה! וזה מראהנפשי ישובב

ש- החיים האמיתיים מתנהלים בפנים, בתוכנו, על כל תקלה וחריקה אפשר לפנות למנהל הכללי המופקד לשמור עליהם- אנחנו..מוציא לשון

 

ואם אלו האנשים שעובדים בישפה- אז כדאי להצטרף לשם.. מגניב (יש לידע את אנשי השרשור על ישפה כנ"ל..)

אני שמח לראותאנונימי (פותח)אחרונה

שאנשים פה נהנו לקרוא את המאמר ואני מקוה שזה גם הועיל במשהו...

'נפשי', את מוזמנת להצטרף לישפה וגם לידע את אנשי השרשור...(=

 

מי ער?טל ים

כולם...יש מבחנים..

 

האמנם??

עוד מישהו?טל יםאחרונה

מישהו יודע מה קרה למנהלים?

 

לא רואים אותם..לא שומעים אותם..

 

אולי הם עזבו?

אוווף מעצבן אותיNעלי

שהוא מקשיב לחברים\ משפחה שלו יותר מאשר לי!!!

מה עושים?!?!!עצבני

 

 

נזכרים שוב במקום שלנו..?כבשת החורף

את החברים והמשפחה הוא מכיר יותר זמן אז זה נראה לי טבעי שבעניינים מסוימים הוא יחשוב שהם מכירים אותו יותר טוב ויסמוך על העצות שלהם, לא?
אני רוצה להאמין שאת לא מנסה לשלוט לו על החיים אז תני לו להחליט לבד למי טוב לו להקשיב.
להתעצבן זו בטוח לא הדרך...

[אלא כן, כמובן, אלה עניינים שנוגעים לכם בלבד ואז אני מבינה אותך]

יש בזה הגיון אבל צריך לבדוק שזה לא נובע מחוסר הערכטלי4

הערכה לדעותיך

ואת מקשיבה לו יותר מלחברות או משפחה?נפשי תערוג

לכל אחד יש עולם פנימי אחר

כל אחד מרגיש ומתחבר בצורה אחרת

 

אני ממליץ לא למהר להסיק מסקנות

ובמיוחד לא להתמרמר עליהם

 

מפריע לך?

פתחי את הנושא בפניו!

 

 

מה עושים? משתפים!מקשיב_בסבלנותאחרונה

מספרים לו על התחושות שלך ועל הציפיות ועל כמה שזה חשוב לך שהוא יתייחס אלייך כפי שאת רוצה. 

ייתכן מאוד שאין לו בכלל מושג מזה ואת צוברת כעסים בבטן וחבל.

מי שיכול להיתפלל דחוף לעפרה גילה בת תמר,טלי4

בשורות טובות לכולם!

א-מן!ג'נדסאחרונה

בע"ה!!

דעתכם?גברת כבר
עבר עריכה על ידי גברת כבר בתאריך כ"ה תמוז תשע"ב 11:47
לפני שבועיים התארס בחור שאני מכירה.
זה בחור שכבר היה מאורס וביטל, אחר כך התחתן ואחרי כך וכך ילדים התגרש, ועכדיו התארס אחרי הכרות של שבועיים בערך.
את ארוסתו אני מכירה ברמת השלום-שלום. אין לנו קשר והאמת היא שממש לא הייתי רוצה להכנס לזה, אבל זה ממש מטריד אותי. אני באמת מרגישה שיש סיכוי לא נמוך בכלל שהיא עומדת להכנס לסטטיסטיקה די מהר...
הייתם עושים משהו?
סביר להניח שהיא מכירה את ההיסטוריה שלו, לא?כבשת החורף
אחרי הכרות של שבועיים? אני לא בטוחה.גברת כבר
וחוץ מזה, לא הייתי מרגישה כל כך לא בנוח אם זו לא היתה הכרות כל כך קצרה מול בחור שעל פניו נראה לא הכי יציב...


(וחוץ מזה: אני תמיד מופתעת לגלות שמה שאני לא הצלחתי לעשות אפילו פעם אחת במהלך שנות הדייטים שלי, אנשים מצליחים לעשות פעמיים ושלוש...)
היכרות של שבועיים??כבשת החורף

ממממ... יש לכם איזו חברה משותפת? אולי תנסי להתייעץ איתה? 
אם זה משהו שצריך להגיד עדיף שמישהו יותר קרוב אליה יעשה...

לא ממש.גברת כבר
אני רוצה לקוות שנורות האזהרה הגלויות (גרוש, ילדים) גרמו להורים שלה לפחות להיות ערניים.



(לא שאני נגד גרושים, אבל אני כן חושבת שזו סיטואציה שצריך לברר בה יותר טוב וכו׳...)
^^~א.ל

וזה שעברו שבועיים לא אומר שהיא לא מכירה את ההיסטוריה שלו

צריך לנקוט באמצעי זהירות,

כי אם היא כבר מודעת לדברים הללו- התערבות מצידך תיראה לא לעניין

ואם היא לא- אולי, אבל רק אולי, ישנו צורך ליידע אותה..

לעיתים אנחנו לא באמת יודעים מה קרה מבפנים,

למרות שכלפי חוץ מאד קל להסיק מסקנות

 

(וכן. עם כל מה שכתבתי: מסכימה איתך שזה חריג )

בדיעבד (אחרי שהזוג נישא) לא הייתי עושה כלוםאלעד
חוץ מלהתפלל..
הם התארסו רק עכשיו.גברת כבר
מכירה את התוכנית:כמו צמח בר

מה "אתם הייתם עושים"?

חוץ מזה שהיא אחת המהממות והמלמדות על החיים שלנו...

למדתי ממנה דבר חשוב:

אולי היא תכעס עלייך אם היא מודעת לזה וחושבת שאת מקשקשת.

אבל היא תודה לך כל החיים אם תוציאי אותה מנישואים שלא טובים לה!!

אני הייתי מנסה,כמובן,בעדינות והכל..

בהצלחה!!

 

^^^ג'נדס

מה זה הלא-נעימות עכשיו לעומת המטרה החשובה של חיי נישואין (אולי) כושלים?!

 

קשה להיות במקום שלך... אבל תחשבי איך היית רוצה שינהגו אילו היית במקומה!

 

תיהי אמיצה!!

ה' עימך.. בהצלחה ובשורות טובות!

מצב לא פשוט...אהבה אחישנה
מבינה את ההתלבטות...

דבר ראשון, האם את יודעת באמת שהבחור לא יציב...?
ביטול אירוסין לא תמיד אומר וגם גירושין לא תמיד מעידים...
יש לי חברות שביטלו אירוסין פעמיים -שלוש והן הכי יציבות שיש..

דבר ראשון- תבדקי ותבררי שאכן יש בו סימנים שמראים חוסר יציבות...

אם יש וודאות שיש בו צד בעייתי...
תתיעצי עם רבנית,חברה משותפת, אחותה שלה...
ותנסו לגשש בעדינות עד כמה היא מודעת למצב..עד כמה היא מבינה מה יכולות להיות ההשלכות...
לא להפיל עליה תיק כבד בבת אחת..כי זה יכל רק לגרום לה להתבצר בעמדתה ולא לקבל מכן בכלל...
להעלות את הנושא בתור שאלה אליה- האם חשבה על הקשיים שעלולים לצוץ.האם ביררה מספיק את הרקע לגרושין?
ואם לא..אז כן לעורר אותה לבדוק יותר לעומק


תסלחי לי אם אני אפקפק בכל זאתגברת כבר
במידת היציבות או העמידה בהחלטות של מי שביטלה אירוסין כבר שלוש פעמים...
ובכל מקרה, אמרתי, לא הייתי ׳נבהלת׳ אלמלא הם היו יוצאים שבועיים לפני האירוסין.


אני לא מכירה חברות שלה ובטח לא משפחה, רק אותה וגם זהברמת שלום-שלום.  
זה לא בעיה לברר...אהבה אחישנה
לדעתי בתור מישהי שלא ממש מכירה אותה לא בטוח שזה נכון שאת תתערבי...
לדעתי לא בעיה לברר מס' של חברה/אחות/רבנית שקשורה אליה ולהתייעץ איתה...

לא נשמע לי אחראי לפנות ישר לבחורה בלי להתייעץ
וגם לא לעשות כלום נשמע לי לא אחראי...

ובקשר לחברותי היקרות-
לא אפרט כאן את הסיבות....אם היית יודעת לא חושבת שהיית מתנסחת ככה.
נראה לי שכל אחת שפויה היתה מבטלת במקומה.
לא למהר לשפוט בלי לדעת פרטים.
אם זה כ'כ חשוב אוכל לפרט יותר באישי..

3 פעמים?גברת כבר
ברור שעדיף לבטל אירוסים מאשר להתחתן עם האדם הלא נכון, אבל אם מגיעים למצב של ביטול אירוסין שלוש פעמים, צריך לעשות חושבים מה לא נכון בהתנהלות, כי בטוח משהו לא נכון.
תשאלי רב, ועדיף רב שמכיר את הבחור..טרילילי
להתערבג'נדס

זה לאו דווקא לפנות לבת-זוג של הבחור. זה יכול להיות פניה לחברה/אחות/מחנכת/מכרה כלשהי שיכולה לבדוק יותר לעומק את המצב...

 

לדעתי לשבת בחיבוק ידיים כשהיא מרגישה שזה ממש לא טוב.... לא טוב.

לגבי ההתארסות תוך שבועייםמרדכי

בס"ד

 

אני לא חושב שזה כ"כ קשור כי אני מכיר זוגות שהחליטו אחרי פגישה אחת - שתיים וב"ה הן חיים באושר ואושר.

אבל יכול להיות שבגלל עברו ה"מפוקפק" (אני מקווה שזאת מילה מתאימה) אז אולי כן שבועיים זה קצת זמן לברור אמיתי של עברו ולמה היה את כל הדברים האלה

רגע יש פה משהו שאני לא מביןגבר שתום עין

בואי נלך לאט לאט. להתחתן ולהתגרש אחרי כמה וכמה ילדים זה דבר נורמלי לגמרי.

להפך, זה אומר שהאדם היה מוכן להתחייב לאישה, לבית ולילדים שנים ארוכות(ככה זה נשמע לפחות).

לבטל אירוסין פעם אחת(ושוב פעם אחת, לא  שלוש-ארבע) לא מעיד על בעיה של יציבות או חוסר החלטיות, אולי הבנה מאוחרת של הדברים.

אז נשארנו עם זה שהוא התארס עם בחורה תוך שבועיים,

והשאלה היא האם את צריכה להתערב להם. הלו!!!

לא מדובר כאן במצב שיש בו משהו שהיא לא יודעת(הרי גם אם על האירוסין הראשונים היא לא ,על גרושתו והילדים בוודאי שכן), לא מדובר כאן באדם שמסתיר מחלות , או בוגד או השד יודע מה.

 

דבר שני: הוא לא מתארס לבד!  באותה מידה שייתכן ויש בו צד פזיז בגלל שהוא התארס אחרי שבועיים,

יש גם בארוסתו צד פזיז כזה.  גם היא(לשיטתך) כנראה לא בדיוק הבן אדם הכי כשיר לקבל החלטות.

אז את מנסה לתת לה מידע חיוני או אולי להציל אותה מעצמה? היא בעייתית כמעט כמוהו. אולי אפילו צריך להזהיר גם אותו מלהתחתן עם מישהי שמתארסת תוך שבועיים....

אם רוצים לעזור לאדם להנצל מעצמו, כאן צריכה להיות היכרות מעמיקה איתו, וקשר ארוך טווח, כזה שייביא אותו למוכנות לשמוע ביקורת(שוב, זו לא סתם אזהרה אלא ביקורת), מה שלפי דברייך אין לה איתה.

 

בקיצור: יש אנשים שעושים טעויות בחיים, תני להם לאכול את הדייסה שבישלו לעצמם. אין לך יותר מדי מה לעשות בעניין.

 

כל אחד מהדבריםגברת כבר

כשהוא לעצמו (וגם עכשיו) הוא בסדר בסך הכל.

אבל כשביטול אירוסין מתחבר לגירושין אחרי ארבע שנים בערך (זה נחשב שנים ארוכות) ואז לאירוסין כל כך זריזים זה טיפה מטריד.

 

 

אני מסכימה עם שתום העיןבועית מחשבה

 

^^^ ולהתפלל שיהיה להם טוב בע"ה..יעלי_א
סליחה, אבלתמיד בשמחה 1

בס"ד

 

אני ממש ממש לא חושבת שיש בעיה להתארס אחרי שבועיים ברור שצריך אומץ ואני אישית לא חושבת שאני יעשה את זה כי זה מלחיץ וקשה אבל אם הם מרגישים מוכנים?

 

יש לי חברה מאד מאד קרובה שהתארסה אחרי שבועיים, שבועיים וחצי והיא ב"ה בהריון ונשואה באושר ואושר באמת!!! (וזה לא רק לראות מבחוץ דברתי איתה על זה..)

 

(ועוד חברה שהתארסה גם בערך אחרי שלושה שבועות!)

 

בקיצור לא חסרים זוגות כאלה, לגבי הבחור הזה זה טיפה הזוי ומלחיץ אבל אני לא יודעת אם הייתי מערבת..

יש הרבה אנשים שהתארסו תוך זמן קצר-יעל מהדרום

לא זאת הנקודה. הבעיה היא הבנאדם הזה ספציפית.

בוודאי שלא זאת הנקודה אבל לפי דבריו של שתום עיןתמיד בשמחה 1

בס"ד

 

זה נשמע ככה.. (בכללי לא קשור לבנאדם הזה..)

מעבר לסוגיה עצמה,היא יודעת מזה ?שורש 44

כלומר היא יודעת את כל מה שאתה מתאר ? אם היא לא יודעת מזה או יודעת רק חלק,תשאל רב אם אתה צריך לספר לה או לא.

לענד"י, כדאי להתערב, לא ישירות לפנות אליהנפשי ישובבאחרונה

אלא דרך רב / מורה שמכירה אותה או כל דמות שיכולה להקשיב, להכריע ולהשפיע..

 

זו ההשתדלות הבסיסית, רק אל תשכחי ש-את ניסית, וכל השאר לא בידייך..

 

וכמובן- להתפלל עליה זה תמיד טוב.

 

כל הכבוד לך על האכפתיות והעזרה, שתזכי לעשות רק דברים טובים ולסייע בשמחות! בלון

שאלה שפתאום חשבתי עליה.. שדכנית מציעה הצעה-פרפר לבן

בחור בן 38, גרוש.

 

והקץ'-ההצעה היא לבחורה בת 22, רווקה.

 

למה להציע מלכתחילה?

 

הבחורה עוד צעירה ולבחור הנ"ל זהו פרק ב' בגיל כבר מבוגר אפשר לומר..

 

אז למה שהבחורה תאמר כן?

 

מה אתם אומרים?

למה לא??כמו צמח בר

הרי לא תפסלי רק בגלל "הגדרות" ו-"משבצות"

ואם הם ממש מתאימים באופי,בשאיפות ובהכל??

 

אין לדעת..

היא בת 22. הוא בן 38.כבשת החורף

אני לא חושבת שזה קשור להגדרות ומשבצות. זה פשוט פער גילאים מוגזם.

אין לדעתג'נדס

מי ייעד לנו ה'.

על פניו זה נשמע הפרש מטורף, אבל אולי יש התאמה- לא אנחנו נאמר זאת אלא המדוברים בענין, לא?

 

בשורות טובות!!

אני מבינה ויודעת שאין לדעת מאיפה זה יבוא-מעצמי..פרפר לבן

אבל בתור בחורה בת 22 שהתחילה לצאת רק לפני שנה, קצת לא נראה לי שהייתי מסכימה לפער הגילאים העצום הזה.. מדובר פה על 15 שנים!!!

 

 

כל מקרה לגופוג'נדס

אבל לפסול ישר על זה? ברור שזה גורם משמעותי!

יש מה לברר לדעתי...

 

(אגב 16 שנים...)

מה רע בלפסול ישר?~א.ל

לא חייבים להסכים להכל.

לפעמים יש דברים שלא מתאימים לנו..

 

(לא שאני חורצת עובדה מה מתאים לבחורה המדוברת ומה לא,

אבל ככלל- מותר גם להגיד שיש פה מקרה מוגזם וזה לא מתאים...)

בטח לפסול ישרים...

איזו התאמה יכולה להיות ביניהם. וגם אם היתה יכולה להיות זה לא קשר ראוי לא חסרים בחורים צעירים שיכולים להתאים. אם לשדכנית הספציפית הזו אים אז יש עוד שדכניות ועדיף להחליף

ואם הוא היה בן 48? 58? 68?האדם היושב

גם נראה לך שזה גורם משמעותי אבל כזה שלא צריכים לפסול בגלל ישר? 

 

לדעתי זה ממש מוגזם - וגם נראה לי שבחור בן 38 שרוצה לצאת עם מישהי בת 22... איך אני אכתוב את זה בעדינות?... משהו לא תקין אצלו בקופסא... 

מספיק להכניס בכוח את ה'טרילילי

מה זה היציאה הזאת??

מוגזם לגמרי. אין לי בעיה עם גרושים. או עם אנשים בני 38. יצאתי כבר עם מישהו כמעט עשר שנים שעלי.

ובכל זאת-

משום מה לא נראה שהשדכנית הזו מכירה את שניהם היכרות מטורפת, ואמרה לעצמה- ואלה? זה פשוט זיווג משמים! לי זה פשוט נראה מחשבה של רגע, של "אפשר לחשוב עוד ערב/כוס קפה" "אולי יתאים מי יודע מה ה' מזמן לנו"...

נו באמת!

טוב שמאשימים את ה' בהכל. אולי תרוץ לכביש וזהו? אם ה' ירצה תמות ואם לא אז לא.

אותי זה היה מוציא מהכלים/מעצבן/מעליב/מסיים יחסי אמון שהיה לי עם הגברת.

אני מקווה שתצליחו להתמודד עם ההקצנות שלי. זה באמת עצבן אותי.

לא רואה סיבה לכתחילה למה הבחורה תאמר כן~א.ל

נכון,

אולי מכאן תצמח הישועה

 

אבל במקביל- אי אפשר להתעלם מכך שהפער עצום

והרקעים מאוד שונים.

 

לא חייבים לכל דבר למצוא סיבות למה כן..

לפעמים מותר לומר שזה מוגזם.

 

אכן,ד.

אין כל רע בבחור בן 38, גרוש.

 

אין כל רע בבחורה בת 22, רווקה.

 

 

אבל אם אין סיבה מיוחדת, בהם או בנסיבותיהם, שבגללה היא הציעה דווקא את זה -

 

אז באמת לא כ"כ ברור למה היא הציעה לכתחילה.

 

ומי אומר שהיא צריכה לומר כן?  תלוי בה.

נשמע לי הזוי לחלוטיןאלעד123

ובלתי מתקבל על הדעת.

אנשים צעירים צריכים להנשא לאנשים בסביבת הגיל שלהם עם נסיון חיים ורקע דומים.

בחורה בת 22 לא צריכה אבא חדש ואדם בן 38 צריך למצוא לעצמו אשה שמתאימה לגילו ונסיון החיים שלו. 

אני חושב שמה שמטריד פה זה לא פער הגילאיםאיזה טוב ה'!!!!

כי בחורה בת 32 עם בחור בן 48 זה כבר נשמע אחרת לגמרי וזה אותו הפרש.

 

העניין הוא שבחורה בת 22 נמצאת בשלב ובמקום אחר לחלוטין בחיים מבחור בן 38.

 

 

^^^ג'נדס

אני מסתייגת מהענין של 'אין מה לפסול' (אם מישהו הבין את זה כך).

 

באמת הגורם הבעייתי שנוצר כאן זה המקומות השונים בהחלט של שני אנשים בגילאים האלו!

ממש לא נשמע טוב,ay

גם אם הבחור מאוד " צעיר ברוחו" והבחורה מאוד בוגרת, זה שלב אחר בחיים...

כאלה בני 20 עדיין ילדים, 
מש לא נשמע טוב ולא בריא.....

סליחה על השאלה, זה אמיתי או סתאם פילוסופיה?ay
האם ההצעה אמיתית?פרפר לבן

כן- הציעו לי.. אבל ב"ה ההצעה לא היתה רלוונטית-אני ב"ה כבר נשואה  

 

אבל רציתי לדעת סתם מה אנשים חושבים על זה בלי קשר..

נו באמת...אלעד123

תכף תגיד שאפשר לשדך בת 16 לבן 34...

צריך להסתכל על שיעור הפער וההשתייכות הדורית 

זה בדיוק מה שכתבתיאיזה טוב ה'!!!!אחרונה
מעשה שהיה כך היה...blanca

אולי זה היה פילוסופי במקרה שלה... אבל לי זה קרה.... סרבתי בנימוס...

הם שייכים לדורות אחרים בערך..יעל מהדרום

אני לא הייתי מסכימה, זה פער ענק! הוא יכול להיות כמעט אבא שלה..

 

למרות שאני כבר שמעתי על זוג שיש ביניהם (אם אני לא טועה!) איזה 20 שנה!!

 

אבל בדר"כ נראה לי שזה לא ממש הולך טוב ביחד, הפער הזה..

למה כן?נבוכדנאצר

הוא עבר פי כמה ממנה..
וכמו שכבר אמרו,הוא בשלב אחר בחיים..
פשוט אין הרבה במשותף,שפה אחרת וכו'

שאלה חשובה מאוד מאוד!!אנונימי (פותח)

יש לי שאלה מאד חשובה ומעניינת.

 

איך מחליטים מהו הזמן להיתחתן??

 

ואיך מחליטים שדווקא עם הבחור הזה אני מתחתנת.....?

 

זו שאלה שמאוד מאוד מציקה לי.......

לפעמים, כשמגיעים למקום הזה, יודעים ברמה שלא נשארקיש חצילים

מקום לספיקות.

לא תמצאי שום נוסחה מתמטית..ג'נדסאחרונה

בדקי עם עצמך שאת מוכנה נפשית/רגשית להקים בית- הבית שאת רוצה שיהיה לך!

ואז תתחילי לצאת-

ומכאן זה מתגלגל בלי שאת מבינה בכלל- את לומדת על עצמך, מתחדד לך לעומק מה שאת רוצה (תכונות אופי מסויימות/סגנון בית וכו'...)

 

ולגבי לדעת אם זה ה-אחד, לאדת, לא הייתי בזה אפעם..

 

תוכלי למצוא כאן שירשורים חופרים ונחמדים בענין!!

 

ב"הצלחה

דרושה נסיכה איכותית שלא מוכנה להתפשר!מבוקש

צדיקה, חכמה, אצילית, עמוקה, עדינה..

בשמחות!

 

נהגו בני ישראל להחמיר על עצמםמישהו10

לא לאכול סרטים בבין המצרים.

לייקצוהר
מה שלא נהגו בני ישראל בתקופת החורבןאמת ואמונה

 ולכן נחרב הבית- לנהוג כבוד זה בז.

צודק/ת!!יודעי שמיך
באמת (ואמונה)? מה את אומרת?מישהו10אחרונה

טוב שלא הגזמת גברת...