פורום לקראת נישואין וזוגיות (עמוד 1534)

ילד בן 3 שטבע באמבטיה... במצב קשה.

וואי! ה' ישמור! מה קורה בעויילם?

חחחח איך שאלות מתגלגלות...

עכשיו הבנתי למה נשאלתי..

אגב, יש למישהו רעיון לתעסוקה בקורס אנגלית משעמם במיוחד?!

להכין רשימת מוזמנים לחתונה שלך.

ואם את לא לחוצת חתונה- לסרוג, לצייר, לשחק ארץ עיר, לקרוא ספר/תהילים, לאכול, לישון.

בהצלחה!!!

באמת הזכרת לי שאני מנסה למצוא לחברה שלי מישהו דרך שושבינים..

יופי!

מה אתם חושבים על אנשים שמנסים לשדך בזמן שהם עוד לא התחילו לצאת?

ויישר כח להם...

כל עוד השידוך מגיע ממקום של חשיבה, עומק וסיבות אמיתיות למה כן, אין שום סיבה שלא.

נראה לי שאפשר לחלק את ההכרות בין שניים לשני מישורים שאמורים להיות:

חיצוני: מציאת חן במובנו הרחב יותר, לא רק מראה.. ופנימי: מידות, תפיסות משותפות וכו'. וזה נראה לי די דומה לדבריו של אותו רב.

אני דווקא כן שמעתי (וגם מעצמי, בזמנו  ) תירוצים בררניים, וישנם כאלה..

יש לי תחושה שיש בשאלה שלך גם פן אחר ששואל: איך מוצאים אותו? מה אני עושה לא בסדר (אולי) שעוד לא מצאתי אותו...? כלומר את מחפשת איפה הן הנקודות הלא טובות שמפריעות מלמצוא אותו..

אני מאמינה שיש המון עניין של אמונה בקב"ה ובטחון.. וזה נושאים שצריך להתחזק בהם. אני חושבת (ומדברת מנסיון) שאדם צריך לבוא בגישה שאלו הם שני המישורים בהם הוא צריך לדבוק במציאת הזיווג, ופשוט לדבוק בהם.. בחזקה.. ולהאמין, שמשם והלאה ה' יהיה בעזרו.. ואני בטוחה שעם גישה שכזו הוא ימצא מעבר לשתיאר לעצמו..

ב"ה

כל המ שכתבת בהתחלה זה בידיוק הסיבה לפסילות.

ומה שכתבת אח"כ נמצא בהמון בהמון בני אדם ופגושים את זה כמעט בהתחלה!

אחד שלא מוצא אצל רוב הבנות שהוא יוצא איתן את "כל התנאים האלה".

אדם שמתוך ** בנות שנפגש איתן אפילו אחת לא מצאה חן בעיניו.

בררן הוא אדם ש"מציאת חן" אצלו קשה להשגה.

בררן הוא אדם שבטוח ש"מידות טובות" יש רק למלאכים.

ראית אדם שאין בו מידות טובות?

לדעתי, אדם שפוסל יותר מאשר אחרים פוסלים אותו הוא בררן. (ואני לא מדבר על אדם שנפגש פחות מפעמיים)

יש בררנים יותר ויש בררנים פחות..

לדעתי, אדם שאינו בררן, לא פוסל אם אין לו סיבה רצינית לפסול.

ד"א, זכותכך להיות בררן. רק כדאי שתכיר בעובדה זו.

זה מושג שהמציאו אנשים נשואים ורבנים כדי לעורר נקיפות מצפון על מי שהקב"ה לא זימן לו את זיווגו.  זה ביטוי שלרוב נאמר מתוך גאווה של כוחי ועוצם ידי.

להיות בררן בבחירה הכי חשובה בעולם (כמעט) זה חשוב וראויץ  אפילוהגמרא אומרת שצריך להיות בררנים בנוגע לשידורים: "בחור שא עיניך וראה מה אתה בורר לך...." (מסכת סוטה או סנהדרין)

מה שכן, כל אדם צריך לבדוק עם עצמו שהוא בוחר ובורר בצורה הנכונה - מתוך הבחנה בין עיקר (מידות, מציאת חן, רצונות וערכים, מעשים) לטפל (עדה, רקע משפחתי וכד'), מתוך סולם ערכים הגיוני, מתוך פרופורציות, מתוך ענווה וכד'.

לבני הזוג שנועדו להם באמת ולא נכנעים ללחצים  ולפשרות.

ולכן זה כיף...

- הייתי חייבת!

נדמה לי שחלזונות יכולים לשרוד במים...

גילוי נאות-גם אני עשיתי ניסוים על שבלולים ("שבי" בלשון העם) בתור ילדה.

לשבלולים שלום.וסליחה.

הפילים

של הרב יהודה יוספי שליט"א והוא אמר שכ-ל סוגי בעלי החיים שקיימים בעולם היו בתיבה..גם הג'וקים והחלזונות והכל מקטן ועד גדול..

היום ראיתי במסכת מנחות מד. שחלזון נחשב גם כדג,

ודגים כידוע לא שהו בתוך התיבה אלא מחוצה לה [לכן מסמלים סמל לפריון ורבייה]

ולכן לפי זה גם אם שהו כמה חלזונות בתיבה פנימה, לא הקפידו אם יהיה אחד, שניים או אף יותר.

ואכמ"ל.

חן חן  על השאלה- ותמסור לה גם את רגשי אהבתי וגעגועי הכנים >>>>

התכוונת לאלה שמתרבים ללא זיווג?

עד כמה שאני יודעת, רואים  אותם תחת מיקרוסקופ בלבד.

חלזונות הם  דווקא דו-מיניים, אנדרוגינוסים.

ב"ה

2 2 ! בגלל שלא כתוב 1 1 

כמה חיות בסכ''ה הכניס משה לתיבה?

<צ>

כאן..

מתחזה!!

המשה רבינו שאני מכירה גר במקום חסוי!!! ואין מצב שהוא היה מפרסם אותו בכרטיס אישי שלו אם היה לו בכלל..

איפה משה??? אחלה מחמאה!!

לא כ"כ במובן שהוא צריך עוד להתבגר.

2 החששות שלו מאד מובנים לכל אדם שרוצה להתחתן.. ושניהם לגיטימים לחשוב עליהם ולדבר עליהם בפורום..

א ב ל  כל זה נכון כל עוד עדיין לא התחלת לצאת..ברגע שאתה יוצא עם בחורה זה על סמך זה שאם אתם מתאימים-אז

מתחתנים! את ההתלבטויות אם אתה יכול במחינה כלכלית/אם אתה מוכן נפשית להיות נשוי-תעשה לפני זה!

כבר יצא לי כמה פעמים לשמוע על בחורים שיצאו הרבה זמן ואז נזכרו שהם לא סגורים על זה שהם מוכנים,ולדעתי זה מאד' לא מוסרי כלפי הבחורה...

(ול"ע שמענו גם על כאלה שאחרי האירוסין נזכרו שהם לא סוגרים על עצמם אם הם מוכנים..לא אחד ולא 2 שאני מכיר ביטלו ככה אירוסין.)

כמובן שצריך לסייג שכשיוצאים וזה מתקרב-החששות מתעצמים כי הדברים יותר קרובים...

וכאן אני יוצא בקריאה נרגשת לכל הבחורים-תהיו גברים!!!דעו לקחת על עצמכם אחריות.. ומזל"ט....

כדי לחתוך את הקשר? או לפחות לבדוק את הנושא?

בעזהי"ת.

בתור אחת כזאת, שקשה לה מאוד לקבל החלטות [ועוד החלטה כזאת! וואי וואי!], אני שיא המבינה אותו ולא חושבת שצריך לפסול על זה, כי הזמן עושה את שלו.

ואחרי שמתרגלים לקשר ולעובדה שאתם שניים וכו', דברים יותר מסתדרים.

ממליצה לך לא לטאטא את זה מתחת לשטיח, כי ייתכן ובאמת יש פה בעייה של חוסר בשלות/ילדותיות [יחסית אלייך, בעיקר].

אבל גם לא לפסול על זה ישירות.

ב"הצלחה מתוקה!

אבל למה את מתכוונת ב"לא לטאטא את זה מתחת לשטיח"?

שיתפתי אותו בתחושות שלי (הכי בעדינות שאני יכולה)...

נראה לך שאילו היה לא בוגר - היה אומר לי את זה?

איך בודקים בגרות של אדם? (תחסכו ממני את הבדיחות של תעודת בגרות וכאלה ;))

בעזהי"ת.

קשה לי לייעץ לך ככה בפורום בלי להכיר את המצב

לא בטוח שאם הוא לא בוגר הוא היה אומר לך את זה, עיקר הבעיה של חוסר בגרות זה חוסר מודעות עצמית, מה שגורר אי יכולת להודות במצב שלך [אפילו כלפי עצמך].

איך בודקים בגרות של אדם? -שאלה מצויינת!

אני חושבת שכדאי שתסתכלי איך הוא לוקח החלטות בחיים [צבא? ישיבה? מכינה? הדרכה בסניף? או כל דבר אחריותי אחר...], ואיך הוא מתמודד עם מצבים. זה בגדול.

מקווה שהועלתי!

אבל נראה לפי מה שכתבת שאת היית רוצה להתחתן איתו-ולכן לא נראה לי פשוט לחתוך..

מה שכן-הייתי שואל אותו למה הוא הסכים להצעה בהתחלה אם הוא לא היה סגור שהוא רוצה להתחתן..

די גימגם לי...

אמרתי לו שאולי לא חשב שזה יגיע כ"כ מהר.

הוא ענה לי שברור לו שאם הוא יוצא זה ע"מ להתחתן בסוף...

יוצא שהוא די סתר את עצמו...

תראי החששות שלו הם דיי מוצדקים,

אבל הם קיימים אצל כל בחור נורמלי,

שלא קשור למשפחת רוטשילד או משהו כזה...

אבל דווקא הגבר הבחור, אמור לתת לך ביטחון,

ולא להיות זה שמפחד.

ולכן אולי הוא עוד לא בשל...

אני כנראה אצטרך להיות להיות ה"גבר" בבית..

זו כבר שאלה אחרת (אם אני רוצה את התפקיד הזה או לא)

להפסקת הקשר)

ב. אני מכירה לא זוג אחד ולא שניים שבהם האישה היא הבוסית והדומיננטית.

אולי זה לא הכי טבעי, אבל יש משפחות שזה הולך בהן יופי...

וה"בוסיות" הכי טובה של אשה - זה איך לגרום לבעלה שיהיה "בוס" (כמובן, כל הביטוי הזה לא שייך - רק השתמשתי בשלך)..

ולפעמים "בני תורה" מבשילים לאט בתוך הנישואין, ומי שלא יודעת לראות את הכחות שנמצאים מאחרי הענוה, המתינות ו"אי התקיפות" - מאבדת טובה הרבה..

וכמובן, ללא כל התייחסות ספציפית למה שאיני מכיר.

אני חייבת להעיר-

אישית אני בעד הדרך הטבעית, שבא הגבר הוא הבוס,

אבל-

אם מדובר בזוג שמלכתחילה מדובר באישה דומיננטית יותר ואסרטיבית יותר ממנו באופן טבעי,

והוא גבר עדין יותר ויותר נחבא אל הכלים-

אז יצא שהיא הבוס. 

ולא צריך לראות את זה באור רע, כי ככה הם! פשוט הם משלימים אחד את השני. 

יכול גם להיות בדיוק ההיפך: שהוא רציני, ולא "מרחף", ולכן זה מעסיק אותו.

ואדרבה - הנתון השני עוד יותר מובן. בחור ישיבה מן הסתם, פתאום שינוי כזה - זה מעסיק אותו.

בקיצור, לענ"ד לא מעיד בהכרח על כלום.

אם הוא מספיק "בוגר" ושאר דברים, זה את צריכה להסיק מתוך היכרותכם, מתוך מה ששומעים ממכרים, לא מזה לענ"ד.

מה שנכון - ששניכם מבינים שלא טוב "לסחוב" בלי החלטה.  לכן, את לא צריכה "להבהיל" אותו יותר..

לענ"ד את צריכה לומר לו, שאת מבינה מה שמעסיק אותו - לאידך, שניכם מבינים שלא טוב "לסחוב" הרבה. לכן את מציעה שיהרהר בכך בינו לבינו, ויחליט אם הוא בכל זאת מעונין, למרות (ובגלל..) השינוי שהרווקות לנישואין, כולל כל מה שזה כולל...

ואל תעשי "פלפולים" כאלה - ש"לכאורה הוא סותר את עצמו"..  זה לגמרי טבעי שככה זה בהתלבטות: צד כזה, צד כזה...

לגבי ה"פלפולים": אני כמובן לא עושה את זה מולו (רק ביני לבין עצמי).

אבל אתה צודק בעניין...

אוקי אז בעיני.

קודם כל, לדעתי זה לא הכי נכון להתייעץ כאן, כי אף אחד לא מכיר את האיש הזה. ובמקרה הספציפי הזה, קריטי שיכירו אותו!!!

אני יודעת שאצל ארוסי היה שלב שבו דיבורים ממשיים על חתונה כן קצת הלחיצו. היה ברור שזאת המטרה בסוף. אבל להוריד את זה לת'כלס היו בזה דברים מלחיצים. ואחד מהם אכן היה כסף, זה לא חירבוש וחירטוט- זה פחד ממשי. הגבר מתחתן ועכשיו אחראי לפרנס אותך! לדאוג לך! ויחד עם כל ההכנה שהוא עשה לקראת היציאה לדייטים, ברגע האמת זה מפחיד.

אני אף פעם לא חסידה של הלשים אותו במקום שלו ולהציב לו אולטימטום, דבר כזה מוליד רק אסון בעיני. 

אל תצמידי אותו לקיר ותכריחי אותו לענות לך בשניה שאת מדברת. יתכן והוא מהאנשים שלוקח להם קצת יותר זמן לחשוב על דברים בראש, לעכל את הדברים ולהגיע למסקנות. אני יודעת שארוסי מאוד כזה, ואני מאוד לא. אני ברגע שאני רוצה משהו- אז יאלה! ולוקח זמן להתרגל לזה שאם אני אציע לו להתחתן (דבר קטן ולא כזה משמעותי כמובן) שיקח לו קצת יותר זמן ממני. אז דברי איתו אבל בלי לתת לו תחושה שהוא מוצמד לקיר ושכל דבר שהוא יגיד יהיה לא נכון. תני לו לגיטימציה לבטא את עצמו. זאת התלבטות באמת קשה. ובעיני הוא נשמע נורמאלי מאוד.

בקיצור זה מתוך נקודת ההסתכלות שלי ואיך שאני מכירה את המציאות. יתכן והמציאות שונה, ולכן כמו שאמרתי- קריטי להכיר אותו. אבל רציתי בכל זאת להראות לך צד אחר של המטבע.

צודקת לגמרי!

אבל אני לא בטוחה שלי אישית היה מתאים להסתובב מלא זמן עד שהבחור היה מגיע להחלטה...

כי הבחור לא היה סגור על עצמו והתחרטתי קצת

כי ברגע שזה לא הלך בקצב שלי אז לא התאים לי

וסליחה מה עם הקצב שלו ?מה עם הרגשות שלו?

זה קצת חוסר אכפתיות לפעמים לראות רק תצד שלך.

אפילו שמבחינתך החלטת ואפילו שלא בא לך להמשיך סתם

זה לא באמת סתם כי זה זמן שהוא צריך

צריך להיזהר ולעשות דברים רק ממש ממחשבה.שלא תתחרטי .....

כי נגיד שתיפרדו ואת אוהבת אותו והוא לא יוכל להחליט כי מבחינתו הברור לא נגמר אז מה יהיה?

תחכי ותתקעי עליו?והוא גם יהיה תקוע?מה יצא מזה?

לדעתי תני לו תזמן שלו ורק אם את רואה שבקיצוניות הוא לא מצליח להחליט תחתכי.

בהצלחה רבה

כל עוד זה לא חרג מתחום מוגזם (ועד ארבעה חודשים זה סביר לחלוטין לדעתי)- חבל לחתוך כי הבחור עוד מתלבט.

הייתי מנסה לבדוק אם כל האמור לעניין ההתלבטויות שלו הוא לא כיסוי למה הוא מרגיש כלפייך. שזו סוגיה יותר מורכבת כבר, וגם לגביה לא הייתי ממהרת לחתוך.

חשבתי על עוד דבר, באיזשהו מקום, באם החלטת שזה האדם שאת רוצה לחיות איתו, באמת באמת רוצה- אז אתם עכשיו לא מבזבזים זמן, אתם עכשיו לא שורפים זמן, לא מבזבזים זמן ולא יוצאים סתם, אתם בונים ומבשילים יחד לחתונה. אם בעיניך אתם באמת מתאימים וזה האדם שאת באמת רוצה לבנות איתו בית, אז תעלי את זה- שיהיה ברור לשניכם שאתם רוצים מתישהו. ועכשיו תני לו את הזמן הזה להבשיל.

לחתוך על דבר כזה? רק מדיבור עדין ורגיש איתו תוכלי לגלות. 

וגם, באמת שלוקח לגברים זמן לעכל דברים. דיברתם בעבר על חתונה? איך הצגת את הנושא? 

יכול להיות שזה קשור לזה שאת הראשונה שלו, גם אני נפגשתי תקופה ארוכה עם הראשונה שלי עד שהיא חתכה, באמת כי היה קשה לי להחליט... כל הזמן חשבתי לעצמי שלא הגיוני שאתחתן עם הראשונה שאני נפגש איתה ואולי יש מישהי אחרת יותר מתאימה לי וכד'. רק אחרי שעברתי כבר עוד כמה וכמה פגושות הבנתי שאלו סתם מחשבות ואם היא מתאימה לי אז לא צריך לחפש מישהי יותר מתאימה. (למרות שגם עם אשתי לקח לי הרבה זמן בסוף להחליט אבל מסיבות אחרות). אז אולי כדאי לברר איתו אם יש לו חשש כזה ואולי שידבר עם חברים נשואים שלו שישמע מהם קצת מהצד השני של המתרס.

רק תוספת, אשתי אומרת שבעיות שצצות ועולות בפגישות יעלו אח"כ בחיי הנישואים. ואכן עד היום קשה לי לקבל החלטות אז תבדקי אם זה מתאים לך... (ובכ"ז אנחנו מסתדרים מצויין).

בהצלחה!

אם את מרגישה ש"זהו זה" והוא לא מרשה לעצמו להרגיש, לא כדאי למדוך את המצב אלא להפוך את הזמן לנקודת מיפנה:

1.תבדקי עם כמה בנות הוא נפגש לפניך. יתכן שאין לו ניסיון מעשי, אולי גם אין לו אחיות גדולות וקשה לו לחדור לראש של בחורה ולשוחח איתה על הרגשות שלו ואין לו למה להשוות ולכן לוקח זמן להחליט .

2.אם הבהרת לו שאת מאד רצינית ובשלב של לקראת חתונה, את יכולה בהחלט לבקש שיצטרף לקבוצה של "ישפה" שבה יש הכנה לקראת פגישות ונישואין, ואולי יש להם אפשרות להדרכה חד פעמית עבורו, או יעוץ לשניכם יחד. יתכן שקורס כזה יבהיר לו מה העיקר ומה הטפל, איך מקדמים החלטות ועוד. אם השדכן/ית שלכם מכיר/ה את שניכם או לפחות אותו היטב, יתכן שיוכל/תוכל לתרום להבהרת המצב.

3.ועוד עצה, יש רבנים שבשלב של הכרעה ממליצים על פסק זמן, כלומר, שבועיים בהם לא נפגשים ולא מדברים בטלפון. בתקופה זו את והוא עושים חשבון נפש ובודקים רגשות ועובדות. אם קשה לו להחליט פסק זמן יכול לתת לו תחושה כמה את חסרה ואולי גם פגישת יעוץ אחת באמצע, להבין את מהות הקשר ביניכם ולאן זה מתקדם.

אתם ממש בכיוון נכון וטוב

דבר ראשון

מצאתם חן כנראה, אחד בעיני השני, אחרת לא הייתם ממשיכים

ואחרת הוא לא היה נפתח איתך על כל החולשות שלו.

אז זה כבר נפלא!

דבר שני

אתם מדברים פתוח על עצמכם וכביכול "מטפלים" אחד בשני וזה העיקר והלב של חיי נישואין בריאים!

אפילו אם כרגע זה נראה שרק הוא המטופל, אני מאמין שאם הרבה אמון

את תמצאי את עצמך גם במצב הפוך..

ואולי זה בעיקר מה שאת צריכה לעשות כאן, הרבה להעניק אמון ביכולת שלו להוביל את עצמו ואותכם..

בקיצור בעיות תמיד יש, אז אם יש כאן חיבה ועניין בקשר כדאי ממש להשקיע

בהצלחה!

ואוכל לתת לכם מזגן לדירה ואם כבר יקחו לנו אותו אז לא בעיה לתת 300 ש"ח ממעשרות שלי.

העיקר שתבינו, שלבנות בית בישראל זהו נכס אדיר לאומה, ןלא רק פרטי שלכם שבע"ה יהיה במזל טוב בקרוב 

עזרתם לי מאוד מאוד!!!!!

קיבלתי פה הרבה נקודות למחשבה...

מקווה מאוד שאעשה אי"ה את ההחלטות הנכונות

בס"ד

1.הוא לא אוהב אותך מספיק 2. הוא עוד לא בשל

אני יודעת שזו תשובה מאוד חדה...

אבל אל תבזבזי את כאבי הלב שלך ואת הזמן על מישהו שלא סגור על עצמו...את באת ממקום מסויים..הוא עוד לא נמצא שם..תעברי לאחר שכן נמצא שם..

אם היית מספיק חשובה לו הוא היה דוחף לכיוון...

אם "אין לו כח לבלבולי השכל של הנישואים" ו "יהיה חסר לו חיי הרווקות" אז אתם ממש לא באותו כיוון...תחתכי...באמת שחבל על זמנך

מאחלת לך שבע"ה תצליחי למצוא במהרה את הבחור הנכון

אפרת

בס"ד

אבל נורא הכאיב לי שהוא אומר דברים כאלה..כאילו אם הוא בחור רציני שהחליט לצאת לדייטים למה שהוא יתגעגע לחיי הרווקות..למה חושב שהנישואים הם אזיקים?

לדעתי הוא מבולבל ולא יודע איך לסיים את הקשר...

בררתי עם עצמי טוב את הנושא, אתכם (תודה!), עם חברה טובה...

בסוף החלטתי כן להמשיך ולתת לו את הזמן שהוא צריך (אלא אם כן זה באמת יהיה מוגזם...).

כמו שאמרו פה זה באמת קצת בעייה להעלות שאלה כזו פה (למרות שכן עניין אותי לשמוע את דעותיכם השונות).

צריך להכיר טוב את הבחור...

הדברים שכתבתי לא מעבירים גם את טון הדברים שלו, זה גם רק תמצות של הדברים שאמר; לא פרטתי לכם על הקשר והדברים שהוא כן עושה כדי להראות לי שאני חשובה לו..

לכן אני חושבת שהתגובה שלך לא רלוונטית כ"כ למקרה שלי.

אבל תודה בכל אופן!!!

ב"הצלחה רבה לכולנו!!!!!!

כי בטח תשובות, עצות וניתוחי מצב לא יעזרו כרגע..

זה נשמע קשה ומובנות התחושות

ישועות במהרה במהרה!!

נראה לי שאפשר לנתח פסיכולוגית את המצב- באישי אם את רוצה בכיף...!!

אבל מה שנראה לי שאת צריכה יותר דחוף זה- זריקת עידוד!

אז- חזקי חברה!! שה' יתן לך מלא כח!!!! ושמחה!!

ב"ה

ב. זה מצב הגיוני מאוד. 

ג.   מאחלת לך שתצליחי לשמוח באמת

אולי זו תחושת כאב...?

כשהזמן טיפונת יעבור והכאב קיבל את מקומו, אולי תנסי לחשוב עם עצמך מה יכול לעזור לך להתמקד בשמחה...

נתחיל בזה שזה כ"כ כ"כ לגיטימי ונורמלי.. 

ואם הייתי צריכה לתת לזה שם- הייתי קוראת לזה רגשות מעורבים, או אולי אפשר גם לקרוא לזה כאב..

את לא מקנאה בה, ואת בעקרון מאוד שמחה בשמחתה..

אבל..

עדיין, זה קשה, אני לא יודעת איפה את נמצאת כרגע בעניין זה, האם את הבכורה או שיש נשואים מעלייך, יש/אין לך הצעות כרגע, כמה את מחפשת, עם כמה אנשים כבר יצאת, מה פער הגילאים בינך לבין אחותך.. כל זה בד"כ משפיע על הקושי של אחות גדולה שמחתנת צעירה, לטוב ולרע

בהנחה שקשה לך כי את גם מחפשת, ואת ב'עניין', הכאב הזה בא ממקום ש'גם אני רוצה', רצון נקי וטהור, זה לא שאת לא רוצה שיהיה לה, את פשוט רוצה גם.. לבנות את ביתך, להכיר את הבנ"א לו תנשאי.. 

מהמקום הכי טבעי ואמיתי..

כשאחותי הצעירה התארסה [לפני כמעט שנתיים] היה לי מדהים לשים לב להבדל בין התגובה שלי לבין התגובה של אחותינו הקטנה יותר.. אחותי הקטנה- קפצה, התרגשה, צרחה מהתלהבות.. ואני- שמחתי, באמת שכן- אבל השמחה הזאת היתה מלווה במשו מעיק, קצת עצוב אפילו.. כבד על הלב..

אבל עם כל הקושי והמורכבות- חשוב לי שתדעי שאפשר לעבור את זה בשמחה, ברוגע ובנחת! זה תהליך, חשוב מאוד שתהיי מודעת לזה, שתמצאי את המקום בו את מקבלת תמיכה, חיזוקים וכו'.. אם זה במסיבת אירוסין, בכל האירגונים לחתונה, או אחריה- בשבע ברכות ובשגרה שאח"כ.. 

כיום, שאחותי הקטנה נשואה כבר שנה וחצי, ואני עדיין מחפשת.. אני באמת רוצה שתדעי, שאני חיה את חיי בכיף ובשמחה. כן לפעמים קשה לי, לראות אותה ואת בעלה (שב"ה הקשר שלי איתם מצויין) ולרצות ולקוות..

אבל אני יודעת שהקב"ה דואג לי ומתכנן לזמן לי את הבחור שלי בזמן הנכון לי...

אני יכולה להמשיך, יש לי הרבה להגיד בנושא.. אם/איך מדברים על זה עם האחות המאורסת, איך מגיבים לאנשים בעלי יותר ופחות טקט שיבואו אליך ויגידו מה שיגידו, איך בכל זאת משתתפים באירגוני החתונה ועוד ועוד.. אבל אני אסתפק בזה לבינתיים..

ואם אני יכולה עוד לעזור.. אני פה בשמחה- לענות על כל שאלה שהיא

[אפשר גם באישי- רק שכמעט אף פעם לא התכתבתי שם.. אז עדיף לפחות לכתוב לי כאן שאת כותבת באישי.. שאדע לבדוק שם..]

בינתיים אני רק אגיד לך, שאני שולחת לך חיבוק גדול,

ומאחלת לך שתעברי את התקופה הזאת בטוב ובשמחה!

[התגובה הנל היתה למטרת הקפצה בלבד. יעני זו שאלה מוטורית.]

שאלה קשורה ולא קשורה..

השאלה של אלירז היא מאוד עמוקה!!

האם תתאים לו גיבעוניסטית?!

(אלירז פרשתי נכון?)

אבל גם אם כן היא לא 'עמוקה'.  יש סופרלטיבים שמאבדים את משמעותם

ברגע שמשתמשים בהם יותר מדי.

חוץ מזה: אאל"ט דיברו פה על בחורה שזה לא מתאים לאלירז בכל מקרה

[רוצים להתדיין על זה כרגע...?]

מצד אחד אני חושבת, אם בין בני הזוג יש קשר טוב והכל טוב ויפה, אז לא כדאי לפסול את הכל בגלל חילוקי דעות פוליטיות. "מה הדיעות הפוליטיות שלו/ה?" לא צריכה להיות השאלה הראשונה שנשאלת על הבנאדם!

מצד שני, אני אישית  באה ממשפחה מאוד מפולגת בדעותיה הפוליטיות (אמא שמאלנית, אבא ניטרלי, ואני ימנית...) וזה לא תורם לשלום הבית. (ב"ה מתגברים על הבעיה- פשוט פוליטיקה היא נושא טאבו.)

אבל הכי הכי חשוב, שהרמה הדתית תהיה אחידה בין בני הזוג, ורק אח"כ הדעות הפוליטיות.

עדין בחלון?

ד.א - סליחה על הבורות.. אבל חדשה?

טוב - ניצחת! נכנעתי...

לפחות הפעם ההודעות ענייניות.

כמה טוב החוג במתנ"ס

חןחן

החלון באותו זמן אז לא יכולתי לענות רחלקה.

ברוכה הבאה

ומכללה? למה את בעד?

סיבות : יחס אישי , אווירה טובה ונעימה , כדאי לך גם לנסות: אני ממש אוהבת את שלי , ומי שרוצה המלצות על המכללה ואיזה מכללה אני אז באישי....

אדע לפנות אליך בצורך.. 

אבל למה היה חשוב לך לומר את זה בהיכרות?

את ממש שרופה על המכללה שלך אה?!

שנה א'??

געגועיי לצפת הקדושה.

לצפת יש כוחות להחיות מחדש. בדיוק מה שצריכה עכשיו,

נואשת לגלות את האור בתוך החשכה 

אבל לצערי ממש לא יכולה, מחוייבת לדברים.

נסיעה טובה צדיקה.

ברגע שאני נגיד התחתן עם אני ירצה לעשות משהו והוא יגיד לי לא אז אני לא יוכל לעשות וכל מיני בכל הנושאים אני יצטרך פשוט להיות רכוש

אם את מתחתנת בגישה הזאת, אז זה מאוד מאוד בעייתי... בלשון המעטה. 

את לא רכוש של אף אחד! 

אני לא יודע מי הכניס לך את זה לראש, אבל אני ממליץ לך בחום להתחתן עם בנאדם שיכבד אותך ולא יחשוב שאת עובדת שלו, או גרוע יותר, עבד שלו. 

בכל מערכת יחסים יש פשרות ולא תמיד אפשר לעשות מה שרוצים אם הצד השני מתנגד  - אבל מכאן ועד לחשוב שאת רכוש של מישהו, המרחק עצום.

אני ממש מקווה שלא תמצאי את עצמך עם מישהו שיתייחס אלייך ככה. 

את לא אשכנזיה!

גם אחרי החתונה שתגיע בעז"ה את לא תהי רכוש של בעלך - בעולם העתיק זה היה כך - אבל התעצמנו מאז..היום אתן כבר לא רכוש, יש לכן זכות לכבוד,לחירות,לחיים ואפילו להצביע!

תמיד יהיו בעיות ואתגרים כמו כל דבר בחיים, אבל הוא לא יהיה הבוס שלך ואת לא תהי רכושו....

לא הבנתי את השיוך העדתי??

רציתי לומר משהו בפן העדתי אבל חזרתי בי..המבין יבין

פעם הייתה לי איזו השגה, שתמיד נשים אשכנזיות "נעות יותר בחופשיות" בסביבת בעליהן..

אחרי שהתקרבתי לכמה זוגות כאלו - גיליתי שזה ממש לא כך תמיד.

זה לא שונה בצד העדתי של העניין, זה אינדוודואלי לחלוטין!

רציתי להעיר משהו, אבל הנחתי שבגלל המורכבות העדתית של הענין יתכן שזה יובן לא נכון ויפרשו זאת כגזענות, הכל בעיני המתבונן

תקחי אויר תנשמי תשאפי תחזרי על זה בערך עוד כמה עשרות פעמים ( לפי הצורך ... ותרגעיייי  !

אאמנם אמורה להיות מחוייבות נעימה נכונה ונצרכת בין בני הזוג  שבלעדיה לא ניתן לבנות בית נאמן

אבל זה לא אומר שאת הולכתלהיות איזו אשה מס' 102 אנאערף של שייך מוסלמי בעמאן

את הולכת להתחתן עם בן זוגך שהוא אמור להיות יהודי עם לב טוב שידע לכבד אותך יותר מגופו

ואת תלמדי לאהוב אותו וכשהאחד יגיע כבר לא תחשבי על השלילי שב"ה אינו בנמצא אלא על החיובי

אז תורידי את הרגל מהדוושה ותצאי מהסרטים ותרגעי ( פעם שניה : )

שאלתך היא מדהימה וכ"כ תמימה ויפה, מהמקום הכי נקי וטהור שאת בעצם מבינה חברות מהי?! ונתינה מהי?!...

אבל זה בדיוק הקסם שבדבר, נישואים זה פשוט דבר הרבה יותר מעבר לדברים הרגילים שקיימים בכל מערכת יחסים אחרת שהיא...

כשתהיי בתוך זה את פשוט כ"כ תרצי את המחוייבות והקביעות הזאת, שלא תאמיני שפעם חשבת אחרת...

ב"הצלחה יקרה

מוכנים להיות הכל עבורו..

את לא חייבת לו שום דבר.

תמיד אפשר לקום ולפרק חבילה..

שאלה של רצון, ומאיפה ההחלטה שלך נובעת..

אז כנראה גיל 21 הוא לא הגיל שבו תתחתני..

כי זה לא מתאים לך, כי עוד לא הפנמת את מעלת הנישואין..

אף אחד לא מת מזה עדיין.

תראי, אני מניחה שיש מקום שממנו את שואבת את התרגום שלך למילים זוגיות, משפחה, נישואים וכו'.

אני מניחה שאם תשאלי את הזוגות הנשואים פה איך הם יתרגמו את המילים האלו,

הפירוש שלהם יהיה אחר.

את צריכה לשאול את עצמך למה את רואה זוגיות כ"אני אהיה חייבת לו..".

נכון שזוגיות זו גם מחויבות, אבל זה מתחיל מרצון, רצון גדול ואוהב...

בקיצור, אחרי שתחשבי/תביני למה הפירוש שלך לזוגיות הוא כזה, תנסי לשמוע אילו עוד פירושים יש לזוגות- כאלו שנראים בעיניים מאושרים- לזוגיות/נישואיםף וזו תהיה הזדמנות לבנות מחדש עבורך את עולם המושגים הזה.

זה ממש על קצה המזלג, ואני גם לא בעלת ניסיון או משהו, אבל זו נקודה קטנה למחשבה..

(סוג של התחלה למחשבה, כי יש הרבה לאן להמשיך)

בעז"ה שתזכי להכיר את הצד המתוק, המרווה, השמח והבחירי בנישואים!! (ושתזכי לכאלו)

אולי רוצה שנשכנע???

"לא טוב היות האדם לבדו "

ויש עוד הרבה.. 

והאם זה שאת עדין נכנסת לפורום זה מעיד על זה שאת כן רוצה..

עמוק בפנים..

אולי בזמן אחר..??

כשאת רווקה זה "חתונה חתונה חתונה".

אח"כ זה "מה עם ילדים? אתם לא רוצים להרחיב את המשפחה?"

אח"כ, אם תביאי עוד אחד יש אלו אותך למה כ"כ צמוד.

ואם תעשי מרווח ביניהם ישאלו אותך למה לא צמוד.

וכן הלאה...

לאנשים תמיד יהיה מה לומר כי ככה אנשים.

תתעלמי!

או שתגיבי ככה שאשואלים ובכו ולא ישאלו יותר אף אחד...