פורום לקראת נישואין וזוגיות (עמוד 1533)

בתור בת של פולני גאה..

נצר למשפחת פולנים מלודז'

חבל שאין תרגום לפולנית הייתי מראה לסבתא שלי

יא' רזומייה

נצטרך לעזור לאחרים...

זה לא הולך להיגמר כל כך מהר...

ברור שלא צריך להסתובב עם כרטיסי ביקור

את מכירה מישהו שעושה את זה?

מאד מוסיף.

מה שצריך זה שבאמת כל אחד ידע מה היא השתדלות אמיתית...

אולי צריך שיעורים (אמיתיים!) בבית הספר בשביל זה

אני התכוונתי למשהו אחר - לא שיסבירו לילדים בבית ספר איזה סוג של השתדלות, אלא איך מגיעים למצב שמבינים מה היא השתדלות

קודם כל - ללמוד מטעויות של אחרים. להתבונן מהצד מה עובר עליהם.

דבר שני - לחשוב באמת טוב עם עצמך, או עם אחרים, מה אתה מצפה מעצמך,

מה אתה מחפש, וכן להשתדל לבדוק בכל קשר שאתה עובר - איך זה תרם לבירור

הזה, מה למדת על עצמך, או על זו שאתה מחפש. מה היא כן, ומה היא לא.

ההשתדלות היא, לבחון את כל זה מתוך שקט נפשי. להחליט איך מיישמים, ולהיות

מוכנים ליישם מעשית.

לגבי השתדלות בכלל - נראה לי שכדאי ללמוד את חובות הלבבות, שער הבטחון,

וכמדומה שפרק רביעי בפרט.

אהבתי את המשפט הראשון שלך

מה עם אפליקציה לאייפון?...

מקשר ישר לכרטיסישי בפורום לנ"ו... או להודעה הרלוונטית בשרשור למעלה

של הצאדיקה...

בטח התכוונת שמח...

היא גם לפני קשר וגם בתוך קשר. לבוא מכון לקשר, בנפש בריאה,  להתאפס על עצמי, לעבוד על בטחון עצמי, לדבר עם אנשים לדאוג שיציעו לך, להזכיר וכו'... אבל לא פחות גם במהלך קשר- להתבונן בדברים הטובים, לשקול היטב את העניינים, לא לחכות שהצד השני יתחיל לשחק אלא פשוט להיות מי שאתה בלי משחקי כבוד מיותרים.., לא לפסול בקלות, וכמובן- אם צריך אז גם לחתוך בזמן הנכון...

בהצלחה רבה לכולם בעזהי"ת!!

אהבתי

תמיד יהיה מה לעשות, מה לשפר, איך להתקדם.

השאלה היא אם מה שאנחנו כבר כן עושים,

אם זה מספק אותנו.

אם אנחנו חושבים שזה מה שיעזור לנו למצוא.

כרגע, אני לא יודעת לענות לעצמי על השאלה הזו

לא חייבים להיות סגורים ממש, מה שכן - כדאי שאשתך תדע פחות או יותר מה הראש שלך, לא? 

קווים כלליים כדאי שיהיו...

את הפרטי פרטים - לא חובה לברר לעצמך לפני הדייטים.

ב"הצלחה רבה!!!!

אל תדאג

יהיה טוב

ודווקא הדינמיות הנפשית של גיל 18+ היא זאת שמאפשרת חיבור בין בני זוג.

אני מאוד מאמין שבני זוג מתקדמים ביחד ו"נסגרים" על החיים ביחד,

אבל ברור שיש בסיס שצריך להעמיד בנפרד, יחידי.

מה הבסיס? כל אחד יגיד משהו אחר.

בעיני, שנות התיכון הם השנים העיקריות שאדם בונה את אישיותו, מידותיו והליכותיו,

וגם בשנים הבאות של צבא- ישיבה.

כל שהאדם גדל ועוברות השנים האלה, אח"כ קשה לעשות שינויים, כמו להכניס בן\בת זוג לתמונה

צריך בעיני להיזהר לא להיות סגור על עצמך יותר מדי, כדי לקבל שוני.

לא נכון להגזים ולהגיע אדם בשל מידי, וסגור מידי,

כי אז א"א כבר להכיל...

לא נכון להגזים ולהתחיל לצאת צעיר מידי ולא בשל,

כי אז דברים יכולים להשתנות באופן דרסטי...

וחוצמזה, גם לשיטתך- צדיקה הביאה את התסריט הכי "קיצוני" ש-נחש מה? גם אותו צריך לקחת בחשבון..

החיים מורכבים משלבים.

זה עלול להרתיע סתם.
אני לדוגמה לא מדמיין את עצמי עם ילדים. למה? כי עוד אין לי בת זוג,

כשתהיה, אני מאמין שאני יצליח לדמיין את זה.

צריך לרצות ילדים, או כמו שאלירז אמרה- "ילדים הם פירות של אהבה"

איך את רוצה לדבר על ילדים כשעוד אין פרטנרית?

אני אומר יותר מזה- תדמייני שיש לך 12 ילדים, פרנסה בדוחק, עבודה קשה וכאב ראש.

גם את זה אולי צריך לקחת בחשבון...

אם אדם יסתכל יותר מדי קדימה, הוא עלול לנטוש הכל. לאט לאט.

סתם בעזרת ה'!!!!

אני מסכים אם לביא בכללי,אבל ב"ה במקרא שלי אני ממש אחד כזה שלא רק רואה את הדברים היפים...

סידרת לו ל"ז קצת צפוף מדי את לא חושבת?

אתה יוצא עם מישהי שנשמעת לך מתאימה, ופתאום אתה מבין שקשה לך שהיא לא מספיק דוסית. אז בפעם הבאה אתה שואל: היא מספיק דוסית? ואז אומרים לך שכן ואתה מגלה ש-אופס, בחורה שלא מסתכלת על בחורים זה קצת יותר מידי בשבילך. אז אתה מבין מה פחות או יותר הכיוון מבחינה דתית.

ואז אתה מבין גם שבחורה שהיא קצת קומונרית באופי גם לא בדיוק הולמת את מידותיך, אבל גם ביישנית מפריעה לך.

אט אט, אתה מתמקד.

יכול להיות שמיד בהתחלה תמצא את שאהבה נפשך, אבל לרוב עצם הדייטים (ולאו דווקא העובדה שהגעת לגיל) הם אלו שמציבים מולך מראה ומבהירים לך מה אתה מחפש ולאן אתה חותר.

כמובן שאם אתה מתלבט עוד אם אתה דתי או לא- אולי כדאי להסגר על קווים כלליים קודם לכן, לדעת מה השאיפות שלך ואיזה בית פחות או יותר אתה רוצה.

צריך גם להזהר שלא לעצב את תפיסות עולמך ביחס למישהי שהכרת.

אבל מעבר לזה- כל אדם שאתה פוגש מציב מולך מראה ששואלת: איפה אני בתחום הזה, מה אני רוצה מעצמי בנקודה הזאת- וככה גם אתה נסגר על עצמך.

ותשאר קצת פתוח, החיים גמישים ואיך שלא יהיה אשתך לא תהיה זהה לך. זה דווקא טוב לא להיות נעול לכיוון אחד.

רק אני לא יודע אם ה' גם בעד.....חחחח

המסעדה בעפרה, בית קפה בעפרה ליד האולפנה.
צומת תפוח
בישיבת שילה בפנימיות הפנויות

יאצל חברים בבית

יש מי שמוסיף?

"אכסנאי שבא לעיר,

על עסקי אכילה ושתיה שואלין אותו?

או על עסקי אשתו שואלין אותו -

אשתך היא, אחותך היא!?"

(בבא קמא צב ע"ב)

אבל מסברה:

א. הוא לא נענש - הוא הוזהר.

ב. מה שכתוב שה' עצר בעד כל רחם לבית אבימלך על דבר שרי - לכאורה ניתן להבין שזה היה "עונש על תנאי" כלומר, אם לא יחזור בו, לא יוכלו להמשיך לתפקד (וכן בספורנו). וכשחזר - כיוון שכבר היה קלקול בטבעם, נצרכה תפילה.

ג. כמו כן, ניתן לומר - שעצם המציאות של שרה שם, אע"פ שלא בכוונה לחטוא, אינה מאפשרת המשך תקין של החיים שם. זה ענין "רוחני" כזה: ברגע שיש בבית הזה קלקול כזה של לקיחתה שלא כראוי, אין אפשרות הריון שם. והצורך בתפילה אח"כ - כנזכר לעיל.

ג. האור החיים הקדוש  אומר שהעקרות הזמנית שפקדה את כל בית אבימלך, היתה כדי שיהיה ברור שלא מאבימלך נתעברה שרה. לכן ברור שזה לקח קצת זמן - ורק אחרי תפילת אברהם חזרו לבריאותם. כמו כן אומר שזה היה כדי לפרסם כח תפילת אברהם אבינו.  ואולי ניתן לחבר את הדברים: כשתפילתו באה אחרי הפסקה ניכרת כזו, וגם היא מתפרסמת - מובן לכולם מה קרה פה (וגם ברש"י יש שהתפילה מראה שהיה ידוע לאברהם בוודאות בנבואה שלא נגע בה).

ובמחילה מכבוד תורתו- אבימלך הוא גוי. נראה לי

קצת מצחיק להגיד שדורשים ממנו לעמוד בקריטריונים של

תורה ביחס לאיסור רשת איש. יותר מסתבר לומר שזה לא חטא

ב-'תורה' אלא חטא ב-'דרך ארץ'' למשל כפי ש-ד. כתב או כפי שכתבתי למטה.

זה כמובן בלי קשר לביאור העניין של ספק ספיקא שהוא מעניין ויפה כשלעצמו

ואם כבר -

לגבי פרטי דינים של איסורי שבע מצוות בני נח - זאת לא שאלה הלכתית רלוונטית,

שנופלת תחת כללי ההלכה (כגון ספק ספיקא)? הרי יש לזה נפק"מ להלכה אצלנו

היהודים... של נפשות אפילו. באמת שואל...

ויש לזה תשובה- גויים לא חיייבים להיות בני נוח.

זאת אומרת-זה לא חיוב הלכתי עבור כל גוי.

אלא זה דבר רצוי-אנחנו אומרים לגוי-קודם תהיה בן נח ואחרי זה תבוא לדבר אתנו.

רבינו בחיי מבאר שלכן נצטוונו שיהיו בני נוח דווקא בא"י(כלומר תחת שלטוננו) אבל

לא נצטוונו לעשות ג'יהאד בני נוח. זאת אומרת לכפות על כל גויי העולם להיות בני נוח.-

בן נוח זה סטנדרט בסיסי שאנחנו מצפים מהם לעמוד בו כשהם חיים אתנו.

אבימלך לא חי תחת שלטונו של אברהם, זו גם הפעם הראשונה שהוא פוגש אותו

ואף אחד לא בא אליו בטענות שהוא לא בן נוח.

ובכל מקרה  אני חייב להודות שלא הבנתי איך מחלוקת הרשב"א ומהרי"א קשורה לפה?

הרי יש רק ספק אחד ביחס לאשת איש והיא אסורה בכל מקרה בין אם ביררת את צדדי הספק ובין אם לא ביררת.

מה גם שבמקרה זה  קשה לצפות מאבימלך לברר יותר אחרי שאברהם בעצמו אמר אחותי היא.

בקיצור-דיון מעניין ולא רלוונטי לנושא לענ"ד.

מוכח שזאת תביעה כלפי כל גוי...

הגם, שבפשטות מדובר באיסורים שאתה מצפה מכל אדם שיבין אותם

ושיעמוד בהם, באשר הוא אדם!

אכן, איננו ג'יהאדיסטים חלילה ביטוי מוצלח...

אם כי ברור שאינני דורש מכל גוי שילמד יו"ד עם ט"ז ופרמ"ג...

רק בא"י!! זאת בדיוק הנקודה.

אם אתם חיים תחת שלטוננו-תתנהגו כמו שאנחנו רוצים.

זה כמו שבאים לאורח ואומרים לו-אצלי בבית תתנהג לפי החוקים שלי.

אבימלך לא חי תחת שלטון אברהם-הוא גם מעולם לא ידע שיש חוקי בני נוח?

מה רוצים מהחיים שלו?

לכן בוודאי שמדובר בענייני דרך ארץ ותו לא.

מהלשון ברמב"ם (מלכים ומלחמות סוף פ"ח) משמע שיש מצווה לכוף כל באי

עולם. הואיל ובתי דינים שלנו בארץ ישראל, ממילא אוכפים שבע מצוות רק

בארץ, או בכל מקום בו אנו שולטים; אבל בני נח בעצמם מצווים להקים

בתי דין, ולשפוט ולדון על קיום שבע המצוות.

אגב, לגבי הנקודה עם אבימלך -

לא טענתי באמת שהוא חייב מדין שבע מצוות, אבל לגופו של עניין רק אעיר -

שהרמב"ם שם (סוף פ"ט) כותב שלכן נתחייבו עונש כל בני שכם, כי לא דנו את

שכם על גזלתו.

אשמח אם תעמידני על טעותי עם מקורות.

אשריך!!! כיף ללמוד תורה בפורום לנ"ו... 

רבינו בחיי. לגבי הרמב"ם אי צריך לבדוק-שאלה מעניינת

בוא נעשה את זה בשיחה אישית

הוא הוזהר בתור מנהיג הממלכה. דהיינו-נוצרה אצלו

נורמה לא מוסרית שבא קודם כל לרואים אישה יפה ומחליטים

להתחתן איתה ורק אחרי זה שואלים את מי שבא איתה אם היא של מישהו.

ממילא אברהם במצב כזה צריך להגיד שהיא אחותו.

והרגוני

מקום בלי יראת אלוקים מחוייב גם להיות מקום בלי מוסר, 

דבר שני אכן הוא רק הוזהר

טיעון נפוץ ולא ממש נכון לענ"ד וגם לדעת גדולים ממני(למשל המוסר הטבעי עליו מדבר הרב קוק לא מעט)

לגבי המקרה עצמו-פרשנות אפשרית אם כי לא מחוייבת.

באופן פשוט יראת אלוקים היא מוסר, הרי יש להניח שאנשי גרר היו עובדי אלילים כמו כולם באותה תקופה ולא לכך הכוונה. אלא יראת אלוקים=במובן של חוסר בערכים כלשהם אליהם האדם מחוייב-לאוו דווקא לא-ל ספציפי אותו הוא עובד.  זה קצת כמו הצו המוסרי שקאנט מדבר עליו להבדיל- כמובן. כלומר- אני ירא את השמיים-דהיינו את הערכים השמיימיים מבלי לירוא את הא-ל שמאחוריהם(כמובן שלתפיסה מוסרית כזו אין הרבה סיכוי לשרוד לאורך הזמן אבל אין זה אומר שהיא לא קיימת)

המוסר הטביעי הוא משופע ופועל לפי היראת שמיים אורות התשובה 

כמו אם תגע באש תכווה

וכמו "ביום אכלך ממנו מות תמות" (עפ"י ספר נפש החיים)

בעזהי"ת.

אתה לא מכיר אותה...

חבל סתם ליצור קשר וירטואלי טרם זמנו.

אם היא חברה שלה (של המדוייטת) והיא שאלה אם התקשרת..

אולי המדוייטת כבר סיפרה לחברה שלה ושאלה למה אתה לא מתקשר (אמרת שהיא צעירה לא?!)...

אני חושבת שזה לא שייך להתקשר..

לא קריטי בכלל. לא צריך לצעוק..

לה הודעה של 'שבת שלום' ביום שישי וככה תצא ידע חובה ע"פ כל הדעות. (למרות שאם זה דייט ראשון שלה היא יכולה להיות אכולת סרטים כל השבת ). בהצלחה

ולא נראה לי שזה מזיק, לשלוח שבת שלום.

אני במצבים כאלה עושה מאמצים מאוד גדולים כולל שעות הזויות ורעיונות יצירתיים אחרים כדי להפגש גג תוך יומיים שלושה מהרגע שדיברנו בטלפון.

ואם אני יודעת שלא אוכל להפגש השבוע, בעיני נכון יותר לומר שיתקשר רק בשבוע הבא. (ומצידך- לבקש שתדברו רק בשבוע הבא כי השבוע אתה עמוס במיוחד)

אם אתה דוס ממש וגם הגברת- לא רואה מקום לשיחת טלפון על אה ועל דה בטרם הייתה פגישה ראשונה.

זה סתם יוצר מחשבות וריגושים לא מהותיים, ללא בסיס, ללא כלים.

כדאי להשתדל לא להגיע למצב כזה של מרחק בין פגישה לפגישה, אלא אם כן ממש אין ברירה.

אך אם אתם בחברה קצת יותר "פתוחה", כזאתי שיש בה מושגים של ידידים וידידות, חברה מעורבת וכד'-

מן הסתם הבחורה יושבת בצד השני ומחכה לאיזה אות חיים ממך, התעניינות מסויימת...

ואם כך הדבר, אולי בגלל ציפיותיה (לא כי אני דוגלת בשיטה) יש מקום לשיחת טלפון/SMS.

תנסה לחשוב אם החברה השדכנית הופתעה מכך בגלל שלה ברור שצריך להיות קשר טלפוני כזה לפני פגישה,

או שאולי מכירה טוב מאוד את חברתה, יודעת שהיא מצפה למשהו וזה היה בחינת רמז עבורך..

בהצלחה. התחלה טובה.

כמה צריך לדבר בין דייט ראשון לשני??

יש עניין לדבר כול יום..(כי זה רק דייט ראשון..)

או שיש עניין שכול אחד יחשוב עם עצמו...

לא נראה לי שהיא אמרה לה שלא התקשרתי, 

אבל מי יודע, אתן עם מיוחד 

אני לא יודע מהו העולם הרוחני שלה, אני יודע שמבחינתי זה לא "ביג דיל" לדבר עם מישהי, משמע הייתי בתקופות של ידידות וכו'

היא יכולה להפגע מזה שלא התקשרתי? (או לקחת את זה בצורה קשה)

וSMS של שב"ש זה לא יבש מדי?!

וזו לא הייתה הערה צינית!

סמס של שבת שלום, אם הוא חמוד ומאחל -ולא נראה כך :"שבת שלום."- הוא בהחלט לא מייבש..

ואתה יכול לשאול אותה בדייט-

אם הפריע לה שלא התקשרת כי הבנת ממישהו שאולי היה מצב שהיא תהיה מעוניינת..

אם היא תגיד שנפגעה - בקלות - פשוט "מצטער".

אני חושבת שהיא תתן לך נקודות על הרגישות ועל המחשבה עליה.

המון הצלחה!

ושתזכה לא להכיר שום בחורה נוספת מלבדה.

הזה.

אסאמאס שב"ש או סתם טלפון במוצא"ש זה רעיון נחמד.

תתקשר, תדברו כמה מילים, זה לא יכול להזיק בשום דבר ועניין ורק יכול להראות שאתה מנומס, מתחשב ומתייחס ברצינות לכל העניין.

ומה עניין "תדמית" לכל זאת? הרי זה לא אמור להתפרסם או להיות לנחלת הכלל, זה רק בינך לבין הנערה.

אם הייתם קובעים לפני, כל ההתלבטות הייתה נחסכת.

תעשה מה שאתה חושב ומרגיש שנכון לעשות.

תזרמו אנשים!

קצת זרימה לא תזיק...

שלח sms ביום שישי-שבת שלום

כך היא תדע שלא שכחת, אפילו תראה שאתה מצפה לפגישה

אך אין כאן שום דבר מעבר לכך

אם סיכמתם "להתראות ביום חמישי הבא"

אתה לא חייב להתקשר, תדברו כבר ביום שלישי בלילה או רביעי בערב, 

תשמע שלא השתבשו התוכניות, תקבעו בדיוק איפה ומתי.

אם דוקא אתה רוצה להתחיל קצת משהו טלפוני (ויש אנשים שזה טוב להם)

מותר להתקשר

אין חוקים, צריך להיות עם טאקט, זה "הכל"

בהצלחה רבה רבה!!

גם אנוכי הקטנה מצטרפת לעמדת ה-SMS לפני שבת.

לא חושבת שיש מה לדבר יותר מזה.. אולי (אולי!) ערב לפני הדייט עצמו.

ב"ה

קבעת דייט בפהרשל של יותר משבוע בטח שאתה אמור להתקשר אחרת הבחורה בלחץ אטומי חשוב לה שתתקשר חוץ מזה צריך להיות לך אינטרס שזה יצליח ולבדוק אם זה מתאים וכו' אז תתקשר ותשאל לשלומה וכו'! תאמת זה תלוי בבחורה וברמה דוסיות שלה אם היא חילוניה דתייה דתייה לייט דויסת או דוסית חשוכה אפלה זה גם משפיע! 

(מטורפי- אהבתי "דוסית חשוכה אפילה")

זה פשוט קשור לזרימה,

בא לך- תתקשר זה בטח ישמח אותה לראות שאכפת לך מזה., לא- אז לא.

סכ"ה זה לפני פעם ראשונה, אתה לא חייב כלום.

ולדעתי, כמו רבים פה, הודעת שב"ש תהיה טובה בכל מקרה.

זה שהם בקושי שאלו שאלות- לא אומר כלום.

יכול להיות שהם מאוד רציניים,

פשוט לא כולם חושבים שצריך לשאול המון,

לפעמים, זה גם עניין של גישה.

אגב-שכחתי להרשם בזמן אז לא נתנו לי להיכנססס...

גם לי משעמם..

במיוחד כי עדיין בשירות ועוד לא יצאתי..

בעעע...

ולא עברה סופית לפצל"ש או למה שזה לא יהיה..

זה החיים שלך ולא של אף אחד אחר. את צריכה לקבל החלטות בנחת ולא בגלל שהחברה אומרת כך או אחרת.

תפרטי מה בעינייך הוא בסיס לנישואים, ואולי נבין יותר.
אין ממוצע- כל אחד בעיתו ובזמנו.

כשתרצי- תתחילי.

אין בזה חוקים של גילאים, ובטח לא בטווח של19...

בהצלחה!

מנסיון שלי...

היו שואלים אותי לפני שנתיים שנה חצי שנה אפילו חודשיים אם אני מוכנה בכלל לחשוב על זה התשובה היתה לא! 

בלי לחץ!! כל אחת בזמן שלה!!

אף אחד לא מתחתן כי אמרו לו  (ניראה לי ככה לפחות..=)

כסף, עבודה או לפחות תחילת לימודים..

דברים בסיסיים בשביל להתחיל חיים.

נכון ש19 זה מוגזם, אבל בכ''ז יש גיל ממוצע אני יכולה גם לא להרגיש מוכנה ב40..

לדעת את השאיפות שלך,הרצונות שלך.ההשקפות שלך וכו'..

ולא הכסף או העבודה כי לא זה מה שיקבע לך לחתונה..

אפשר להסתדר.כמו שההורים שלנו התחתנו בלי אגורה..וה' עזר ועוזר..

זוהי דעתי..

והרגשתך הפנימית.

ו

זה מה שהבנתי בתחילה מהודעתך הראשונה.

אם כי כמובן גם טוב לדאוג לבסיס "ממשי" להקמת משפחה.

אבל כעת קראתי את הודעתך, וראיתי שכיוונתי לאותו דבר בערך.

"סיפורים נפלאים" תמיד טוב לשמוע. למי שאוהב סיפורים כמובן.

אם עוד שנה עדיין תהיה לך השאלה הזאת - תשאלי שוב..

תכננתי לכתוב, משום מה ברח לי..

אני שנתיים מעלייך ולא מרגישה כרגע שום צורך או מוכנות להתחתן.

ולמרות שכל החברות שלי נשואות אני לא בלחץ. 

לי לא מתאים כרגע. יש לי סדר עדיפויות שונה לחיים.

אבל מה שכן, אם "במקרה" כן תכירי מישהו שתחשבי שיש סיכוי- אל תמנעי את הקשר.

בעצם כמעט עם כולם...

זה זמן גבולי כזה אז אם אין לך צורך לדחוף ולקדם אז אל תדחפי

מצד שני אל תמנעי .  אם מגיעה הצעה  מיוחדת אז אל תשללי. 

בהצלחה!

ובטח שלא אמר שזה טוב לך...

ב"ה

את לא באחור ואת לא אמורה בכלל להיות בלחץ , יוצאיםצ ממתי שמרגישים מוכנים נפשית!

אני התחלתי לצאת ב17.. אז מה?!

כל אחד ומה שמתאים לו.

וואוו...איזה להקה

יש להם גם סיפור טוב וגם שירים מעולים...

הדיסק מומלץ ביותר!!!

אשמח לשמוע!

אבי נסע לספרד לחפש את עצמו וניגן ברחוב בגיטרה כדי שאנשים יזרקו לו מטבעות. יום אחד נגמר לו מה לנגן והוא התחיל לנגן את 'שלום עליכם'. אחד מהאנשים ברחוב שם לו מטבע ולא המשיך ללכת. אבי שאל אותו בספרדית אם הוא מכיר את הניגון והוא ענה שכן. הם הבינו ששניהם מישראל, והם בילו את החודש הבא ביחד. כשחזרו לארץ נפרדו דרכיהם, אולם לאחר חודשיים שוב הם נפגשו במקרה בשכונת מוסררה בירושלים, עם סאז וגיטרה, ועם עוד מישהי שניגנה באקורדיון. אליאב אמר - 'בוא נקים להקה'. אבי צחק עליו, אבל מאז הם ביחד. והזאת עם האקורדיון? היום היא אשתו של אבי.. 

חחח!!! יואו... פדיחו

פדיחות אש! מה, פדיחה זה לא מילה.... 

מה, הוא נורמאלי?! טיפת דיסקרטיות!

נראה לי היא לא רצתה לבאס אותו לפני כולם אז היא הסכימה....

חחחחחחחחח

ותכל'ס היו הצעות הרבה יותר מביכות מזאת...

או במילים אחרות- אמריקאים...

[תרגעו, זה בצחוק גמור, וחסר לכם אם אתם פותחים פה דיון אידיוטי על זה!!!]

[עכשיו דווקא תפתחו... ]

"מעריצה של אבא" - נוכח העובדה שאת מכירה אותי על אמת, אשמח אם תדאגי לכך

זה ממש חמוד בתור לשמוע שעשו את זה למישהי אחרת

הייתי נדבקת לחלון של האוטובוס וצועקת "הצילוווווווו"

לא אוהבת כאלה דברים!!

זה בהחלט אמריקאי!!!!!!

מה קרה אי אפשר להציע בשקט??

אבל זה בהחלט מצחיק כשזה קורה לאנשים אחרים!!

אז זה הישג ענק! בדרך למטרה המיוחלת... 

זה דבר חשוב ועצום, אבל צריך לשים לב שיש נושאים שלא שייך לדבר עליהם לפני החתונה, גם אם הקשר ב"ה פתוח לגמרי, ובאמת מרגישים נוח לדבר על כל דבר.

ואני הבנאדם האחרון שיגיד משהו כנגד דיבורים...

פתיחות חייבת להיות,היא חיונית שכן אנו בונים קשר. רק צריך להיזהר לפני הנישואין עם הפתיחות הזו על כל רמותיה. לכל דבר יש את זמנו ומקומו, אמנם עומדים להתחתן- אבל אפשר "לדחות" או להמעיט בדברים מסויימים שבאמת אין שייך להם עד אחרי החתונה.

זה נצרך ממש,כמעט מחייב המציאות...

(והכל תלוי,כמובן....)

פתיחות זה טוב, אבל בצורה חביבה וראויה, כבין שני אנשים שהם עדיין לא "אחד" - אינם נשואים... הם שני אנשים - איש ואשה, ומבחינה הלכתית, וגם מציאותית, הם עדיין אנשים "זרים", לא מאותה משפחה, על אף שבוחנים במציאות את אפשרות התקרבותם ההדדית.

לכן, ברור שמ"רמה" מסוימת ואילך - לא נאה לדבר בין בחור לבחורה על נושאים ששייכים רק לנשואים.  כמובן, צריך הבחנה וקשה להסביר בדיוק, צריך "חוש".

גם אומר לך, שלפעמים בחורה רוצה - מאד בתום לב - לדבר על דברים מסויימים, ואצלה זה נקי ו"טבעי" לגמרי, אבל אצל הבחור - זה נתפס אחרת; הוא אפילו עלול להתרשם: מה, אין לה שום צניעות? אין לה כל בושה? על אף שבכלל, לא התכוונה...

לכן כדאי, אוירה נעימה, גלויה, ו..צנועה. זה הכי טבעי ואמיתי. ו.. תשאירי משהו לאחרי החתונה - ורק עם האדם שאיתו תתחתני.

מעבר למילים ולכתיבה הקלה. נניח ועומדת סיטואציה אמיתית מאחורי השרשור, תנסי להיכנס לנעליים של המצב. זה לא פשוט בכלל לחזור אחורה משלבים מתקדים. אם זה "חטא" ו"נפילה" ברור שצריך לעצור את הדברים. אבל זה לא המצב המדובר!
איפשהו זה כמו להגיד מילות חיבה ואז פתאום להחליט שזה לא טוב. תנסי להפסיק.

לא נעלה למעלה כי אין לנו כח? כי אנחנו מפחדים שיהיה קשה?

מדובר בקשר שנייה לפני נישואין, אסור להקל ראש, לא כדאי להקל!

אם יש כזו פתיחות- מעולה, אפשר לדבר על כך ולהחליט ביחד להפסיק.. בואו ננצל את הפתיחות לכדי התפתחות..

קשה אבל כדאי. ב"הצלחה אחותי

מילות חיבה זה דבר מסובך 

אבל קודם כל, שאלת בתחילה מה ראוי. לכתחילה. לכתחילה צריך להשתדל לא לעבור תחום מסוים.

ולגבי מה שאת שואלת עכשיו, אני מאד מציע להשתדל כן לעצור, בנחת, לעבור פשוט לנושאים אחרים. שווה את המאמץ. זה לא בריא, לא כדאי. זה עלול להיות לזרא - עוד לפני שמתחתנים. צריך לתת כיוון ליחס, ולשמור על איפוק. כמובן, לא מתוך יצירת תחושת ניכור וזרות. בעדינות.

וגם מילות חיבה - צריך להתמתן בהדרגה, בלי לקלקל יחס. ביטויים צריכים לבטא פְנים. ויש דברים שמבטאים מצב של נישואין, וכדאי לא "לבזבז" אותם לפני כן. שהתחמושת לא תתבזבז עוד לפני הענין.. אפילו שלעיתים הכמיהה דוחפת לזה.  צריך "חוש" איזון..

בת זוג רצינית היא אחת שאפשר לדבר איתה על הכל.

ברור שיש דברים שצריך לשמור להמשך- אבל בעיני, כשיודעים שמתחתנים\ כבר מאורסים,
צריך לדבר על הכל. כן על הכל. תיאום ציפיות.

בעיני מאוד חשוב שדברים יהיו ברורים, במיוחד בדברים שהצניעות יפה להם,

וצריך לדבר עליהם לפני החתונה.

שכל זוג יעשה מה שטוב לו.

ופתיחות בעייני היא מצויינת ומתכון טוב לחיים בכלל.

רק קחו בחשבון- תבדקו גם שהצד השני מרגיש בנוח, כי אחרת זה יכול ממש ממש ממש ממש (!!!) להביך.

ובנים- בנות זה עם רגיש.

לא, לא צריך ללכת על קצה האצבעות, אבל אתה ממש לא מדבר איתה כמו שאתה מדבר עם חבר בטח בנושאים שהצנעה יפה להם.