פורום לקראת נישואין וזוגיות (עמוד 1560)

בסיעתא דשמייא!!

יש פה ד"ת שמתקשר למה שאמרנו, והוא פשוט מקסים:
"ובחרת בחיים - למען תחיה" 
למה כתוב גם 'ובחרת בחיים', וגם 'למען תחיה'?
שיכתבו רק אחד מהם, שניהם ביחד זה מיותר. לא?
תשמעו איזה יופי - 

יש אנשים שבתכל'ס חיים רק בשביל הגשמיות שלהם, בלי שום מטרה.
מכירים את המשפט "יש אנשים שאוכלים כדי לחיות ויש אנשים שחיים בשביל לאכול"?
אנשים ש'חיים כדי לאכול", כאילו שאין להם שום מטרה בחיים - לא באמת חיים, אין שום ערך לחיים שלהם.
אז התורה אומרת לנו פה שבשביל שלא סתם נבזבז ת'זמן פה בעולם, בשביל שבאמת תהיה משמעות לחיים שלנו - אנחנו צריכים לקיים את המצוות.
ז'תומרת שרק אם נבחר בדרך התורה יהיו לנו חיים אמיתיים.

שכוייח גדול למי שהגיע עד כאן!
אשמח לדעת אם קראתם הכל, ובכלל אשמח להקפצות 
שבת שלום ומבורכת לכווולם בעז"ה!

"אמר רבי יהושע בן חנניה מימי לא נצחני אדם חוץ מאשה, תינוק ותינוקת..."

"פעם אחת הייתי מהלך בדרך וראיתי תינוק יושב על פרשת דרכים ואמרתי לו באיזה דרך נלך לעיר? אמר לי ישנם שני דרכים: האחת קצרה וארוכה והשניה ארוכה וקצרה, והלכתי בקצרה וארוכה. כיון שהגעתי לעיר מצאתי שמקיפין אותה גנות ופרדיסין ולא ניתן להיכנס אל העיר. חזרתי לאחורי אמרתי לו: בני, הלוא אמרת לי שדרך זו קצרה! אמר לי: ולא הוספתי ואמרתי שהיא ארוכה"? (על-פי התלמוד הבבלי, ערובין נג, ב).

בס"ד

צריך לסוע!מה קרה שנשב בבית בגלל איזה כמה ערבים מטומטמים..?

זו תהיה פחדנות לא לסוע..

במדיה והחלון סגור, לא לפתוח אותו שאתה יורה אלה ישר את הדלת זה הרבה יותר מהיר! 

מצב קלאסי של "מצווה הבאה בעבירה".

עדין מבאס במיוחד שזו חברה טובה...

וצריך סדרי עדיפויות.

בגלל שהיא חברה קרובה - באת לאירוע שמן  הסתם לא היית משתתפת בשכמותו בלי זה.

ובגלל צורת האירוע - נהגת נכון כפי שנהגת.

יש להניח שהחברה ידעה מראש שכך יהיה ולכן שימחת אותה בעצם נוכחותך.

הייתי גם פעם בחתונה חילונית וכל החתונה ישבתי ולא רקדתי...אין מה לעשות..ככה זה, וזה שהלכת זה בכלל שימח..כל הכבוד שעמדת בניסיון....

לי זה קרה בחתונה של בן דוד....

שכל המשפחה שלי ישבה... ואז פשוט הורים שלנו התחילו להכיר לנן את כל הדודים שאף פעם לא שמעתי על קיומם.......

אשריכם! אצלנו זה המצב ה"נורמלי"..

דרך המקרה, זה חתונה בהפרדה (ורק בריקודים, בישיבה זה מחדל רציני..).

וחלק גם לא דתי בכלל.

חברה טובה שלי כזאת עומדת להתחתן,והולכת להיות להם חתונה חילונית למהדרין.

אני הולכת לשבת שם לבד בשולחן,בעוד שאר מעגל החברות שלי ילך לרקוד (דתיים לייט). זה לא הולך להיות נחמד,אבל מה לעשות.

החיים הם לא מה שהבטיחו לי...

הרבה מאד מחברותיי ערכו/יערכו חתונה שתתחיל בריקודים נפרדים ותימשך להסרת המחיצות (רח"ל..) ולריקודים מעורבים. אז רוקדים כל עוד יש מחיצה ולאחר מכן אחר כבוד חוזרים לשבת.

אפשר לשמח את החברה בחיבוק+ להגיד לה שהיא נראית נהדר, אפילו לקחת אותה כמה בנות לרקוד מעט באיזו פינה נידחת, את העובדה שאת לא רוקדת היא לא תקבל בהבנה שכן היא מכירה אותך לא מאתמול..

זו בהחלט דילמה רצינית וב"ה המוסר האישי שלנו הוא לא הפרמטר היחידי, יש לנו את ההלכה שאוסרת והיא שמכריעה בסופו של דבר.

הערה נוספת: אפשר לשבת בשולחן בשמחה ובחיוך ולא בפנים זעופות

בברכת רק ריקודים של מצווה!

זה קרה לי בחתונה של בת דודה שניה שלי ופשוט הלכתי הצידה הורדתי משקפיים ודיברתי עפ סב הכלה (דוד של אמא שלי) על החתונה שלי היה דווקא ממש נחמד

אפשר לשבת, לטחון, ולפתוח שכונה עם כל החבר'ה וכל זה בלי נקיפות מצפון על כלום!!!

אישית לו לא היתה לי האפשרות לרקוד- הייתי הולכת הביתה אחרי החופה... מה אני צריכה להתקע שם?

מה שלא צולם- לא קרה מעולם...

מישהו שצולם ולאה היה קשור (אחרי זה הם הכירו ואז הוא שאל למה היית בחתונה שלי?)

וכל הכבוד לך על ההצלחה בניסיון של היצר!!!!

זה

 באמת באסה לעמוד בחוץ במיוחד שאת לא בטוחה שזה מה שאת אמורה לשעות,אבל כן זה מה שהית צריכה לעשות!!!

או יותר נכון בורח משם

(זה מה שעשיתי בבת מצווה של בת דודה שלי)

כמובן שחברות אחרות אמרו לי שזה שמחת חתן וכלה ושאין כל כך מי שירקוד לה,

אבל אסור לרקוד מעורב, מה אני יעשה? לא אני קבעתי את זה.

הקב"ה מסתכל עלייך מלמעלה וגאה בך!

בעזהי"ת.

אני מתה על התולעים האלה

באמת תהיתי מתי מישהו יפרסם את זה השנה

זה מסוג הדברים שאף פעם לא נמאסים..........מה חדש?

שנה טובה ומתוקה!

בעזהי"ת.

אבל אנלא מעיזה להעלות אותם לכאן, מפאת קדושת המקום

[אני אשלח לך באישי אם תרצי ]

בדיוק שלחו לי סרטון חמוד חמוד רק עם מלא בנות שרות ורוקדות..

את לא הרצל...(אם כבר אז אני יותר קרובה...) או שמא?

בקיצור, תפציצי באישי בשמחה רבה שמחה רבה אביב הגיע שנה טובה... (אוי, השעה...השעה...אשכרה כותבת מתוך שינה)

ובלי למחזר בדיחות

אבל באמת- אין לי זקן, אבל יש קשר להרצל!

תודה!

ברכה נחמדה ומקורית

=))

תודה.. אני בסדר עכשיו...

זה היה סתם רגע מעצבן.. הוא חלף..

סתם.. נשמה, 
בד"כ רגעים כאלה עוברים, אחרי שעה שעתיים- יום יומיים,
וכאנחנו  בתוכם,
נלמד להסתכל על הדברים מהרבה נק' מבט,
וגם כזאת לגיטימית לפעמים. 
אבל חשוב שזה יישאר בגדר הלפעמים

חיים טובים ורק בריאות ואושר!!

חיבוק דינוזאור!!!

מצד שני כורש זה שם של גוי.. אז אולי מותר.. [טעפ לפגם]

אבל מצד שלישי מי ירצה לקבל חיבוק מגוי....

בריאות!

ותפילות לרפואה שלימה

אני חושב שאלעד צודק.

(רק שלא ברור איפה זה בדיוק עזאזאל, למרות שברור שזה צריך להיות בין אבו דיס בערך לאזור של מעלה אדומים / מחנה ישי)

ועל זה יכולים להעיד ....... ענת=), פלפלתי, שמעון.א. אנוכי ואיזה קרוב משפחה שרוט.

בהחלט לא פלא שהוא הלך לעבודה כזאת.

נראה שזה מה שמתאים לו.

למה שאדם לא ילך לעבוד איפה שמתאים לו? |תוהה|

וסתם עזעזל זה לא מלאך זאת פעולה שעושים לעגל...

זוקרים אותו מהר גבוה עד שכול האיברים שלו מתפרקים... ורק הראש נשאר להתגלגל... חח

אם משהו מעוניין אתם מוזמנים לנסות רק ש.. 99% שתצאו משם מתים... אז בהצלחה...

(בדיוק כמו לנסות לשכב על כביש מספר אחד ב 8 בבוקר ולא להידרס לפחות פעם אחת..) 

גם שרון צדיקה נסתרת וגלויה

ידה רב לה בכל סיתרי וכולי וכלולי

קיצר- ילדה-

תמיד תמיד!

יש לי אומנם מצב רוח של בטטה... (ברצינות לבטטה יש יותר מצ"ר ממני..)

אבל תמיד יש לי מצ"ר להגיד כמה אתה צדיק!! (ותכלס זה מרומם לי את המצ"ר אז תודה )

אם לא, למה שלחו אותך לעזאזל?

כי כנראה נתקעו שם כמה אנשים שהוא צריך לחלץ או משו....

או כי ...

|היצירתיות שלי נגמרה בזאת.|

גם אם זה נכון, צריך מקור.

וגם, מי אמר שזה נכון?

ניסית פעם לשכב על כביש 1 ב8 בבוקר?

מאיפה בא הרעיון המגוחך הזה??

פעם ראשונה שהזמנתי מאתר שורש משהו שהיה צריך להגיע לפני כשבוע,

התקשרתי אליהם, והם לא עונים (וניסיתי בכל מיני שלוחות, גם בשלוחת פרסום אצלם),

ובמקום זה עונה המשיבון "בתא זה לא מופעל שירות תא קולי"..

מישהו התנסה בהזמנה דרכם?

אינני יודע.

אך המאמר שלו זצ"ל, "התרבות הישראלית", הוא המאמר הראשון בספרו "לנתיבות ישראל" חלק א'.

באחת השיחות של הרב זצ"ל הוזכר המושג "התרבות הישראלית" ובהערה בתחתית העמוד,

הייתה הפניה ל"לנתיבות ישראל" בהתחלה..

אך מאחר ואין לי את הספר לא יכלתי לבדוק את המיקום המדויק..

בכל אופן, תודה!

אם למישהו יש שיעור מוקלט בנושא / עוד משהו לומר בעניין, אשמח.

ולא את המאמר מ'לנתיבות ישראל', אז אני יכול להשיג.

מאיפה אתה יכול להשיג?

בית א-ל, דומני.

ב. חושבני שה"נקודה" של המאמר היא, שמושג ה"תרבות" הוא פיתוח מה שנמצא בעמוק המהות.

על כן, החינוך המוצלח של היחיד צריך להיות בצורה כזו שהסביבה - הורים, מורים, חברים, "מזון תרבותי" ולימודי - יתאימו להוצאת התכונה והכישרון הפנימי, לפועל.

וכך גם במובן הלאומי - התרבות שלנו, היא מה שמתאים לעומק אפיינו הלאומי, שזה בראש וראשונה התורה בכל מובנה הרחב.

המאמר נכתב בעקבות העלאת שאלת ה"קולטורה" - התרבות - בקונגרס הציוני, שאלה שאיימה בקרע בין שומרי המסורת ל"מתחדשים"..

הניסיון לפשרה (כאילו לא השתנה דבר עם השנים...), היה להציע לא להתעסק בנושא הזה. לא שייך לגוף הזה.

הסביר הרצי"ה שלא יכולה להיות התעלמות במהלך תחיית ישראל משאלה כזו, אלא צריכה להיות הבהרה של מושג ה"תרבות" ביסודו, שהוא אינו כפי הנתפס בשטחיות, כל מיני "מובאות" מתרבויות זרות.

כדאי לעיין בפנים, למרות הצורך להתאמץ קצת בהבנת המאמר, זה יסודי, חשוב, ויפה.

[לא קשור ישירות לפורום, אבל קשור לזה שמישהי כאן ביקשה עזרה בכך...  ומכל מקום, כיוון שכבר הוזכר, בכל זאת יש קשר... כמו אדם פרטי, ועַם, גם בית בישראל - כמה שיותר נבנה בהתאמה לפנימיות  ולמידות של בית כזה, וגם למיוחדות הישרה הספציפית של בוניו -  כך יותר מוצלח...]

בעזהי"ת.

מחכה לחברה שתחזור מחתונה...

מעניין אם אצליח לקום לסליחות ב5

בעזהי"ת.

אני כ"כ אוהבת סליחות!!!!!

ספרדיות, אובקורס..

באמצע מאמר על הקשר בין תדמית ארגונית לבין נטיות לעזיבת צה"ל אל תעשיית הטכנולוגיה העילית.

14 עמודים !!

(לא התנדבתי לקרוא אותם סתם כך... חופשת סמסטר |נאנח|)

סתם, זה דווקא די מעניין אבל כיף לקטר..

או שאתם עדיין ערים...

ואשב לי לבד בחושך...

ומה זה אומר שהשירשור הזה בראש הדף? ??? הפורום לא כ-ז-ה מת!

הקפצתי ממעמקים כשהגבתי לקרואלה דה ויל...

הפורום לא שומם..

נראה לי שאת יכולה לנעול. סומכת על היצירתיים כאן שיפתחו אחד חדש

נראלי שלא הבנת.

היא מתריסה מאוד ועושה הכל להכעיס. זה הדבר האחרון שיהיה כדאי להגיד לה, ו

תיסלחי לי זה סוג התשובות שגללן פירסמתי את זה פה ולא בנוג"ה.

לנסות לדבר איתה על דברים משותפים, לקנות לה הפתעות קטנות ולהסביר לאחיות ואחים הקטנים/ות שפשוט זה סוג של ירידה לצוארך עליה.

ולפרוק אצל מישהו אחר ובוגר את כל העצבים והמתח, ולאו דווקא בפורום...

נכון שאינך אמורה לספוג סיפורים שלא נעימים לאוזנך, ואת יכולה לבקש ממנה לעדן אותם בשבילך. אך בעיקרון, אל תנסי להטיף לה, אלא תני לה את מה שהיא מבקשת-הקשבה ושיתוף.

אל תתערבי בויכוחים שאת אינך צד בהם. אל תהרסי את מה שאת עבורה..

עניות דעתי:

א. הבדלה ברורה בין האדם לדרך. להבהיר לעצמך שוב ושוב מה הלא בסדר עד גועל, בדברים שהיא אומרת - ועם זה לאהוב אותה לא בגלל דרכה כעת אלא בגלל שהיא אדם מישראל והיא אחותך.    

ב. "אוזן קשבת" זה לתמיכה, לקשיים.. מותר לך להגיד על דברים מסויימים: אני אוהבת אותך ואני מכבדת אותך - אבל גם את תכבדי אותי. דברים מהסוג הזה והזה, אני לא רוצה לשמוע..           אוזן קשבת זה לא פח זבל...

ג. לא להתערב בינה לבין האח. זה חלק מהנורמליות, שיקוף של המציאות. מותר לה להרגיש את אי השביעות רצון.

ד. להבין שיתכן מאד שזה זמני. גם ההתרסות הן לעיתים חלק מתחושת אי ביטחון פנימי במעשיה.  להיות אַת ולשדר אחווה. זו גם יכולה להיות הדלת חזרה.

ה. להתפלל עליה ולרחם עליה. גם לאחים הקטנים אפשר להגיד שיש לה טעות גדולה, ואנחנו מקווים שתחזור בתשובה ומתפללים בשבילה. אבל אנחנו רואים גם איזה דברים טובים יש לה בתור אחותינו ואוהבים אותה. אני מקוה שיש לה מספיק שכל לא לקלקל אותם.

המתח בבית טבעי ואינו אחריותך.

 הצלחה רבה.

שיש להם בת שתקופה ארוכה מאד סרה מן הדרך שחינכו אותה

מדובר לפני עשרים שנה ויותר, אני זוכר את עצמי בתור ילד רואה אותה בטלויזיה בתור דוגמנית...

בתמימות של ילד רציתי להתקשר להורים שלה לספר שראינו אותה בטלויזיה אבל הוריי הבהירו לי שזה לא בדיוק יביא להם נחת...

בכל אופן, הם הרעיפו עליה ולאחר החתונה שלה גם על בעלה (שהיה לא דתי) הרבה מאד חום ואהבה וכבוד, 

והיום היא חזרה בתשובה שלמה וגם בעלה והם זוג צדיק הרבה יותר ממני ומ רבים טובים שאני מכיר...

כמובן גם התפללו על כך שיחזרו בתשובה וגם קיבלו בחום אהבה וכבוד

תחשבי איך ליישם בהקשר שלך...

בהצלחה

קצת כללי אבל כלל ענק

לחפש ולמצוא את החיובי שבתוך מה שהיא משדרת ואת זה לשמוע ולחזק

וזאת בנוסף ל"להבין" אותה ולמצוא זכות שורשית למה היא עושה מה שעושה

דרך שם אפשר "להעלות" אותה

(להתנגד לא רק שלא יעזור אלא ירחיק עוד)

תחשבי על זה שיתכן והיא נשמה גדולה ופשוט לא מקבלת מהקרובים אליה בהתאם למה שהיא. אולי את תוכלי להשלים לה את החשך הזה

גם אם כן זה לא מספיק כי צריך לאהוב יותר ....

אבל בצורה טיבעית ולא מוחצנת

לדון לכף זכות כמה שיותר זה יעזור לך להכיל אותה ורבי נחמן אומר שזה יכול להעלות אותה למעלה (תורה רפ"ב?)

כאן מתחיל החלק הקשה...

ללמד זכות גם על ההורים בדיוק בנקודות החיכוך שלפני שניה הזדהית איתה. זה חלק ממערך ההגנה האישי שלך

בנוסף תלמדי לעצמך איזה ספר מוסר שמתאים לך כדי להיות בעצמך במציאות מתמדת של תשובה

מסתבר שה' רקם את הניסיון הזה בדיוק במידה שלך ולא לחינם את שומעת את הדברים שהיא אומרת

אל תתוכחי איתה בעינייני אמונה

אל תחפשי נקודות חיכוך כי כבר יש מספיק

מה שכן

תחפשי כמה שיותר נקודות שיחה משותפות לכן עם בסיס רחב של הסכמה

כנראה לא בגדים...

משפחה (מורחבת)

טיולים

כיוונים בחיים בענייני מקצוע וכו...

אחרי זמן מסוים ש"תקני את האמון שלה" תוכלי לבקש ממנה שלא לדבר לידך על xyz דברים שגם ככה אנחנו לא מסכימות אז למה לפתוח כל פעם מחדש.... סיגריות בחורים (פשוט כי לא נעים לי לשמוע את זה זה קשה לי כי אני מנסה לחיות בעולם אחר)

לאחים הקטנים קשה ליעץ בלי להכיר ממש את המציאות בבית

לאח מהישיבה אפשר לשוחח איתו על דרכי התנהגות מולה

אפשר גם להסביר לו שהקטנים מרגישים מתח בבית בעקבות הוויכוחים וכו... 

אם הוא לא משתף פעולה אז לדרוש ממנו שלא יפעל מהבטן אלא יתיעץ עם רב מהישיבה בתקווה שממנו הוא יקבל הדרכה אוהבת...

חשוב לא לשדר "אנחנו אוהבים אותך ומחכים ליום שתחזרי בתשובה" אלא "אוהבים אותך כי את אחותנו"

עודדתם וסידרתם דברים בראש.

יש לי שאלה\ דיון- אחת התגובות שקיבלתי נשלחה אלי בש"א ואמרו בה-

"לדעתי, (ואני לא מדבר על המקרה הספציפי הזה כי אני לא מכיר אבל בכללי) בציבור הדתי לאומי יש הרבה דתל״שים דוקא בגלל.. עודף הבנה.

צריך לחלק בין תחילת החינוך בילדות נערות ובחרות

לבין התקופה אחרי שהילד\ה עבר את הגדר

חינוך צריך להיות אוהב בלי גבולות, אבל בחינוך צריך גבולות.

אם המצב בבית הוא שדורכים על הילדים ורק את הדתל"ש מרוממים כי "צריך לאהוב אותו"

אז לא על זה דיברנו כי אז יהיו תופעות כמו שהבאת

מה גם שהאחים האחרים יבינו שרק בדרך כזו הם יקבלו יחס מועדף מההורים....

המצב הוא שאוהבים את כולם ומרוממים את כולם וגם את האח שבחר בדרך שונה ולא מרחיקים אותו.

ואז מעלים אותו לכף זכות כן יהי רצון

ההספקים הללו הורסים לאדם את כל המשך החיים.

ואם מישהי "מתפארת" בהם, אפשר בהחלט לומר לה שכאשר אדם מגיע בנוי למה שצריך - אז זה אמיתי וקיים. וכשמגיע בוסרי ובהפקרות, בסופו של דבר ביזבז את כחותיו וכבר לא יוכל לבנותם ברעננות ורצינות כשיגיע זמנם באמת.

וכבר כתבתי לעיל שיש לחלק בין היחס לאדם לבין היחס למעשים.

התקוה היא שהיחס האוהב למרות זאת, על אף שהאדם מרגיש שדרכו כלל אינה מקובלת, ובצירוף ההקרנה של ההליכה בדרך ה'' (ולא צריך להתרשם  מה"התרברבויות". ריקנות אחת גדולה), יגרמו עם הזמן לחזרה אמיתית.  ובוודאי מי שמתמידה בדרך טובה גדולה לאין ערוך. וזה לא שכ"כ היא תהיה "וואו".. אין מה להתקנא בכוויות שמביאים כשחוזרים מדרך כזו, ובזמן הממושך שלוקח למחוק - אם - את סימניה... (את זה יודעים אנשים כאלה מבפנים).

והכי חשוב זה שאת שלמה עם עצמך ושה' אוהב אותך - יותר מתשומת הלב מסביב.. אם כי נכון שחשוב מאד, בצד קירוב המתרחקים, להראות את עומק האהבה לעולים בדרך ישרה ואמיתית מעיקרה.  אך האמת היא שהשמחה הפנימית כשהולכים  בדרך שיש בה אידיאל וערך וטוב - גדולה לאין  ערוך מכל "שמחה" ומחמאה חיצונית.

ומי שלא נפל הוא לא "מוזר" כמובן - רחמנא ליצלן ממחשבה ככזו - הוא פשוט נורמלי; ולא כדאי לשפוט הכל לפי מבט של רגע. עוד שנים מועטות - עם בנין בית - את תודי על כל שניה שלא נפלת במשהו... כמה צרות חוסך  מאיתו אדם כזה לקומת הבסיס. כמה אנרגיה הוא יכול להפנות להוספת טוב, במקום להתמודדות עם כל מיני הבל וזבל שכבר הספיק לצבור...

דווקא משדרים לנער/ה, שלא מתייחסים אליו ברצינות, הוא עוד יחזור, כמאמר השיר על עוזב קיבוץ. אולי היא דווקא כן רוצה שיתווכחו אתה, כי היא לגמרי לא שלמה עם דרכה? אולי היא מברברת על החיים המתוקים, כי הם ממש לא מספקים אותה והיא, בעצם, מנסה לשכנע את עצמה שהכל טוב ונעים וסבבה? ואולי היא פשוט זועקת לעזרה?

אפשר, אולי, לומר לה - למה את מספרת לי את כל זה, את יודעת שזה לא עושה עלי שום רושם, ואפילו מגעיל אותי.

את לא בן-אדם, שיש להתחשב בו? ואולי בגלל שאינך מראה חוסר שביעות רצון, היא מזלזלת בך? הכל אפשרי. ובלי הצגות אהבה. יש לשער שאת אוהבת את אחותך, היא אחותך, וההידרדרות שלה, מכאיבה לך. אז, תהיי  טבעית, תאהבי בלי הפגנות אהבה. סתם, יחסי שתי אחיות.

אבל נראה לי שכדאי לך לשמור מרחק מאחותך שהיא לא תקלקל גם אותך ....

נראה לי שהיא מספרת לך את כל זה מכיוון היא לא רוצה להיות לבד ולהרגיש שהיא חוטאת לבד

ולכן היא מנסה להראות לך כמה את כביכול " חסרה " וומפסידה והיא לא  ...

בכך היא מנסה לתת לגיטימציה  למעשיה כשבתוך תוכה היא יודעת שהיא טועה

[אדם שמוכנע באמת שלו לא צריך לשכנע אחרים שיסכימו איתו .]

אלא שכנראה שהיא כבר עשתה דבר שממנו בעיניה אין דרך חזרה ולכן היא הולכת עד הסוף ....

וכדאי שהיא לא תרגיש שהיא ב"בור" לבד היא רוצה למשוך אותך איתה בבחינת "צרת רבים נחמת הטיפשים "

לכן עצתי אלייך לשמור איתה על שלום קר בבחינת שלום שלום ולהתרחק מהכיעור והדומה לו

למרות שהיא אחותך ואת צריכה להרעיף עליה אהבה , כבר אמרו גדולי ישראל ( לקרב אבל לא להתקרב )  .

וחוץ מיזה את לא חייבת להחזיר אותה בתשובה , את צריכה להשתדל אבל הבחירה בסוף היא שלה  .

אל תשכחי שאת דוגמא לאחים הקטנים וברגע שהם יראו שאת נותנת לה לגיטמציה איזה מסר את משדרת להם .

נראה לי שהכי חשוב זה להראות לה שאת מעוניינת בטובתה ושהיא תזכה להכיר באמת מתוך רצון אמיתי ושמחה .

להראות לה שיש חום הבנה ואהבה בבית לה אבל לא למעשיה  .
שבע"ה נזכה כולנו לחזור בתשובה שלמה בשמחה ולתקן את דרכינו .

מתוך החוברת "שלמה באהבה" עמ' 131 - 133

אתם יודעים, אחרי המלחמה הייתה קבוצה של הרבה אנשים, נייעבך, ששרדו מהמלחמה. היה בית בוורשא ומאה אנשים גרו בו. נייעבך, אנשים שבורים. שבורים כמו הכותל השבור. חג הסוכות הגיע, ועשרים מהאנשים היו מאוד דתיים וחיפשו סוכה. זה היה מאוד מסוכן מאותה תקופה מיד אחרי המלחמה להסתובב בפולין, בגלל שהפולנים עדיין ניסו להרוג את כל היהודים. אחד מהיהודים החסידיים מצד סוכה ישנה. היו בה עדיין קישוטים וסכך. בלילה הם ארגנו קצת אוכל, ועשרים אנשים יוצאים. זה מאוד מסוכן. והאנשים הלא דתיים אמרו להם: אל תסכנו את החיים שלכם. והם אמרו: אנחנו הולכים. היה יהודי אחד "לא דתי" שהתחיל לקלל אותם כמו משוגע ואמר להם את כל המילים הכי גסות, ואמר להם: כולכם מזוייפים. אתם חושבים שאתם הולכים לשם בגלל שאתם דתיים? אתם הולכים לשם בשביל לחפש זהב מתחת לסוכה. אני יודע למה אתם הולכים לשם. הוא קילל וקילל וזה כבר היה מוגזם. והם הלכו. כל לילה הם הלכו וכל לילה האנשים אמרו להם לא ללכת והאדם הזה היה מקלל. בלילה האחרון של סוכות, בהושענא רבא, האדם הזה קילל כל כך שהיה ברור שמשהו מכאיב לו. פתאום חסיד גור, בדקה האחרונה התחיל לשמוע. הוא הלך אליו. שם את הידיים שלו סביבו, ואמר: "אתה כועס שלא הזמנו אתכם לבוא איתנו?" געוואלד, איך שהוא התחיל לבכות... הוא אמר: איך יכולתם ללכת בלעדי? איך יכולתם ללכת בלעדי? כולנו היינו באושוויץ ביחד והצלחנו לשרוד. ועכשיו בא חג הסוכות ואתם הולכים בלעדי?"

אני לא בא לרמוז שזה מה שאחותך צריכה שתגידי לה, אך בכל זאת נראה לי שיש מה לכולנו ללמוד מהסיפור הזה.

ובאשר לנטייה שלך לשפוט אותה, הייתי ממליץ לקרוא את הקטע הבא:

כתב רבי יהודה, תלמיד הגאון מוילנא זצ"ל:

ומפני שאינו מלאכה קלה להוציא שנאת הבריות מלב האדם כי היא הפינה הגדולה אצל היצר לעקור את האדם, בגלל כן באתי להקל מעליך-

העלה על דעתך-

מפני מה אתה שונא את חברך?

מפני שאינו מקפיד על המצוות לעשותן ואינו עוסק בהן? לא תהיה לו רודף יותר מהקב"ה שזעמו רגע (ברכות ז ע"א ועוד), ואתה למה תתרגז עליו בכל עת יותר ממנו יתברך? הרי לא עמלת בו ולא גידלת אותו.

ואם תשנא אותו בשביל שעבר עבירות- הרי האדם נידון בראש השנה בבית דין של מעלה (ראש השנה יח ע"א), ואתה למה תדון אותו בכל יום ובכל עת ובכל שעה? ובאמת מי שמך לדיין עליו לשפוט במעשיו?

ואם קנאת האמת בוערת בך- הרי הזהירו חז"ל (פרקי אבות א, ו) "הוי דן את כל האדם לכף זכות" ולמה תהיה בין המחייבים ולא בין המזכים? והרי אמרו חז"ל (שם ב, ד): "אל תדון את חברך עד שתגיע למקומו", פירוש, למדרגתו. אם הוא פחות ממך אז הרי לפניך ששכלו אינו כמו שלך. ואם חכם הוא ממך, הרי אמרו חז"ל (סוכה נב ע"א) "כל הגדול מחברו- יצרו גדול ממנו". ועוד אמרו חז"ל (שם) "הניח יצר הרע את כל האומות ואינו מתגרה אלא בישראל ובתלמידי חכמים יותר מכולם". ואם עני הוא יותר ממך, הרי אמרו חז"ל (עירובין מא ע"ב) שהעניות מעבירה את האדם על דעת קונו. ואם עשיר הוא, הרי אמרו שנסיון העושר גדול מנסיון העניות (עיין משלי ל, ט. אגרת הרמב"ן. אורחות צדיקים, שער הענווה "שאלו אחד מן החסידים").

ואם על כל פנים יצר הרע מפתה אותך לשנוא, אזי למה אם כן לא תשנא את עצמך על מה שעברת על דברי התורה, בפרט על הכתוב (ויקרא יט, יז) "לֹא תִשְׂנָא אֶת אָחִיךָ בִּלְבָבֶךָ"!

אותה. אדרבה, נוהגת בה קירבה.

היחס הוא למעשיה/דיבוריה, וגם איך שהיא לא תזיק למשפחה הקרובה. ואיך לא להיות מוכרחת להאזין לדברים שאינם ראויים. כמו כן, הצורך בחיזוק לעצמה מול ההתגרות המטופשת מצד האחות.

הסיפור מדהים. תודה!

אני אשמח לעוד עיצות (בעיקר מעשיות,) אפשר בשמחה גם באישי,

וגם לקראת ראש השנה- שלושה ימים יחד בבית....

איך עוברים את זה במצב הזה?...

תודה...

לדעתי כדאי לעשות תאום ציפיות לפני החג

דברי איתה, תאמרי לה שזה חשוב לך ותקבעו ביחד כללים איך החג נראה - על מה מדברים ועל מה לא, ובעיר - באיזה אופן מדברים (בנחת... )

(לדעתי כדאי גם לדבר עם האחים שלך. אולי אפשר גם עם כולם ביחד?)

תשתדלי להגיע עם הרבה אנרגיות - גם פיזיות!! (קרי לישון לפני..)

להשקיע בחג הזה - דווקא אולי במיוחד בהגשה ובאוכל, שיהיה כיף וטעים

וגם במה שמדברים מסביב לשולחן - גם בקטגוריית "דבר תורה" (שרצוי להרחיב אותה מעט) ניתן בהחלט להכניס דברים שגם היא תוכל להסכים איתם ולא להתווכח (אולי בנושאי בין אדם לחברו??)

האמת שתחילת שנה זה אחלה זמן לתאום ציפיות משפחתי

דברים נחמדים שאפשר לעשות:

בשולחן החג כל אחד אומר למישהו תודה על משהו (באופן כללי)

או תודה על שהכין משהו לחג

או מחמאה

או "למדתי ממך מ.."

וכל הווריאציות של זה

אפשר לומר ביחד מה יהיה טוב השנה - כמשפחה וכפרטים

אפשר לשחק יחד - יש 3 ימים!!

אפשר לשיר גם שירים "חילוניים" (שנה הלכה שנה באה, שנים עשר ירחים-בתשרי נתן הדקל... וכל מיני כאלו )

שיהיה ב"הצלחה רבה!!

את רוצה לדעת מה ה"תפריט" ורק לפי זה להחליט אם לבוא?

את "ימים נוראים" של עגנון

קיבלתי היום עליו המלצות חמות- והלשינו לי שיש לכם את הספר

(אלא אם אין לכם? ואז אני אצטרך להשיג לי....)

אי שם למעלה יש סדרה של עגנון שלא נגעו בה שנים...

הגיוני שזה שם - אבל לא יודעת..

מתך גישה ומחשבה שהיא סה"כ קת מסכנה, שלא מוצאת את דרכה.

זה עשוי לעזור לך להקשיב לה יותר טוב, להבין אותה, ולקבל את ההתרסות שלה מתוך עליונות ולא מתוך התגוננות.

לאחרים הקטנים את יכולנ לומר שהיא מבולבלת (זה מה שהיא, ככל הנראה) או לספר בפשטות את האמת. כמובן שהכי נכון זה להשאיר את המשימה הספיצפית הזאת להורים, הם האחראים על החנוך והגידול של אחייך ואחותייך הקטנים

בהצלחה!

זה משחק קופסה. יש כרטיסים ועליהם מילים או מושגים, ומתחת לכל מושג רשימת מילים קשורה. למשל:

ראש השנה              עופרת יצוקה

שופר                         מבצע                        

תפוח                         חנוכה

דבש                          צבא

רימון                          ביאליק

תשליך                       עזה

כל אחד בתורו לוקח כרטיס. עליו לתאר את המושג בלי להשתמש במילים שברשימה. קשה ומצחיק מאוד. יש גרסת ילדים וגרסת מבוגרים. חפשי בחנויות צעצועים. אני מצאתי בתחנה מרכזית ירושלים. דרך זה אפשר להגיע לזה שלא על כל דבר חייבים לדבר. תלוי מתי ועם מי. את לא צריכה להגיד לה את זה במפורש. פשוט שחקו, תצחקו, תעבירו ת'זמן בחיובי ותתפללי שבתת מודע המסר יעבור.

אני יכולה להגיד לך מנקודת המבט של אחותך שיכול להיות שקשה לה להבהיר את הנקודת שלה..

ולמה היא בחרה לצאת בשאלה.

אז במקום זה היא מראה לך רק מה לו טוב ביהדות.

במקום לסלול לעצמה את הדרך שלה.

היא בעצם מנסה להבהיר לעצמה למה היא לא דתיה- ועושה את זה קצת על הגב שלך ושל האחים שלך.

לדעתי את פשוט צריכה להראות לה שאת מאמינה בשלך

ואם היא לא מאמינה בזה אז סבבה ..

שלא תאמין אבל מצד שני שתדע גם לכבד.

אני חושבת שכשאנשים נפגשים עם האמת, קשה להם להתכחש לה.

אבל, לפעמים האמת כ"כ מסוונרת עד שמעדיפים לעצום את העיניים. או ללכת אחריה בעיניים עצומות, מבלי להבין..

לעומת זאת, אם היא תגיע ללב השומע בצורה נעימה,היא גם תחדור פנימה.  ואז ההליכה אחריה תהיה מתוך ידיעה, הבנה.

מה המשמעות של הדברים הללו? שלאמת קשה להתכחש. העניין הוא שלפעמים היא נשמעת קשה, או מגיעה ללב השומע בצורה שלא מתאימה לאישיותו וכך פוגעת בסיכויים שיחזיק בה. לעומת זאת- אם היא מגיעה בדרך הנכונה, לרוב- קשה להתכחש לה..

לכן, את צריכה להיות לאחותך לאוזן קשבת, לעבוד על מידותך אם קשה לך לשמוע את התרסותיה ובמקביל- למצוא  תשובות שתוכלי להשיב לה. צריך להלך, בעדינות, על החבל הדק בין אהבה לבין אמירת האמת כפי שהיא...

ואפשר לעשות את זה.

בחורה רגישה שכמוך ששואלת שאלה כזו מתוך דאגה ואכפתיות בוודאי תמצא את הדרך .

בהצלחה!!

אם תצטרכי עזרה, מוזמנת לשוחח..

מאמר "הדור" [ומפרשיו , כולל "הסנגוריה במשנת הרב קוק"] הנדפס בספר עקבי הצאן.

יש שם גישה עקרונית ברורה - שנוטים לשכוח אותה ביום יום או ליישם אותה רק על שמוצניקים....

ובעקבות הגישה גם המישור הפרקטי יזרום לך בע"ה

שנה טובה!

עליך להזכיר לאחותך כי בבחירתה באורח חיים חופשי , היא בחרה גם בכללים כיצד חיים ורוצים לחיות אנשים שלא  בדעתה. תציעי לה להגיע עימכם להסכמה של חיים על פי כלל ליברלי עקרוני "איש באמונתו/אי אמונתו יחייה."

תבהירי לה כי דוקא בחירתה באורח חיים חופשי  מחייב אותה לגלות אורך רוח וסובלנות לדעות אחרות.

תעקצי אותה כי אם לא תנהג כך הרי היא נשארה דתית והחליפה דת אמונית בדת חילונית.

בהצלחה

שמעון

תקשיבי לה.

תקשיבי לה.

תקשיבי לה.

(למרות שאת מקשיבה המון, תמשיכי עוד.)

ותנסי להגיד דברים בטפטופים. 

כל שיחה, התקדמות קטנה.

דברים עדינים, לאט לאט.

בלי לכבס יותר מידי מילים.

להגיד את האמת. את התורה. את מה שאת חושבת.

אבל לא הכל בבת אחת, כל פעם קצת.

ותהיי דוגמה אישית. 

תראי לה שאפשר להיות דתי וגם בנאדם.

בנאדם טוב אפילו. שמקשיב ויודע לאהוב גם אם את לא בדיוק אותו דבר כמוה. 

ולקבל.

להמשיך להתפלל עליה ואיתה, אבל לא לשנות אותה. 

להגיע איתה לשינוי שהיא תחולל בעצמה.

היא היחידה שיכולה לשנות אותה.

אף אחד אחר לא יכול לעשות את זה במקומה או בשבילה.

את יכולה רק לעזור לה להגיע לזה.

המון סיעתא דשמיא!!!

שמיועד ל"לקראת נישואין וזוגיות" שיש בו איזון בין כמות הנשואים לרווקים ;)

מזל טוב!

לא תמיד צריך לכתוב את כל מה שחושבים... גם אם זה לא קרוב לר"ה

וגמר חתימה טובה!

מתקרב... מה מאמין???

בטעות מחקתי את המסר האישי. אפשר לשלוח שוב? תודה

יש בזה כל מיני מורכבויות.

לכל עדה יש מנהגים משלה

לא לכולם יהיה קל להתחיל לקיים מנהגים אחרים, להתפלל תפילה שונה.

למשל אם מדובר על המשודך, כשהוא יהיה אצל ההורים של אשתו הוא יצטרך להתפלל איתם.

לא לכולם כ"כ קל לעשות דבר כזה...

ויודע שיש  לו מנטליות ספרדית ויהיה לו קשה להתחתן אם אחד שונה, בשביל מה להיפגש סתם? ב"ה יש מספיק בחורים עם מנטליות ספרדית... חתונה זה מספיק קשה גם ככה... לא צריך להוסיף קושי...

המראה האשכנזי והלבנבן. זה מובן בהחלט.

ועדיף לפסול בכזה שלב (עם כל חוסר הנעימות שבדבר) מאשר שהיא תטריח את שניכם לדייט כשהיא באה מראש מנקודת מוצא של "זה לא זה".

אבל לא כל אשכנזי הוא "לבנבן" ויש מלא ספרדים שהם לבנבנים..

מזה הקישקוש הזה??

|מנסה בכל כוחי לא לענות בציניות|

ברור שלא כל אשכנזי הוא לבנבן,ויש מרוקאים בלונדינים עם עיניים כחולות.

אז מה?

מדובר כאן על מצב בו הבחור מראה לבחורה תמונה והיא אומרת לו שהיא רוצה מישהו "בן לעדות המזרח".

סביר להניח שזה בגלל שהמראה שלו אשכנזי יחסית.

זה לא כאילו היא לא ידעה את העדה שלו קודם.

נשמע לא טוב, אך קורה בפועל הרבה!

כמו שאמרו לפניי זה בהחלט עניין של מנהגים ותרבויות, ולעיתים אפילו אישיו רציני במשפחות מסויימות..

הדור שלנו עוד עושה הבדלות כאלה ואחרות, ברור לכולנו שבעוד כמה שנים בכלל לא ירגישו ב"שיוך לעדה" הזה, כבר היום יש ילדים שהם רבע מרוקאים רבע אמריקאים וכו' וכו'..

בתכלס, מותר לך לא להסכים עם זה, זה אפילו מעליב לפעמים..אבל היי, לא לכעוס,זה לא טוב לעור הפנים הלבנבן..

שאצלם הבעיה הזו לא קיימת כלל.

מאד כואב לשמוע שעדיין יש אנשים שמפלים על סמך מוצא עדתי.

לא צריכה להיות בשבילה. זה דבר שהוא צריך להאמין בו, ומתוך כך לקיים.

(זה גם לא ישרוד הרבה. לקיים תרי"ג מצוות בלי להאמין בהם?!)

אז ככה...-תנסי להפעיל בעניין הזה את השכל. הרבה יותר מהרגש. כשתצליחי להתנתק קצת ממה שאת מרגישה, אני חושבת שתצליחי להבחין בדיוק מה נכון. 

אני יכולה לתת לך כמה טיעונים למה זה לא קשר סוג א', אבל את צריכה להחליט אם להתנתק ממנו ריגשית ואז תראי עד כמה זה לא קשר אידיאלי.

>כל הדרך חיים היא שונה. איך אפשר להתחתן עם מישהו שעל הדברים הכי בסיסיים אתם לא מסכימים?

> חינוך הילדים-לאיזה כיוון?

> טהרת המשפחה

יש עוד...

השיקולים הם ביידיך.

ונכון - זה די דחוף (יפה שעה אחת קודם...)

ופשוט לנתק כל קשר, גם מזדמן (אלא אם כן היהודי מעונין לחזור בתשובה... אבל לא בונים על דעת שאולי ישתנה אח"כ).

אז תגידי לשכל להגיד ללב שלא.

או במילים אחרות- ממש לא כדאי, מתכון לבעיות שחבל להתחיל איתן.. לא קל לשכוח אך אפשרי, קחי בחשבון שזהו תהליך והתייחסי לכך בהתאם..

וחוצמזה, ב"הצלחה אחותי, לא קל..

כמו כל הכרות שלא מצליחה, גם אם שניהם דוסים, אבל בסופו של יום צד אחד רוצה והצד השני לא, והצד "שרוצה" חוזר הביתה לבכות אל תוך הכרית לשבוע שבועיים או יותר, כך גם כאן.....

בנוסף, אם קראתי נכון, לא נפגשתם למטרת נישואין אלא אתם מכירים ואת חולמת עליו, אולי אחרי הכרות עמוקה יתברר שהוא לא בדיוק כמו שאת חולמת???

רוב המקרים הזהים למה שאת מתארת, לא נגמרים עם שפע חיוכים.  אמנם שני בני אדם בוגרים, הוא והיא, יכולים להגיע להסכם, כתוב או בע"פ לגבי הנהגות שלהם בחייהם המשותפים, (לדוגמא - כשרות, שבת וטהרת המשפחה בבית כן, אבל בחדר הצדדי הוא יוכל לעבוד על המחשב, ואצל "המשפחה שלו" הוא יוכל לעשות מה שנוח לו),

א ב ל   -  בשעה טובה נולדים הילדים.  ילד אינו מבין בגוונים - אפור בהיר, אפור כהה, יש רק שחור או לבן, מותר או אסור.  ילד אינו עומד בלחץ של מה שנראה "כיף"  לעשות כמו אבא, לעומת המגבלות של אמא.

בד"כ, הילדים לומדים בממ"ד ביסודי, ובתיכון הם ב"ממלכתי", על כל המשתמע מכך.

ולסיים בנימה אופטימית - אני מכירה זוג דתי, שמח ומאושר.  הם הכירו במקום העבודה, מאוד התידדו, ומפני שהם מאוד מאוד התידדו, והוא לא היה דתי, היא התפטרה ועברה למקום עבודה אחר, כדי לנתק מגע.

היא לא סיפרה לו את הסיבה שהיא נעלמה ממקום העבודה.

אחרי תקופה קצרה, היא קבלה ממנו שיחת טלפון ובו שאל בעדינות למה עזבה ונתקה כל קשר, כי הוא חשב שיש בינינו כימיה טובה, ושגם היא הרגישה זאת, ולא רק הוא.

היא סיפרה לו את האמת, שדוקא בגלל הכימיה הטובה, היא עזבה, כי היא תתחתן רק עם בחור דתי.

הוא סיפר לה שהוריו מסורתיים, וכי הוא בשמחה יהיה דתי אם היא תראה לו איך, אין לו שום בעיה עם הדת,.

בסופו של דבר היא (עם עזרה החב"ד) הכשירה את המטבח אצלו בדירה ואצל הוריו בדירה וכו' וכו' .  אמנם הוא לא בוגר ישיבה זו או אחרת, אבל היום שניהם, וגם הילדים, דתיים גם בתוך הבית וגם מחוץ לבית.

הם זוג נדיר.

בהצלחה באתגר שנקרה לדרכך

 ושתהיה לך שנה טובה ומתוקה מאוד!

חוץ מהעובדה שאני יכולה לגרום לעצמי לא לראות אותי יותר...

איך שוכחים??

אוף הוא כזה בנ"א טוב.. למה הוא לא דתי!!

אם הייתה נוסחת פלאים, הכל היה קל יותר..

אז איך לשכוח?

לבקש מה',בפשטות.שהרי הוא מרפא לשבורי לב. לבקש ממנו להחזיק אותך, לעזור לך להתקדם הלאה..

בנוסף, פשוט לנקות את המחשבות, בכל פעם שהוא צץ בראשך-להעלים אותו עם מחשבה אחרת, ממש כמו שנלחמים ביצר הרע. תהיי מוכנה להרבה כאב, אבל לאט לאט זה פשוט ידהה..

חיבוק אדיר.ואשרייך אחותי.

להתייעץ איתו?

לא שאני אמרתי משהו...

ולא שהוא אמר משהו...

אבל נראה שהוא לא מעוניין בי כלל..

האמת נראה לי שיש לו חברה...

בכול מקרה גם כך וגם כך זה לא חשוב...

אפשר שהוא ידרוס אותי?? זה פשוט כ"כ יחסוך לי במקום לראות אותו שוב ושוב...

למה אי אפשר לאהוב משהו שיהיה מוכן לקבל את האהבה??

למה אי אפשר שזה יהיה פשוט??

זה כואב כ"כ כשדוחים את האהבה שלך... 

אני לא רוצה לחיות בסרט אני רוצה את הדבר הכי פשוט! 

איך?

פשוט להכיר מישהו דתי וטוב.

וזה לא שיש לנו- הדתיים, איזה מונופול על הטוב בעולם.

אבל כן, אנחנו יותר טובים.

נכון... זה שונה מידי (דתיה וחילוני או חילוניה ודתי) 

אבל צריך קודם כול לא לראות אותו גם אם זה אומר להחליף מקום עבודה...

למצוא מקום עבודה אחר(עדיף מקום דתי...) ואז לראות מה קורה אחרי שבוע...

אם את כבר חושבת עליו פחות...אז תצאי עם בחור אחר דתי שיתאים לרמה הרוחנית שלך

קצת עידוד... לפחות את יודעת עכשיו שיש לך רגשות רק תפני אותם לבנ"א הנכון

שלא יודע מכלום ואולי הוא בכלל לא מעוניין בכלום.

זה מצב מאד מצער.

אם הוא מעוניין בך הוא מן הסתם היה עושה איזה צעד לקראתך ואז היית באמת עומדת בפני בעיה קשה.

אבל אם הוא לא מעוניין אז אין מנוס אלא להתייסר ולקוות שהזמן יעשה את שלו ותמצאי לעצמך מישהו שגם משיב לך אהבה.

אבל קראתי את זה ואני חייב להגיב.

מניסיון מר וכואב עד מאוד, עצתי מכל הלב היא לא להכנס לזה בכלל!! לברוח! להפסיק לחשוב על זה!

עבר זמן מאז ששאלת ואני מקווה שהמשכת הלאה אבל אני כותב את זה עבור כל מי שעלול להכנס לסיטואציה דומה.

הקושי הוא כ"כ גדול! נכון שצריך להתפשר בזוגיות, אבל יש דברים שא"א להתפשר בהם! (ילד אחד ילך לבי"ס דתי וילד אחד לחילוני?). תלמדו מניסיון כואב של אחרים ועם כל הצער והכאב שבדבר תיפרדו ויפה שעה אחת קודם.

גם אם הוא רוצה לחזור בתשובה, זה לא צעד של יום, ואם זה ביום בד"כ זה לא מחזיק מעמד. קודם שיחזור בתשובה ברצינות ויוכיח שהוא נשאר בזה תקופה. אח"כ תדברו...

גם אתה נכנס לארץ מולדת ומבין שצריך אנ"ש ביש"ע כדי לעשות שמייח

מי שרוצה לחשוף את עצמו מוזמן בזאת.

אני מסיר מעליי כל אחריות לתוצאות

אני בעד שזו תהיה שאלת חובה בשרשור ההכרות הבא,

מאיזו ישיבה כל אחד מגיע..

רק אותי זה מסקרן?

(טוב נו, אני גם עושה על זה מחקר, אז זו עוד סיבה..)

מי שיירצה מוזמן לענות

בעזהי"ת.

ד"ש לרב אבינח

[אולי אולי אולי אני ביו"כ שם. ממש אולי. התלבטות השנה בערך...]

נקודותיים!

הסבר!

תאמיני לי, עוד משפט הבהרה נוסף לא היה גורע כלום!

|מתחרפנת קלות|

ולא. אפאחד לא הבין מה שאלת.

אני שואלת אם זה בסדר לשלוח לבחור הודעה אחרי שנפגשנו פעם אחת, קבענו להיפגש פעם שנייה ומאז התכתבנו בסמס.. אבל כשהוא שולח ראשון ואני עונה.

אז אם בסדר לשלוח מיוזמתי?

או שלא?

כן. זה בסדר גמור לשלוח הודעה ואפילו נראה לי רצוי..

אחרת איך הוא ידע שגם את מעוניינת?

ותשובתי-

בהחלט.

די להיות קטנונית, ולשחק במשחקים הטיפשיים האלה:"הוא שלח מסרון, אז אני יכולה לענות, אבל אסור לי להתקשר, לפי חוק 12/א בספר הדייטים הגדול."

תשלחי! את אשה עצמאית ונחושה! מה אכפת לך מהשטויות האלה?

אם ז-ה מה שיגרום לו לפסול, אז הוא אדיוט.

ברכות.

השאלה שלך מעידה על עדינות וצניעות וזה יופי.

אבל זה בסדר גמור. יתכן שהבחור אפילו מחכה לזה. אולי בינתיים הוא חושב: היא עונה רק כשאני שולח.. אולי היא לא כ"כ רוצה...  תשלחי - הוא גם ישמח.

דברים כאלה אמורים להבהיל?

במיוחד כשכל כך כך לשלוח מסרונים בימינו.. (תחשבו על יונת דואר, לפידים, שליחים?!)

הבחורים הטובים לא עפים על משחקים של "קשה להשגה".מעייף.

ב"הצלחה!

ולמה כשאני בוחרת שלא לבחור באף אחת מהאפשרויות ופשוט לוחצת על הX מצד שמאל,

אז כל שניה החלון קופץ?

אולי יש אפשרות לדחות תשובה, עד שאברר מי האדם?

ומה ההבל בפועל בין "התעלם" ו"דחה" (או מילה דומה אחרת..)?

רק רואים שלא נוספת לרשימה..

"לכו תשאלו את אדמין"

יש לי כל כך הרבה אנשים ברשימה שאין לי מושג מי הם ומה הם, פעם ביקשו ממני להצטרף אישרתי אותם, ומאז עם רובם לא החלפתי מילה...

איך להתנהג ברשעות בפורומים?

זה Y.S מעביר...

תלוי איך מגדירים..

אולי שיעור באיך להיות פחות תמימים (בשיחות האישיות, ובכלל באינטרנט..)..?

מה שבא לך.

השרביט אצלך!

אבל לקחתי לתשומת ליבי.

א. יש כנראה אנשים שאוהבים להרגיש מקובלים, ולכן מגדילים לעצמם את רשימת ה"חברים"..

ב. אם את לא מאשרת או דוחה אותו, הוא לא מקבל שום הודעה, אלא פשוא את לא מופיעה לו ברשימה,
ואותו כנ"ל אם את מסירה אותו מהרשימה שלך, הוא לא יודע מזה, כי את נשארת רשומה אצלו..

בהצלחה בניפנופים

מתוקף הרצון של פייסבוק להיות דבר נחמד וחיובי, אז אין הודעה כזאת...

אוף בא לי לבכות!

כבר חשבתי לבקש מהמורה שלי לפסיכו שידרוס אותי...

ואם אפשר שלוש פעמים ככה שאם חשבתי לקום זה לא יקרה חחח...

זו בטח תחושה של חודש אלול.. מתנקים מהכל.. ואז מגיע טוב יותר, בע"ה..

כזה שישמח אותך

טוב אולי כסבא שלי נפטר היה יותר מזעזעה...

ועדיין שבוע לא נחמד בכלל...

אני מרגישה כאילו ה' תרק עלי את הדלת שנכנסתי בה...

ברור לי שזה כדי לשנות כיוון...

אוף אני בצומת עצומה!!

(פסיכומטרי, לא פסיכוזה )

אז זה ברור וטיפוסי והכי קורה בתקופה הזו.  אני אישית בתקופה הזו שקלתי ברצינות לוותר על החלום ולהיות קופאית בסופר או משהו. ב"ה לא קרה ועבר טוב.

או שיש דברים אחרים מלבד השטות הזו?

קבלי חיבוק והזדהות!

בסופו של דבר, מכל קושי אפשר לצמוח..

על כל דלת שהשם סוגר- הוא פותח אחרות...

שיהיה מאיפה לקפוץ...

סתם. שרון נשמה! עוד מעט שבת! ואז לא לומדים יותר.. ויהיה לך זמן לנוח ולהיפגש קצת עם חברות!

תתעודדי!!! יהיה בסדר. מילה שלי ;)

זה סימן שצריכים להיות קצת יותר יצירתיים כדי לצאת מזה

שרון! קבלי חיבוק חם! רק תראי איך את יוצאת מזה עוד רגע, מסתכלת החוצה, צוחקת ומודה לקב"ה שנתן לך ניסיון ועזר לך לעבור אותו, כי הוא ואנחנו מאמינים בך!

סתם זה לא רק הפסיכו שכואב לי...

היו עוד כמה דברים באמצע(לא אף אחד לא מת, ועדיין..)

אבל כנראה שאחרי הרבה כאב משהו טוב צריך לבוא...

וחוץ מי זה אני חלמתי שאני מצליה משהו מטביע בי-ם אז כנראה שמשהו באמת טוב צריך לבוא..

כי אם תשאלי את הבחורה, העלמה כבר תבנה בניינים ותכתוב תסריטים, ואז הבחור בכלל לא יהיה מעוניין וסתם תתאכזב..

ולגבי עד אימתי מאריכין בכזאת וכזאת- נותנים פרטים כלליים ומשיבים על שאלות אם יש צורך(:

שכוייח אדיר והרבה סיעתא דשמיא..

כנראה הם פחות רגישים אם אח"כ תגיע תשובה שלילית...

(אולי לא. אבל שואלים את הגבר קודם)

כי אם הבחורה תגיד כן והוא יגיד לא יהיה הרבה יותר אכזבה מאשר שהבחורה תגיד לא לבחור...

שנית כמה מאריכים?? פשוט מספרים: בת כמה? מה היא עושה? איך היא נראת? איפה היא למדה בתיכון?

תכונות אופי בולטות... לפעמים נותנים מספרים של חברים לפעמים לא תלוי...

זהו... 

את יכולה להביא מקור?

פשוט הנהגה נחמדה (סוג של אפליה כזאת...), כי חושבים שהבחורה תיקח יותר קשה תשובה שלילית לגביה.

אע"פ שבמציאות - לא תמיד זה חייב להיות כך..

ואם כן, נא להביא מקור!

זאת סתם קונספציה סטיגמטית שנפוצה בציבור שלנו. יש בנים כאלה ויש בנות כאלה.

בנים סתם רגילים לשחק את הקשוחים, לכן יותר קל להלביש את זה עליהם.

שהבחורה פנויה. שלא יציא מצב שהעצת למישהו מישהי שכבר יוצאת עם מישהו אחר..

זה עניין של שיווק. 

רק בניגוד לשיווק שנוהגים להעלים כל מיני דברים ולשקר-

בהלכה זה אסור.

כשאני משדכת(ויש לי כבר 4 נשואים )

 אני אומרת כל מה שרלוונטי לשידוך ולא מסתירה גם חסרונות.

החכמה היא לומר זאת בצורה שתתקבל כחסרון לגיטימי והגיוני.. כי בסה"כ במכלול הוא/היא מקסימים.

[במיוחד אם בחרתי להציע אותם למישו,

אני לא אציע מישהו/י עם נתוני פתיחה שאני לא הייתי יוצאת איתם, אחרת השיווק שלי לא יהיה אמין..

זה גם הרבה עבודה על מציאה והעמקה בנקודות הטובות של האדם המשודך ובכלל]

ראשית כל - כדאי לשאול את הבחור מה הוא מחפש, מה חשוב לו...

כנ"ל את הבחורה

ורק אח"כ להציע

הסיבה: גם אם מכירים היטב מישהו לא תמיד יודעים על דבר מסויים שחשוב לו...

כשמציעים - לברר טיפה, לפחות פרטים ראשוניים על הבחור והבחורה

לתת לבחור את הפרטים על הבחורה - ולשאול אם חסר לו משהו

אח"כ כנ"ל לבחורה...

שכוייח על העלאת השאלה!!

(אתם מוזמנים להוסיף...)

טכני:

שם + משפחה, גיל, מראה - גובה, לבנים- זקן או לא, רוחב... 

עדה

מקום מגורים, מקום לימודים (תיכון+ישיבה), צבא או שרות לאומי, לבנות - מדרשה אם יש, לימודים גבוהים ו\או עבודה - אם יש

עיסוק של ההורים, מס' ילדים במשפחה וכו'

מהותי:

רמה דתית

תכונות מאפיינות בסיסיות (שקט\רועש, מסודר, קופצני, שמח, גמל חסדים, טוב לב, משקיען, כשרוני וכו')

תחביבים

מגורים לעתיד: ישוב\עיר\גרעין תורני\גבעה

מתכנן לעבוד\ללמוד,לעבוד וללמוד חצי-חצי\לעבוד ולקבוע עיתים לתורה\ללמוד כמה שנים טובות ואח"כ לעבוד...

או: מתכננת לעבוד\ לגדל ילדים בבית ולא לעבוד\לעבוד מעט שעות ולהיות רוב היום עם הילדים \ ...

שאיפות בכיווניםשונים

מה מחפש:

טכני - יש מהו מסויים שמעדיף\לא רוצה

(עדה,גיל, גובה - למשל שהבחורה לא תהיה גבוהה יותר או שלא יהיה פער משמעותי בגובה, למי שמציק כמובן). לבנות-האם היא מעדיפה בחור עם זקן או לא, למי שמפריע מישהו שמן...)

צבא\שרות לאומי - האם רוצה\מעדיף משהו מסויים...

מהותי

רמה דתית - מה מחפש\ת

תכונות מוכרחות\רצויות\מועדפות (למשל מישהי שלא מוכנה להתפשר על בחור שיש לו לב טוב, ומעדיפה בחור שקט אבל לא מאוד לחוצה על זה..)

מחפשת בחור שמתכנן לעבוד\ללמוד... (כנ"ל)  או: מחפש בחורה שמתכננת לעבוד\לגדל ילדים בבית \...

שאיפות לחיים

לבנות - אם מעדיפות בחור מישיבה מסויימת או נראה להן שישיבה מסויימת יותר מתאימה וכו'... (אולי כנ"ל לבנים ביחס למדרשות)

טלפונים לבירורים - בד"כ 2 חברים ורב\מורה\... (מישהו מבוגר יותר)

עוד:

תמיד כדאי לשאול את המועמד\ת אם יש עוד פרט שחשוב להם לציין בנוגע לעצמם או למה שהם מחפשים...

כדאי לרשום הכל - אולי זה לא ילך ותרצו להציע מישהו חדש. חבל לטרוח ולשאול שוב איפה למדו וכו'...

במהלך הקשר -

רצוי לברר מראש מה הם מעדיפים - אם מעדיפים שהשדכן יהיה שותף בקשר או ישב בצד

בכל מקרה רצוי שמי שמשדך יהיה טיפה מעורב בקשר (ממש ממש טיפה) כדי לנסות לעזור שלא לחתוך על שטויות (למשל חוסר הבנה בדבר מסויים...)

אם השידוך לא יוצא לפועל -

1. לשים לב - לפעמים זה יכול להיות קשה מאוד לאחד מהצדדים (או לשניהם). כאן צריך לחשוב אם את\ה האדם המתאים לעזור ולעודד... הרבה פעמים כן אבל לפעמים גם לא)

2. לברר את הסיבה - אם אפשר. גם כדי לבדוק אם זה לא שטויות (ח"ו לא ממקום של לחנך אלא ממקום של לעזור - אולי באמת היה חוסר הבנה וחבל...)

3. לברר מה התאים ומה לא ולנסות לחפש לכל אחד מהם מישהו חדש...

אני בטח נשמעת כמו השדכנית של העולם - אז ממש ממש לא.

עד לא מזמן חשבתי שזה בכלל לא העיסוק שלי ולא קשור אלי. לאחרונה הגעתי למסקנה שזה חשוב ונצרך ולכן התחלתי טיפה להיכנס לזה..

בכל מקרה אני גם ממש בהתחלה אז גם אני אשמח לעצות..

אז באמת עדיף שאחרים יאמרו.

ובכל זאת  מנסה. (כולם מוזמנים לתקן אותי.. )

אם יש לך איזה רעיון (ולפעמים אפילו אם אין) לפנות לבחור\ה שאת מכירה ורוצה לחפש לו\לה מישהו

ולשאול את השאלות עליו

ז"א

כל הפרטים הטכניים (למשל לא תמיד את יודעת מה החברה שלך מהלימודים עשתה בשרות\תיכון וכו')

קצת תכונות שלו (לפעמים לא נעים לומר... אבל תנסי)

ומה מחפשים

אם כבר חשבת על החצי השני - אז לשאול גם אותו את הנ"ל

לרשום הכל!

אח"כ - לשבת עם עצמך ולראות אם זה יכול להתאים

"רגע.. הבחור 1.90 והבחורה נמוכה... רק 1.35... נברר אם זה משנה להם.."

|טלפון אליו ו\או אליה|

טוב. זה באמת לא קשור... מפריע לו בחורה מאוד נמוכה. נחשוב על מישהי אחרת...

לבדוק גם מה בגדר עקרוני ומה בגדר עדיף (למשל הבחורה מעדיפה בחור בלי זקן אבל מוכנה לשמוע גם על מי שיש לו זקן וכו')

לראות שכל הדברים המהותיים והעקרוניים מסתדרים - עד כמה שאת יודעת

ואח"כ -

להציע לבחור. לומר את הפרטים ולשמוע אם זה נשמע לו. אח"כ לתת גם את השם של הבחורה + טלפונים לברור (בד"כ 2 חברות ורבנית\מורה וכו')

אם הבחור מאשר - לפנות לבחורה. לומר לה את הפרטים ואח"כ גם שם+משפחה וטלפונים לברור. להזכיר לה שהבחור כבר מסכים ומחכה לתשובה ממנה...

לברר איתם עד כמה הם רוצים את המעורבות שלך בקשר

ולעקוב בהתאם למה שהם מבקשים. לדעתי גם אם הם מבקשים לא להתערב זה בסדר גמור לשאול בעדינות אחרי שבועיים מה קורה...

אם לא הולך - לברר בעדינות למה ולנסות לכוון טוב יותר לפעם הבאה בע"ה...

לבסוף - צריך לזכור שרק הקב"ה מזווג זיווגים

ושרוב הבחורים והבחורות יוצאים עם המון - ומתחתנים רק עם אחד!!

ב"הצלחה רבה והמון סיעתא דישמיא!!

ב"ה

הגיוני לגמרי שתנסי להכיר בינייהם גם על סמך התרשמות שלך אישית, שתהיה בינייהם שפה משותפת.

זה משהו שכל מי שיש לו אנטליגנציה רגשית ממוצעת יכול להרגיש, על אנשים שהם מכירים.

שב"ש

קורטוב של אינטליגנציה רגשית

ללמוד מניסיון אישי - איזה אופי מתאים לאיזה אופי.

לא תמיד האדם מחפש את האופי שמתאים לו, או שלא תמיד יודע לקרוא לו בשם הנכון.

לא לפסול שום שידוך פוטנציאלי אוטומאטית בלי לשאול את שני הצדדים

מה שנראה לכם כמשהו שיכול לא להתאים - לאו דווקא כזה בפועל (למשל בחור שנמוך יותר מבחורה, בחור מזוקן או "מכופתר" וכד')

הכרות - השידוך לא נגמר שם

תנסו ללות את הקשר - כי ההתחלה של הקשר בד"כ מופנית לבנייה של תקשורת.

בעיות תקשורת בתחילת הקשר לא נותנו לבני הזוג להכיר באמת אחד את השני.

פתאום אנשים מגלים את ההפך ממי שהבטיחו להם השדכנים.

שדכן צריך להיות עם האצבע על הדופק וברגעים כאלה לנסות לעזור לשפר את התקשורת, לתת הזדמנות לשני בני הזוג להפתח ולהכיר אחד את השני כראוי - כפי שאתם מכירים אותם, בלי מסיכות ועיוותים.
(עצות טכניות יכולות לעזור מאוד - מיקום לפגישה, מה עושים בפגישה וכד')

לא ללחוץ ולא לשכנע ע"י חזרה על המנטרה מסוג "הוא בחור טוב, ירא שמים, לומד לרבנות"...

אם תחזרו על המנטרה הזו מפסיק פעמים - מישהי עוד עלולה להתחתן עם הבחור הזה - ולא מתוך רצון אמיתי.
שיקולים יבשים כאלה הם מתכון לאסון.

כמה זוגות אני מכיר שהתגרשו זמן קצר אחרי החתונה, מאחר והתחתנו בגלל הלחץ של הסביבה?

לא מעט.
 

אם בכל זאת נראה לכם שהשידוך "נופל" מהר מדי במקום שהיה יכול להיות משהו רציני - תבדקו מה קרה, במיוחד בתחום התקשורת, ותנסו לעודד את שני הצדדים לתת לזה עוד הזדמנות בדגש על שיפור התקשורת (יותר פתיחות)


(מילים אלו נכתבות ע"י אדם שישן 3 שעות מתוך ה 36 האחרונות תתיחסו בהתאם. לילה טוב!)
 

חוץ מזה, יש נטייה לברר בעיקר אצל רבנים ופחות אצל חברים- טעות גדולה.

חברים מכירים הרבה יותר טוב את האדם, איך הוא ביומיום, איתם בחדר ובפרטים הכי קטנים.

רוב הרבנים יספרו איך הם מכירים את הבחור מבית המדרש- אני לא חושב שמשם נובעת התאמה.

לפעמים אדם הוא אחר לגמרי בבית מדרש ובחיים האמיתיים. זה לא הקריטריון לבחון את אישיותו.

ישנם רבנים בודדים שמכירים את האדם גם בחייו ה"אמיתיים"- קרי- מחוץ לבית המדרש.

אגב- מאותה סיבה שידוכים של חברים הרבה יותר מצליחים מאשר רב שמשדך.

אני ממש לא מזלזל ברבנים, אם למישהו יש מחשבה כזאת, אלא מפריד בין ידיעותיהם בתורה, להבנתם את נפש האדם.

דבראשון כדאי לדעת מכלי ראשון מה הוא  והיא מחפש/ת-הרבה פעמים חושבים שמכירים את הבנאדם אבל ברגע

ששואלים  מה מחפש מגלים שההצעה שחשבתם לא רלוונטית ואתם לא יכולתם לדעת/משהו  שחשבתם שלא קשור

יכול להיות מתאים.

ב-אני משתדל קודם כל לברר בעקיפין אם הבחורה תפוסה,בצורה שהיא לא תדע שיש הצעה על הפרק. ככה אני לא

מציע לבחור ונותן פרטים של בחורה שיש סיוכוי גדול שזה פשוט לא רלוונטי מההתחלה.

ג-כמובן את ההצעה עצמה מציעים קודם לבחור,כדי למנוע עגמת נפש מבהחורה.

ד-הכי חשוב זה להסתכל בכללי על אנשים בעין טובה,להשתדל לראות את הטוב והחיובי בכל דבר, שהגישה שלך

לחיים היא כזאתי כשאתה מציע אתה פשוט לא מפסיק לומר דברים טובים,ולא כי אתה איזה סוחר שמשבח את

הסחורה שלו או משהו כזה, פשוט זה מה שאתה חושב על הבנאדם.

לגבי חסרונות אותו דבר. אם יש משהו שהוא בולט וחד משמעי צריך לומר אותו אבל עוד פעם, אם אתה תחשוב

על הבנאדם שהוא טוב ומדהים למרות החסרון הזה,המוצע כבר יבין את זה מבין דבריך. בכל מקרה אני ממש נגד

לשקר/לעגל פינות.אלו דברים שמתגלים וגורמים לעגמת נפש.

ה-תמיד צריך לזכור שאנחנו בורג קטן,באמת,בכל העסק הזה גם אם אנחנו המשדכים. מה' אשה לאיש.

למה זה חשוב?? כדי שלא נפחד להציע כי אולי זה לא יילך/פתאום לא יהיה קשור/לא שמתי לב למשהו. בסוף

אחרי שאנחנו עושים את ההשתדלות שלנו צריך לזכור שיש מי שינהל את הדברים מכאן ולהבא.

ו-נפגשו ונפרדו-במיוחד אם זה אחרי פעם ראשונה שניה,תתקשר לברר בעדינות למה, ככה תתמקצע לקראת

ההצעות הבאות..

בהצלחה...

בס"ד

שאלה כ"כ חשובה שגם אני בעצמי מתלבטת בה...

למעלת השאלה- עודדת אותי מאוד!

ולכל המגיבים- תודה רבה.

<צ>

חוץ מצד השדכנות.. שם אתה מוזמן להתגייס למאמץ המלחמתי בכל עת ובכל שעה.

ואני מצטט מתוך הפלא יועץ ערך "יועץ"

"ומסוג זה שיברח אדם מהיות שדכן, כי לא ידע מה ילד יום ומה יהא בסופה, ואפשר לעולם שיתקים על ידי אחרים שיהיו שדכנים. ואם חלו פניו שיהיה שדכן ולא יוכל לומר ונקה, לא ירבה בהפצרות ובשבחים כמנהג השדכנים, אלא ידבר דברים מועטים ויאמר, אם הוא גזור מן השמים ויש לכם חפץ בשדוך זה תעשו, וחפץ ה' בידכם יצליח, ואני אהיה שליח."

.  לפני שקופצים אפשר להסביר שבדורנו כולנו בגדר של "אם חלו פניו ולא יוכל לאמר ונקה"

הרעיון מובן שלא צריך להרבות...

של כלבן