פורום לקראת נישואין וזוגיות (עמוד 1454)

זה כמובן לא מחייב...ולא יודעת מה בדיוק האחוזים..

מכירה אישית בני דודים שהתחתנו ונולדה להם בת לבקנית..

ובלי קשר...

הממ...לא יודעת מה לומר...לי זה נשמע קצת מוזר להתחתן עם בן דוד...
אם את מרגישה שבאמת באמת יכל להתאים וברור לך שגם הוא בעניין..אז המממ..אולי..

לא יודעת,
קשה לי לקבל את הרעיון כבכלל אופציה...

אולי סתם תקיעות מחשבתית שלי...

אני מכירה אישית משפחה שההורים שם בני דודים, וגם הסבא והסבתא (מצד אחד) בני דודים, ויש להם בלי עין הרע מלאנתה ילדים, וב"ה כולם בריאים ושלמים.

נראה לי שצריך לקחת את הסיון בחשבון, להתפלל על זה ולעשות השתדלות.

בדיקות גנטיות זה לא סוף העולם, רובנו עושים את זה לפני החתונה, והיום הרפואה המתקדמת בישראל מציעה פתרונות שונים ומגוונים לכמעט כל בעיה שצצה.

 

 

ולפיקצ'ו ששאלה:

תנסי, אין לך מה להפסיד, אולי קצת פדיחות...

ואם זה זה שיהיה בקלות ובשמחה!

בעצם, גם אם זה לא זה שיהיה בקלות ובשמחה...

מי יודע: אולי ייצא מזה משהו?

 

שמעתי לא אחת ולא שתיים על נישואי בני-דודים, וב"ה (ברובם) טוב להם יחד ואין בעייה לילדים...

 

כן צריך לקחת בחשבון את הסיכונים (ונראה שאת מודעת אליהם).

 

אבל קודם תבררי דרך גורם שלישי מה דעתו בעניין...

 

ב"הצלחה!

כדאי לברר דרך צד שלישי, מה המשפחה הייתה אומרת..אחרי הכל, שניכם לא תוכלו להחליט להתמרד במשפחה של הצד השני, כי שניכם שותפים...
 

חיסכון בדיו, כי בהזמנה הסבא והסבתא כתובים באמצע רק פעם אחת.

בקרבת דם כה גבוהה.

כל הדוגמאות שבהן "לא קרה שום דבר" לא יכולות לכפר על הפעם האחת שזה חלילה כן קורה.

ואגב, הנזק הנגרם יכול להופיע גם בדור הנכדים.

מחברה שמכירה שתשאל כאילו ביוזמתה. הכל בסוד גמור.

 

אבל צריך לדעת, שדברים כאלה צריכים - גם אם רוצים - לבדוק אח"כ מבחינה רפואית.

חברה.

מישהו אמין ובעל ידע מוסמך... לא כדאי להשקיע בשביל חבר טוב?

בעזרת ה' יתברך!

 

אני לומדת פסיכולוגיה, אז אולי אוכל לנסות לענות...

אבל לא הבנתי את השאלה שלך- מי מתעלם ומי משתגע? 

וכנגד מה צריך לעשות משהו?

בבקשה תבהיר......

* דיסק עם שירים שהיא אוהבת שמרגיעים אותה- להפגת הלחץ והמתח...

 

* חפץ קטן שקשור למבחן מסויים שיש לה או לתחום שהיא לומדת-

מחשבים, הוראה, משפטים, אמנות, מדעים, רפואה וכו'..

ולצרף לזה פתק חמוד עם איחול מתאים.

 

* צילום של נוף ארצישראלי (מעיין, ים, מסלול כלשהוא..) שיכולה לתלות או להניח על השולחן,

ולכתוב מאחורה:

נפגש שם ב_________ (התאריך של המבחן האחרון, או יום אחרי),

אבל זה רק אם אתם בקשר רציני, מאורסים וכו'... 

 

כל הכבוד לך על המחשבה..

*כוס עם שוקולדים

*מכתב שאתה מאמין בה- ויהיה בסדר

*עט עם הקדשה

ואם אתם בשלב קצת יותר מתקדם - איזה דיסק נחמד שהיא אוהבת

וברצינות: מסכימה עם הנאמר. צ'ופר נחמד וממתק קטן (עדיף שוקולדי) הם אחלה. (אם כי הדבר תלוי באיזה שלב אתם בקשר)

רק מלקרוא את הרעיונות המקסימים האלו נתקפתי תחושה מוזרה

עט עם הקדשה? לא מתאים לכולן..

אפשר גם איזה פתק עידוד חביב

ואולי תחליטו שאם זה נגמר-

 

תשתדלו מאוד שזה לא יהיה פאדיחה.

 

קשה אומנם,

 

אבל אפשרי..

אם את מרגישה ש"מעבר" לשיחה הזורמת,

יש לכם דברים משותפים שיכולים ליצור חיבור להקמת בית משותף,

והנתונים העקרוניים בבן זוג שאת מחפשת- מתאימים מבחינה שכלית:

אז בוודאי!! אני מכירה כמה וכמה זוגות שהתחתנו מתוך הכרות כזאת..

 

אני מציעה לא לחשוב יותר מדיי על המצב ההפוך והמאכזב ולדאוג מה יהיה עם הקשר המשפחתי, החברתי..?!

 

 

מה שכן, אני מציעה קודם לבדוק דרך אחותו-

אם בכלל הוא כרגע בעניין של חתונה ובעניין לבנות איתך קשר רציני,

לדעתי, כדאי שתציג בפניו שזו מחשבה שלה ולא שלך,

(על מנת לחסוך לך פאדיחות במקרה שיסרב).

 

 

אם לא תנסי לעולם לא תדעי!! תקשיבי ללב שלך!!!

 

במקרה הכי גרוע-

ה' יהיה לצידך וישלח לך כלים וכחות להתמודד.. סמכי עליו!

דייה לצרה בשעתה!

נראה לי שאם יש קשר אליו מעבר לדיבור.
כלומר שאת רואה אותו כבעל לעתיד, אז נראה לי ששווה לעשות את הצעד הזה..

וחוץ מזה, שאם לא תנסי - לא תדעי...
העיקר שתחשבי מעבר לפדיחה אם זה באמת מה שאת רוצה וזה יכול להצליח מעבר לזה שתמיד היה כיף לדבר איתו.. תזכרי שחתונה זה כבר משהו אחר...

בהצלחה!!!

תעשי את זה!!!!!!!!

בהצלחה!

כל התכונות שאני רוצה בבעלי שיהיה..אני רואה בו!!!

אבל חוששת... לא יודעת עדיין להצביע ממה..

 

ההורים שלו ממש אוהבים אותי..וגם אחותו..

דיברתי עם אחותו-היא בעד הרעיון!

(אבל השאלה אם הוא בעד..ולא יודעת אם כדאי שהיא זאת שתשאל אותו- לא יודעת למה ...)

 

מי אתם ממליצים שיגדו לו? ההורים? ואולי כן אחותו? או מישהו אחר? חבר?

 

לא יודעת כבר..הכל כזה מבלבל...

 

 

 

 

אני לא יודעת אם הוא באמת  מחבב אותי כמו שהוא מראה..

ואני אסביר גם למה.. יש מישהו בישוב שממש רוצה לצאת איתי (הוא לא אמר את זה לי..הוא אמר את זה לאחי..)..הוא כל הזמן מדבר איתי..מתנהג אלי יפה כזה..

אבל אני מרגישה שזה לא זה! לא מי שאני מחפשת!! לא מה שאני מחפשת!!

אבל בכל זאת אני מתייחסת אליו ממש יפה...עונה לו כשהוא מתקשר..ואולי זה מראה לו שאני מחבבת אותו..

עכשיו, אני מפחדת שזה שהציעו לי מתנהג אלי ככה בדיוק כמו שאני מתנהגת לזה...

למרות שאין לי שום בסיס לטענה הזאת...

ושוב,אני מפחדת התאכזב..מפחדת לדעת..

למרות שיודעת שזה לא יעזור..ועדיף אמת שמזילה דמעה מאשר שקר שמעלה חיוך..

אבל קשה לי!! ולא יודעת באיזה דרכים לפעול...

 

 

 

בס"ד בר"ה

 

אם כן, אז ככה זה הולך:

את הולכת לחבר שלו, בלי שאף אחד יודע מזה...(אפשר לקבוע בטלפון או משהו, באיזה מקום שאפ'חד לא יראה אתכם) את אומרת לחבר בזו הלשון: "שמע לי טוב בחורצ'יק! אתה עכשיו שליח למצווה גדולה..מחר בצהריים, בהכי ספונטניות שיכולה להיות, אתה הולך ל_____ ואומר לו, בדיוק בלשון הזו: תגיד, למה שאתה ו_____ לא תצאו?? אתם חברים ממש טובים ואולי אפשר לקדם ת'קשר למחוזות טובים יותר!!! אתה בכלל בראש שלה? אתה רוצה לקדם ת'קשר?? כי אם כן, זה הזמן!!!

עכשיו, בטח הבחור שלנו (שלך) יגיד: לעעע היא בטח לא רוצה אותי....

לזה חיכינו!!!!

השליח יכריז בגאווה ובביטחון גמור: אחי, מה אתה גנוב?? צריך להיות עיוור כדי לא לראות שהיא ממש אבל ממש בקטע ש'ך....

וימשיך ויאמר: יודע מה, תן לי לשאול אותה מה היא אומרת, כאילו שאתה לא יודע כלום...וכמובן שהבחור המרוגש יסכים בלב שלם...

ומפה, הדרך לחופה קצרה מאוד....

 

ישועות וברכות

החבר הטוב שלו..שאני בקשר איתו..זה ההוא מלמעלה..שרוצה הלאת איתי..

לא נראלי שכדאי להעביר דרכו....(הוא רק יעשה בלאגןן...)

אה ואם כבר דיברתי על הבחור השני שרוצה לצאת ואני לא.. איך אומרים לו שאני לא מעוניינת?

בס"ד בר"ה

 

ובקשר לשני- אומרים לו שאת לא רוצה, אבל אם הוא יכול לעזור לך להיות עם השני חח סתם סתם

הוא פנה אלייך וביקש ממך לצאת? או שאת רק חושבת ככה, בגלל שהוא "חופר" לך?

הוא אמר את זה לאחי... (הוא אמר את זה בקטע שהוא מת להיות חבר שלי.. אז זה כאילו לצאת איתי בעצם..)

וגם בגלל שהוא חופר לי... 

 

לא..לא מכירה עוד חבר שלו

 

אם זה לא שייך מבחינתך, תפסיקי מיד "לסחוב". את צריכה להסתבך ולסבך?..

 

תגידי לאחיך שיגיד ששאל אותך, ואע"פ שאת מעריכה אותו - זה לא שייך מבחינתך. ותנתקי מגע ככל האפשר.

 

לגבי ה"מכר הותיק", תבקשי מחברה שתציע. לא בשמך. מאד פשוט ומקובל.

בס"ד בר"ה

 

לא משנה מי..בן או בת..

 

פשוט שיגשו וישאלו אותו אם הוא בענין, כאילו מבלי שאת יודעת על זה..זה הכל

 

מאחל ישועות גדולות

 

בעזרת ה'

מה שהכי חשוב זה לצאת מהסרטים, ופשוט לראות אם יש פה משהו אמיתי,

אם את באמת חושבת שזה יכול להתאים, פשוט תנסי, כבר תמצאי את מי לשלוח שישאל אותו...

ממש לא מומלץ להיות בדמיונות, כי אם זה לא זה- כגודל הציפיה כך גודל האכזבה, וככל שהזמן יעבור יהיה יותר קשה להעביר את זה ולהמשיך הלאה, וכל עוד הוא בראש שלך, יהיה לך קשה לצאת עם אנשים אחרים ולנסות, וזה סתם יסובב אותך. בנות נוטות לבנות מגדלים על אוויר.... מוכר הקטע הזה ששנה וחצי לפני שאת רוצה לצאת משגעים אותך שיש משהו שממש אבל ממש מתאים לך, ואז כשאת רוצה לצאת, את מבינה די מהר שזה לא הכיוון.... 

פשוט תתפללי על זה ותנסי, גם אם זה לא זה עדיף לצאת מהסרט כמה שיותר מוקדם..... 

בכל אופן שיהיה בפשטות ובקלות ממש!! 

שכדאי לנסות.

 

ממילא את כבר לא בת 12, ואת צריכה להבין שזה לא יוכל להימשך כך.

 

הרי שניכם בעז"ה אמורים להתחתן - ולא נשארים ב"קשר קרוב" אם זה לא בן הזוג..

 

אעפ"י שיש דבר כזה שאנשים מכירים משכבר ומרגישים יותר קרוב. אבל אינטנסיבית - זה לא יכול להימשך לטווח ארוך באופן הזה.

 

אז תנסו.

 

אם יצליח - הירווחתם.

 

גם אם לא - כבר תמצאי איך להמשיך להיות בקשר עם החברה, ולא יזיק במקרה כזה קצת יותר מרחק ממנו..

 

נקוה שיהיה מתאים.

 

ענ"ד.

שבאמת יש לזה סיכוי בלי כל העיניינים שמסביב אז נראה לי שכדאי

 

אבל כמו שכתבו פה פשוט תדברי איתו

 

ואין שום סיבה שתתפדחי

זה לא קשר קרוב וחברי.. זה קשר ידידותי נטו!

לא היו שום חלקים לא צנועים! (אנחנו שומרים נגיעה..)

והקשר הזה נוצר בגלל שהמשפחות מאוד חברות ואני נמצאת בבית שלו הרבה והוא נמצא אצלינו..

אנחנו סה"כ מדברים מידי פעם..שואלים אחד בשלום השני..מדברים קצת על החיים... ולא חושבת שיש מעבר..

 

 

עכשיו זה יותר מובן?

ואני אשמח שתגיב לי מה אתה אומר אחרי שהסברתי את העניין...

 

 

מה שרציתי להדגיש זה שזה לא דיבור כל יום ויום...

פעם בשבוע/שבועיים.

לדעתי היא שואלת מה נהוג שהיא מביאה

אנחנו אוהבים אותך.

אנחנו אוהבים אותך.

אנחנו אוהבים אותך.

 

אין לי רמקולים לשמוע את האיכות.. אבל - 

"נראה לי שזה בדיוק אתה!..."

 

 

עוד "שהכל נהיה בדברו" (על כוס קפה, כמובן) ועוד, וכו'...

 

עוד שעתיים לכל כיוון, התאמצות לקיים מצוַת ה', וכו'...

 

עוד פעם בגדים יפים בהתאמצות בכבוד זולתו וכו'....

 

עוד הליכה לישון מאוחר - ואיחור לעבודה - כדי לקיים רצון קונו וגילוי טבעו הבריא וכו'...

 

ובנק ההשתדלויות והבירורים מתמלא, והקרן קיימת -

 

ואף ערב לא אבוד....

 

 

ואין יאוש בעולם כלל.

וההסתכלות של דן היא נכונה.

 

כל פעם שאתה יוצא לפגישה -

כל צעד שאתה הולך בדרך. 

זאת מצווה כל פעם מחדש בפני עצמה.

עוד השתדלות לקיים את רצון ה'

מצווה גדולה שאינה להעשות בידי אחרים.

שנאמר:

"ואתם פרו ורבו". ו"לא טוב היות האדם לבדו"

להשלים את הצלם, ואת הדמות.

 

ועל ההשתדלות הזאת - אתה תקבל שכר בלי סוף בשמים.

ועוד תזמין אותי לסיור בסוויטה שלך בעולם הבא..

כמובן-

ובאמת כמה שזה קשה, שמתאמצים ומתאמצים,

ועל הנייר לא רואים שום תוצאה..

וכל כך הרבה שנים.

ככל שהמאמץ יותר קשה ולא מתייאשים זה הפרי של העולם הזה.

זה מה שגדל לנו פה בעולם..

 

איזה תגובה ארוכה כתבתי,

ואני רואה שורה של 6 מילים וסמיילי,

שהרבה הרבה יותר טובה מכל מה שכתבתי..

 

"שתזכה לנחמה מהירה.. ליבי יוצא אליך "

 

והלוואי והיו לי מילים לנחם...

 

אם "אתה לא מספיק משקיע" חוזר על עצמו שוב ושוב, האם תוכל לבקש מהבחורה משהו בסגנון:

"תקשיבי, יש לי בקשה. אני מכבד את ההחלטה שלך אבל אם כבר נפגשנו והכרנו, האם תוכלי בבקשה לעזור לי עזרה קטנה? האם תוכלי לתאר לי מה היא בעינייך השקעה ואיפה לדעתך אני יכול אולי לשפר משהו במפגש אחר עם מישהי אחרת?"

קשה לי להאמין שהיא תתעלם מבקשה כזו. אם זה קשה לה פנים אל פנים, אולי אפשר לבקש ממנה לתאר את זה בכתב.

מה שכן זה אולי יתן לך משוב כלשהו על תופעה שחוזרת על עצמה שוב ושוב. אולי משהו שלא מספיק שמת לב אליו. חבל לעשות את אותו הדבר שוב ושוב ולקבל שוב ושוב את אותה התגובה. יכול מאוד להיות שיש משהו קטן שעליך לשנות ופתאום תקבל יחס אחר לגמרי. 

מה דעתך?

בחורה לא סתם אומרת "אתה לא משקיע". יכול להיות שמבחינתך נסיעה של שעתיים וכוס קפה על חשבונך זו השקעה,  ואתה צודק, אבל לה בכל זאת חסר משהו. אם זו הייתה בחורה אחת, שתיים, אולי זה לא היה שווה את הבירור, אבל אם זה חוזר עצמו שוב ושוב כנראה פשוט יש משהו שאתה לא שם לב אליו.
לדעתי גם לעולם לא תוכל לנחש לבד כי בחורה יכולה להיות יצור מאוד לא ברור, לכן הדרך היחידה היא לבקש שיסבירו לך.
אני לא בעד לבקש סיבות כשהצד השני חותך, אבל נראה לי שהפעם כדאי לנסות.
 

ואין לי מילים לנחם.

 

זה קשה, קשה!

 

רק נשאר לי לאחל שהקב"ה יביא לך נחמה בקרוב.

זה קורה לטובים ביותר!

כתבת יפה, תודה.

 

ואני חייבת להקדיש שיר, שישר קפץ לי לראש...

יש סיפור שממש מסביר את זה. אני בטח אהרוס אבל זה משהו בסגנון כזה: לפני שיוצאת בת הקול הידועה ומכריזה על הזיווג יש בשמיים דיון למי מתאימה הנשמה הזאת, וכשהנשמה היא באמת חשובה אז יש הרבה דיונים עליה והרבה הצעות (אולי זאת? לא, היא לא מספיק מעולה בשבילו) ולפני שמתחתנים צריך לפגוש את כל ההצעות שהוצעו בשמיים ורק אז אפשר לפגוש את ההיא מבת הקול. נראה לי שאתה נשמה חשובה מאוד!

לכולנו, יזכה ב... הרבה מצוות!!

מספרים על הצדיק הירושלמי, רב אריה לוין זצ"ל, שלילה אחד הילך ברחובות ירושלים ונתקל בשני בחורי ישיבה שהיו ללא ספק נסערים ודנו בלהט ביניהם. רב אריה שאל אם יוכל לעזור במשהו או לסייע והם שפכו בפניו את ליבם, הם סיפרו לו שכבר הרבה מאד זמן הם מנסים למצא את השידוך שלהם וכבר נפגשו עם בנות רבות- אבל זה פשוט לא הולך...
הם סיפרו לו כמה הם מתוסכלים להפגש שוב פעם ושוב פעם, פגישה אחרי פגישה, עוד תקווה ועוד אכזבה ועוד תקווה ועוד אכזבה וחוזר חלילה, על התפילות ועל ההתלבטויות ועל הספקות שהמשבר הזה גורם...

רב אריה הקשיב בשקט להכל ואז אמר להם "הגמרא מספרת ש40 יום קודם צאת הולד יוצאת בת קול ואומרת "בן פלוני לבת פלוני" ומשדכת לכל בחור את הבחורה שמתאימה לו.
מה שאנשים לא יודעים" המשיך רב אריה בקול ממתיק סוד "הוא שהבת קול בעצם שואלת, כמו במכרז: "בן פלוני" מי רוצה?ואז כל נשמה שרוצה בבחור מנסה את מזלה עד שמוצאים לבסוף את הנשמה המתאימה ביותר".

"אלא שאחר כך, בעולם הזה" אמר רב אריה "הבחור צריך לעבור דרך כל הנשמות שרצו להתקשר עימו בשמיים עד שהוא מגיע ל"בת פלוני" שנבחרה לבסוף."

 

רבי לוי יצחק מברדיצ´ב היה אומר שיחד עם זהות החתן והכלה ("בן פלוני לבת פלוני") נקבע בשמיים גם השעה המדוייקת של החופה!

 

ב"הצלחות צדיק!

תפסיקי להכריז כל כך בקול!

למה את לא יכולה ללחוש כך שרק האחד ישמע....?


--- מה שקצת מעודד בזה
זה שמי שנפגש עם הרבה כנראה הרבה רצו בו שם למעלה....

רק שלושה ערבים אבודים? יצאת בזול 

 

שבעז"ה תבוא ישועה פרטית ולאומית לכל עמ"י!!! בקרוב!!!!

אפשר לנסות,

 

ועוד ארבעים שנה תגידו אם הוא צדק...

הרי ידוע שלא עושים ניסיונות על בנ"א..

 

טרם מצאתי בעולם נפש שמוכנה לנסות את האימרה הזאת,

לדעתי, לא מציאותית כלל.

 

אולי יש כמה שרק יגידו את זה אחרי כמה שנות נישואין,

אבל בפועל אף אדם לא יהיה מסוגל ליישם את זה.

 

 

לרגע1-

לא הצלחתי להבין את מכלול הנתונים והפרטים,

היה משהו לקוי בפרטי הסיפור..

 

נסי לתמצת ולכוון אותנו (-הקוראים), למה בדיוק רצית שנגיב?..

 

סוף פגישה .קרוב לחצות ואנחנו בצומת מחוץ לאיזה ישוב.
הוא אמור לסוע משם לביתו.
ואני לכיוון השני..
ואז כמה דק' לפני שהיינו צריכים ללכת ניגשה אישה קצת מוזרה וביקשה שאתן לה שיחה.
נתתי לה...והיא מדברת ומדברת צמוד אלינו..כך שאפילו לא יכולנו להמשיך בשיחה ולהפרד נורמלי...
ואני מסתכלת עליו ועל השעון וקולטת שתיכף עומד לעבור האוטובוס הכמעט אחרון..ואם אפספס אותו אצטרך לחכות יותר משעה לבד בצומת בגשם ובקור...
אז ביקשתי ממנה אם תוכל לקצר כי אני צריכה לסוע...
והיא התעלמה והמשיכה...
וביקשתי שוב בעדינות ...והפעם היא אמרה לי די בחוצפה- חכי !עוד לא סיימתי..
ו....המחוגים זזים...
והבנתי שאין דרך להמשיך להיות עדינה וגם להספיק את האוטובוס...
ומודה שאם הבחור לא היה לידי ואם זה לא היה בפגישה שניה לא היתי מתלבטת כ''כ הרבה והיתי קצת פחות מנומסת....
הוא די שתק..ולא כ'כ הביע עמדה מה צריך לעשות....
וזה קצת גרם לי להרגיש במבחן...

בסוף...החלטתי להיות טבעית ואמיתית...(ואני ממש לא טיפוס כזה אסרטיבי ...בדיוק הנפך...אבל לפעמים זה מה שנכון...)
ואמרתי לה די בתקיפות שאני חייבת מייד את הפלאפון בחזרה...
היא עדיין לא רצתה...וניסתה להתחמק ...
לא היתה ברירה ופשוט לקחתי לה את הפלאפון מהיד....

והבחור....מזדהה עם האי נעימות....אבל לא מראה לי סימן מה הוא חושב...שאלתי אותו לפני מה לעשות.. ואמר שלא יודע...

ובדיוק שניה אחרי שלקחתי לה את הפלא'....
האוטובוס ברח לי מול העיניים....
זו היתה באסה רצינית...חיכיתי לבדי כי לו היה אוטובוס אחרון שיצא..
הרגשתי שיצאתי מטופשת...כמעט קראתי שוב לאישה שתחזור ותמשיך לדבר....
הרגשתי ממש שפספסתי סיפור הבעש''ט..שבסוף היה מתברר שהיא לא סתם אישה אלא צדיקה נסתרת והיא תברך אותי שבזכות זה אזכה לבן שיאיר את עיני ישראל....וכו ...
סתם

סליחה על האורך....גרמת לי להזכר....

לשאלותיך-
1. אני חושבת שלא צריך להיות מעבר למדרגה שלך..אם אתה איש שכולו חסד וככה אתה חי..כמו ר' שלמה שלא חי עבור עצמו לרגע...אז תהיה אמיתי ותהיה כזה גם בפגישה...
ואם לא...וניסית לעזור והשתדלת ...לא חושבת שצריך להסחף ולעשות איזו הצגה של צדיק ...וגם באמת יש אנשים אחרים שיכולים לעזור והזמן שלהם פחות דחוק וחשוב כמוכם כרגע...
אני הייתי אומרת כמובן יפה ובעדינות שהינו שמחים לעזור יותר אבל חייבים ללכת..ומציעה לו להעזר באחרים שמסביב...
וכך גם היתי מצפה שגם הבחור יגיב...
2. ברור שיש הבדל בתחושה בין תחילת קשר לקשר מתקדם....אבל חושבת שמה שכתבתי נכון בעיני גם להתחלה.

את היית טיפה יותר מידי איטית בגלוי...

כשזה קרה ממש לא הייתי בדייט (לכן התאמתי את הסיפור לפורום :d) אלא עם מישהו שאני מכירה די טוב..

סתם סיקרן אותי לדעת מה אנשים היו עושים במצב כזה בדייט...
איך היו מתנהגים בדייטים ראשונים / דייטים מתקדמים..

אדם צריך להיות הוא

אפילו ליד אחרים

אנחנו בני אדם,לא?

 

אבל  נכון שלא אמור להיות הבדל ובמקרה של אהבה אחישנה טוב שהיא לקחה את הטלפון,גם בגלל שהאישה ההיא הייתה חוצפנית ויש עניין לעשות מצוה, לא להיות פראייר.

תמיד תהיתי לעצמי אם זה היה נכון...

תודה על העידוד

אנחנו לא צריכים לעשות חסד עם אחרים על חשבונינו...

ברגע שאתה נותן צדקה-אתה בעצם מוציא כסף מהחשבון הפרטי שלך ולא של השכן..

 

חסד אמיתי זה לוותר על דברים ששייכים לנו,

לעשות גם פעולות שלא בהכרח נוח לנו איתן,

וכן, זה בהחלט בא על "חשבוננו"..!!!

 

 

 

 

 

 

 

זה שלפעמים צריך לדעת לזהות מה המעשה הנכון עכשיו...

זה נראה לי חלק מהשאלה שהועלתה-
האם זה נכון לעשות חסד עם האדם שרצה ליווי לתחנה ולהתרוצץ סביבו וכך להפסיד את הפגישה...?

וגם מה שאני העליתי...האם להסכים לפספס אוטובוס בשביל לעזור לאישה? ( ודרך אגב, היא ניהלה סתם שיחה ידידותית וסיפרה לחברה מה מעשיה, זה לא היה דבור מהותי ונצרך...)

האם לארח בביתך לכל השבת אדם שבהכרח יפגע בעונג השבת שלך ושל משפחתך?


לפעמים כן.
ולפעמים לא...

ברור שאתה נותן מעצמך כשאתה עושה חסד, אבל יש בזה רמות. אני לא אתן כסף לעני כשלי אין מה לאכול. חז"ל כבר אמרו "המבזבז אל יבזבז יותר מחומש" (אל תתפסו אותי בניסוח). אתה לא צריך לעשות חסד כשזה פוגע בך! (וכשאתה מבזבז קצת זמן או נותן כסף כשיש לך להוציא זה לא פוגע בך כמו שאני מתכוון)

 

 

אני מקווה שהייתי ברור

עם עצמו הוא ממילא כזה

מכף רגל ועד ראש..

ואין לך מה לעשות עם הגעגוע..

שואלים בחיוך: לא תיפגע אם אני אשאל אותך על משהו?

 

כמובן, הוא יגיד שלא.

 

ואז אומרים: שני דברים.  אחד - עם התיק, לא שמת לב? [שואלים באמת, בתמימות ובהתענינות]  שני - כשהלכת מהר, לא שמת לב שאני לא בקצב שלך? אני פשוט לא יכולה ללכת כ"כ מהר..

 

ורואים מה התגובה. איך מגיב. לפעמים גם אפשר ללמוד מזה.

 

כמובן, הכל בנחת. ללא "תלונות".

להציע לו לעזור לסחוב את התיק/כמה שקיות

 

 

 

 

 

*נצל"ש: אנא עיזרו לחתול המסכן לחזור לתפקיד השטן, הוא נחנק...

ונראה לי שאלו מסוג הדברים שלא קשורים לכך ש"לא שמים לב"

ולכך שאולי ייתכן שצריך להסב את תשומת הלב..

 

אני הייתי בודקת אם זה קורה שוב ושוב,

ובכלל, אם יש עוד ביטויים של חוסר רגישות 

ומשם והלאה מחליטה על המשך הדרך..

 

בעניין התיק- היא יכולה לומר, וואי זה כבד מאוד.

 

בעניין מהירות ההליכה- פשוט תלכי בקצב שלך,

תראי שהוא פתאום יתחיל ללכת לאט ולא ישאיר אותך מאחור.

 

את רוצה קצת לשבת- פשוט תאמרי לו:

"בא נמצא איזה ספסל, מתחשק לי קצת לשבת".

בחורים הם לא קוסמים, אם לא אומרים להם הם לא מבינים.

אם את רוצה לנוח תגידי לו שעכשיו את רוצה לשבת ולנוח.

 

פשוט זה מזה כבד. סחבתי את כל הדירת שירות חזרה לבית בערך

ממש לא מבינה את הטענה הזו, מחילה.

איך בחור לא שם לב שהבחורה נסחבת עם תיק ענק ומלא שקיות וקשה לה?

גם את זה צריך להסב את תשומת הלב ולבקש עזרה?

 

מחילה. אלו דברים נורא נורא בסיסיים.

בעיניי על כל פנים

היא מצפה שיהיה לה נוח להסתובב איו ערב שלם???

 

אז, קודם כל זה לא פייר שהיא מאשימה את הבחור על הטעויות שלה...

דבר שני, אם ממש קשה לך את יכולה לשאול אותו אם הוא יכול לעזור לך (מתערב איתך שהוא ישמח)...

 

בנות, אתן צריכות להבין שאתן יוצאות מנקודות הנחה שלנו לא ברורות בכלל...

אם זה ממש מפריע לך- את מוזמנת לשתף את המדוייט...

רק אם אחרי ששיתפת זה לא יפריע לו... רק אז את יכולה להכריז ולומר שהוא לא רגיש...

 

 

נכון שאנחנו מפגרים, אבל לא עד כדי כך!

 

מי החסר בינה ודעת שלא שם לב שהיא עם תיק ענק???

 

מה זה משנה אם היא דפקה את עצמה או לא?

אפשר לדון אותה לכף זכות באלף דרכים, אבל אני ורצה לצאת מנקודה שהיא דפקה את עצמה!

 

ואתה התמבל! איפה השכל?

נכון שאתה חסר רגש, אבל תפעיל את המוח שלך!

מגיע לך שתזרוק אותך!

דנים פה על כאלה שלא מזמינים אותה לקפה כי לא למדו אותם, את זה בטוח הייתה צריך ללמוד!

 

 

בנות, אל תגזימו עם זה, לא כל תיק הוא כבד או לפחות לא נראה לבנים ככזה. (אצלינו תיק של 'בת עמי' הוא לא כזה גדול....)

ולא תמיד הוא יכול - גם אתן צריכות לדון אותו לכף זכות!

 

ו..טיפ לחיים:

תקרא, תפנים, ורק אחר-כך תגיב...

בהצלחה!

אבל יש דברים הרבה יותר בסיסיים מזה!

 

יש סוג של רגש בסיסי.

זה שאני בן לא נותן לי אישור לעשות מה שבא לי בתחום הרגש. יש דברים שאני לא אגיד או כן אגיד , כן אעשה או לא - ואני אצטרך להיות רגיש למרות שלא אמרו לי ולמרות שאני בן.

 

מי שבחורה צריכה להגיד לו  על תיק גדול- המצב שלו גרוע מאד!!

 

זה לא איזה משו שבנים לא מבינים, זה משו בסיסי בלהיות בנאדם.

 

 

ובלי קשר לבנים/בנות.אם אני נמצאת עם מישהו שיש לו כזה תיק על הגב אז אני לפחות יציע לו/לה להיות גם שותפה מידי פעם בסחיבה.

זה אמור להיות משהו אנושי בלי קשר לכלום.

ו"מאוד מעניין"-באמת קשה לי להאמין שזאת לא הנחה ברורה אצלך.נראה לי שזה אמור להיות משהו ברור לכולם.

 

ולמה היא באה אם תיק כזה?

זאת באמת שאלה טובה,יכולות להיות לכך הרבה סיבות או  שהיא סתם פשוט מיישמת את מה שלימדו אותה באולפנא על איך לבדוק את רגישותו של הבחור...

לסחוב לך את התיק ותראי איך הוא יגיב..

אם הוא יעשה את זה בשמחה זה מראה שהוא לא שם לב..

אם לא יהיה לו נוח עם זה זה מראה על חוסר רגישות.

 

תהיי אמיצה ואל תתביישי.. את בוחרת חתן לכל החיים.

מה גם שזה נחמד.. אני הייתי שמח לעזור/ שיבקשו ממני עזרה. במיוחד מזאת שאני אוהב..

זה מה שאני הייתי עושה.

 

"יש מצב שאתה עוזר לי עם התיק?"

 

"וואי איך כבד לי השקיות...מה דעתך לקחת ממני איזה שקית?"

 

איך אתה הולך מהר...בוא נלך יותר בנחת"

 

ב"ה לא חסר דרכים לומר.

 

בנים לא תמיד ערים לדברים האלה,

 

צריך להאיר את עיניהם לפעמים...

 

ורוב המוחלט של הבנים נענים בשמחה!

בלי שום ביקורת,אולי יש לי חוסר הבנה בסיסי בעניין...

 

באה בחורה אם תיק ענק,נסחבת איתו כל הדייט,וזה לא ברור שצריך להציע לה עזרה?

 

אני בד"כ לא מגיעה עם כאלו תיקים(וכשהגעתי-הוא מיד הציע לסחוב וזה היה כי אח"כ הייתי צריכה לנסוע למקום לכמה ימים),אבל נראה לי שאם מישהו לא היה מציע עזרה,הייתי חותכת על זה...(כי זה לא העניין "הזה",נראה לי שזה מצביע על חוסר רגישות בסיסי...)

 

אז מה אתם אומרים?אני טועה?

אבל ממש לא מסתדר לי המשפט-"הוא מקסים אבל הוא רואה תיק ענק על הבחורה ולא חושב שהוא צריך להציע עזרה"

 

או שהוא משחק אותה מקסים או שבאמת חסרה לי הבנה על נפשם של הגברים.

אבל יש אנשים מעופפים לא מתוך כוונה רעה

חוסר טאקט כזה..

צריך ללמד אותם כמה דברים בסיסיים לחיים והם יסתדרו עם זה.

 

יש גם בנות מעופפות.

השאלה שלי הייתה מנקודת הנחה שלא זאת הסיבה.

נראה לי

אם היא הייתה לפחות אומרת 'אוי' או 'וואו,זה כבד' מיואש אז היה לי גם יותר נח להציע וגם יותר מובן שהיא רוצה.

אבל יש כאלה שלא מבינים גם רמזים..ואז זה אולי אומר משהו על התקשורת בניהם שצריך להוסיף למכלול הנתונים ולשאר הקשר.

לאישה מבוגרת עם שקיות כבדות, תתבייש לבקש עזרה?

לאישה בהריון שנסחבת עם עגלה, תתבייש לבקש עזרה?

 

אלו דברים בסיסיים, שאני מאמינה שהתשובה עליהם היא לא. כלומר שלא תתבייש לבקש עזרה, אלא זה ירגיש מאד טבעי לסייע ולעזור. (ואלו אנשים זרים..)

 

כך גם כאן..- בחורה שהגיעה, מסיבה זו או אחרת, עם תיק גדול ושקיות, וכבד לה מן הסתם, מן הראוי לעזור.

ואין צורך לרמוז על זה.. תמוה בעיני אם בחור יבין זאת, רק אחרי אמירה שלה ובקשה..

 

חושבני שהרבה בחורים עם צניעות ירגישו לא נוח להציע בחורה לקחת את התיק שלה.

 

הם מרגישים בכך דבר אישי שלה.

 

כלל לא דומה לדוגמאות שהבאת.

 

 

ומכאן לימוד גדול לעין טובה ולימוד זכות: יש דברים שאנחנו לא מבינים למה הזולת עושה. לפעמים כדאי לשאול..

 

[ביחוד בדבר כזה, שה"ראש" של הבחור והבחורה יכול להיות ממש להיפך - גם אם יש להם בדיוק אותן מידות טובות. וזה גם נכון אח"כ, בעניינים אחרים, לחיי הנישואין]

 

צריך ללמד זכות

אז על זה- סליחה ומחילה.

 

לגבי כל שאר דבריי- אני עדיין מאמינה בהם

להציע לעזור זה מאוד בסיסי

ואם הבחורה לא מעוניינת- היא תמיד יכולה לסרב בעדינות

אמרתי, שיש בחורים שמבחינתם להציע לבחורה בפגישה, לקחת  במקומה על הגב את התיק עם הדברים שלה, זו ממש תחושה לא-צנועה; כניסה ל"רשות היחיד" שלה (והתייחסתי לדברי "אורח כלשהו").

 

אז במקרה שזה כך - צריך לקבל את זה כך, אפילו להעריך, ולא להיכנס ל"פרשנויות".

 

וכבר אמרתי שאת לא מבינה את ה"ראש".. זה לא חיסרון בך.  את אומרת, "להציע לעזור", "היא יכולה לסרב"..  לא מדובר עליה. מדובר על ההרגשה שלו שבגללה אינו מציע.

 

אני לא אומר שבהכרח כולם כך, אבל מי שכך זה בסדר. וגם בסדר שבּת לא תבין מה בכלל הבעיה.  ושוב - גם בנישואין יש דברים כאלה, באופנים אחרים.

א. אני יודעת על עצמי שהייתי מתביישת לבקש..
רק בשלב שכבר מחליטים למסד את הקשר, הייתי מוכנה לבקש.
אז מה אם הוא גבר? מה אני עושה בשבילו? מה הפינוק הזה?
אם הוא היה מציע, הייתי מסכימה שיעזור רק אם התיק היה בלתי נסבל.

ב. יוצא לזוגות להפגש הרבה פעמים בימי חמישי, כשהיא חוזרת מהש"ל/ לימודים והוא מהצבא- הגיוני שתבוא עם תיק גדול .. ( תגובה למי שזה רלוונטי עבורו..)

ג. אני בעד לצאת מנק' מוצא שהבחור הזה מקסים ולא סתם אני בוחרת להפגש איתו-- כלומר, אם הוא לא מציע לעזור, זה אך ורק מתמימות.
למה, למען ה', שלא ירצה לעזור לי?!
יחד עם זאת, אני ממש מזדהה איתך.. כבד לך, לא נעים לבקש עזרה והוא לא מציע לעזור.
זה מהדברים שעליהם אני אומרת: ארררר!!

רק טוב!
ג.

א. את יודעת על עצמך שהית מתביישת לבקש-

אבל תדמייני-

שאת הולכת עם חברה שלך- ולך יש תיק ענק, ועוד 2 שקיות, ולחברה שלך יש תיק יד קטן

אם משום מה היא לא תגיד לך מייד- מה את סוחבת?! תני לי!

את תגידי לה- אכפת לך לקת ממני שקית? תודה צדיקה!

את תתפדחי? לא. כי היא חברה שלך.

 

למה שבחור יהיה שונה? זה שהוא דייט לא אומר שהוא חוצן

(כלומר הוא כן ממאדים אבל... )

 

ב. כמו שכתב הרש-

מה ההגדרה של תיק "גדול" או "כבד" ממש תלוי במי שסוחב אותו

תחשבי (מלשון חשבון) שמי שגבוה ממך בראש, ומסת השרירים שלו כך וכך יותר משלך- הרבה פחות כבד לו בתחושה- אותו תיק שמכריע אותך...

 

ג. "אם לא תגיד- איך נדע?" (מתחדשתיה)

ברור שבחור רוצה לעזור

ולא מעט בחורים- לא רגילים ללכת עם בנות... לא שמים לב לכל מיני דברים

קצת צריך לחנך אותך, לתת להם נתיב- יש לך רצון כנה לעזור- הנה אני נותנת לך כלים ודרכים לבטא את זה

וזה קצת גם בעיניין "לא נעים לך לומר" --בובה- אם לא נעים לך לומר לו משו- איך תתחתני איתו? יהיה לך גם לא נעים לומר לו שיקום לחתל את הילד ב2 בלילה??? |דמגוגית בגרוש|

 

א. זה בדיוק מה שאמרתי, שכאשר נהיה באמת קשורים, אעז לבקש עזרה- כמו חברה טובה..
מסתם חברה, לרוב אני לא מבקשת עזרה. רק ממי שאני יודעת שאני גם מיטיבה לו הרבה..
תכלס, אף אחד לא חייב לי כלום. אני לא אמורה לצפות לעזרה ..
זו עמדתי. מותר ואף הגיוני לחלוק.

ב. התכוונתי לתיק הכבד לגופי שלי..

ג. זו באמת דמגוגיה..
אני לא מחנכת אף אחד- קודם שאני אהיה מחונכת..
אפשר להעיר ואף מצווה, אבל לא ממקום של "בא אראה לך מה לעשות..". אלא "הפריע לי ש..".
(יעל גישור ותיווך בע"מ)

אפשר להעיר לו בעדינות אני בכ"א לא הייתי נפגע טוב זה לא ראיבה כי אני יש הייתי מציע לעזור

לגנבי המהירות אפשר חצי לצחוק על זה ולתאם מהירות שיוויונית כי וואלה אתם מה זה איטיות (בלי לפגוע)

התעייפנו כבר..

 

ובקשר לשרשור-

כן, מניסיון, לפעמים בנים פשוט מתפדחים ללכת עם התיקים שלנו, ויש לזה הרבה סיבות (לא זוכרת כרגע, אך ממש זוכרת שהבנתי אותם) בעיקר בהתחלה, שאז אין מספיק קשר והם כן צריכים זמן לזה. אלו היו 2 משפטים על לימוד זכות..

 

וכן, צריך להגיד את זה, הם בודאי רוצים לעזור, צריך לעורר את תשומת ליבם הרדומה לעיתים לפרטים הקטנים, ולשתף אותם גם בזה, בצורה יפה ועדינה, הם ישמחו, בטוח. ובפעם הבאה עוד מקצה הרחוב הוא יבקש ממך לעזור לך עם התיק...  לעיתים הם מתביישים כי אולי לא תרצי להיעזר.. אז עזרי להם לעזור לך, ובקשי...

 

 

בס"ד

 

"אתה יודע? התיק שלי כבד, אני אחרי שבוע בשירות, תוכל ללכת יותר לאט?"

ואם הוא עדיין לא מבין, לעצור רגע, להניח את התיק "אוף, כבד לי מאוד..."

 

ופעם הבאה לא להגיע ישר מהאוטובוס.....

אולי הוא לא מרגיש נעים להציע..

מבינים שזה לא היה אמור להיות הוא ככל הנראה והוא רק קידם אותך לאחד והמיוחד שלך.

 

אני אישית אחרי כל פעם שזה לא הולך משתדל לחשוב על הצד החיובי שיצא לי מזה[ותמיד יש משהו]

 

ולפחות אצלי, כשהשכל הבין שזה לא היה זה, גם הלב נרגע...

 

 

שיהיה המון בהצלחה!

קבלי חיבוק גדול (רק בכאילו..את יודעת )

 

זה נכון שזה נראה ממש קשה..וזה טוב

 

למה? כי זה אומר שאת בנאדם..ויש לך רגשות..

 

מה עושים?

 

אופציה א -

 

לבכות..ולבכות ולבכות...

 

ולבכות ולבכות..זה באמת משחרר

 

אופציה ב -

 

להאמין שהכל מהקב"ה

 

ושהוא מכוון הכל מלמעלה..

 

ולאט לאט להמשיך הלאה..

 

אופציה ג -

 

לשלב בין שתי האופציות

 

קצת לבכות ואח"כ להמשיך הלאה..

 

 

ולומדים ממה שעברנו...
ולומדים על עצמנו..

והתרופה הכי טובה היא הזמן.. כי הזמן נותן לנו לעקל את מהשהיה ונותן לנו כוחות להמשיך קדימה..

וזה גם זמן להתחזק באמונה... בה'..

בעזרת ה' יתברך!

 

דבר ראשון מותר לך להרגיש מה שעובר עלייך, אל תתכחשי לזה, כי אם זה קיים ותדחיקי את זה, זה רק יבוא בהפוכה.

זה באמת תחושה קשה. והקטע הכי קשה בה הוא התחושה שאת לבד, ואז עולות כל מחשבות הייאוש והעצבות ועושות את שלהן- מי? מתי? מה אצטרך לעבור עד אז? וכו'....

אבל, כמה שזה קשה ומצטער, זה יכול להוביל לתפילות כל כך חזקות....! מה לעשות שלפעמים דווקא הקושי מגדיל את הרצון, ומחזק את התפילה... בשביל זה הקושי נועד...

 

מה שאותי מרגיע זה פשוט לנסות ללמוד תובנות, מה את לוקחת מהקשר הזה הלאה? אילו תכונות לא אהבת והפריעו לך? ואילו תכונות היית שמחה שיהיה במי ששייך לך באמת. תנסי, ותראי, לפחות אצלי זה עובד... כי את בטוח מאמינה שה' הביא אותך לקשר הזה וגם לפרידה הזו, אבל בשביל להרגיש, ולא רק להאמין, כדאי ממש לחפש את הנקודות הטובות כאן שבשבילן ה' בעצם הביא אותך לכל הסיפור הזה. אז גם תרגישי שזה היה שווה למרות הכל....

 

זה גם זמן ממש לשחרור - את משוחררת ולא צריכה להתאים את עצמך לאף אחד, ולא להשקיע הרבה אנרגיות בקשר... יש לך זמן קצת לעצמך ולהשקיע בקשר עם אנשים שחשובים לך- חברות, משפחה וכו', שהרבה פעמים מקבלים פחות יחס כאשר את מפנה המון אנרגיה לקשר... ועכשיו גם יהיה לך קצת יותר יישוב הדעת בעניינים כמו לימודים ועבודה...

 

בקיצור- אל תתכחשי לרגשות השליליים, אבל אחרי שחווית אותם, נתבי את המחשבות שלך לנקודות הטובות- למה את יכולה לקחת מהקשר הזה הלאה, ומה טוב בתקופה משוחררת....

 

זה גם הזמן לפנטז קצת ולהאמין שה' יביא לך תותח שהרבה יותר יתאים לך......ואז תגידי חבל שהתבאסתי אז...

התותח בדרך, בטוח!

בהצלחה רבה

זה שלב שנוגע להרבה מאיתנו , בעיקר בקשרים .. אז קודם כל מזדהה איתך. דבר שני : אני חושבת שאת באמת את צריכה לחשוב חיובי ולבלות הרבה עם חברות , להיות עכשיו הרבה עם האנשים שאת אוהבת..משפחה וכו' . אפילו זה טוב לפרוק למישהו ולבכות על זה, זה גם בסדר . 

את מרגישה ריקנות כי חסר לך משהו , חסר לך אותו. אני בטוחה שזה יתמלא עם הבחור הבא שתצאי אותי, ז"א הבחור המתאים בעז"ה ! 

 

שיהיה לך ב"הצלחה .

ותבדקי.. אולי הוא באמת זה

 

בסופו של דבר היה לך טוב איתו.. תחשבי

דווקא מעצים את הכאב. ממני, מוזמנת לפרוק באישי אם בא לך (למודת כאב מלפני שנה). זה נורא, ועכשיו זה הזמן להכיל, לקבל ניחומים..

לא באמת יכולה לומר הרבה...

זה באמת כואב.
כאב שלפעמים משתלט לגמרי ונדמה שאין לו התחלה ואין לו סוף...

הלב איתך.

והנק' אור שמחיה אותי זה רק ה'...
שאם זוכים דוקא בזמן כזה לקרוא אליו באמת...
זוכים לרגעים נדירים של מפגש עמוק ועוצמתי....
זוכים לרגעים של חיבוק שמיימי שאין בנמצא...

לדבר את הכאב הזה עם ה'
לקרוא לו
לומר לו שאת באמת לא יכולה עכשיו בלעדיו...

ולהאמין בטוב...
כל הזמן להאמין שהטוב הזה קיים
לא למדוד את המציאות רק לפי מה שאת מכירה עד עכשיו..
את פשוט עוד לא יודעת איזה טוב עוד מחכה לך...

וכמה שפחות להקשיב לקול שמנסה לשאוב אותך למטה..ואחורה...
לתת מקום לכאב. להקשיב לו.
אבל לא להתרגש ממנו יותר מדי..לא להתקע שם...
את תראי,
יבוא תיכף משב של רוח חדשה...
רק תאפשרי לתנועה הטבעית המתנועעת של החיים לקחת אותך...

זה חסר.

זה תחושה מטורפת של בלבול.

 

אבל מה שיש לי לנחם

זה שהזמן עושה את שלו

בסופו של דבר מתמודדים.

 

ובינתיים תפנקי את עצמך, תעשי דברים שאת אוהבת,

שימלאו לך את הזמן וירחיבו לך את הלב.

תבכי, תתפללי,

תדברי..

(לי ממש עזר לדבר על הקשר...)

ובאמת,

עד שלא מוצאים את הבחור

הריק לא מפסיק

ולפעמים באים הגעגועים,

אבל  יש כוחות לעבור את זה.

כי מה לעשות לא כל אחד מתאים. הרבה יותר כואב לחיות עם אדם שייפרד ממך רגשית או את ממנו כשתהיו נשואים. תהיי בתוך קשר אבל בלי רגש.

זה כואב כשקשר נגמר אבל עשית בחירה והחלטה חשובה. את עכשיו יודעת קצת יותר טוב מה את רוצה ומה את לא רוצה. המודעות העצמית שלך טיפה יותר גדולה. יכול מאוד להיות שמה שאת צריכה עכשיו זה מסגרת אחרת תומכת רגשית. מסגרת של חברות או משפחה, מסגרת שלא נעלמת ביום אחד אלא תמיד תהיה שם לתמוך בך. זה כמו ללכת על אבנים בתוך נהר שוצף. חייבים לבדוק כמה האבן הבאה יציבה לפני שעוזבים את האבן הנוכחית. זה נשמע שהאבן הבאה שניסית לדרוך עליה לא היתה מספיק יציבה בשבילך ואת עכשיו קצת בחוסר שיווי משקל. אם זה כך אז פשוט תתייצבי שוב על האבן הבטוחה שלך, תתאוששי ותנסי שוב ממקום יציב, בטוח וחזק. ככה זה עובד...

אבל ברצינות...

בעז"ה יהיה בסדר. 

כל דעביד רחמנא לטב עביד. 

שיהיה בנין עדי עד על אדני התורה והמצוה והמאור שבתורה...

החתונה תקח 18 שעות...

כיף לשמוע.

מזל טוב.

"שמחם בבנין שלם,

באור פניך תבהיקם,

ירווין מדשן ביתך,

ונחל עדניך תשקם"

 

כל הברכות

(איפה הכרתם?)

בס"ד בר"ה

 

איזה אושר, איזה שמחה, איזה צהלה, עוד זוג לקראת בניה!!

 

יהי רצון שבורא העולמים, יתן לכם רק אושר, נחת ושלווה, קדושה וטהרה, אמונה ושמחה, פשיטות ותמימות 24 שעות ביממה גם בשעת חלום

 

בית של שלום וכיף, אהבה אמיתית וניצחית, שובע שמחות וישועות אינסופיות

 

בקיצור.....מזזזזלללל טווווובבב

 

1.סבא שלי היה אצלנו בשבת!

2.מהשבוע לא עובדים יותר ימי שישי

3.הייתי צריכה תמונה של חניכה שלי לסוף שנה-והייתי בטוחה שהיא לא תביא לי והיא הביאה!!!איזה כיף

 

שבוע מקסים!!

ברוך ה', בשבח והודיה לה' ית',

נולד לי האחיין הראשון ביום שישי!!!

אין לתאר כמה שהוא חמוד ומתוק ומקסים ופצפון ו... אין מה לומר! רק להינמס!!

(ולא אכפת לי שכולם אומרים את זה על כל התינוקות..)

חוץ מזה- ב"ה שבוע סבבה

בס"ד ובהשתדלותי

 

יצאו חלות טעימות  ובאופן כללי הייתה שבת מאוד נחמדה וכיפית.

יש הרבה דברים...

 

• אבא הלך לבית כנסת בערב שבת.. נכון שזה נשמע "אפשר לחשוב".. אבל זו התקדמות.. 
• היתה חתונה של חברה חוזרת בתשובה והיה מרגש כל העסק
• נפגשתי כמו בכל שבוע עם ננשמה ושייטת אבל השבוע היה כיף ממש..
• בהמשך לסעיף הקודם.. כל מה שהקב"ה עושה, לטובה הוא עושה... והן הוכחה לכך!

• ובכללי אני שמחה ומאושרת.. שגם זה כמו הסעיף הקודם לא ברור מאליו..

 

 

שבוע מקסים! 

שתמיד נמצא בכל מקום ומחכה אך ורק לקבל את תפילותינו!!!איזה זכות!!!

 

שנדע לנצל זאת!!!

בס"ד בר"ה

 

א. מחר בע"ה אמורה להיות לי ישועה גדולה, אי"ה כמובן

ב. יום חמישי עשיתי מנגל עם חברים...(שהרבה זמן לא ראיתי)

ג. יום שישי הייתי בים (אחרי תקופה שאני כוסף ללכת לים) עם בירות, סיגריות ואנשים טובים

ד. עשיתי שבת אצל חבר, והיה פשוט גנעדן...

ה. חזרתי הבייתה בשלום, וה' יתברך מכין לי שבוע לפנים, אני בטוח בזה

 

בקשר לסעיף ד', כתבתי אותו, כי בשבת שמעתי הנהגה יפה שהחפץ חיים היה עושה...

כשהוא היה הולך בתוך ביתו, הוא היה אומר: "שנזכה להגיע לחדר בשלום" והיה לו בית של חדר וחצי

זה שאנחנו נושמים וחיים כל רגע, זה לא מובן מאליו

 

הקיצר, אין, פשוט אין (!!) כמו אבינו הרחמן..כפרה עליו

תודה רבה על שבת מעולה עם אוכל מטורף!!!

שקורים ניסים! כמו למשל היום- שהילדים יצאו לפני שהאוטובוס נשרף..

ושאנחנו בריאים..

שהוא מסדר את הכל!!!

שבקרוב וכו'...

הכותרת נכתבה כדי לשבור את רצף ה"מזל-טוב"

אבל בכל זאת שיהיה מזל טוב

טונות ברכות ושפע מכל הסוגים - ברוחניות ובגשמיות.

וברור שהמקסימה שלך תופיע ממש ממש בקרוב!

(איפה צאדיקה?.. צדיקה גוזרת והקב"ה מקיים!)

 

המון שמחה ואושר..

ממני.

חברת פורום זקנה..

הופ הופ טרללה, הזדקנת בשנה!

שיהיה רק טוב 

והמון שמחה

ובעז"ה שתזכה להציב מטרות, ועד היומולדת הבא- כבר לראות את עצמך מגשים אותן!

ושבכל יומולדת תזכה להסתכל אחורה בשמחה וסיפוק.

מספר שנים לא רב.... חה!

כשאני אתפוס אותך, אבא!

בס"ד בר"ה

 

שהשנה הבאה עליך, תהיה השנה הכי טובה שהיתה לך מיום בריאתך...
מלאה באושר, נחת, סיפוק והתגשמות המשאלות...

 

רק טוב

 

ביומולדת (באותו היום) יש ענין לקרוא ת'פרק תהילים בגימטריא של הגיל..אם דוגמא אתה בן 22 תקרא את כ"ג כי אתה נכנס לשנת ה-23...כפיש?

 אז אתה צריך לקרוא עכשיו את כל התהילים פעמים (:

שמע,אתה כותב מצויין!

ובכל קריאה מתגלית הבנה מחודשת.

מלא עומק. מחשבה. עניין. חכמה נסתרת.

 

מוזמן לשתף בעוד יצירות מופלאות  

יפיפה. מלא בנקודות למחשבה.
תודה.

אתה כותב מאוד מאוד יפה!

אם יורשה לי, כמה הערות:

א. קצת צרמו לי ראשי התיבות בשיר. נכון, אמנם אם "פותחים" אותן אז השיר לא נראה אותו הדבר, אך מלכתחילה הייתי ממליצה לא להכנס לזה.

ב. היה ניתן לוותר על הערות השוליים: 1. קצת אמונה בקורא ובאינטליגנציה שלו. 2. לא צריך להאכיל את הקורא בכפית. גם מה שהוא לא מבין - אסור להסיר ממנו את האחריות. ככל שהקורא טוב ונבון יותר, כך ימצא את דרכו להבנת השיר.

ג. אני לא בטוחה שבירור מסוג זה שהצגת "קורע ימים סופים". כדי לזכות לנסים צריך לפתוח את הלב, לא להיות מקובעים כ"כ לתמונה בפייסבוק או לדברים אחרים. יש בירורים שפשוט מרחיקים את הנס. לפעמים צריך, כמו נחשון בן עמינדב - "לקפוץ למים" בלי לברר יותר מדי (ואני מדגישה כי אין כוונתי לא לברר בכלל!). הבירורים הרבים עלולים לגרום להמון פסילות מיותרות. לעומת זאת, בירורים "מתונים" יותר יכולים למנוע פגישות מיותרות.

מרגישה שיש כאן יותר מאשר היחס לבירור. זה בעצם השאלה עצמה, שאין מקום לשאול על עצם ההצעה כי היא באה ממשהו שאוהב מאד אז הוא יודע בודאי מה טוב, אז.. מה אתם חוקרים בכלל אחריו ואחרי מתנותיו? היכולת הזו לקבל את הטוב, את האושר המחובר אליו, את המיוחד שבה.. היא הקשה פה. (וזה כמובן גם על מתנת ארץ ישראל..) והרי כל מה שהשליחים בשיר אומרים- אלו תכונות טובות ומיוחדות למכביר, תלוי באיזו עין טובה מתבונן עליהן המקבל וראוי להן.. אז זו לא רק היא שלא נקרע לה הים בשל הדיבורים והבירורים והיועצים והייאוש כביכול, זה הוא שהקשיב לזה ולא לאמת שבתוך ההצעה..

 

שנזכה להקשיב, באמת, ולדעת שאנו ראויים ואם קבלנו מתנה- יש מי שמאמין בנו ואוהב עד כדי כך, לתת את היקרה במתנותיו, רק שנאמין בעצמנו ונתעלה לשם..

מבררים..  וזה נעשה גם על האדם  המדובר, וגם- אנחנו מתבררים בדרך לעצמנו. ומקווים לדעת יותר מה אנחנו רוצים.

 

אולי בגלל שהתרגלתי אליהן- לא רואה את השאלות הללו כמוזרות, אבל כן כדאי להתייחס אליהן דווקא בהקשר שלך, של הבירור מצידך על הדברים שחשובים לך באדם. בעיקר בשאלה השניה. הבחירה בשתי תכונות חשובות עוזרת לך להתמקד במה שבאמת חשוב לך במיוחד באדם, תכונות בסיסיות שאת לא יכולה בלעדיהן. נכון שכולם רוצים שיהיה ירא שמים, בעל מידות טובות, ענוותן ושמח ו.. ובכל זאת- הדברים הללו נמצאים אחרת אצל כל אחד, גם במינון וגם בסגנון. וכאן חוזרים לשאלה הראשונה- אולי ראית ביטוי של התכונות הללו אצל משהו מסוים ואהבת את זה, ואת יכולה להדגים דרכו? וגם- סגנון בכלל של בנאדם- אולי דווקא יתאים לך משהו שהוא לו בד-יו-ק הסגנון שלך, אבל המשדך רואה איזו שהיא התאמה, משהו משותף בינכם? גם זה יכול להיות ב"ה, הרבה התחתנו כך.. לכן, הייתי מתמקדת בתכונות, זה מאד עוזר. ברור לי שאדם מורכב, ואת זה תראי ותזכרי גם בהמשך, אך זה לא סותר את ההתמקדות במה שחשוב לך.

 

מקווה שעזרתי..

לגבי השאלה הראשונה,את באמת צודקת.את לא אמורה להחליט אם לצאת אם מישהו/לא ע"ס ישיבה.בכל ישיבה יש כאלו יוצאי דופן ולא כמו כולם(לפעמים זה ממש מדהים עד כמה אין קשר בין האדם לישיבה-יצא לי להיתקל בזה)

מצד שני,רוב הבחורים בישיבה מסויימת כן מצביעים על סגנון מסויים,ולכן זה יכול לעזור לאנשים לדעת מה את בערך מחפשת אם תעני על השאלה הזאת.

 

ולשאלה השנייה,אני דווקא כן חושבת שזאת שאלה שיכולה להגיד המון על הבנאדם.נכון שאדם הוא מורכב וממש אי אפשר להגדיר אותו ב-2 תכונות.אבל כן יש מספר תכונות שמאד דומיננטיות אצל אדם ספציפי והן מאוד חזקות באישיותו,ולכן חובה לדעת אותם כדי למצוא מישהו מתאים.נכון שיש עוד הרבה מה לבדוק אבל תסכימי איתי שאי-אפשר לבדוק את הכול.לפני שיוצאים עם מישהו נדרשת התאמה בסיסית(שמה שמאד יוכל לקבוע בעיניין האופי זה התכונות הדומיננטיות)ואת השאר הם אמורים לבדוק לבד..

ש: "איזה סגנון של בחור את מחפשת?"

ת: "משהו שדומה לסטיגמה שיש על הישיבה ******...."

 

(ואם את מנסה פעם ממש בא לי לשמוע איך הם הגיבו....)

אם זה "מוזר" או לא..

 

הרי את מחפשת את השידוך בשביל עצמך. לא היא קובעת.

 

לכן תעני, שאת לא מבינה בישיבות, ואת מחפשת בסיגנון שהיא מכירה אותך.

 

ותגידי שאת רוצה לציין יותר משתי תכונות. ותפרטי את התכונות שחשובות מבחינתך, או את האופי הכולל של האדם..

 

לא צריך להרגיש משועבדים דווקא למה ששואלים. היא לא קיבלה את השאלות האלה מסיני..

לא אכפת לי שהשאלות מוזרות, אכפת לי שהשאלות המוזרות האלו מתסכלות אותי, מה אני אמורה לענות עליהן? אני מתכוונת, איך מגדירים סגנון (בפרט שמעולם לא יצא לי כ"כ להכיר בנים לבד מאחי, ואין לי מספיק פז"ם כדי להכיר את הסגנונות לעומק)? ואיך בכלל אפשר לבחור שתי תכונות? הרי שתי תכונות לא באמת אומרות הרבה. שוב, ה"תרכובת" של כל התכונות היא היא היוצרת והופכת את האדם למה שהוא... לא יודעת, אולי זה אומר משהו עלי שקשה לי לבחור רק 2 תכונות עקרוניות שחשובות לי ביותר.

לכן אני מציע לך שתעני כמו שאמרתי.

 

ואל תרגישי "משועבדת" לענות בדיוק כמו ששאלה..

 

תעני לה שאת לא מכירה סגנונות של ישיבות, ושתראה מישהו שמתאים לאופי שלך.

 

ותגידי כמה תכונות שאת רוצה, או כיוון כללי של אישיות, ולא "שתי תכונות"..

 

היא שאלה - את יכולה לענות קצת אחרת...

 

בהצלחה.

השאלה על הישיבות נובעת מהרצון הטבעי של האשנים לקטלג.

המוח שלנו לומד בעזרת תבניות.

ילד קטן לומד על ידי תבניות.

 

והקטלוג הוא דבר טבעי! 

 

 

אני מאוד מתנגד לקטלוג בחורים לפי ישיבות לצורך הכרויות.

כי זה פשוט לא נכון!

זה נכון לכיוון חשיבה, נכון לדרך לימוד

אבל לא להקמת בית!

בסעיף הזה יש שוני גדול מאוד בין הבחורים, גם אלו שהיו חברותא משיעור א', היו ביחד בחדר ושירתו ביחד בצבא.

"כשם שפרצופיהם שונים כך דעותיהם שונות" (ברכות נח ע"ב)

 

 

אני ממליץ להתמקד יותר בסעיף השני, לבדוק מהן התכונות החשובות לך אצל בעלך

וכך בעצם לכלול את הסעיף הראשון!

 

הבקשה לתת שתי תכונות חשובות, נובעת מתוך רצון למקד את החיפוש.

יש הרבה חבר'ה בני 22

יש הרבה חבר'ה מעל גובה 1.85

יש הרבה חבר'ה עם עיניים ירוקות

יש הרבה חבר'ה עם זקן

יש הרבה חבר'ה בעלי לב רחב

אבל אין הרבה חבר'ה שיש בהם את כל אלו. (יש הרבה, אבל פחות משמעותית מאשר בכל סעיף, הוכחה מתמטית בהזדמנות אחרת)

 

נכון, זה קשה לבחור מתוך מכלול של תכונות חשובות, את אלו שהן חשובות מאוד.

אבל אציע לך משהו נחמד 

 

תגזרי לך 20 פיסות נייר.

תשבי לך במקום שקט, במצב רוח טוב

ותכתבי 20 תכונות שחשוב לך שיהיו אצל בעלך.

תשבי, תנשמי, אולי אפילו קחי לך יום הפסקה 

תנסי עכשיו לסנן מתוך ה20 תכונות הנ"ל 5 שאת חושבת שהן הכי פחות חשובות (כולן חשובות, אבל יש חשובות יותר וחשובות פחות)

 

שוב הפסקה, 

ועוד פעם מסננים עוד 5

 

כך עד שתשארי עם 5 תכונות חשובות לך.

ככל שתוכלי לצמצם יותר, כך יהיו לך יותר הצעות

אבל צריך לזכור שלא להתפשר על דברים שאחרי זה תפסלי עליהם.

 

 

ואל דאגה, להיות ירוק זה טוב! 

 

המון המון בהצלחה 

זה בכלל מחלוקת אחרונים.

מסיבות שאני מעדיפה לא לפרט, שיהיה לך דרך צלחה!"

 

סלמאת! לא להכנס ללמה לא, ולא לתת תקוות שווא (כמו "אני כרגע לא רוצהל המשיך..")

איך אפשר לעדן את זה קצת יותר?

תודה!

וככה אני אומרת..

זה חוסר רגישות מוחלט!

רחמים על מי שנחתך בצורה כזו...

ואם לא, כי הסיבות יפגעו בבנאדם, אני מעדיפה לעשות את זה ככה,

 

ועוד משו, תוסיף את הנימה, אני לא אומרת את זה בצורה קרה וחסרת אכפתיות..

 

לצערי חתכתי הרבה אנשים עד היום, ועשיתי את זה בצורה יפה ואף אחד לא נפגע..

 

 

זה נשמע קר וחסר התחשבות.. תחשבי על זה- בחור השקיע מזמנו בשביל להיפגש איתך ולנסות להכיר אותך..

נראה לך הוגן לחתוך אותו ב"החלטתי שאני לא רוצה את הקשר"? "לא רוצה לפרט את הסיבות"?

נכון, גם אני נגד לפרט את הסיבות.. אבל זה ממש פוגע לשמוע את זה... אפשר לחתוך אחרת!!

לתשומת לבך

דבר שני, אולי זה פוגע לך במקום ממש רגיש ולכן אתה מגיב ככה,

 

אני לא צריכה להוכיח רגישות שלי, אני יודעת שכשאני אומרת את זה, זה נשמע בסדר,

 

אף פעם אף אחד לא נבח עליי, ולא יצאו פגועים.

בדר"כ אף צד לא מפרט למה במדוייק, ועדיף ככה. לרוב הסיבות הן כ"כ אמיתיות, ובאותה מידה פוגעות, שעדיף לא לומר למה. תגיד לצד השני למשל שהוא...ככה וככה/הבנת שלא מתאים וסתם באת לנסות/לא התבגר דיו? בפנים?

מאוד אינדיווידואלי..

 

אבל קומי, לגבי השורה ש"אף אחד לא נפגע", קחי בחשבון שלא תמיד את יודעת מה הרגיש הבחור אחרי חיתוך שכזה. לא תמיד בני אדם יעשו פרצופים רק כדי שמי שמולם ידע שהוא נפגע.

אבל להגיד מסיבות שאני לא מעדיפה לפרט נשמע לא נעים, וגם אם לא אומרים לך בטלפון כלום את לא יודעת מה זה עושה לאנשים בפנים...

ותמיד מומלץ להחמיא לפני, שיהיה יותר נעים...

אז לא כ"כ נורא שהוא ישמע מסיבות שאני מעדיפה לא לפרט.

אבל אם יש לו בעיה או איזה חסרון.

דוגמא קלאסית - אדם שלא נראה הכי הכי,

להגיד לו "מסיבות שאני מעדיפה לא לפרט" - יכול לפגוע בו מאוד.

ותמיד לכל בן אדם יש את החסרונות הידועים לו.

ולכן המשפט הזה לא מומלץ על-ידי בתור משפט הסיום

מספר אחת של השנה..

 

 

- "לא הסגנון"

- "לא מה שאני מחפש"

- "שוני מנטאלי"

- "קיימים פערים שאינם ניתנים לגישור"

- ועוד כיד הדמיון..

בחר אחד, שיהיה גם נכון לגבי הקשר הספציפי...

 

הכי חשוב: אל תשקר לה!!

חירטוטים זה הדבר הכי פוגע

 

ב"הצלחה!

מספיק.

לא חייבים לתת סיבה. 

אני לא מסוגל/ת להכיל אותך.

זה כזה שקר גרוע.

ככה שני הצדדים יוצאים מרוצים:

הוא - כי היא חסכה לו עבודה למצוא סיבה טובה במקומו.

היא - כי נחסכה ממנה עוגמת הנפש שבחיתוך לא-נעים בלי סיבה נראית לעין...

 

בעצם לא. המקום היה בהודעה הקודמת.

את מומנת לראות זאת כאילו שה - "<צ>" נכתבה שם ^ למעלה.

זה גרוע כמעט כמו
"זה-לא-אתה-זה-אני"

רק שכמובן מתאים להגיד את זה אם מרגישים כך.

 

לדעתי, מספר דקות של התבוננות רצינית, ואדם אמיתי ירגיש כך באמת.

"אתה נראה כמו מטומטם שעשוי להאמין לכל שטות שאתה שומע...אז... " 

להאיר עיניים לכל  שנפרדים מהם

 

אל תעשו למדוייטים שלכם חיים קשים

 

זה גם ככה קשה ולא נעים להגיד את זה,

נסו לקבל בהבנה.

 

לא לשאול שאלות שאתם יודעים שאין עליהם תשובה או שהתשובה לא ברורה

זה סתם יגרום אי נעימות לצד השני

 

ולא, זה לא יגרום לו/לה לחזור אליכם

 

כן, אני יודע, זה קשה!

אלא אם כן היא ממש לא נעימה.
כנות! אם אתה לא מסוגל להיות אמיתי, אל תצא!

לא צריך לתת שום סיבות.

אין סיבה להעליב ואין סיבה לשקר ואין סיבה לתרץ תירוצים.

לא מתאים וזהו.

במקרים של קשר מתקדם ממילא הצדדים מבררים הכל בצורה די יסודית כך שבדרך כלל הסיבות ברורות לשניהם.

היא שאני לא מרגישה בבית...משהו לא כ''כ מתחבר לי ולמה שאני מחפשת..זה לא קשור אליך, זו פשוט התחושה שלי.....'

כמובן לא את כל המשפט המסורבל הזה..
אני באופן כללי מעדיפה לומר וזו גם האמת שהסיבה זו תחושה שלי..ולא סיבה מהותית בבן אדם השני..כי זה מעצבן שמישהו החליט שהוא מכיר אותך אחרי פגישה אחת...

..

בד''כ לא שואלים אחרי זה משהו..

אם הצד השני שואל אפשר לומר משהו על קליק או שחסר משהו שלא יודעים להגדיר כרגע אבל זה מאד משמעותי..

 

וחשוב להיות נחרצים. עם הרבה רגישות להשתמש במילים שלא משתמעות לשני פנים.

פשוט אומרים-פגשתי אותך ,היו לי ציפית אחרות/השקפות העולם שלנו לא מתואמות וזהו זה. בדר"כ זה גם נכון..אף אחד לא היה רוצה שיגידו לו על הפרטים הקטנים אך המשמעותיים שהיו בעוכריו..(כמו חוסר נימוס, חוסר צניעות, חוסר בדתיות)

לפתוח בדברי שבח על מה שכן יש ועל מה שהתרשמת.

זה ממתק את ה"לא".

ואולי גם משאיר את הדלת פתוחה, ליתר ביטחון... (?)