יאללה פיזיקה?! חח..אחלה כינוי מצאת לך..

    שיעורי הבית שלי היום הם פיזיקה.. אז יאללה פיזיקה..

    ולשאלתך-גדולים זה גדולים-בני 25-6-זה שהם שנה שלישית ואני שנה ראשונה זה ממש לא אומר שהם גדולים

    ממני בשנתיים.. לצערי

אי אפשר להתחתן בישיבה???

ועכשיו ברצינות, קודם כל יש בנים גם בשנה שלך, לא רק בשנה ג'. וגם אפשר להכיר מחוץ לאוניברסיטה.

נ.ב.

פיזיקה זה טוב! בהצלחה

ויש כאן שרשורים שעוסקים בנושא.

וחוצמזה את תמיד יכולה לחכות שנה-שנתיים...

מסכימה איתך..

וד"ר שוקו- גם אם הם בשנה שלה בלימודים מבחינת פער גילאים זה בסביבות ה4-5 שנים, וזה יחסית הרבה..

   כל מה שאמרתם-נכון וטוב..

   אפשר להתחתן גם כשהוא בישיבה, גם בשנה שלי יש בנים, אפשר להכיר גם מחוץ לאוניברסיטה, (פיזיקה זה טוב-  

   גם זה נכון..) יש כאלה שהפרש השנים לא מפריע להם ואכן יש לי מקלדת להשתמש בה (איזה

   אדמין זה..) - הכל הכל נכון אבל לא ממש מעשי במצב הנתון (והמביך..) שאליו נקלעתי הכי במקרה שאפשר..

להוציא את עצמך מהצמב הנתון (X מה שלא תרצי-פיזיקה) שנקלעת אליו...
ולנסות לחשוב איך את יכולה להכיר את בן זוגך לחיים...

ב"הצלחה מותק

והמעצבייניש איחל מזל טוב. לא היה קומיקס על הצבא.

אני אצלם עם הפלאפון

..

מישו פה תרם לה רעיונות?

נפשי- תודה!

יש מצב גם לבייניש?

אבל כמו שאמרתי הוא רק מאחל מזל טוב לאהרון וצביה קרוב לרגל הולדת הבן.

בלי בדיחה ובלי קומיקס

רוצים בכל זאת?

אם כי באמת לא משו..

אבל תמיד טוב לקרוא בשורות משמחות שכאלה!!

אתה נמצא כאן

פורום שלנ"ו- פורום סגור..

הוא מותר רק לסלתה ושמנה של הרווקיאדה..

יש לנו פה עליתה בפורום?

גמאני רוצה!

אין לי סיכוי

מה יש שם בכלל?

תהיה בטוח שה הרבה יותר מעניין.

מהסיבה הפשוטה שהם לא כ"כ כותבים כאן.

וגם כי הם לא עליתה, בדיוק כמוך וכמוני, פשוט הקימו להם פורום למס' חברים/מכרים שהכירו והם רוצים לשתף אחד את השני במעלליהם ולא את כוווווווווווווווווווולם.

הקדמה:

על השולחן בבית שלנו היתה צלחת של סופגניות

עם הזמן הצלחת התרוקנה מסופגניות והתמלאה ב...אויר

לכבוד זה הגיע הציטוט הבא:

"אוירא דארץ ישראל

וסופגניא דבכל אתר ואתר משמין"

מה זו סופגניה?

לחם (עגול) מְרוּבָּה

ולכן הוא בא אלינו גם בשמחת תורה

אתמול בערב- נר ראשון- עשינו סיבוב פה בשכונה

היה בחור אחד שישב בחוץ על המדרכה- מול החנוכיה שלו (שהיתה בשער הבית) עם סידור או ספר תפילות- וממש התפלל והתנדנד בדבקות-

מול החנוכיה

היה יפה לראות את זה

מתוך: ספר המועדים, עמ' 279-280.

זמר לשבת חנוכה, מיוחס לר' אברהם אבן עזרא:
אכלו משמנים וסֹלת רבוּכָה, תורִים ובני יונה, בשבת וחנֻכה.
בַרבּורִים אֲבוּסִים בשפודים צלויים, וכליל לָאִשִים אֶחָד מן המנויים.
רך וטוב ושָמֵן צלי אש ומַצּות, ענו ואמרו אמן, ואכלו בְדִצוֹת.
הקולות יחדלון מִנִסּוּךְ המים, בבית היין נָלוּן בכל יום פעמים.
מקולות מים רבים תּצַלְנָה אָזְנֵיכֶם וכל מִשְרַת דם ענבים לא ימוש מפיכם.
הַאי הַאי בֵּית כּור תמכור תחכור, לשכור בית כור לצורך חנוכה

הוי חנה זלדה, אישתי האהובה
חג חנוכה הגיע ובא
ובחנוכה נפשי מה חשקה
לאכול לביבה חמה ומתוקה.

הוי רבי קלמן, אישי היקר
אצלי במטבח קמח לא נשאר
בעלי היקר ואיך זה אוכל
להכין לביבה בלי קמח בכלל?

אז רבי קלמן שינס את מותניו
חבש כובעו נעל מגפיו
השוקה דוהר, קונה הוא מהר,
שק קמח לבן והביתה חוזר.

הנה חנה זלדה, אישתי האהובה
הנה לך הקמח להכין לביבה
כי בחנוכה נפשי מה חשקה
לאכול לביבה חמה ומתוקה.

הוי רבי קלמן, אישי היקר
אצלי במטבח שמן לא נותר
בעלי היקר ואיך יתכן
לאכול לביבה אם שמן אין לי אין?

שוב משנס רבי קלמן מותניו
חובש כובעו ונועל מגפיו
השוקה דוהר, קונה הוא מהר,
כד שמן טהור והביתה חוזר.

הנה חנה זלדה, אישתי האהובה,
הנה לך השמן להכין לביבה
כי בחנוכה נפשי מה חשקה
לאכול לביבה חמה ומתוקה.

הוי רבי קלמן אישי היקר
אצלי במטבח לא נשאר סוכר
בעלי היקר, ואיך זה אפשר
להכין לביבה בלי טיפת סוכר?

עייף רבי קלמן נפשו עצובה
נועל מגפיו וחושב על לביבה
לשוק הוא חוזר רעב עוד יותר
סוכר הוא קונה והביתה דוהר.

הנה חנה זלדה זוגתי האהובה
הנה הסוכר הכיני לביבה
כי בחנוכה נפשי מה חשקה
לאכול לביבה חמה ומתוקה.

הוי רבי קלמן, אישי היקר
שמא נידחה הלביבות למחר
בעלי היקר, הן איך זה אפשר,
להכין לביבה כשהכח נגמר?

אז רבי קלמן חולץ מגפיו
לובש הוא סינר מפשיל שרווליו
ולש הבצק יוצק ויוצק
צוחק אחרון רק מי שצוחק.

הוי חנה זלדה בוקר כבר בא
עיניים פיקחי הנה לביבה
כי בחנוכה נפשנו מה חשקה
לאכול לביבה חמה ומתוקה.

והקשר לפורום הוא???

תלמדו ממנו!! לפנק ככה את האישה

ממובאות שונות בספרים, שהיה מנהג לשתות יין ולהשתכר בחנוכה ממש כמו בפורים.

את השו"ע והרמ"א בהלכות חנוכה- כל סעודת מצווה

"ריבוי הסעודות שמרבים בהם הם סעודות הרשות, שלא קבעום למשתה ושמחה. 

הגה: ויש אומרים שיש קצת מצוה בריבוי הסעודות, משום דבאותן הימים היה

חנוכת המזבח (מהר"א מפראג). ונוהגין לומר זמירות ושבחות בסעודות שמרבים

בהם, ואז הוי סעודת מצוה (מנהגים).
יש אומרים שיש לאכול גבינה בחנוכה, לפי שהנס נעשה בחלב שהאכילה יהודית

את האויב. (כל בו ור"ן)."

(שו"ע או"ח תרע ב')

נחמד לדעת שיש עוד אנשים שמכירים את זה...

אבא שלי אלוף בלמצוא ביצועים של פיוטים, אני אבקש ממנו מחר.

http://www.piyut.org.il/tradition/1972.html?section=morePerformances

שאנחנו שרים בבית.

אבל כיוון ששאלת - זכרתי את האתר המענין הזה של "הזמנה לפיוט" בהנחה ששם יש,

ואכן, דומני שפעם כבר שמעתי את זה.

את המילים ראיתי מזמן (בסידור "בית יעקב" דומני, של הרב יעב"ץ).

ולאיילת - יש שם עוד לחנים.

זה מנגינה שעוד היו שרים בבית של סבתא שלי בגרמניה לפני עשרות שנים. אני באמצע מסע שכנועים על אבא שלי שיחפש לי באינטרנט את המנגינה שלנו.

לאחר חיפוש משותף לא נמצאה המנגינה שלנו... (לא לבכות, טוב?)

אבל אבא שלי מוסר שלא האבן עזרא כתב את הזמר הנ"ל אלא אדם אחר (כנראה לץ) ולכן יש שנוהגים לא לשיר אותו בחנוכה. (ואת הדעה הזאת אכן מצאנו במהלך החיפוש אחר המנגינה)

אפשר לקרוא למשל: כאן (בעמוד האחרון).

היצירה הזו.

לכן, לא כדאי להגיד "כנראה לץ".. סביר להניח שבמקרה כזה זה לא היה שורד, וגם לא נכנס לסידורים וחצרות אדמורים.

יש מאמר יפה של הרב נריה גוטל באתר הזמנה לפיוט בענין הזה.

גם אני מכירה את המנגינה הזאת.

לא שרים בבית, אבל מכירה.

זאת שבת חנוכה בואו נשתדל לגמור עוד ספר בלנ"ד בע"ה

אולי שייך בכל זאת לבדוק מה גרם לך/לה להחליט אחרי פגישה אחת שזה לא זה... אולי זה ניתן לשינוי?

כנראה שהייתה לכם סיבה מספיק טובה, לא?

בד"כ לא פוסלים אחרי פגישה אחת (ולדעתי - גם לא אחרי שתי פגישות. ארמי - אל תאכל אותי בלי מלח, סבבה? ).

אלא אם כן הייתם פזיזים....

שווה לבדוק את העניין עם הבחורה.

ב"הצלחה לשניכם!!!

מי ניתק את הקשר? היא או אתה?

שהיא תוכל לזהות...

עד שהראש מתפנה-

זה הזדמנות טובה-נסה לחשוב, מה במיוחד באופי/תכונות לא יוצא לך מהראש

(בשביל הרשימת מכולת וכו')

בכל מקרה ,

זה שאחריה ההצעה היתה פחות מוצלחת הגיוני ,

ולא אומר כלום שצריך לחזור לקודמת.

גם אם יש מישהיא שהיא שבוודאות הייתה הכי טובה מכל מי שנפגשת איתה

 -זו לא סיבה לחזור

(ההרגשה צריכה להיות- לא מבחינת השוואה אלה עומדת בפני עצמה)

בהצלחה רבה

תלוי למה נפרדתם...

אולי יש דרך חזרה...

ב"הצלחה!

אחרי הפגישה התקשרת אליה? ו?

אני לא מצליחה להבין יש לך בעיה עם האישיות שלה זה אומר שאין סיכוי שאתה מוכן לחשוב עליה רציני.. אז מה מחזיק אותך לחשוב עליה בכל זאת ? חיצוניות??

שלה מוצאת חן בעיניו..

קבל התנצלות!

אם ככה אז התגובה הראשונה שלי עדיין רלונטית

ואז הם החליטו להפגש

ושוב- אחרי הפגישה, חזרו להתכתב (ולא\פחות לדבר בטלפון)

ואז היא נעלמה..

הבעיה היא שהיא נעלמה או שהיא לא רצתה? 

אני לא באה בטענות לאף אחד רק לפורום

אם הפגישה לא יצאה לפועל, למה לא דיברתם? ככה נפרדים? נשמע מוזר...ודווקא בגלל זה, כדאי לברר מה קרה בכלל.

יכול להיות שגם אם לא מצאת חן בעיניה,

עצם הידיעה שאתה מעוניין למרות שעבר זמן יכולה לעורר בה חיבה

ולגרום לה לשקול מחדש

צור איתה קשר,

תגיד לה שאתה זוכר אותה לטובה -

והאם היא מעוניינת לנסות לחדש את הבירור.

אם כן - מצוין.

[ואם אתה ממש ממש מתבייש - אין באמת סיבה - אז פנה ל"צדיקה" המקומית; תגיד לה על מי מדובר, ותבקש שתברר בשבילך..  (יש בזה קצת יתרון - שאם היא תסתפק, היא תוכל לנ סות "לשכנע" אותה לנסות)...]

הי, תמיד אני קוראת את התגובות אבל אף פעם לא הגבתי אבל החלטתי הפעם לשתף. אז ככה, לדעתי תמיד כדאי להפגש פעמיים ואז להחליט כי פגישה ראשונה עסוקים בהתרגשות ובלחץ וכו' ולא מספיק שקועים בפגישה עצמה.

לדעתי נסה שוב! כסף זה לא עולה. בהצלחה!!

זה דווקא כן עולה...

לאור הרושם מאז וישאל לדעתה.

אין בכך שום בעיה.

עדיף sms . 

אולי תכתוב לה גם  אם רוצה  מס' של חבר  לברר אם רוצה.

בעצם מכירה אותך - אז מיותר החבר.. 

דווקא לדעתי, אם הפגישה ההיא לא היתה בדיוק דייט,

אז המצב יותר פשוט.

אתה יכול להציע לה לצאת איתך (בדרך המתאימה לכם, ישירות/צד שלישי וכו')

הערת שוליים-

זה דווקא מאוד טאקטי לדעתי לומר, שלום, הפעם הקודמת היתה טובה, אשמח לעוד

פעם. רוצה?

שיהיה בהצלחה!

קודם לשמור נגיעה- זה מדאורייתא!!! אסור לגעת בנידה.כמובן שיש להקפיד גם על יחוד, שזה מדרבנן.

אחר כך פחות להיפגש, ולאט לאט להתנתק.

תאמין לי, זה יפגע לך בעתיד כשתרצה להתחתן.

בהצלחה, מקווה שתצליח!

ממש מחזק!!!

אבל זה לא סותר את זה שאנחנו צרכים להשתדל

והכי חשוב זה להאמין שמה שצריך להיות הוא שיהיה,

כל דבר שאני הכי רוצה יבוא אלי בזמן המתאים לי.

וגם מותר להיות קצת נודניקים לקב"ה, רק צריך להזהר לא להתייאש.

שאין בו פסיקה סופית ביןם גדולי ישראל

צריך את שניהם-

אמונה וביטחון (ולהרפות)

והשתדלות (לרצות)

אבל אצל כל יהודי ה' רוצה ממנו אחרת

אני יודעת על עצמי שלפעמים אני מרגישה שה' מכוון אותי לרצות

ולפעמים דווקה להרפות ולהבין שאני לא יודעת ה אני רוצה....

ועוד משהו-

אני חושבת שלחזק את הרצון זה לא לחזק במובן "כמותי" עוד יור להשתגע

אלה במובן איכותי שהרצון יהיה ממקום של עוד יותר ועוד יותר מכוון לה'!!

לדג' בנושא הפורום -

לא עוד יותר לא לישון בלילה מציפיה להתחתן

אלה להעמיק- למה בכלל להתחתן ? למה זה רצון ה'?

בהצלחה לכולם

לא דיברתי על הרפיה שהיא לגמרי מתוך אמונה וביטחון אלא קצת מיאוש או הנמכת ציפיות מהמציאות.

ברור לי שתגידו שזה לא טוב, אבל אם זה מה שמביא את התוצאה?

כל עוד יש עיסוק בנושא גם אם זה מתוך העמקה כמו שהסברת, אצלי לפחות, זה מרחיק  מהתוצאה.

אתם לא מכירים את זה שאבד לכם משהו, השקעתם שעות בחיפוש ורק כשהתייאשתם ממנו וויתרתם עליו פתאום מצאתם אותו?

אז אותו דבר... (בערך).

אולי היא..לא יודעת מה לעשות עם כל הסיפור הזה?

אולי היא..פשוט רוצה להתקדם?

ואולי, אולי תשאל אותה??

זאת תגובה לתמר.  מה הקטע עם האובר כנות הזאת?

ולך ד"ר שוקו - אתה צודק.  כמבון שהכל יעשה בטאקט.

במיוחד כשיש עניין שמפריע או לא ברור לך.

צריך לדבר, זה לא אובר כנות-זה קשר. לשאול בפורום לא מקדם את הדו צדדי.

אם על כל מה שנאמר בפורום היינו אומרים שהוא "לא מקדם את הדו צדדי" - היה אפשר לסגור את הפורום.

לדבר - בודאי.

להיות חסר טאקט - חלילה.

למצוא את האיזון המתאים - זאת השאלה!

ולהגיב על מה שבא לו,

מי שלא חושב שהשרשור במקומו,לא חייב להגיב,

ולענייננו....

לדעתי תחכה עוד קצת,

לא בטוח שהיא לחוצה להריץ דברים מהר,

לפעמים בחורה לחוצה בגלל משהו אחד ויכולה לשדר שזה בגלל משהו אחר,

אולי היא אף פעם לא הרגישה ככה בקשר והכל נראה לה מוזר כזה,והיא לא יודעת איך להגיב,

בכל אופן,

שיהיה בהצלחה!!! 

נקודה טובה!

נקווה לעתיד טוב יותר...

מסכימה עם 'חושבת' שכדאי לחכות עוד קצת ולראות לאן זה מתפתח..

אבל אם זה כבר נהיה ברמה מוגזמת אני דווקא כן הייתי ממליצה לדבר איתה, לא בלדחוק לפינה, אלא בלנסות להבהיר לה שמבחינתך (ומבחינת כולנו?) קשר וקירבה זה דבר שמתפתח ודורש זמן וה'לחץ' שלה לא מקדם..

חוצמזה- שיש משו בנפש האישה שצריך להרגיש קרקע בטוחה כדי להתקדם ולהיפתח, וכל עוד שלא מרגישים כך קשה להרפות..

ויכול להיות שטוב לה מידי בקשר, אז היא נלחצת!

שיהיה בהצלחה!

אגב, את צודקת. באמת נראה שהיא מחפשת קרקע יציבה (מבחינתה)..

וסתם שאלה, אתן נהנות מהלחץ הזה...?

זה לא נחמד בכלל שכואבת הבטן כל הזמן.. 

זה לא שאלה של נהנות כי ככה ה' ברא אותנו.. שאל את היצרן..

אבל אני לא כ"כ פונקציה לזה כי אני דווקא מאלה שלוקחות קשרים באיזי..

ברור לי שבמצב ביניים הזה של- להמשיך או לא? מה יהיה? וכו', הבנות יותר מרוטות עצבים וחסרות סבלנות מהבנים, כי לדעתי להן יותר קשה להרגיש ככה באוויר ולא לדעת מה יקרה- כמובן שכל אחת ברמתה..

בסך הכל מדובר בבת אחת שפגשת ואתה מכליל על כולן.. אינך חושב שאתה מגזים??

יכולות להיות סיבות רבות אחת מהן שמצאת חן בעיניה והיא כבר החליטה שאתה הבעל לו היא מצפה.

כמובן שקיימות סיבות אחרות.

המשיכו להפגש והבהילו לעצמכם לאן להתקדם.

לחץ של בהלה או רק כזה שרוצה לתקתק עניינים מהר?

והיא חוששת להפסיד אותך.

יצא לי כמה פעמים להרגיש ככה, שהיא לחוצה \ מתלהבת וכו', וזה ממש לא נעים.

במיוחד שאתה רוצה להיפרד והיא כולה בעננים...

כשהוא מאד רוצה ואני באיזי?

אחח הגברים הלחוצים....

תיפגש מתי שנראה לך נורמלי וסביר,

תתנהג כרגיל.

פשוט תתעלם.

לחץ יכול לנבוע ממקום שבור או מכאב,

היא כנראה מאוד בקטע שלך והיא פוחדת שתעלם

אני הייתי משוחחת איתה על העניין ברגישות,

השיתוף הזה יכול לעזור לכם להתקדם.

תקשורת פתוחה וכנה זה בסיס טוב לזוגיות טובה,

לא רק בשלב מתקדם אלה גם בשלב התחלתי.

פשוט תתנהג רגיל.

תתנהג רגיל, אתם באמת יוצאים כולה שבוע...

אבל אני שוב אומרת, שאם הלחץ ממשיך וזה בצורה קיצונית, עד כדי שלך זה כבר ממש ממש מפריע-

כן תדבר איתה.. בעדינות..

כי אם לא עכשיו אימתי?

הבחורה חשבה שאתה הלחוץ, והיא משתפת פעולה... מי יזם את המפגשים הסמוכים? אתה או היא?

שכולם מבינים שזה נשאל יותר לכיוון הבנות, מפני שהן יכולות להבין את הראש של הבחורה (!!) יותר טוב. וגם לכיוון הבנים שאולי עברו חוויה דומה.

מבין?

עכשיו יש לך תשובה?

אולי תפרט יותר מה היחסים ביניכם? ואיך היא משדרת את זה בדיוק שזה "לא במתכוון"..? בשפת גוף?

שזהו אופי שלה, היא פשוט בחורה נמרצת, אז היא גם אוהבת שהכול יעשה כאן ועכשיו.

ויכול להיות שהיא פשוט מאד רוצה לבנות משפחה ולכן  כל רגע נראה לה כבזבוז זמן.

ויכול להיות גם שאתה מאד-מאד מצא חן בעיניה, והיא רוצה להיות בטוחה שתהיו יחד.

אני מנסה להבין מה אתה משדר לה....

עכשיו על זה!!!!!

זה בכלל לא מתאים אין רמת קרבה שמאפשרת את זה לדעתי.

ההתעלמות מהלחץ שלה היא הדרך הכי יעילה כרגע.

אגב מה זה עושה לך? שהיא לחוצה?

שדוני יכנס ויכתוב שהוא המשיך כרגיל ומסתבר שהיא לא באמת כ"כ לחוצה??

ושב"ה הולך טוב...

אני חלמתי בפורים שחבר שלי מת ואז הערתי אותו כדי לבדוק שהוא חי

וגם פעם חלמתי שחבר שלי עם זקן ( ברסלב) התגלח אז אמרתי לו והוא ביקש שאני יעשה הטבה

לא לספר.

תני צדקה לזכותו/ה.

פרק תהילים..

"והחלומות השווא ידברו" (לא מדבר על מקרים נדירים שאנשים חולמים שוב-ושוב ואז שואלים חכם שמבין בזה. או אנשים גדולים מאד, שמעוררים מישהו לתשובה).

זה סגולה לאריכות ימים!!

אותי זה דווקא היה משמח

או שהספרדים המציאו את זה??

שאמא שלי לא תגלה...

(בלי להיות מומחה לחלומות..)

ואם מישהו שהוא לא את, דעתו תיחלש מזה, ויתחיל לחשוש ולפחד - זה עצמו עלול חלילה לגרום לו בעיות.

המצאה של ספרדיים!! 

אבל אני י-ו-ד-ע-ת על מישהי שחלמה על אבא שלה שהוא נפטר.. פחדה לספר/לעשות הטבת חלום ולמחרת בבוקר הוא נהרג בתאונת דרכים...

אני לא אומרת.. ברור שחצי מהחלומות הם שטויות.. אבל בכל זאת..

מה קורה אם יש לך הרגשה שיהיה מוות במקום מסוים

פעם הרגשת וחל אסון שפרסמו אותו למחרת

פעם אחרת הרגשת שגם מקום מסוכן וגם מי שהיה לידך הרגשת אצלו משהו מוזר

ובסוף הוא נהרג באותו מקום

האם תספר אם תרגיש זאת שוב?

ובכלל, האם יש טעם לדעת דברים שגורמים לעצבות או שעדיף שלא לדעת בכלל?

הגמרא אומרת שזה טוב לחלום כי זה מביא אותך לידי מורא.

אם אני חולמת שמישהו מת - אני לא אגיד לו! (ותאמינו לי שחלמתי חלומות כאלו כמה פעמים...)

לרוב אני אגיד לו: הי, היית לי בחלום הלילה...

ואם זה משהו משמח - בטח שאגיד. לדוגמה - חלמתי שאת מתחתנת...

לילה טוב וחלומות נעימים ומתוקים!

חלמתי על בשורה טובה השאלה עם לספר??? 

זה רק חלום..

ואם הוא יתברר כנכון... יצאת טוב..

עם תאריכים לעוד שנה...

העיקר שיעשה טוב לבנאדם...

בפעם הראשונה אי פעם שחלמתי שאני מתחתנת, ראיתי את הפרצוף שלו, שם פרטי והכל, ובבוקר סיפרתי את זה לחברה שלי ובן-דוד שלה.

אחרי כמה זמן התברר שהבנדוד הוא בעלי לעתיד, והוא ממש צחק עליי שסיפרתי לו על החלום באותו יום(החלום לא היה עליו...)

מספיק מוזר ביחס לחלום שלך?

זה לא עשה כלום לספר, אבל לא בטוח שהשני רוצה לשמוע. תחשבי על זה את מהיכרות עם פרטי החלום והצד השני של הסיפור.

חלומות פז!

נ.ב.

למה לא כתבת את זה בשבוע שעבר? זה היה יכול להיות יופי של ד"ת על הפרשה

אבל שתדעי שזה סימן לאריכות ימים..

זה היה רק דוגמא

חלמתי משהו אחר...

הרבה יותר טוב!!

זה ממש אישי...

העיקר הוא: מה את חושבת על זה-

האם תצליחי להכיל אדם כזה או לא??

נפש אומן זה מכלול של יופי ועומק, לטוב ולמוטב.

בהצלוחיי עם הבירורים.

לפני כמה ימים הגבתי בתמציתיות על מצב הפורום בשרשור שעסק במצב הפורום,

וכמה שאלו אותי למה בדיוק הייתה כוונתי שם-

אז אציין שבהחלט רמזתי גם לנקודה הזאת שגורמת לי למצוא פחות עניין בפורום, ברמת התוכן.

(ויש בזה גם טוב... מבחינת ערך הזמן וניצולו).

גישת חיי: כל אדם צריך לגדול כאישות עצמאית, ולהתרחק ממה העולם חושב, סובר או מסטיגמות. 

זה לא באמת משנה מה האנשים בפורום חושבים על עניין כזה או אחר,

כל נושא הוא מאוד אישי ומאוד אינדבידואלי ותמיד יש יוצאים מן הכלל.

אפשר לפרוק, אפשר לספר, אפשר להתייעץ, ומן הסתם זו הייתה מטרת הקמת הפורום,

אבל מיזה ועד לסקרים- כדוגמת: לאיזה פורום אתה נכנס יותר ובאיזה תדירות? האם הייתם יוצאים עם בחורה שלובשת מכנסיים, או עם בחורה בעלת נפש אומנית וכד'? יש מרחק עצום.

בעיניי זה סתמי. חסר תועלת. כל אחד שיבדוק מה נכון לו ולא מה נכון בעולם.

לא התכוונתי לפגוע באף אחד באופן ישיר, רק להוביל למקום קצת יותר גבוה..

אולי אני טועה- אשמח תשאירו את עיניי. כי בכל זאת זו במה חופשית לביטוי אישי ואין כללים.

הוא נראה לי גם לא היה שואל ומתייעץ,

אני חושבת שמי שפותח כאן שירשור,

רוצה (בדרך כלל ) שיביאו לו עוד היסתכלות ותובנות חוץ מההיסתכלות האישית שלו על כל מיני נושאים

שעולים כאן,

לפעמים אדם מקובע במחשבה מסויימת ,

והוא זקוק לדעות קצת שונות משלו..

אני מדברת על שאלות שתשובותיהן: כן, לא, שחור לבן.

דברים שנוגעים בהכרות שלך עם עצמך, למה הלב שלך מתחבר.

מה יעזור לך לשמוע מה הלב של השכן מרגיש ביחס לזה???

מקווה שהובנתי. מעט קשה לי לנסח את זה במילים. 

ולפעמים כשהוא שומע כמה כיווני מחשבה, פתאום מישהו "קולע" לתחושה שלו..

או

שלפעמים בן אדם לחוץ או מוטרד מאיזשהי נקודה שהוא לא יודע איך היא תצטייר בעיני אחרים

והשמיעה של כמה כיווני חשיבה- מרגיעה.. מהבחינה הזו יש "טעם" בלשמוע את מה שהשני חושב.

אולי מבחינתך זה שחור לבן כן לא, אבל כאדם שעומד מן הצד השני- הוא לא תמיד רואה את זה כך..

השאלה שלך מעלה את הפורום תחת סימן שאלה אחד גדול- אז מה מטרתו בעצם לפי גישתך?

אשמח לעוד תגובות!

אלו 2 שאלות שונות

ברור שיש תקופות של יאוש, אבל צריך להיות חזקים ולדעת שזה יבוא כשזה צריך לבוא! לא רגע לפני ולא רגע אחרי 

עדיין...

שלפעמים אני כבר מתעטפת במין ייאוש כזה ש"כבר אין סיכוי שאמצא אותו.."

אבל אז ישר מנסים להרים ת'ראש..

אך החשש קיים..

חוצמזה שככל שנפגשתי עם יותר בחורים נהייתי יותר מבוררת (ולא, לא בררנית!)..

אז אולי זה דווקא מקרב לאחד.. (היחיד והמיוחד.. שמתחבא כ"כ..)

או שעם הזמן הציפיות והדרישות עולות ??

או מה שחשבנו שמתאים לנו ,כבר לא מתאים היום...

ואז מתמקדים במה שחשוב באמת.

גם ההתלהבות פוחתת ולכן הופכים בררנים יותר

גם נפגשת עם הרבה בנות ואז בכל אחת חסר מה שהיה בקודמת

גם הופכים ליותר יודעים מה אנחנו רוצים מעצמינו ורק מי שעונה להגדרות האלה יכולה להכנס..

יש הרבה סיבות..

ובהצלחה בהמשך...

אולי מצד התכנונים של קודשא אנחנו קרבים אל עבר היעד,

אבל בהרגשתי הפנימית - זו ממש תחושה של "התרחקות" מעציבה

גם נפשית, גם מחשבתית, גם רצונית, גם פיזית, גם רוחנית..

שחיקה של שגרה.

קשה לי "פיזית" לקחת את עצמי לעוד פגישה.

קשה לי "פיזית" להשקיע בנסיעות למען זה (בייחוד כשיש בינינו מרחק של כמה שעות נסיעה).

קשה לי "פיזית" לדבר שוב על אותם דברים, על אותם נושאים, על אותם רצונות, על אותן מחשבות.

ואני יכולה להמשיך עוד ועוד קשיים שבעצם נובעים מקשיים נפשיים אבל עם השלכות חיצוניות, פשוט כבדות.

מצד אחד- הרבה יותר ברור מה כן ומה לא, ודברים לא נסחבים סתם.

מצד שני- יש כבר אדישות, רגילות כזאת, שלפעמים מונעת להתקדם,

ועוד המון תיסכולים וכוויות.

שתכל'ס אנחנו עם ממש סבלני- חורבן *2 , גירוש, מלחמות, רבנים נפטרים, בצורת ובכל זאת אנחנו אומרים /שרים כל יום 'אני מאמין' ועוד באמונה שלימה.. וכל זה מתוך אמונה תמימה שיום אחד תבוא הגאולה..

כנ"ל לגבי בן/בת זוג- זה ככה, ההוא כזה, וזה אחרת ובכל זאת אנחנו ממשיכים להאמין שבעז"ה יבוא יום ונמצא אותו/ה . אז אם חיכנו אלפיים שנה - עוד יום/יומיים/חודש /חודשיים (ולמחמירים שנה/שנתיים) קטן עלינו..

אז אפילו שחנוכה (יותר מכל חג אחר) הוא נקודת חולשה לרובנו.. שנזכה לראות ניסים בעז"ה...

ומוקדש לכל עמ"י:

הרב יהושוע שפירא אומר באחד השיעורים שלו שכל שידוך שלא הולך מוסיף לרשימה עוד סיבה למה לפסול את הבא/ה בתור.

אישית בנתיים אני מרגיש רק מתקרב למטרה.

אין ייאוש בעולם כלל!

וגם מפריע לשיחה

לק"י

ולא היה אכפת לך שמישהי במצבך היתה יושבת מולך.. אז זה סביר מספיק נראה לי..

אם זה ממש משהו קל אז סבבה ,

אבל אם זה מעיק כזה, וכל מה שהיא תזכור זה שהיית מצונן,לא כדאי..

במיוחד אם זה מפריע לשיחה...

אבל באופן כללי- זה לא נראה לי כמשו שמאוד מפריע, לפחות לי..

אבל זו סיבה מצחיקה בשביל לא לצאת. לא?

עד הפגישה זה יעבור

כמו הפטורים בצבא.

אני רוצה לעשות, באמת שרוצה, אבל אסור לי.

למה להיראות חולה ודוחה?

חכה שתבריא וזהו.

אם זה היה קצת צנינות לא הייתי מבין למה בת הזוג דוחה את הפגישה. אבל אם זה ברמה שזה מפריע לך אז למה לסבול (במיוחד שלא תהיה עצמך בפגישה)

כלומר מה אתה אשם שאתה חולה?? 

מצד שני זה קצת מפחיד... כלומר מי רוצה לחלות בשפעת? או דלקת גרון?? 

גם לפעמים לא נעים באמצע הפגישה לקמח את האף בקולי קולות... סתם כי זה קצת דוחה...

אז שוב זה תלוי ברמה שלך... וכמה אתה מרגיש נעים לצאת ככה לפגישה...

ותזכור אחי שאם זאת המיועדת לך אז זה ממש לא משנה!

אלא של תחושה אישית.

בפגישות תמיד כדאי להיות במיטבנו.

מאידך כמובן אם הקשר כבר מבוסס אז זה בסדר גמור

הכנו רשימה  :

(ניסיתי להכניס כאילו מנגינה למילים (שתבינו למה הכוונה) )

לפני שהוא מכסה

קפיצי

*מהרה מהרה ה' אלוקינו, מהרה מהרה ה' אלוקינו.

*בואי בשלום עטרת בעלה גם בשמחה ובצהלה.

*כיצד כיצד מרקדין מרקדין לפני הכלה, כיצד...

*ישיש, ישיש עלייך ישיש עלייך אלוקייך כמשוש כמשוש חתן..

*עוד ישמע בהרי יהודה ובחוצות ירושלים..

*שמח תשמח רעים רעים אהובים, תשמח חה יצירך בגן עדן מקדם..

*כי הרבית טובות אלי

*כחסד הניתן על פני החתן-מראה כהן..

אחרי שהחתן בא לכסות את הכלה

רגוע

*מהרה ה', ה' אלוקינו עוד ישמע בהר יהודהה..

*בואי, בואי בשלום, בואי בשלום עטרת בעלה גם גם בשמחה ובצהלה..

*שמח חתני

*אשת חיל מי ימצא..

*וזכיני לגדל בנים ובני בנים

*אחותינו את היי לאלפני רבבה

קצבי 

2 מנגינות ל"כיצד מרקדין"

1000 מנגינות ל"עוד ישמע"

בורא עולם בקניין השלם זה הבניין

אשר ברא ששון ושמחה...

שקט (ולאו דווקא רק אחרי כיסוי הכלה)

קול דודי דופק

יהי שלום בחילך

התנערי מעפר קומי

כמובן שאפשר לשאול את הכלה (בשבת כלה) איזה שירים היא אוהבת, ומה היא רוצה - קצבי / שקט.

ושיהיה במזל טוב.

ותשלחו לי סופגניה?

החג הזה במקום להנות אני אהיה מול המחשב, עושה שיעורי בית בלי סוף...

(אהה סליחה, תלונות על מצב הלימודים זה בפורום השני ולא פה... עימכם הסליחה)

ממש תהנו!