וכשאני עובד מהבית שואלים אותי אם יצאתי לעבוד בפארק מרוב ציוצי הציפורים ליד החדר.
בעלי גדל בעיר אבל בילה כמה שנים בגבעות השומרון.
אני ממש מרגישה הבדל ביני לבין המשפחה שלו. ובכלל, בינינו לבין המשפחה שלו. נובע גם מעוד הבדלים- אנחנו יוצר דוסים, אבל זה גם ענין של מנטליות עירונית.
בינה.Self Love.תפארת.צריך לחוקק חוק שכל ניק שמתארס חייב לבוא ולשתף בתובנה\הארה\רעיון שהתחדש לו בתהליך.
(מנוסח בזכר ופונה וכו')
שיהיה בניין עדי עד
רוב ה"תפוס" זה לא ליותר מדי זמן
לפעמים אפשר לשאול "מתי לחזור אליך" - הרי בדרך כלל המשודך יודע מה הסטטוס מבחינתו, מה סיכויי הקשר, מתי ההחלטות לגבי השלב הבא...
שלשה שבועות כמו שאמרו זה לא הרבה זמן
וחשוב - למשודך יש הרבה הצעות רלוונטיות ולא רלוונטיות שמגיעות במהלך קשר. הוא לא פנוי נפשית לרישום של כל הצעה שמגיעה אליו - וכך צריך להיות. המשדך, לעומת זאת, הוא זה שמייצר את ההצעות והן גם לא אמורות להיות בעלות משמעות רגשית בשבילו, ולכן הגיוני לצפות ממנו שיאחסן אותן עד שזה רלוונטי
ברוקוליחג שמח!
אז ב"ה אני נשואה ומנסה מאוד לעזור גם לאחרים למצוא את זיווגם.
אני שמה לב שהרבה בנות, גם כאלו שמאוד רוצות מישהו שיילמד הרבה שנים לא מסכימות לצאת עם אחד שנראה קצת "צולר" כלומר- לא בחור מוזנח או לא הגייני אלא סגנון מאוד פשוט (חולצה בחוץ, סנדלים וכד').
השאלה שלי היא: למה?
אני חושבת שמפספסים ככה הרבה אופציות טובות של בחורים מקסימים שפשוט ההתעסקות בחיצוניות זה לא הצד החזק שלהם...
אשמח לשמוע, בעיקר מבנות שעונות להגדרה הנ"ל (רוצות בחור שישב וילמד אבל שגם משקיע רבות בנראות)
סתם, בהצלחה בחיים!
או סתם רוחניות או וואטאבר
מכיר גם כאלה שעסוקים בכל השטויות של העולם והולכים ככה.
זה פשוט חוסר שימת לב למראה החיצוני
אני אומר את זה כי אני חושב שזה חוסר צדק לבוא בטענות לצד הנשי שלא רוצות בזה
מה עם הצד ההפוך (גברים שלא רוצים לצאת עם בנות שההתעסקות בחיצוניות זה הצד החזק שלהן).
לא קיים? אין בנות כאלה (או לא באותה מידה)? אין גברים כאלה?
המחשבה מאחורי זה - למה כל כך טריוויאלי שבחורה תוותר על הנראות?
(יש תשובות. לדוגמה - את מניחה שהן כבר "יחנכו אותו" איך להתלבש)
זה דרך חיים, בפרפראזה "צדיק ורע לו", להחסיר משמעות גשמית ולהציק תוכן רוחני.
אין קשר בינו לבין בחור שבוחר להסתגנן בפשטות.
אבל לשלוח תמונה "פשוטה", יש פה אמירה, בהשוואה לבחורה שבוחרת לשלוח תמונה ללא איפור כלל.
לא החצ'קונים, הדייטים... 
המטיילת בארץמה ניתן לעשות כדי לקדם את הקשר באופן משמעותי?
הן מבחינת השיח והן מבחינת פעילויות משותפות
להגיד שזיהיתי בך תכונה של מוסריות ואני מאוד מעריך את זה. שיהיה לך המון בהצלחה!
צריך ללמוד ממנה גם הכרת הטוב. רק מאיר שיש גם את התכונה המוסרית שכל כך חשובה כי יש להיזהר בפורום ציבורי שכזה לא לפגוע בטעות בעתיד
תרמת הרבה שהיית פה
אם היו אומרים לכם שיש בשבילכם הצעת שידוך של בחור שרבים מכנים אותו צדיק והוא נחשב למתמיד בישיבה שלו, על איזה דברים למשל הייתם מוכנות לוותר כדי להיפגש איתו? כלומר איזה חסרונות הייתם מוכנות לקבל בו?
@תמיד בבטחה תראי מה שכתבתי ל-הפי.
כתבתי את זה בתור דוגמה לשאלה על מישהו ולא בתור הכרח או עובדה שמישהי שרוצה לעבוד את ה' אז היא צריכה לרצות בחור ישיבה.
שאולי נראית לא קשורה.
אבל-
עשית עיבוד של תהליך הגירושין? טיפלת בעצמך?
ולגבי התגובה של הבחור-
אין לי מושג מה רמת הסגירות שלך.
אבל אם זה לא משהו קיצוני מאד מאד, (נניח שאת שותקת כלללל הפגישה)התגובה שלו די מעוררת סימני שאלה.
אם זה לא ממש קיצוני אז זה באמת מוזר קצת כי נראה לי ממש לגיטימי והגיוני להיות סגורים עדיין בדייט שני...
נכון שיותר נעים כשזה לא קורה ושישר מרגישים בנוח, אבל זה לגמרי טבעי כשזה לא כך
זה לא דבר חריג...
ומצד שני, ציפיות גבוהות לפתיחות גבוהה ודרישה לשחרור בהתחלה לא תמיד מראה על צד שני בריא.
לא מחייב. אבל צריך לשים לב.
שהוא אדם שיכול לתת מקום לצורך רגשי של מישהו אחר. שיש לו רגישות לכבד את המקום שלך (ואם זה לא מתאים לו זה בסדר. אבל מתוך כבוד).
ב. היא הסבירה לו את המקום שלה ובקשה ממנו להיות יותר אקטיבי כי זה יקל עליה.
ברור שהוא לא חייב להיענות... אבל גם לא לבוא בטענות.
נתתי לכן את נקודת המבט של הצד השני.
מה לעשות, קשה מאוד להשקיע בלי לראות פירות.
לא בטוח שזה המקרה...
אבל לפעמים גם כשאת מביעה את הרצון שלך ביחס לשלב הנוכחי בקשר (דייט שני זה כלום!!!) לצד השני יש משהו שחוסם אותו מלקלוט.
ולא, זה לא כדי להאשים. בכלל לא. רק כדאי לנסות לבדוק את זה לאורך זמן. בעיקר בתגובות שלו. הוא מסביר את הצורך שלו בנעימות? בעדינות? בהאשמה? בהתרסה?
חשוב לשים לב לזה.
מדברת מנסיון כואב.
מה הוא היה רוצה לראות? מה זה בשבילו מוכנות? איך זה מתבטא?
יכול להיות שאתם דוברים "שפות" שונות...
קודם כל - הרצון שלך בקשר והנכונות להשתפר מדהימים.
למותר לציין שרק הצגתי עוד נקודת מבט על המצב, מה קורה בפועל רק את (והוא) יודעים.
מאחל לך הרבה בהצלחה ובניין בית חדש במהרה בעז"ה.
סה"כ דיברתי על היענות, התעניינות או כל תחושה שאפשר לתת לצד השני שיש על מה להשקיע.
כי הרבה פעמים הנורמה נקבעת לפי מה שנפוץ..
למה דווקא הפרשים גדולים? ממגוון סיבות, לענ"ד בעיקר יציבות רגשית ( ואולי גם כלכלית).
אני מחזיק מעצמי אדם דיי ילדותי ועדיין לא הייתי יוצא עם מי שהיא שלא התחילה לעבוד ולקחת אחריות ממשית על החיים שלה, אז כנראה שהנוסחה ש- @חדשכאן הביא כאן דיי מדוייקת+-.
מכיר מספיק אנשים בגילך שהתחתנו עם בנות 21. כמובן לא חובה...
לגבי הנוסחה לעיל - ככל שהגיל מתקדם זה הופך להיות מטריד...
יכול להיות שיש בנות שמרחיבות יותר
ההפרש בין 40 ל30 הרבה יותר קטן מ30 ל20.
