לא הצלחנו לקבוע פגישה.. והיום זה היה היומולדת שלי.. פתאום אתמול שיא ההתבאסתי ודיברתי על זה עם חברה שלי...
ואז היום הוא שלח לי הודעה מתי אני מסיימת לעבוד.... ולא חשדתי בכלום... הגעתי הביתה ובערך חצי שעה אח"כ דפיקה בדלת...
הוא פשוט הפתיע!!! שימח אותי ממש....
אין כמו לגמור את היום של היומולדת עם כזה חיוך!!!
ל"ג בעומר שמייח... ;)
תפסת בחור מקסים ממש 
ב"הצלחה לכם!
ו...
מזל טוב!!!!!!!!! 
אבל לא נראה לי כ"כ.
באופן איש, אני יותר מתחברת לבחורים שקטים.
יש המון בחורים שקטים שהם מובילים בקשר וממש כיף איתם.
שזה כך גם אצל בנות..בכל מקרה גם אני מעדיפה יותר את השקטים..
זה כמו התמכרות, אתה יודע??
כבר הרבה זמן שלא הגבת כמו שהגבת היום כמה וכמה פעמים.
מה, אתה כאילו מגיב מגעיל, מצטער, לא מגיב כמה זמן ואז חוזר שוב?
רק תגיד, שנדע
בעיני זה ממש לא נכון. על כל בחור שקט יש בחורה שמחפשת אותו וכן ההיפך.
ובאשר לשקטים-אין בעיות, תשאירו לי אותם...או אולי רק אחד 
אייכה!ברצינות זה ניראה לי הכללה..!
רק בדרך כלל שקט וביישן מגיע ביחד...
אני רואה בזה רק מעלה!!
ובסופו של דבר לכל סיר יש מכסה!
רק צריך להתפלל לה', שהשליחים שהוא שולח ידעו לחבר נכון בין הסיר למכסה..
אולי אפשר להגיד שאצל השקטים\ות שלב ההיכרות הוא יותר הססני, אבל לא זאת הסיבה שבגללה הם לא נשואים עדיין..
כמו שיש חבר'ה "רגילים" שעדיין לא נשואים ולחלופין כאלה שהן שקטים ונשואים בעושר ואושר..
נראה לי שההרגשה הזו היא כמו ההרגשה ש:
"כולם יוצאים ומתחתנים ואני לא / לכולם יש הצעות- ולי לא" וכו'...
כיון שיוצא לי לשדך באופן שווה בחורים ובחורות שקטים או רועשים...זה ממש לא מדד..
לפעמים דווקא ההיפך, את הרועשים הרבה יותר קל לקלוט מרחוק, ולפעמים אני חושבת שהם בקלות ידאגו לעצמם אם יראו מישהי מתאימה להם.. הם לא צריכים אותי.
דווקא השקטים קוסמים לי יותר, להוציא מהם את החלום הזוגי, את השאיפות שלהם בבן/בת הזוג.. ובעז"ה גם למצוא.
הכל שאלה של תפילות והשתדלות..
זה לא עניין של אופי..
[לא נעים לומר אבל יש הרבה מכוערים/ות או טיפשים/ות או כל פגם אחר אמיתי - שהתחתנו לפני כולנו..
להיות שקט זה לא מינוס בשידוכים.]
אני הייתי ברשימה הזו לא מעט שנים, והאמת שעקפתי את העניין הזה באמצעות המקלדת.
ב"ה
השבת חבר שלי ביקש ממני שאני אברר לו על מישיהי עם היא תרצה לצאת איתו ואם זה רלוונתי.
אני לא יודע הרבה על הבחורה, אני רק יודע שבצעירותה היא עברה הטרדה וזה גרם לה לפחדים ודם לכך שהיא לא יכולה שיגעו בה (בנות ואל אחת כמה וכמה בנים, גם אם הוא יהיה בעלה) כמו כן היא מסרבת כרגע ללכת לטיפול (אבל לפי מה שהבנתי היא כן מעוניינת בקשר בכללי).
השאלה שלי היא האם אני צריך לספר את מה שהיה לה לאותו חבר, או שפשוט לא להגיד לו כלום, ולקוות שהם יגיעו לזה לבד (אם זה בכלל יהיה רלוונתי)?
אשמח לעזרתכם
(מצטער על השאלה, פשוט זה פעם ראשונה שמבקשים ממני דבר שכזה)
זה משהו שהבחורה צריכה להחליט על התזמון המתאים מבחינתה.
אם היא מוכנה שתספר אז כן אבל לא לספר שלא בידיעתה פרט כזה.
זה בד"כ דבר שמספרים בשלב "פתיחת הקלפים" של קשר מתקדם.
ממ"שאומנם יש צורך בפתיחות ולא בהסתרה בין בני זוג כמו שאמרת בעצמך...
אבל ופה הוא ממש גדול!!! היא זאת שצריכה לספר דבר כזה ולא החבר המשדך!!!!
יש דברים שכאשר שומעים אותם מהאדם עצמו מקבלים את זה אחרת מאשר מישו חיצוני...
לאור ניסיוני הדל מהעבר זה לעניות דעתי...
שנזכה לגאולה השלמה...
תן להם להגיע לזה לבד..
היא כבר תשתף בזמן ובקצב שלה..
במיוחד אם יש סיכוי שאולי הם לא ימשיכו, למה הוא צריך כזה מידע להשכלה כללית?
כשיהיה רלוונטי, בטוחני שהוא כבר יידע על כך..
ולא ביקש ממך לברר עליה פרטים -
אתה לא חייב לכאורה להגיד.
רק לענות על מה שביקש.
אם הוא ביקש שתברר לגביה - זה כבר ענין אחר:
בוודאי שלא יתכן שאדם יתחתן בלי לדעת דבר כזה,
וגם לא הוגן שייצור קשר חזק ורק אח"כ יתברר פתאום...
מצד שני - אי אפשר לדעת מה תהיה מידת ההשפעה בעתיד.
אשר על כן, אם זו מישהי שאפשר לסמוך עליה שתספר בשלבים די ראשונים, אם יהיה כיוון חיובי, ראוי לכאורה להשאיר לה את הצגת הענין בזמן כזה.
היית רוצה שכל בחור שמברר עלייך יידע פרט כזה אישי עלייך?
זה נשמע הגיוני?
בחור שבשלב מתקדם יותר לקראת אפשרות של חתונה אז צריך לספר לו ולא לכל בחור שפוסל אחרי הטלפון הראשון או הפגישה הראשונה...
כשמבררים רוצים לדעת על תכונות אופי, על קו חשיבה..
לא על הטראומות! זה ממש לא מוסרי!
תן להם לבנות את הזוגיות שלהם. תספר לו את כל המעלות שלה.
על ההטרדה תן לה לפתוח בקצב שלה כמה שהיא יכולה. (אם הקשר יתפתח לכיוון טוב היא לבד תרצה לספר..)
בהצלחה!!
כלומר לאחר 4 פגישות בערך חובה חובה ושוב פעם חובה!!!!!!!!!!! לספר דבר כזה .
זה בעיה שבעתיד יכולה להיות משמעותית ועל כן הוא צריך לדעת מהעניין לפני שמתפתח רגש .
על כן ,תחכה ותראה איך העניינים מתפתחים . במידה וזה מתפתח לכיוון רציני מחובתך לספר דבר כזה ( לפני שיתפתח רגש והרגש יגבור על השכל /יהיה הרבה יותר קשה לעשות צעד משמעותי ).
ולא לאיזו פלונית.
לכן, אם זה חבר באמת קרוב אליך, ואם זו בעיה אמיתית ורצינית, אתה צריך לדבר אתו.
מאחר וזהו נושא רגיש אתה חייב להזהר בכבודה ולא לספר לו כל פרט שידוע לך, מספיק יהיה אם תגיד לו שלדעתך כדאי או לא כדאי לו להכיר אותה.
ב"ה
היא לא רוצה לספר וגם בשלבים מאוד מאוחרים אני לא חושב שהיא תספר.
היא לא מטופלת כי היא לא רוצה להגיד את זה... לי זה נודע דרך חברה שלה שעזרה לי בבירורים.
בגלל שהיא לאמטופלת היא לא מסוגלת שיגעו בה בכלל!
אתם חושבים שכדאי לתת להם לצאת ולהגיע לקשר עמוק בלי שהוא ידע?
ואם הם יתחתנו ואז הוא יגלה?
היא לא מסוגלת שיגעו בה.
והוא בנתיים מפתח ציפיות כי בעבר היא כבר הוצעה לו והם לא נפגשו מסיבות מסוימות (לא הסיבה הזאת).
אתם חושבים שכדאי להשאיר אותו במצב הזה?
כדאי בכלל להציע לה אותו?
ולדעתי וגם לדעת עוד הרבה אנשים הם כן יכוליםלהתאים ויש להם סיכוי להצליח...
אם אתה חושב ש"היא לא רוצה לספר וגם בשלבים מאד מאוחרים אני לא חושב שהיא תספר" אז לפי דעתי כדאי שתגיד לה בעדינות שדבר כזה (במיוחד שהיא לא מסוגלת שיגעו בה!!) זה לא משו שמסתירים כי אח"כ זה יכול להתפוצץ ולגרום למצב לא נעים בכלל.
אם לי הייתה חברה כזאת שהייתי יודעת שהיא מסתירה דבר כזה ולא מתכוונת לספר בשלב בניית הקשר (ובכלל לא ידוע אם תספר אי פעם), אני לא חושבת שהייתי משדכת בגלל שאני יודעת שזה בסופו של דבר יתפוצץ להם בפרצוף.
אני חושבת שכדאי מאד שהיא תלך לטיפול בקרוב כדי שיתנו לה את הכלים להתמודד ולא להדחיק.
בהצלחה!!
אמנם יתכן שיש לה חשבון נכון - והיא בטוחה שתתגבר על זה בכחות עצמה ואינה צריכה לערב אדם.
אי אפשר לדעת.
אבל זה לא דבר שאפשר "להניח אותו" לענ"ד.
לכן, הדרך הטובה ביותר - היא לדבר עם הבחורה שסיפרה לך, שהיא תנסה להסביר למדוברת ש: או שתתכוין להגיד את זה ליהודי, בשלב מספיק מוקדם; או שתטפל באופן שיכולה להיות בטוחה שאין עוד כל השלכה; או שתלך לרב מוסמך - ותשאל אם מותר לה לא לספר דבר כזה. אבל - היא צריכה לנסות להסביר לה - לא נראה סביר שאת יכולה על דעת עצמך לא לספר לאדם שאיתו תיפגשי ברצינות, נתון שיכול להיות בעל השפעה רצינית על חייכם.
ושהיא תשמע מה עונה חברתה (אולי היא תגיד שזה כבר עבר מזמן...).
ואם היא לא תסכים (סביר להניח..), אז לדעתי המינימום שעליך לעשות הוא לשאול פוסק הלכה ממדרגה ראשונה.
זו שאלה של "דיני נפשות" לכאן ולכאן (שמירת הלשון, הונאה, בנין בית ושלומו, צער או ההיפך וכו'), ודומני שלא לפוסקינו היקרים בלנ"ו היכולת לפסוק בכך באופן מוחלט.
רק חשוב שיהיו לך ממש נתוני אמת.
וכמובן, הכל בדיסקרטיות גמורה ובעדינות רבה. לחוס גם על החבר, וגם על הבחורה.
אם הם מתאימים ויהיה להם טוב ביחד בסוף היא תגיד לו..
אתה לא אמור להיות קשור בכלל בעניין הזה.. זה עניין פרטי שלה.. (וגם של בעלה.. אבל בעתיד!)
מתפקידה לספר ומתפקידך לשתוק!
לא הייתי מעיז לקחת החלטה כזו לבד.
סליחה על ההתפרצות לשרשור-
אבל אולי אם לא תספר ויילך בינהם, זה יהווה כמו מן טיפול בשבילה!
אולי בזכות הקשר שלהם, שלא יהיה בנוי על דיעות קדומות בבגלל מה שהיא עברה-יעזור לה לטפל בעצמה ולהירפא.
שזו שאלה המתאימה לכאן. צריך לברר עם רב במקרה כזה.
רב נשא גיורת שגיוריה מפוקפקים ומת בליל החתונה
הרחוב כמרקחה, אחרי שאחד מחברי בית הדין הגדול, שמוערך בעיני רבים כגדול הדור, לא שעה לפסקי ההלכה של חבריו פוסקי הדור ונשא גיורת שלדעת רבים גיוריה לא היו לפי ההלכה. בליל החתונה נפטר הרב וגורמים שלא רצו להזדהות אמרו: "אתה לא יכול לצאת נגד פוסקי הדור ולצאת מכך בשלום."
האם אנחנו בדרך לשערוריה נוספת?
הרחוב כמרקחה, אחרי שאחד מחברי בית הדין הגדול, שמוערך בעיני רבים כגדול הדור, לא שעה לפסקי ההלכה של חבריו פוסקי הדור ונשא גיורת שלדעת רבים גיוריה לא היו לפי ההלכה.
שערוריה. (פלאש90)
"הגיור לא תקף והיא אינה יהודיה" אמר אחד מחברי בית הדין שלא רצה להזדהות, "אנחנו מצרים על כך שחברנו עשה דין לעצמו ונשא גויה גמורה." לדבריו, בית הדין הגדול יתכנס כדי להוציא מקרבו את אותו "בעל הגויה".
ברחוב החרדי כבר התארגנו להפגנות ומחאות מול ביתו של אותו רב. "מה שהיה אצל עמרם בלוי, יתגמד לעומת מה שנעשה לו" אמר קמב"ץ העדה החרדית. הפשקווילים כבר הודפסו, פחי הזבל כבר הועמדו מול הבית מוכנים להידלק.
נפטר באותו לילה
אם חשבתם שהסיפור מגיע לשיאו, כעת מתברר שאותו גדול, לא הספיק לממש את נישואיו למשך זמן רב, כי כבר למחרת חתונתו, הוא נפטר במפתיע, משאיר את אשתו הטריה אלמנה.
"ברוך המקום שהרגו" אמרו גורמים שלא רצו להזדהות, "אתה לא יכול להתריס כנגד פוסקי הדור ולצאת מכך בשלום. החילול ה' שבנישואין הללו עלו לו בחיים".
לעומת התוקפים, מסרו מקורבי הרב, כי הוא החזיק בידיו פסקי הלכה המאשרים לו לשאת את הגיורת, והוא עדיף לשאת אותה מאשר להניח לה להזרק לרחוב. "היא הייתה נשואה לאחד מקרובי משפחתו, והוא דאג לה" הם אמרו.
הסיפור הזה לא התרחש השבוע, אלא לפני כמה וכמה חגי שבועות. כעת ניתן לחשוף כי שמו של גדול הדור היה בועז (והחבר'ה כינו אותו איבצן) והגיורת שמה רות.
מהבן שנולד להם מהלילה היחיד שהיו ביחד, נולד נכד ששמו דוד, שידוע יותר בשם דוד המלך.
מן הסתם, הסיפור הזה פרנס הרבה עיתונים ושבועונים בעבר, כי גם אחרי שנים רבות, עדיין אמרו על דוד המלך שהוא פסול לבוא בקהל מפני שסבתו מואבית, שגיוריה מפוקפקים.
להזהר בכבוד חכמים
הלקח הנלמד מכל הפרשה, שכאשר באים לבקר תלמידי חכמים ורבנים, לא צריך לעשות את זה בצורה פופוליסטית.
לפני שמבזים רב על פסיקה שלו, יש לבדוק היטב מדוע הוא פסק כך, מהם מקורותיו, האם עשה זאת לכתחילה או בדיעבד לכלל הציבור או רק ליחידים. פסילה על הסף של רב, ובפרט בגלל שיקולים לא ענייניים – הוא ציוני, הוא ספרדי, הוא מתון, הוא קיצוני, הבן שלו חזר בשאלה – היא לא הלכתית ולא קבילה.
דווקא במעשה כאן, התברר שבועז הוא שצדק, ופסיקתו הייתה הנכונה, אם כי הוסתרה מהציבור (מסיבות מסוימות) ונחשפה רק בימי נינו 70-80 שנה לאחר מכן.
על פניו מקרה כזה הוא מקרה קלאסי להוצאת שם רע על בועז, הייתה כאן עבירה כביכול על דברי הפוסקים, ועונש מיידי עוד באותו לילה. כל הנתונים מצדיקים יחס מזלזל ונלעג לבעז. אף על פי כן התברר כי אותם הלועגים טעו.
אנחנו ממשיכי דרכו של בועז, עובד, ישי ודוד המלך ולא את דרכו של דואג האדומי או חברי הסנהדרין שהיו בזמנם, שאפילו את שמותיהם אנחנו לא מכירים מרוב שנשכחו במהלך השנים.
קצת צרמה לי ההשוואה הספונטנית
לציבור החרדי...
גם אצלינו יש מה לתקן,
וגם אצלינו כבוד ת"ח לא מושלם...
חוק שחברי הכנסת הדתיים (כן, מפד"ל) והחרדיים לא נתנו להעביר אותו וזיכו את עצמם במאות ואלפי גויים שמסתובבים בתוכם ללא שום פיקוח
ובשביל לדעת שמישהו הנחשב לת"ח רציני הוא "לא תלמיד חכם", צריך האדם עצמו להיות ת"ח גדול. אחרת הוא לא "בקיא בחומר" - ואיך יֵדע?
ובהיות שאני מניח שהכותב אינו בדרגה זו (כי אחרת לא היה כותב מה שכתב...) - אז צריך מאד להיזהר בכבוד ת"ח..
אם כולם ערומים, לאפחד אסור לצעוק, "המלך הוא עירום", כי גם הוא בעצמו עירום.
הגדרת ת"ח השתבשה היום..
וכל אחד שיודע לדבר יפה ובטון של רב.. הצמיח זקן , לובש חולצה לבנה.. לומד בישיבה או מלמד.. נקרא ת"ח
ונמצא פה יותר מציאות של כל שחכמתו מרובה ממעשיו ..
כן פעם היו ת"ח צדיקים עם מידות מופצצות ושניכר שהם ת"ח לא רק כי הם מעבירים שיעורי אמונה.. אלא חיים אמונה.. חיים אמת.
והיום.. הרבה בגיל שיא הצעיר.. נקראים כבר רב ושאסור לחלוק עליו.. ואז שהם מתבגרים .. ועוד תופסים תפקיד יותר נחשב אז בכלל..
ותכלס כשצריך לקפוץ למים בענייני אמת מידות .. הם קצת ילדים ..(רק בלי התמימות)
בעלי חייך למראה הודעתי.. למרות שהוא מכיר את דעותיי בעניין ויודע על מה אני מדברת.
אז הבנתי שאולי אפשר לכתוב בצורה מעודנת יותר.. אולי..
אני דוקא מזדהה עם הנוסח
[וזו גם תשובה ליהודי הנ"ל..]
הוא כתב "כשיהיו תלמידי חכמים". המשמעות הפשוטה - היום אין.
וזה נורא ואיום לכתוב כך. גם אם חושבים - כדברייך - שיש היום כאלה שמתעטפים באיצטלה זו ואינם ראויים לכך [גם בזה - מוטב כל אחד יעסוק בתיקון עצמו.. וגם, מה החידוש? גם "פעם" היו תופעות של "כאילו", זה כבר מופיע בגמרא].
ואם אדם אכן למד כהוגן ומלמד (לא קשור לצבע החולצה או הזקן), אז באמת יתכן שהוא תלמיד חכם. ואם לא תלמיד חכם כהגדרתו, אז אולי לפחות "סתם" בן-תורה (ההגדרה ת"ח היא: שיודע לענות ברוב המקומות ששואלים אותו בש"ס. זוההגדרה של ת"ח; לא כל אחד/ת יכול/ה להחליט על הגדרות חדשות... אם כי נכון שאם הוא מקולקל - אז הרי הוא כ"קל שבציבור". אבל לא כל מי שאינו עונה על ההגדרות שכתבת, אורה, הוא כזה.. נמצאת את - מרוב שאיפות של טוב - עוברת על מידה בסיסית בהרבה מאשר "מידות מופצצות", כלשונך...).
ומה שכתבת, ה"יהודי מר"ג", "אם כולם ערומים" - הרי זו, במחילה, התחכמות על מה שהערתי בהודעתי הקודמת... הוא שאמרתי שם: כדי לדעת שמישהו גדול "אינו תלמיד חכם", עליך להיות לפחות בערך בהיקף ידיעותיו בתורה, כדי לומר - לא, הרמה הזו אינה ת"ח. ואתה לא - הכיצד תכתוב כך?.. חבל להתעקש על זה. זו פשוט טעות. גם אם מישהו יגיד על פרופסור לפיזיקה, להבדיל, שאינו יודע פיזיקה, הוא חייב להיות לפחות במדרגה חשובה במקצוע, כדי לדעת את זה..
אז אולי דווקא ה"לא כל כך תלמידי חכמים" היום מחשיבים לפעמים את יכולתם לשפוט לגבי תלמידי חכמים, יותר ממה שהם רשאים, יודעים, ויותר ממה "שהיה פעם"?..
אין ברירה - אין בזה "קיצורי דרך".. אם אדם רוצה "לשפוט" בזה לגבי גדולים - שיעמול הרבה. אם לא - יביע דעה לגבי המדרגה אותה הוא מכיר די מקרוב..
וכדאי מאד להיזהר. חז"ל אומרים: "צורבא מרבנן (לשימת לב - "צורבא" זה תלמיד, איפלו עוד לא ממש ת"ח..) - קודשא בריך הוא תבע ביקריה" (הקדוש ברוך הוא תובע בכבודו). אז מתוך הנחה ששני הכותבים דלעיל, גם אם כוונתם היתה לטובה באופן שאינו ידוע לי, מאמינים בדברי חז"ל - כדאי מאד להיזהר עם זה ולא "לשחק באש"..
אפשר להביע שאיפות חיוביות, - ולפעמים אפילו ביקורת על מי שאנו רשאים ויכולים להביע - בדרכים אחרות לגמרי ובענוה.
[ואם בעלך מחייך - זה פשוט מראה שיש לו מידות טובות וסבלנות..]
לא בטוחה שהובנתי..
וזה לא משנה.. לא תמיד מצליחים להסביר הכל במילים.
מה שכם יהודי מרמ"ג.. אני לא מכירה אותו.. ולא יודעת מה יחסו בד"כ לת"ח ומה רמת הנתק..
אבל זעקתו נשמעת לי מגיע ממקום אמיתי.. ומתגעגע.. מתגעגע באמת לקול תורה..
צרוף, ברור, טבעי ,עמוק.
אז במטו מנייכו 
הניחו לו לנפשו כי יש מצב שקול אמת מתנגן שם (מאמר הדור - לא לחילונים בלבד
)
גם בליבי יש זעקה חרישית על העניין.. אבל היא בברור עם עצמי.
אבל גם אם באמת רוצים דברים גדולים - הדרך אליהם עוברת דרך ערכים בסיסיים, כולל כבוד ת"ח עפ"י הציווי וההגדרה של התורה. בלי זה - יחרבו גם החלומות. לא זו בלבד - אלא שה"חלומות" פוטרים את האדם, כביכול, מהעמל הנדרש גם כדי להכיר בכלל ת"ח אמיתיים.
גם היום יש ת"ח עם "קול תורה צרוף" וכו'. ואני מכיר כאלו. אבל אם לא מתאמצים להכיר באמת - יש להניח שגם בזמן הגר"א, היו אומרים אותו דבר...
ואין לכך שייכות ל" להניח לו לנפשו".. כי אף אחד לא תקף אישית אותו או את נפשו. אבל האמירה צריכה מחאה - וגם את לא "ביררת עם עצמך" בלבד, אלא כתבת... וחז"ל הזהירו על מי ששומע "זילותא דצורבא מרבנן" ולא מוחה..
הניחו לו לנפשו היתה לשון היתןלית של שעת לילה.
וסתם כדרך אגב.. הרב קוק מדבר על תהליכי אמונה.. בהתחלה תום ואמונה תמימה.. ואז עובר סוג של משבר ובירור ואז נבנים וחוזרים לאמונה התמימה רק חזקה יותר..
לפעמים יש שלב של בירור והוא לא נשמע הכי טוב.. במיוחד שתכלס המציאות לא מושלמת..
והוא לא צועק שטויות 100 אחוז .. אולי הוא הכליל ואמר שאין בכלל.. וזה לא נכון
אבל אין לי מושג במי הוא נתקל.
כן יש קצת תופעה של מוחצנות כזו.. שלא יודעים מי ת"ח היום
רבי נתן אומר שבדור הזה יהיה בלבול מי תלמיד חכם ומי לא. (הוא אומר גם מה לעשות בנוגע לזה- להתפלל לקבל את התורה מהרב ולא את הלקות שלו)
גם לא צריך להיות תמימים..
ת"ח ההגדרה שלו ידע וחכמה? אז גם מחשב יכול להיות.
מה עם מעשיו מרובין בחכמתו? אם אין לו חכמתו לא מתקיימת.
אם דומה הרב למלאך צבאות..תורה יבקשו מפיהו..
גם אפיקורוס יכול להיות גאון.
האם זו ורק זו ההגדרה?
הלומד על מנת לעשות..
אני לא באה לזלזל .. אבל אם זועקים על משהו שכן כואב.. לא צריך לטייח את זה.
להאיר עיניים על איך ולזעוק באופן הנכון- מסכימה.
אבל לא לטייח
הוא לא "ידע" של מחשב.. הוא בונה את כל האדם.
אכן, הזכרתי כבר שאם אין מעשיו ראויים, כתוב שהרי הוא "כקל שבציבור".
אבל כשלא מדובר על כך - צריך לדעת שלימוד התורה, ההעמקה בה, ההרחבה בה - זה ערך עצום וזה בונה את האדם בצורה שאין דומה לה. וגם עבודת המידות שבאה מתוך תורה היא עמוקה יותר.
לא דיברנו לא על "אפיקורוס" ח"ו וגם לא על מי שלא מיישם במעשיו את חכמתו. ולא על "גאון" ב"ידע" בלבד..
אבל לעיתים יש תופעה, שבגלל "הרגשות" יש שאינם תופסים את הערך העמוק של לימוד התורה. אולי כי לא מכירים את זה. אז צריך להאמין לחז"ל שהכירו..
ויותר בונה לחפש תלמידי חכמים אמיתיים, ולתקן גם את עצמנו - מאשר לעסוק בְּמי אינם כאלו..
[אגב, אני בכלל לא מגיב לדברי היהודי הנ"ל שהעיר בקצרה ועניתי מה שהיה נראה לי. אני מגיב לדברייך.. עם הכבוד הראוי, כמובן]
שאתה יודע שהוא ערום מותר לך לצעוק.
לצעוק שכולם ערומים אף אחד לא יתן לך כי ברור שלא ראית את כולם.
אני מציע לך להכיר מקרוב רבנים, כשתראה את המידות שלהם מקרוב,
תבין מה הוא תלמיד חכם.
אני אישית בחרתי רבנים במשך חיי על פי היכרות אישית עם האישיות.
(הודעה זו נכתבה בהנחה שאתה מתכוון למידותיהם של תלמידי החכמים בדורנו,
ולא לידיעותיהם ועמקותם בתורה- אם טעיתי ואתה מתכוון לומר שאין אנשים בדורנו
שיש להם הבנה וידיעה בתורה תתקן אותי.
יש לציין שהתשובה שלי לא תשתנה - לך תכיר אותם ואז תדבר.)
איך,מה,למה??
קישטתי אותה מהמם מבחוץ..
אבל מה אני אמורה לעשות עם הבפנוכו?
בנות הלפ מי...
זאת אומרת לתת לה מקום שבו היא תוכל לארגן לעצמה בראש את הדברים שהיא צריכה להתארגן..
כמו שמלת כלה (להביא לה רשימה של גמ"חים עם מס' פל',כתובות וכו')
שיעורים אצל המדריכת כלות - שמות של מדריכות כלות ומספרים.. לוח שנה לכתוב לה מתי כל שיעור או אפילו מקום לסכם אח"כ את השיעור..
רשימת מוזמנים לחתונה.. מקום שהיא תמלא..
ועוד.. אם את רוצה רעיונות - יש לי מחברת שהכנו לחברה.. ממש יפה!
תודה רבה, זה הצלת נפשות
תזכורות ועזרה בארגון של שמלת כלה/רשימת מוזמנים וכו'. אפשר גם לכתוב כל מיני קטעים יפים הסובבים סביב נושא הנישואין...
לפני כמעט שנה יצאת עם מישהי, ואחרי כמה פגישות היא חתכה ואמרה שהיא לא מוכנה להתחתן.
יצאתי עם עוד מישהי וזה לא הלך. אחרי זה ניסו להציע לי עוד כמה הצעות, אבל ה' גילגל שזה לא ילך.
באיזשהו שלב הבחורה הראשונה שיצאתי איתה חזרה לי לראש, חשבתי על זה והחלטתי שאני בודק מה איתה.
ביררתי עם חברה שלה, היא שאלה אותה והיא אמרה שהיא עדיין לא מוכנה.
אחרי כמה זמן היא שאלה אותה שוב, והיא אמרה תאריך מסוים שהיא תהיה מוכנה.
הגיע התאריך והנה... שוב היא לא מוכנה.
קיצר זה נמרח הרבה זמן ואני לא יודע מה לעשות עם עצמי.
חבר שלי מנסה לדחוף אותי להמשיך לצאת עם בנות אחרות ובאמת אני כמעט ולא זוכר אותה, אבל אני לא מצליח למצוא בי שום רצון להמשיך הלאה. היא יכולה להימרח עם זה עוד הרבה זמן.
אבל אני לא יודע מה לעשות עם עצמי. אני לא מסוגל לצאת עם בנות אחרות.
חבר שלי אמר לי שאין לי מה לחכות כי היא לא מעוניינת להמשיך, והוכחה לזה- שאם היא הייתה מעוניינת היא לא הייתה חותכת גם אם היא לא הייתה מוכנה.
אז אמרתי לו שבאותה מידה אם היא לא הייתה מעוניינת היא הייתה דואגת להעביר לי איכשהו שהיא לא מעוניינת, והיא יודעת שאני מחכה לה.
אם מישהו עבר את זה או שיש לו פיתרון טוב ואמיתי...
תודה
קצת אינטר לא יזיק...
זה לא תאריך שבו אתה מוכן לחתונה ואז אתה יכול להתחתן,
יש בן אדם שאתה פוגש ואתה נקשר אליו ובונה איתו קשר
ואז בא הרצון הזה להתחתן איתו והרצון הזה אמור להיות הכי טבעי בעולם.
אם היא אוהבת אותך באמת ובנתה איתך קשר באמת
אין את הלא רוצה, יש את המפחדת שזה לגיטימי מאוד
השאלה אם היא מפחדת וממה היא מפחדת?
השאלה מה בדיוק מטריד אותה?
הייתי ממשיכה הלאה לקשרים אחרים,
אין דבר כזה תאריך של מתי מוכנה יש רצון ויש קשר
ושבונים קשר אמיתי יש שלב שבו רוצים להמשיך הלאה לחתונה,
ואם יש פחדים אז מטפלים בהם, לא אומרים לבן אדם תאריך של מתי אני יכולה
פשוט משחררים אותו לחופשי שלא יחכה למשהו שאולי לא יבוא
וקרה לי משהו כזה הבחור חזר אחרי שנתיים!!!
הוא ניסה לחזור אבל זה היה כל כך לא היה רלוונטי שמזל שלא נתקעתי עליו.
אם היא לא מוכנה אז תעזוב אותה ותמשיך בחייך
חבל על האנרגיה מה ששלך ישאר שלך.
אבל תשמע, אני לא יודע איך לנסח את זה בעדינות, אבל זה קצת פתטי.
ואני לא מנסה לפגוע, אני פשוט לא יודע איך לנסח את זה אחרת.
אתה מחכה לה? לפי מה שנשמע, היא פשוט לא רוצה אותך.
מצטער לכתוב לך את זה בצורה כזאת - אבל תסתכל על זה כמו שזה - הבחורה פשוט לא רוצה.
היא אמרה תאריך מסוים שאז היא תהיה מוכנה? זה נשמע קצת מוזר.
אם היא היתה רוצה, היא גם היתה מוכנה.
כנראה שנח לה שיש מישהו שמחכה לה - כמו רשת ביטחון. זה מאוד מחמיא ותמיד טוב לדעת שיש לאן "ליפול".
פיתרון: תעזוב אותה, תמשיך הלאה, ואם היא תרצה אותך יותר מאוחר, שהיא תרדוף אחריך... (וגם אז אני ממליץ לך לא להתקרב אל מישהי שמרשה לעצמה להתנהג ככה כלפיך).
יש בעיה עם אקסים מיתולוגים באופן כללי..אלירזהיינו מצפים שהזמן יירפא וישכיח אותם..
א-ב-ל ככל שעובר הזמן - אנחנו רק זוכרים אותם כיותר ויותר מושלמים..
אז-
חבריקו!!
תנסה להיזכר באותו הזמן, בחששות שהיו לך, בהתלבטויות שהיו לך בקשר אליה..
האם גם אז היא היתה כל-כך מושלמת, ברמה שגרמה לך רצון כ"כ אדיר, להישאר איתה, כמו שאתה מעוניין בה עכשיו?
אולי זה יעזור לך להתנתק ממנה..
[ואם באמת היא היתה כזו מולשמת - אז פאדיחה, אבל משום מה לא נראה לי. אין מושלם!]
אפילו שאתה מעוניין בה כרגע - פגוש בנות אחרות!
פתאום תבוא מישהי ותהיה מקסימה ומיוחדת- בדיוק כפי שחלמת.. והקודמת תישכח לחלוטין והקץ לצרות.
[אגב- כפי שאמרו לפניי, אם הדבר לא הופנם - הבחורה פשוט לא מעוניינת, והיא לא מוצאת את האומץ לומר לך זאת.]
סתם...
יש לי רק שאלה..
יכול להיות שהיא הבהירה לך לא לחכות לה??
ואתה זה שהחלטת לחכות על דעת עצמך בלבד..
ד"א, לעניות דעתי היא לא בעניין..
סליחה שאני מטיח לך את זה ככה בפנים, אבל אם היא הייתה מעוניינת בקשר היית כבר יודע מזה...
[היא יודעת שאתה מחכה לה?? אתה רציני?!?! היא יודעת ולא אכפת לה!! מה זה אומר?? שהיא לא מעוניית... תתפכח אחי!! אתה נמצא במצב לא בריא...]
לדעתי, אתה צריך לנסות לשכוח ממנה.
נכון, זה קשה, ובטח אתה לא יודע איך. ובטח שאין לזה נוסחה ברורה ומדוייקת..
אבל אתה חייב להמשיך בדרך, ולחשוב...
לחשוב למה ה' הפגיש אותך איתה? מה הוא רצה ללמד אותך? מה הוא רצה להגיד לך?
אבל לא מספיק רק לחשוב ולהסיק מסקנות להמשך... צריך גם לעשות..
מה לעשות?
להוליד מהמסקנות מעשים... להמשיך לצאת.. להתפלל.. ולקוות שהבאה תהיה בעז"ה האחת..
והכי חשוב- באמת להאמין בזה! לא להתייחס למשפט הזה כסיסמא..
מקווה שעזרתי!
להתחזק..להמשיך..לחפש..למצוא!!
יאללה לעבודה!
תראה- כדאי לך להשתחרר (לא משנה איך, ) כי יכול מאוד להיות שבגלל שאתה "מחכה לה" אתה לא מצליח עם אף אחת אחרת.
אל תחכה. תמשיך. כי אתה לא רוצה להגיע למצב שהיא פתאום תתחתן ואז תבין שהיא בעצם לא היתה בקטע שלך אף פעם, ו"לא מוכנה" זה רק תירוץ...
ןוחצמיזה- "תיהיה מוכנה עד תאריך מסוים?" זה רק מראה שהיא עדיין לא מבינה את המשמעות של להיות מוכנה.
ואני מתארת לעצמי שאתה לא רוצה להסתבך עם משהו כזה...
אז- שה' יעזור לך בכל שתפנה. (גם אם תחליט לחכות לה...)
זה כואב וזה חבל אבל זה קורה בחיים גם לאנשים הכי טובים.
לרוב הזמן מרפא את הצער והכאב.
(אל) תנסה להכניס את היד לתוך האש, ו..
אז תצעק: אופס! לא! לא התכוונתי להשרף, התכוונתי ל...
--- "לא מעניין אותי למה התכוונת" - תכריז האש -
"אני פשוט שורפת"...!
כך מתרץ ר' חיים שמואלביץ זצ"ל את הסיפור עם פנינה וחנה.
הנביא מספר שפנינה הייתה מצערת את חנה,
"היי, כבר קנית בגדים לחג לילדים שלך?
האא, אופס, אין לך ילדים"...
וחכמים גילו לנו שפנינה הייתה עושה זאת "לשם שמיים",
בשביל שחנה תתפלל מעומק ליבה לריבונו של עולם שיתן לה ילדים.
מה היה העונש של פנינה על מעשה זה? כולנו יודעים,
שעל כל בן שנולד לחנה - מתו לפנינה שני ילדים..
ובאמת, יש פה שאלה קשה ביותר: הרי פנינה עשתה את זה
'לשם שמיים' - וא"כ מדוע שתענש..?!
על זה ענה ר' חיים - ש - "בין אדם לחברו", זה כמו אש.
לא מעניין את הפלטה של שבת שאתה מתכוון להציל אותה שלא תשבר,
אם שמת עליה את היד - היא פשוט תשרוף אותך...!
את האש, לא מעניין שום 'כונוות' שלך, אלא היא פשוט שורפת.
כך "בין אדם לחברו" - לא משנה מה התכוונת -
פגעת באדם? נגעת באש, ותענש...!
אני הקטן, לא זכיתי כ"כ להבין את התירוץ הזה - ואח"כ ראיתי שכך גם כותב הרב נבנצל שליט"א -
שגם אם הכל 'לשם שמיים', אז הקב"ה מעניש? צריך להבין למה התכוון ר' חיים.
בכל מקרה, דבר אחד ברור כמו השמש:
אם לא ה-כ-ל ממש לשם שמיים, אז 'בין אדם לחברו' = אש!
ובמציאות שלנו, אפשר להגיד שאם זה היסוד, אז תמיד 'בין אדם לחברו = אש',
כי שהכל ממש יהיה לשם שמיים בלי שום נגיעות? זה...
~~~~~~~
באתי להזכיר ובמיוחד בשבילי הקטן.
אנשים בלי בושה בשביל להצחיק את החבר'ה צוחקים על מומים שאצל השני.
איך אפשר?! אני לא קולט, איך אפשר?!.. הרי זה מום שהאדם לא יכול לשנות,
אז במקום שתסתום את הפה שלך אתה דוחף לו מלח על הפצעים..?
לצחוק על מומים שא"א לשנות - ולפעמים זה אפילו דברים שא"א לשנות
בניתוחים הכי מסובכים בעולם - ואני לא רוצה להביא אפילו לא דוגמא אחת
שמישהו חלילה לא יפגע - על זה לצחוק...?! איפה הלב שלך..?! זה כ"כ אכזרי..!
ולא חסרות דוגמאות בנושא הזה. שכל אחד ואחת יעשה 'השלם את החסר' שלו..
או, יש את האלה שמגדילים להסביר -
מה אתה רוצה? הוא גם צוחק..! הוא משתף פעולה ונהנה, זה לא פוגע בו.
אם אומרים ש'לב' קשור ל'מוח' - אז אחרי האנשים האלה אני מתחיל להאמין בזה -
הלב שלהם כ"כ סתום, שכנראה גם המוח לא קבל את המנה שלו..
הוא צוחק?! אתה יודע כמה הוא בוכה בלילות בכרית על מה שעשית לו..?
לא, אף אחד בעולם לא ידע את זה - אבל אתה רצחת! אתה, המגניב והקול,
אתה רצחת את הבחור הזה לעולמי עד, וזו צלקת שתשאר לו לעולם.
אבל אם לא 'לב רגיש', אז אולי 'אש שורפת' תעשה את הפתרון.
אנחנו עכשיו אוחזים אחרי 33 ימים של ספירת העומר -
ממש, ביום של ר' עקיבא שזעק "ואהבך לרעך כמוך".
תלמידי רבי עקיבא מתו "מפני שלא נהגו כבוד זה בזה",
וברור שהם לא התקרבו אפילו למה שהולך היום ברחוב - וזה אש,
ומי שיגע - יכווה. בעולם הזה, ובעולם הבא.
אנחנו לא יודעים חשבונות שמיים, אבל דבר אחד אנחנו יודעים,
ש - 'בין אדם לחברו' זה אש! שורפת, שלא מוותרת לשום אדם.
אני לא יודע איך זוכים בשידוך, ואני לא יודע איך זוכים בילדים - אבל יש לא קצת
סיפורים שאומרים ש - 'אז הוא בקש סליחה מהרב שלו שהוא צחק עליו לפני 20 שנה',
ואז פתאום נולד לו הילד הראשון אחרי 15 שנה, או פתאום הוא זכה ל...
נאמין לסיפורים או לא - יש אלוקים בשמיים - זה ודאי,
ומי שפוגע באדם - בכל דבר - גם אם זה 'לשם שמיים' יענו -
יתן את הדין, ויחטוף - יותר גרוע מעוף בתנור - בגהנום.
====
וכן - כמה מפליא -
גם לחבר'ה שמאחורי המסך יש לב, ואין שום היתר בגלל שזה 'וירטואלי',
לשפוך את דמו של השני, קרי: להלבין את פניו,
גם אם זה 'לשם שמיים'. פעם לפני כמה שנים ראיתי חבר'ה שהגדילו
לעשות וכתבו ש - "זה סגנון הדיבור", הנורמלי יענו, ומי שלא מבין את השפה
הזו - שיעשה קורסים ללמוד אותה. ואני בלב כ"כ כאבתי -
קורסים?! ללמוד מה?! ללמוד איך משיגים כרטיס כניסה לגהנום...?!
אז...
בפעם הבאה שאנחנו משחררים מילה או שולחים 'תגובה',
נבדוק, רק דבר אחד: האם הכל לשם שמיים.
ואם לא - אם חלילה יש בדברים מ - 'לשון הרע', עד פגיעה ה-כ-י קטנה בזולת,
נזכור את מזג האויר שהיה היום - חמסין אש - נוסיף לזה עוד 2000 מעלות,
ונשאל את עצמינו אם בא לנו להשתזף על חוף הלבה באיי הפחמים...
"וכל מעשיך יהיו לשם שמיים",
מה באה לרבות המילה 'כל'..? אלא - אומר הקוצקר -
"כל" = שגם ה - "לשם שמיים" שלך, יהיה באמת לשם שמיים...
ו - הגבול כ"כ דק, פחות מחוט השערה..
"ואם נחרבנו ונחרב העולם עימנו בשנאת חינם נבנה ויבנה העולם עימנו באהבת חינם" (הרב קוק זצ"ל)
שנזכה, בעז"ה לקבל את ה - 'אורות' הקדושים מהיום הקדוש הזה,
ולקחת את דברי ר"ע שאנחנו כ"כ מכבדים,
לחיות איתם חיי תורה אמיתיים.
ל"ג בעומר שמח! 
השדכן של ישיבת בית אל..חברתי מחפשת את המספר שלו,למי יש?
0549300592
קומי רוניזה הרב של ילדודס?
ה"משגיח" של ישיבת בית אל זה הוא?
נראלי עדיף
איזה טוב ה'!!!!אני מכיר אותם מלפני 16 שנה מה שאומר שרוב הגולשים פה היו פחות מבני עשר
אבל לא 16 שנה..
אלא משו כמו 10-12...
איזה טוב ה'!!!!אי שם לפני הרבה שנים התנדבנו ביחד בקו לחיים (שם גם יאיר הכיר את אשתו)
גמאני מכיר את המשפחה היטב.
רבצתי אצל ההורים ימים שלמים עד שלא עברתי בדלת...
בקבר הרשב"י..אין לי מושג איך מגיעים לשם - אבל זה איפשהו בצפון.. יהיה שם קצת שירה וקצת ריקודים |צ|
(מנסה למצוא קשר לפורום )
זה אחלה יום לדייטים!
(פתאום אני קולטת שאשכרה שנ"ש הייתי בדייט בל"ג בעומר, וגם שנה לפני, וגם שנה לפני.. ובשנה לפני עוד לא יצאתי בכלל אז זה לא נחשב)
אני היחידה שממש מםחדת לעשות את המעבר הזה ולהתחיל לצאת עם בחורים?
כי עד עכשיו [אני בת 20] לא ממש חשבתי על זה ובשבוע האחרון קיבלתי הצעה מחברה ומידיד שלי
ואולי הגיע הזמן להתחיל?
שולחת לפני שאתחרט
אבל אל תצעי לפני שאת בטוחה שאת רוצה ומוכנה!
כבר קרה לי פעמיים שאחרי שדיברתי/יצאתי עם הבחורה היא החליתה שבסוף היא עוד לא רוצה לצאת...
הרי זה לא "לצאת עם בחורים".. אלא חיפוש למדרגה חדשה בחיים, של נישואין, ועם אדם נוסף שהוא לא ה"חברוֹת" שאת מכירה (ואולי כבר הראשון שתיפגשי יתאים?..). מובן.
אבל זה הכנה לדבר גדול, שבו יכולים לגלות את אותם כחות שנבנו עד עתה - ברמה אחרת.
אם הגיע הזמן - זה רק את יודעת (אולי גם ההורים שלך..). ענין אישי.
מבחינת הגיל - זה סביר.
דבר שני קחי נשימה עמוקה..
אכן זה שלב מפחיד בחיים משום שזה דבר חדש בחיים
כל דבר חדש בתחילה נראה מאיים במקצת..
בשביל זה אנו כאן, בשביל לעזור לך לעבור את תקופת
החיפושים הזאת כמה שיותר בקלות..
את שואלת האם הגיע הזמן....
את זה את יכולה אך ורק לענות לעצמך.
עת לכל דבר..כנראה שהגיעה השעה.
כמו שכתוב במסכת אבות פרק ה': בן 18 לחופה..(וגם בת 18)
מקור:
הוא היה אומר:
בן חמש שנים למקרא;
בן עשר למשנה;
בן שלוש עשרה למצות;
בן חמש עשרה לתלמוד;
בן שמונה עשרה לחופה;
בן עשרים לרדוף;
בן שלושים לכוח;
בן ארבעים לבינה;
בן חמישים לעצה;
בן שישים לזקנה;
בן שבעים לשיבה;
בן שמונים לגבורה;
בן תשעים לשוח;
בן מאה כאלו מת ועבר ובטל מן העולם.
קישור לשיעור קצר של יוני לביא בנושא
http://www.meirtv.co.il/site/content_idx.asp?idx=47724&cat_id=4123
בהצלחה.
חס ושלום שלא יאמרו "יצאניות.."
(הרב אלעד מאיר, שם,שם)
בכל אופן - כמו שכתבו כאן לפניי, בהחלט מלחיץ בפעם הראשונה,
ויהי רצון שה' יברך אותך - שתהיה רק פעם ראשונה!
[אם חס ושלום לא - הפעמים הבאות יותר קלות, אבל זה ממש לא יקרה לך! ]
נפגשת מדעתה או נפגשת עם דעתה?
בדר"כ אני איתך, אבל מה זה הקטע הזה עם היצאניות??
אם נניח שאני אשאל אותך אם את רוצה לצאת איתי, את תחשבי "אוי, הוא חושב שאני יצאנית"?!?!?!
נו באמת
היא כבר נשואה
אני יודע...
אלירז, מחבת זה פתרון טוב לכל מיני סוגים של בעיות... ואת יכולה להגיד איך שבא לך, פשוט זה סתם נשמע לי מוגזם...
אני משתמשת במחבת הזו הרבה.. 
אל תיקח קשה..
אם בעלי ישאל אותי אם אני רוצה לצאת איתו היום - אני לא אתן לו מחבת בראש!
אבל עדיף לומר נפגשת.. זה הכל.
לק"י
רק כדאי שתחשבי למה זה מפחיד אותך: מסיבה נורמלית או שהקפיצה לים זה המפחיד..
דברי על זה עם מישו שמבין אותך..
מתי? יום ירושלים הבלע"ט
איפה? ירושלים תובב"א
מי מגיע? כולם, ללא יוצא מהכלל
איך מגיעים? טרמפ, אוטובוס או אוטו
יש עניין??
אבל אני מהמר שזה לא יצא לפועל
אני בכלל לא בטוח שיש עניין (צורך) בדבר הזה.
למרות שזה יכול להוסיף אווירה מיוחדת לפורום ומאוד לגבש אותו (ואולי אפילו להוציא כמה שידוכים)
מי שרוצה להפגש, נפגש!
בפגישה קבוצתית יש מאפיינים שונים מפגישה אישית.
ואם כבר מארגנים משהו כזה
חובה לארגן פעילות
לא חכם לשכולם יעמדו וידברו זה עם זה סתם.
אני מקווה שתצליחו לארגן
למרות שלדעתי, נכון לעכשיו, אני לא אוכל לבוא.
בהצלחה באירגונים
אז למה לא ענית גם על השאלה האחרונה? 
תבלו!!
עד עכשיו התעניינו:
אייכה!
נפשי תערוג
w.w.m.n
אמרתי בפירוש "תבלו"
אני לא בקטעים האלה...
מצטערת!
אייכה!לך מתוכנן מפגש אחר לאותו ערב
אייכה!שאלתי מה מאיפה ההבנה שאני מגיעה??
השם שונה למפגש חברתי
עכשיו יש מתעניינים?
אבל בשום לוח שנה או אפילו באינטרנט רשום משהו על זה שיום ירושלים נדחה
כתבתי שאני ככל הנראה לא אוכל להגיע
אני לא ממליץ לך לעבוד בשיטה הזאת
כי אז תבנה על 20-30 חבר'ה
ותשאר לבד
אבל כל הכבוד על היוזמה!
לעמוד ברכבת/באוטובוס כמו בקופסת סרדינים בדרך למפגש..
ממ.. לא ממש עושה לי את זה.
יש יום חמישי שאחרי ל"ג בעומר.. נראה לי יותר נחמד.. וזה גם יום חופש - לא?
פשוט יום אדיר לבוא לי-ם..הכל דגלים..חולצות לבנות..פשוט אוירת חג....
היה איזה מפגש בהלו תימן ואת לא רק שהיית את עזרת לי ליזום אותו
הנה...הגעת בדיוק בזמן לעזור לארגן מפגש ליום י-ם..
יעלי_אבדיוק בגלל זה אני מזהירה!
מוזמנים להתפקד...
אני לומדת באוניברסיטה העברית מקצוע ריאלי, אני דוסית לחלוטין, ובמקרה אני מאורסת,
אבל בהחלט יש בנות רציניות ומקסימות שלומדות איתי, וגם בחוגים אחרים שאני מכירה, שמה שהן לומדות ממש לא מוריד מרמת הדוסיות שלהן.
ודוקא קשה להן למצוא בחור שמחפש בחורה גם דוסית וגם אנטילגנטית.
שיהיה הרבה בהצלחה!
שתזכה בע"ה למצוא את אשתך מתוך נחת,שמחה וישוב הדעת.
חיבור אמיתי של תורה.
בלי להיות עפר לרגליה של אף אחת!
ועם להיות אתה, מי שאתה באמת!
בס"ד
איש צעיר, אבא לילדים, שנפצע היום קשה בתאונת עבודה ומצבו מידרדר!
בבקשה תתפללו כמה שאתם יכולים, ותעבירו הלאה!
הוא נכנס עם האופניים ישר בשמשה של הנהג וריסק אותה..
אחרי לילה גורלי אחד בטיפול נמרץ שבו הוא בזבז את כל זכויותיו בשמים,
איכשהו, הוא עדיין איתנו.
אנא שרשרו מזמורי תהילים לרפואתו.
זה רציני?!?
להודעה כזאת מניק שזאת ההודעה הראשונה שלו. מה גם שהניסוח מעורר מקום לספק.
אחרי יום ליד מיטה בבית חולים, חייבים קצת ציניות...
וזה חבר שלי שנמצא לידי באיכילוב...
ובע"ה עם הרבה תפילות אני אשתחר עד סוף השבוע.
לאוטובוס ולאופניים שלום!
לא אכפת לנו מהאופניים והאוטובוס!!!
רוצה לומר לנו שם להתפלל עליו? (אפילו בפרטי..)
אז אתה לא צריך למסור את שם האמא של האופניים והאוטובוס.
אבל שלך?..
רפואה שלמה,
ישועת ה' כהרף עין.
|שאלה מד"איסטית|
וכמובן רפואה שלמה והחלמה מהירה בע"ה..
רפואה שלמה..
שבוע טוב ובשורות טובות!
ומרגישה שהוצאת לי את המילים מהפה...
הלוואי ונזכור (כמובן במקביל לחיפוש אחר הנפש התאומה שלנו) להינות מההווה, לראות את הטוב ולא להתעסק יותר מדיי במחשבות של המחר...
אם אנחנו נתרגל לזה חלילה - אף פעם לא נהנה בחיים ולא נשמח בחלקנו (מתי יגיעו ילדים? מתי הם יגדלו? מתי יעברו את גיל ההתגברות? מתי יתחתנו? מתי יהיו נכדים? וכו'...).
שנזכה...
שבוע טוב ובשורות טובות לכל עמ"י!!!!!!!!!!!!
לנושא הפורום בצורה מופלאה.
ולא הייתי בשעה ההיא אבל התעוררתי
וגם מזדהה מאד..
כל כך מזדהה!!
לנו הם עשו את כל החתונה- והחופה הייתה מדהימה הרב התחיל את הברכות בשירה והם הצטרפו וליוו אותו בנגינה.
חבריי החילוניים טענו שזה היה כמו מופע רוק 
שיר חדש(בית אל)
ארמוני-ה
הניגון שבלב(אליעזר רוזנפלד)
מים חיים
לכתחילה
נושאי הכלים
להבה
שלהבת
עניין אחר(עתניאל)
ירמיהו
חיליק פרנק
התזמורת מספר 1!
מדהימים!
צעירים ברוחם ובגילם, עושים טוב לנשמה, מקצועיים, מתאימים את עצמם לדרישות..
הם היו בחתונה של אחי. היה מושלם!
שוברי הכוסות!!!
(אאל"ט קראו להם פעם "כיצד מרקדין"...)
היה פשוט שמח ומקפיץ!
ממליצה
וזו לא הצעה לגבעונים בלבד.
כל הבורגנים והממלכתים שהיו בחתונה שלנו (והיו!!) התלהבו מהתזמורת וכבר סגרו לחתונות של הבנות שלהם.
הם מקפיצים ומשמחים ללא הפסקה,
ובתור אחת שכבר ראתה להקות בהרבה חתונות,
להקה כמוהם לא ראיתי בכלל!!
יש להם המון המון שירים, ובלי הפסקה הם שרים ומקפיצים=)
אז "פברנגן" יכול להתאים: http://soundcloud.com/fabregnen/sets/fabrengen-demos/
אני יוצאת עם מישהו, ממש חמוד וגם נראה שיש התאמה.
אבל.. הציעו לי מישהו אחר שאני יותר רוצה.
זה סיבה לפרק קשר טוב?
או שכבר םה מתחילה העבודה של לא להסתכל לצדדים?!
יש נכון ולא נכון. טוב ורע. זה ברור לכולם. אפילו לך. (משתמע מהתגובה שלך).
כל השאר, כל מה שכתבת, הם פשוט תירוצים למה אנשים מתנהגים בצורה מגעילה.
אני חושב שלא צריכים למצוא לאנשים תירוצים להתנהג ככה, אלא להוקיע את התופעה ולעקור אותה מן השורש.
וכמו שכבר כתבו כאן לפני - גם אחרי שמתחתנים, החיים הם "מורכבים". אז גם אז זה בסדר לפזול לצדדים?
איך מגיעים אליו?
יש מספר שדרכו אפשר להשיג אותו?
052-2377638
052-6278778
חמותי והילדים עשו לי מסיבה (הפתעה? ) לכבוד היום הולדת
הייתה שבת מקסימה
אחיינית שלי התחילה ללכת קצת - לא. היא לא בת שנה היא בכיתה ח' זו שנדרסה לפני כחודש ועכשיו חזרה ללכת קצת. בעז"ה נקווה שתחזור לשגרה במהירות.
א. גדלתי בשנה.
ב. חברות מתוקות שדאגו לשמח..
ג. היתה שבת כיפית עם אחי וגיסתי הטריים. כבר לא מקנאה, ב"ה..(:
ד. אנשים טובים באמצע הדרך וחושבים בשבילי..
ה. מתחילה להכנס לשגרת הלימודים (לאחר סמסטר ומשו מעורפלים..)
שיהיה שבוע מוצלח והרבה בשורות טובות בע"ה.
א. אין כמו התלמידים שלי!!!!! משמחים אותי יום יום
ב. ה' נותן לי כוחות בחיפוש אחרי ה-אחד. בלעדי הכוחות האלה - הייתי יושבת בבית ולא עושה כלום!!!! (לא האמנתי שיהיו לי כוחות לדייטים השבוע, וב"ה היו לי...)
