פורום לקראת נישואין וזוגיות (עמוד 1555)

נקודותיים!

הסבר!

תאמיני לי, עוד משפט הבהרה נוסף לא היה גורע כלום!

|מתחרפנת קלות|

ולא. אפאחד לא הבין מה שאלת.

אני שואלת אם זה בסדר לשלוח לבחור הודעה אחרי שנפגשנו פעם אחת, קבענו להיפגש פעם שנייה ומאז התכתבנו בסמס.. אבל כשהוא שולח ראשון ואני עונה.

אז אם בסדר לשלוח מיוזמתי?

או שלא?

כן. זה בסדר גמור לשלוח הודעה ואפילו נראה לי רצוי..

אחרת איך הוא ידע שגם את מעוניינת?

ותשובתי-

בהחלט.

די להיות קטנונית, ולשחק במשחקים הטיפשיים האלה:"הוא שלח מסרון, אז אני יכולה לענות, אבל אסור לי להתקשר, לפי חוק 12/א בספר הדייטים הגדול."

תשלחי! את אשה עצמאית ונחושה! מה אכפת לך מהשטויות האלה?

אם ז-ה מה שיגרום לו לפסול, אז הוא אדיוט.

ברכות.

השאלה שלך מעידה על עדינות וצניעות וזה יופי.

אבל זה בסדר גמור. יתכן שהבחור אפילו מחכה לזה. אולי בינתיים הוא חושב: היא עונה רק כשאני שולח.. אולי היא לא כ"כ רוצה...  תשלחי - הוא גם ישמח.

דברים כאלה אמורים להבהיל?

במיוחד כשכל כך כך לשלוח מסרונים בימינו.. (תחשבו על יונת דואר, לפידים, שליחים?!)

הבחורים הטובים לא עפים על משחקים של "קשה להשגה".מעייף.

ב"הצלחה!

ולמה כשאני בוחרת שלא לבחור באף אחת מהאפשרויות ופשוט לוחצת על הX מצד שמאל,

אז כל שניה החלון קופץ?

אולי יש אפשרות לדחות תשובה, עד שאברר מי האדם?

ומה ההבל בפועל בין "התעלם" ו"דחה" (או מילה דומה אחרת..)?

רק רואים שלא נוספת לרשימה..

"לכו תשאלו את אדמין"

יש לי כל כך הרבה אנשים ברשימה שאין לי מושג מי הם ומה הם, פעם ביקשו ממני להצטרף אישרתי אותם, ומאז עם רובם לא החלפתי מילה...

איך להתנהג ברשעות בפורומים?

זה Y.S מעביר...

תלוי איך מגדירים..

אולי שיעור באיך להיות פחות תמימים (בשיחות האישיות, ובכלל באינטרנט..)..?

מה שבא לך.

השרביט אצלך!

אבל לקחתי לתשומת ליבי.

א. יש כנראה אנשים שאוהבים להרגיש מקובלים, ולכן מגדילים לעצמם את רשימת ה"חברים"..

ב. אם את לא מאשרת או דוחה אותו, הוא לא מקבל שום הודעה, אלא פשוא את לא מופיעה לו ברשימה,
ואותו כנ"ל אם את מסירה אותו מהרשימה שלך, הוא לא יודע מזה, כי את נשארת רשומה אצלו..

בהצלחה בניפנופים

מתוקף הרצון של פייסבוק להיות דבר נחמד וחיובי, אז אין הודעה כזאת...

אוף בא לי לבכות!

כבר חשבתי לבקש מהמורה שלי לפסיכו שידרוס אותי...

ואם אפשר שלוש פעמים ככה שאם חשבתי לקום זה לא יקרה חחח...

זו בטח תחושה של חודש אלול.. מתנקים מהכל.. ואז מגיע טוב יותר, בע"ה..

כזה שישמח אותך

טוב אולי כסבא שלי נפטר היה יותר מזעזעה...

ועדיין שבוע לא נחמד בכלל...

אני מרגישה כאילו ה' תרק עלי את הדלת שנכנסתי בה...

ברור לי שזה כדי לשנות כיוון...

אוף אני בצומת עצומה!!

(פסיכומטרי, לא פסיכוזה )

אז זה ברור וטיפוסי והכי קורה בתקופה הזו.  אני אישית בתקופה הזו שקלתי ברצינות לוותר על החלום ולהיות קופאית בסופר או משהו. ב"ה לא קרה ועבר טוב.

או שיש דברים אחרים מלבד השטות הזו?

קבלי חיבוק והזדהות!

בסופו של דבר, מכל קושי אפשר לצמוח..

על כל דלת שהשם סוגר- הוא פותח אחרות...

שיהיה מאיפה לקפוץ...

סתם. שרון נשמה! עוד מעט שבת! ואז לא לומדים יותר.. ויהיה לך זמן לנוח ולהיפגש קצת עם חברות!

תתעודדי!!! יהיה בסדר. מילה שלי ;)

זה סימן שצריכים להיות קצת יותר יצירתיים כדי לצאת מזה

שרון! קבלי חיבוק חם! רק תראי איך את יוצאת מזה עוד רגע, מסתכלת החוצה, צוחקת ומודה לקב"ה שנתן לך ניסיון ועזר לך לעבור אותו, כי הוא ואנחנו מאמינים בך!

סתם זה לא רק הפסיכו שכואב לי...

היו עוד כמה דברים באמצע(לא אף אחד לא מת, ועדיין..)

אבל כנראה שאחרי הרבה כאב משהו טוב צריך לבוא...

וחוץ מי זה אני חלמתי שאני מצליה משהו מטביע בי-ם אז כנראה שמשהו באמת טוב צריך לבוא..

כי אם תשאלי את הבחורה, העלמה כבר תבנה בניינים ותכתוב תסריטים, ואז הבחור בכלל לא יהיה מעוניין וסתם תתאכזב..

ולגבי עד אימתי מאריכין בכזאת וכזאת- נותנים פרטים כלליים ומשיבים על שאלות אם יש צורך(:

שכוייח אדיר והרבה סיעתא דשמיא..

כנראה הם פחות רגישים אם אח"כ תגיע תשובה שלילית...

(אולי לא. אבל שואלים את הגבר קודם)

כי אם הבחורה תגיד כן והוא יגיד לא יהיה הרבה יותר אכזבה מאשר שהבחורה תגיד לא לבחור...

שנית כמה מאריכים?? פשוט מספרים: בת כמה? מה היא עושה? איך היא נראת? איפה היא למדה בתיכון?

תכונות אופי בולטות... לפעמים נותנים מספרים של חברים לפעמים לא תלוי...

זהו... 

את יכולה להביא מקור?

פשוט הנהגה נחמדה (סוג של אפליה כזאת...), כי חושבים שהבחורה תיקח יותר קשה תשובה שלילית לגביה.

אע"פ שבמציאות - לא תמיד זה חייב להיות כך..

ואם כן, נא להביא מקור!

זאת סתם קונספציה סטיגמטית שנפוצה בציבור שלנו. יש בנים כאלה ויש בנות כאלה.

בנים סתם רגילים לשחק את הקשוחים, לכן יותר קל להלביש את זה עליהם.

שהבחורה פנויה. שלא יציא מצב שהעצת למישהו מישהי שכבר יוצאת עם מישהו אחר..

זה עניין של שיווק. 

רק בניגוד לשיווק שנוהגים להעלים כל מיני דברים ולשקר-

בהלכה זה אסור.

כשאני משדכת(ויש לי כבר 4 נשואים )

 אני אומרת כל מה שרלוונטי לשידוך ולא מסתירה גם חסרונות.

החכמה היא לומר זאת בצורה שתתקבל כחסרון לגיטימי והגיוני.. כי בסה"כ במכלול הוא/היא מקסימים.

[במיוחד אם בחרתי להציע אותם למישו,

אני לא אציע מישהו/י עם נתוני פתיחה שאני לא הייתי יוצאת איתם, אחרת השיווק שלי לא יהיה אמין..

זה גם הרבה עבודה על מציאה והעמקה בנקודות הטובות של האדם המשודך ובכלל]

ראשית כל - כדאי לשאול את הבחור מה הוא מחפש, מה חשוב לו...

כנ"ל את הבחורה

ורק אח"כ להציע

הסיבה: גם אם מכירים היטב מישהו לא תמיד יודעים על דבר מסויים שחשוב לו...

כשמציעים - לברר טיפה, לפחות פרטים ראשוניים על הבחור והבחורה

לתת לבחור את הפרטים על הבחורה - ולשאול אם חסר לו משהו

אח"כ כנ"ל לבחורה...

שכוייח על העלאת השאלה!!

(אתם מוזמנים להוסיף...)

טכני:

שם + משפחה, גיל, מראה - גובה, לבנים- זקן או לא, רוחב... 

עדה

מקום מגורים, מקום לימודים (תיכון+ישיבה), צבא או שרות לאומי, לבנות - מדרשה אם יש, לימודים גבוהים ו\או עבודה - אם יש

עיסוק של ההורים, מס' ילדים במשפחה וכו'

מהותי:

רמה דתית

תכונות מאפיינות בסיסיות (שקט\רועש, מסודר, קופצני, שמח, גמל חסדים, טוב לב, משקיען, כשרוני וכו')

תחביבים

מגורים לעתיד: ישוב\עיר\גרעין תורני\גבעה

מתכנן לעבוד\ללמוד,לעבוד וללמוד חצי-חצי\לעבוד ולקבוע עיתים לתורה\ללמוד כמה שנים טובות ואח"כ לעבוד...

או: מתכננת לעבוד\ לגדל ילדים בבית ולא לעבוד\לעבוד מעט שעות ולהיות רוב היום עם הילדים \ ...

שאיפות בכיווניםשונים

מה מחפש:

טכני - יש מהו מסויים שמעדיף\לא רוצה

(עדה,גיל, גובה - למשל שהבחורה לא תהיה גבוהה יותר או שלא יהיה פער משמעותי בגובה, למי שמציק כמובן). לבנות-האם היא מעדיפה בחור עם זקן או לא, למי שמפריע מישהו שמן...)

צבא\שרות לאומי - האם רוצה\מעדיף משהו מסויים...

מהותי

רמה דתית - מה מחפש\ת

תכונות מוכרחות\רצויות\מועדפות (למשל מישהי שלא מוכנה להתפשר על בחור שיש לו לב טוב, ומעדיפה בחור שקט אבל לא מאוד לחוצה על זה..)

מחפשת בחור שמתכנן לעבוד\ללמוד... (כנ"ל)  או: מחפש בחורה שמתכננת לעבוד\לגדל ילדים בבית \...

שאיפות לחיים

לבנות - אם מעדיפות בחור מישיבה מסויימת או נראה להן שישיבה מסויימת יותר מתאימה וכו'... (אולי כנ"ל לבנים ביחס למדרשות)

טלפונים לבירורים - בד"כ 2 חברים ורב\מורה\... (מישהו מבוגר יותר)

עוד:

תמיד כדאי לשאול את המועמד\ת אם יש עוד פרט שחשוב להם לציין בנוגע לעצמם או למה שהם מחפשים...

כדאי לרשום הכל - אולי זה לא ילך ותרצו להציע מישהו חדש. חבל לטרוח ולשאול שוב איפה למדו וכו'...

במהלך הקשר -

רצוי לברר מראש מה הם מעדיפים - אם מעדיפים שהשדכן יהיה שותף בקשר או ישב בצד

בכל מקרה רצוי שמי שמשדך יהיה טיפה מעורב בקשר (ממש ממש טיפה) כדי לנסות לעזור שלא לחתוך על שטויות (למשל חוסר הבנה בדבר מסויים...)

אם השידוך לא יוצא לפועל -

1. לשים לב - לפעמים זה יכול להיות קשה מאוד לאחד מהצדדים (או לשניהם). כאן צריך לחשוב אם את\ה האדם המתאים לעזור ולעודד... הרבה פעמים כן אבל לפעמים גם לא)

2. לברר את הסיבה - אם אפשר. גם כדי לבדוק אם זה לא שטויות (ח"ו לא ממקום של לחנך אלא ממקום של לעזור - אולי באמת היה חוסר הבנה וחבל...)

3. לברר מה התאים ומה לא ולנסות לחפש לכל אחד מהם מישהו חדש...

אני בטח נשמעת כמו השדכנית של העולם - אז ממש ממש לא.

עד לא מזמן חשבתי שזה בכלל לא העיסוק שלי ולא קשור אלי. לאחרונה הגעתי למסקנה שזה חשוב ונצרך ולכן התחלתי טיפה להיכנס לזה..

בכל מקרה אני גם ממש בהתחלה אז גם אני אשמח לעצות..

אז באמת עדיף שאחרים יאמרו.

ובכל זאת  מנסה. (כולם מוזמנים לתקן אותי.. )

אם יש לך איזה רעיון (ולפעמים אפילו אם אין) לפנות לבחור\ה שאת מכירה ורוצה לחפש לו\לה מישהו

ולשאול את השאלות עליו

ז"א

כל הפרטים הטכניים (למשל לא תמיד את יודעת מה החברה שלך מהלימודים עשתה בשרות\תיכון וכו')

קצת תכונות שלו (לפעמים לא נעים לומר... אבל תנסי)

ומה מחפשים

אם כבר חשבת על החצי השני - אז לשאול גם אותו את הנ"ל

לרשום הכל!

אח"כ - לשבת עם עצמך ולראות אם זה יכול להתאים

"רגע.. הבחור 1.90 והבחורה נמוכה... רק 1.35... נברר אם זה משנה להם.."

|טלפון אליו ו\או אליה|

טוב. זה באמת לא קשור... מפריע לו בחורה מאוד נמוכה. נחשוב על מישהי אחרת...

לבדוק גם מה בגדר עקרוני ומה בגדר עדיף (למשל הבחורה מעדיפה בחור בלי זקן אבל מוכנה לשמוע גם על מי שיש לו זקן וכו')

לראות שכל הדברים המהותיים והעקרוניים מסתדרים - עד כמה שאת יודעת

ואח"כ -

להציע לבחור. לומר את הפרטים ולשמוע אם זה נשמע לו. אח"כ לתת גם את השם של הבחורה + טלפונים לברור (בד"כ 2 חברות ורבנית\מורה וכו')

אם הבחור מאשר - לפנות לבחורה. לומר לה את הפרטים ואח"כ גם שם+משפחה וטלפונים לברור. להזכיר לה שהבחור כבר מסכים ומחכה לתשובה ממנה...

לברר איתם עד כמה הם רוצים את המעורבות שלך בקשר

ולעקוב בהתאם למה שהם מבקשים. לדעתי גם אם הם מבקשים לא להתערב זה בסדר גמור לשאול בעדינות אחרי שבועיים מה קורה...

אם לא הולך - לברר בעדינות למה ולנסות לכוון טוב יותר לפעם הבאה בע"ה...

לבסוף - צריך לזכור שרק הקב"ה מזווג זיווגים

ושרוב הבחורים והבחורות יוצאים עם המון - ומתחתנים רק עם אחד!!

ב"הצלחה רבה והמון סיעתא דישמיא!!

ב"ה

הגיוני לגמרי שתנסי להכיר בינייהם גם על סמך התרשמות שלך אישית, שתהיה בינייהם שפה משותפת.

זה משהו שכל מי שיש לו אנטליגנציה רגשית ממוצעת יכול להרגיש, על אנשים שהם מכירים.

שב"ש

קורטוב של אינטליגנציה רגשית

ללמוד מניסיון אישי - איזה אופי מתאים לאיזה אופי.

לא תמיד האדם מחפש את האופי שמתאים לו, או שלא תמיד יודע לקרוא לו בשם הנכון.

לא לפסול שום שידוך פוטנציאלי אוטומאטית בלי לשאול את שני הצדדים

מה שנראה לכם כמשהו שיכול לא להתאים - לאו דווקא כזה בפועל (למשל בחור שנמוך יותר מבחורה, בחור מזוקן או "מכופתר" וכד')

הכרות - השידוך לא נגמר שם

תנסו ללות את הקשר - כי ההתחלה של הקשר בד"כ מופנית לבנייה של תקשורת.

בעיות תקשורת בתחילת הקשר לא נותנו לבני הזוג להכיר באמת אחד את השני.

פתאום אנשים מגלים את ההפך ממי שהבטיחו להם השדכנים.

שדכן צריך להיות עם האצבע על הדופק וברגעים כאלה לנסות לעזור לשפר את התקשורת, לתת הזדמנות לשני בני הזוג להפתח ולהכיר אחד את השני כראוי - כפי שאתם מכירים אותם, בלי מסיכות ועיוותים.
(עצות טכניות יכולות לעזור מאוד - מיקום לפגישה, מה עושים בפגישה וכד')

לא ללחוץ ולא לשכנע ע"י חזרה על המנטרה מסוג "הוא בחור טוב, ירא שמים, לומד לרבנות"...

אם תחזרו על המנטרה הזו מפסיק פעמים - מישהי עוד עלולה להתחתן עם הבחור הזה - ולא מתוך רצון אמיתי.
שיקולים יבשים כאלה הם מתכון לאסון.

כמה זוגות אני מכיר שהתגרשו זמן קצר אחרי החתונה, מאחר והתחתנו בגלל הלחץ של הסביבה?

לא מעט.
 

אם בכל זאת נראה לכם שהשידוך "נופל" מהר מדי במקום שהיה יכול להיות משהו רציני - תבדקו מה קרה, במיוחד בתחום התקשורת, ותנסו לעודד את שני הצדדים לתת לזה עוד הזדמנות בדגש על שיפור התקשורת (יותר פתיחות)


(מילים אלו נכתבות ע"י אדם שישן 3 שעות מתוך ה 36 האחרונות תתיחסו בהתאם. לילה טוב!)
 

חוץ מזה, יש נטייה לברר בעיקר אצל רבנים ופחות אצל חברים- טעות גדולה.

חברים מכירים הרבה יותר טוב את האדם, איך הוא ביומיום, איתם בחדר ובפרטים הכי קטנים.

רוב הרבנים יספרו איך הם מכירים את הבחור מבית המדרש- אני לא חושב שמשם נובעת התאמה.

לפעמים אדם הוא אחר לגמרי בבית מדרש ובחיים האמיתיים. זה לא הקריטריון לבחון את אישיותו.

ישנם רבנים בודדים שמכירים את האדם גם בחייו ה"אמיתיים"- קרי- מחוץ לבית המדרש.

אגב- מאותה סיבה שידוכים של חברים הרבה יותר מצליחים מאשר רב שמשדך.

אני ממש לא מזלזל ברבנים, אם למישהו יש מחשבה כזאת, אלא מפריד בין ידיעותיהם בתורה, להבנתם את נפש האדם.

דבראשון כדאי לדעת מכלי ראשון מה הוא  והיא מחפש/ת-הרבה פעמים חושבים שמכירים את הבנאדם אבל ברגע

ששואלים  מה מחפש מגלים שההצעה שחשבתם לא רלוונטית ואתם לא יכולתם לדעת/משהו  שחשבתם שלא קשור

יכול להיות מתאים.

ב-אני משתדל קודם כל לברר בעקיפין אם הבחורה תפוסה,בצורה שהיא לא תדע שיש הצעה על הפרק. ככה אני לא

מציע לבחור ונותן פרטים של בחורה שיש סיוכוי גדול שזה פשוט לא רלוונטי מההתחלה.

ג-כמובן את ההצעה עצמה מציעים קודם לבחור,כדי למנוע עגמת נפש מבהחורה.

ד-הכי חשוב זה להסתכל בכללי על אנשים בעין טובה,להשתדל לראות את הטוב והחיובי בכל דבר, שהגישה שלך

לחיים היא כזאתי כשאתה מציע אתה פשוט לא מפסיק לומר דברים טובים,ולא כי אתה איזה סוחר שמשבח את

הסחורה שלו או משהו כזה, פשוט זה מה שאתה חושב על הבנאדם.

לגבי חסרונות אותו דבר. אם יש משהו שהוא בולט וחד משמעי צריך לומר אותו אבל עוד פעם, אם אתה תחשוב

על הבנאדם שהוא טוב ומדהים למרות החסרון הזה,המוצע כבר יבין את זה מבין דבריך. בכל מקרה אני ממש נגד

לשקר/לעגל פינות.אלו דברים שמתגלים וגורמים לעגמת נפש.

ה-תמיד צריך לזכור שאנחנו בורג קטן,באמת,בכל העסק הזה גם אם אנחנו המשדכים. מה' אשה לאיש.

למה זה חשוב?? כדי שלא נפחד להציע כי אולי זה לא יילך/פתאום לא יהיה קשור/לא שמתי לב למשהו. בסוף

אחרי שאנחנו עושים את ההשתדלות שלנו צריך לזכור שיש מי שינהל את הדברים מכאן ולהבא.

ו-נפגשו ונפרדו-במיוחד אם זה אחרי פעם ראשונה שניה,תתקשר לברר בעדינות למה, ככה תתמקצע לקראת

ההצעות הבאות..

בהצלחה...

בס"ד

שאלה כ"כ חשובה שגם אני בעצמי מתלבטת בה...

למעלת השאלה- עודדת אותי מאוד!

ולכל המגיבים- תודה רבה.

<צ>

חוץ מצד השדכנות.. שם אתה מוזמן להתגייס למאמץ המלחמתי בכל עת ובכל שעה.

ואני מצטט מתוך הפלא יועץ ערך "יועץ"

"ומסוג זה שיברח אדם מהיות שדכן, כי לא ידע מה ילד יום ומה יהא בסופה, ואפשר לעולם שיתקים על ידי אחרים שיהיו שדכנים. ואם חלו פניו שיהיה שדכן ולא יוכל לומר ונקה, לא ירבה בהפצרות ובשבחים כמנהג השדכנים, אלא ידבר דברים מועטים ויאמר, אם הוא גזור מן השמים ויש לכם חפץ בשדוך זה תעשו, וחפץ ה' בידכם יצליח, ואני אהיה שליח."

.  לפני שקופצים אפשר להסביר שבדורנו כולנו בגדר של "אם חלו פניו ולא יוכל לאמר ונקה"

הרעיון מובן שלא צריך להרבות...

של כלבן

ארץ הברית יש רק אחת

ארצות פגם הברית

תבדקי אם זה לא פגע בו..

לפעמים הטיפולים פוגעים באיברי ההולדה...

הם אנשים עם תעצומות נפש גדולות..

אני חושבת שזה דווקא מראה שהוא משהו מיוחד...

לכי על זה.

התחתן והיום אבא לתינוקת מקסימה

אז...

בעזהי"ת.

כבר נתקלתי מקרוב מאוד, באישה שגבר חלומותיה נפטר ממחלת ילדות,

ואני ממש לא רוצה להיכנס לסרט הזה...

אולי זה לא יפה, אבל זה עניין של הכירות עצמית.

אני יודעת שלא אהיה מסוגלת לחיות בפחד המתמיד הזה של "אולי היום זה ייתקוף אותו"..

כי אף אחד מאיתנו לא מחוסן. כולנו יכולים לחלות בכל רגע בחיינו במחלות קשות מאוד,

מקווה מאוד שלא תדעי מהם ולא תכירי לעולם אף חולה

רק שהסיכוי לזה נמוך מאוד.

(אה, ואם התחלנו לפסול על דברים כאלו, אפשר גם להתחיל לחשוש לחצות כביש, זה מסוכן פי מליון.

ובכלל, החיים זה המחלה המסוכנת ביותר, בסוף כולם מתים ממנה!)

ובנימה קצת פחות תוקפנית, 

אני עובדת עם אנשים חולים יום יום, מבוגרים וילדים.

אני מאוד מבינה את הפחד להיכנס לתוך דבר כזה,

אבל את חייבת להבין שהיחיד שקובע מה יהיה מחר ובכלל זה הקב"ה.

יש כאלו שחולים בסרטן ולאחר שהם מחלימים חיים עוד מאה שנה בגוף ונפש בריאים לחלוטין

יש כאלו שנלחמים במחלה לאורך שנים רבות

יש כאלו שמחלימים מסרטן וחולים במחלה אחרת

לחיות בחשש ממחלות רק כי האדם היה חולה כבר זה לא שונה מהחשש ממחלות באדם בריא

זה לא בידינו. אם מדובר באדם טוב, שווה לבדוק את זה ולבחון את המקרה לגופו.

(גילוי נאות: אני מרפאה בעיסוק ונשואה, משתמשת בניק של בעלי כשנוגעים בנקודות רגישות)

בעיני נפל במחיצתך נסיון של בטחון בה'.

בחורה יכולה להתחתן עם בחור בריא, ויום אחרי החתונה יכולים לגלות לו את המחלה הארורה ל"ע.

ומצד שני, בחורה יכולה להתחתן עם מישהו שחלה ונרפא- והם יזכו לחיות באושר ועושר עד מאה ועשרים שנה.

ה' עומד מאחורי המחלה הזאת, ולא "גנטיקה"/"חשיפה לחומרים מסוכנים" וכו'..

(במאמר מוסגר- יש לי חברה טובה שמצאו לה פעמיים גידול בראש, ופעמיים היא עברה ניתוח ראש מסוכן מאוד, ופעמיים היא יצאה מזה בנס וכיום היא נשואה מתוך בריאות איתנה ושמחה.)

ולפי מה שאני יודעת, זה בכלל לא תורשתי...

זה קודם כל.

ואז מה? מישהו שפעם היה חולה צהבת, בגלל זה צריך לפסול?

אדם כזה צריך להיפך, לעורר הערכה אצלך על הגבורה וכח שהיו לו לעמוד בתקופה המ-א-ד לא פשוטה הזאת!

אדם כזה הוא אדם בעל תעצומות נפש שלא כל אחד זוכה..

וזה שהוא אח שכול- בכלל... הוא גם עם  ההתמודדות עם המחלה של עצמו,

בקיצור- אני חושבת שאם אכן כמו שאמרת כל שאר הדברים נשמעים טובים- בהעחלט אין סיבה שלא ללכת על זה!

בשמחה ממש מוזמנת לשאול עוד באישי ולהתייעץ..
ובע"ה שה' יעזור לך לעשות את ההחלטה הכי נכונה וטובה עבורך.
בהצלחה!!

ויהי רצון שהשי"ת ישלח בקרוב ממש רפואה שלימה לכל הזקוקים. 

לפעמים זה כן גם עניין גנטי, למשל בסרטן השד/שחלות..

אבל שוב- בעיניים אמוניות לא הגנטיקה היא הגורמת למחלה אלא הקב"ה. הוא הגורם לגנטיקה והוא כמובן מעליה.. 

קיצוני,שאאל"ט אז לבעל או לאישה היהבעיות פוריות,והם התלבטו,יותר נכון מי שלא היה לו התלבט המון זמן אם ללכת על זה או לא,והם התייעצו עם רב ובסוף החתנו ונולד להם ילד..

אני זוכר שמאוד התרגשתי מזה..

צריך לזה המון תעצומות נפש ואמונה וביטחון שלם בה' יתברך..

אם תרשו לי רגע, אצטרף למה שאמרו קודמי ואציע לברר היטב,

לברר מה שלומו הפיזי (על כל ההשלכות של זה)

מה שלומו הנפשי

ובכלל...

הנקודה החשובה בעיני (והיא אמיתית ועומדת גם בהרבה מקרים אחרים )

היא

שלברר היטב לא שווה לפסול.

כלומר- זה שקיבלתי הצעה שדורשת ממני עמל של בירור רציני

לא אומר שאני פשוט לא אתחיל לברר אלא שאברר היטב 

ואם הדברים ימצאו הגיונים אצא!

ואולי אפילו אמצא!!!!

ואם אמצא- אין דבר מתוק יותר מלקבל משו אחרי שעמלת עליו!

לפי מה שידוע לי. אז זה לא משהו משפחתי. כנראה רק צירוף מקרים.

זאת לא סיבה לפסול לטעמי. אבל רק כדאי לברר שכיום הוא במצב בריאותי תקין...

במיוחד אם כל שאר הפרטים עליו נשמעים לך אז לא כדאי לוותר כ"כ מהר.

שאין לאף אחד פה תעודת ביטוח.

הכי טוב באמת - פשוט לבקש ממנו ללכת לדבר עם הרופא שלו

(זה לא חייב להיות עכשיו - את יכולה להחליט גם שאחרי כמה פגישות אם יתאים...)

וכמו שכבר כתבו - לברר איך הוא יצא מזה

גם מבחינה רגשית....

וזה לא חזר אז זה לא יחזור(מתוך ידיעה)

וזה שאח שלו חלה לא אומר כלום, זה לא תורשתי ולא גנטי,

ה' רצה 2 חולים באותה משפחה ל"ע...

אם לא חברה טובה שלי שאמא ל2 וחלתה בילדותה לא הייתי כ"כ בטוחה...

בהצלחה יקרה ותמיד כדאי לשאול מישהו גדול...

פעם הרפואה דיברה על 7 שנים,ואז על 14, היום שמעתי על 18 כך שאין חוקיות..לצערנו.

אני יכולה לומר כמה דברים:

א. המחלה דורשת מהאדם ומסביבתו הרבה תעצומות נפש (כמו שאלירז אמרה) וזה באמת מגדל.

ב. יש עניין תורשתי בסרטן (ראו ערך "יעוץ גנטי"...) כמובן - תלוי באיזה סרטן מדובר (אתן דוגמא: אני ואחיי הגדולים צריכים לעבור פעם ב5 שנים, מגיל 21, בדיקה מאוד לא נעימה, בשביל לראות שהכל בסדר אצלנו - ואנחנו לא חלינו. רק אמא שלנו. והסבתא.)

ג. אפשר לברר את זה (אפילו באינטרנט, אבל עדיף עם יועץ גנטי) בשביל לדעת עד כמה זה עובר במשפחה.

ד. זה שאת מחליטה לצאת איתו - עוד לא אומר (לצערנו לפעמים..) שאתם תחליטו שזה מתאים ותתחתנו...

לדעתי - אחרי הבירורים הקודמים - תני לזה צ'אנס.

בהצלחה רבה!

וגם אימא שלו הייתה חולה בעבר.

כשנפגשנו ושחשבנו שזה הולך להיות רציני, הוא אמר שאפשר ללכת לדבר עם הרב בורשטיין

ממכון פועה והוא יסביר באמת את כל ההשפעה של המחלה על הולדה וכו' כי לעיתים יש באמת השפעה.

דרך אגב, הוא היום נשוי ברוך ד'. (לא לי...)

מה שכן, אני מאמינה שאם את מתכוונת ללכת על זה, תהיי שלמה עם זה *לפני* הפגישה.

זאת אומרת - בטח לשאול על זה את הבחור (בבוא הזמן) וכן להתעניין, אבל לבוא בגישה שזה מאחורייך

וקיבלת את זה ולא בוחנת את זה.

תחשבי שנניח הוא היה מתלבט על הגיל שלך והיו משכנעים אותו והוא היה מגיע לפגישה לא בלב שלם, אז הכול היה סובב סביב זה. ואילו אם הוא היה מגיע בלב שלם, הוא יכול היה להיות פנוי להכיר אותך.

מקווה שיצאתי מובנת...

בהצלחה רבה !

תשמעי - בתור אחת שקצת מכירה את הנושא, זה בעיקרון לא תורשתי. (לא רוצה לחתום על 100% אבל....) כך שאני לא חושבת שצריך לחשוש, במיוחד כשאת אומרת ששאר הפרטים עליו נשמעים טוב.

אגב, במיוחד אם עברו 10 שנים מאז שהוא היה חולה הסכוי שלא לחלות עכשו הוא כמו הסכוי של כל מישו אחר... ועם מישו אחר לא היית חוששת על העניין הזה.... באמת שהקב"ה הוא היחיד שקובע, ואם ככה - אל תהיי מודאגת..

קיצור--

המון הצלחה!

מוזמנת להתייעץ באישי אם בא לך..

מאחלת לך בחירה נכונה

נ.ב.

לעניין פגיעה באברי ההולדה -היום יש ב"ה דרכים למנוע את זה... ככה שרוב הסכויים שאין בעיה..

שני מקרים שאני מכיר:

א]  בחורה שיצאה עם בחור בקשר רציני. תוך כדי, התגלה אצלו סרטן. מנהון להון, הבחור עבר טיפולים וכו', והמצב נראה כמסתדר. הבחורה התלבטה, ולבסוף החליטה לסיים את הקשר.

כעבור זמן מה הכירה בחור אחר, יצאו ולבסוף התחתנו.

חודש לאחר החתונה, הבחור חוצה את הכביש, מונית פוגעת בו, והוא שוכב זמן ארוך מאד במצב של חוסר הכרה, מונשם. [בינתיים הוא התעורר, ונמצא בשיקום במשך זמן ארוך. הבחור הראשון, אגב, החלים ב"ה].

ב]  כנ"ל, באמצע קשר רציני, מתגלה אצל בחור סרטן בברך. השנים ממשיכיןם כרגיל וביתר שאת. הבחור בטיפולים. קצת משתפר. הם מתחתנים. האשה יולדת תאומים. כעבור כשנה [בערך, כבר איני זוכר כ"כ] הבעל נפטר [בגיל צעיר מאד, נדמה לי 23].

נכון. אני יודע. אפשר לחלק, שפה מדובר בקשר שכבר היה באמצעיתו, והתבסס, ואילו את שאלת על להפגש מלכתחילה, ואכן יש לשקול את הענין. אבל, המקרים הנ"ל, לדעתי, צריכים לעורר מחשבה רצינית ומעמיקה על היחס בין המחשבות והשיקולים שלנו לבין העתיד הצפון לנו.

[רק כדוגמא, מי יודע איזה השפעה יכול להיות לתמיכה של חברה על תהליך החלמתו של הבחור, לעומת ההחלטה שלה לנתק את הקשר, וכיו"ב שיקולים ממין זה].

בכל אופן, שיהיה לך בהצלחה רבה, ושה' ינחך בדרך אמת.

בזוגיות לא חסרות התמודדויות יומיומיות במגוון הסוגיות הקיימות. אין שום הצדקה מתלכתחילה להוסיף אל כל זה סיכוי ממשי להתמודדות עם מחלה קשה. נכון, זה נשמע לא מוסרי, לא אנושי ועוד ועוד, אבל מי אמר שצריך לסבך את החיים במקום למזער את ההסתבכויות?

יש לי דוגמה מכיוון שונה. אני מכיר מישהו של"ע נולד לה ילד אוטיסט. כנהוג בציבור הדתי, כל השכנים מסביבה משבחים אותה על "תעצומות הנפש", כהגדרתו של אחד המשיבים כאן ומספרים שילד פגוע מוחין הוא מתנה מן השמיים וניסיון שבגינו זוכים לקבל שכר בעולם הבא.

אותה האישה שהיא עצמה, כמובן, שומרת תורה ומצוות, אמרה פעם במרירות: "אני מוכנה להתחלק איתם בניסיון ובשכר האלה".

לבעל נפלא, רגיש, שיודע להעריך את החיים, להודות על מה שיש וגם על מה שאין, שתמיד דואג להעלות חיוך על פני כולם, שהיה פעם חולה בסוג מסויים של סרטן, לא עלינו ולא על אף אחד.

אמא שלו גם היא היתה חולה בסוג אחר של סרטן ונפטרה.

הוא צריך לעשות בדיקות כל כמה זמן,

אבל ברוך ה' אנחנו ממש לא חיים בצל הפחד מפני...

החיים מלאי דברים מסוכנים (ע"ע תאונות דרכים ה' ירחם) והיום יום עמוס משימות ומטלות הרות גורל.

ה' מזמן לנו ניסיונות ושמחות ומרעיף עלינו את אהבתו.

אני שמחה בחלקי,

אני מאחלת גם לך שמחה בחלקך.

האם זהו חלקך? אם את מפחדת מזה אז אולי זה לא חלקך, או שאת עדיין לא הגעת למקום של קבלה.

רק טוב.

אני מבינה את הפחד והחשש,

אבל כרגע הבחור בריא!!

וכמו שאמרתי כבר קודם, אין לאף אחד מאיתנו חסינות משום מחלה, נפשית או גופנית.

אפילו אם נעשה את כל הבדיקות שבעולם, לא נוכל להגן אפילו על ילדינו מפני מחלות אפשריות.

אז אם הוא חולה "פעיל", זה דבר אחד ואכן צריך לבדוק עד כמה היא מסוגלת להתמודד עם זה

אבל הוא בריא, כרגע כמו כולנו.

זה לא אומר שלא צריך לבדוק את ההשלכות של זה על העתיד, אבל אולי קודם כדאי לבדוק אם בכלל היא רוצה שיהיה עתיד!

(והסיפור שלך הזכיר לי ילדה מתוקה שאני מטפלת בה, ההורים שלה עשו אינספור בדיקות במהלך ההריון שהצביעו על הריון תקין לחלוטין. לצערנו ולצערם יש לה המון בעיות, ואפילו לא מצאו את המקור שלהן עדיין)

שזה מקרה קלאסי ליתייעץ עם רב צדיק וחכם באמת

גם כדי לקבל פרופורציה נכונה

ןגם כדי לחזק ולברך את הקשר

פשוט צריך הרבה ברכה

בהצלחה רבה

קודם כל תודה רבה על דברי החכמה של כולם..אחרי התיעצויות עם אנשים חכמים החלטתי לצאת איתו...

שוב תודה..

בעז"ה  שנשמע רק בשורות טובות

קרו לי כמה דברים טובים השבוע:

אולי יהיה לי דייט חח

הבנתי שכל יום שעובר הגאולה קרובה יותר ויותר

ששבת כבר הגיעה חח

שאין ייאוש בעולם כלללללללל

וזהו

שבת שלום לכל עם ישראל!!!!!!!!

התחלתי ללמוד!!

ו... הייתה בריתה לאחינית המתוקה שלי !! (ונקרא שמה בישראל.. תמר  

השבוע אני נוסעת למסע בארץ עם מישהי עיוורת ומקבלת על זה כסף.. תודו שווה...

היה שבוע נהדר כי-

היתה שבת נחמדית

ויום שישי עבר בציון "בסדר" (כלומר ולא "קטסטרופה"..)

כי את הקורס בסטטיסטיקה- גמרתי

ולמה יהיה שבוע טוב?

כי המלך בשדה

כי שיגרה זה תמיד אחלה

• עשיתי משהו שרציתי לעשות כבר כמעט שנתיים.
• התקדמתי קצת בהתרת הספקות בתקיד החדש שלי.

התרת ספיקות זה אחלה

אתה בטח תגיד לי שזה "מידע חסוי" בלה בלה בלה

|שולפת את המכבש לחצים|

בהיותך פולנייה, זה כבר יצא מכל החורים...

ואת שרירי ה"פולניה מנישואין" (זה העדה של הבעל.. מה לעשות? ) אני בעיקר מפעילה רחוק מהפורם

אתם לא טועמים ולו כקליפת השום מנחת-לשוני

לשמחתי

ניסוי -אני שמחה לומר לך שיש משפחה באיזור של המקום שאתה לומד- שעוד לפני ההתחלה - אמרתי להם להאכיל אותך!!

פולניה הייתי ופולניה אשאר

את הפולניות שלי על אלירזוש אני אשמור הרחק מהפורום......

צדיקה, או שהם לא הקשיבו לך, או שהם לא שמעו אותך.

אבל עדיין, אני מופתע ממך.... רק אחת???????

ו-רק הערה קטנה לסיום:

לא היית פולניה מעולם, זה בא לך דרך נישואין

א. סיימתי שבועיים מרוכזים, מעייפים ומתישים קורסי קיץ!!

ב. בע"ה אלך השבוע ל"אלול" במדרשה הקדושה בת"א.

ג. סיימתי קשר שהרבה זמן התלבטתי לגביו (מעשית הוא סיים, אבל אני מסכימה איתו. נכון, ****?! ).

ד. הקב"ה נותן לי הרבה כוחות.

ניצלתי את הזמן!

קמתי מוקדם  לעבודה,

עשיתי דברים שכבר מלא זמן אני רוצה לעשות,

קיצר- סיפוק עצום!

חזרתי לעבודה, נהנתי מכל רגע ואני מלאה סיפוק....

הייתי בשתי חתונות והיה שמייח

זה היה שבוע באמת עמוס כל טוב!

- פגשתי המון חברות שלא יצא לי לפגוש הרבה זמן.

- הייתי ב2 חתונות ממש מיוחדות, כל אחת בדרך אחרת, אבל היה מרגש ביותר!

- נולדה לי אחיינית

- חברה ממש ממש ממש טובה שלי התאארסה

- היו לי כמה שיחות עומק עם אנשים קרובים לי

ועוד ועוד....

אז הגשתי קבילה וב"ה אני מצפה לשחרור מצה"ל לצמיתות בהקדם! [אני כבר שלול כמה שנים] הא ודבר שלישי  גג עוד 229 שנה לקץ הראשון [תחילת ה אלף השביעי! עכשיו בגלל כל מה שעובר עלינו אז הגשתי קבילה ל ה' שאני רוצה שהקץ כבר יגיע והשתדלתי שאני לא יהיה היחיד אבל אני לא יודע מה היה בפועל  

מבחינתי זה לא "קטע יפה" ולא "מעולה" או "יפה".

זה עצוב.

זה ביטוי של תחושה פנימית צורבת.

חשבתי שאולי אם אצליח להביע אותה,

זה יקל עלי.

ואולי אנשים יוכלו לסייע בהתמודדות.

ב. אז זהו, שאני לא מצפה באמת לעצות, כי אני יודעת מה נכון לי לעשות ואני מודעת בדיוק למה שמפריע לי.

אבל כן לתמיכה כזו של "את לא באמת סתומה, שאת מקנאה בחברה של אחיך. זה מצב מוכר".

מבין?

ראשית זה כן יפה ותגידי מה שתגידי

היופי הוא שקל מאוד להזדהות עם מה שכתבת ולהרגיש את אשר על ליבך

אמרת שרצית לפרוק אז לא הגבתי אלא את המינימום הנדרש

כי אי אפשר לקרוא להמשיך כאילו כלום....

לגבי ההתמודדות

לעניות דעתי וניסיון מסוים

אל תדאגי כי קשר כזה חזק לא מתפוגג ברגע.

נכון הם יצטרכו את הזמן שלהם כדי "להתרגל לחיים החדשים"

אבל אם הכל תקין שם

אז מיד בתום ההסתגלות תקבלי מעמד יציב של "האישה השנייה של חייו"

זה בכלל לא כמו חברה שמתחתנת אם מזה חששת

כי החיים ימשכו אתכם אחד ליד השני

רק תעברי את התקופה ראשונה של "ושימח את אשתו אשר לקח"

וזה כבר יבוא באופן טיבעי

אני באמת מקווה שהקשר החזק שלנו יחזור, אפילו במינון אחר.

אני פשוט צריכה להתרגל למציאות חדשה.

ממש לא. 

ודווקא כי הכל תקין שם.

אח שלי גם היה האוזן של המשפחה, ושהתחתן זה השתנה , זה היה קשה בהתחלה , אך לטעמי (ואני אחותו שלה היה קשה) זה החסד הכי גדול שהיה יכול לעשות עם אשתו, עם עצמו וממילא עם המציאות.

אין משהו שני לאשה וזה לא יתקרב לרמה הזו. אישה היא הדבר היחיד לבעלה וכך היא צריכה להרגיש, בלי שיש מקום שני.

הם בסקאלות אחרות לגמרי, אשתו ממלאת את כולו.

ומשפחתו המורחבת היא רק מעגל שני.

על כן יעזוב איש את אביו ואמו(אחותו , אחיו וכו') ודבק באשתו.

צר לי על הבוטות . אבל זה פשוט שלא תצפי מידיי, כי זה עלול להוביל לכמה דברים:

1. שתהיי סוג של שוויגער לא נעימה.

2. הם יחושו בצורך הסמוי שלך לצ'ומי וזה יפריע לאשתו (קנאת נשים-דבר בריא) ולו. ואז חבל.

לדעתי נתבי את האהבה והכבוד שיש לך לאחיך , לאהבה יותר רחבה אהבה להחלטות שלו ולחציו השני, ותני להם את מקומם.

זה מה שעשיתי, היה לי קשה, אבל זה הדבר שהכי טוב להם ולי.

ב. אחי לא האוזן של המשפחה. אחי הוא החבר הכי טוב שלי. שלי, לא של שאר המשפחה.

גם שלהם, אבל כולם הודו שיש קשר מיוחד בין שנינו.

ג. אני מאמינה שכשלי גם יהיה קשר רציני כזה, לא ארגיש כ"כ בחסרון. או לפחות ארגיש אותו פחות.

זו ההרגשה (הזמנית? בע"ה! ) של הבדידות, של הנטישה..

אני צריכה להתרגל למציאות החדשה. זה הכל.

וקשה לי עכשיו. קשה לי ממש..

תיקון "האישה השניה של חייו "<צצצצצצצצצצצצצצצצצצצצצצצצצצצצצצצצצצצצצצצצ>

ברור לכל כי לא התכוונתי שיהיה לה חדר בבית של הזג הצעיר

הכוונה היא שאמנם היא לעולם לא תשוב להיות הראשונה

אבל בכל זאת יהיה לה את ההמקום שלה

לגבי השאר

לא אני ולא את נביאים ולא מכירים את כל הנפשות הפועלות

אז יש פה 2 כיווני מחשבה

בהצלחה

תהיי חזקה

שה' ימלא חסרונך במהרה!!!

חיבוק גדול ו...

כתבת נהדר

|תוחמאי!|

מניסיון שלי-

את יכולה לבחור לך אחת משתי גישות-

או ש- הפסדת אח.... הגברת באה ו"גנבה לך" אותו

או ש-

הרווחת פה אחות (=גיסה)!

ואז את מרוויחה פעמיים

גם אח- גם אשתו

והם מרוויחים- אותך

נכון- כשגדלים בחיים- דברים זזים

הקשר עם אחיך כשהייתם בגן- והלכתם יד ביד הביתה כל צהררים

לא דומה לקשר לשכם כשלמדתם בישיבה\אולפנה ודיברתם בטלפון ונפגשתם בבית פעם ב.....

לא דומה לקשר שלכם כסטודנטים\לומדים\חייל\בש"ל שמדברים... ושומרים על קשר עמוק-- אבל לא תלכי איתו יד ביד הביתה מהגן יותר!

ככה זה החיים- מתבגרים, משתנים, הקשר עם אחים לובש צורה חדשה

ועכשיו הקשר ילבש צורה חדשה גם-

אח שיש לו ב"ה בית.

ואת- לא רק אחות שלו- אלא אחות של כל המיכלול הזה שנקרא בית (כלומר- בעז"ה בהמשך- דודה...)

תחשבי על זה

מצד אחד, אח שלך מתחתן ואת באמת ובתמים שמחה בשבילו, בשבילם, ובכלל --

"ראויה השמחה כאשר יש מציאות שלמה, ואין לך מציאות יותר שלמה מנישואי חתן וכלה" (המהר"ל).

ומצד שני, לך נוצר איזשהו חוסר במציאות, ובמקום שתהיי שמחה בכל הלב מתגנבת לה בשקט בשקט, 

בלי שאף אחד ישמע, איזו הרגשה של צער.

וזה הכי טבעי שיש! זה אומר שיש לך נשמה רגישה ששמה לב לתנודות כל כך עדינות שבנפש, שבלב.

ועכשיו, במקום לשקוע במחשבות שמעציבות, את יכולה לקחת את ההרגשה הזאת ולהתחבר דרכה יותר לעם ישראל.

לנשמה של עם ישראל. נשמת האומה.

שנזכה...

כתבת כל כך יפה ונוגע. "דברים שיוצאים מהלב נכנסים אל הלב"

אני כבר כמה ימים מסתובבת עם כל מיני מחשבות שמציקות,

ועכשיו, כשאני קוראת את מה שכתבתי לך, אני מרגישה שעניתי לעצמי ולכל המחשבות הטורדניות הללו.

חבל שאנו לא מתייחסים יותר לנשמה שלנו... נראה כי אם הייתיי מנסה לכתוב את מחשבותי, הגיגיי ורעיונותי, כבר הייתי עונה לעצמי ממזמן.

(ברחה לי התגובה הקודמת..)

קודם כל כתבת נהדר. נהדר!! קבלי חן חן! (אהבתי את זה שהכל לא כ"כ ברור עד לחתימה...)

אני רוצ הלהאיר לך עוד נקודה: נכון שב"ה אחיך מצא את בת זוגו, וב"ה טוב לו איתה ויש להם קשר יפה וחזק, שיתחזק בעז"ה עם החתונה ועם הזמן עוד ועוד...

אבל תזכרי שיש נקודה בלבו של אחיך, שרק את אחותו יכולה לגעת בה!

את שחוית איתו את חווית הילדות, את שגדלת איתו באותו הבית, עם אותם הורים, אותם 'קווצ'ים' משפחתיים עברו עליכם, אותן חויות טובות ולא כ"כ טובות שיש בבית גידלו אתכם. יש דברים שרק את יכולה להבין אותו לעומק, ותמיד זה יהיה כך. והנקודה הזאת, הקשר המיוחד הזה, בעז"ה יהיה אבן פינה לתמיד, לקשר טוב אי"ה בינכם.

כמובן כדאי לך מאד להתחבר עם ארוסתו/אישתו לכשתהיה כזאת בעז"ה, וזה יכול מאד לתרום אם תהיה לך שיחה משותפת לבבית וקרובה איתה.

אבל בהחלט כשיעבור זמן, והזוגיות שלהם תתבסס, מותר יהיה גם למשהו המיוחד הזה בינכם לבוא לידי ביטי. לא בצורה מנקרת עיניים שעלולה לגרום לקנאה לאשתו, אלא בצורה עדינה ומכבדת, אבל בהחלט מהנקודה ש'אחים זה לא חברים' ו'דם זה לא מים'. ומותר מותר שיהיה לך קשר מיוחד עם אחיך.

והעיקר העיקר: שתמצאי במהרה את בן זוגך הנכון והראוי לך!!

,ידעתי מילים אין מספר על כן אשתוק" [רחל]

לק"י

לפני שבוע אחי הצעיר ממני ב-5 שנים התחתן.
אני אומנם נשואה שנתיים וכבר אמא,
אנחנו (אחי ואני) קשורים אחד עם השני מאז הברית שלו.
הייתי הביביסיטר שלו, הייתי כמו אמא בשבילו והוא בישבילי כשאחד מאיתנו היה חולה.
הוא היה כמו החברה הטובה שלי שבאה איתי לקנות  בגדים...

אומנם עם השנים הקשר הטלפוני לא מאוד תדיר, אך תמיד היינו אחד עם השני בשביל השני בכל מצב!!
וכעת שהוא נשוי (לא שזה בא אלי ביום אחד, הם הייו חברים תקופה ואח"כ בין האירוסין לחתונה היו 7 חודשים..)
אני שמחה בשבילו שהוא מצא את האישה שאהב! ושהיא אותו! אישה טובה!
אומנם זה קשה! אך אם זה לא היה קורה עכשיו זה היה מגיע בעתיד.
בסוף כל אחד יבנה את הקן שלו.
וצריך רק לאחל שזה היה עם האדם הטוב ביותר!!! ולשמוח בו! 
מתוך כך תזכי גם את לשמוח בשמחתך בקרובבבבבבב!!! 

בשמחות ו

תשובה להרש

הייתן יוצאות עם בן שהולך בלי ציצית/כיפה?

באמת.

ואין אין אין!! על ציצית צמר!!!

איזה יאפפפהה זה!!

|מבט חולמני|

בעיקר שאמא שלי לא רואה אותי

מצד אחד: הבנתי שזו לא הלכה מפורשת, ושכמו שכבר כתבו פה החיוב ללבוש ציצית הוא בתנאי ש..

וכן כיפה, אפשר לשים כל דבר אחר על הראש ( )- העיקר שתהיה חציצה בין הראש והשמיים. (תקנו אותי אם אני טועה..)

אבל מצד שני: למה לא ללכת עם כיפה/ ציצית? למה לנסות ללכת על חבל דק? זה מנהג שהתקבל בישראל- so, do it!

אני אישית לא הייתי נפגשת עם בחור שלא חובש כיפה (מבחינתי זה מראה על יחס ליהדות בעוד תחומים..), ולגבי הציצית לא תמיד אני יכולה לדעת..(:

 מה אני ואת יודעות על זה?!

להסביר למה קשה לבנות כיסויי ראש אנחנו יודעות טוב מאוד אבל להגיד לבנים SO DO IT זה בסדר??

כמו שאני דורשת מעצמי ללכת בצניעות ובע"ה כשאתחתן אלך עם כיסוי ראש מלא- כך אני חושבת שאני יכולה לצפות שמי שיתחתן איתי ילך עם כיפה וציצית (למרות שזה לא תמיד פשוט). 

אני מאוד מבינה ולעיתים מזדהה עם בנות שמתקשות ללכת עם כיסוי מלא (ובכלל עם כיסוי ראש) ובנות שהולכות עם מכנס,

ובכ"ז- זו הלכה.

עצוב כמה כל אחד חושב שרק בדור שלו המציאו את היצר הרע...

בתשמש-

היית יוצאת עם בחור של"ע הולך עם נעליים?

וגרביים???

מה באמת???.

כי היו פותחים עלי שרשור, ומנסים להסביר את אלוקים.

וחבל על ההסתכלות השלילית. הדור בעליה והשינויים הם מתוך עליה דווקא. אפשר לחזק את העליה והשלילי כבר יעלם

בגמרא בסנהדרין (צח א) נאמר:

אמר רבי יוחנן:אין בן דוד בא אלא בדור שכולו זכאי או כולו חייב. בדור שכולו זכאי שנאמר ועמך כולם צדיקים לעולם יירשו ארץ. בדור שכולו חייב שנאמר (ישעיהו נט טז) וַיַּרְא כִּי אֵין אִישׁ וַיִּשְׁתּוֹמֵם כִּי אֵין מַפְגִּיעַ וַתּוֹשַׁע לוֹ זְרוֹעוֹ וגו` ושם נאמר למעני אעשה.

אם נאמר לפי דברך שהדור כולו חייב, אז מעין שמחה היא לנו שהמשיח בן דוד צריך לבוא. וזוהי דרך אחתץ

הדרך השנייה היא: מה שאני אומר: הדור שלנו הוא כולו זכאי ומי שאומר הפוך הוא לא יודע על מה הוא מדבר.

וכנראה שהוא לא פגש אנשים ברחוב.

מי שחושב שהמשיח נמדד לפי אורך חצאית או מכנסיים לבנות, וכן ציצית וכיפה לבנין וכו. הריני משמח לבשרו שהוא טועה.

אני לא רוצה ח"ו לפגוע בך או במשהו אחר אבל אתם צריכים להסתכל יותר לפנימיות של הבן אדם

ולהפיק מזה איזה דור אנחנו.

ועם זאת אומר ר' נחמן(ליקוטי מוהר"ן רפב): "דע כי צריך לדון כל אדם לכף זכות" וק"ו אם זה כלל ישראל.

שבת שלום ומבורך!!

אלירזוש- ציצית צמר זה סגולה בדוקה ומנוסה וידועה ל----

(נגיד שדילגתי שורות- אין לי כוח לשטות הזו...)

גבר מסריח ומזיע

>זה< רומנטי לדעתך?

בת-שמש פתחה בהודעה צינית להפליא- כתגובה לכל אותם שירשורי מראה-חיצוני-מעקב-לדייט-?--- שהיו פה לאחרונה

בשאלה- הייתן יוצאות עם בן שלובש מכנסיים?

הציניות חוגגת

מי שלא הבין- יצא כבד

או חפרן

או שניהם

י.ס. ואלירז הסכימו שהמראה הטליבאני נראה "שיק" בעיניהם

(זה היסטורי שהם הסכימו על משהו בעולם וזה לא התפתח לקרב-מכות-בשמירת-נגיעה- ???)

ניסיון להקיש מכיפה לכיסוי ראש- תלכו עם זה כי חייבים וגמרנו

גם אני לא הצלחתי להבין מה 310 רצה לומר פה!!

אבל נחמד לראות את הדרת פניך גבר! לונג טיים נו סי.. באמס.

וכמובן אנוכי המנעלת הוצאתי לציבור הרחב סגולה בדוקה ומנוסה לכל בנות ישראל לקבל בעל צדיק וריחני...

רות- צריכה עוד הסברים?

לתרגם לך לארמית?

זה מה שקורה כשלא נמצאים מלא זמן, אז אין לי מושג מה הולך פה.

פשוט לפי זכרוני האחרון יש חוק, שכאומרים משהו ציני,  שמים <צ>

ובשרשור הזה אין, אז יכול להיות שהיה כאן רפורמה

אולי קצת בגללי...

אבל נראה לי שאנחנו מספיק בוגרים בשביל להסתדר בלי הסימונים של - ציניות, הומור וכו'.

מותר לזרום עם הנושאים (ספרים, מקומות, מזג האוויר, אקטואליה)

ותמיד אפשר לחפש בגוגל. בטוחה שיכולה להיות שם רשימת נושאי שיחה לדייט.

אבל אני בעד לזרום. ותהיי מוכנה מראש שיש רגעי שתיקה מביכים... זה קורה לטובים ביותר.

בדייט ראשון מן הסתם מנהלים שיחה שמתחילה כשיחת נימוסין ועוברת להיות החלפת מידע ראשוני כזו או אחרת. בדייט השני מלבד המשך החלפת המידע, אפשר לנצל את העובדה שאין את רוב המבוכה הראשונית ולדבר על מה שרוצים. אפשר לשאול איך היה היום או לספר משהו שקרה לך ומשם להמשיך הלאה..

ויש יענו שמדברים בדייט שני על הוורט(:

ב"הצלחה!

חחח,פה זה אתר הכריות במילים אחרות...אתה רק רושם כאן תגובה כולם מתקפים אותך בש"א.....

אני אמורה להגיד ב"ה?

אולי בגיל יותר מבוגר (שלא נדע...)

קשה לי מאוד עם האתרים האלו...

אני חושבת שאם יש מספיק הצעות אז באמת שלא צריך להרשם,

ובקשר לתמונה- בגלל שזה אתר הכרויות כן הייתי שמה תמונה אבל בכללי אני לא אוהבת את זה,

לי לא אכפת אם מישהו מבקש תמונה לפני שהוא רוצה לצאת איתי, (פעם לא הסכמתי לשמוע על זה)

אבל אני לא ירצה לראות תמונה של מישהו לפני שאני יוצאת איתו.

אני חושבת שזה הורס יותר מאשר בונה.

א' - לא כדאי לשים תמונה

ב'- אם כבר להרשם זה אתר דוסי דייט...למרות שנראלי בחורות ובחורים מאתרים הם בד"כ לא טובים ואתה גם לא יכול לברר עליהם כלול, זה כאילו אתה יוצא לבליינד דייט.

בקיצור, כדאי לך להכיר בדרכים יותר נורמליות כמו: באירוסין, חתונות , דרך חברים ושדכנית ..אתרים זה בכלל לא משהו.

מעולם לא נרשמתי לאתר כזה אבל אני מכירה הרבה אנשים איכותיים (ואפילו צעירים) שנרשמו והתחתנו דרך אתר הכרויות.

יש כאלה שיותר קל להם להכיר ככה.

כל אחד ומה שמתאים לו.

שהיה חולה בבית, ואמר לעצמו- יאללה ננסה מה יכול להיות...הוא עוד לא יצא אפילו...

נשוי עם ילד.

החבר'ה פחות איכותיים.

ואני יכולה להעיד שזה לא ככה..

דברי איתי באישי..

כל טוב!