פורום לקראת נישואין וזוגיות (עמוד 156)

רשימת שדכנים התשפ"ב | ערוץ ７

ואם אתה מחפש משהו ספציפי תכתוב לי מסר

זה יום מיוחד שלא אומרים בו תחנון והולכים לצוד בנות בכרמים

<צ>

וזה המנהג המשמעותי ביותר של היום

עלייה לירושלים חשובה לכולם. וזה הזמן שהפסיקו למנוע מיהודים לעלות לרגל.
וגם החיים חשובים לכולם, וזה הזמן שפסקו מתי מדבר.

|מרים גבה|

האם הוא שייך לבעלי זוגיות? לחלוטין לא
שח מט

זה כולל רווקים ורווקות, נשואים ונשואות, גרושים וגרושות, אלמנים ואלמנות, פרודים ופרודות, ידועים בציבור, ואת כל הקשת הלהטבית. ואפילו את מרב מיכאלי.
תקראי מה כתבתי:
ותמיד תזכרו | ערוץ ７

ולמי לתת פרחים/שוקולד/אוכל בטו באב

את יודעת גם להם אין למי להביא (;

שהתגובה של חופשיה לנפשי ושלך ממש הפריעה לי. העדפתי לא להגיב כי שיערתי (או קיוויתי) שמדובר בבדיחה כלשהי.

תגיע בראש פתוח ותראה אולי תופתע.

אם עדיין לא יתאים אח"כ - תפרד בצורה נעימה ומנומסת בטלפון. תכין מראש הסבר למה לדעתך לא מתאים ותאחל לה בהצלחה.

איך מגיעים למצב שיש פער גדול בין מה שאתה מרגיש למה שאתה משדר ..
אז קשה לי לייעץ רק נותר לי לאחל בהצלחה רבה

יצא לי לתת צ'אנס קטן לפגישה נוספת בזמן שהבחורה היתה מאוד בעניין.

לפעמים אם משקיעים הרבה בפגישה הצד השני מפרש את זה כהתעניינות ורצון להמשיך.

תנסה שיחת ביניים ולראות לאן הרוח נושבת

או מטרה אחרת?

אולי תראה שהיא גם מתלבטת ואז אפשר לסיים

קח בחשבון שאם אתה הבחור הראשון לא בטוח שזה יקרה
ואז כמו שאמרו תפגשו יפה

איך אני מרגיש. אני ממש לא רוצה לשקר, ואם אשתף איפה באמת אני נמצא בקשר הזה- מה תהיה התועלת בעוד פגישה?

רק בזהירות
אולי במקרה הנל כדאי כן להיפגש

אני חושבת  שהרבה מהגברים/נשים לא באמת נותנים צאנס ליצירת קשר.. שלוש פגישות בשבועיים זה לא הרבה, אבל אני מבינה שאתה בכיוון  של הלא, אם אתה חושב שזה לא מוחלט! אז דבר איתה בטלפון חבל ליצור עוד ציפיות, בגלל אי נעימות לא נכנסים לקשר לא מתאים, מקסימה ככל שתהיה.

המקום שאתה נמצא בו, זה בדיוק מה שהצד השני צריך לדעת. חלק מתקשורת כנה, טובה ופתוחה זה היכולת להיות בשקיפות מסויימת מול השני.
זה לא אומר שעכשיו נשתפך בראש כל חוצות ונגיד כל מה שמרגישים בלי הבחנה, אבל זה כן אומר שבמידה הנכונה והרגישה ניתן ביטוי למקום שנמצאים בו.
אתה מרגיש שאתה בספק לגבי מידת ההתאמה שלכם אחד לשני? תשקף את זה בשיח מולה, תחשוב ותתייעץ איך אפשר להעלות לשיח בצורה עדינה, כדי שהפער בעיניך יהיה גלוי גם לצד השני. דברו על זה, וככה תוכל לשמוע מה יש לה לומר בעניין. תוכל להסביר במה הפער בא לידי ביטוי ולבחון האם יש עם מה ואיך לעבוד או שלא, ועדיף לסיים בנעימות. אם אין לך החלטה חלוטה שאין על מה לדבר, יכול להיות ששיח משותף יגלה דברים אחרים. אולי מבחינתה זה לא פער? אולי מבחינתה זה דווקא משלים משהו שחסר לה? אולי היא רואה בזה דווקא יתרון והשלמה שיכולה להפרות את הקשר? יש מצב שתסכים לדעתה. או שלא.
אבל הבירור הזה יותר מכבד מכל צורה אחרת של 'להנחית' סיום כשהשדר כל הזמן היה אחר.
וכמו שאמרה ברוקולי, אם לא קבעתם למחר אפשר לנסות לנהל את השיחה הזו טלפונית.
ומוסיפה, ממקום שאתה מכיר את מי שעומדת מולך יותר, תרגיש מה תהיה הדרך היותר רגישה אליה (במיוחד בגלל שאמרת שאתה הבחור הראשון שנפגשת איתו), יש מי שעדינה מדי לניהול שיחות כאלו בטלפון ופגישה תרכך את העניין. מה גם שבפגישה אפשר לקלוט יותר איפה השני נמצא מול הדברים שאמרנו.

ועם ובלי קשר, חושבת שלהיות מתעניין, אכפתי ונעים לא סותר את זה שנמצאים בתהליך של לבחון התאמה, ואין הכרח שמי שנעים איתו הוא גם זה שאיתו נבנה בית. וחשוב לזכור ולהזכיר את זה, במיוחד בשלבים של תחילת היכרות שעוד בודקים את השטח.

אני משתדל להביא את כולי לכל פגישה, גם אם נראה לי שהכיוון בסוף פחות יתאים. מתעניין מאוד, מקשיב ומשקיע באופן כללי.
הרבה פעמים קורה שהבחורה מתרגמת את זה לעניין בה ואז כשאני נפרד ממנה (בשיא העדינות שאני יכול) היא מרגישה שזה נופל עליה משום מקום. זה צד שצריך לדעת.

בלי קשר - התגובות שלך ממש מושקעות ומחכימות. כבר כמה פעמים נתת לי עוד נקודות למחשבה. תודה!

מנסה להבין אם הבנתי נכון-
האמירה שזה צד שצריך לדעת, זה חיזוק לדבר שכתבתי או שזה מוסב על מה שכתבת?
בין כה ובין כה, אוסיף על הדברים שכתבת שמרגישה שזה תמיד עושה טוב 'להניח על השולחן' שנעימות ואכפתיות היא דרך חיים, ובחירה להיות כלפי אחרים מה שהיינו שמחים שיהיו עבורנו. ושזו בחירה שלנו, בין אם הקשר ימשיך או לא, לעבור את הדרך הזו בצורה הכי נעימה שאפשר, ולשני הצדדים יש חלק בכך. וכשנעים גם אפשר לבחון אפשרות להיפתח באמת ולגלות את מידת ההתאמה האמיתית אחד לשני, ולא מבעד לכל מיני מסכים שהלבשנו על עצמנו במהלך החיים כהגנות מפחד להיפגע, להידחות או להתאכזב.
תמיד יש לנו יכולת לקחת אחריות רק על הצד שלנו ולעשות את הכי טוב שיכולים בתנאים הקיימים (לעשות הכנה מתוך הקשבה, גם לעצמנו וגם לאחר ולפעול ברגישות), ובכל מצב אין לנו יכולת לשנות את איך הצד השני יקח ויקבל את הדברים.
גם את זה חשוב לזכור, ולשחרר אשמה מיותרת אם יש כזו.

לא יודעת למה הארכתי, אולי יש עניין בזה שנסתר ממני כרגע.

וב''ה, משמח לקרוא.
תודה גם לך @הפי

כתבתי את תגובתי על:
"ועם ובלי קשר, חושבת שלהיות מתעניין, אכפתי ונעים לא סותר את זה שנמצאים בתהליך של לבחון התאמה, ואין הכרח שמי שנעים איתו הוא גם זה שאיתו נבנה בית. וחשוב לזכור ולהזכיר את זה, במיוחד בשלבים של תחילת היכרות שעוד בודקים את השטח"

שכחתי גם לכתוב שמניסיוני להזכיר שרק בודקים או כדומה יכול להוביל ל" חסימה" מהצד של הבחורה כי מרגישה שזה לא אמיתי.
ובלי קשר - קשה לאכזב את הצד השני. בטח כשאתה מבין ומזדהה עם הרצון והקשיים שלה

הארתם את עיניי לנקודות חשובות שלמרות שאת רובן ידעתי והכרתי לצערי "ההעלם מצוי והשכחה רבה". 
שוב תודה ובהצלחה לכולם בעז"ה!

וזה באמת תלוי באיך אומרים ובאיזה תזמון אומרים. וגם על זה צריך להתפלל שה' יכניס מילים נכונות בזמן הנכון, שיתיישבו על לב מי ששומע אותן.
עולות לי במחשבה כמה דרכים איך הייתי אומרת דבר כזה שיוצר נעימות ופתיחות דווקא, ולא ההפך. למשל (כותבת ממש בגדול ויש הרבה מה להרחיב ולדייק בעניין במקרים שונים וכאנשים שונים ומול אנשים שונים, אבל אין זה המקום):
בדר''כ כאמירת המשך לשיתוף אישי/פחד שנוגע לעניין הזה של אפשרות לחוסר התאמה (שכן, ישים במצב קצת פגיע, אבל יאפשר לשני להבין שמי שמולו אנושי ועם רגש גם), הצד השני יהיה במקום שנפתח להזדהות ואמפתיה ולא במגננה מולנו.
קשה לאכזב, דווקא בגלל שיודעים כמה קשה להתאכזב.
וחשוב שהצד השני יבין שהוא לא לבד, לא בקשר וגם לא בהרגשות שעוברות בו, גם אנחנו שותפים לפחדים וחששות וכל מה שעולה מבפנים. אף אחד לא מחוסן לרגשות האלו, גם מי שעשה עבודה פנימית עמוקה ורחבה.

יכולה להרחיב עוד הרבה, אבל די בזה כרגע.

אבל בתי קפה:

היקב (פעם היה נחשב מהדרין. לא יודעת מה המצב היום)

ויש את לנדוור ליד מלון איילנד.

נראה לי יש שם עוד כמה כשרים למהדרין.

מן הסתם עמוס בטירוף בימים אלו.

בהצלחה

נתניה היא עיר נופש,

ועכשיו שיא החופש + בינהזמנים.

אלא אם הדייט בצרפתית

זאת עיר נופש של צרפתים. דה.

אכן בטיילת תשמע הרבה צרפתית, אך אותה תשמע באזורים מאוד מסוימים, וכן יידיש, וכן אמהרית ורוסית. השתיים האחרונות אף חולקות פה ושם טריטוריה משותפת וחיות בהרמוניה מקסימה של קיבוץ גלויות

שמעתי מישהו שקרא לשכונות נורדאו ואזורים "ניו גונדר"

מקום נחמד מאוד, נוף יפה לים בלי בעיית צניעות. תודה!

פארק השלולית?
יש שם מלא צל, אבל עדיין חם... בטח אחרי צהריים ערב כזה באמת יותר סביר

שיש כאן הנחת יסוד עקבית מאוד שלהיות איש משפחה אומר שאני כאינדיבידואל אוטומטית מת.. אני רואה את זה בין השורות.. זה לא המודל לחיקוי שאני רוצה להיות בשביל הילדים שלי

 

במחשבה שניה, ניראלי קצת הגזמתי בפרשנות, וגם לא ירדתם לסוף דעתי. השאלה היתה בעצם, האם נכון לפעמים לוותר על שאיפות מסוימות לטובת אפשרות ממשית מול העיניים לזוגיות טובה? 

מה צריך יותר מזה?

אתה בטוח שזה השם הנכון?

אני מעריך שהמקום יותר מפוצץ מכל שאר המקומות ביחד. נראה לי בסוף אחפש פינה שקטה בפארק ואמות מחום

שהיא מכירה טוב את האזור ובשעה שרוצים להפגש פשוט בלתי נסבל שם.
עריכה: אכן הלחות מפריעה לי הרבה יותר מהחום.

אזורי תעשייה הם הרבה פעמים מקומות בילוי, במיוחד בנתניה, שם יש קולנוע וגם הרבה מסעדות ואטרקציות אחרות

מגיעים עם נשק מהבית
או שמזמינים במקום?

(בלעכס חייבים דחוף לעדכן פה את האימוגים,
לא הגיוני ש10 שנים הם נשארו אותו דבר...)

וגם אי אפשר ביום (צניעות). תודה בכל מקרה.

פשוט להתחסן.

אם תעני תגידי שכבר התחסנת, סליחה.

אני רואה שאני לא היחיד שאמא שלו מבינה ממנו דברים שהוא מעולם לא אמר

נושא שרגיש לך מאד וגם לה, קרוב לודאי שיוביל לפיצוץ

כמה שיותר לאוורר ביניכן ולמצא למי לספר

אמנם היא לא נעלבה.
אבל עצם העובדה שצעקתי עליה גרם לי לרצות להיעלם.
רציתי למות באותו רגע..

תראי לה כמה את מתחרטת ותרעיפי עליה אהבה

אני לא יודע אם אני לא הייתי נכשל בזה אך מתוך הרצון לתקן יכול להיות שלהבא אני פשוט הייתי מכיל את מה שאומרים או מנסה להכיל לפחות ולא להתפרץ פשוט לקבל, אגב זה גם אחלה תרגול לקראת נישואין, ופשוט לא לומר כלום פשוט לקבל דעתה, נראה לי שזה יותר מנחם מן הכל שלהבא לא תטעי, לבקש סליחה פלוס אמא אני אוהבת אותך חיבוק נשיקה הכי טוב

לא ראיתי את הסרטון הספציפי, אבל אני כן בקורס שלה של כיבוד הורים

ממליצה מאוד!

בזמן שהוא לא רגיש
בצורה שהיא לא ביקרותית
כי בזמן של חוסר הסכמה זה סתם כמו לבה

יש לי הרבה מה להוסיף, אבל שבעס בפתח.

שיש כאן הנחת יסוד עקבית מאוד שלהיות איש משפחה אומר שאני כאינדיבידואל אוטומטית מת.. אני רואה את זה בין השורות.. זה לא המודל לחיקוי שאני רוצה להיות בשביל הילדים שלי

 

במחשבה שניה, ניראלי קצת הגזמתי בפרשנות, וגם לא ירדתם לסוף דעתי. השאלה היתה בעצם, האם נכון לפעמים לוותר על שאיפות מסוימות לטובת אפשרות ממשית מול העיניים לזוגיות טובה? 

בעזרת ה' הכי מהר שיכול להיות

כל העצב, הקושי, הדמעות, המשא הכבד וכל מה שקשור לדרך הארוכה הזו - הם הם עצמם יהפכו לשמחה הגדולה בסוף החלק הזה של הדרך והתחלת החיים המשותפים.
תחשבי כמה שמחה מחכה לכם עם כל הנ"ל שצברתם בדרך.

תמיד אפשר לעשות "יותר". השאלה אם שייך.
אפשר ללכת לכנס ענק היום. מי שלא שייך לזה בכלל לא מתאמץ מספיק?
אפשר להפגש עם מישהו שמבוגר ממך בx שנים. זה שאת שמה גבול קודם, "מתעקשת" על סגנון תורני, מצב משפחתי וכדו' זה לא להתאמץ מספיק?



מה ההגדרה?

לשמוע את התחושות הספציפיות שלכם, אין הגדרה של משתדל/לא משתדל מספיק, נראה לי אצל כל אחד זה שונה.

שאלתי איפה אתם מניחים את עצמכם, מה אתם מרגישים לגביי זה(כל אחד בנפרד)

אני תמיד משאיר לעצמי עוד 1% של אם לא מתקדם אז אעשה כך וכך. ואז מוצא 1% וחוזר חלילה.

בשלב מסויים זה עובר את הגבול של השתדלות - זה כבר מתעלם מהחלק של ה' בזה.

מסכימה, לכן כתבתי שרק מי שמרגיש שלא מספיק מה מונע ממנו, לא מי שמרגיש שעשה את המירב

אבל מבחינתי 100%.

ולא, לא נראה לי שיכולה לעשות יותר.

אגב, לפעמים גם לעצור, או להפסיק לעשות, או לתת לה' לנהל זה גם חלק מההשתדלות.

אני לגמרי מרגיש שאני יכול לעשות יותר.

למען האמת אני בטוח שאני יותר דואג ועוזר לאחרים בשידוכים מאשר לעצמי. זה דפוק אני יודע.

יש קו מאוד דק שמפריד בין השתדלות לבין ביטחון בקב״ה.
צריך למצוא את האיזון כדי שזה לא יהיה חוסר ביטחון בקב״ה.

בניגוד לרוב המוחלט של שאר הדברים בעולם, בשידוכין אין קשר ישיר בין ההשתדלות לתוצאה.

ממילא הפגימה במידת הבטחון כמעט לא קיימת (לפחות בצד הפרקטי).

שבשום דבר אין קשר באמת בין ההשתדלות לביטחון, אולי רק בהרגשה שלנו יש קשר.
ביטחון הוא אינסופי, הישתדלות היא מצומצמת.

באדם עצמו. אין משמעות לבטחון והשתדלות (ולעולם בכלל) בלי אדם וישראל.

אבל ממש טיפה.

יום אחד מישהו בא לראש ישיבה שלי ואמר לו שבוא כבר המון זמן רוצה להתחתן אבל אף אחד לא מציע לו.
הראש ישיבה שאל אותו: דיברת על זה עם אברכים שיחשבו עליך?
הוא אמר לו: האמת שלא, אני מתפדח.
הראש ישיבה אמר לו: אם תמשיך ככה אתה כנראה לא תתחתן בשנים הקרובות…

לקחת את זה למקום מענין!

אני רגיל לשמוע שבגלל שבשידוכים אין קשר ישיר בין ההשתדלות לתוצאה - ממילא יש צורך בפחות השתדלות...

אבל המסקנה שאתה מגיע אליה נשמעת הגיונית יותר.

 

ואם כבר, יש לך מקור לכך שיש פחות קשר? (נוהגים להתבסס על דברי הגר"א איפשהו, אבל כשהסתכלתי במקור לא שוכנעתי שזאת כוונתו)

האמת שלא שמעתי על המשוואה שהבאת על פחות השתדלות בשידוכין. 

 

המסקנה שהבאתי מדברת יותר על הצד הפרקטי. 

בעבודה, לפי המבט החיצוני, ככל שתשתדל יותר תראה שתרוויח יותר וממילא יש פגימה במידת הבטחון וצריך לדעת לאזן בין ההשתדלות הנחוצה לבטחון.

בשידוכין אתה יכול להתאמץ 1000%, להפגש, ללמוד, להתקדם פנימית, להציק לשדכנים ובסוף השכנה שלך סבתא שלך תביא את ההצעה המתאימה...

בעצמי ובמטלות היומיומיות שלי שהם מאוד קשות ודורשות מאמץ, וגם יש בי צד חזק מסויים שאני אוהב להיות לבד עם עצמי.

חבל שאני לא מבין כי אשה היא "עצם מעצמי"

חוץ מלקבל הצעות ולפנות לשדכנים לא רואה עוד משהו שמתאים לי כמו מפגשי פופ וכו...

 

לא משתדלת יותר דווקא בכדי לא לאבד את מעט המוטיבציה שנשארה לי.

בעבר הייתי ממש חזק על האתרים למרות שזה לא הסגנון שלי ונחלתי רק אכזבות..

עברתי אימון זוגיות והשקעתי את כל כולי בדייטים ולא עזר

מה שגם אני עם כיסוי אז זה גם קצת מטעה.

גבולות זה חשוב (במידה) - אם מפגשי פופ וכדו' לא מתאימים לך (מבין מאוד) אין מה להוציא עליהם כוחות.

לגבי שמירת המוטיבציה - מן הסתם הבנות כאן ידעו יותר לייעץ ,לחזק ולשלוח כוחות. 

לגבי כסר"ש - ממש לא מובן מאליו. מבטיח לך שתורניים שמחפשים פרק ב' ישמחו בזה מאוד.

 

וכמובן - אי אפשר לדעת מאיפה זה יגיע. ותפילות כמובן, תמיד תפילות.

 

בהצלחה רבה! במהרה בעז"ה. 

שהקב"ה ירצה זה יקרה

בהצלחה גם לך

(יש מקורות לזה, אל תדאגי).

מה אלו מפגשי פו?

100%

זה גם התפילות שלי
שאני את החלק שלי עושה (בהווה ובעתיד בע'ה, לא רק עשיתי בעבר) כל מה שאני יכולה.
עכשיו תורו( של הקב"ה)

רק עם מישהי אחת אני בעל תשובה בן 22 במשך שלש וכמה חודשים של שנים, לא יצא לי לחשוב על חתונה אבל היום כבר הגעתי למצב שאני פשוט מרגיש את זה חובה כדי שאזכה להרגיש חיות בעבודת השם שחסרה לי, פלגא גופא, חסר החצי השני שמביא לשלמות אמיתית, לא יודע כמה אני עושה בשביל זה אבל עצם זה שאני חושב על זה הרבה במשך היום ומייחל אל אבא שבשמיים שיקחני ממרום ויושיעני זה נראה שזה מספיק או די הרבה כי העיקר הייחול והתפילה, היא מאד מצאה חן בעיניי ונראה שגם אני בעיניה יכול להיות שאני פשוט צריך להתחזק בלימוד התורה ואז אזכה ששוב בורא עולם יפגיש בינינו, כי מה שהיה חסר לה ממני זו ההרגשה באמת שתדע שאני בן תורה באמת, על דרך הרב אריה שכטר, אישה ראשונה אדם מקבל בגיל 13 כשהוא נכנס לעול תורה ומצוות וארשתיך לי לעולם, אישה אישה באמת היא לפי מעשיו, כלומר לפי מה שהכין עצמו בתורה ומצוות כך יזכה אז יהי רצון שזה יבוא ויחד כולנו נזכה לגאולה פרטית ובעיקר נצחית אמן סלה!

ב"ה!!! איזזהה משמח!!!מזל טטובבבב !!

איזה כיף ישתבח שמו מזל טוב ענק אינשאללה ה' ישלח לכם שפע ונחת ומלא פינוקיות בטעם שוקולד אמן

כי היא זכורה לי גם (ממפגש פורום אפילו אם אני לא טועה)

להגיע למפגשי פורום. אתה כנראה מהאמיצים .. אני בעיקרון מהיפים... different guy

בניין עדי עד ורק שמחות וטוב.

מזל טוב ! אושר והצלחה.

והאם הקמת את כולם גם כן כשהיית בן 14?

אני לא תמיד "מנהל". אני לפעמים סתם איש מקצוע/יועץ/ווטאבר

יש לי הרבה כובעים ואני משתדל להחליף בניהם כדי שיהיה מעניין.

 

@קפיץ-

שיהי הבית בית מאושר, מלא באהבה ושמחה למשך שנים רבות בבריאות, פרנסה טובה וכל טוב

משמח לשמוע בנין עדי עד!

זוכרת אותך מפעם ב"ה מאוד משמח

הוא חשב שקיים רק הצד הראשון של האנרגטיות והפלפליות בלבד, ואז הופתע לגלות שיש גם צד שני לא פחות דומיננטי.

אני חושב שהכיוון הוא יותר שהוא אהב לפגוש ולחוות את הצד השני ולכן הוא אמר "שהוא מופתע".

בהצלחה!.

 

אם השתמש בביטוים שכתבת 100% שהוא מעוניין.

אבל זה מה שבאתי להגיד למה לא פשוט לשאול בהצלחה שבת שלום

כנראה נחמד לפגוש גם את הצדדים האלה
לא בהכרח, כנראה שלא כמו שכתבת

קא - קיב
קיט - קכא

אבל זה לא מה ששאלת. בהנחה שאכן מדובר על אדם עם עין טובה אך לא חושש לבקר את המומים שחייבים.

נראה התאמה מושלמת - את תביאי את האופטימיות והוא ישרטט את הגבולות שהאופטימיות שלך לא תהפוך לדימיון או לחנפות חלילה.

אם הוא מוציא לך את הרוח מהמפרשים ומבאס אותך ומוריד לך את המצב רוח

השאלה אם את מרגישה שבסהכ יש לו הסתכלות שונה קצת שאולי יכולה לעיתים לאזן ולבחון שוב דברים.. או שזה פוגע לך במצב רוח כמו שכתבו מעליי.

הכל מושלם בבן זוג? אף אחד לא הוציא לך את הרוח מהמפרשים? אני מבטיח לך שגם את הוצאת למי שנפגשת איתו.

השאלה האם זה קריטי לקשר או דברים שאפשר ללמוד איך להסתדר איתם.

מה גם שבמקרה הזו אין טוב ורע, יש 2 השתכלויות שכל אחת צריכה להופיע בהקשר הנכון שלה ואף יכולות להשלים זו את זו כפי שכתבתי למעלה.

ולהוריד את טעם החיים שלה, והיא תרצה את טעם החיים בחזרה

קחי עצה חינם (את מוזמנת לבדוק אותה) - אין אדם מושלם ואין זוג מושלם.

יש אנשים שרואים את הטוב שבשני ומחליטים שהוא העיקר ועובדים על השאר.

זה יכול להיות בהתאמה, בהבנה הדדית, בהשפעה הדדית ואפילו בהגדרת גבולות.

לחפש מושלם זה מתכון להשאר לבד.

 

חוזר וכותב למרות שכבר נאמר למעלה - מדובר על דברים שהם לא עיקר הקשר ולא עליהם הוא מבוסס.

קשר זה עבודה. תמידית. רק צריך ששני הצדדים יהיו מוכנים לעשות אותה.

הקריטריון הראשי בעיני הוא השאלה אם אחרי שבוע של קשר אני מחייך יותר או מחייך פחות

(בשבילי באופן אישי, הדרך חזרה מפגישה ראשונה היא כבר בדרך כלל אינדיקציה)

מוסיף לרשימה

ומה קורה אחרי חודש וחצי כשיש בעיות? ואחרי 7 שנות נישואין?
היא כתבה שהכל מצויין ויש נושא שמפריע. צריך לקחת בפרופורציות ולברר.

אבל אם אתה בקשר עם מישהי מצוינת, שאתה מעריך את כל תכונותיה, אבל אחרי כל דייט אתה נושם לרווחה? ולכן זה הקריטריון העיקרי. שבסופו של דבר כיף לכם ביחד, וגם שבצפי ריאלי אתה יכול לראות איך זה ממשיך כך.

היא כותבת שהכל טוב אבל זה מפריע לה.

האם זה מפריע כי היא מאמינה להיפך?

(אם זה כך, זה זניח בעיני)

או שאולי זה מפריע כי זה מוריד את כל הכיף?

(אם זה כך, זה משמעותי הרבה יותר)

צריך בחינה מאיזה מקום בנפש זה מגיע כמו שכתבתי בתגובות אחרות. אני ממש לא פוסל את מה שכתבת, אני אומר שנפש האדם מורכבת וכשזה מגיע למחשבות רציניות על חתונה זה בכלל מורכב.
חבל לפספס קשר שיכל להוביל לחתונה על חשש שבכלל יכול לנבוע מפחד וכדו'

חייב להישאר עם עין טובה כי החיים מלאים בעליות ומורדות

את העין הטובה צריך להפנות כלפי האדם,

ו"אוהבי ה' שנאו רע" כלפי המעשים, התפיסות, המניעים.
יכול להיות שהוא אדם כזה, וזה שילוב מיוחד וטוב מאוד

שלפי איך שאת מכירה את עצמך את צריכה אופטימיסט והיית רוצה להתחתן עם רב לוי יצחק של הדור. אז אפשר לומר שאת כנראה לא מודעת לכך שאת צריכה מישהו שיאזן אותך, אבל גם אם את צריכה איזון, האיזון אמור להיות נעים לך, ואת צריכה להרגיש שזה בא לך בטוב, שהוא משלים אותך. תקשיבי לעצמך ולא לשכל, ולא לאנשים מהצד שבוחנים את זה מבחינה שכלית ואומרים, "אה, היא אופטימית, הוא פסימיסט, זה כנראה מתאים." וואלה לא בהכרח. אני אומר את זה בתור אחד שמחפש מישהי שהפוכה ממני, אבל יש הרבה תכונות אופי מהותיות שיכולות להיות הופכיות ממני, וגם בתכונה הספציפית שבה בחרתי כבר שבה אני רוצה את ההפך, אני יודע שלא כל אחת תתאים לי גם כשמבודדים ובוחנים את התכונה הזו. זה צריך להיות מדויק, לא שרירותי. והדרך היחידה(שאני הקטן מכיר לפחות) והמדויקת ביותר זה להקשיב ללב.
ובנתיים לא נראה שאת מתלהבת מהתכונה הזו כלכך

כן, יש להקשיב ללב ולתת לו את המקום הנכון. לתת לו להוביל? אוי ואבוי.

השכל הוא שמוביל, במיוחד בהחלטות עקרוניות כאלו. חלק מההובלה של השכל יכולה להיות "ללב שלי לא מתאים אז זה לא מתאים" אבל ההחלטה צריכה להיות מושכלת.

תחשוב לרגע על ההיפך - בחורה שמתאהבת מעבר לראש אבל כל המציאות אומרת שזה לא נכון. תגיד לה להקשיב רק ללב?

 

יש המון לכתוב על זה אבל זה לא המקום.

אבל אם הלב אומר לא אז לא.
צריך הסכמה של שניהם. ובמיוחד בפרמטר הספציפי הזה בו קריטי ממש שהלב יסכים. איזון זה בעיקר עניין של תחושה, אתה צריך לשמוח בו ולא לנסות לייצר את התחושה בצורה מלאכותית. אתה צריך באופן טבעי להעריך את התכונה ההופכית של המדוייטת, להעריץ אותה, רק אז אתה מרגיש שזה מה שהיה חסר לך כל הזמן הזה. לא תמיד בשכל אתה יודע מה טוב לך.
אפשר לראות את זה גם ככה
השכל מקבל רשימת מכולת מהלב, עושה השוואת מחירים והולך לסופר הטוב ביותר, ואם כשיחזור הביתה התגלה שהביא מצרך מהחברה הלא נכונה או באחוזי שומן הלא נכונים, כנראה תהיה בעיה של שלום בית😁

השכל בוחן האם הבעיה באמת אמיתית? אולי דווקא בגלל שהיא מתקרבת היא נלחצת (קורה המון)? אולי הבעיה בכלל במקום אחר והיא משליכה על זה?

השכל בוחן את המכלול ונותן לכל דבר את מקומו הראוי.

אם בשלב מסוים היא התלהבה מהתכונה הזאת ופתאום היא כבר לא מרגישה את זה באמת צריך עיון,
היא צריכה לשאול את עצמה באמת את השאלות שהעלת. אבל אם היא לא הרגישה ככה במהלך הקשר, אז אין אפילו אינדיקציה שבשבילה שווה לחקור על זה. כאילו יכול להיות שהיא תגלה עכשיו שבאופן כללי היא נלחצת מחתונה או אנא אערף ואז היא לא מצליחה לראות את התכונות הטובות שלו, אבל מה זה קשור לבחור? אם זה באופן כללי מפחיד אותה זה יקרה עם כל אחד, גם אם מתאים וגם אם לא מתאים. יוצא מכאן שגם אם זה פחד כללי מחתונה, או פחד ספציפי מחתונה עם הבחור ההוא, בירור שכלי יהיה בזבוז זמן אם לא הייתה תקופה שבה היא שמחה בתכונה הזו.

ולכן כתבתי שהיא צריכה לברר האם זה משהו אמיתי בינו לבינה או שתלוי במשהו אחר וממילא קודם כל לתת את המקום הראוי ואח"כ לראות איך לשים אותו במקומו הנכון, להתגבר עליו ולהתחתן בעז"ה.

בשביל לחלץ ממני את מה שאני חושב באמת, אני אחד שיש לו קטע כזה לומר דברים שלא נשמעים טוב🥴

והאמת גם לא באלי לעבוד על זה😝

שתבין אותך ותוציא ממך את הטוב שבפנים החוצה לעולם.

זה ממש ממש שונה

 

הוא נהנה לראות את האופטימיות שלך? הוא שמח כשאת מפרגנת למישהו שהוא כועס עליו?

הוא מקבל את הפרגון שלך ואומר שבסופו של דבר יש גם מבחן תוצאה?

 

ר' לוי יצחק בזמנו ידע יפה מאד גם ממה להזהר, ורק מנקודת מבט כזאת אפשר ללמד זכות

מגיעה מעין טובה, אתה כל כך שונא את הרע עד שאין לו בכלל משמעות, אז אתה רואה רק טוב
אנשים נוטים לחשוב ששינאה זה רגש של כעס או טינה אבל הפירוש של שינאה, זה ריחוק
ריחוק גדול. כששונאים מישהו קרוב זה כואב, אבל כשרוחקים מרע זה לא דבר רע;)

תעקבי אחרי זה
אם הוא מוריד אותך ומזלזל בזה כנראה שלא מתאים ..
אם הוא לא מזלזל פשוט חושב אחרת בלי" לחנך " אותך אז לגיטימי שאנשים יחשבו אחרת.

ורוצה להניח מה שעבר במחשבה. אני לא הולכת להכנס למה נכון או לא בשבילך, אלא בעיקר לאיך רואה את שני המושגים ותבחני את הדברים מנקודת מבטך האישית.
***

לענ''ד אין סתירה בין שני המושגים, הם יכולים להתקיים זה לצד זה ואפילו לחדד ולדייק זה את זה.
אופטימיות ועין טובה משמען היכולת להסתכל על מציאות מנקודת מבט של אמון ואמונה בטוב ה' שמתגלה גם אם בהסתרה, באנשים בשפע, בכך שמה שקורה נכון ראוי וטוב גם אם לא תמיד מובן.
זו גישה ודרך חיים והיא רצויה וחשובה.
עם זאת,
ראיית הטוב אין משמעה לעמוד מול מציאות לא מובנת ורק להגיד ''זה טוב''.
בראיית שמיים זה אמת. הכל טוב מוחלט.
אבל אנחנו נמצאים כאן בארץ ופה הדברים נראים אחרת, ולסגל ראייה כזו, זה לא משהו שקופצים אליו. אלא יש תהליך שלם שעובר שם בנפש ואי אפשר לקפוץ מדרגות. זה תהליך שמתחיל מבירור והבדלה בין דבר לדבר בשכל ישר ועל גביו, מכניסים את צד הרגש האוהב הזה שרוצה לראות טוב בכל.
הבסיס ליכולת להכניס עין טובה למציאות שלנו יכול להתקיים רק כשיש הבחנה והבדלה ברורה בין הטוב לשאינו, ומתוך עיניים פקוחות ורואות את המציאות לאשורה ולא מתוך עיוות כזה או אחר. רק אחרי ההכרה הזו, כשיש מצב לחשוב שמשהו הוא דבר אחד, אפשר לעשות עבודה ולהפוך את נקודת המבט עליו. לבחור להתבונן בו מנקודת מבט אחרת. אבל גם שם כשנכנסת ראיית הטוב ולימוד זכות, חשוב לזכור לעשות אותה בגבולות נכונים ומדוייקים.
בעולם פועלים יסודות שונים שמאזנים אחד את השני, ואם ראיית הטוב היא בקשה לחסד בלי גבול יש את הצד שמאזן וזה ה...גבול.
מה מדייק את הגבולות של מתי זו עין טובה ואופטימיות נכונה וראויה, ומתי זה הסתנוורות והתעלמות ממציאות זועקת?
''אוהבי ה' שנאו רע''.
זה שומר עלינו במסלול נכון שמקרב לה' ולעבודת ה' ולא לדברים שאנחנו מבקשים להישמר מהם.
כי לקרב דברים בדעת זה דבר חשוב ויפה, אבל כשיש דברים מטושטשים או מבלבלים, זה עלול לגרום לתקלות וחשוב להיות במודעות.

וזו עבודה.
וגם הלימוד שאני הקטנה לומדת מסנגורן של ישראל, ר' לוי יצחק זיע''א, נובע מאותו מקום אוהב ישראל בכל נפשו ומאודו. מקום שראה את המציאות כמו שהיא, ולא מהתכחשות לכך שיש משהו שמתיישב ויש משהו שלא, ובניגוד לנראה או ממקום שרצה להעצים את אור הנשמה, האיר במבט ובהתבוננות המעלה והמגביה את הנשמה האלוקית שביהודי ובעם ישראל.
העבודה הזו היתה מול ה', מתוך בקשת קרבתו והקירוב בינו לבין בניו. להוסיף אהבה גלויה.

מה שאני לומדת מכאן לחיים זה שאם משהו שאדם עשה נוגד את המטרה של להוסיף אהבה ואור בעולם, יש צורך להפריד בין המעשה לעושה. מצד המעשה, המעשה לא טוב ומצריך תשובה ותיקון. מצד העושה, יש בו נשמה אלוקית שצריך להאיר עליה ולחזק אותה, בין אם בפניו כדי לעורר אותו או רק מול ה', שתראה אילו בנים יש לך.
ואולי הגישות של שניכם זה פשוט מבט שלם על איך נכון להתייחס למעשה ולעושה.

לא תכננתי להאריך, כך רצה ה' שהדברים יכתבו ויגיעו למי שיקרא.
אסיים בתפילה שבזכות הימים האלו נזכה להוסיף אהבה ולגילוי האהבה שאנחנו כל כך מייחלים ומצפים לו בגאולה השלימה ברחמים גדולים ובשמחת עולם.

וגם עין טובה זה דבר נהדר

לפעמים צריך לדעת לשים לזה גבול כדי לא להיפגע, לא בטוחה שזה קשור אליו ספציפית

איך זה לא סותר את המשפט האחרון שכתבת: "יהי רצון שכולנו נמצא את הזיווג בעזרת אבא שבשמיים אמן סלה!", זה תלוי בנו או בהקב"ה?

 

אוקיי, תוך כדי הכתיבה אני מבין.. אתה מתפלל כנראה שנבין את מה שכתבת כי ברגע שזה יקרה כנראה שנתחתן ישר. ואם לא התחתנו עדיין, סימן שעדיין לא הבנו שכל יום שעובר אינו חוזר. אז יהי רצון שה' יפקח את עינינו.

 

תפיסה מעניינת.

כוונתי הייתה לשאול האם אנשים ונשים כאחד שמבינים שזה לא פשוט למצוא שידוך, ומבינים אחד את השני אמרתי את זה מחמת שנחשפתי לכמה פורומים כואבים של חרדים שלא מצאו שידוך וכאב לי , ומצד שני אתה רואה שם שגם נשים הגיבו ונראה שהזדהו אז אם יש כל כך הרבה נשמות טובות שלא מוצאות את זיווגם ומגיעות לפה מחמת התסכול, האם לא כדאי להכיר כבר פה ולנצל את המצב לטובה, זו הכוונה מבינים זה את זה

לא יודעת אם מכל הפורומים כאן או מכמה ספציפיים,

אבל ב"ה המספר שלהם מתקרב ל80

האמת ששלחתי פרטים שלי לקובץ של השידוכים

באמת אנחנו לפעמים שוכחים את זה.

ואכמ"ל.. מסכימה עם כל מילה! (חוץ מהנודניקים )

זה בעיקר "נודניקיות"

ולא נ"ט בר נ"ט

אם אתה בכור או לא.

מסכימה ותודה לך,
כשהעין טובה היא מראה לנו טוב, עצם זה שאתה רואה אנשים בטוב זה משליך על הטוב שלך.

שנזכה לשמחה השלימה

שמרוב שהם טובים הם מצליחים להדביק נפשות עייפות בעין הטובה שלהם.

מה אתם עושים לקראת או ביום של ט"ו באב? | ערוץ ７