haverim613@gmail.com

בהצלחה

אם אתה מעוניין, תרשום פרטים עליך (אופי, עיסוק, רקע וכו'), ונבדוק אם זה שווה..

מכירה גם מישהי בגיל הזה.

וכנ"ל לגבי הפרטים.

ונבדוק אם זה יכול להתאים.

מה שלומך?בתור כותבת לשעבר פה וברוך ה נשואה, וקוראת הרבה,אשמח להכיר,מכירה בנות שיכולות להתאים בגיל,שלח מסר באישי

נשמה!

אני בשוק שאת עדיין עושה את זה...

 

ממש ישר כוח

 

שבת שלום

 

 

[יפה שלא השארתם לי...
מה, לא ידעתם שאכנס?

סתם]

למי שלא זכה לדעת,

אני זכיתי להיות היורשת של שרבוב במצוות התהילים... היא זאת שהייתה לפני..

 

 

[ת'אמת שאין לי שמץ מי התחיל עם זה..  מעניין...]

שתדעו ששימחתם!! יישר כח צדיקים!!

 

שבת שלום!!!

לא האמנתי..

 

שימחתם, צדיקים!

שיהיה שבוע מבורך וחודש מלא בטוב!

איך לא נעים לי!!!!!
נכנסתי עכשיו לפורום ופתאום שמתי לב שפשוט ברח לי מהראש שלקחתי על עצמי להגיד חלק(מהספר השלישי)
היה לי חמישי-מוצ''ש עמווווס,וזה פשוט התחמק לי מהמוח
אני ממממש מצטערת בפני מי שהיה חלק מהספר הזה,זה ממש לא בכוונה שפספסתי!!
טוב,לפחות אני יגיד עכשיו כדי שאני כן יסגור בכ''ז ת'שלישי הנ''ל.
אומנם כבר לא שבת,אבל זה עדיף מאשר שבכלל לא נסיים אותו..
מצטערת מאד!!אני ישתדל בלנ''ד לא לקחת על עצמי כשאני כ''כ עמוסה,כדי שזה לא יקרה שוב...

יישר כח על הרצון הטוב!
רק טוב.

ויישר כוח על כל האירגון הנ''ל,כל שבוע מחדש!!
אאאוההוייי...איזה תחושה לא נעימה להרוס לאחרים...

שבוע מבורך 

* הייתי בשיעור של הרבנית בשכונה, והיה ממש מאלף.

 

*נתתי מתכון לעוגה לחברה טובה, וזה הצליח!!

* בשבת הרגשתי לא כ"כ טוב ועכשיו ב"ה  קצת יותר טוב..

 

בעז"ה יהיה טוב....

שלמרות הקושי הגדול הלכתי עם האמת הפנימית שלי והשכל הישר

א. זכיתי להכיר אדם פשוט טוב, במלא מובן המילה. (:

ב. חברות טובות שמוכנות ללמוד איתי לקראת המבחנים הבאים עלי לרעה..(:

ג. מתחילים שבוע אחרון לשנת לימודים זו. בשטו"מ!!

ד. משפחה טובה וחמה, ב"ה.

ה. עדיין לא התחתנתי, ב"ה.

 

 

שבוע טוב, ובע"ה הרבה בשורות טובות!

ה' תמיד טוב!

שחברה טובה שלי התחתנה השבוע!!

איזה טוב ה'!

ואיזה טוב ה' שסיימנו הופעת סוף שנה של כיתה ו'... ירדה אבן מהלב...

ואיזה טוב ה' שנגמרו הלימודים לסמסטר זה ובעצם- עד שנתחיל תואר שני!!

 

ובכלל על כל החיים האלה!

גם על הקשיים

תודה ה'!

* התחלתי עבודה חדשה וב"ה, אני מרוצה.

 

* חברה שלי התארסה. 

 

* התקדמתי עוד קצת בפרוייקט של הלימודים.
 

* נאמרו 5 ספרי תהילים! אשריכם ישראל..

 

*  שבת כלה שמחה ומשמחת! ב"ה..

 

* מצליחה להיות שמחה, עם עצמי ובשמחת אחרים למרות שלא תמיד זה קל..

  בע"ה, שימשיך ככה, שנקבל עוד ועוד כוחות להתמודד עם מה שיש לנו, וע"י כך להיות אנשים טובים יותר!

 

 

 

שיהיה שבוע מבורך מלא רק בדברים טובים..

 

 

בכל מקרה הייתי ממליץ לך לפתוח כרטיס באתר "שליש גן עדן" וב"שדכנט" ולכתוב כמה מילים על עצמך. זו בטח השתדלות בסיסית ביותר. כידוע צריך גם אמונה וגם השתדלות. נסי את השילוב המנצח של שניהם ביחד

דבר ראשון..תחליפי את השם ל"שושנים שמחות"

 

זה יעזור לך לשנות גישה..

 

את רוצה להתחתן..מה לעשות?

 

1. להתפלל

2. אם יש לך חברות נשואות דברי איתן שידברו עם הבעלים שלהן אם יש להם רעיון בשבילך

3. אם יש מישהו שאת מכירה וחושבת שיכול לצאת מזה משהו..תבקשי מחברה שתברר לך

4. יש כמה זוגות שיצאו מפורום זה..

5. שימי פתק בכותל...לא יודע אם זה עובד אבל כולם עושים את זה..

הודעה חמודה ביותר...

 

את באמת לא רווקה זקנה, אפילו לא מתחילה...

 

רק בגלל הרצון שלך - זה כבר נראה לך.

 

אולי הכי טוב (חוץ ממה שגם פה את יכולה לפרסם כמה נתונים בסיסיים ולראות שמא זה מתאים למישהו. כמובן, בזהירות, אחרי ששואלים מישהו כאן שקצת מכיר יותר, וגם מישהו שמכיר אישית) -

 

שתפני לשדכנית, תני לה את הנתונים - ותקבלי בעז"ה הצעות (יש כאן שירשור מהזמן האחרון עם שמות של שדכניות).

 

בהצלחה בקרוב, בזריזות, בקלות ובשמחה.

בית נאמן בישראל..

אז ככה..

ב"ה אני לא עצובה!! רק זה הדבר הראשון שעלה לי כשנרשמתי..

אני יודעת שאני לא זקנה..

אבל כשרוצים משהו כבר כמעט שנתיים ומתפללים על זה חזק זה מרגיש כבר המון המון זמן.

 

חברות נשואות...

או שהן צעירות, או שהן לא נשואות לחבר'ה שהן יכולות להכי רמשהו שיתאים לי, או שהן לא בקטע שלשדך..

וגם! וכאן מגיע הגם הגדול..

אני פשוט מתביישת!

אין לי מושג מה הן יחשבו עלי..

צעירונת!! מה את רוצה להתחתן כשאת כ"כ קטנה.. ולא יקחו אותי רציני..

 

שדכנית??! אימל'ה!

אתרי שידוכים?! אבאל'ה (סתם לצורך הגיוון..)

יאוו איך זה קשה לגדול!!

אני מבינה שאת כבר מתפללת שנתיים, יישר כוח!!!

המשיכי להתפלל (הכל מאיתו, יתברך)

חוצמזה, כמו שרשמו כאן- השדכניות זה בכלל לא אמא'לה ולא אבא'לה!

יש שדכניות ממש חמודות שמבררות במפגש פנים-אל-פנים, ממש שיחה אישית ונינוחה (לרוב..)

(ואני כן חושבת שזה ענין של טיפוס- יש אנשים שבאופי שלהם הם רציניים והדרך שלהם למציאת פתרונות היא ככה (פגישה עם איש מקצוע וכו') ויש אנשים שבאופי שלהם זה יותר בזרימה ופחות רשמיות. קיצור- משתנה מאדם לאדם).

 

אני מאוד מבינה שאת לא יודעת מאיפה להתחיל ואיך שהכל חדש וכו'... אז משהו שאני יכולה להמליץ לך בחום- שיחה עם חברה טיפה מנוסה, שיצאה כמה פעמים שתסביר לך על זה. (מצמש לא בהכרח נשואה).

 

אגב- קריאה בפורום פה יכולה לגרום לך להרגיש כאילו התנסת בחוויות עצמן! יש יתרונות ויש חסרונות...

 

את ממש מוזמנת לדסקס על זה באישי

 

ב"הצלחה רבהרבה!

 

נ.ב. חשוב להדגיש שאת לא לבד במערכה, זה בעצם בראש ובראשונה: ה' איתך תמיד!!!

 

שדכנית - בזמננו - זה מקובל למדי..

 

אכן, קשה לגדול...

 

אבל אם את רוצה משהו של גדולים - תרענני קצת את המושגים מהילדוּת...

 

שדכניות טובות, בדרך כלל מקבלות אחרי הארוחה, כך שהן לא אוכלות את הבחורה.. את גם לא מכירה אותה אישית, כך שאין מה להתבייש; וגם - הן רגילות לפניות גם לגיל זה.

 

אז כך שלאור הנתונים שהצגת - אני חושב שזה הכי טוב (אלא אם כן, איזה מישהו זריז פה כבר יצר איתך קשר ב"אישי" להתענין, ושאולי יש לו רעיון וכו'.. רק כמו שאמרתי, לנהוג עם דברים כאלה גם בזהירות..)

 

אם את מחפשת מישהו "תורני", את יכולה לנסות לפנות לבת אל גרינשפן מירושלים.

 

בהצלחה.

מי זאת?

מה אמורים לעשות?

"שלום מדברת...

ו............?"

 

חברות שלי, אפילו הנשואות, לא נראלי יידעו לייעץ לי..

א. לא הן פתחו - באו אליהן עם איזה הצעה מהשמים..

ב. כולן!! כולן! התחתנו עם הראשון שלהן

ויש לי איזה 7 חברות נשואות...

וכן, פשוט אומרים -  'שלום, מדברת שושנים שמיחות, ואמרו לי שאת שדכנית טובה. אני חדשה בתחום. מה קורה מעכשיו?'

תלמדי את זה בע"פ, ותדקלמי את זה לכל השדכניות...

 

אקיצר, אין מה להפדח, כולם מגיעים לגיל הזה. זה שלב מאד לגיטימי. זה לא שפרצת דרך, אז בגיל שבו זה כבר לא מוזר להתחיל.

אז תאזרי אומץ, זה אכן מפדח בהתחלה  - אבל אין מה לעשות, חייבים לעשות משו בשביל שהוא יגיע...

 

אם תכתבי כאן מה את מחפשת -אולי נוכל להפנות אותך לשדכניות מתאימות.

 

 

וחשוב שתמצאי מישי להתייעץ איתה ולשפוך לה את הלב.

נו, הסבתא מכיפה אדומה - עם השיניים....

 

 

זו סתם אשה טובה.

 

מתקשרים (הרבה. כי יכול להיות תפוס), את אומרת שאת מחפשת שידוך, מתי אפשר להגיע?

 

היא קובעת לך זמן. את באה. רואה אשה נורמלית. נראית בערך כמו בן אדם רגיל..

 

את השאר היא כבר תעשה..

 

היא תשאל אותך פרטים על הגיל וכו'.

 

תשאל מה בדיוק את מחפשת ( תגידי מדויק ולענין). תרשום בכרטיס אצלה ותתקשר אם תהיה הצעה מתאימה.

 

ואולי את תהיי כמו החברות שלך - וזו תהיה ההצעה שלך מהשמיים (אני מניח שגם אצלן לא השמיים בעצמם הציעו - אלא דרך איזה שליח..).

סתם, אני רשום גם בכמה מהם, לא לדאוג!!

יש סיכוי להתחיל גם מכאן, כמו רבים אחרים - אם כי - זה לא מתאים לכולם ולכולן.

 

בהצלחה.

ולהסתכל על כל דבר בצורה יותר פשוטה. פשוט תפני לשדכנית\לארגון שידוכים, ותתחילי לצאת,

תנסי בלי לחץ, תעשי את את ההשתדלות שלך, ושימי על ה' הכל...

 

כתבתי לך ארוכות בפרטי.....

בהצלחה

וגם את מתוקה. בת אל אישה נדירה. מומלץ מניסיון!

לפעמים יש לנו מצבים שאנו מרגישים שכבר הכל לא הולך

שאין תקווה

שכל דבר שהיה טוב על עכשיו, כאב אינננו כך

 

אבל המצב לא ככה.

העולם ירוק/ורוד/סגול/ או כל צבע שתבחרי...

 

 

את מרגישה בסדר, 

תחושת הזמן שלך היא בסדר.

וזה בסדר להרגיש רווקה זקנה

 

אבל תני למישהו מצד להתסכל על זה.

את סך הכל בת 20

כנראה סיימת השנה (או שנה שעברה) ש"ל 

החיים רק התחילו!

אז דבר ראשון תשמחי שאת במצב כזה שיש בך רצון אמיתי להתחתן

 

הצעות טובות לא נופלות מהשמיים

הם מגיעות שמייצרים אותם

לדוג' לפנות לחברה שלך שהיא בנוכחות בעלה ולשאול אם הם מכירים מישהו שמתאים לך (הוא כנראה מכיר, רק שהוא גבר אז הוא לא יודע את זה)

אני לא יודע מהם המעגלים החברתיים שלך, אבל ברוב המעגלים הדת"לים ניתן לחפש (חברות וחברים מבנ"ע, בבית כנסת וכו')

ותתפלאי, לפעמים גם בת דודה יודעת לתת הצעות טובות.

 

לא לפחד לחפש,

לא לפחד לצאת,

לא להתבייש, הביישנות מונעת ממך הרבה דברים טובים.

 

 

אבל תכל'ס גם מאוד מובנית- כי משיחה של כמה דקות עם שדכן או שדכנית (או כל אדם אחר),

אין סיכוי שבאמת יקלטו את המידות והאישיות המיוחדת שלנו,

גם אם הם מאוד יתאמצו.

 

לכן בפועל- הם נתפסים רק למה שיש כרגע לפניהם- נתונים חיצוניים,

מה שבעינייך (וגם בעיניי!!!) כ"כ לא אמיתי..

 

 

אני סוברת-

שכ"כ לא משנה מי יציע לנו את הנשמה המשלימה, זה לא העניין.

ואל תשכחי שבכתובה לא יהיה כתוב לכם:

הכירו ע"י שדכן טוב או שדכן טוב מאוד.

והסטיגמה "שדכן טוב" לא מבטיחה לך שדווקא משם תצמח לך הישועה.

 

שדכנות זה לא תואר אקדמאי או משהו שלומדים אותו,

זה זכות שה' מעניק לאדם -להיות שליח.

וזה יכול להיות אדם שמוגדר "שדכן טוב"

ובאותה מידה זו יכולה להיות גם "הסבתא של השכנה" שראתה אותך בבית כנסת ומעולם לא עסקה בשידוכים.

 

את צריכה לעשות את ההשתדלות שלך-

לפנות למי שנראה לך יכיר בחורים בסגנון שאת מחפשת, בין אם הוא שדכן ובין אם הוא לא מוגדר ככה.

להתפלל לה' שיכוון אותך להגיע לאותו אדם שבאמת יקרב אותך למציאה.

וכמובן- להשאיר מקום לה' ולשליחיו לפעול בעולם.

 

יש לי מספרים של כמה שדכנים- אשמח מאוד להעביר לך באישי, בהתאם לסגנון...

כל טוב.

 

הרבנית בת אל גרינשפן
רונית שוקר
 

בס"ד

 

"אלירז" בפורום. בהצלחה.

על כלום.......היא לא מגיבה וגם לפלא היא לא עונה.......אז איך אתה רוצה שהיא תשדך??

לפחות נראה שבזה היא הצליחה..

לציבור תורני-לאומי, אם זה מתאים לך. ירושלמית.

 

רצינית, לבבית, מבררת מתוך פגישה אישית.

 

טל.  025386218

 

http://www.levhadvarim.com/index.php?option=com_content&view=article&id=1664:2011-06-05-12-17-19&catid=17&Itemid=150

http://www.levhadvarim.com/index.php?option=com_content&view=article&id=1664:2011-06-05-12-17-19&catid=17&Itemid=150

פחות משופשף, יותר מתרגש מדברים שלאחרים כבר נמאס.

רק חבל שאצלי בא לידי ביטוי בעיקר החסרונות של זה

סליחה שאני אומרת..

אולי כמעט ולא, פשוט לא מצליחה לחשוב על משו שהוא כן..

 

 

הצלחות.

שחרור ממוסכמות.
ל״ירוקים״ שלאיודעים איך *אמורים* להתנהג ומה מצפים מהם לעשות יש טוהר ותמימות כ״כ מופלאים!
יש בפגישות האלה פשטות, טבעיות, אמת...

אפשר להיות אנחנו, לעשות מה שנראה לנו נכון, גם אם זה מופיע ברשימת האיסורים של ״ספר חוקי הדייטים השלם״.
אפשר לזרום, לצאת מהקופסא, לשבור מוסכמות, בלי להרים גבה ולהרגיש מוזר...

פשוט לחיות...


אצ״י, שבעז״ה בקרוב מתחתנת עם הירוק שבירוקים, ומברכת על זה בכל רגע ורגע, וכ״כ מאושרת שהמצב הזה איפשר לנו לבנות את מה שבנינו בצורה הזאת.

בוודאי שהיתרון הראשי הוא פשוט ש"זה הראשון" ו"זאת הראשונה"  נסיון- בעז"ה אחרי החתונה..

 

מה נעשה, לפעמים זה לא הולך כ"כ מהר - ואז צריכים להיפגש עוד; ובדיעבד - יודעים קצת יותר איך להתנהל עם ה"סוג" הזה (עד שמתחתנים - ואז צריכים ללמוד מחדש).

 

ו.. מזל טוב.בהצלחה רבה.

אני בהחלט מעדיפה שיהיה ניסיון לבחורצ'יק, כדי שהוא כן ידע איך להתנהג עם פגושתו, ולא יתייחס אליה כמו אל חבר שלו.

אבל את תהיי בסדר. (אני מקווה שעלי להגיד "אתם"...). קחי באיזי. בתור חבר של הצד השני אני טיפהל'ה מכיר את העניין(אבל רק טיפהל'ה,כן?), אז העיקר שתהיי רגועה ותתקדמי בצעדים שמתאימים לך...

 

וסתם עצה חינם - לפרוק אל תפרקי כאן...תפרקי על אח שלך...(סתם כי בא לי להציק לו, לא משהו מיוחד).

 

וד"ש. לכולם...

אם אף אחת לא שאלה , כנראה שכולם משודכות ב"ה .

כולן התייאשו לחפש...;)

א

אהבתי מאוד את הקישור שלך למציאות... עדכני מתמיד עכשיו. תודה!!

 

נהנתי מאוד,

 

תודה רבה וישר כוח!

תחפש אחת שגדולה ממך בחמש שנים, טפשה, מכוערת, בלי ראש שדוחה אותך ושלבך אינו יוצא אליה.

היא צריכה כמובן להיות אשכנזיה, שתתלבש כמו אמא טליבאן, תתפלל כל היום ושאי אפשר לדבר אתה על שום דבר.

 

(מצד שני אתה יכול לנסות את זאת שמוצאת חן בעיניך ולנסות לקרב אותה קצת לכוון שאתה רוצה בחיים)

את זה אפשר לראות כל יום כל היום רק שניה לצאת לרחוב... וכו

אולם מול מה שאני ניצב  זה חריג

סוף סוף מה שמחפשים אך עם בעייות...

 

בעצם

 אמא טליבן זה יכול להיות רעיון ממש לא רע-בנות ישראל אולי יאמצו את זה..

יותר מידי כאלה יש פה..

א. או שאתה כישרוני משהו.. ועתידך להיות סופר בדיוני וזה המכנה המשותף לכל הודעותיך  ומקריך(בכרטיס שלך)

 

ב. או שה' ממש מאמין בך ויודע שיש לך מקוריות ויצרתיות מאוד מגניבים ולכן הוא שולח לך את כל המקרים האלו.

 

 

 

 

בעזרת ה' יתברך!

 

זה מאד תלוי במה עקרוני לך, זה נראה שהיראת שמיים שלה פחות משלך, ואתה צריך לשאול את עצמך כמה זה עקרוני. לי באופן אישי יראת שמים זה הדבר שהכי עקרוני והכי חשוב לי, ממש לא הייתי מתפשרת על זה. והייתי רוצה משהו שיהיה עם יראת שמים יותר משלי, ובטח שלא עם יראת שמים פחותה מזה...

ברור שהשלב הבא זה תכונות האופי, והכיוון בחיים שחשובים לא פחות, ואני ממש מבינה אותך, לא כל יום מוצאים משהו שתואם את האופי שלך....

אני פשוט הייתי נמנעת מלכתכילא להגיע למצב כזה. אתה לא יכול לסמוך על מחשבות כמו- היא תשתנה ותתחזק, אף אחד לא מבטיח לך שזה יקרה...אם אתה רוצה אותה, אתה צריך לשאול את עצמך אם אתה באמת מוכן לקבל אותה ברמה התורנית שבה היא נמצאת. ולשאול את עצמך כמה אתה רוצה שעבודת ה' תהיה חלק משמעותי בחיים העתידיים שלך...

זה יהיה לך מאד קשה להשתחרר מהקשר, ובטח תשאל את עצמך אם באמת תמצא משהיא אחרת שתתאים לך וגם תהיה יותר תורנית, אבל אל תחשוש, אם אתה עושה את רצון ה', ה' ידאג לך.... בעצם הוא בכל מקרה ידאג לך, אבל מי שעושה רצונו רק מרוויח....

בהצלחה

זו בדיחה מסויימת שאני לא מבין ?

ברור שיש בעיה תורנית בהלכותיה,לדמיין ההפך בנקודות החלושה בצורה מוגזמת לא עוזר להתמודדות

אני נמצאת בדיוק במצב שלך, רק שאני בדיוק כמו הבחורה בקטע הדתי..

תחליט עם עצמך אם אתה רוצה להכנס למערכת יחסים במטרה לשנות מישהי שלא בטוח שתרצה להשתנות

 

תפסיקו לדבר "הרבה ממש הרבה", ומהר..

 

עד שתחליט מה אתה עושה. זה לא ראוי, לא צנוע, מזיק לה, מזיק לך, מזיק לשניכם.

 

אח"כ תתיישב בדעתך, טיפה ממרחק - ותחליט בראש מיושב: האם אתה רוצה לנסות, ואז נפגשים לגופו של ענין ולא "באויר", או לא - ואז "תופסים מרחק" לפני משסתבכים רגשית עוד יותר.

 

תשקול איך זה נראה לך לטווח קצת יותר ארוך. באמת מישהי שמראש לא רוצה ללכת עם כיסוי-ראש, זה לא פשוט.

 

ואתה צריך גם לבדוק עד כמה ה"מנטליות" יוצרת אצלך דחיה או לא.

 

תנסה להתבונן, האם היא מתאימה לך בתור "אשתך".

 

טוב שאלות ותשובות-

מה הכוונה של "אבא"  להתאהב במישהי שהיא לא תת מגזר ?(נשגב הדבר ממני).

לתגובת אורה- כשרוני אני מקווה צריך את זה בעבודה ובחיים, אני סמוך על ריבון העולמים כי וודאי הכל כבר מתוכנן רק שאנו לא רואים את הסרט המלא כעת אלא רק ברוורס מה היה לנו עד עכשיו ואחרי 120(+) אני מקווה, אז נראה את הסרט המלא.

לתגובת חסד- תודה רבה על המילים אולם יראת שמים(הגדרה נרחבת מאוד), היה וניתן היה להימנע מכך ברור שלא הייתי מגיע אל מצב זה, אני לא בונה על מחשבות שהיא תשתנה{ואני בטח ובטח לא  בונה על זה}(ברם בחיים כמו בחיים אנו תמיד נמצאים על פתחו של מזלג= או עליה או ירידה עמידה במקום או המשך של המישור משמע ירידה) ועל כן אין לאף אחד את הביטחון כיצד אף הוא /היא יהיו שהרי לא אני הוא זה שבוחן כליות ולב.

 

לתגובת דן.- אילולי היה ניתן להפסיק לדבר  זה לא הייתה בעיה (אנו עובדים יחד שכם אל שכם/ כתף אל כתף) עד שאני יחליט זה לא ראוי???-וכי מה אני צריך להיות/או להיתפס צפוני/מתנשא/פאנט/סגור-לא שייך. זה מזיק לה?? היא אפילו לא  מודעת לדבר. זה מזיק לשנינו??-אין פה שתיים.

 

בקיצור הסיפור רחוק מלהיות פשוט!!!

 

אמר לי לא מזמן איש אקדמיה פרופ' חילוני אשר לא זוכר את שמו מאז הכתוב בספר שמואל א וכי האדם יראה לעניים וה' ללב אין אנו שופטים אלא על פי ראות עיננו (וכמה שנרצה ע"פ דתומטר זה או אחר לא אנו מחליטים מי יותר ומי פחות)

 

עזרתכם תודה.

עליך..

 

הרי אתה עצמך אומר שהקשר ה"צפוף" הזה מניע גם את הרגש - ואינו נשאר "טכני" בלבד.

 

אז יש סדרי עדיפויות בחיים.

 

אם אדם מדבר "המון" עם בחורה, וזה משפיע עליו רגשית, אבל אינו בטוח אם רוצה באמת לבדוק אופציה של  היכרות לנישואין - אז הוא צריך להעמיד את הדיבור איתה על המינימום ההכרחי מקצועית (וגם זה - רק אם רואה שכך לא יווצר קשר אם אינו מעונין בו באמת).  אין לכך כל קשר ל"צפוני" או "פאנאט"... אלא לשמירה על הבריאות הנפשית/רגשית/צניעותית של שני הצדדים. פשוט מאד [אגב, אל תהיה בטוח על בחורה ש"היא לא מודעת". לא תמיד בחור מודע למה שבחורה"מודעת" או מצפה..]

בעזרת ה' יתברך!

 

נכון, אין לך ביטחון מה יהיה גם איתך, לאף אחד אין - אל תאמין בעצמך עד יום מותך... אבל עדיין, קשר זוגי צריך להעצים כל אחד מהצדדים, ואם הוא עלול להפחית באחד מהצדדים אז חבל....

אם משהו מספיק משמעותי לך והקשר מצמצם ומכווץ אותך במובן הזה, אז לא כדאי......

 

לפי התגובה שלך- נראה לי שאתה היית רוצה לקבל תגובות תומכות שאומרות משהו כמו- העיקר זה האשיות, והאינטראקציה שלכם יחד, הזרימה והנעימות, המציאת חן... זה מן הסתם מה שגורם לך לחשוב לך למה כן ליצור פה קשר אמיתי... בסופו של דבר זה תלוי בסדר העדיפויות שלך. אני אישית חושבת שלמרות שהכל טוב ויפה, יש דברים שחשובים יותר.....

 

בהצלחה!! ופשוט תתפלל על זה, שה' יתקן אותך בעצה טובה, שיהיה לך פשוט וברור.. זה הרבה יותר יעיל מכל העצות שתקבל!

 

אמרת יפה! רק משהו קטן- "יש דברים שחשובים יותר.."

זה נשמע כאילו מצד אחד יש-

מישהי עם אישיות,אינטרקציה (?! ), זרימה, נעימות מציאת חן אבל הקשר איתה מצמצם ומכווץ..

ומצד שני-

מישהי שמקסימה מבחינה רוחנית שמעצימה אבל היא לא מוצאת חן וכו'..

 

אתה יכול למצוא מישהי שהיא שני הדברים האלה ביחד!!

גם מעצימה וגם נעימה וכו'...

זה שהרוחניות היא בראש הרשימה אצלך (בעז"ה) זה לא אומר שאתה צריך לוותר על מישהי שתאהב וכו'..

לא התכוונתי לאו, או, התכוונתי שאני מאחלת לו משהיא שיהיה בה את שתי הפנים, כי ברור ששניהן חשובים מאד!!

לא מספיק בכלל רק התאמה ביראת שמים,...

רק רציתי לחדד את הנקודה הזאת..

אבל לפעמים יש קטע כאילו דברים הם או-או..

 

או שהוא בחור ישיבה אבל בלי מידות טובות

או שהוא עארס אבל עם לב זהב..

 

אז לא!! אפשר למצוא את הכל..

אם לא לפי מה שאתה רואה - אז לפי מה תחליט? 

בדיוק בגלל שה' יראה ללבב ואנחנו רק לעיניים - אז על זה אנחנו צריכים להתבסס. ככה הקב"ה ברא אותנו. 

 

כמו שכתבו לך - תחליט כמה הדברים שמפריעים לך חשובים לך.

אבל, קח בחשבון, שהיא לא תשתנה והיא תהיה כמו שהיא עכשיו לעולמים. 

יכול להיות שהיא תשתנה ויכול להיות שלא - אבל להיכנס לקשר מתוך תקוה שהיא תשתנה זה דבר פסול וטיפשי למדי.

גם אם היא אומרת שהיא תשתנה - זו לא ערובה ואפילו לא אינדיקציה. קל להגיד - הרבה יותר קשה לבצע.

 

לגבי יראת שמיים - האינדיקציה היחידה שקיימת בעיני, היא מידת ההקפדה או ההשתדלות להקפיד.

 

באופן אישי, הייתי מפסיק את הקשר. אבל זה תלוי עד כמה הדברים שמפריעים לך בקשר הם בעלי חשיבות בעיניך.  

בהתחשב בזרימה ובמציאת חן שהיתה מנת חלקך..
ישנם כמה דברים מאוד מהותיים, מצב רוחני, מנטלי, שאיפות משותפות, לפי מה שהצגת כדאי שתקח צעד אחורה לפני שיהיה מאוחר ותעשה דברים לא מתוך מחשבה כי אם רק מתוך רגש..
הצלחות!

סיכוי  וכבר אמרו אפילו חרב חדה מנוחת אל ייתיאש...

 

לגבי יראת שמיים-יכול הדבר להתבטא אף ברצון ובכמיה וכיסופים לבורא ...

שקשר רציני, כזה שיוביל לנישואין, גם יוביל לילדים בעז"ה. 

הילדים יקבלו חינוך על ידי ההורים שלהם. 

החינוך הכי אפקטיבי, לדעתי,  הוא דוגמא אישית.

כלומר, זה לא יהיה מופרך, שאם למשל תתחתן עם מישהי שמתלבשת לא צנוע, אז הבנות שלך עשויות גם להתלבש ככה.  

בעיני זה גם שיקול ושיקול רציני. 

 

רצון וכיסופים זה נהדר, אבל בשורה התחתונה, הילדים לא יראו את הדברים האלו - אלא את ההתנהגות. 

ומאוד קרוב אפשר למצוא דרך להתרחק, מניסיון.

אתה בטח מבולבל כרגע מהרגשות ומחפש עידוד להתחיל בקשר אבל עדיף פסק זמן (אולי חופשה מהעבודה) שתחליט מה חשוב לך, והעיקר לא לבזבז זמן על משהו שלא שווה את זה, אם זה הקשר או להתגבר על הרגשות אחר כך

יש לך סיכוי להתעורר, להתפקח ולדעת מה באמת חשוב לך בעזרת ה'...
כדאי שתגדיר לעצמך בכנות מה היא יראת שמים. ברור שהעיקר זה הרצון והכיסופים, זה הבסיס של יראת שמים. אבל חשוב שיהיה רצון לעשות את רצון ה' כי זה רצונו נקודה. אם אני בעיקרון יוצא מנקודת מבט שאני עושה מה שנעים לי ומתחבר לי זה בעיה...זה בעיה להחליט מה מתחבר לי ומה לא... מאד חשוב שהכיוון יהיה לעשות רצון ה' מתוך קבלת עול, הכנעה והתבטלות.. ואז אפשר וצריך גם להנות מהאור והמתיקות של עבודת ה'... כדאי לך לברר את הכיוון העקרוני שלה- העיקר זה הרצון לעשות רצונו באמת, והשתדלות. לזה ותפילה-לולא הקב"ה עוזרו לא יכול לו(ליצר הרע)...
ודווקא ככל שהמצווה 'מעשית' יותר ופחות רוחנית, אז מגלים את רצון ה' ברבדים היותר נמוכים של המציאות, וזה המטרה של בריאת העולם 'להיות לו יתברך דירה פה למטה' לגלות אלוקות בתוך הגשמיות!! (ואני בנאדם שמאד אוהב אורות עליונים... אבל לא זו מטרת הבריאה....)

מידות חישוב - בנים:

 

לפי גודל הכיפה. כל ס"מ בקוטר זה שווה נק' 1.

 

אם היא עשוייה קטיפה שחורה מכפילים כל ס"מ ב2.

 

אם מעליהים יש:

כובע - מוסיפים 10 נק'.

שטריימל/ספודיק - 15 נק'

קולפיק - (סימן שאתה אדמו"ר) 25 נק'

 

מידות חישוב בנות:

אורך חצאית מתחת לברך כל 2 ס"מ - 1 נק'

אם זה חצאית כחולה וחולצה תכלת - מכפילים ב2 נק'.

גרביים - מוסיפים 10 נק'.

 

לנשואות:

סרט על הראש - 1/2 נק'

חצי מטפחת - 3 נק'

מטפחת מלאה - 10 נק'

פאה - לחב"דניקיות - 10 נק', להולכים בשיטת חברינו ד' - 0 נק'

מטפחת על פאה - 17 נק'.

 

 

בהצלחה בחישוב. יש להחתים ע"י עו"ד (איתמר בן גביר מוסמך!) ולשלוח למשרדי החברה. 

הפרסים יפורסמו בהמשך ע"י הגולשים.

 

 

 

לבנים:

ציציות- 

בפנים- 1 נק'

בחוץ, לבנות- 5 נק'

תכלת- 0-8 נק' (תלוי לפי מה פוסקים)

 

שורש וגרביים- 5 נק' בדוסומטר (מינוס 10 בטעם ואסטטיקה )

 

חולצה מכופתרת- 3 נק'

לבנה- תוספת של נק' וחצי

טישרט מהצבא- 2 נק' מגניבות (מינוס 3 פאנטיות)

 

 

בנות- 

שיער אסוף- 2 נק'

צמה- 3

שתי צמות- 5 נק' מוזרות.

 

לפחות 10.
למי אכפת מהאסטטיקה?

כל החשבון סביב אמא שלך - לא רלוונטי. וכי לא תכירי או כן תכירי בגלל שהיא תרצה לדעת?.. לא שייך. ובכלל, כדאי מאד לנסות לשפר את היחס איתה. גם מצד כיבוד אם, גם מצד הכרת הטוב, גם כהכנה טובה להמשך.

 

לעצם הענין, בוודאי שתחושת הרצון לשיתוף וקירבה ועליה ביחד, היא מוטיבציה טובה לנישואין. האם את מוכנה? תחשבי בנחת בתוך עצמך. אולי תתייעצי עם מכירה קרובה ואחראית. זה לא לפי "נוסחאות": " האם זו ההרגשה שאמורה להיות כשמרגישים מוכנים"... (אע"פ שזה ניסוח חמוד ביותר..).

 

צריך גם לדעת, שהשאיפה ש"יבין אותך תמיד" היא מאד חיובית ונכונה. אבל גם בתוך הנישואין, צריך להיבנות להבנה תמידית כזאת, ולא להיבהל אם היא לא תמיד קיימת בכל. יש קצת הבדלים בין בני אדם, אפילו נשואים. העיקר שיש שאיפה משותפת כזאת, להבנה הדדית והקשבה הדדית.

 

בהצלחה.

אני חושבת שיש הרבה התלבטויות מיותרות שהדור שלנו יצר.

הקב"ה ברא אותנו ככה שכל עוד אנחנו ילדים אנחנו תחת חסות ההורים, ואז אנחנו יוצרים תא משפחתי משלנו.

במיוחד אנחנו הבנות...

עצתי לך שתתפללי לה' שתתחתני עם האדם הנכון, בזמן הנכון, ובדרך הכעי נעימה ושמחה.

ומצידך, תעשי את ההשתדלות, ותעני בחיוב להצעות מתאימות.

המון המון בהצלחה

לאן?

 

את רוצה לצאת? צאי. במיוחד שעברת סוג של בירור, התקדמות והבנה.

אבל חשוב שלפני תעברי שיחה אצל מורה/רבנית - איך מחפשים, עם מה אנחנו הולכים להפגש, תופעות לואי, מהות קשר זוגי וכו'.

זה ממש ממש חשוב! זה יכול לשנות את כל התקופה הזו מקצה לקצה.

 

 

בקשר לאמא - אכן זה קשה. צריכים מההתחלה להחליט מה העמדה, מה משתפים את ההורים ומה לא.

(דוג' - אני החלטתי שרק כשעוברים דייט חמישי להגיד לאמא שיש משו, וככה כל פעם כשמתקדם משו לזרוק לה משפט. ככה שהיא מרגישה שהיא יודעת, ולא שהיא מחוץ לעניינים.)

 

ואם מחליטים שלא משתפים, צריך לחשוב על כמה דברים -

א. איך מבהירים לה את העמדה הזו? (הכי נוח דרך אבא, שהוא יגיד לאמא שלא תחפור לך ושתתן לך את החופשיות שלך כבוגרת. בתנאי שוהא מסכים איתך...)

ב. ההורים הם לא סתם מישו, צריך להבין שהרצון שלהם לדעת לא נובע מסקרנות וחטטנות. זה נובע מדאגה עמוקה לך! הם אוהבים אותך ורוצים שיהיה לך רק טוב! אז גם אם יש חפרנות - לענות להם בכבוד. לא להגרר למריבות בגלל זה.

ג. חייבים שיהיה מישו בוגר להתייעץ איתו! (לא חברה ממש ממש טובה - היא לא מבינה כ"כ...אפשר גם...)יעני - מורה באולפנה שמבינה בזה, חונכת, רבנית שכנה, סבתא או דודה - אבל שתהיה נשואה, ועם נסיון בזה בדור הזה (לא עוזר תובנות של לפני 20 שנה!!!

אפשר וטוב לשחנ"ש עם חברה, עדיף חברה צינית קצת  - שלא תתבייש להגיד לך דברים בפרצוף.

 

 

והכי חשוב - אל תלחצי מכלום. קחי את הכל בסוטול, ותעשי מכל דבר צחוקים - ואז גם אם לא הולך (טפו טפו טפו) עוברים את זה יותר בכיף. תנסי להנות מכל רגע...

דבר ראשון, ברכותיי!

לי זה נשמע - אם מרגישה מוכנה, אז למה לא?!

 

בקשר לזאת שאת רוצה להתייעץ איתה - תנסי לומר לה/לשלוח הודעה שאת רוצה להתייעץ איתה מתי שיש לה זמן,

ואם זה לא ילך - יש עוד אנשים בעולם שאפשר לדבר איתם...

כמו שהרכזת שלי בש"ל אמרה: בכל תקופה הקב"ה שולח לנו את האנשים סביבנו, שהכי מתאים שנעזר בהם או נעזור להם. 

"רבות מחשבות בלב איש"..

ומוזמנת לאישי, כמובן.

שבוע טוב!

וכן למר -

 

יהודי חביב..

 

[תתחדש על האתר - מתאים לך ולהומורך המפורסם... אני מקוה שעד אז ה"אתר" יהיה כבר בית, בבנין שלם..]

ואל תיכסו בנתיים לאתר.

הוא עוד לא מוכן.

וגם לא יהיה בקרוב

חבל שתסתובבו לו בין הרגליים סתם.

http://irgun-kesher.blogspot.co.il/

עם ציפיות

haverim613@gmail.com

כיוון שאמרו שיש פה כמה...

 

אשמח אם תהיה קצת יותר הענות לשאלה.... (שנדע פחות או יותר במי מדובר)

 

מי שיודע על אופציה מתאימה לבירור - אולי יפנה אליה באישי, או דרך אלעד (מנַדֵב..).

 

היא אינה מכירה את הפורום מלפני כן.

 

תזכו למצוות.

או לשלוח הודעה,

או

להתקשר,

 

מה שיותר זורם..

אבל בכל מקרה לדעתי סתם הודעה באמצע היום יכולה לעשות לצד השני רק טוב. 

ומהצד שלי, גם לי יש תמיד את ההתלבטות מתי זה נחמד ומתי זה כבר יכול להציק...

הייתי שמחה לקבל הודעה ככה סתם באמצע יום בהיר!!

 

ולהיתקשר אם זה בשלב יותר מאוחר אז לא חסר על מה לדבר אבל אם זה בהתחלה אני חושבת שחבל סתם להיתקע כל חמש שניות בשתיקה.. 

 

ב"הצלחה רבה לכולם בעז"ה יתברך!!! בשורות טובות!

להשאיר את הביטוי "בן/בת הזוג" לאחרי הנישואין. וכשזה יגיע - את תשמחי שהשארת.

 

ב. אם שולחים, לענ"ד כדאי לשלוח הודעה. בסיגנון נעים, מתענין, מתון (עייני הערה קודמת); ואולי זה יתרום לחיזוק וודאות הקשר. ולזירוז העניינים...

בעזרת ה' יתברך!

 

אני גם בעד... לדעתי ממש חשוב שתהיה אווירה נעימה וזורמת, וכששולחים הודעות מידי פעם, זה עושה אווירה טובה... אבל זה תלוי מה רמת הקשר, אם הוא רק ראשוני אז יותר שייך הודעות- במיוחד אם הבחורה שולחת, אני לא הייתי יוזמת שיחה, אבל כן הודעה... כשהקשר כבר משמעותי יותר, ואתם ממש "יוצאים" - אין מה לחשוש ופשוט מתקשרים כשרוצים...

בהצלחה!

בשלב יותר מתקדם כדאי ואף ראוי......כמובן במידה ללא הגזמה

מנסיון ...

אגב, מרשה להשתמש? 

וכל הזכות שייך לרב פורת זצ"ל זה הרעיון שלו.

מתגעגע לרב חנן פורת

אני לא חושבת שיש זמן מוגדר שבו אמורים לספר על משברים אישיים.בעצם,לדעתי,זה אפילו לא רלוונטי.לכולנו יש משברים,בחורה היא לא פסיכולוגית (אם היא כן אז ספר חופשי..) ולכן אני לא רואה טעם בסיפור על משברים אישיים.בכל אופן,אם יוצא לכם להיכנס לזה באופן טבעי,היא מעלה משהו באיזור ואתה מרגיש מחוייב לספר,אז תספר.אבל לא לקפוץ בראש ולספר את כל החסרונות והבעיות שלך.זה מבהיל.בהצלחה!

אתה אלישע בן אבויה האמיתי??

המשבר נגרם מזה שראיתי מישהו נופל מעץ, ויש אומרים - מזה ששמעתי שלא רוצים אותי בתשובה.

אם התכוונת למשהו אחר אנא הסבר.

שהרי היא קדמה לכול תתקע"ד דורות...

אז יש חוסר זהות בין הנ"ל! מש"ל...

בס"ד

גאווה כזו לא עלתה על לבי מעולם. הייתי מוכן לשבת בטולא דכופיתא דחמרא דמי שמגיע לקרסוליו של אותו אגוז, אם היה מותר ללמוד תורה במקום שכזה..

כל אחד כרצונו.

 

אבל, אשה הולכת אחרי מנהגי בעלה - אז אם זה לא בגלל שאתה רוצה "אופי" יקי, אז זה לא כ" קריטי.

 

 

אתה לא מדמיין מדוייק: אם לא תהיה לחוץ, זה לא חייב לעלות מיד. אתה יכול לא לדבר על כל תכנוני העתיד בהתחלה.

 

לענ"ד, בפגישה שניה תספר על מה שעברת וההשלכות, באופן אמיתי, ללא הגזמה לשום צד.

זה בהחלט אפשרי להחליט שאתה רוצה רק מישהי מסויימת

בסופו של דבר, אתה זה שתחיה איתה,

ואם אתה יודע שזה מה שמתאים לך זכותך המלאה לרצות רק את זה.

 

פעם היה לי דיון על העניין עם חבר טוב, הוא גם רצה מישהי מעדה מאוד ספציפית, 

הסיבה שלו הייתה דומה לשלך, בכדי לשמר מסורת ולהמנע מחיכוכים מיותרים.

 

הסברתי לו שזכותו המלאה לעשות את זה,

רק שאני חושב שזה לא נכון מכמה סיבות:

 

1. זה מצמצם לך את הבחירה באופן משמעותי. אם אתה מחפש מישהי שיהיו בה תכונות מסויימות,

אך לא משנה לך מהי עדתה, יש מספר בנות העונות על הקריטריונים הנ"ל.

אבל אם מסננים גם על פי עדה, זה מצמצם באופן משמעותי את המבחר שלך,

ולעיתים אפילו דורס תכונות אחרות חשובות.

 

2. דורנו הוא דור שמאוד שונה מלפני 40-50 שנים.

החינוך והמסורות שלנו כבר לא מבוססת על בית אבא בלבד, אלא יותר על לימודים וחינוך חיצוני.

ישיבה תיכונית, אולפנה, ישיבה גבוהה, מדרשה וכו'

ועל כן, בחירה על פי עדה לאו דווקא תתן לך את מה שאתה מחפש.

 

3. אם אתה מכיר רק את המסורת שלך ואתה מתחתן עם מישהי בעלת מסורת אחרת,

אתם לא מאבדים את המסורת הישנה, אלא בוחרים את הטוב מכל דבר.

והתוצר הסופי יוצא בד"כ משובח יותר

 

4. הרצון להתמקד נובע בד"כ מתוך סגירות ומקובעות, תכונות המקשות מאוד על בניין בית.

בבניין בית צריך יכולת התפשרות ולמידה מהשונה,

אתה צריך לבדוק טוב טוב האם הרצון במישהי מעדה מסויימת נובעת מרצון אמיתי לשמר את המנהגים או מתוך סגירות מחשבתית. 

 

 

ובקשר לשאלה השניה שלך,

 

ככל הנראה הבחורה תשאל אותך מה אתה עושה כרגע או איפה שירתת בצבא.

אתה צריך להכין תשובה קצרה מצד אחת כדי לא לפרט על עצמך יותר מדי (משום שאתה לא מעוניין בזה בשלבים הראשונים, כפי שכתבת)

אך גם מסבירה היטב את המצב, בכדי למנוע שאלות מעמיקות על הנושא.

 

במידה והיא תשאל, אתה מחוייב לענות לה בצורה האמיתית ביותר, לא חצי אמת, לא בערך, אמת מוחלטת.

לא נעים לגלות שהמדוייט שלך שיקר לך בפנים.

זה יכול לשבור הכל!

 

אבל תזכור שמיוזמתך את תפתח את הנושא, איך עושים את זה?

פשוט לא מדברים עליו או על דברים קרובים אליו.

חושבים שניה או שתיים לפני כל משפט

(זה בריא סתם ככה, עדיף להיות מעט בדיליי, מאשר להגיד דברים לא שייכים)

 

אבל תזכור תמיד, שהגברת צריכה לקבל אותך כמו שאתה

אתה לא מנסה לשווק את עצמך!

 

בעיות ומשברים נפשיים?

 

בעיות בראתיות, תלוי בבעיה.

בעיה שיכולה לגרום לפסול אותך עוד בשלב בירורים מלכשלעצמה (לדוג', ח"ו נכה עיוור עקר וכו')

חייבים לספר עוד לפני הדייט הראשון.

 

בעיה שהיא בעיקר מרתיעה, אבל שמכירים אותה מבינים שהיא לא גרועה כמו שהיא נשמעת,

ניתן (וכדאי, יותר נכון צריך) לספר לאחר שמכירים, בד"כ לאחר 3-4  דייטים.

 

 

משברים נפשיים שעברת, וכרגע לא משפיעים עליך, אני הייתי שומר לשלב יותר מאוחר.

 

אין מטרה להרתיע סתם את הגברת, אבל כדאי לספר את הדברים האלה ולא לשמור אותם בסוד.

הרי בסופו של דבר את מנסים להקים משהו ביחד, ואמת, כאמור, אמורה להיות הבסיס.

 

המון בהצלחה

בעזרת ה' יתברך!

אלישע,

לכל אחד יש ממש זכות להחליט מה מבחינתו עקרוני לו, רק כדאי לך לשאול את עצמך מה באמת חשוב לך הייקיות? או תכונות שיש בהרבה יקים, אבל יכולות להיות גם בעדה אחרת? בסופו של דבר התכונות, ואופן החשיבה וההסתכלות על העולם הם הדבר החשוב באמת, והם מושפעים מכל כך הרבה דברים חוץ מעדה, כמו: משפחה, חברה, סביבת מגורים, ועוד המון... לכן לדעתי כדאי לך לנסות לפרק ולבחון מה באמת עקרוני לך בקטע הייקי. מה אתה מוצא שם שממש חשוב לך.

 

ובאשר לכל העניין של מה להגיד ומתי, זה ממש ממש אינדווידואלי. אם אתה אדם פתוח, אתה תספר בהתחלה דברים שאנשים סגורים יספרו רק בפגישה עשירית, וזה בסדר, זו זכותך. רק צריך להיזהר לא להרבות לדבר על נקודות חלשות ושליליות שלך, כי מה שאתה מגלה על עצמך, זה מה שהצד השני ילמד עליך, ומן הסתם תרצה שהוא קודם כל יכיר בך את הצדדים הטובים והחיוביים, ואז יהיה מוכן להכיל גם את החלשים יותר... 

אבל עדיין אני חושבת שגילוי נקודות חלשות- ולא הרבה מידי, זה דווקא דבר חיובי, זה מראה שאתה כנה, מודע לעצמך, ומקבל גם הקטעים החלשים שלך, ואני רואה בזה משהו הרבה יותר בוגר, מאשר אדם שלא מעיז להעלות דברים כאלה. בסופו של דבר צריך מספיק ביטחון עצמי כדי לדבר על צדדים שלליים בעצמך...

 

בהצלחה רבה! והעיקר שהכל יהיה באווירה טובה ולא לחוצה,זה ממש משמעותי, כמה שפחות לחשוש, וכמה שפחות לחשוב על כל מילה שנייה שאתה אומר, פשוט נסה להיות מי שאתה. בסופו של דבר האדם שמולך לא יתפוס אותך על משפט כזה או אחר, אלא על מה שאתה משדר בסה"כ. ומי ששייכת לך באמת תכיל גם דיבורים שלא תכננת לומר, ולא היו הכי קשורים.

עיקר  ההשתדלות זו התפילה! תסמוך על ה' ותתפלל הרבה שייתקן אותך בעצות טובות, ויכוון אותך למה שטוב לך באמת!!

 

 

בקשר ליקיות-אנלי מושג.האמת שגם לי יש דברים שחשובים לי,אז אני מתאר לעצמי שאצטרך מישהי שפתוחה לקבל את המסורת שלי..לא דווקא אותה אחת.

 

בקשר למשברים-תן לעצמך צ'אנס! ?אי לא בטוח עד כמה החברה פתוחה לבעיות נפשיות,אני כן יודע שחבר שלי אמר לי שהוא לא היה מכניס את הראש למיטה חולה,גם אם היא חולה לשעבר. אולי אצלך זה טראומה וזה שונה,אבל לא הייתי מספר על זה עד שהיה איזשהו קליק,במיוחד אם זה לא רלוונטי.

 

הפטור הוא בטח על רקע מה שעברת,אז הייתי שומר את זה לאחרי הפגישה השניה-שלישית,זה עלול להפחיד אותה סתם.

 

ובאמת השאלה כמה יש לבעיות מהעבר השפעה שלילית להווה ולעתיד...בהצלחה!

לספר על בעיות 

זה שהקשר מתחיל להתחמם, אין לזה זמן מסויים, זה הרגשה. אבל תזהר לא למשוך יותר מדי ורק אז לגלות, ומצד שני אל תפיל עליה את כל הבעיות כבר בהתחלה.  

 

כל זה בתנאי שזה לא דברים דרמטיים.

אם זה כן ויש לזה השלכות (אפילו חשש מסויים שזה עלול לחזור)

לדעתי אתה צריך לספר מיד, פגישה שנייה שלישית. 

 

אבל נראה לי גם שזה יכולה להיות שאלת רב...ם תוכל להיות יותר ספציפי לגבי המקרה שלך.

1.לא הבנתי למה ממש עצוב לך שאנשים לא שומרים כבר על מנהגי הגלות.אני דווקא רואה בזה דבר מאד חיובי. סוף סוף אנחנו מתחילים להתאחד כעם...למה להרוס את זה?

ולגבי האופי ה"יקי" זה כבר משהו אחר.אבל סתם שתדע,אני מכירה יקים שאין בינהם לבין יקים שום דבר.מצד שני כאלו שמשוייכים לעדות אחרות והם שיא ה"יקים".בקיצור-אם מה שחשוב לך זה רק עניין ה-"יקיות" ולא העדה,לא הייתי מציעה לך להינעל על זה...

 

2.ובקשר לשאלה השנייה-לגבי הפטור הצבאי לא נראה לי שזה כ"כ כדאי להסתיר.לדעתי,במוקדם או במאוחר מי שזה יהיה לה מאוד קריטי- זה יפריע לה.ומי שלא-גם בהתחלה זה לא יפריע לה(וגם אם קצת,היא תדע להתגבר על זה).זה גם יוכל להוסיף לך נקודות זכות בכך שיראו שאתה אמיתי ולא מסתיר דברים...זה ממש יכול להועיל לבניית הקשר.

ולגבי המשברים-תספר מתי שאתה מרגיש שיש כבר בסיס חזק לקשר ואתה יכול לדבר איתה בחופשיות על זה(ושוב, רק עם זה משברים לא יותר מידי..)

 

בהצלחה רבה!

נוסח התפילה הוא מנהג הגלות? ליטול ידיים לפני קידוש זה מנהג הגלות? ללבוש טלית לפני החתונה זה מנהג הגלות? מסורת זו גלות?? מי החליט שהמנהגים שלי הם גלות יותר ממנהגים הפוכים של עדות אחרות?
לא, אני לא מוכן להזניח מסורת מפוארת של עדה שלמה בשם האחדות. מי שמרגיש שלא יכולה להיות אחדות בין אנשים עם מנהגים שונים, הבעיה אצלו.

לא אמרתי שאתה צריך לשנות נוסח תפילה או לא ללבוש טלית לפני החתונה.מסורת זה חשוב אבל לא העיקר.אם זה הופך להיות אצלך העיקר עד שאתה רוצה רק מישהי שגם בבית שלה יש את המנהגים האלו אז אתה הופך את ההתנהגות שלך ל-"גלותית" משהו.

ואותו דבר גם לגבי מנהגים של עדות אחרות.אין שום הבדל.

 

ולגבי האחדות,תראה מה בדיוק קורה לה עפ"י השקפתך.בגלל שהמנהגים הפכו להיות כ"כ חשובים זה גורם לדריסה של ערכים חשובים הרבה יותר,כמו ערך האחדות.

אז קודם כל,בשביל אחדות צריך להזניח הרבה דברים.דבר שני,מי אמר לך להזניח מסורת שלמה בשביל המנהגים?

אם היית אומר שמישהי אמרה לך שבשביל להתחתן איתה אתה מפסיק עם כל המנהגים שלך,אז הייתי מבינה.אבל מה,בגלל שהם לא מוכרים לה אתה פוסל אותה?

מבחינתי זו תפיסה גלותית שלא מוכנה לעשות הרבה בשביל האחדות.

אחדות זה לא טשטוש מסורות, וגלות זה לא להיפך.

 

יש בכך קצת שטחיות של המושגים הללו.

 

כבר כתב המאחד הגדול, הרב קוק זצ"ל, שהאחדות לא תיבנה בדרך זו.

 

אדרבה, כל זמן שאיננו יודעים בדיוק שורשו-בקודש של כל מנהג, ועדיין אין סנהדרין שמנחילה מנהגים לכל ישראל, מוטב להיזהר לא להרוס דברים שאיננו יודעים מה גנוז בהם. וגם כשיש - יש שנים עשר שבטים עם עניינים מיוחדים לכל שבט.

 

האחדות ניכרת בכך שמכבדים אלו את אלו, מקבלים ולומדים אלו מאלו, וגם נוצרות הנהגות "כלליות" לעם ה' בארץ.

 

כמובן, זה לא מכריח שכל אחד הענין הזה יהיה לו עד כדי כך מהותי לנישואין, אבל בוודאי לא פחות מכל מיני דברים אחרים שחשובים לאנשים.

 

אבל האמת היא, שיש הרבה בחורות שבשמחה "מאמצות" את מנהגי בעליהן, מתפארות בכך - ולעיתים נהיות "קנאיות" לזה יותר מהאיש עצמו.. (אשכנזיות שהתחתנו עם ספרדי והתחילו לאכול אורז בפסח, לברך בנוסח "אחינו", ועוד כהנה וכהנה..).

 

כך שאפשר לברר עם בחורה אם היא מוכנה "ללכת על זה" בשמחה וברצון. 

 

התורה שכוללת את המסורת  אומרת לנו שאשה צריכה ללכת עפ"י מנהגי בעלה,ולכן אם הוא ייתחתן עם מישהי שלא מהעדה שלו אז המסורות לא ייתבטלו.הוא יוכל להמשיך לנהוג כמנהגיו.

אני יצאתי נגד האמירה שאמרה שהוא רוצה להתחתן עם מישהי מעדה ספציפית כדי שהוא יוכל להמשיך את המנהגים שלו כי אם לא אז הוא לא יוכל לשמר אותם.

 

ובקשר לאחדות-אני לא חושבת שאחדות זה רק לדעת לכבד אחד את השני.אחדות זה גם לעשות מעשים שיגרמו לנו להיות יותר מאוחדים.לא הכוונה למעשים שהם עקרוניים אלא לדברים שלא אמורים להשפיע(כמו מנהגים שונים שאפשר להסתדר איתם יפה מאד אם רוצים).אז יכול להיות שזה לא יהיה הכי טבעי בהתחלה,אבל בשביל האחדות צריך להתאמץ קצת.ומבחינתי,מי שחושב שבגלל מנהגים שונים לא צריך להתחתן אחד עם השני,אז זוהי תפיסה גלותית שלא מכירה בזכות שזכינו לה בדורנו.

 

ובקשר לדברי הרב קוק זצ"ל שהזכרת,אני ממש לא מבינה גדולה בענייני מנהגים ,אבל הרב מרדכי אליהו זצ"ל שגם היה מאחד גדול בדורנו ניסה להנחיל נוסח אחיד לכלל תושבי ארץ ישראל,וזה לא צלח.ואם הוא ניסה לשנות מנהגים אז כנראה שכן יש אפשרות כזו.

בכל מקרה בדרך כלל האישה הולכת לפי המנהגים של הבעל אז אין לך מה לפחד כל כך פשוט תשאל אותה אם היא תהיה מוכנה לזה. ומבחינת הילדים- הם יקבלו את המנהגים שלך

 

ובכלל, כל החלוקה בהלכה בין מנהגי האשכנזים לספרדים זאת הגלותיות במיטבה, וזה רק עניין של זמן עד שתעבור מן העולם.

 

 

מה שכן, אחלה ניק יש לך...

ומי שמבטלה עובר על "אל תיטוש" וכו'.

 

יש גם נוהגי-הלכות שהתפתחו כתוצאה מגלות ישראל מעל אדמתם. כמו שיש גם הלכות שנוצרו כתוצאה מריבוי מחלוקות בית הלל ובית שמאי בעקבות "תלמידים שלא שימשו כל צרכם" כלשון הרמב"ם. ואעפ"י כן, כעת זו הלכה.

 

ותקומת ישראל באדמתו כהוגן, תלויה גם בשמירת ההלכה, כולל זה..

 

ובעז"ה, מתוך השמירה הזו, נגיע גם למדרגות נוספות של "השבת שופטינו כבראשונה", ואז יתברר מה לרחק ומה לקרב.

 

בינתיים, זהירות וחיבה לכל גווני המנהגים הכשרים של ישראל-קדושים.

 

גם אלה ששינו ממנהג ארץ ישראל הקדום למנהגי עדות המזרח \ ספרד \ אשכנז עברו על "לא תטוש" ואם כן כל עניין המנהגים הזה בחטא יסודו.

הרי יש לנו ספרות הפוסקים, ואנחנו רואים שלא התייחסו לכך בצורה זו.

 

יש תשובה מפורסמת של החתם-סופר, שכל הנוסחים יסודם בהררי קודש וגנוזים בהם כוונות.

 

כידוע, גם כשהיו שבטים ידועים - היה נוסח תפילה מיוחד לכל שבט.

 

קשה לדעת בדיוק איך התגלגל כל נוסח, אך מכיוון שכבר קיים - אנחנו צריכים בינתיים להיזהר שלא לקלקל מה שאיננו יודעים את הגנוז בתוכו.

הרבה רבנים היום מתירים לעשות התרות של כל מיני מנהגים ע"י התרת נדרים.

אז אם זה נטו הלכה איך זה אפשרי?

 

ועובדה היא שהרב מרדכי אליהו זצ"ל כן היה בעד נוסח אחיד לכולם.

איך אתה מסביר את זה?

"סתם"...

 

אין דבר כזה "הרבה רבנים היום מתירים"..  יש הלכה - ורבנים פועלים לפיה.

 

יש מקרים של "התרת נדרים" על מנהג. למשל, כשאשה מתחתנת עם עדה שונה - יש מתירים נדרים, ויש גם בלי זה.

 

או מנהג שאדם החמיר על עצמו אישית. אבל לא ש"מתירים נדרים" לאשכנזי לאכול אורז בפסח למשל..

 

ואני לא שמעתי על כך שהרב אליהו זצ"ל רצה לעשות "נוסח אחיד".

 

הרב גורן זצ"ל עשה נוסח כזה בצבא - בגלל צורך שהוא ראה בכך צורך מיוחד בצבא. וגם שם, זה לא היה "סלט". הוא שילב את שני הנוסחים.

א. לגיטימי ביותר לחפש מישהי בסגנון שלך וזו ממש לא גזענות...
ב. על פטור משירות לדעתי לומר בדייט שלישי כזה או אחרי שהיא כבר נחשפה לחלקים רבים מאישיותך לדעתי ה״ה על מצבים נפשיים..

ומצד שני,אם זאת היא בכל התחומים,אבל חסר לה את 'הייקיות' נראה לי חבל לוותר עלזה..

בס"ד

למרות שאני מודה שאפשר היה להבין ככה מהניסוח..

1. אני לא מבין איך לשמור על מנהגים ומנגינות מתנגשים עם להתחתן עם מישהי שהיא לא בת העדה שלך. 

לא ברור לי איך הסקת שהמנגינות והמנהגים ייעלמו בגלל דבר כזה. 

 

2. לגבי הפטור מהשירות הצבאי - הכי מאוחר שאפשר להגיד, זה לפני דייט ראשון. אומרים לשדכן שיגיד לה מראש ושיגיד לה גם למה. 

ו"להתחמק מזה" זה דבר מאוד לא הגון בעיני. 

רק כי החליטו לא לשרת, אז אמרו בבקו"ם שרק יתנו להם רובה, והם מכסחים כל "בן דוד" בסביבתם הקרובה. יש כאלו שרוצים לתרום למדינה בכל זאת ויעשו שירות לאומי למשל. בקיצור זה עניין של השקפה-ויש לשקול ברצינות לומר לפני דייט ראשון על קבלת פטור.

בס"ד

אבל להגיד לפני דייט ראשון זו לא אופציה.
אסביר: כמו שכבר כתבו לפני, הרבה אנשים פטורים משירות, וזה לא דבר רציני. עקב כך, אין עניין אמיתי לדבר על זה מהר, ולכאורה גם לא היה אמור להיות עניין להסתיר את זה, אלא שהרבה אנשים 'נבהלים' ממידע כזה וחושבים שזה עניין של משוגעים .כשאני מספר לאנשים שיש לי פרופיל 21 הם חושבים ששיקרתי לקב"ן. אני בחור נורמלי.
דייט ראשון, אולי עוד הייתי מסכים. אבל לפני - שיפסלו אותי על סמך דבר שבכלל לא מבינים מה הוא?

ואני דבק בה. 
 

אני חושב שזה דבר שצריכים להגיד מראש - כי יש בחורות שזה מאוד חשוב להן. 

 

אם מישהי היתה מספרת לי בדייט ראשון משהו בסדר גודל כזה (שזה אינדיבידואלי - כל אחד מייחס לזה משקל שונה), הייתי מסיים את הקשר ולאו דווקא בגלל זה, אלא בגלל שהייתי מרגיש מרומה. 

 

אפשר להגיד למי שמנסה להכיר בינך לבין מישהי, שיגיד לה, אבל שיספר לה את כל הסיפור ויסביר לה את הענין דרך העיניים שלך. 

אם היא תקבל - יופי. אם לא - גםאם תספר לה אחרי דייט ראשון אני לא מאמין שמשהו ישתנה. 

אני לא הייתי רוצה שמישהו ירמה אותי כך, זה ממש מעליב ופוגע.

מסכימה עם האדם היושב, היא צריכה לדעת על זה לפני- או שאתה תספר לה בטלפון או מי שמציע אותך יבהיר כמה פרטים, אולי לא את כל התמונה כדי שגם אתה תוכל להגיב אבל לפחות שהיא תדע לאן היא נכנסת.

כן זה קשה, אבל זיווגו של אדם קשה כקריעת ים סוף.

בהצלחה! 

ואני חושבת שהדעות שאמרו בהתחלה בקשר לפטור מהצבא,מנמקות את זה טוב מאוד..

אז לא צריך לרשום שוב..

נפלאות ומקסימות, 

שאומנם הפטור שלהן לא הגיע מהקב"ן,

אבל גם הן נפגשו בעומק הכאב שבנפש.

(אם בעצמן, אם דרך משפחה וחברות)

ולא מרתיע אותן להפגש עם אדם כזה... 

 

(אפילו יכול להיות שהן מחפשות מישהו כזה. שיבין אותן לעומק)

 

רק בשביל לעודד אותך 

("לכל סיר יש מכסה!" )

וב"ה,הרוב לא כאלו ונראלי שרב הבנות סתם ירתעו מפטור,אנלא יודע אם הייתי מרומה וגם קשה לי לומר אובייקטיבית כי אני כן נפגשתי עם דברים כאלה,אבל אני יודע שהייתי רוצה לתת לעצמי סיכוי.יכול להיות שגם לבחורה טובה תהיה דעה קדומה על דברים כאלה ואם היא תכיר אותך היא תבין את הפופורציה..

או נפש אחר, אלא על רקע אידיאולוגי/בעיות קלילות, מה הבעיה???

במקרה של מציאת חן וחוסר בזרימה יש מקום לתהות מה לעשות.

 

אבל זרימה בלי מציאת חן? את מחפשת מישהו לדבר איתו או לחיות איתו? לזרום אפשר גם עם הרבה אחרים שבחיים לא היית חושבת להתחתן איתם...

שבתמונה לא מצא חן, במציאות עוד לא נפגשנו. השאלה אם לנסות במציאות..

אם זה כבר אחרי טלפון אז באמת לא נעים, אבל השאלה היא אם יש חוסר במציאת חן או שזה ממש ממש לא נראה לך מתאים?

 

אני אישית[ובתור בן ולפני הטלפון הראשון...] פוסל רק אם ממש לא מוצא חן בעיני [או שבכלל ההצעה לא כ"כ נראית לי].

אם ההצעה נשמעת טובה והמראה בתמונה נראה לא ממש מה שחיפשתי אבל גם לא מאוד נורא, אני מנסה...

אני לא בעד לדבר יותר מדי ולחכות הרבה זמן לפני פגישה ראשונה
וגם לא בעד לתת תמונה(ולא!אל תפתחו שוב את הדיון!)

זה חוסך את כל ההתלבטויות הנ''ל..וגורם לבא לפגישה יותר אופטימיים...

ולשאלתך
כל עוד אין דחיה, תפגשי וזהו.
והשאלות יפתרו
לא לחשוב יותר מדי

בנוגע לתמונה מתנגד לגמרי במיוחד לסיבה שנתת. להגיע לפגישה ולגלות שאתה לא מסוגל להסתכל על זו שמולך זה לא כיף בכלל בלשון המעטה....

יש כאלו שחשוב להם לראות תמונה וכך לחסוך..
ויש כאלו שמעדיפים לבוא ולראות את האדם כמכלול ואז להחליט...

יש צד להבין גם את אלו וגם את אלו..

אני מתנגדת לעצמי בגלל שאני מרגישה שלראות אדם חי ומדבר ומחייך זה משהו אחר לגמרי מתמונה
ולפעמים עצם המפגש גורם לך לראות את האדם אחרת גם מבחינה חיצונית...
וגם, בקושי בקושי קרה לי שהיתה לי דחיה כמו שתיארת...ונפגשתי עם המון...אז אני לא כ''כ מפחדת.

לא באתי לשכנע.
מבינה גם שמי שיודע שמראה מאוד חשוב ומשפיע עליו
מעדיף לראות תמונה לפני.
רק מקווה שלא פוסלים כל מי שהיא לא מיס תבל...

ו..זהו.
איש הישר בעיניו יעשה.

רק ממני אל תבקשו תמונה, אני לא בקטע.
וזה לא כי אני מפחדת שיראו את השיני זהב והקרניים במצח...
פשוט לא מתחברת לעניין.

כשיש תכונה שברור לך שאת לא מסתדרת איתה ואת תפסיקי קשר בגלל לא תפסיקי בגלל הלא נעים???

את לי חייבת להגיד

 

תלוי גם עד כמה לא מוצא חן

גם אם בטלפון (ומכתבים, וכל מה שמסביב) הוא נעים וזורם וכיפי-

בחיי הנישואין חיים ממש פנים בפנים, שלא לומר גוף בגוף, במציאות גמורה ומוחלטת. טלפון זה טוב לפנטזיות אבל לא לזוגיות אמיתית.

תמונה לא רואים לפני שבכלל מסכימים לדבר עם הבחור....?

זה לא הקטע, שאם אין מציאת חן אז חוסכים את המפגש...?

אז איך נוצר מצב שאת מדברת עם הבחור...ומתלבטת בגלל התמונה...?

אז למה הסכמת........?

אם חשבת לעצמך שאולי אם תפגשו ותדברו אז המראה ישתנה בעינייך אז בעצם ענית לעצמך...
שאם הדבור טוב אז תפגשי ותראי

ואם לא...
אז תמהני איך הגעת להתלבטות הנ''ל...

סורי שנתקעתי לכם לפה פשוט זה במומלצים וזה הפריע לי..

יש אנשים שמזעזעים בתמונות אבל באמיתי הם סבבה לגמרי..

 

 

לדעתי צריך לאהוב את המראה החיצוני כבר מההתחלה...

רק בגלל שזה זורם וכיף קשה לך לפסול, אפשר לזרום עם הרבה בנים וזה לא יהיה זה.

תחשבי טוב אם היית רוצה להתחתן ולחיות עם הבחור הזה.. ולא רק איך זה להיות איתו בפגישות.

כבר קרה שממש ממש (ממש!!) לא אהבתי את המראה של הבחור מההתחלה והקשר אח"כ היה מצוין,
וקרה גם הפוך - שאהבתי את המראה שלו מאוד בהתחלה ואח"כ כבר ממש לא.

לפעמים פשוט צריך להתרגל. אני לא חושבת שצריך להכריח את עצמך לצאת עם הבחור אם הוא ממש דוחה אותך גם אם הוא מאוד נחמד, אבל אם זה לא ברמה של מעורר דחיה לדעתי כדאי לתת לזה עוד קצת זמן.

שלגבי "לחשוב אם זה הבן-אדם שאני אחיה איתו וכו'"- שמעתי מלא מעט אנשים שלא כדאי לחשוב ככה על ההתחלה, אלא לנסות לזרום ולראות שיש כימיה (בדייט ראשון לפחות!), אז ברור שיש קשר למראה, אין ספק.. אבל כמו שכתבו כאן, כל עוד זה לא בלתי נסבל, לא כדאי לפסול...

כמה שהיא צודקת אני לא מבין את הבנות ישר לפסול אחר הדייט לי למשל זה קרה נפגשתי פעם עם משהי אמרה לי תשמע זה לא נראה לי שיהיה לך בהצלחה פעם הייתי לקוח את זה קשה היום בסבבה מי שלא רוצה אותי הפסד שלה יש עוד הרבה דגים בים

וזה ממש משנה, ועדיף לקחת יותר מפגישה אחת (אלא אם כן יש דחיה ברורה), כי אז יותר טבעיים. תמונה זה דבר שטוח ושטחי וחבל להחליט על פיה.

אני לא מבין את הבנות למה ישר לפסול

לכתום:

התמונה ממש עושה לי רע, וחוסר רצון להיפגש וממש לא מה שחיפסתי או הסגנון שאני אוהבת..

 

ברגע שמכירים בן אדם- כבר לא ממש שמים לב לחיצוניות.

ברגע שאת אוהבת את האישיות כבר לא מפריעה החיצוניות ואפילו אוהבים אותה!

תבדקי את עצמך ביחס שלך לחברות שלך(מאד שמנות/ לא מטופחות/בעלות מום..)

החלטות טובות!

בכל זוגיות צריכה להיות משיכה מינימלית (לפחות).
להשוות לחברות זה לא דומה בכלל.

מה עושים כללית בחיים, על חדשות, לדבר גם סתם בגובה העיניים (אחרי הכל לא באת להיות חוקר) וגם לגשש לגבי כיוון כללי (הרי זה לא רק בשביל להעביר דאחקות)...העיקר לא להילחץ, לזרום ולמנוע שתיקות מעיקות..

שאלות:

 

שאיפות רוחניות לחיים

מטרות בחיים

איזה סוג של בנאדם הוא מחפש

וכל מה שמעניין אותך..

 

שהקב"ה יכוון אותך לבנאדם המתאים ביותר עבורך!

 

 

 

 

אפשר לשאול המון שאלות. אבל לא מומלץ:

 

שאיפות רוחניות לחיים (נפלת עלי כבד, אני בכלללא יודע מי את!?)

מטרות בחיים (מה מטרות?! למה שאני יחשוף את הדברים הפנימיים האלה לייצור בלתי מוכר?)

איזה סוג של בנאדם הוא מחפש (מישהו יודע בכלל מה זה סוג של בן אדם?מישהו יודע מה הוא מחפש?)

 

מה כן מומלץ:

משהו נחמד שקרה לך לאחרונה

משהו מבאס שקרה לך לאחרונה

מה תעשה/י בחופש

 

 

פגישה ראשונה רוקדים מסביב, לא יורים ישר למטרה

אז אני יוותר...

 

בכל מקרה בעיניי הכי חשוב להיות קליל.

תודה על התיקון.

פגישה ראשונה זה להיכרות ולהתרשמות כללית (כך אני עושה..)

מדברים בעיקר על העבר וההוווה..

על העתיד עדיף לדבר בפגישות הבאות..

בהצלחה!

 

די קלילה וזורמת באופן יחסי.

אמנם צריך קצת "לגשש" אבל מצד שני לא להפגיז בשאלות קשות וכבדות.

 

אפשר לדבר על חוויות שעברו עלייך השבוע, על מה שאת לומדת/עובדת, קצת על המשפחה, קליל...

דיברו בפגישה ראשונה?

 

 

אני מכיר נשואים רבים שפגישתם הראשונה הייתה מעפנה,

 

ולי היו לא מעט פגישות ראשונות 'איכותיות' ועוד לא התחתנתי...

אני מסכימה שבפועל בדר''כ זה מה שקורה בפגישות ראשונות- מדברים שיחת הכרות פשוטה ועוד דבורים קלילים על הא ודא...

ובדר''כ אחרי פגישות כאלו , אני לפחות, חוזרת הביתה די 'פושרת'..בלי הרבה חשק והתלהבות

לעומת זאת כשהיו פגישות ראשונות עם דבור יותר עמוק ונוגע...אז חזרתי הביתה עם רצון ושמחה...

בודאי שגם אם יצא שדברנו דבור כללי ופשוט זה לא אומר שבהמשך לא יכל להפתח...ברור שלא!
וזה גם ממש בסדר שתהיה פגישה רגילה ונעימה...


אבל לא מסכימה להמליץ על כך מלכתחילה..
בטח שלא לחפור ולחפור ולשאול שאלות מרחיקות לכת...לא לזאת כוונתי...
אלא פשוט לבוא. להיות. לאפשר...
ותלוי בזרימה שבניכם..אם נפתח משהו מעבר לדבורי היום יום- בעיני זה מעולה!
אני שמחה כשזה קורה.

בעזרת ה' יתברך!

 

לדעתי זה מאד אינדווידואלי, ותלוי איזה סוג בנאדם אתה...

אני למשל מעדיפה יותר לספר מי אני ומה הכיוון שלי- שזה כן דברים עמוקים ופנימיים, אבל פשוט בלי המון פירוט,

כי לי באופן אישי חשוב להכיר את מי שעומד מולי- אני פותחת את עצמי בתקווה שהצד השני יפתח גם וידבר על מה שמעניין באמת.... ברור שלפני תהליכים פנימיים שעברת, והכיוון שלך בעבודת ה' ובכלל בחיים יהיו יותר מאצע הפגישה- כי קודם כל פשוט מספרים באופן כללי על איפה גדלת, למדת, ועל המשפחה שלך. אותי ישעמם לדבר רק על דברים פשוטים... 

בכלל באופן כללי אני בעד הרבה פתיחות וכנות, ככה גם יהיה קל יותר לראות אם אתם לא קשורים. כשאנשים פחות נפתחים לדבר על עצמם באמת פשוט יקח יותר זמן לכל צד לגלות את עצמו, וקשר שלא מתאים סתם יכול להיסחב...

אז פשוט תחשוב מה מתאים לך.... ואם אתה תפתח (לא מומלץ יותר מידי) גם הצד השני יותר יגלה מי הוא באמת...

 

בהצלחה רבה והכי חשוב תתפלל שה' יכוון למה שטוב לך באמת, שיצאו לך הדיבורים המתאימים....

 

לאור מספרם הגדול של השואלים "על מה מדברים בדייט ראשון\שני\שלישי\רביעי"? החלטתי להרים את הכפפה ולעשות פה סדר!

נושאי חובה - חובה להעלות את כולם במהלך הפגישה - לאו דווקא לפי הסדר. 

נושאים לבחירה: 2 מתוך 4 בשביל ציון עובר, ואם מצליחים להעלות שלושה, מקבלים בונוס. (אבל חשוב לזכור שאסור לקיים פגישה הארוכה מרבע שעה - יש אנשים שטוענים שזה לא צנוע או אפילו אסור...)

 

פגישה ראשונה: 

נושאי חובה: מזג האויר, מכניקה קלאסית, מדיניות ציבורית במדינה דמוקרטית, ההיסטוריה של רומא העתיקה.

נושאים לבחירה: שירות צבאי\לאומי, טלפונים סלולרים, אם היית חיה - איזו חיה היית?, מה היית לוקח\ת איתך לאי בודד? 

 

פגישה שניה:

נושאי חובה: הסיבות לנפילת מך הברזל, נשק גרעיני - בעד או נגד, שדות אלקטרומגנטיים, למה למומין-אבא יש כובע אבל אין לו מכנסיים?

נושאים לבחירה: ניסוי בפיצוץ קשי שתיה, פסק זמן מול כיף-כיף - מה יותר טעים?, אם היית עץ - איזה עץ היית?, שקיעה או זריחה - מה יותר יפה?

 

פגישה שלישית:

נושאי חובה: חדו"א 1, מבוא לתהליכים כימיים, כתבי ריה"ל, תכנות בשפת c. 

נושאים לבחירה: איך הגיעו לשם נולי?, האם הגיע למרקו המעצבן למצוא את אמא?, ערסים - יצורים חמודים ולא מזיקים או מטרד מסוכן?, ספורט אתגרי. 

 

פגישה רביעית:

נושאי חובה: מלחמת העולם השניה, המיתולוגיה היוונית, מכניקה קוונטית, נוירולוגיה. 

נושאים לבחירה: אלגברה ליניארית, פסיכולוגיה, רפואה משלימה, האם באטמן הוא גיבור על או סתם איש עשיר עם המון צעצועים מגניבים? 

 

מפגישה חמישית ואילך, תסתדרו בעצמכם. 

בהצלחה. 

 

מרוצה?

קרעת אותי!!

בעספור עם ניוטון :"אל תדאגי הכנתי המון נושאי שיחה"

https://sites.google.com/site/hinuchtorany/hinuchtorany/imrot-hinuch

 

(אני מעריך שיש כאן מישהו שישמח שהאתר הנ"ל מצוטט )

בעזרת ה' יתברך,
יש מבצעים טובים ב'דברי שיר', 50, 60, 70 אחוז הנחה על המון ספרים ודסקים... בטוח תוכלי למצוא שם משהו...
בהצלחה!