ובדיוק- תלוי תלוי תלוי מה זה ה"משהו העקרוני" הזה. שכן אם זה מענייני חיצוניות- זה מעליב ותו לא. ואם לא- לרוב עדיף לשתף, חוסך הרבה דמיונות מהצד השני..

הדברים האלה בד"כ מעלים את רמת הקשר... וחייבים פתיחות בקשרים.. נו טוב.. לא חייבים על הפעם הראשונה לחשוף את כל הסודות ואולי עדיף שלא.. אבל בלי פתיחות אין על מה לדבר... זו דעתי..

בהצלחה לכולם!! בעזהי"ת!! ושבוע שמח!!!

בעקרון - לדעתי לרוב זה מתאים רק לשלבים מתקדמים בקשר...

ובאמת גם תלוי על מה.

עוד לא יצא לי להיות נוכחת בשיחה כזו, אבל לדעתי זה יכול באמת להועיל. יכול להיות שצד אחד בכלל לא תפס נכון את הצד השני ואז הצד השני יסביר לו, ויכול להיות שהצד השני יאמר לו "תשמע, זה באמת ככה. אם זה מהותי לך אז אולי אנחנו לא מתאימים..."

ומשהו שקרה לי בהקשר זה אבל "בקטן".

בד"כ אני לא הולכת לפגישות עם סנדלי שורש. (פעם הייתי עושה את זה.. אבל ממש מזמן )

בכל זאת קרה לי (יותר מפעם אחת) להגיע בטעות בסנדלי שורש לפגישה...

בחור אחד שזה קרה לו - התעלם

בחור אחר פשוט שאל... לא זוכרת בדיוק מה היתה השאלה (אולי משהו כמו "את תמיד הולכת עם שורש?) אבל הוא שאל.

ואז הוא זכה לתשובה "בד"כ אני לא הולכת עם שורש, חוץ מבבית או לקפוץ למכולת וכו', נניח לעבודה לא" (ולפגישות כמובן, אבל די התחמקתי מהמילה הזו... )

לפגישה הבאה בדקתי היטב מה אני נועלת..

אם יש משהו שמפריע לך אבל ניתן לשינוי-

סגנון לבוש והופעה, דעה לגבי עניין מסויים, ושאר דברים שנרכשים עם החיים ולא מולדים:

רצוי וכדאי לדבר עליהם ממקום בונה ושמוכן להתמודד עם תהליך משותף. בכל שלב של הקשר.

אם יש משהו שמפריע לך אבל לא ניתן לשינוי-

מראה חיצוני (שניתן היום גם לשינוי..), בעיות משפחתיות, עניין בריאותי וכד', אז לדעתי לא שייך לפתוח ולשתף בתחילת קשר- תתן זמן של בדיקה, אתה מול עצמך, ואם אתה מוכן לקבל אותה בשלימות למרות הכל אז -סבבה ותספר לה אחרי האירוסין שהתבלטת ואתה מאושר שזה לא בילבל אותך!

אבל אם הזמן עובר ואין שמחה ושלמות בנתונים ואתה בוחר לסיים-

אז מתוך ההכרות איתה והרגישות שלך- תבחין אם נכון להגיד את כל האמת או רק את חלקה,

כדי שזה חלילה לא ייפגע בה או יחליש אותה בהמשך.

מחשבות בהירות והחלטות נכונות- מתוך העמדת המהותי מול עיניך בכל עת, בלי חיצוניות כלל. תצליח.

חד וחלק

מאחר ולא שיתפו אותי בשתי מערכות יחסים המשמעותיות שהיו לי לאחרונה

וכתוצאה מכך מאוד נפגעתי

אני מוכן לספוג דברים שיאמרו גם בלי טאקט (ממילא טאקט זה מצרך נדיר - במיוחד אצל ילידי הארץ - בלי להעליב)

העיקר שישתפו אותי

בסופו של דבר תמיד שיתפתי וזהו.

אני לא כ"כ מסוגל להחזיק דברים בבטן...

לטוב ולרע,

זה היה נכון?

אין לי מושג.

אומנם לא בפגישה הראשונה אבל כשזה נהיה טיפה רציני דבר\י איתו\ה על זה, זכותה לדעת. ובאמת יכול להיות שהדבר שהפריע לך הוא דבר שהיא לא שמה לב או דבר שולי בעיניה והיא תשנה אם זה מפריע לך.

אני עדיין עצובה על זה שהבחור הקודם שלי לא אמר לי על משהו שמאוד הפריע לו ואז חתך ואני חשבתי שאנחנו כאלה מתאימים..אם הוא היה מדבר איתי על זה יכול להיות שהיה אפשר לשנות.

דברים שניתנים לשינוי- לברר קודם לעצמי ואז לראות אם זה עדיין משמעותי. ואז לשתף.

דברים שלא ניתנים לשינוי- לשתף כדי לברר. אין דבר יותר גרוע מחוסר הבנה. כשהשאלה והבירור באים ממקום אמיתי ולא סתם תלונות, הצד השני מרגיש את זה ויודע שמה שבא ממקום אמיתי יגיע למקום אמיתי וטוב.

סיפור אישי- פעם התלבטתי עם בחור על כמה דברים מהותיים באישיות שלו, ולשנינו הייתה באמת שיחה קשה. בסופו של דבר בבוקר הוא טען ששיחות כאלה רק בונות את הקשר.

אני לא מתחרטת שעשיתי את מה שעשיתי, או שאמרתי את מה שאמרתי. בקשר אמיתי אין שקרים, לא משנה כמה האמת כואבת, כל עוד זה נועד לבנות ולהתקדם (אחרת, מה הטעם?).

ואם תשאל 'מה אם הקשר עוד לא רציני?'

אבל  זו השאיפה, לא? לדעתי זה מקדם את זה יותר מהר ואמיתי.

וכבר נאמר פה- בבקשה! תשתדלו שיהיה עם כמה שיותר טאקט! לטובת כולם....

לא משנה כמה קצר היה הקשר תמיד הייתי אמתית עם מי שמולי...

מצד שני יש המון דברים אני מצטערת שאמרתי לצד השני.. 

אם זה דבר מהותי כמו "כעסן", "קמצן" , גאוותן" (מדבור בלשון זכר אבל זה מכוון גם לנקבה..) אז באמת שאין מה לומר ואין על מה לדבר על זה....

זה פשוט לחתוך וזהו.. מה תגיד לו/לה??  זה רק יפגע וזה לא באמת יוביל לשום מקום!!

אבל אם זה לא משהו מאוד מאוד מהותי בו/בה אז צריך לפתוח ולדבר! 

יש לי רק משהו לבנים! לפעמים זה קורה לכם (לא תמיד) שאתם כבר אחרי 2-4 דייטים כבר חושבים שזה זה... איתה אתם מתחתנים תעשו טובה לאנושות ואל תלחיצו!! לנשים בדרך כלל יותר קשה להחליט ולא אנחנו לא צריכים שתחליטו בשבילנו או שתלחיצו אותנו בזה שתגידו לנו שאנחנו מיוחדות! 

בדרך כלל צריכות את המרחב שלנו להחליט ושתבינו אותנו שזה לא פשוט לנו זה הכול!! פשוט תקשיבו לנו! 

פשוט אל תתפסו לנו את היד ותתחילו לרוץ, בדרך כלל זה לא עובד!!!!

אז ככה-

הייתי שבוע שלם בצפת עיה''ק

אולי מצאתי מדרשה שאני אוהבת (בשילוב הלימודים  והשירות..)

אולי מחר אני הולכת לעשות קניות לחורף

ו...

בעז''ה שיהיה לכולנו רק שבוע טוב ובשורות טוובות!!

בעזהי"ת.

הולך להיות שבוע קשה. מאוד.

תתפללו.

בעזהי"ת.

מסתבר שרוב האנשים יודעים יותר ללכת מכות מאשר תורה...

בעזהי"ת.

זה להיות דוס

יש לי רגילה השבוע...אי אפשר לבקש יותר מזה...

בס"ד

1.  התחלתי שנה ג' ב"ה

2. הגשתי עבודה לפני הדקה ה-99 (זה נדיר אצלי..)

השבוע הזה בכללי היה ממש מעולה וזה משמח

1) על שיש לי אמא כזאת מתוקה, שקנתה לי הרבה בגדים יפים לחורף! (המצפון שלי דגדג לי, אבל הרגעתי אותו שקנינו באאוטלט אור יהודה, כך שיצאנו בזול הפעם!)

2) על שהשבת עברה בנעימים ובטוב. עם גשמי ברכה לרוב.

3) על הכוחות והסבלנות שה' נותן לי יחד עם הקשיים...

ואכן, שבוע קשה לפנינו. בעז"ה יהיה טוב!

שבוע טוב ורגוע לכולם! רק בשורות טובות!

א. התחיל זמן חורף על רגל ימין.

ב. הרש החליט שהוא מתגייס.הבלתי יאומן קרה.זה טוב לראות שבסוף כולם מתגייסים..

*ב"ה השבוע כמעט לא הייתי בפורום-כי הייתי עסוק בדברים יותר חיוביים...

*טיול יומיים בא"י שאוורר לי את הנפש לגמרי

*כי אוטוטו השכונה נסגרת וחוזרים בעז"ה ל17-4...כמו שצריך!

*עוד חבר טוב התארס...

* התחלתי ללמוד סוף סוף, ונהנית מכל רגע, ברוך ה'!!

* הייתה אחלה שבת!! מעל לציפיות, ב"ה..

* בע"ה, שנתבשר רק בשורות טובות וכל ההתחלות יובילו לדברים טובים, בע"ה.

א. הייתי חולה ביום רביעי בלילה והרבה אנשים טובים עזרו לי ודאגו לי.

ב. מחר אני הולך לעשות משהו חשוב שדחיתי הרבה זמן

סוף סוף הצלחנו להעביר החלטה חשובה ומשמעותית ביותר לתנועת אריאל!!!!

מה עדיף, אשה זוהרת שרק מחכה להוריד את האיפור, הבגדים היפהפיים ושאר הטיפ-טופ ומרוטת עצבים(כי היא רק מחכה לרגע הזה שהיא תוכל להוריד הכל),

או-

אשה יפה וחמודה, לבושה סמרטוטים משעשעים וקלילים, ומשוחררת, פתוחה, שמחה, וכו'?

אם היית שואלת אותי, הייתי בוחר באופציה השניה.

מסכים לחלוטין עם ניסוי.

אי אפשר כל יום כל החיים להיות ענוב ומחוייט בשביל בן / בת הזוג. סה"כ חיים כל הזמן באותו בית ורואים אחד את השני גם עם פיג'מה.

מה שכן, אפשר ורצוי להקדיש מידי פעם ערב לצורך חיזוק הזוגיות ואפילו אם לא יוצאים החוצה לאיזו מסעדה אפשר לעשות בבית איזו ארוחה יותר מושקעת מהרגיל ואז כן להתלבש יפה לכבוד המאורע.

אל תהיו קיצוניים,

ברור שלא התכוונתי כל היום להיות מנוצנצים, מעונבים ומעוצבים.

ואם האשה מרגישה חנוקה, שתשתחרר, עדיף.

קחו את הרעיון והמסר שאני מנסה להעביר:

אל לנו, לנשים, להתיפיף בשביל העולם, ולהראות מוזנחות ולא מטופחות בעיניי בעלינו (לעתיד  )

בעיניי זה עוול, לבזבז את היופי שלי לאחרים, ולא לתת אותו לבעלי.

שוב, כמובן,

אני בטוחה שהבעל יבין ויוותר ,לפי דעתו ,לאשתו ויתן לה בלב שלם להסתובב בנחיות בבית. שידונו על זה בינהם.

ומצידה היא- שתחשוב כמה עונג היא גורמת לו שכך שהיא בכ"ז משתדלת ומשקיעה בהופעה מושקעת... פעם ב...

"ספר הסימוכין" (החזקים)...

אשריך.

[בלי להיכנס לפרטים: עם איפור, בלי איפור וכו'...]

כמובן, צריך שלא תהיה לאשה הרגשה מעיקה מכך, אלא מרצון. מי שגישתה כשלך - ממילא תרצה כך.

וגם התחשבות במציאות: כשנותנים לילדים לחם עם שוקולד - לא חייבים באותו רגע ללכת עם בגדים חגיגיים, כמובן..

ואכן - גם בחוץ לא צריך ללכת ב"זריקות", אבל לדעתי את צודקת: העיקר פנימה.

וגם חז"ל השתדלו מאוד בענין זה "שלא תתגנה אשה על בעלה", ואדרבה.

וכן היה חכם המוסר, ר' אליהו לופיאן, מדריך את כלותיו - להתקשט לבעליהן.

אגב-תוכיח

בלי קשר לאנשים סביבה - בנים או בנות.

כאלו אנחנו, וטוב שכך

בעזהי"ת.

אצלנו זה היה מיטב האופנה של fox, TNT, castro וכאלה.

|ערס|

renuar ו honigmen??

|בחילע|

אסור לי להכנס לשם

כמובן שלא בהגזמה - לא צריך להתלבש בבית כמו לאירוע

אבל בהחלט מזדהה עם ההגיג שלך...

הבגדים של האקונומיקה הם הבגדים הכי נוחים.. אין!!! פשוט האקונומיקה עושה אותם נוחים...

בתקווה שלא אצטרך להיפרד מהם מתי שהוא...

60 שכיבות שמיכה ב2 דקות זה לא אמור להיות קשה,בטח לא למי שבמטכ"ל..

לחתן- "היפה בלבן זאת אישתי" (חולצה לבנה)

לכלה- "דרוש סוס, את האביר כבר מצאתי" (וזה כתוב בתוך ציור של מודעה, עם הדפים למטה שתולשים ת'מספר טלפון..

בהצלחה! ומזל טוב!

לא רק לחתן ולכלה...

אפשר לעשות עם  GAME OVER מקדימה עם הסמל של שירותים

ומאחורה לצייר את כולם נהנים נגיד בצד שמאל, ובצד ימין אותם יושבים בבית מוזנח כזה. עם מלאאא ילדים.

לא משהו אבל ראיתי את זה...

וגם החתן- זה לא נראה לי מכובד שבחתונה שלו הוא ילך עם טישרט...

חולצה בסגנון סוף מסלול.. (למרות שזה יותר תחילת מסלול..)

שהחתן(אחרי החופה,בזמן הריקודים) לבש חולצה שרשום עליה:

אני כאן בגלל אישיתי..

זאתקלה

עם חץ לצד כל שהוא שהיא תעמוד שם בתמונה...

"זאת בלבן ישבה איתי בשולחן" (ואפשר להוסיף ציור של הכיתה במידה וזאת חברה מהלימודים, או שולחן באמצע ישב"צ אם זאת הקומונרית... וכן הלאה עם זה הרעיון )

מזל טוב

וספרי מה עשיתן בסוף...

לרשום "מי שבלבן היא אחת מהחבורה שלנו - עכשיו תורי" ולמטה לשים את הטלפון

ראיתי שאח אחד של כלה, "אחותי בלבן עכשיו תורי טל' XXXXXXXX"

היה לו כמה הצעות באותו ערב

ב"ה

למעלה ציור של חתן שובר כוס ולמטה ציור של איש סוחב שקיות של מותגים וכתוב "שברת-שילמת"

http://www.tprint.co.il/81680/חולצות-למתחתנים

למרות שזה נראה לי שיא הלא מכובד לאירוע,  שהחתן ילך עם חולצה כזאת. ממש ממש לא...

ראיתי כזאת

אם למישהו יש עוד אני ממש אשמח כי אנחנו ממש מתלבטות

תודה

יש ביח' חשוון במככלת בית וגן..

ו..אין לי מושג מה הולך שם..זה באמת מעניין.

מישו / מישי היו שם?

ספרו..

הסבר, נמק ופרט. מה כוונתך???

אזכרה למורנו ורבנו הקדוש הרב מאיר כהנא הי"ד

יום שלישי ח"י חשון

שיעורים בישיבת הרעיון היהודי רח' שמריה 11 ירושלים

12:00 הרב יהודה קרויזר ראש הישיבה –אור הרעיון

13:00 מנחה כיבוד קל

13:30 משה ניימן – מנהיג אמת

14:00 בן ציון גופשטיין – עדינו העצני

14:30 ח"כ ד"ר מיכאל בן ארי – מנהיג לדורות

משניות – הרב ברוך כהנא

הסעה להר המנוחות

16:00 הר המנוחות

18:00 היכל דוד

ועל החשיבות אפשר לעשות דיון באר"מ...

'מקשקש בזנב' במקום 'מכשכש'..

|שורק|

שבוע טוב ומבורך!

לא מעניין אקשן..

זה כמו יריד.. רק לשידוכים.

ממלאים שאלונים של שידוכים כאלה ו2 טפסים של חברה מספרת

מצלמים כמס' הישיבות שאת רוצה ללכת.

אני חושבת שמיכללה זה סגור רק לבנות המיכללה- אז תבררו.. שנה שעברה היה אפשר להרשם

רק דרך האתר שלהם וזה עם מס' תלמידה וסיסמא..לא יודעת מה הולך עכשיו אני כבר לא ממש שם.

מגיעים מלא שדכנים ושדכניות של ישיבות ובוחרים לאן ללכת (נרשמים כאמור) ואז מגיעים אליהם לשיחה של בערך 10 דק'.. והם מבטיחים להשתדל.

בעיקרון זה מומלץ כי נחשפים להרבה מקומות והרבה שדכנים.

זהו.

בהצלחה!

זה פתוח גם לציבור הרחב.. צריך לשאול את המארגנות..

יש אפשרות אחרת להירשם לאירגון מבלי להגיע לימים מרוכזים..?

תודה!!!

שמעתי לפחות על 3 בנות (2 מהמכללה שלי ועוד אחת ממקום אחר) שזכו להתארס ככה... ב"ה

עוד - באישי

באים כל מיני שדכנים ושדכניות של כל מיני ישיבות ומככלות של בנים למקום מסויים ואת בוחרת מאיזה ישיבה את רוצה את אהובך ליבך ונכנסת לשם.

כל אחד צריך לספר על עצמו משו כמו 5 דק'..

צריך גם למלא טפסים כאלו לפני+טופס חברה מספרת..

וזהו בכללי..

מה שכן-יש מצבים שזה קצת מביך ,(עפ''י מה ששמעתי..) כי לפעמים השדכנים הבנים חופרים..

ועוד דבר-כל שדכן בחדר נפרד כמווובן!!

בהצלחות :^)

בעקרון כמו שמישהי הסבירה כאן, מביאים שדכנים מישיבות שונות שפחות או יותר מתאימות לסגנון המכללה בה את לומדת.

מכינים שאלונים מצולמים מראש, הבנות עוברות בין השדכנים ומספרות על עצמן.

רצוי להכין את הבנות שיביאו תמונות.

לפרטים נוספים, אפשר באישי

תלוי מי השדכנים...

יש כאלה שרציניים ומציעים הצעות (אני יצאתי עם מישהו די הרבה זמן דרך זה.. ועם עוד כמה..)

למה לא? לכי על זה!

אני חושבת שיהיה במיכללה גם בסוף שנה (ונראה לי שבגלל זה הם עושים את זה עכשיו)

אבל זה עולה כסף בכל מקרה...

ואיך אפשר לקבל את השאלונים?

לא על הכל שומעים.

החברה הכי טובה שלי התחתנה בזכות זה...

אני לא ראיתי ישועות מ"שכינה ביניהם", ואפילו לא הצעות (הייתי אצלם לפני 3 שנים)...

אז כדאי לך לנסות, אבל בהחלט אל תבני עליהם (ובכלל אל תבני על אחרים. תבני רק על עצמך! זה חלק מההשתדלות שאולי את צריכה לעשות...)

ב"הצלחה רבה

את האמת  שתמיד יש סיבה למה לדחות משהו, לכן גם אחרי הלימודים אז יש את העבודה ורק כדיי להתבסס שם טוב אז עוד שנה שנתיים  ואז חתונה ואז העלאה בדרגה וכך הלאה והלאה.

לדעתי מתוקה אם את מוכנה מבחינה נפשית לזה והדבר היחיד שמעקב אותך זה הלימודים והתואר אז חבל ....

בכל אופן מקווה שתצליחי בכל מעשייך ושנשמע בשורות טובות!! 

כתבת "אחרי השנה תעלי הילוך"- כלומר, השנה לא תמצאי באמת אותו/ תמרחי קשר.. ואז, אח"כ תעלי הילוך.

ואני רוצה לדייק, שאם לא תמצאי אותו עדיין, אז תעלי הילוך.

למה אני מדייקת?

סיפור: חברה שלי החליטה שהיא רוצה להתחיל להפגש.

הכל טוב ויפה, אממה? היא לא תכננה למצא אותו ישר על ההתחלה..

היא לא תכננה להקים את ביתה השנה, אלא רק להתחיל להפגש..

אז היא קצת בהלם ומנסה למרוח את הקשר כמה שאפשר.

פיזית,אני מתכוונת. ברוב האוני'/מכללות יש אחלה מדשאות!

וברצינות, למרות שעוד לא בדיוק קלטתי מה זה להיות סטודנטית והכל- זה שלב בחיים. כמו גם לצאת ולהתחתן. ולאחר שמתחתנים החיים פשוט ממשיכים במתכונת שונה, אי אפשר להקביל בין השניים או לתת לאחד למנוע מהשני לקרות ולצמוח..ובאמת כמו שכבר אמרו- הלימודים זה עוד התות של החיים..

ב"הצלחה רב"ה

ודעתי היא (כאמור?!) שאסור לחסום מראש שלב חשוב בחיים בגלל ששלב אחר יכול ו"מתנגש" בו כביכול ..צריך לדעת למזג ולא לפחד מזה.

זה נכון מאוד שאסור בגלל לחסום שלב בחיים בגלל משהו..

אבל אני מאוד מבין את השאלה- זה באמת לא פשוט למישהו שהוא ביינש\חייל והיא סטודנית להקיים בית.

-נכון שזה גם תלוי כהמ ההורים עוזרים,אבל בכללי-זה באמת קשה, ללמוד יום שלם כמעט ואז  לנסות ולעבוד בעבודות שיכניסו עוד כסף..ועד שנפגשים בלילה....

בכול אופן לא פשוט בכללי.

אני עדיין מנסה להבין איך מסתדרים במצב כזה.

אבל

צריכים לחשוב אם מוכנים לזוגיות ולהקיים בית- ולדעתי ברגע שמרגישים מוכנים..יהיה יותר קל..

שימו לב לתופעה מענינת כאן בתחילה עונים לשאלה הנישאלת ואחר כך זה הופך לחילופי מחמאות/מסרים בין המגיבים...

נ.ב אני לא מבקרת המדינה!=) פשוט לא קיבלתי ממש תשובה לשאלה....

ב. דווקא "כתמר יפרח" ענתה די ברור, כדרכה בקודש..

ג. לענ"ד, אי אפשר שהשיקול המרכזי יהיה "שהסביבה לא רואה את זה בצורה חיובית". זו את שאמורה להתחתן.

לכל היותר, את יכולה לשמוע את נימוקי "הסביבה" ולראות אם זה מתאים לך. יש להניח שהם פשוט חושבים שגם

כך זה לא דווקא "מהיום למחר" - וחוששים שאם תתחילי אז, זה קצת יתאחר וכו'..

ד. אין דווקא "רע" שתחכי עוד שנה. זה מאד אישי.  אך אני חושב, שכדאי לך לרגע לשבת עם עצמך - ולראות האם

מצד עצמך את מעוניינת להתחיל לחפש עכשיו, ואת מוכנה "להתאפק" בגלל הלימודים, או שאין לך כ"כ ענין כעת.

אם את כן מעוניינת בעצם, אז אני חושב שאין כל כך בעיה להתחיל לשמוע הצעות. אלא אם כן את "טיפוס" כזה

שעצם הפגישות והתכניות מוציאות אותך מהאיזון..

שהרי ממילא לוקח קצת זמן (תקווי שקצת..) עד שמוצאים. אח"כ עוד זמן עד שמחליטים. אח"כ בין אירוסין

לנישואין..  בקיצור, במקרה הטוב - קצה של מבחנים כנשואה, זה בכלל לא נורא...

כל זה, בהנחה שהשאלה היתה כי עוד אין לך "מועמד" בהמתנה..  כשיש מישהו והשאלה היא למה לא לחכות

עוד שנה - כבר הסבירו כאן רבים למה, לפני זמן לא רב.

לא.

אל תתחילי להיפגש, כבר מעצם השאלה שלך,

מסתבר לי, שאת לא באמת מבינה למה להתחתן...

אם היית כותבת," אני ממש רוצה להתחתן" ומרגישה חסרה וכו',

אבל זה קשה לי עם תואר, זה כבר משהו אחר.

אבל את מציגה נישואין בתור "עול", וזו בעיה לכשעצמה.

נכון שלהיות נשואה (ואולי גם עם ילד) תוך כדי לימודים זה לא פשוט

א-ב-ל - גם להיות לא נשואה ועם תואר זה בכלל לא פשוט!!!

אולי טכנית יש יותר זמן, אבל נפשית זה בדיוק להפך...

כך שקצת קשה לברוח מבעיות בחיים...

אני לא אומרת להתחיל לצאת אם לא מתאים

אלא יותר מתחברת לדברים של "פרמדיק צבאי" שמעליי - להתחיל לצאת בנחת...

ושבע"ה יהיה בקלות, בשמחה ובשעה טובה ומוצלחת...

בס"ד לק"י.

תיראי,

לימודי תואר זה קשה, למרות שזה מאוד תלוי באיזו שנה את, 

ואיך את כמובן לוקחת את הלימודים וכו'.

עכשיו,

יש עניין במה שאת אומרת, שנישואין במקום מסוים זה "עול",

גם את זה אני חושבת.

רק שיכול להיות דווקא שה"עול" הזה יוסיף קצת צבע ועניין בחייך בזמן שאת לומדת תואר,

זאת אומרת,

לדעת דווקא שמצאת אותו בזמן שאת לומדת תואר מרגיע במקום מסוים,

וגם אם לא, לנסות לצאת אף פעם לא מזיק.

ובנוסף, לפעמים לא כדאי לדחות את הנישואין בגלל תואר, אלא כדאי לזרום ולא לחכות "עד שאסיים..",

תזכרי;

החיים תמיד ממשיכים. תמיד.

ולכן לא צריך לעצור אותם כדי לבצע משהו חשוב.

הערה קטנה:

כתבת בהודעתך שה"סביבה לוחצת", אל תתיחסי אליה. היא לא מהווה גורם בכלל.

חשבי מה טוב לך ומה נוח לך.

בסופו של דבר, ההחלטה שתבצעי ותקחי, היא תהווה לך אתגר או מעמסה.

תחליטי מה שבאמת הכי נכון לך.

בלי יותר מדי פאלס'פ. 

איזה מקצוע את לומדת?

מה חושבת הפנימיות שלך על כל זה? חוץ מהסביבה הלוחצת....

אבל כ"כ הייתי רוצה להיות ראויה להכנס מיד...

למרות שמנהסתם אני אתבייש, זה עדיף מלהיות שם בגהינום.\נראה לי..

הלוואי שנזכה..

אני אקח בלנ"ד כ"א- כ"ז

שבת שלום צדיקים!

בשורות טובות!!

מצפה לגאולה כבר לקחה כ"א -כז'

רק עכשיו שמתי לב שלקחו את מה שלקחתי

בס"ד

ילד שטבע ומצבו לפי מה שהבנתי אנוש!!!

לעורר רחמי שמים!!!

מזדהה לגמרי עם הרבה ממה שכתבת.. גם לי היה קשר של שבוע ששנינו היינו בעננים.. שתביני שזה הגיע לרמות שהרגשנו שאם אנחנו לא מתראים היום אנחנו משתגעים.... ובסוף אני חתכתי..

ולא מצטערת .. בהתחלה היה לי קשה אבל ברגע ששמים את השכל זה עוזר!!

וזה העצה שלמדתי מהמסילת ישרים שהוא אומר שהשכל זה המלך (כמו שכותב הרב אבינר בפירושו למסילת ישרים), ואם בשכל מבינים דברים... אז זה חודר לרגש.. לאט אבל בטוח! בעזהי"ת! לעניינך- אם בשכל תהיה  בטוחה ב100% שאם ה'  הפריד בינכם אז זה לא הבחור שלך זה יחדור לרגש.. אני אומרת את זה גם לעצמי כי גם לי היה קשר ארוך שכמעט התארסנו ועד היום (עוד יומיים- שנה אחרי...) אני חושבת שזה בדיוק מה שמתאים לי.... אבל שוב מנסים לעבוד עם השכל!! וה' עוזר!! והרבה!!! ושלא ישקרו לך שהזמן יעשה את שלו.. הוא יכול לעשות את שלו גם לכיוון ההפוך... כמו שקורה לי..

ולגבי העניין החיצוני אותי לימדו שאם זה לא דוחה אז מנסים...

בהצלחה גדולה, יקירתי! שתשמחי אותנו בקרוב מאוד!!!!

תודה

ממש

המילים שלך ממש עוררו בי נק' למחשבה.

אני מסכימה שעבודה מהשכל יכולה להשפיע בסופו של דבר

אבל אצלי לפחות (אני לא ממש מאנשי 'השכל') זה קורה ממש ממש 'בסוף'..

ובכל הדרך אין לי שמחה

וזה מייאש

לפני שנה גם לי היה קשר מאוד ארוך שבמשך כמה חודשים ניסיתי לעבוד שהטוב שהשכל רואה ישפיע גם על הלב ויגרום לו פשוט לרצות..

וזה היה מייאש ומייגע..

ובסוף נפרדנו כי כבר לא היה אפשר יותר

ואני ממש לא רוצה לחזור על הסרט הזה שוב.

והאמת?

שפעם היה לי יותר קל

אבל אחרי שכבר היו לך כמה פעמים שהלב שלך נפתח ופשוט רצה וגם בשכל זה התאים אז קשה לוותר על המקום הזה

אני מסכימה עם כל מילה שלך

רק פוחדת להכניס את עצמי שוב לעבודה המתסכלת הזאת..

(ויכל להיות שסתם נסחפתי, תכלס נפגשנו רק פעמיים..)

איזה דברים קשים שאתן עוברות..

אין לי מה "לייעץ".. אני רק מאחל לכן שתמצאנה שתיכן, כל אחת בפני עצמה מישהו כ"כ טוב ומתאים (אפילו אם לא "ממבט ראשון"), שתראינה ברור לגמרי מה היתה "נקודת האשליה" במי שחשבתן מקודם.

אני כבר ראיתי מקרים כאלה, באופן ברור לגמרי: כולל נקודת ההרגשה שבהתחלה, כולל האכזבה ותחושת ה"פיספוס" מהסירוב, וכולל ה"אפי-אנד" (עכ"פ במקרים אלו - ב"ה) של מציאת המתאים (ובאחד מהמקרים - מציאה עם התלבטויות והפסקות וחזרות וקצת משיכת זמן וכו') באופן שאח"כ לא נשאר שמץ ספק ושמץ "מזכרת" מהקודם/ים.

אז יש סיכוי, בעז"ה.

שתצליחו ותשמחו לגמרי.

ללב שפה משלו- והיא לא שפת השכל-שפת הדיבורים ההגיוניים...

ולכל אחד שפת-לב משלו. רק את יודעת מה בד"כ מנחם/מדבר אל הלב שלך.

אז אולי תנסי לדבר עם הלב שלך בשפה שלך? לכוון אותו להרפיה?

באופן מעשי, אולי גם אפשר לנסות קצת "להתחנף ללב"? אולי תנסי לעשות עם הבחור משהו שאת אוהבת במיוחד, משהו שממש ממש כיף לך (אני מבינה שזו רק פגישה שניה, אבל זה יכול להיות גם משהו פשוט אבל מאוד אהוב עליך).

ולמרות מה שכתבת, לפעמים מה שעוזר ללב זה רק הזמן שעובר...

אני יודעת שזה לא משהו שכ"כ כיף לשמוע, אבל הלב הוא קצת כמו ילד, לא פועל בדרכים הגיוניות. ולכן צריך להוביל אוותו בדרך שלו למקום שאת רוצה להגיע, וזה מה שרשמתי בפסקה הקודמת..

שתהיה ס"ד!

אולי שכל זה טוב בשביל להשתחרר מקשרים ולא להתקע בתוכם

אבל

השאלה אם העודף שכל לא מונע להכנס לקשר ולפתוח את הלב..?

(ואני בטוחה שגם לאנשי שכל יש רגשות..אל תעלו עלי..זו רק תגובה למשפט שלך..)

אהבתי את הרעיון של לדבר עם הלב ולהיות איתו בקשר.

רב צדיק אחד אמר לי פעם שכשלב סגור זה לא סתם כי הוא חסום. זה כי הוא רוצה משהו ומבקש משהו ולא מקבל מענה.

באופן כללי אני ממש מאמינה בהקשבה לקולות הפנימיים בתוכנו.

בטוחה שהם משקפים משהו הרבה יותר גבוה

לגבי 'להתחנף ללב', רעיון טוב לפתיחת הלב, אבל לא בטוחה שיעזור ,אולי בהמשך. כרגע זה ראשוני מדי..

תודה על העצות!

שאת לא ממש רוצה?

אם באמת כל כך כואבת לך הפרידה מהבחור הקודם את צריכה לעשות הפסקה קלה, להרגע ורק אז להמשיך.

אל תלכי בכח נגד נטיית לבך, בסוף את עלולה להצטער מאד מאד.

אני חושבת שדווקא להיפגש עם אנשים אחרים זה מה שגורם להשכיח...

(מנסיון אישי וכואב מאוד...)

וכן, אני גם לא חושבת שזה הכרחי שזה מה שיהיה...

לפעמים העצירה זה סימן לחפש ל'שם'

גם דרך אחרת ,

ואם אנו עוסקים ברבנים צדיקים,

רב צדיק לימד אותי - שהכלי המועדף לפתח את הרצון - הוא התפילה, להתפלל על זה

הלואי שאזכה גם אני לתת ללב שלי הזדמנות להיפתח.

ב"הצלחה

מסכימה שאין שום עניין להמשיך עם מישהו שאני לא רוצה.

מסכימה שאין עניין ללכת בכח נגד נטיית הלב

אני גם ממש לא מתכוונת לעשות זאת.

אבל לא מסכימה

כי לפעמים יש מקום לתת לדברים ולרגשות טיפה זמן להתהוות ולהתברר.

מאוד הגיוני בעיני שאחרי מפגש מאוד משמעותי שהשאיר בי רושם במפגש הבא אחריו (אפילו לאחר הפסקה) ישר הלב יעשה השוואות וישדר מן התנגדות..

ויכל להיות שאחרי מעט זמן הפחד להפתח למשהו חדש (ובכך בעצם להסכים לוותר על החלום הישן..) יכל מעט להתפוגג...

הפסקה זה נשמע הגיוני,

אבל היתה הפסקה של כמעט חודש

וזה לא הכי עוזר

כי אני כל הזמן פוגשת אותו ברחוב :/

שלום

אולי התפילה לה' - שיתן את הסבלנות

ושאם זה זה - שה' יתן את חינו (של הבחור) בעינייך.

לפעמים הפנים לא משתנות

אבל פתאום יש הארת פנים , נשיאת חן,

שכאילו מחברת אותך לפנימה של האדם השני

(מקוה שהסברתי את עצמי ..)

יברכך ה' וישמרך

בס"ד

קורה ובחור בקלות נכנס ללב, ולא מצליחים להוציא אותו.

אחד הדברים שהייתי מציעה לך לחשוב עליהם,

זה שמעבר לתכונות של הבחור המיועד,

היית רוצה שזה יהיה אדם ששם לב לטוב שבך.

שיעריך ויאהב אותך.

אדם שהיה אטום לכל היופי הפנימי שלך,

מסתמא לא היה עושה אותך מאושרת...

את רוצה להתחתן עם אדם שתהיי יקרה לו.

שיסתכל עלייך ויודה לה' יתברך ששלח לו אותך.

וכשזה לא מתקיים, שום תכונה חיצונית או פנימית,

טובה ככל שתהייה לא שווה את זה.

אם את אכן רוצה להמשיך הלאה הייתי מציעה לך

לדחות כל מחשבה\הרגשה שעולה לך בהקשר לבחור ההוא.

חודש זה לא הרבה זמן.

דברים כאלו יכולים להישאר בלב גם שנים.

את רק צריכה להחליט בכנות שאת מוכנה לוותר על הזיכרון הזה.

אם תאמיני ששכל לא סותר את העוצמה הרגשית,

אלא רק נותן לה אפיקים אמיתיים להתבטא בהם

זה יקל עלייך מאד.

הכוונה היא

לעיתים רגשות עוצמתיים "מתלבשים" דווקא במציאויות חסרי סיכוי.

קוראים לזה "אורות דתוהו" שנמשכים ל"כלים קטנים" שמתנפצים מעוצמת האור.

כמו רצון חזק למשהו עכשיו, מייד, שלא מוכן לחכות בסבלנות גם לא דקה אחת.

לרוב דווקא עוצמת הרצון שגורמת לחוסר סבלנות, היא הגורמת לכך שבסוף הדברים לא קורים.

כדי למתן את הרצון, ולהביא לכך שהוא יתממש צריך "לבנות כלי רחב"-

ז"א להשתמש בשכל, וליצור בסבלנות מציאות שתוכל להכיל את האור הגדול.

כאשר הכלי מספיק רחב, האור לא מנפץ אותו, אלא שורה בתוכו, ומאיר לעולם.

ולעינייננו.

האהבה היא אור.

הרב גנזבורג כותב שאהבה זה אחד מגילויי האלוקות הגדולים בחיינו.

כדי שהאהבה הזאת תשרה, צריך בסבלנות ובהתמדה,

לבנות קשר נכון מבחינה שכלית.

ככל שמבחינה שכלית תראי יותר התאמה בקשר,

 תקשורת זורמת, הבנה הדדית, הזדהות,

יחס טוב ומכבד וכ', אז הקשר יהיה כלי יותר רחב, להכיל את האהבה,

ובע"ה לנישואין.

שהשכינה תוכל לשרות בקשר.

צריך לזכור שה"וויתור" על הרגש העוצמתי הוא לא לתמיד.

הוא זמני.

ובבוא העת כשהזמן והמקום (הנפשי ) יגיע, גם הרגש יבוא בעוצמה,

שרק הולכת וגדלה, בהתאם להשקעה.

אבל אם אנו לא מוכנים לוותר על אשליית האהבה שחווינו,

קורה דבר מאד עצוב.

בגלל אשליות ודמיונות עלולים לפספס את הדבר האמיתי.

כי לא באש ה'

 ולא ברוח, אלא בקול דממה דקה.

בהצלחה!

תכונות בבחור שיקרות לך, וחשובות לך,

אחרי שרואים איזה מין סוג של שלמות,

ומאמינים בזה, ורוצים את זה,

מאוד קשה להשתחרר, והכל פתאום נראה כמו פשרות.

אחרי שרואים שזה קיים...

ליבי איתך.

לכן  היה טוב ללכת עם המוח ולא עם הלב...

אבל, בהחלט שהמראה החיצוני צריך להיות מושך וגם צריך שיהיה משיכה בין בני הזוג המיועדים.

אם אין משיכה יתכן שהיא תבוא בהמשך אבל יתכן גם שלא או שייקח הרבה זמן להתרגל למראה החיצוני.

כדאי להתייעץ בנושא עם בעלי נסיון ומקצוע כדי לקבל החלטה בלב שקט ותשועה ברוב יועץ.

כמובן שההחלטה תמיד בידיהם של המיועדים להיות נשואים...

ולכן ההחלטה צריכה להישאר רק בידים שלך וכן צריך לשלב כאן גם את הרגשת הלב.

מאחלת לך מכל הלב שהמוח והלב שלך יתמזגו לקבלת החלטה אחת טובה בין אם זה עם הבחור הזה או עם בחור אחר.

בהצלחה רבה!!

היתה לי חברה, שסבלה מאותו סיפור, פגשה משהו התקדמו יופי, היתה בעננים ואז פרידה מהממת.

כל מי שבא אחריו היה תמיד מושווה.

זה קשה מאוד. כמו שאמרו כאן, השכל צריך לתת את המילה שלו יותר מהלב,

אבל זה קשה. תנסי להעלות בעינייך את המעלות הטובות שיש בו שאליהם את נמשכת וכמה את רוצה אדם כמוהו,

כי באמת, יש מלא אנשים מדהימים בעולם. אבל יש אחד בשבילך.

יכולת לפגוש הרבה מדהימים אבל הם לא. ככה שאו שהוא בשבילך או שהבחור הקודם יחזור..

ככה היה לי עם בעלי.

בהצלחה עם הרבה תפילה לה' שיכוון אותך.

בנושא הזה ברוך ה' אין לי הרבה נסיון [רעייתי היא השלישית שפגשתי] אבל אני חושב שתמיד צריך לחשוב על החיוב , ז"א תמיד השאלה צריכה להיות למה כן להתחתן איתו/ה ואז ממילא אין מקום להשוואות עם אחרים כי אני מבודד את הבחור/ה הנ"ל לבדו מה אני מוצא/ת בו.

בכל מקרה העיקר לדעת להיות תמיד אופטימיים, לשמח ולקבל את החיים כמו שהם [למרות שזה קשה לפעמים צריך לדעת שיש לנו את כל הכוחות להתמודד עם מה שקורה לנו].

בכל מקרה " מהרה ה' ישמע ב...."

מבינה אותך כל כך. ה' יושיענו במהרה, אני בטוחה בטוחה.

ולא סתם אומרים- בעיתו ובזמנו..

מאחלת לך שה' ישלח לך את זיווגך בדיוק בזמן שהכי יהיה לך טוב...

שתדעי שהשנים האלו-של הרווקות-הם לטובה. רק שעכשיו לפעמים קשה לראות את זה..

ה' איתך!

תמיד!

=)

מצטרפת לכאב שלך,

מבחינתי, כל תקופה קשה יכולה להיות מקפצה אדירה לאדם. מקפצה שתעלה אותו למקום גבוה יותר משהוא נמצא בו כעת. 

ואני יודעת כמה זה קשה לחשוב על זה ככה שאת נמצאת בפנים והכי קל להיכנס ליאוש. שלמה המלך אומר בקהלת- "וסבותי אני ליאש את ליבי"- מי זה שהעז ככה לגרום לך ליאוש ולעצב?! את, פשוט את. והדרך לשנות את זה מתחיל ממך.רק ממך.

את יודעת, לא סתם אומרים שה' מביא על כל אדם ניסיון שהוא יכול לעמוד בו ולא מעבר ליכולותיו. יש כאלה שהניסיון הכי גדול שלהם זה לא לאכול שוקולד. ויש שהניסיון שלהם לחכות ולחכות עד שה'אחד\אחת שלם יגיע. את מבינה כמה ה' "תופס" ממך??? תראי איזה ניסיון הוא נתן לך! את פשוט מסוגלת לחכות ולהמשיך לשמוח עד שבעזרת ה' יגיע לך הבחור שרצית.

 הדבר שהכי אהוב עליי זה לדבר עם עם מי שמנהל את העולם. כל פעם שקשה פשוט יושבים ומדברים איתו. מוציאים מה שיש..ממליצה לך לנסות

שיהיה הרבה בהצלחה בתקופה שבין לבין ואני כאן באישי למקרה הצורך..

 הרב חנן אח"כ הרבנית בת שבע ועכשיו הרב בני

מתי כבר תחיית המתים??????

הפנים שלו עוד חקוקות לי בראש,

כ"כ חזק כ"כ תקיף!

אדם גדול.

ונצל"ש-אם מישהו נוסע מהמרכז.. שיפנה בקשה באישי.

(הבעיה בעיקר לגבי חזור-הלוויה ב11:00)

אווווווווף אבל אני מכירה אותו!!!!!!!

נמאס לי כבר!!

מישו מוכן לתת לי קצת יותר פרטים?(זה שהוא היה חולה אני יודעת!)

באיזה שעה הוא נפטר?.

אוווף למה ידעתי את זה רק עכשיו??????

בלוויה באמת אמרו שהוא ביקש שישירו את זה... כמו שכתבתי שם...

ליד  תחנת הרכבת הישנה רחוב המפקד 15

אז זכיתי לראות אותו... העבירו אותו דרך העזרת נשים בכיסא גלגלים...

תמיד היו לו עוצמות!!! תמיד!!

אוי, איך אפשר בלי הרב בני???

מי יוכל להשפיע כ"כ הרבה עוצמות על עמ"י?

[ודרך אגב, סתם עובדה לא כ"כ ידועה על הרב בני זצ"ל: מכירים את השיחה הידועה של הרצי"ה שבה הוא זועק "איפה חברון שלנו איפה שכם שלנו וכו'."? אז הרב בני הקליט את השיחה הזאת. המכשיר הקלטה הראשון במרכז היה שלו... הוא זכה ללמוד אצל הרצי"ה במשך 18 שנה!]

ד' לוקח את המיוחדים שבינינו. האנשים שמצליחים לחיות עם דעת תורה ולא להיות בצד מסוים במחלוקת שהם נדירים.

 אם מישהו מכירו טוב, אשמח אם יספידו ויכתוב עליו כאן...  

ברוך דיין האמת...

נ.ב. נא לא להיכנס כלל לנושאהפילוג שהזכרתי 

כמו רבו הגדול- הרב צבי יהודה, שילב אצלו בצורה מדהימה תקיפות ועוצמה עם עדינות. שנה שעברה, לפני כ9 חודשים, אכלנו איתו בישיבת שעלבים והוא היה אמור להעביר שיחה לבחורים האמריקאים. במהלך הסעודה, מי שהיה מדבר איתו היה מתרשם שמדובר באדם עדין מאוד, אך כשקם לדבר הוא זעק לעבר הבחורים- "תגידו לי, למה באתם ללמוד דווקא בארץ ישראל?" וכל השיחה הוא הסביר בצורה עדינה אך תקיפה למה הם צריכים לבוא לארץ ישראל.

אגב, יש לו חלק בזה שאני נמצאת פה היום. הוא היה בין המשפיעים על אמי שתחי' שתעלה לארץ ישראל...

היה עניו מאוד, וכולם התייחסו אליו בתור הרב בני בלי תארים מיוחדים. אבל עבר לידו איזשהו מקרה של בזיון רבנים ובזיון כבוד התורה הוא נעשה כולו אש ולהבות.

אייי, הרב בני... תחסר לנו מאוד... הדבר היחיד שמנחם מעט זה הידיעה ששם למעלה אתה תפעל בחזקה למען עם ישראל- שכ"כ אהבת...

יש לי רשימת חולים בסידור, כולל רבנים כמובן, אבל אחד אחד אני מוחקת אותם...

ה', אני מתפללת, ומה קורה???

וצריך לזכור: שלאבא מותר להגיד גם לא....

ברוך דיין האמת .

אני יודעת שלאבא מותר להגיד לא.

ואני יודעת שהתפילות לא הלכו ריקם. לכו תדעו כמה אנשים  ניצלו מפגיעות טילים בדרום, לא חסרים ניסים...

זה רק לא נעים להתפלל על אנשים, ובסוף למחוק אותם מהרשימה. זה גורם לקצת רגשות אשם שאולי לא התפללתי מספיק... מלחיץ קצת...

בכלל תסתכלי פעם על הרשימה שלו... אם תצליחי....

הרב אייזנר כתב בצוואה שכל אחד ידע שאף תפילה לא שבה ריקם

אשמח מאוווווווווווווווווד  לדבר עם מי שמכיר את הרב אייזנר באישי

שמדבר על זה ששום תפילה לא נעלמת, גם אם לנו נראה שהיא לא עשתה את מה שרצינו יש לה מקום מיוחד...
עמ יג

פעם ביקשו אותו לעבור מישיבת מרכז הרב ללמד באיזה מוסד -

הרב צבי יהודה אמר לו: "אני צריך אותך כאן בשביל תוקף אמונה"..

זה שבכל שיחה שהוא העביר לנו. לא משנה לגבי מה. הוא הגיע לחשיבות של ארץ ישראל ושל ירושלים בפרט.

זה היה מדהים בעניי!!!

ברוך דיין האמת!

.

http://bit.ly/ravbennyhesped ההספדים

והצוואה:

http://bit.ly/ravbennytzavah

יש אפשרות להעלות אותם בצורה אחרת?

תודה רבה ויישר כח!!

ב"ה מוצ"ש פרשת נח ב מר חשוון תשע"ב

צוואת אבינו מורנו עטרת משפחתינו הרב בנימין בר' יצחק יהודה אייזנר זצ"ל

הקדמה

הבוקר  הכל השתנה , מהבוקר כל זמן שנשמה בקרבי מודה אני לפניך ה' אלוקי ואלוקי אבותי , ריבון כל המעשים אדון כל הנשמות ברוך אתה ה'  המחזיר נשמות לפגרים מתים .

מהבוקר זה שונה "הסתרת פניך ההיתי נבהל ! אליך ה' אקרא ואל ה' אתחנן , מה בצע בדמי ברדתי אל שחת הידך עפר היגיד אמיתך? שמע ה' וחנני ה' היה עוזר לי , הפכת מספדי למחול לי פתחת שקי ותעזרני שמחה , למען יזמרך כבוד ולא ידום ה' אלוקי לעולם אודך!

קל להיות מאמין כשהכל טוב, נחמד , הגוף עומד לרשותך ואתה מושל בו, פתאום סרובי פקודה! קשה ללכת ,קשה לשבת ,קשה למצוא פוזה נוחה .

בידו אפקיד רוחי בעת אישן והעירה ועם רוחי גויתי ה' לי ולא אירא.

צוואה לשנת תתכ"ג אם ירצה ה' יתברך (יום הולדת 120)

מוצאי שבת קודש

רבונו של עולם כל רצוני לאהב שם שמים בעולם!

בידך אפקיד רוחי ,על ניסך ועל נפלאותיך בכל עת .

א.       יש בבית ספרים שלא שלי ,נא להחזיר כל ספר ,לעטרת כוהנים לת"ת מורשה או כל מקום אחר,

ב.       לשאול למי אני חייב כסף או שאלתי איזה חפץ ולהשיב לבעליו .

ג.        אף אחד מיוצאי חלצי לא יצא להלויה , נא לשאול בדיוק על פי מנהג ירושלים .

ד.       ההלויה והקבורה ע"פ ספר מעבר יבוק כולל הסיבובים .

ה.       בקשתי מבני – לא להפסיד יום תפילין כל השנה הראשונה .

ו.        להיות שליח ציבור יותר חשוב מקדיש , לעולם לא לריב על העמוד.

ז.        לכתוב על הציון רק ר' בנימין ....

ח.       לדאוג לאילה שתחיה כל ימי חייה להתיחס אליה באהבה גדולה .

ט.       בקשתי להיות סמוך לבצלאל זל אם אין מקום סמוך למו"ר הרצב"י זצ"ל ואביו , והרב רמר

י.        ההספדים יהיו בישיבה קטנה "מורשה", לא להאריך שלא להטריח הציבור וחס ושלום לא להגזים בשבחים שאין בי כי על זה נענשים בעוה"ב.

יא.     ספרים שנמצאים ב"מורשה" שלי מה שטוב למורשה ישאר שם.

יב.     אם אפשר לתת לבנין המקווה בישוב של יסכה ויצחק 1800 ₪ לכפר על עוונות הקשורים בטהרה.

יג.      לתת לת"ת 2000 ₪ על כספים שלא החזרתי או קבלתי שלא כדין לכפר על עוון גזל.

יד.     אנא בבקשה מאוד להזכירכם צוואת ר' שלמה אלבה זצ"ל- לא לכעוס!!! לעבוד על זה תדיר.

טו.     כתוב כשהבנים חוטאים אביהם סובל בגלל זה בשמים .     

לכן אהובי יקירי ליבי מאוד מאוד .הנני יודע ודאי שכולכם יחד ,כולכם אוהבים באמת ,       

אנא "ואהבת לרעך כמוך" זה יסוד התורה כולה וזה מתחיל באחים     במשפחה.

לעולם תזכרו –הקנאה התאווה והכבוד מוציאין את האדם מן העולם  ,

תחיו באהבה רבה איש לרעהו ועזרוהו בכל מה שאפשר,

ואז תשרה שכינה בכל משפחתינו שה' יתברך זכה אותי ואת שרתי אם הבנים שמחה לכל שנות חיים טהורים ומאושרים.    

טז.     רבים  חללי תאונות דרכים מחללי מלחמות אויבינו, 

לכן תמיד היו סבלניים בנהיגה

     תמיד לוותר גם אם השני ב100 אחוז לא צודק

וגם אם אתם בפקק ענק –סבלנות! לוותר!

לא לנהוג כלל בעייפות ! לנוח בצד! פקוח נפש.

לא לחסוך כלל בעניני בטיחות ברכב !- צמיגים מעצורים וכו'

להיות תמיד חגורים!!

יז.      וחי בהם

כל חיינו מטרה אחת –קדוש ה' .

להביא את עצמינו לשלמות היותר אפשרית

כי בזה אנו מביאים את כלל ישראל לשלמותו

ובזה מביאים את העולם לשלמותו    ואז:

     " ישמח ה' במעשיו"

ונעשה רצונו יתברך בתכלית בריאת העולמות שהטובה האלוקית תופיע במלוא עוצמתה .

יח.    אמא

אשתי היקרה אהובה ומסורה ,שתחי',

 אנא מכולכם לכבדה מאוד ,אמא תבחר היכן תהיה ועם מי תהיה והכל בשלום שלווה ושמחה,

לא ההיתי מגיע ללמוד ללמד ולקרב אחינו בני ישראל לעבודת ה' יתברך ללא העזרה הבלתי סופית של אמא, החל משחרורי מכל עניני הפרנסה והכספים ,וכלה בכל ההשקעה בתלמידי ובהכנסת האורחים הבלתי סופית של אמא ,

ה' הטוב ישלם שכרה ותזכה לחיות אתכם בנעימים לאורך שנים.

יט.     תפילה – אם לא אזכה לנס לאריכות ימים הנני מבקש שאחד מן הדוברים בזמן ההלויה יזכיר את דברי קודשו של הרב קוק זצ"ל בעולת ראיה חלק א עמוד י"ב

" אי אפשר לתפילה שלא תעשה את רישומה אם היא פועלת את פעולתה על פי המטרה הפרטית המסוימת שלה – או מסבבת דרכים רבים ומסובכים אלה הם מפלאות תמים דעים!"  אף תפילה אינה שבה ריקם מלפניו

אתמול בשבעה, ישראל היה חזן מנחה ושלום בערבית.

הכספים לבניין המקווה למגורשי נצרים, ישנה קופת צדקה בשבעה. מי שיכול לתת, שיתן.

הלוויה של 17.000 איש, כאשר אורגנה מצאת השבת ועד 23:00.

לו הייתה באמצע השבוע, היו הרבה יותר. רק ביקש להיקבר לפי מנהג ירושלים.

ביקש להיות קרוב לרב בצלאל ז"ל. עד כה כל האזכרות של הרב בצלאל, התקיימו אצל אייזנר בבית באבו תור.

לכל מי שמעוניין ללכת לשבעה.

רח' המפקד 15 אבו תור ירושלים.

מרחק הליכה מהחאן...

ב"ה

כדי שתרגישו טוב בדייט ושלא תתבעסו בהתחלה ושלא יהיה בלאגן כיאילו קפוא אז צריך לתת הרגשה כיאילו הכל טוב.

ואז לעשות חושבים. אם כבר בהתחלה בדייט עצמו יהיה על הפנים אז בטוח זה לא ילך וככה זה עם תוצאה שונה הרבה פעמים חושבים וממשיכים הרבה פעמים

לש"ל..

סליחה על הדימוי אבל זה ממש מזכיר לי..

בסיירת עצמה את בטוחה שזה המקום ואומרת שאת רוצה לבוא..ואת יכולה לצאת אחרי שניה ולהגיד-אני בכלל לא חושבת שהמקום מתאים לי..

כי כשאת בודקת משהו ובודקים אותך בחזרה(וזה גם בדייט) את מתנהגת כאילו הכל בסדר וכל מושלם ומנסה שיהיה נעים..

זה מה שנראה לי לפחות-זה לא מרוע לב..

לפעמים הוא לא מנסה לשדר כלום וזו רק הרגשה של הבחורה

אולי הוא נהנה בפגישה אבל זה לא מה שהוא היה רוצה (למשל שוני בהשקפה) וכו'

אבל יש הרבה מאוד סיבות אפשריות,

למה להנות בפגישה, אבל להיות מבולבל אחריה,

גם לבחורים וגם לבחורות...

מצטרף לקריאה...

לא רק השדכנים צריכים להיות רגישים לזולת.

כולנו צריכים להיות רגישים לסביבה- בכל סיטואציה ועניין, ממש לא רק בהקשר של שידוכים והצעות.

את הביקורת על חוסר רגישות של שדכנים אני מקבלת, ומיד מפנה גם את האצבעות לעצמי-

בתפילה להשתפר בכך כשמציעה הצעות וכשמזדמנות סיבות לגלות רגישות..

אבל עם כל הטרוניה כלפיהם, צריך גם ללמד זכות ולהוקיר טובה. גם כשההצעה יוצאת לאור וגם כשנהיה חשוך.

כשנזכור שבנ"א לא חייבים לנו כלום - אז גם ההסתכלות עליהם תהיה בהתאם ובאהבה.

(זה קשה לחיות בתפיסה כזאת- כי אם הם לא יחשבו ויציעו מאיפה תצמח הישועה? אבל זו האמת התמימה).

בתפילה לעבור לשלב הבא בחיים, בלי התעסקות בהבלים שכאלה.  

חביב אתה.

אצלינו (כן כן, אצלינו ולא אצלי) המצב קצת שונה.

בוא נגיד, שהלוואי והנשואות היו חושבות עלינו ואפילו מנסות לשדך.

ואז, אולי היה אפשר להתלונן על המריחות ועל זמן ההמתנה.

אבל, כשמתחתנים יש מליון דברים על הראש, דאגות, ילדים ומה לא.

ככה שהחברים מהחיים הקודמים קצת נשכחים, או לפחות ככה זה מרגיש

טוב, קצת נסחפתי, הן חושבות, קצת.

ולא, לא באתי להתלונן. רק מתארת מצב!

אז לנפנף את מי שמנסה לעזור למרות שלוקח לו קצת זמן להזיז, זה קצת חבל...

אבל אין ספק שמה שתיארת מעצבן!

יאללה, לשתות מים ולהמשיך להצעה הבאה..

בהצלחה בדרך והגעה מהירה ובטוחה ליעד

האמת שבכלל לא חשבתי להיכנס לנושא של שידוכים

ואז הגעתי למסקנה שדי אין בררה... אז אני מנסה להיכנס לשם לאט ובזהירות...

(אבל עדיין אי אפשר לקרוא לי שדכנית... ממש לא..)

בכל מקרה -

קרה לי שניסיתי לחפש מישהו למישהי

שאלתי אותה מה היא מחפשת (לראות אם אני בכיוון בכלל)

בררתי וחשבתי ולא היה לי מישהו מתאים

אחרי כמה זמן חזרתי אליה (בשיחה או הודעה) ואמרתי לה שבינתיים אין לי רעיון אבל אני ממשיכה לחשוב..

)

אני מודה שיש תקופות שיותר עמוסות לי

או שאני עסוקה (בלימודים, בעבודה, בדייטים של עצמי וכל מה שקשור אליהם...*

ולפעמים גם אני שוכחת...

ועוד משהו -

אם אני מנסה לשדך למישהו שיצאתי איתו

אני משתדלת לעשות את זה כשאני בעצמי לא יוצאת עם אף אחד

כי אפילו מי שאני בעצמי חתכתי, עדיין הרבה פעמים משאיר משהו אצלי בנשמה..

וזה נראה לי מאוד לא הוגן כלפי הבחור שאני יוצאת איתו כרגע. (במיוחד אם מדובר בפגישות ראשונות)

עכשיו תארו לכם את המצב הבא: אני מדברת עם מישהו שיצאתי איתו ואומרת לו שאני אנסה לחפש לו, בינתיים מציעים לי מישהו ואני יוצאת איתו ---> ההוא ב"הקפאה". אפילו לשלוח אליו הודעה יכול להעלות אותו בחזרה אצלי, וזה מאוד לא הוגן כלפי הבחור הנוכחי... ואם תהיה הודעה חזרה - בה ודאי אני לא יכולה לשלוט...

האם אני צריכה להודיע לבחור בכל פעם שאני מתחילה לצאת עם מישהו?

אני משתדלת לומר שאני אנסה לחשוב ואם יהיה לי מושה אז אני אחזור, ובינתיים שימשיכו להצעות אחרות...

תודה על העלאת הנושא.

אם למישהו יש הצעה מעשית - אשמח לשמוע..

קודם כל- דברים נכונים..

והצעה: עוד כשנגמר הקשר אפשר לומר שבמידה ובע"ה תמצאי מישהי מתאימה תשמחי להכיר לו וכו'..

עוד דבר: אומרים לבחור שחשבת על מישהי עבורו, רק כשיש מישהי פוטנציאלית באופק.

אבל כשאומרים שתנסי להכיר לו, זה מידי באוויר, ולכן הגיוני שתוך כדי זה המציאות תשתנה ויקרו דברים גם אצלך.

בהצלחה וממש ממש יישר כח!

אני מתלבטת אם זאת ישיבה גבוהה בכלל..

בצפת.

אז כשהם יענו נדע יותר..

בכל אופן אם זה ההסדר אז אני מכירה משם לא מעט אנשים ממש איכותיים!

ב"ה

זאת לא ההסדר. ההיא זאת ישיבה אחרת...

אם את רוצה באישי.

ובאמת שכל אחד מהם עולם שונה לחלוטין...אז "עוד לא קלטתי מה הולך שם"-נראלי שדיי הגיוני למקום..

תלמידו של הרב מרדכי אליהו...

חבר'ה שמחים.. עבודת ד' עפ"י תורת האר"י

ראשית, את צריכה להשיג מידע רחב אודותיו מעבר לגיל ועיסוק- קצת רקע כללי על החיים שלו לפני שהתחיל להיות נהג, רקע משפחתי, סגנון רוחני והשקפת עולם, קווי אופי.

אם יש לך דיבור ישיר איתו- פשוט תשאלי אותו איזה סגנון של בחורה מחפש, מה חשוב לו ומה פחות.

לפעמים הסביבה לא קולטת נכון את מה שהרווק כוסף אליו והכי טוב לבדוק קודם מולו..

וכשכל הנתונים יהיו מולך תוכלי לחשוב יותר בפשטות על בנות מתאימות.

אם את לא מכירה בנות בטווח הגילאים הזה-

תשאלי חברות, בני משפחה וכד' אם הם מכירים,

ובמקביל תוכלי גם לפרסם אותו או למצוא לו מישהי באתר שושבינים.

אם את צריכה עוד מידע או הכוונה- בשמחה רבה רבה.

שתזכי להיות שליחה נאמנה של ה' להקמת בית נאמן. באמת תחושה נפלאה

אם היא תנהג כעצתך ויהיה לה יותר מידע,

אולי גם האחות של חברתה תרצה לשמע על כך (ואם לא דרכה - אפשר "לגלגל" שמישהו ממכריו יציע לה..)

{אך כמובן בע"ה שיהיה בסדר לך ולכולם.}

[אפעם לא הבאת ממתקים לכיתה?]

א - יפה שהבנת

ב - איזו תשובה ציפית לקבל? ועל מה?

ג - למה דפוקים ברבים? לא יפה להכליל. זו רק אני כתבתי.

זו לא היא.

רות.

אולי נגיב אחד לשני בקצת יותר כבוד ואחווה?

אפילו שאנחנו לא מסכימים עם כל מה שנכתב..

ב"ה יש לנו שפע מילים יפות ומתוקות, למה לבחור דווקא את אלו שהן הורסות ורוצחות?

ותנסי לדבר עם החברה/אחות של חברה!

כי אי אפשר לדעת מאיפה זה יגיע

אבל אני צופה הרבה, ושאלה לי אליך-

זה פורום של לנ"ו, מדברים פה על דייטים והצעות,

אז למה להוציא רוח מהמפרסים לאנשים?! כל כך לא נעים לקרוא את התשובות שלך! מה הקטע?! לדכא אנשים? להשבית שמחות?

באמת תודה שהוא יסתדר בלעדי, יופי, בואו נזניח ת'רווקים לנפשם. חכם מאוד. 

עד כאן לגביך.

ולגבי שאר הנחמדים שענו לעניין:

הבאסה היא שאני לא יודעת עליו כלום, מלבד:

1) הוא חוזר בתשובה

2) נמשך לקבלה וכל זה

3) עדין, חמוד, סבלן מאוווווווד, אדיב וכו' וכו' בחור זהב

4) ולמרות שהייתי מדביקה לו בחיבה את התוית "צדיק", הדרישות שלו מבחורה הן מינימליות ממש, שזה בעיניי תעלומה: שומרת שב, כשרות וטהרת המשפחה. לא אכפת לו טלויזיה, מכנסיים, כיסוי ראש, רק שתהיה אשה טובה!

אני לא יודעת למה זה הרף, אבל לדבריו, בגילו הוא רק רוצה טוב לב וזהו. בלי ירידה לפרטים. 

וזה בעיה, כי אין לי פרטים לגביו... רק הנאמר לעיל. ואני מתפדחת להתקשר אליו... גם ככה אין לי מבחר בחורות להציע לו!

תשאלי אותו מה הוא חושב על כך שתציעי לו.

מה הוא היה רוצה לשמוע על הבחורה, מה הוא יכול לספר על עצמו, האם יש מישהו שיוכל לספר עליו.

ואז תדעי יותר פרטים ותוכלי להחליט לאיזה כיוון להמשיך...

טוב את עושה, ה' יהיה בעזרך.

ד"א גם אם בפועל ישועתו לא תעבור דרכך דעי לך שמה שאת חושבת לטובתו מקרב את ישועתו.