פורום לקראת נישואין וזוגיות (עמוד 1519)

אבל אני חושבת שצריך להתאמץ הרבה הרבה..

תפילות,ללכת לכל מי שאפר שיכיר לך מישו.. וכו'..

זה לא בא ברגל או בפתיחת שרשור בפורום לנ''ו.. =]

רק תזכרי שחתונה לא פותרת בעיוות רק מייצרת אחרות.

או במילים אחרות לא מתחתנים כי לא טוב לנו..

"חתונה לא פותרת בעיוות רק מייצרת אחרות"

מה זה הייאוש הזה? זוגיות זה השלמה, חיבור ורצון להיטיב ליצור ולאהוב!

ולפעמים לא טוב לנו, גם בגלל שאנחנו בודדים ורווקים.

לא מתחתנים רק כי לא טוב לנו, אבל צריך לדעת שלעיתים עצם המצב הסטטי הזה הוא זה
שנותן את ההרגשה הרעה!

לא סתם כתוב בשולחן ערוך שמי שלא נישא עד גיל מסוים (נדמה לי 20, לא זוכר במדויק)

כופין אותו לשאת אישה, ההבנה שלי (ושל הרב שלימד אותי את הפיסקה)
היא שהשולחן ערוך רומז למצב לא בריא נפשית שעלול להיווצר ממצב של רווקות.

צריך בהרבה חכמה לפרק את הפרטים המרכיבים את ההרגשה הלא טובה הזאת

"לא טוב היות האדם לבדו, אעשה לו עזר כנגדו" (בראשית פרק ב).

אך כעיקרון אתה צודק.

הסיבה האמיתית לחתונה היא בשביל ההשלמה ההדדית וכו',

אבל כיוון שהיא מרתיעה ("מייצרת בעיות אחרות"), לכן ה' ברא את התחושה שלא טוב להיות לבד.

[וגם זה לא מספיק, אז הוא ברא גם את המשיכה זל"ז]

אורות התשובה,שכתב הצדיק של א"י

וגם,ליקוטי מוהר"ן לרבנו הקדוש מברסלב...

1.תבקשי מחברות שיכירו לך מישהו שהן מכירות וחחושבות שזה שייך

2.תפתחי חשבון בשליש גן עדן/2become1/דוסידייט ותשלחי הודעות לבעלים הפוטנציאלים

3.תתנדבי בקו לחיים/שמחה לילד תוך מס' שבועות/חודשים בטוח תמצאי שם מישהו

4.תפילה - ממש עוזר

5.בני עקיבא - אחד ממשרדי השידוכים הגדולים..לכי תעשי שם שירות או תעבדי בארגון הזה

בעזרת השם עוד השנה תזכי לרקוד בחתונתך!

וירדוף אחריך ככה שלא תצטרכי ללכת להתנדב איפהשהוא בשביל למצוא שם חתן....

שנזכה..

שתלך להתנדב ועל הדרך תמצא מישהו..ככה היא תרוויח 2 במכה אחת : )

זה נפוץ מאוד אצל החרדים...בציבור הדת"ל זו תופעה יחסית נדירה..עם זאת, זאת אכן אופציה..

שה' יעזור לך.

אולי בינתיים תשתדלי (מעבר להשתדלויות הידועות של התענינות  במציאת מישהו מתאים), לעבד את המידות והתכונות שלך בכיוון שמתאים  לבניית בית עם מי שמתאים, לנתינה וכו' - וכך תרגישי שאת בעצם ממש בתוך ההכנות .. אולי זה גם יעזור להרגיש טיפה פחות לחוצה..

ובעז"ה, בזמן המתאים (את עוד די צעירה, לא?) ובקרוב - גם תמצאי.

ואיזה סבלנות יש לך תמיד לענות ולסדר את הכל במקום..

תודה רבה בשמי, ואני מניחה שבשם עוד כמה קוראים

שימו לב- לא ברור עם מדובר בבחור\בחורה!

 <צ> בכ"א.

חבורת בנות שרוצות להתחתן כל יום מתפללות הולכות לשדכנים

ופונות לאתרים שיכירו להם ושום דבר לא מועיל .אז רק ניסים יעזרו ואולי כמו נס חנוכה גם לך יקרה נס.

נראה לי זה ככה.

(ואני לא יודעת מקור)

אבל את יודעת, זה נראה קצת זלזול באבותינו. במחילה..

העלו את זה פה פעם ואפשר שוב.

אז הנה...

הפסדת בחורה טובה

צר לי עליך. דחית את הבחורה הזאת בטענה שאינה יפה. טעות בידך. כתוב במשנה שכל בנות ישראל יפות. אתה טוען שלא התאהבת בה כיוון שאינה יפה? הפוך! ככל שתאהב אותה תראה כמה היא יפה.

המהר"ל מסביר שגם בחורה סומא או חיגרת (כתובות יז א) הינה יפה בעיני החתן מפני שאוהב אותה (נתיבות עולם, נתיב האמת). אמר הפילוסוף וולטר: "אם תשאל כושי מה זה יופי, ישיב: כושית. יפני - ישיב: יפנית. חתול - חתולה. קרפד - קרפדה. ואם תשאל פילוסוף - ישיב בבליל מילים לא מובן". העיקר שתמצא חן בעיניך. אסתר היתה מוצאת חן בעיני כל רואיה אף על פי שירקרקת היתה. אדרבה, אתה צריך להיות יפה, כלומר, לא דוחה. לכן, אנא לבש בגדים נקיים, התרחץ מריח זיעה, צחצח שיניך מריח פה. זכור! בחורה היא יצור עדין. אבל אם אתה נעול דווקא על בחורה יפה, אנא בדוק מראש, לפני הפגישה. אך אם תשמע לעצתי: כאשר תאהב אותה, תראה כמה שהיא יפה.

אם כבר דיברנו על עדינות - דע לך שהבהלת אותה בסגנונך המחוספס, עם בדיחותיך המתאימות לגברים. לדעתי, גם לגברים אינן מתאימות, קל וחומר לנשים. זכור, שוב: בחורה - יצור עדין.

בכלל, האם אתה יודע שפגישה לא נועדה לכך שתַרְצה הרצאות כל הזמן, ותדבר בלי הרף על עצמך, על עולמך, על הישגיך ותרומותיך החשובות להצלחת המין האנושי. אל תחזור על השיעור העמוק והמעניין ששמעת מהרב שלך. ומה אם באמצע הפגישה השבת לטלפון הסלולרי שלך - בכך עברת כל גבול. כל הזמן דיברת, פרסת מרכולתך ולא הקשבת. אין פלא שלא התרשמת מהבחורה. היא אינה משווקת את עצמה, היא צנועה. יש לה גם שריון, כי יותר מדי פעמים פגעו בה. הרבה פעמים פגעו בה בגלל טיב ההצעות, ובמה שהתנהל בפגישות. לכן, יש לה שריון. לא תוכל להכירה בפעם אחת אלא אם תרכוש את אמונה, היא תשחרר טיפין טיפין מאישיותה.

לא רצית אותה כי היא לומדת באוניברסיטה. ודאי שמכללה לבנות הנה יותר קדושה מאוניברסיטה, אך אינך מתחתן לא עם המכללה ולא עם האוניברסיטה, אלא עם הבחורה. היא דווקא פנינה זוהרת באוניברסיטה, טהורה וזכה.

הבהלת אותה: באת לפגישה עם כלי רכב, אחר-כך התחמקת מלהסיע אותה הביתה ובקושי הסכמת להביא אותה לאיזה תחנת אוטובוס חשוכה ונידחת, ועדיין אינך מבין מה עוללת! אתה פשוט חסר דעת. טוב שניתקתם את הקשר. היא לא הפסידה כלום. מזלה שכך קרה.

חבל שעסקת בגימטריות, ובגלל זה ביטלת את השידוך. כל זה הבל, בלי שום מקור, בתורה ובמשנה בגמרא ובפוסקים. אומרים שהגימטריה של האיש צריכה להיות יותר מזו של האישה, מזל שאבותינו לא שעו לכך, כי אברהם = 248 ושרה = 565. יצחק 208 ורבקה = 307. יעקב = 182, רחל = 238 ולאה = 36. כלומר, כולם היו מחמיצים מלבד לאה, שדווקא עליה לא חשב יעקב בתחילה. לו פעלו על פי גימטריות לא היה עם ישראל. לכן, אנא חדל מהבלים.

אם במספרים עסקינן, מי אמר שהבחור חייב להיות יותר מבוגר מהבחורה?! כמובן, הפרש גדול מדי אינו טוב, אך הפרש קטן כגון שליש הוא בהחלט אפשרי, וזאת משני הכיוונים. למשל אם אתה בן שלושים תוכל להתחתן עם בחורה בת עשרים או בת ארבעים. שבחור צריך להיות מבוגר מן הבחורה - לא כתוב לא בתורה ולא בניסיון המציאותי שהוא צריך להיות מבוגר כשלעצמו, כלומר בגרות נפשית - זה בהחלט חיוני.

ביחס לאבותינו, נזכרתי בדבר נוסף. לא רצית בחורה ממשפחה "לא טובה", ועוד מרעין בישין. לכן ראוי לזכור שאברהם נשא בחורה ממשפחה "לא טובה", גם רבקה לא היתה ממשפחה טובה, גם ללאה ולרחל לא היה אבא תלמיד חכם וצדיק. העיקר שהבחורה צדיקה. כך כתב רבי רפאל מילדולה בספרו 'חופת חתנים': מעשיך יקרבוך ומעשיך ירחקוך. ראשי תיבות: "מי ומי" - ההולכים.

אוי ואבוי, דבר גרוע שמעתי מפיך: סירבת לפגוש בחורה מ"העדה הלא נכונה". ומי ה"עדה הלא נכונה"? עדה שונה מעדתך. לזה קוראים שנאת חינם. ולא אוסיף על זה יותר.

למה אמרת לבחורה: "בעצם אני מסתדר טוב כרווק, לא חסר לי כלום, אבל מצווה להתחתן"? יפה מצדך שאתה עושה לה טובה! עוד יותר גרוע אמרת: "כדאי לי להתחתן נגד היצר הרע שלי והרהורים רעים". ישנם עוד דברים מחפירים שאמרת, אך אני מתבייש להזכירם. זכור! בחורה היא יצור עדין.

ומי התיר לך רכילות - זאת איני יודע. העזת לספר לחבר שלך מה שקרה בפגישה ולחלוק עמו את חוויותיך. הרי כל מה שהבחורה סיפרה לך על עצמה ועל רגשותיה, זה בגדר סוד. "הולך רכיל מגלה סוד". מעשה באדם שסיפר דברים שנאמרו בבית מדרש אחרי 22 שנה, וזרקו אותו משם: זה מגלה סוד! (סנהדרין לא ל). שמור לשונך!

לבחורה הזאת נכנסת לוורידים. נתת לה הוראות איך להתלבש, ואיזה מקצוע ללמוד. התעצבנת עליה כיוון שאיחרה - כי רק לך מותר לאחר. כמובן, אתה קובע מקום הפגישה והיא צריכה להיטלטל ממרחקים. היא אמרה שקר לה בחוץ ורוצה לשנות מקום מפגש, ושוב התעצבנת על שינוי התכנית. גם את פעילות הבידור שלה ביקרת.

ובכן, אף אני אמרתי לה לנתק: "הבחור הזה, בפוטנציאל, הוא בעל מכה, אל תקחי סיכונים".

אם תמשיך כך שערותיך ילבינו ותצטרף לחצי מליון רווקים שבמדינתנו. לכן, עשה תשובה, חפש בחורה עם לב טוב, זה העיקר, ותראה בה קורת רוח "ושמח באשת נעוריך".

.

וחוץ מהמשפחה יש עוד דברים שוליים שנתפסים אליהם, למרות שאני תמיד נזהרת לא לומר לאף "קליינט" שלי שהוא בררן - כי אני שמעתי את המשפט הזה בתקופת רווקותי יותר מדי.

לק"י

מעניין...

שהרבה דמויות, מאלה שכל עם ישראל רואה כדוגמה לחיים, היו עם איזה "אישיו" מהבית.

סיפורי התנ"ך, מעבר לעובדה שהם באו ללמד אותנו הליכות, באו להדגיש שגם האדם הכי מוצלח שיש לא חייב להיות מושלם.

אברהם ושרה, יעקב ורחל, דוד המלך...

אחרי שרואים מה הם השיגו בחיים, מבינים שיש לאן לשאוף.

אבל הדבר החשוב יותר הוא שמבינים שאם "נפלנו" פעם אחת, או שיש לנו איזה מטען חורג בארון, זה לא אומר שלא נצליח להגיע לאן שרצינו.

רק אופטימיות זהירה והמון הצלחה,

אני.

אני כל כך מכירה את התחושה הזאת...

בחור ישיבה נראה יותר דוס ממני, צדיק.  אני לא כזאת..

קודם כל אני רוצה לדבר עלייך -

תחשבי על עצמך מה את רוצה? מה מתאים לך? אל תעברי אליו - מה הוא צריך, אל תשאלי את עצמך אם הוא ירצה אותי, זה תני לו לשאול את עצמו..

תהיי את, בלי לנסות לשדר לו מי את, תנסי לחשוב על עצמך - אני רוצה מישהו כזה? מתאים לי - צדיק כזה? מצויין, אני ממשיכה להיות אני, בלי לנסות לשדר מה אני לא, אלא מה אני כן, תגלי לו ולעצמך מי את, והוא יעשה את שלו, יחשוב אם מה שהוא מגלה לבד עלייך , תוך כדי פגישות מתאים לו. כן אז כן, לא אז לא. 

ועכשיו אחרי זה אני יכולה לגלות לך שגם בחורי ישיבה, אפילו אלו שנראים צדיקים במיוחד, יש להם חיים, ומחשבות, ורצונות ונפילות, ממש כמו לנו, הבנות.

אומנם אם הוא כזה צדיק  שבאמת מחפש צדקת במיוחד, מהר מאד, אם תהיי פשוט את עצמך, הוא יגלה בעצמו שאת לא כזאת צדקת, אפילו בלי שתשדרי לו את זה. 

אבל אם זהלא המקרה הזה, יכול להיות שלאט לאט תגלי שאפילו שהוא נמצא בישיבה גם לו יש קשיים גם הוא היה ב'משבר' , גם לו קשה לפעמים, ואולי הרבה פעמים יותר מאיתנו הבנות, כי קשים חייהם של בחורי ישיבה, ואולי אפילו הוא יספר לך מעצמו על הקושי הזה.

יכול להיות מאד שהוא דוקא יאהב את הזרימת חיים שלך, זה ישחרר אותו קצת לחיים...ואפילו יתלהב ממך.

אז פשוט, (ואני יודעת שזה לא ממש פשוט ובכל זאת תנסי), להיות את.

אל תשדר מי את לא, אל תסבירי על עצמך מבחוץ, כדי שהוא ירצה או לא ירצה,

אלא תדברי איתו על עצמך בכנות , מתוך אהבה שלך לעצמך, בתוך השיחות שלכם..

וככה הוא יראה אותך ויחליט אם מתאים לו.

ואת כמובן תעשי הפוך, תראי אותו, מי הוא מה החלומות שלו, מה הרצנות שלו, מה הסיפורים היומיומים שלו,

ותחליטי אם את רוצה אותו. כל אחד יעשה את העבודה שלו.

ככה אמרו גם לי גדולים וחכמים ממני.  

בהצלחה נשמה, רק טוב.

שגם אם באמת הבחור יותר צדיק יש בזבה משהו טוב לבית... הוא מכוון את הבית , ואת צריכה רק לראות אם הצדיקות שלו לא מאיימת עלייך, או מלחיצה אותך, אם הוא מקבל אותך כמו שאת ותוכלו לעבוד ביחד על דברים שקשה לך או לכם..

(אני פשוט חושבת בהמשכים...)

תדברי איתו על התחשוה הזאת שלך, תגידי לו באומץ, שאת חושבת שהוא יותר צדיק ממך....

תראי לאן זה יגלגל אותכם, אולי זה יפתיע אותך לטובה.

זה בצד השכל,

וברגש? כבר יש איזשהו רגש חיובי אחד כלפי השני?

מהתיאור שיש כאן (וכמובן שבסוף את צריכה להכריע מתוך המכלול בו את נמצאת)

זה נשמע שיש די התאמה. אין שני אנשים זהים.

כמו שאמרת בעצמך-הוא עוד בישיבה,
את בסביבה פחות סגורה ובאופן טבעי ה"רמה הדתית" לא תבוא לידי ביטוי באופן שווה.

מה עוד שנשמע שבסך הכל השאיפות בכיוון דומה, ההשקפה דומה

אל תרגישי "לא ראויה". אם נח לך, ואת חושבת שאת אמיתית מולו והוא יוכל להכיר אותך, 

גם בצד הזה שנראה לך שיש בו פער, אז מה טוב...

כשאני הרגשתי פער כזה-שהוא יותר "דוס" ואולי במסגרת הפגישות הוא לא רואה את כל הצדדים שלי,
פשוט שאלתי אותו.
אמרתי לו "אני חושבת שאתה לא כזה, אבל לי מתאים זה וזה, ואני עושה כך וכך וזה נראה תקין בעיני". 

וכל מה שהיה לו לומר זה: נכון, אני לא כזה, אבל עדיין אני יודע שאת צדיקה"... (אין לי מושג מאיפה הוא הביא את זה!)

אז במצב כזה לעניות דעתי-תמשיכי בנחת ותהיי קשובה ללב.

היה חשוב לי להגיב, כי נראה לי שרצית לשמוע מה אחרים אומרים (בכל זאת-שאלת..)

אבל אני אחת ומגיעה מתוך הנסיון האישי והתובנות האישיות שלי.

גם אם לפעמים קשה ולא ברור מה הוא אומר-ללב ולרגש תפקיד חשוב בכל המהלך...

אז בנחת, ובהצלחה רבה!

קרה לי בדיוק מקרה כזה.

רק שאני הבייני"ש...

הבחורה הרגישה שאני יותר דוס ממנה, ואמרה את זה.

ואז ישבנו ודנו בזה- מה זה אומר יותר דוס, במה זה מתבטא (אם שנינו עם אותם שאיפות), ולמה.

בקיצר, היה ממש מצויין שהיא העלת את זה.

אבל, אני לא חושב שיש עם זה בעיה, לגיטימי שהבחור יותר דוס זה האטמוספירה שלו, במיוחד אם הוא בישיבה, לעומת בחורה שנמצאת בשירות או בכל מקום אחר שיש לה שעות פנאי שלרוב מתמלאות בסרטים.

ומה גם, הגיוני מאד (מנסיון...) שהוא לא כזה כ"כ כמו שהוא נראה, אלא הוא יותר פתוח, שטותי וחופשי- רק שזה לא מתבטא בישיבה וגם לא בדייטים.

אני בצבא, דתי כמעט בודד בפולגה של ערסים וקווקזים. וקרה לי שיצאתי עם מדרשיסטיות שאמרו לי 'אנחנו נמצאים פשוט בעולם שונה'.

וזה הכי כואב לשמוע את זה.

אבל לעניינינו, אדם נמדד דווקא בנקודות השפל שלו, איך הוא מצליח להתמודד בעולם החילוני.

ואת זה החכמה לבחון, לכן אני בחייים לא יפסול בגלל זה.

ואל תרגישי ככה\ תרגישי שאת מתמודדת באמת, את מתמודדת עם החול והגשמיות וכאן נמדדת העוצמה. 

או כמו שהרב שלי אומר- "ישיבה זה לא החיים."

כלומר- לא תמיד איך שאדם בישיבה זה מה שהוא באמת.
(המשפט הזה של הרב שלי בא לדחוף אותנו "להכניס" את התורה לחיים, ולא להשאיר אותה בישיבה.)

"ראויה לבחור הזה"- קצת צורם- את לא צריכה להיות "ראויה" אלא צריך שתהיה התאמה ביניכם

כמו שאמרת- "החיים הם יומיום פשוט ורגיל ועם זה נחייה"- בעיניי צריך להתמקד בחיבור האישי והנפשי ביניכים-
כי עם זה נשארים, ולא עם ישיבה.

בעזה"י

אבל הוא מתכנן להמשיך בישיבה בזמן הקרוב כי הוא חייב וגם הלאה כי הוא רוצה, בקיצור העולם שלו הולך להמשיך להראות כמו היום פחות או יותר אז בהקשר הזה זה קצת שונה מבחור שעושה הסדר.

ובקשר ללא ראויה, אז זו תחושה סובייקטיבית שנובעת משכל נטו, אני לא חושבת שהוא חושב ככה.. אם זה לא היה נראה לו שייך הוא מזמן יכול היה להגיד את זה והוא בינתיים די משדר ממש כן אז זה בסדר, אני פשוט מנסה לחשוב מצדי איפה אני. בפשטות הפער הזה מפריע לי רק אם זה מפריע לו, ז"א שאם זה לא משהו שמפריע לו אז גם לי לא משנה כי בעצם זה לא משהו שמורגש, זה יותר בתפיסה ובמחשבה, לא בפועל.

מוזר, בעבר חשבתי שאני מאוד אמוציונאלית וככה יראו גם הקשרים שלי ופתאום אני מוצאת את עצמי מסתכלת על הכל מכיוון נורא שכלי שאני צריכה להשתחרר ממנו ולהקשיב גם למה אני מרגישה.

.

חידדתם והבהרתם לי כמה נקודות, תודה רבה, ד' יברך אתכם!

לפי איזה רבנים / מנהגים / מוסדות חינוך לילדים ....?

יכול ליצור כעס או אי הבנה המון פעמים,כי עבודת השם משפיעה על המון תחומים בחיים, 

גם ככה יש עוד הרבה דברים שצריך לגשר כשבן הזוג כן בסגנון עבודת השם שלך

ב. תלוי מאוד באנשים, באופיים, כמה רוחב יש בהם ויכולת הוקרה אחד את המיוחדות של השני, והכרה כמה המחבר והדומה רב יותר. וגם כמה הדברים לא "קיצוניים".

ג. ככלל, לדעתי אשה צריכה שתהיה לה נכונות לקבל מבעלה בדרך הרוחנית. גם אם יש ניואנסים של שוני (וגם הוא צריך כבוד ואהבה לדרכה). אם היא ממש לא מוכנה לכך, זו עלולה להיות בעיה. אם כי יש להניח שאם באמת יתחתנו ויצליחו - ממילא עם הזמן תהיה גם "מקבלות" כזו. גם הדדית.

או שלא הבנתי נכון (סביר שלא הבנתי)

אני לא חושב שזה דווקא "קל". ה"תלוי" שאמרתי - הוא רשימה הכרחית לדעתי, לדבר כזה...

ב. מתנצל - היה חסר חלק מהודעתי, כי עשיתי "שחזר הודעה" ולא שמתי לב שחלק נשמט. עכשיו השלמתי..

ג. אבל יכולה להיות מציאות של אנשים שיש אהבה ביניהם, ויש להם דרכים כאלה. כמו שאמרתי, תלוי ב"קיצוניות", בנכונות והרצון ההדדי לקבל, וכו'.   אם ללכת על זה לכתחילה - אדם צריך להכיר את עצמו.

לשלוח למוסד לימודים אחר, אז הם לא יוכלו להסתדר, השאלה אם הדיעות האלה הם קריטי או שזה רק בילוי לפני השינה.

שאבא בזרם Y ואמא בזרם X וזה יוצר מציאות קשה מאוד בבית, במיוחד עבור הילדים- כמו שאמרו לפני, אבא רוצה לשלוח למוסדות Y ואמא רוצה ל-X (ב"ה ישנה הרמוניה נהדרת בין שניהם שמחפה על הפער)

בנוסף קשה לבחור מהי הדרך "שלי", איך אני חושבת שצריך לעבוד את ה' וכו'. וזה לא בריא לחיות ככה. בית צריך דרך ברורה ומוגדרת. 

ולכן אני חושבת שמלכתחילה צריך לחפש אחד שא' יהיה ברמה תורנית כמוני, וב' שהדרך שלנו לעבוד את ה' תהיה זהה, ע"מ להקל את התנהלות הבית בפן הזה.

של עבודת ה' נטו-לא השקפה וכו'.

ההורים שלי כאלה.אני רק ראיתי איך זה גורם לי לטעום משני העולמות,וללמוד להנות מהם.

אם באים מתוך יכולת הכלה (בלי רצון לשנות!!) האחד את השניה,להבין שהבחינה שלו היא X ואני דווקא מתחברת לY.

וזה מתוק ומשלים ומקביל-יכול לצאת בית של תורה אמיתי ומגוון ונקי.

אני לא רואה איך חבדני"ק אמיתי,

יסתדר עם מישהי לא חבדניקית.

וכן על זו הדרך...

אבל אם יש לאחד מהם "נגיעות" ברסלבריות או חבדניקיות,

אפשר להתסדר.

אני מכיר מספיק זוגות שהבעל דוס טרור והאישה בלי כיסוי ראש רואה טלויזיה...

אזז כאלה חילוקים? בחייאת...

תזרמו עם החיים.

שהבעל יעשה גלגולי שלג והאישה תתבודד.

העיקר שבבית חיים יחד בכיף!

אפשר לשים על הקיר גם תמונה של הרבי וגם של רבינו, ואפשר לצרף גם את הרב זצ|ל

גם אם אני נראה חיצונית קצת ברסלבי אני באמת ליטוואק (אולי קצת מזה וקצת מזה...)

אשתי ברסלבית בנשמה.

אני חושב שכל עוד אין הבדלים השקפתיים קיצוניים שיכולים לעורר חילוקי דעות באשר להתנהלות היומיומית (כמו למשל לאיזה מוסדות חינוך לשלוח את הילדים) אין שום בעיה.

אשתי נהגה להדליק נר לזכות רבי נחמן מברסלב. כיום כשהיא לא יכולה לעשות זאת בעצמה אני משתדל להמשיך במסורת הזו בשבילה.

: )

אם אסמכתא לא קניא-  אז אין בעיה להתערב על זה...

אבל בגלל שאני יודע את זה מראש- זה לא אסמכתא ואז זה כן חל- אני לא מתערב....

בעזהי"ת.

הוא לא רופא שיניים...

בעז''ה אני יתחתן! חכו חכו..

ו..הרש..

תחזיר תמילים בחזרה לפה!

ולא..

אבל מי אמר שזה יעבור???

ו..הסר דאגות מליבך =]

אני ביידים (של עצמי..) טובות..

בעזהי"ת.

אז- יש את מורשה בקרית משה, מוריה ברובע...

את רוצה לצאת עם מישהו משם?

כי אם את צ'כה, יש לי פרוטקציות...

לציבור שלנו

את יודעת אולי מתי היא התפרסמה? כך יהיה לי הרבה יותר קל למצוא אותה.

(אני מקבלת את העלון קבוע לאימייל שלי)

ו..גם לי יש פרוטקציאות במורשה ובהר נוףףף=]

יש שפע אחר שחסר.... 

לדייטים...

יש את "פורום צעירים מעל עשרים"! 

אני צריכה לעשות.

הכל אני צריכה לעשות בבית הזה

"היו לי 3 קשרים עם בחורים בצורה רצינית וכולם היו אהבה חד צדדית...

 כלומר אני אהבתי והוא לא היה מעוניין.. היו גם פעמיים מקרים הפוכים.. "

קצת חשוב לא לרמות את עצמנו...
למרות שאת מרגישה במקום לא נעים, "אני רציתי ולא רצו אותי..."
רשוב להיות אוביקטיבים (עד כמה שאפשר) כשמעבירים ביקורת על עצמנו!
לא להחמיר עם עצמך יותר מידי, להכיר בזה שמותר להרגיש לא טוב עם עצמי...

לפי חישוב שלי, יצאת סה"כ עם 5 מדוייטים.
3 דחו אותך ולאחר מעשה הבנת שזה לא היה זה בכל מקרה...
2 דחית וזהו, היה ונגמר...

זה 2/5 מול 3/5...
ה"מאזן" של בסדר גמור!!

יש הרבה על מה להתלהב בדייט ראשון!
זה לא רע להגיע מלאת חיים ומאמינה באמונה שלמה שזה יכול להיות זה!!
תשאלי כל "שחוק/ה" שמסתובב פה...

אני לא רוצה לומר לך "תרגעי! תנמיכי את הלהבה שלך..."
זה משהו מדהים שלא שווה לוותר עליו כ"כ מהר!!
אולי כדי לערוך רשימה של "מה בדיוק אני מחפשת"...
זה יכול למקד קצת ולצמצם את תחושת ה"אני רוצה לאהוב"...
(לא מאמין שאני משדל מישהו לאהוב ולהשפיע פחות אהבה )

זה כיוון אפשרי...
ולא מחייב...

מלא מלא ב"הצלחה!!

הבנתי שהיו 3 קשרים עם התלהבות חד סתרית.

אחד שהיא הייתה המתלהבת ועוד שניים שהצד השני..

או שאני זאת שלא הבנתי? |תוהה|

נתון:
אז ככה אני לא כ-זה מבוגרת..
אבל היו לי 3 קשרים עם בחורים בצורה רצינית וכולם היו אהבה חד צדדית...

כלומר אני אהבתי והוא לא היה מעוניין.. היו גם פעמיים מקרים הפוכים.. 

חשב:
כמה קשרים היו לנערה, כמה היא סגרה וכמה להפך?

תשובה:
"היו לי 3 קשרים עם בחורים...וכולם היו אהבה חד צדדית"

--"כלומר">> "אני אהבתי והוא לא היה מעוניין.."

"היו גם פעמיים מקרים הפוכים.. "

3 קשרים נסגרו עליה,
2 קשרים היא סגרה,
סה"כ 5 קשרים

אבל אם אתם אומרים..

לפי הבנתי.

פרח מפרטת כאן רק את 5 הקשרים הרציניים שהיו לה, כאשר מתוכם היא דחתה שלש פעמים, ופעמיים דחו אותה.

אין בדבריה התייחסות לקשרים אחרים שלא התפתחו לכדי רצינות.

לגופו של עניין.

הרצון שלנו להתחתן גורם לנו לראות ראיה סלקטיבית (איך בעברית?) את בן הזוג, אנחנו נוטים להתעלם מחסרונותיו ורואים רק את מעלותיו, וממילא מתלהבים ממנו בטרם עת(?). כנראה שכאשר חוסר התאמה ברור זה לא קורה, אבל יתכן והצד השני לא ראה כאן חוסר התאמה.

הפתרון: לתת למח לשלוט על הלב.

לא כ"כ משנה עם כמה ואיך,

לא תמיד זה הולך בקלות, מה שאת חווה,

זו לא איזו מציאות נדירה והזויה,

זה קורה, תמשיכי הלאה, באמונה ובביטחון!

בסוף זה יקרה, שנייכם תתלהבו עד הסוף.

אבל אני מציעה לך לא לפתח רגשות בדייט ראשון (אפילו לא בשני):

גם יחסוך את הכאב של ה"לא" שאולי יגיע מהבחור,

וגם יעזור לך לבחון בשכל עד כמה האדם מתאים לך (אחרי שהגעת למסקנה בשכל שהוא מתאים לך - אז תשחררי את הרגש ותפתחי אותו)

לא צריך להיות מלאכותיים,

תפעלי בדיוק לפי מה שאת מרגישה...

ללא חששות וללא סגירת רגשות "כי אולי"...

ומשמים יעזרו.

אבל בדייט הראשונים לתת משקל כבד יותר לשכל.

וכוונתי לא הייתה בעיקר כדי לא להיפגע מה"לא".

אם היא לא תסתנוור מהרגשות שלה, ותהיה קצת יותר שכלית בהתחלה - רק תרוויח!!! אז תוכל להיות בטוחה שהיא לא מסונוורת ממנו, ובאמת הם מתאימים...

בנוסף היא גם תרוויח את השלווה שאחרי ה"לא".

זוגות שהתחתנו ומאושרים מאוד,

ועד היום לא הכל "מסודר" בנייהם מבחינה שכלית,

כן, יש פערים שכליים!

אבל אם טוב ביחד, ואלו לא פערים גדולים מידי, מסתדרים!

אבל אם הכל מסודר שכלית, ופשו לא מתלהבים מהקשר- חבל"ז.

העניין הוא שהרבה פעמים קורה לי שאני אוהבת בחורים שלא מעוניינים בי!!

ומי שמעוניין בי הוא די מוזר... או לא שייך... 

איך משנים את זה??

גם לי זה קורה דיי הרבה...

יא מצחיקה אחת, זה קורה לכולם!

אחרת כבר היינו מתחתנים... לא??

אם  מי שהיינו רוצים היה רוצה אותנו- היינו מתחתנים,

ואם מי שרוצה אותנו לא היה מוזר בעינינו, והיינו רוצים אותו גם- היינו מתחתנים,

ככה זה!

בעז"ה, בקרוב, ה' ישלח לך את הקשר ההדדי והאמיתי!

זה פשוט אני מרגישה הרבה פעמים שאני רוצה יותר...

לא יודעת איך להסביר את זה בדיוק..

כאילו אני יוצאת עם הבחורים הלא נכונים...משהו בדרישות שלי לקוי...  

וכרגע אני לא יודעת מה לדרוש בדיוק.. כי עם עד עכשיו יצאתי עם מי שלא.. אז מי כן??

אני לא יודעת מה לבקש ומה לרצות! 

לא קשור דווקא לאלו שיצאת איתם ומה שהיה בינכם,

אלא שאת לא יודעת אם את מגדירה נכון מה את רוצה?

אם את רוצה , מוזמנת באישי בשמחה.

פרח יקרה

אל תהיי קשה עם עצמך, אני חושבת שהיכולת להתלהב מבן שיחך נובעת מתכונה של ראיית הטוב, אז אני מאחלת לך שהפגישות והאכזבות (בתקווה שיהיו כמה שפחות...) לא יקהו את התכונה הזאת ושתפני אותה לעצמך, לפחות באותה מידה.

אני יכולה לספר לך שבזמנו אצלי ה"מאזן" היה שונה ובמשך 3 שנים של פגישות הפעמים אאני "חתכתי" היו ספורות, ובד"כ אחרי פגישה או שתיים. וכ"ז ב"ה נישאתי,

ואני מודה לה' על כל אלו שלא החתנתי איתם, ובעיקר על זה שכן.

אז המון סבלנות, אמונה, תפילה ועין טובה

כל אחת יבוא יומה

ה' שולח את המתאים ..ובדרך צריך לעבור קטעים כמו שאת חווה.

אז התעודדי כי עוד מעט יבוא המיועד .

אני לא זוכרת מי אמר, אבל קראתי פעם משהו חכם : (ציטוט חופשי)

"למה תמיד מי שאת רוצה לא רוצה אותך? ודווקא מי שאת לא רוצה נדבק אלייך? כי לידו את הכי טבעית ולא מנסה להרשים" המסקנה,לדעתי,זה להשתדל תמיד, גם ליד מי שאנחנו הכי מתלהבים,להשאר אנחנו ,בטבעיות,בלי לנסות או ללחוץ יותר מדי שילך,יכול להיות שדווקא מתוך הנחת הזאת יצא משהו אחר,יראו אותך כמו שאת ויתלהבו. אני יכולה להגיד מהנסיון שלי שכשמישהו ממש מעוניין זה מלחיץ אותי וגורם לפעמים לא לרצות,אז גם אם את ממש מתלהבת ,בהתחלה להשתדל לא להחצין...

הבעיה שכן, קשה להסתיר התלהבות,

מפחדים "להפסיד"...

ואז מתחילים ללחוץ או לעלות דברים לפני זמנם...

נצטרך לחכות, ולהאמין לך...

הוא לא נראה לי אחד כזה.

אגב, אם זה חשוב לדעת, הוא בן 20.

אתה יכול לשאול בשבילו (טוב, כמובן יש השאלה של הכסף..)

שהוא עשה עליה, או שהוא עדיין שם ומתכנן לגור שם?

יודע עברית שוטף וצריך דוברת אנגלית (יכולה להיות גם ישראלית) ל-ד.: כסף זו הבעיה האחרונה שקיימת לו...וזה במילים ממש עדינות...

שאם אתה תברר בשבילו אצל שדכן/ית בלי להגיד לו מראש, אז לך זה עלול לעלות כסף...

אם כי ברור שאם זה יצליח ואח"כ תספר לו - ישלם ברצון..

הוא מחפש משהי כמוהו?? סגנון אנגלי?? 

או משהי עם סגנון שונה? אם כן מה זה אומר סגנון שונה??

אני חולה על הבנים האלה "שתהיה טובת לב חרוצה ושמחה.. מה זה אומר???? 

תתשאל מה הוא מחפש.. אח"כ אם אתה מכיר משהי כזאת את סבבה לא?? תעביר הלאה את מה שהוא דורש עד שנמצאה משהי כזאת..

תתחיל לשאול אנשים סביבך אם מכירים מישהי מתאימה..

אבל אתה חייב לדעת יותר פרטים על מה הוא מחפש..

אגב, משנה לו גיל? (יש לי אולי רעיון..)

נתתי אתהפרטים שלא תלוים באופי של הבחורה אלא ברקע (ידע באנגלית).

הוא טיפוס אנגלי מצד אחד ומצד שני הוא התאקלם מעולה בחברה הישראלית.

לגבי גיל-היא יכולה להיות גדולה ממנו (סוף סוף הוא בן 20) אבל לא יותר מדי.

לגבי אופי יותר מדויק-מישי שיכולה להכיל אותו אני משער...

בחור מיוחד במינו (באופי)-זקוק למישי מיוחדת במינה (באופי).

אגב, אמרתי כבר שהוא כישרון לא רגיל?

נוצה ברוח-תוכלי דברי איתי באישי?...

במה הוא מיוחד במינו?

אני יכולה לחשוב עכשיו על לפחות 5 אנשים מיוחדים במינם, שאצל כל אחד מהם זה בא לידי ביטוי באופן שונה לחלוטין..

ומה זה כשרון לא רגיל?

במוזיקה? בלימוד? ביחסי אנוש? בבישול? במה??

ולגבי האנגלית.. יש הרבה בנות שמסתדרות עם זה לא רע בכלל..

הרבה פעמים מחפשים מנטליות דומה.

שאלת אותו אם זה חשוב לו? כי מנטליות בריטית היא חתיכת מנטליות..

בכל מקרה, אם הכיוון הוא חוצניקית כמוהו, אפשר לפנות למדרשות שיש בהן תוכניות חו"ל (הרובע, מגדל עז, ברוריה וכו'..), ולברר.

יש לי הסתייגות גדולה ממנו-

אם זה לא היה רב ענק כמו הרב אליהו- האישה הזו היתה יכולה להיות בסכנת חיים גדולה

לא תמיד כשרב אומר "יהיה בסדר" באמת נהיה בסדר...

ככה שגם אם הסיפור מדהים- לא הייתי רצה ללמוד ממנו למעישה

מכירה מישהי שבגלל זה ילדה תינוק מת

וזה החשש כשמפרסמים דבר כזה..

מצד שני - זה יכול לחזק אנשים שיש תקוה גם במצבים לא פשוטים. שתפילה עוזרת וכו' (גם פניה לאנשים גדולים שיתפללו. הרי גם הרב אליהו זצ"ל לא עשה "הוקוס פוקוס"..).  זו הכוונה בהבאת הסיפור. מלבד עצמו לכשלעצמו..

אבל חשוב שהבהרת.. (זה לא שיש לך הסתייגות מהסיפור - אלא מתובנות לא נכונות בעקבותיו..)

[ורב רציני לא אומר כהדרכה מעשית "יהיה בסדר" - אם לא כעידוד בעלמא וברכה - על דבר שאינו בטוח שיהיה בסדר..]

מה-*במה שורה שלישית

לא נכנס לדיון ההלכתי כי יש דעות לפה ולפה.

אתה רוצה? ממש?

כי אם זה לא ממש, אז מה לחוץ לך? שב בישיבה ותלמד. תפתח את האישיות שלך. זה השלב בחיים שבו אתה צריך לעשות את זה, אחרי החתונה אין כ"כ זמן לזה, צריך לעבוד על זוגיות ולחשוב איך לגמור ת'חודש.

לדעתי, חוץ ממקרים מיוחדים אין עניין ולא טוב להתחתן מוקדם (כן, 19 זה מוקדם...), שב ולמד, תתחיל לחשוב על זה שוב באזור שיעור ד' (וגם אז לא בטוח...).

והכי חשוב, עשה לך רב- תדון איתו, הוא יודע איך מגדלים אנשים, זה המקצוע שלו. יש לך התלבטות- תשאל אותו אל תתבייש.

כתבתי 'עשה לך'- כי לא לכולם יש, ואולי אין רב שמכיר אותך, ואז זה תירוץ מצויין.

אלא, לך לרב, ספר לו על עצמך, וכך הוא יכיר אותך. ומאז אין לך כבר תירוץ...

חכה קצת..

אבל-איך ש'תה מרגיש..

עניתי לפני העריכה.

אתה מרגיש בדידות כלשהיא??

חסר בנשמה??

או שסתם הגעת לגיל שאתה חושב שצריך להתחיל?

נראה לי שאתה צריך לחשוב אם אתה עכשיו יכול לשאת באחריות לנהל בית על כל המשתמע מכך,

עוד שנה למשל לגדל אולי ילד??

זה יכול לקרות,כלומר אם אתה רוצה להיתחתן אתה צריך לחשוב גם על האופציה שזה יקרה מהר...

בכל אופן לי נראה שאפשר לחכות עוד קצת ואין מה להילחץ

שיהיה בהצלחה  

אני לא מרגיש בדידות אני כל הזמן עם הקב"ה ואיך לי עדיין מקצוע

אז לדעתכם צריך להתחתן אחרי שאני אלמד מקצוע?

אני הגעתי לגיל 19 אני חושב פשוט שזהו אני מבוגר ואני צריך להתחתן

שהתחתנו כשאין להם/ן מקצוע ביד, אבל אם אתה לא רוצה להיות תלוי רק בהורים שלך/ה מבחינה כלכלית כן חשוב שתהיה לך עבודה.

זה שאתה מרגיש בשל ומוכן להתחתן בגיל 19 אשריך.. כל אחד ומה שמתאים לו, זה שאנחנו מועדון רווקים/ות לא אומר שאתה צריך להצטרף אבל כמו שכבר אמרו פה כן חשוב שתפנה לרב/ מישהו שבאמת מכיר אותך ויכול להגיד לך אם זה מתאים שתתחיל לצאת עכשיו..

בכל אופן גיל 19 זה אחלה גיל, אין צורך להילחץ כבר מעכשיו . תהנה מהתקופה של הישיבה , גם היא חלק בלתי נפרד מכל ההכנות לחתונה , בנית הבית והאישיות שלך. בהצלחה

בסביבות הגיל הזה כל אחד עובר מין בישול קצר ב"סיר הלחץ להתחתן", אתה קצת צעיר עוד, ויש לך מה לעבור..מבלי כמובן לזלזל חלילה במה שאתה עכשיו- יש לך עוד לאן לגדול. וכדאי לעשות זאת בגילאים האלה בלי אישה ובית עדיין..

ב"הצלחה ו..לא להלחץ זה עושה קמטים..

אז התשובה- לא.

אם תצא וזה יילך טוב- סבבה.

התקבלתי לעבודה חדשה..

ובעז"ה 2 אחיינים חדשים בדרך

תודה רבה ש3 חברות שלי התארסו השבוע.

תודה רבה שיש לי החודש הזה 3 חתונות של חברות..

תודה רבה שהשבוע עבר בטוב...

שבוע טוב!!

נפגשתי עם חברות שמלא זמן לא ראיתי,

יש לי סיפוק ממה שעשיתי השבוע...

למדתי השבוע כמו שלא למדתי פולטק זמן..

והיה לי עבודות שכיסו על חודשיים יבשים.

לקום כל בוקר בזמן,ועם חיוך- לא ברור מאליו בכלל.

להגיע בשלום למחוזות חפצי ולהנות מהשגרה והכרוך בה- לא מובן מאליו בכלל.

להספיק את כל המטלות ללימודים- לא מובן מאליו בכלל.

להגיע שוב לשבת המלכה, עם הספר המדהים שמחכה לי יפה כל השבוע-

על כל אלה ועל עוד רבות טובות תודה לה' יתברך!

א. עניין שהלחיץ אותי מאוד, התברר יחסית לטובה! בעזרת השם...

ב. היינו שבת שלמה בישיבה... ומכאן מסתעפות כמה תודות לטאטע השולטטט המלךךךך

וכדלקמן:

    ב.1 שיחנשתי עם חבר יקר מאוד. הוא ממש האיר את עיניי בתחומים רבים שהיו לי

          בלתי ברורים. נדהמתי לגלות שלפעמים גם לבייניש צעיר משיעור א' יש חכמת

          חיים מדהימה ומרעננת.

    ב.2 היינו אצל מורנו ורבנו בביתו! זכינו לשמוע שיעור מרתק בתורתו של הרמח"ל.

          ובכלל, להתבשם ולהתפעם מאישיות ומקומה תורנית מופלגת.

    ב.3 איזה טוב ד', שהשבת היתה שמחת ברית מילה אצל משפחת מרן, ובשבת

         הבאה שמחת בר מצווה לנכד נינו של מרן הגרי"מ חרל"פ זצ"ל.

שבוע טוב!

אז ככה.....

עשיתי 3 מטלות מאוד חשובות ומטרידות והגשתי אותם!!!!!!!!!!!  |מבסוט|

בעז"ה שאזכה לעוד ימי השראה כאלו...

שבוע טוב ובשורות טובות!

שמזכה אותי להמשיך להגן על עמ"י בשמחה

שאני שמח במקום החדש שלי,ואני חושב שגם שמחים בי

שאני מצליח בין המשימות להכניס קצת לימוד תורה

ושבעקבות זה התפילות שלי מצליחות גם הם להתעלות ולהזכיר קצת את תקופת הישיבה..

שבוע טוב!

דברים טובים שקרו לי השבוע:

1. אמרו לי את האמת בפרצוף (אומנם זה כאב, ויקח לי זמן להפנים, אבל עמוק בפנים אני יודע שזה רק יועיל...)

2. הצלחתי (לפחות ליום אחד) לשבור מידה לא הכי טובה אצלי. נקווה שזה ימשיך.

לילה מעולה!

א. אני מצליחה להתגבר על משהו כבר כ"כ הרבה זמן ועל זה מגיעה לי טפיחה על השכם וגם תודה ענקית לה' שעוזר!!!

ב. קראתי ספר מדהים בשבת.

ג. לאחותי הקטנטנה היה יומולדת!!!

ד. למדתי קצת לבשל (חח שלא נדבר על זה ששרפתי את הסיר פעמיים עד שהצלחתי להכניס לבפנים משהו. מאיפה לי לדעת ששמן ומים קופצים שם ביחד?!)

משהו בעבודה נפתח.אני מקווה שזה לא זמני,שזה קבוע.ושעכשיו יהיה אפשר לנשום.

אני מגלה את עמ"י כל יום מחדש.נראה לי שזה טוב....

ולא נעצרתי הבוקר ביאחב"ל. על אף שרוב החברות שלי כן..

1היה שבת ממש כיפיית!

2הייתי בשיעור של הרבנית ימימה אחרי הרבה זמן של שמעתי שיעורים שלה...

ובכלל אין על ה'

ורחמיו על כל מעשיו

(מה אני עושה במחשב????? קישטה לי!!)

בעז"ה שלא תצטרך להתלבט וה' יתן דעת ויציל את היהודי הזה משבויו...

הלוואי שהיה צ'אנס. לא יודע כמה אתם מכירים, אבל אנשים חילוניים מלידה שמעולם לא נחשפו ליהדות, הערכים האלה פשוט לא קיימים אצלם...

אז אולי עוד היה סיכוי (טוב, למעשה אומרים שהרבי בחיים...)

מסופר על הרב קרליבך שערב לפני שבועות ישב עם הרבי ולמד איתו עד שעה יחסית מאוחרת, ואז נסע חחזרה לביתו ברכבת התחתית. שם פגש אדם שקורן מאושר. הוא התקרב אליו והתחיל לדבר איתו והתברר שהוא יהודי. שאל הרב קרליבך את אותו יהודי למה הוא שמח, ואותו יהודי השיב לו שמחר הוא מתחתן!!! דא עקא, שהכלה היא גויה...

הרב קרליבך לא איבד את העשתונות, ובצעד חכם "עבד" על היהודי ונתן לו להרגיש שהוא שמח יחד איתו, ואפילו הזמין אותו לרבי שלו (הרבי מליובוויץ...) לקבל "ברכה" לכבוד חתונתו...היהודי הסכים, אפילו בשעת לילה מאוחרת כזאת, ושניהם עלו על רכבת חזרה ל220. הרב קרליבך דפק בדלת של הרבי, ב2 בלילה בערך(!), וכשהרבי פתח לו (כשהיהודי במרחק מה...) אמר הרב קרליבך לרבי: "רבי, יש לי נשמה שצריכה שתתקן אותה לפני שבועות...". הרבי לא היסס והורה ליהודי להכנס, כשהרב קרליבך מחכה בחוץ, ובפנים קורה מה שקורה. ב7 בבוקר נפתחת הדלת שוב, כשהרבי והיהודי יוצאים, והיהודי שטוף דמעות. אומר הרבי לרב קרליבך:"כך אותו למקווה, ותיקח אותו תחת חסותך, עד שיחזור בתשובה שלמה. החתונה, אין צורך להגיד, לא התקיימה. 

אח...אם היו לנו נשמות כאלה כמו של הרבי והרב קרליבך היום...(ושלא תטעו, אני לא חסיד חב"ד, פשוט הרבי היה ענק בתורה וענק ברוח בלי קשר לאם אני כן או לא חסיד שלו...).

ובנוגע למקרה שלך - מצער, אבל באמת, לתקן כנראה שאין אפשרות שתתקן, וכמו שאמרת, גם לבוא אסור, ולא מתאים. אשריך שאתה עומד על עקרונותיך.

מצד שני, גם אחרי חתונה עם גוי אל לאותה משפחה להזניח את המתחתן. אני מכיר יחסית מקרוב מקרה דומה רק הפוך (היא יהודיה, הוא גוי). ובגלל שההורים שלה לא זנחו את הקשר איתה, לבסוף היא חזרה לחיק היהדות, כמובן שהתגרשה ממנו (אם אפשר לקרוא לזה גירושים...) וכיום נשואה לבעל צדיק. 

לכן, לא להסכים ולהוקיע את המעשה הנתעב, זה ברור, אך להזהר לא להוקיע באופן מוחלט וסופי גם את הבן אדם שמאחוריו, כי אחרת שרפתם לו את הגשר לגמרי... בעייתי...צריך ללכת כאן בין הטיפות.

לילה טוב ושבוע מוצלח לכולם!

ואם יש אפשרות לדאוג שתהיה חייב לא להגיע-מה טוב.

ותהיה בטוח שהקרובים האלה או: א. גם ככה פגועים מעצם החתונה ואז גם אם לא תגיע-יבינו.

                                           ב. לא מפריעה להם העובדה שזו התבוללות, ואז גם אם לא תגיע- לא יפריע להם.

ותמיד אפשר לתרץ..ולהתנצל.

לא פשוט, עצוב ומזעזע.

שתזכה לחתונות יהודיות מעתה!

מה הזעזוע?

לא סתם נאמר על מקרה כזה 'קנאים פוגעים בו' מה שלא נאמר על שבת.

זו אמירה של אני לא, אני לא בתוך העם הזה. אני מחוץ לכלל ישראל, אין ייחודיות לעם הזה.

מבחינתי מי שמחלל שבת- זה כמו אחד שעובר כל עבירה. האמירה שלה היא לא כ"כ חזקה.

כמה מהחילוניים שאתן מכירים יסכימו לעשות את זה? לא הרבה, בכלל.

מישהוי מחוץ לחברה. אולם מבחינה אמיתית אין הרבה משמעות למי שממילא לא שומר על התורה אם החליט מחמת הכרח מסויים לקחת דוקא גויה.  קנאים פוגעים בו זה אכן ביטוי חמור, אולם גם כרת וסקילה חמורים לא פחות.

שלא השתמשתם במילה "התבוללות". הרי זו המשמעות! זה לא קו אדום לדעתכם? ילדיו לא יהיו יהודים!

אולי לא מספיק מודגש...

הרבה הרבה יותר.

שהרי ברור שרוב אלו שמחללים שבת - לא נושאים גויות, אך כל מי שנושא גויה - הוא גם מחלל שבת.

רוב החתונות של נישואי תערובת לא מחזיקים שנתיים, מתוך מה שאני רואה לפחות בעבודה במשרד הפנים.

הבעיה תהיה רק עם יש ילד ואז הוא לא יוכל לראות אותו וזה יותר בעיה שזו יהודיה ואז יש איסור יציאה מאותה ארץ (יש לי בת דודה של אבי  שתקועה כך עד שילדה תגיע לגיל 18  התגרשו בגלל מכות)

אז כך שעדיף שיידע שהמשפחה המורחבת שלו אוהבת אותו כך שבשעת משבר ידע שיש לו לאן לחזור.

אני אישית לשמוח בטוח לא הייתי מראה שמחה, הייתי עושה משהו שאני יקבל ריתוק, וא היה מבין שזה לא בגללו. 

שלא תשתתף.

נורא ואיום.

ובגידה בעם ישראל (הילדים - כבר לא יהיו יהודים).

אבל זה לא אומר שצריך אח"כ להיות איתו אישית (לא בביתו), בניתוק יחסים - שמא עם הזמן עוד תצליח להשפיע עליו (הרי גויה באמת לא מתאימה ליהודי. אולי עוד יחזור מזה בתשובה עם הזמן).

רחמנא ליצלן.

אבל גם לא צריך בשביל זה תירוצים!

שידע שאתה לא בא, לא כי אתה רוצה אבל לא יכול, אלא כי הדבר החמור הזה א-ס-ו-ר!!!!

ושבעז"ה הוא יראה את האור וישוב לעם היהודי במהרה! (אי אפשר בלי האיחול הזה...)

בקבר האור החיים הקדוש

הרב בן טוב כך היה מציל הרבה יהודים

סגולה מעניינת.

אני דווקא הייתי מוכנה לנסות..:d

גם אני משתדל מאד שלא לפגוע בסובבים אותי ,ומוכן לשלם על זה לפעמים מחירים לא פשוטים.

עם זאת,יש מקים שבהם האמת חייבת להאמר.להגיע לכזה אירוע זה לתת לגיטימציה לתופעה שהיא אחד

האסונות הגדולים ביותר של העם היהודי,ולכן,עם כל הצער של הפגיעה בקרוב,לא צריך ללכת.

ואפילו פחות חמור

אל תלך לחתונה ואם הוא נפגע מכך תסביר לו שאין לו מונפול על השורש פ.ג.ע. ושאתה נפגע קשות מהעובדה שהוא מתבולל.

ואתה חושש לפגוע בהם?!

לא הלכתי.

עד כמה החתן קרוב אליי? תגידו לי אתם כמה קרוב זה אבא......

הלוואי שהיה "צ'אנס להציל אותו" כמו שנאמר פה.

אוף.

אל תתייאשי,

הקב"ה עוד יכול להציל אותו..

אולי ימאס לו ממנה (אחרי הכל -גויה..  אולי היא תגיד לו פעם שנמאס לה כבר מהיהודונים האלה - או משהו

בסיגנון...)

תודה על העידוד...

המלצה שלי- זה נושא כל כך עדין ומורכב...אולי כדאי לנסות להגיב בניסוח יותר רגיש בפעם הבאה....

תודה מראש.

אני ממש התכוונתי רק לעודד.

ומתוך הנחה שזה גורם לך סלידה וכאב אמיתי - כתבתי ברצינות, שיתכן שיימאס לו מהגויה באשר היא גויה. והאופציה הזו, שהיא תגיד משהו על "היהודים" בעידנא דריתחא, היתה מתוך אסוציאציה למעשה שקראתי.

ובנוגע להמלצתך שזה נושא עדין ומורכב - לא הייתי כותב אם לא שהייתי נוכח קרוב ל"זירת אירוע" של דבר כזה, ואני מכיר היטב את הענין.

גם העצה שכתבתי לעיל לגבי אי ניתוק קשר, היתה של ת"ח חשוב באותו מקרה, מהנימוק שמא יחזור בו בעתיד, שיהיה לו לאן לחזור..

ומכל מקום, מה נעשה? זה דבר שקורה בעולם, שאתה כותב בכוונה הכי טובה ודווקא במגמה לעודד ואצל השני סיגנון ה"עידוד" גופו נתפס כלא-רגיש דיו.  אז שוב- סליחה ומחילה. אני משתתף מאד בצערך. והתכוונתי כמובן בדיוק להיפך...

יש הרבה מקרים שמישהו מזמין ואי אפשר להגיע.

אם אתה לא רוצה אל תלך, באשר לך - אין כאן שום קושי.

באשר לו, כמו שרבים כתבו כאן, העניין חמור אבל לא קשור אליך

http://www.inn.co.il/Forum/Forum.aspx/t396483#4741150