פורום לקראת נישואין וזוגיות (עמוד 1486)

מישי שיכולה להתאים...

תכתוב לי עוד פרטים באישי ואשמח ממש לתאם ביניכם=)

או עוד 4 חודשים אתה משתחרר מהצבא??

שבן 21 עוד 4 חודשים, אחרת סוף המשפט נותר תלוש וחסר קשר...

בן 21

עוד 4 חודשים משתחרר מהצבא.

פילפולים בפורום לנ"ו

בס"ד בר"ה

אני נוטה להסכים עם נפשי הצדיק!!

לא נראלי שבאמת משמעותי אם הוא בן 21 ו7 חודשים או 21 ו4 חודשים??

זה היה רמז דק למה פיסוק נכון - יכול להקל מאוד על הקוראים.... (במיוחד על חסרי היגיון שכמותי ... סתתם... ב"ה יש לי היגיון, אבל לא תמיד אני עירנית ובמיטבי כדי להבין לבד למה התכוון המשורר).

ב"הצלחה אביר

(אל תשכח את הסוס )

שכועייח צדיקים!!!

לגביי-

קודם צריכה להסיר כמה מחסומים..

לא יודעת אם אצליח עד שעבס הקרובה.

בעז"ה שבזכות זה ועוד הרבה דברים טובים שאתה עושה שתזכה במהרה לכל הישועות!

אמן!

לק"י

כי הנשמה שלך רוצה למצוא את החצי השני שלה..

ככה זה..

שום דבר לא אמיתי לא ישלים לך את החסר..

את ובעלך לעתיד שייכים אחד לשני.. וזה החוסר שמרגישים כלכך הרבה כשעדיין לא נמצאים יחד..

כשתימצאו, תהיו אחד. שלם.

בהצלחה בחיפושים..

נשמח לעזור..

והאהבה שלהן לא מספיקה לך, זה אחד הסימנים.

מקדיש לך שיר..

ניסיתי להעלות את הקובץ ולא הצלחתי...

רימונים- לכל אחד- שלומי שבת וליאור נרקיס

צאי לדייט מה איתך (בניגון "צא מזה מה איתך")

אמא מייחלת בשבילך

אז אולי תתחילי ולדייט תצאי

אז אולי תלכי לשבת אצל עקיבא

אני לא משורר..כל הקורא..על אחריותו הבלעדית

הראשון. או השני.

במקרה ראיתי את זה |משפיל את עיני בענווה|

אני לא בטוחה שאי פעם מוכנים ממש לחיי זוגיות, עד שלא חיים יחד (וגם אז אין ביטוח שיודעים לחיות טוב יחד, אם לא עובדים על זה יחד ומתפללים על זה).

חייבים כל החיים לעבוד על המידות ועל התקשורת עם האחרים...

אם את פחות או יותר יודעת מה חשוב לך שיהיה בבית שלך (=אידיאלים), מה חשוב לך שלא יהיה בבית שלך (=קווים אדומים), מרגישה מוכנה להיות פתוחה עם החבר (לחיים ) ולקבל תגובות שלא ציפית להם (בכ"ז בני אדם שונים וצריך ללמוד להכיל את השונות) - אז למה לא לצאת??

הכי חשוב לזכור שאנחנו לא יודעים את הכל!!! לפעמים בגלל טעות כזו ("בטוח שהוא התכוון ל..."/"בטוח שטוב/רע לי להיות איתו" וכד' - שבטוחים שיודעים הכל) - מפספסים אוצרות!!

לגבי שאר הנקודות - מקווה שאחרים יוכלו לעזור לך...

ב"הצלחה יקירתי!!!!!

w.w.m.n. זה מוזר.. כל התנאים שכתבת אני עומדת בהם.. באמת שאני יודעת מה אני רוצה (או לפחות חושבת שאני יודעת..) , יודעת מה לא!! ובאמת מוכנה לקבל.. וכו'..

ובכל זאת מרגישה לפעמים כ"כ קטנה ו... לא יודעת..

ייתכן מאוד שתגלי שיש דברים שחשבת שהם עקרוניים, אבל גילית שהם לא (ולהיפך).

מקווה שתמצאי מייד את החצי שלך , אבל ככל שעובר הזמן, ומס' הבחורים שיצאת איתם גדל - את לומדת יותר על עצמך ועל מה שאת מחפשת...

נשמע שאת בהחלט בוגרת ויכולה לסמוך על ההרגשה שלך (עצם זה שאת מודעת לכך שהתהליך לא פשוט וצורך הכנה ובשלות - אשרייך!!).

אל תרגישי קטנה, כי את לא כזו!!!

תמיד ידמה לך שאת לא מספיק בשלה בשביל לצאת למסע החיפושים בעקבות הנפש התאומה שלך..

עד שלא יוצאים - לא מבינים למה נכנסים

את מוכנה לדרך (אל תשכחי 3 ליטר מים ).

מוזמנת לשתף אותנו בהרהורים/לבטים/הגיגים וכל דבר שיצוץ לך בדרכך הנפלאה

את לא לבד!!!! ה' איתך וגם אנחנו

תתחילי במסע ותראי שהסוף יהיה טוב אי"ה

תודה

אייפון, או בקיצור דלפונית שכמותי?

והשארתי את הדבר הראשון, או השני, שהגרלתי שם

לא להיות בחתימה שלי, אז שיניתי חתימה

אשמח לעוד רעיונות...

זה השלב בחיים שלומדים קצת לסנן, למדר>>

ליצור את המרחב האישי שלך -שממנו יווצר המרחב המשפחתי החדש שלך כזוג.

אני לא רואה בעיה להגיד שאת הולכת עם חברה

אם הם ישאלו איזו- את יכולה לתאם מראש עם חברה שתגידי את השם שלה (שלא יהיו פאדיחות אח,כ...)

או את יכולה לומר שאת יוצאת איתי

בס"ד

תגידי שאת יוצאת לחברה/ הרצאה/ שיעור באוני/ ביביסיטר.

וכשאת יוצאת, תצאי רגיל- ללא תסרוקת /עגילים וכו',

ובלובי של הבניין תסדרי את השיער, תתאפרי ותענדי את התכשיטים..

ככה אני הייתי עושה..

אבל עדין כמעט תמיד ידעו שאני יוצאת. הייתי מתארגנת עם דלת סגורה ממש רבע שעה לפני שהייתי יוצאת מהבית,

כך שחשבו שאני מדברת בטלפון או סתם מתלבשת, ואז פותחת את הדלת של החדר, אומרת "הלכתי", והולכת,

לא היה להם כ"כ זמן לתחקר אותי..

ובמעלית/ בלובי/ חדר מדרגות הייתי מתאפרת וכו', לא היה לי נעים שיראו שיצאתי מגונדרת..

בהצלחה חמודה! שבעז"ה תמצאי אותו בקרוב ממש!!

מסכימה עם אמונה פשוטה. איזה סיוט זה להתאפר או להסתרק בחדר מדרגות!

יכול להיות שאת עדיין צעירה ולכן לא נעים לך שההורים ידעו?

בכל אופן תמיד אפשר ללכת לחברה ולהתארגן אצלה.

או עוד שיעור/חוג/קורס/משהו בערב.

זה יקל להסתיר דייטים או דברים מסוג דומה ממי שלא אמור לדעת.

אם את בתחילת הדרך וההורים לא יודעים בכלל על כך שאת מתחילה "לצאת", זה נראה לי קצת לא מוסרי. בכל זאת, הם גידלו אותך במסירות לא מעט שנים. מגיע להם לדעת.

*אם ההורים יודעים שאת בכיוון, אבל אינך רוצה שידעו על כל יציאה ויציאה - אני לוקחת את דברי בחזרה.

אפילו שאני בן ואני לא מתאפר לפני... קשה מאוד להסתיר מההורים.
בסופו של דבר הם יראו את החשבון טלפון ,את זה שאת מאושרת/להיפך ועוד...
אני חושב שאחרי כמה פעמים אפשר לספר ובאותו משפט לבקש את המרחב האישי (כמובן שבכבוד).

לא חייב לספר כל דבר, ואני לא רואה בזה חוסר כיבוד הורים, יש פרטיות וזכותי לשמור עליה, כשיהיה משהו רלווטי הם הראשונים שידעו, אבל אין סיבה ללכת לספר על כל יציאה..

אני לא ייכנס לסיבות למה את לא רוצה לספר,
תגידי משהו חלקי שהוא לא שקר.

לא אמרתי שצריך לספר על כל יציאה. אבל כשמתחילים לצאת צריך להודיע/לבקש את רשותם - תלוי באדם, בשלב בו הוא נמצא בחיים ועוד ועוד. לא הוגן לשתף את ההורים מאוחר ולהודיע להם חודשיים לפני החתונה (אני בכוונה מקצינה). אחרי הכל, הם אלו שישלמו את הוצאות החתונה, יתמכו בתחילת הדרך וכו'. אחרי כל השנים שגידלו אותנו במסירות, נתנו מעצמם והשקיעו בנו כל כך הרבה, מגיע להם קצת יותר. בפרט שהמסירות, הנתינה וההשקעה תמשיך אחר החתונה...

מאיפה ההמצאה הזו? אדם מתחיל לצאת מתי שהוא מרגיש שזה נכון לו, ולא להורים שלו...

ואני לא אמרתי שצריך להודיע חודשיים מהחתונה... הורים לא צריכים לדעת על כל אחת שאני יוצא איתה, זה זכותי!!!

כשיהיה קשר רציני ואני אדע שזה הולך למקום של חתונה אני אספר להם, אבל לא בא לי שכל פעם שאני יוצא יתחילו לשאול שאלות כמו מי היא? מה היא עושה מה סבתא שלה עושה ובת כמה היא, זה חופררר!!!

מבחינתי שידעו מהתחלה..ובת שההורים שלה קשורים אליה זה כיף לספר!! ורואים שהיא יוצאת..

אנא, קרא היטב לפני שאתה משיב. לא אמרתי שצריכים להודיע על כל אחת שיוצאים איתה, אלא שלפני שמחליטים לצאת (בכללי, לא עם בחורה ספציפית) וללכת לכיוון הזה, יש להודיע להורים. אם אדם יודיע רק כשיגיע הקשר הרציני - כנראה זה יהיה מספיק רציני כדי "להריץ" אותו אחרי כמה חודשים. היינו: להתחתן. שוב, זה לא הוגן לעשות את זה להורים שכל ההוצאות "נופלות" עליהם. אפילו שההוצאות האלו מסיבות משמחות...

וכן, יש מקרים שכדאי לבקש ולא להודיע. למשל, כשצעירים מאד, ואז מן הסתם אין יותר מדי אפשרויות עבודה וכו', וממילא ההתבססות על ההורים תהיה גדולה יותר. ומי שלא מבקש אלא מודיע - שיקח אחריות ולא יבוא אח"כ בדרישות להוריו... זו דעתי הכללית, ומובן שכל מקרה לגופו.

אני כבר מרגישה לא נעים שתגובתי הסיטה את השרשור, לכן אם יש עוד הערות/הארות, נראה לי שיהיה כדאי לפתוח את זה כנושא נפרד וזהו.

כל בית מתנהל אחרת,

יש יחסים שונים עם הורים וכו'.

לא כולם יכולית לקום ולהעלם.

ולי יש אמא שמתקשרת גם אם אני מטר מחוץ לבית..

היא למדה..

(הגיעה הזמן בגילי המופלג.. )

יוצאת -

ואם מקובל אצלכם להודיע לאן הולכים,

את אומרת שיש לך איזושהי פגישה (אפשר לומר: פגישה חברתית..)

ואם ההורים ישאלו אם זה עם מישהו.. בפעם הראשונה, או בהמשך -

אז לכאורה, אין ברירה.. תגידי: כן...

בדרך כלל (בפרט אם הם רוצים אח"כ לשתות משהו עם חלב) - לא יאכלו אותך.. שאלו -קיבלו תשובה.

אבל - אם את כ"כ חוששת, צריך להבין - מה הסיבה..

למשל, ההורים חושבים שאת מאד צעירה?

אז עדיף לכאורה שהנושא יעלה לדיון, בעוד מועד.

גם אם זה יבוא דרך "גילוי" כזה שלהם - אם לא לפני כן.

תשמעי את דעתם, תעני בכבוד. אולי הם ישתכנעו ממך. אולי תחשבי שהם צודקים.

לפעמים מפתיע לראות כמה הורים מבינים שמשהו משתנה... (בלי להכירך אישית).

פשוט לצאת יותר מהבית ובלי קשר לבנים

עד שיתרגלו שאת יוצאת מהבית יחסית הרבה וכך פחות תצטרכי "לדווח" או שכבר תתחתני

קשה לי להציע לשקר ... (יום אחד גם את תהיי אימא לילדים  בגיל הזה )

הם יודעים באופן כללי שאת יוצאת ?

אם כן אפשר (אולי) לבקש שזה לא יהיה נושא לשיחה ותאמרי להם שאם יהיה משהו רציני הם יהיו הראשונים לדעת וכו..

כל הנ"ל בלי להכיר ובלי לנסות לשנות את ההורים או את ההתנהלות הקבועה בבית

אנשים,

היא כולה ביקשה עזרה ב-"הסוואת דייטים"

ולא מוסר על זה שהיא מסתירה...

אפשר ללכת להתארגן אצל חברה טובה שתספרי לה. 

(או לחילופין- חברה לא חטטנית.)

להורים שלי יש מדיניות ש:"בגיל הזה, לא שואלים לאן את יוצאת" 

אני בהחלט חושבת שיש זמן שבו צריך את להגדיל את המרחב האישי והעצמאות.

בהצלחה!

אני לא חושבת שתמיד זה כך..: תלוי מאיזו עמדה מגיעים ההורים, והילדים שלהם

כשהורה שואל לאן אתה הולך, הוא לא בהכרח רוצה "לחטט" או "להציק" או "להפריע"

הוא פשוט מתעניין מהסיבה הפשוטה: אתה הילד שלו..

                                             (אבל כמובן שלא אצל כולם מערכת היחסים כזו..)

להילה- יחד עם כל ההקדמה שכתבתי, אני מבינה לליבך..

ממליצה פשוט לומר את האמת בתמציתיות ובקצרה.. הם כבר יבינו את העניין

ומקווה בשבילך שהדרך שלהם להגיב, תהיה נוחה גם לך 

בהצלחה

אתם כולכם פשוט לא יודעים מה אתם מדברים!

זה מאוד אטרקטיבי להיות "גיבור" ו"גדול" ולהסתדר בלי ההורים אבל הנזק הוא קודם כל לכם.

מנסיוני ומנסיונם של חבריי ושל אישתי וחברותיה אין ולא יהיה כמו קשר חם ויעוץ מתמיד של ההורים בשלב המיוחד שבו אתם נמצאים בחייכם. אני לא מדבר על כפיות הטובה למי שגידל והביא אותכם עד הלום אלא על ההפסד שלכם ורק שלכם מכך שאתם מונעים מהמבוגר בעל הנסיון שמכיר אותכם הכי טוב בעולם והכי אוהב אותכם ורוצה בטובתכם לעזור לכם.

לא פעם אני שומע מחברות רווקות של אשתי (30+) את הטענה "לו רק היו לי הורים מלחיצים ו"נודניקים" כמו שלך...." 

אז תעשו טובה לעצמכם ודבר ראשון לפני שיוצאים לפגישה מספרים לאבא ואמא...

ולהתראות בפורום נשואים טריים....

מצטערת, יש לי אפס סובלנות להתנשאות שכזו,שהיא מעין ערבוביא של לעג לרש וכל מיני האשמות. סוֹרי.

וחבל..כי יש בתגובתך הרבה צדק,אבל לא אמת...

לא נכון לתת כלל גורף, למרות שייתכן שבד"כ צעירים נוטים לערב את הוריהם פחות מהרצוי.

היילה מאמיי , תלווי בת כמה את .. ?!

תודה לכל המגיבים...

אחותי התחתנה בגיל 19..=]=]

בתור הורה לילדים מתבגרים אני תמיד מקווה ומייחל שתהיה להם הפתיחות המספיקה לשתף אותי במה שמעסיק אותם, ושאהיה חכם מספיק לאפשר להם את מרחב המחיה גם כשהוא תוך שיתוף עם ההורים. נדמה לי שאכן כך הוא עם ילדיי, ואני מקווה שכך ימשיך.

הצטערתי לשמוע על האנשים כאן שחושבים שלשתף הורים זה מיותר או אף לא רצוי.

ובטוח שהכיוון של לשקר ולהעלים ולהתחפש הוא לא נכון! כלל ראשון ביחסים בין בני אדם בכלל ובפרט הורים וילדים וכמובן גם בני זוג - זה לדבר אמת ולהיות גלויים. לכל היותר לא לשתף - אך לשקר? להגיד שהלכתי לחברה ובאמת הלכתי לדייט? זה קודם כל לא ראוי, שנית זה גם לא יעבוד. ההורים ידעו מהר מאוד לאן את הולכת, כי יש להם את החוש הזה. (אינני מתכוון כמובן להורים ספציפיים - שאני לא מכיר - אלא להורה הטיפוסי) ושלישית - זה יתנקם אחר כך כפל כפליים, כי כשמתחילים עם חיים כפולים וחוסר יושר אין לזה סוף והחיים הופכים לסיוט.

בהצלחה.

לא היה לי כח לקרוא את סוף הכתבה, אבל המסקנה שלי הייתה שכל האתרי הכירויות יחד נותנים סיכוי קלוש ביותר להתחתן....

(מרחק 7 ש' ומעלה!)

מטורפי!!!!

תבוא מדי פעם ללמוד... קבענו חברותא, צריך לעמוד בה!

ההמשך ידוע..

לכל הירושלמים שלא רצים..יש מרתון היום..

והנפקא מינה היא כדלקמן:

http://www.egged.co.il/main.asp?lngCategoryID=14077

"כך היא דרכה של תורה פת במלח תאכל ומים במשורה תשתה ועל הארץ תישן וחיי צער תחיה ובתורה אתה עמל ולא עליך הדבר לגמור ולא אתה בן חורין ליבטל ממנה"

משמע - כן.

מ.ש.ל

חחחח

מטורפי

תמסור לאשתך המהממת ד"ש חם חם ממני!

ואוו...כבר מאוחר...

הייתם יוצאים אם אין לכם זמן לצאת?

על מה הייתם מוותרים - לימודים או עבודה?

אין לי תשובה.. 

לפי אורך הזמן שעבר, ויפה. את צריכה להגיש שמחה כזו שהוא מתקשר..ת'כלס את די בהתחלה, אז את לא אמורה להיות עם כוכבים בעיניים, אבל אל תמשכי סתם. את צריכה להרגיש קודם כל ששכלית, הגיונית, טוב לך עם הבנאדם, וזה זורם ביניכם טוב. 

דווקא טוב בעיניי שלא מרגישים על ההתחלה, שלא "עפים" על כל טלפון וכו'.

וזה יבוא-את תראי..ב"הצלחה אחותי

את צריכה להרגיש שכיף לך איתו וטוב לך,כפי שאת מתארת...

לגבי שאר הדברים,את כן צריכה לשמוח שהוא מתקשר או לפני שאת נפגשת איתו אבל השאלה עד כמה,ולפי דעתי זה כבר עיניין של אופי.

אם את אופי שמאד מתלהב,אז סביר להניח שגם עכשיו תתלהבי...אבל אם את יותר טיפוס מתלבט או אפילו מתלהב אבל שקול יותר אז ייתכן שמשום כובד ההחלטה והמשמעות שלה לא תרשי לעצמך להיסחף יותר מידי...

לדעתי מה שיכול לעזור זה אם תחשבי עליו באופן רציונלי,פשוט תנסי לשאול את עצמך אם יש בו את התכונות והדברים שאת מחפשת(באופן הכי יבש...)את יכולה לחשוב על כל מיני דברים שהיו בפגישות שיעזרו לך להגדיר אותו,לא מבחינת רגש.

אם זה מסתדר לך אז את פשוט צריכה להרגיש שכיף לך איתו.זהו.נראה לי שפשוט צריך לעבוד על ה-"לא לחפור" כמו שאת מגדירה...

בהצלחה!

יקירתי, 

א. לנשום עמוק!!! לבוא לכל דייט באווירת "ויהיו בעינייך כחדשים" - לא לסחוב לפגישה את כל ההרהורים מהפגישות הקודמות, אחרת - אחרי הפגישה - לא תדעי אם חששותייך אמיתיים או שהם סתם ניפוח של מחשבות שצצו בהתחלה (מכל מיני סיבות: ראשוניות - אולי זו הפעם הראשונה שאת בקשר עם בחור יותר מפגישה או שתיים ולא בטוחה אילו רגשות צריכות להיות, על מה להשים דגש ועל מה לא / לחץ מזה שהנה מצאת את בעלך ואוטוטו תתחתנו ותקימו בית והכל קורה כ"כ מהר ממה שציפית וכד').

רק אחרי הפגישה תעשי את ה"חושבים" ותבדקי מה באמת הפריע לך: אולי תביני שחשבת שמפריע לך x אבל למעשה מפריע לך y, אולי תגלי שהציפיות שלך לא היו הגיוניות, אולי תביני שההרגשה שלך באמת לא מטעה אותך והקשר לא בשבילך...

אחרי שתשבי עם עצמך (בצורה הכי נקייה ופתוחה שיש) ותגיעי למסקנות - תפעלי בהתאם.

ב. חייב להיות רצון לפגוש את הבחור, לדבר איתו. אני יודעת שזה אולי נגד מה שכולם אומרים ומטיפים, אבל אסור להתעלם מהרגש!!! גם אם בשכל הכל טוב ויפה - אל תשכחי שעם הבן-אדם הזה את הולכת לחיות אי"ה עד 120. את חייבת להינות להיות בחברתו, ושלא תהיה התאמה רק בשכל. צריכה להיות גם התאמה ברגש.

נכון שפה צריכים מאוד להיזהר ולבדוק שהציפיות ריאליות (כי בכ"ז בנים שונים מבנות...)

ואני מקווה מאוד שאת לא "אוכלת" את הקשקושים שהסרטים מוכרים לנו על אהבה. לרוב האהבה שמדברים עליה ברחוב היא לא אהבה אמיתית (אולי רק אהבת עצמי. וגם זה בדרגה נמוכה מאוד ושפלה). זוגיות בריאה היא זוגיות שיש בה גם (ובעיקר) עבודה. אהבה איננה התאהבות! 

ג. סתם מעניין - למה בחרת את הכינוי שלך דווקא? 

ב"הצלחה רבה!!!!!!!

דבר ראשון,וזה לקח לי קצת זמן-כי פשוט אין לי כ"כ. אז שוב תודה-עזרתן באמת באמתץ זה עובד ב"ה ומרגישים התקדמות..

לגבי הכינוי-לא יודעת,הרגשתי זה מה שחסר לי אז.."אחרי הפעולות נמשכים הלבבות.."

המשל לילה מעולה

במחקר  של הלמ"ס נמצא כי שיעור הגירושין בין היהודים בישראל הוא של 15% בלבד (נכון ל 2002).

האם יש מחקר מעודכן יותר?

http://www.cbs.gov.il/publications/tec13.pdf

שבמציאות זה נראה אחרת..

אפילו אני בתוך ישוב דוס וקטן מכירה כ"כ הרבה זוגות של גרושים..

אז אני לא רוצה לתאר מה קורה בערים הגדולות..

מוזר להגיד ש'טוב לשמוע'..באמת הלחצת אז..

זוכרת אז,שאמרנו שיגיע זמן שהיא ממש תצטרך אותך ואת כל אוהביה? עכשיו זה הזמן הזה.

ב"הצלחה ושכוייח עצום

מדהים איך ה' מגלגל דברים..

בעז"ה שה' יאיר את עיניה בהמשך

ויעזור לה, בעזרתכם, לעבור את הניסיון הזה על הצד הטוב ביותר..

בשורות טובות..

ולפינתו השבועית)

שמחה מאוד מאוד לשמוע!!!

כל הכבוד לך שנלחמת ועשית הכל כדי להעיר את עיניה...

אמנם צער, אך קטן פי כמה

אם היתה עולה על זה מאוחר יותר...

שכויכוחך שסיפרת לנו...

ושתהיה לה התמודדות בריאה עם המצב...

בס"ד בר"ה

"כל מאן דעביד רחמנא לטב עביד"!!!!!

אלים (כמובן בהסתמך על דברייך בלבד).אם כן,תשמרו עליה מפניו..

נשמע יותר כמו סגולה לדיבורים על זיווג...

ואיך היא עוד לא נשואה?

דגידג! קבלי את דבריהם כברכה ועני 'אמן'. 

ולגבי אחים,אני תמיד אומרת- אם את לא יכולה להביס אותם, תני להם ביס

{ועוד ציטוט שיכול לעזור לך: "כל מי שרוצה שאני אתחתן שיביא  לי עם מי להתחתן.."}

בד"כ השופט משוחד...

("תתחתן עם ***** היא המדריכה שלי!")

שנים

רק שאח"כ התגרשתי 

אז אני תוהה לעצמי מה בדיוק הלך שם

חוץ מזה שהייתי אצל ר' נחמן הצדיק, לא התחתנתי באותה השנה (אבל בהחלט התקרבתי ברצינות לה'!!)

אין הברכה שורה אלא בדבר הסמוי מן העין, ויפה הצעה אחת קודם!

סגולות, חוץ מהסגולה לחפש אותו/ה (ולהתפלל על זה)???

אני קטנת אמונה או שזה לגיטימי בהחלט לא להאמין בסגולות?

בס"ד בר"ה

דבר אחד אני יודע....שהסגולה הגדולה ביותר, היא:

 "להתפלל על זה"!!!

אני מתכוונת לעלייה לקבר של הרב שקבור ליד גן הוורדים (בימים ב'-ה'-ב'), אמירת פרק שירה למשך 40 יום וכד'.

לא חולקת שהסגולה הכי טובה היא לבקש ישירות ממי שהכל שלו - שימלא משאלות ליבנו לטובה!!!!

אבל האם יש עניין בעוד סגולות? מי שלא אומרת פרק שירה 40 יום וכו' - לא עשתה מספיק השתדלות?

בס"ד בר"ה

ובקשר להשתדלות..שוב, ההשתדלות מבחינתי, זו התפילה על הענין!!!!

ידועה אמרתו של רבי נתן (תלמידו של רבי נחמן מברסלב) "כל מקום שאני רואה חיסרון, אני יודע ש-או שלא התפללו על זה בכלל, או שלא התפללו על זה מספיק"

כל הישועות!!!

מישהי יכולה לתלות בזה את ישועתה, ואם חלילה תתאכזב (או שלא תתחתן חלילה, או שתתחתן מאוחר לציפיותיה) - תוותר על הרצון להתחתן (הרי ניסתה את הכל ולא הצליח) ואולי אפילו תגיע למרמור כלפי ה' ופקפוק בהשגחתו...

אני יודעת? לך תדע...

היו מקרים מעולם

תודה שדות!!

למרות שאני עדיין מרגישה (לפחות לפי מה שאני רואה אצל אחרים) - שיש ציפיות גבוהות מהסגולות המסכנות

יש כאלה שזה לא יפריע להם - וזה רק בגדר של תפילה והשתדלות.

אבל, יש חלק לר מבוטל שהוא קצת 'פגאני' - שתולה את כל ישועתו בזה, וחושב שזה מה שיפטור לו את כל הבעיות.

ועוד משו - לעשות את עצמך שוטה לכמה רגעים - ולומר 'אם לא יועיל...'-  זה כן מזיק.

זה פוגע בנפש כשהופכים אותה לדבר שעושה דברים מוזרים סתם.

אבל בשביל להגיע עם גישה צריך קודם להפעיל את המוח, ולא להגיע כמו קופים אחרי סגולות (כמו אי אלו קבוצות בעמ"י....).

בס"ד בר"ה

התכוונתי ש-"לעשות" את הסגולות, אם לא יועיל, ודאי לא יזיק!!!

איך לעשות, למה לעשות, כמה לעשות וכו'...ענין אחר לגמרי!!!

הבנו מצויין.

נזק נפשי הוא לא פחות מאשר אותו נזק 'ממשי' שהסגולה לא יכולה לגרום.

שבכלל לא ידעתי שלטוס לשם זו סגולה לזיווג!!!  עד שחזרתי... ואמרו לי, אז קראתי בקול "א-מ-ן!"

[או שזה היה בתת מודע ושכחתי? לא יודעת...]

פשוט התפללתי על זה, בין יתר הדבירם.

בנוסף-הלונה פארק בת"א נבדק ואושר ע"י משמרת הצניעות

קרעת אותי

ממליצה מאוד על פארק הירקון>גני יהושוע> שבע טחנות> ראש ציפור,

לכל אורכו, ובמיוחד באיזור קניון אילון.

הכוונה מפורטת יותר:

הירקון:

אני מכירה פיסה קטנה ונחמדת מפארק הירקון- אם עוברים את הגשר שליד הקניון, ההוא שמתחתיו עוברת הרכבת, יש מצד ימין מקום נחמד ופסטורלי. ואם רוצים לשתות כוס קפה, קופצים לקניון. (צמוד לתחנת רכבת בני ברק)

ראש ציפור-שבע טחנות:

קצת הליכה מהקניון, רבע שעה הליכה בערך. מקום מקסים ביופיו, הייתי שומרת אותו לשלב מתקדם של קשר...

מקניון אילון (או מז'בוטינסקי בני ברק/רמת גן) הולכים לכיוון מגדל בסר (BSR) וממשיכים ישר (או שמאלה- אם באים מז'בוטינסקי), עוברים גשר להולכי רגל.

אני לא יודעת בדיוק מתי צריך לפנות ימינה, סליחה.

אבל אפשר לשאול אנשים, איפה זה ראש ציפור/7 טחנות.

מהפניה ימינה מהכביש הראשי זה 5 דקות הליכה. תלכו בעקבות הצמחייה העבותה וקולות התוכים והברווזים

הפארק מתחבר איפשהו לגני יהושוע.

ב"הצלחות!

מספר מקומות מוגבל

יש שם מלא פארקיים וגינות קטנות וחמודות ואין שם אף דייט (בניגוד לפארק בפ"ת שהוא מתחרה עם גן סאקר...)

פארק גבעתיים (סמוך לקניון גבעתיים, רחוב בן גוריון פינת יצחק רבין) מאוד מומלץ.

קניון איילון גם.

אפשר להאכיל ברווזים, להתנדנד ולעשות במתקני כושר..

כל אחד כאן מכון לאיזור אחר.

תעזור לנו לעזור לך

~ הירקון, גני יהושוע- כמובן.

~ פארק דרום

~ פארק וולפסון, שנמצא ביד אליהו, על דרך הטייסים- מקום יפהפה.

עד כאן פארקים.

לא עולים לי עוד רעיונות כרגע.

אני מקווה שאוכל לעזור, אבל לא מבטיחה שאצליח (תלוי מה הבקשה).

נגיד פגישה שלישית ואילך- שתכיר טיפה את מי אתה מביא לחברים שלך....

ממש טוב לקשר לגוון אותו לפעמים, להכיר איך היא\הוא ביחס לאנשים אחרים או בסיטואציות אחרות

אתה עוד עלול לגלות שהיא מבשלת ספגטי בלונז כל כך וסף סוך הדרך שאתה חייב להשאר איתה רק בשביל הבישולים!!!

מסכימה בכללי עם צדיקה..

אני אישית לא הייתי רוצה להכניס חברות לעסק, עד שאנחנו לא "סגורים".

תבדוק כמה הרעיון נוח לך ולמדוייטת

ב"הצלחה!!!

בעזהי"ת.

נראלי פגישה חמישית-שישית ואילך, אבל באמת שקשה לכמת את זה..

ממש תלוי בהרגשות שלכם, ואם אתה מרגיש סבבה- דבר איתה על זה, תשמע מה דעתה..

ונוח לחברים.

כבר הייתי פגישה רביעית אצל חברים

וכבר עשיתי דברים מעין אלו...

חבר'ה תפנימו- אין כללים! מה שנוח לה ונוח לך- למה לא? 

ברוך שובך.

האמת שאת זה כבר עשיתי...

ואז באמת עוד רגע זה יגיע

הצלחות!!

תחפשו יחד

בשעה טובה!

לק"י.

זתומרת אני העלתי רעיון, והוא עיצב

מעוכבת שידוך, והיא אמרה לה-תתכונני לחתונה וה' יעזור! אז הבחורה הלכה וקנתה טלית ותפילין, ואפילו עניבה חדשה..התפללה וזמן קצר אחרי זה נושעה

אמורות להיות לו כבר.. אין צורך לקנות חדשות (זה דבר יקרררר)

וטלית- איך תדעי אם הוא גבוהה\נמוך לובש תכלת\לא ירצה טלית מבד כזה או אחר או בכלל בצבע כתום?

וכנ"ל לעניבה...

זה דברים שצריך לקנות לבנ"א ספציפי. לא בכללי.

מה כן להכין לחתונה? את עצמך!!

את המידות שלך, את יכולת ההכלה שלך, את היכולת לראות את הטוב בכל בנ"א, לשמוח במה שיש ולתת בלי לצפות לתמורה.

אלו המתנות שהכי יעזרו לך למצוא את החצי- ולהמשיך למצוא אותו כל יום מחדש.

זה הסגולה הכי טובה- להיות בנ"א טוב.

כדי שנהיה ברמה המתאימה לחתונה, ולא לצפות מייד שה' ייתן לנו תמורה.

בלי להתייחס לטלית כן או לא...

וכשהוא הגיע ראיתי שהוא יותר נמוך

אז החלפתי (שאלתי מראש בחנות. לקח בערך שנה וחצי עד שהחלפתי)

ולא הטלית ותפילין[?!?!]....

כי אין מצב שהיא תיקנה את הטלית שאני רוצה אם הקשירה שאני רוצה...

ב"ה

התוצאה של זה היא לא ללכת לישון??


שוב מהניק של הבעל. ענת=)

תודה רבה.. נחמד לראות תגובות...

ענת(אליסף א), אכן משיעמום ועייפות בלבד.. אני יודעת שאם הייתי במייטבי באותו הרגע לא הייתי נכנסת...

אגב, יש לי כמה חברות שקנו טלית... אחת מהן שמרה את זה וכשהחתן הגיע היא החליפה למידה שלו...

שנתבשר בבשורות טובות במהרה...