פורום לקראת נישואין וזוגיות (עמוד 1570)

מחכה בקוצר רוח למלחמה בין הנוצרים האירופים לסרטן המוסלמי שהם קלטו לתוכם.

אשכרה המדינה ה"מתורבתת" ה"נאורה" בוערת עכשיו באלימות

סתאם...אני בעד שרשור בדיחות.

יאללה קדימה בלאגן!!

[בנים מוזמנים לארגן מפגש בנים שבאים לתצפת ]

ואני התכוונתי לחלק הראשון (של הבנות) ברצינות.

והדרשנים שידרשו בתשעה באב, כי פשוט שנה הבאה כבר לא יהיה תשעה באב

כי הגאולה תגיע בעזרת ה'!!.

אבל בראשון בלילה כי בשני אני לא אוכל |מבואס|

http://www.binyamin.org.il/?CategoryID=194&ArticleID=2810

רציתי משהו אמיתי!!

מי רוצה להשאיל ממני שמלה לבנה..?

[יש לי כמה בארון..]

ואפשר להכין זרים מפרחים..

רק תגידו מראש כמה..

לבלחיות [בנות!] הרציניות שביננו (כמוני)

כמה שמלות יפות שיעשו לכן חשק..

http://www.studioalma.co.il/

וגם יש לי תוף חדש!!!! והוא גם נראה אותנטי! 

האמת שאין לי בכלל שמלה לבנה.... כמה שזה הזוי... 

יש לי וורודה זה נחשב??

אבל זה ביום של המחנה שלי :/

מי רוצה להשאיל ממני שמלה?

אפשר אולי לנסות לשאול ממישהו או להשאיל למשיהו...

שיטמע קצת

גמרתי איתו!!! אחד שכבר שנה שלמה הקשר איתו רק עשה רע (לא חבר. סוג של חבר טוב. שמסתבר שהוא סתם חמור)

ומשום מה אני פשוט מאושרת!

אני אשכרה יושבת עם חיוך מאוזן לאוזן

צחוקים איתי.

תשמעו, בסופו של דבר דברים מסתדרים בעולם הזה.

למרות שבטח הוא יושב שם למעלה ונקרע עלינו מצחוק

לדברים שמחים!!!
מזל טוב!!!

בינתיים- מי ער???

ולמה אני כן ערה?????

היום בעלי הצליח להדביק אותי במשחק-מחשב שכל המשפחה שלו מכורים אליו.......

(לקח שנתיים- אבל קרה )

איזה משחק.

אם אפשר קישור, נבדוק אותו...

http://www.openttd.org/en/

ולהורדה [המשחק חינמי לחלוטין]:

http://www.openttd.org/en/download-stable

איך אני אמורה לישון עכשיו?

אם היא בתולה, איזה "בעל נעוריה" יש פה? היא לא התחתנה אף פעם...

[אחחח. |נאנח| אני פשוט מת על הקינה הזאת... ]

ואכן. זו הקינה הכי יפה. אני שר אותה כל השנה...

להיפך! זו משהי שחוגרת שק, לא רק מחכה בבית שהאביר יבוא להציל אותי.

מישהי עם יוזמה. מישהי פמיניסטית.

מישהי שהוא יחשוב שהיא לא נשית...

של קצת שכל,

אולי תביני שכדאי לנצל את השיגשוג הזה כל עוד הוא ישנו...

אלרגיה (בעברית: רַגֶּשֶׁת) היא תגובה חיסונית לא צפויה ולא רצויה של הגוף.

זה נראה שהאלרגיה שלך רצויה וצפויה.

אולי תקראי לזה "עייפות" או "יאוש".

מה שזה לא יהיה, זה לא ממש מבט להסתכל איתו קדימה..

כמו שכתבת בחתימה - "אם אתה זורם בקושי סימן שאתה לא זורם"

טכנית, אלרגיה היא לא צפויה רק בפעם הראשונה- זה משהו מתפתח אבל כרוני....

ואם כבר חפרנו אז עד הסוף-

(הסמילי החופר נראה ממש שמח זה רק הסביבה שאומללה)

נראה לי כל הקטע כאן  הוא לקרוא לילד לא בשמו

אחרת מה הקטע? שרשורי יאוש יש מספיק!

ומסכת!!לייק, רפואה שלמה!

מי שלא לא מוצא נפ"ט- נישואין חופה וטבעת |גאון מילדות| |עף על עצמו|

זה לפעמים יכול להוציא מהדעת כמה צריך לחפור בפגישות כדי להבין בדיוק את האדם השני.

וגם כשמבררים, לפעמים זה כ"כ משגע..

אבל מה לעשות, כמו שנאמר למעלה, בלעדי זה, לא מגיעים לחופה וקידושין...

אגב, אבותינו שהיו מתחתנים אחרי פעם אחת שהם נפגשו (אם בכלל).

כל החפירות באו אח"ע...

כמה הבהרות והזהרות לפני ההתחלת קדיחה:

א. כולם מוזמנים להגיב ולכתוב, זה לא רק בשבילי...ולא רק תגובות ציניות (שכמובן אני מאד אוהב).

ב. הציטוט הראשון לא היה של מו"ר אלא שנינות של אחד מתופסי ביהמ"ד. רק הציטוט השני הוא מו"ר, וכמובן החתימה (מתי היא תהפוך להיות חתימה של צדיקה???).

ג. שלב א': אורגאן- גוף אחד שכל פרטיו מתנהגים בהרמוניה מלאה.

ד. אני צ'ונג, תקחו את דברי בע"מ, כולל את כל הציטוטים שבאים ללא מקור (למעט הציטוט השני והחתימה ששמעתי במו אזני, יש הקלטות...).

השלב הבא יגיע בעז"ה בקרוב...

(ומה זה צ'ונג? אם יורשה לי לשאול... [לא מצאתי תירגום במילון אמרי-עברי ] )

אפשר לפתוח פה פורום מורעלים לפני\אחרי שירות

צ'ונג- חייל שעקב בעיה חמורה של חוסר פז"מ (ע"ע) אינו בקיא כל הצורך בעניין הנידון,
       נוצר ע"י שיבוש הלחמים (וי"א שיבוש לוחמים),

       באנגלית צעיר נקרא Young, בתרגום פונטי לעברית יונג,

       בעקבות יבוש (נהוג להאשים את גולני) יונג הפך לצ'ונג.

אחרי שהשתרש הצ'ונג, הנפיצו ר"ת...

כמו המא"ג שהתחיל כ Mitrailleuse d'Appui General, קוצר ל MAG, תורגם למא"ג

והונפץ כ מקלע אחיד גדודי, אז מה אם הוא בכלל מחלקתי?

כמו הרבה דברים יש יותר ממקור אחד למשמעות של המונח בלועזית,

אבל כולם על אותו קו מחשבה...

ומ"פ, הידיעות שלך לא מדויקות, יש לנו מ"פ פיוי בפורום?

או שזה סתם ניק?!

היתי יכול להיות כבר... אבל ב"ה בחרתי להמשיך בישיבה בינתיים, אולי בעתיד.

למה לא להשאיר את זה ב" אלו ואלו"? גם ככה אין דרך לאמת את זה. או באמת לדעת... יבוא אליהו הנביא ובזמן הפנוי שלו גם על זה הוא יענה...

מ"פ

שלוות-עולמים

חוויה מתקנת!

metorafi

(ר)ציני

צפוני7

ואנוכי.

מה אתם אומרים...?

טירונות 02, כבוד.

או שיהיה פה פורום סמ"רים?
נשמע לי מסוכן למשמעת..

אבל מיציתי נשק!!!

אם תארגני משהו שקשור למטבח הכפול (בית מטבחיים) אשמח להצטרף

כשאדם יודע שיש דבר שנקרא 'כלל ישראל', וזה דבר נצחי, הופעה של הקב"ה בעולם. 

וזה מקדם את כלל המציאות לשלימותה - אז מה כבר יכול לייאש? יש פה גודל ענקי שפועל! 

רע לי, לא כיף לי, זרקו אותי, בעטו בי ורמסו אותי- תחשוב על זה שהמציאות מתאייכת, זה עובדה! הקב"ה מופיע בעולם דרך כנסת ישראל, ועי"ז מגדל אותו. הכל גדל!!!

זה שלב א', הוא די שכלי. 

האמת, צריך במודע לחשוב עליו בשעת משבר, לרוב הוא לא עולה מעצמו, קשה לחיות את זה. 

קשה לי להרחיב יותר מזה.  (כלומר, יש את זה בראש, וקשה להוציא את זה למילים)

מי שיש לו שיכתוב ונפרה אחד את השני. בשביל זה פתחנו שרשור אמונה...

הכי חשוב:

לקחת הכל בע"מ, גם  לי זה לא כ"כ מבורר וזה מתברר לי תוך כדי.

*הדברים נכתבו בלשון זכר ומכוונים לשני המינים.

לדעתי זה היה בשבת-יום-ירושלים או משו כזה- במדרשה.... (הו פעם הייתי צעירה... שיעור א וזה... )

דיברו שם על חורבן, על גאולה

והיה לי מאוד קשה עם זה

אחד הרבנים (הרב יוסי אליצור. ) אמר לי- (וזה לא ציטוט)

אני יכול להבטיח לך- שאת- תראי את הגאולה השלמה\ המקדש\ הטוב העתידי מנצח את כל הרעות

אבל- בתנאי- שתביני שה"את" הזה- זה את והילדים שלך והנכדים והנינים ובניהם- שהאישיות הכללית הרחבה שלך- תזכה לראות את הגאולה

העולם נוהגים לומר- בסוף יהיה טוב

ואני- שואלת תמיד- בחרדה וכאב גדול-

אבל מה יהיה עד אז????

אני- אדם פרטי. אני אישה קטנה (כן תזמזמו את המשך השיר... טוב טוב)

אני- ביומיום שלי, בקשיים שלי, בהתגברויות שלי- אני לא "גודל ענקי שפועל" !

זה שיש "הם כללי או "הם" עתידי-

זה לא באמת מנחם אותי, זה לא באמת נותן לי מענה

אני. במסגרת הקטנה של האישיות שלי- כאן, עכשיו- רוצה לא להתייאש. רוצה לראות טוב.

אני אשמח לכל אחד ואחת שיביאו איזה שיתוף מהחיים הידע והחוויה שלהם

זה היה רק תשובה ראשונה.

יש עוד אפשרויות להסביר את המשפט.

זה היה הסבר ברוח 'אורות התחיה'... 

כמו שכתבתי בעבר בשם מו"ר 'יסוד היסודות ועמוד החכמות לידע שהכל אורגאני', זה התשובה לשאלת הייאוש.

וכמו"כ ל90% משאלות האמונה.

כשאדם מבין שכל העולם (ההויה, היקום, היש וכו') הוא מערכת אחת, אורגאנית- אז התפיסה שלו על כל דבר שקורה מקבלת משקל אחר.

קרה פה משהו שהוא פרט מתוך דבר ענק.

לא פרט שולי כמו גרגר חול בארגז- אלא פרט שנמצא במקומו המתאים מלמעלה, ועושה את פעולתו השלימה כפי שיועד לו.

את התשובה הזו יותר קל יותר לחיות אחרי משברים וכל מיני נפילות.

אבל ברור שזה דורש עבודה, לפני וגם הרבה מאד אחרי. לפתח את הידיעה הזו למקרה הקונקרטי שלי, ולראות את זה במציאות.

נראה לי שזו האמת. אז עובדים וקשה.

יציאה מייאוש ללא עבודה זה אחיזת עיניים של ממש.

אם מישו צריך עוד הרחבה, שירחיב.

ואם קשה שיגיד, אני אנסה לקדוח על זה עוד קצת.

הכל התחיל משנינות פשוטה, (לא תכננתי את זה...)והמשיך לדיון.

הכל פרי מוחי, מעכשיו לעכשיו.

(בואו נראה אתכם יודעים מי עונה כך)

אבל מה זה קשור???

אני מבקש בכל לשון של בקשה לא לנצל"ש את השרשור הפרטי שלי...

הפותחת לא מובנה בעליל.

אתה יכול לפנות לכותבת...(או לקורס הבנת הנקרא...) או לשאול בקול על מה שלא מובן.

אם כל ההרה"ג שם והשקלא וטריא לא ברור מי אומר מה ומי משיב מה ולמה.

לא נתכוונתי לפגוע ח"ו בכבודו.

סליחה.

תלחץ על הקישור להודעה שנתתי שם בתחילה- אם תקרא את הניצלו"ש שעשינו לשירשור אחר- תבין הכל

[תמלאו את החפירה במים, שלא יכנסו נחשים ועקרבים.. עכשיו נראה את החפרנים שוחים.. ]

יש בעולם הכרה\אמת אוביקטיבית כללית ויש הכרה סוביקטיבית פרטית

"אין יאוש בעולם כלל" - הכוונה שב"עולם הכלל"- במציאות של דעת א-להים, אין יאוש אמיתי אוביקטיבי

אלא היכן מופיע היאוש - רק במציאות הסוביקטיבית הפרטית - בעזרת תרגומו של המוח האנושי אשר מכיל בתוכו את החלק "הפרשן" שבונה לנו סיפורים פנימיים לא "אמיתיים".. [או ה"נחש", חלק "מוח הזוחלים" לפי שיטה אחרת]

בכלופן מסתתר משהו גם שם וע"י עבודת ה"אין" של ענווה הכנעה והכלה פנימית ניתן להגיע להבדלה והמתקה

ובמקום ליפול ליאוש, לאזור כוחות של איוש, אולי דווקא משם, אם באמת מאמינים שאין רע יורד מלמעלה

מספיק ברור?

ואם אפשר במילים שכולם יבינו, ולא רק יושבי ביהמ"ד.

וכן אם אפשר מקור לקטע עם הנחש.

כפי שכתבתי יש במוח חלק המכונה "מוח הזוחלים"

הנוירולוגים בשנים האחרונות איפיינו את האיכות הקפריזית הלא אמינה של הסיפור שמספר ה"פרשן": 'התגלית החשובה ביותר היא אולי זאת שחצי המוח השמאלי של האדם נוטה להמציא תיאורים מילוליים שאינם בהכרח תואמים לאמת' 'המוח השמאלי טווה את סיפורו כדי לשכנע את עצמו ואותך שהוא בשליטה מלאה.. מדוע אנו מסתגלים לאיש יחסי ציבור שכזה במוח השמאלי? "הפרשן" מנסה בעצם לאחוז בתוקף בסיפור האישי שלנו. כדי לעשות זאת עלינו ללמוד לשקר לעצמנו'

אם כן הנחש הוא הוא האדם כמופיע גם במקורותינו ומשם מגיעים סיגי הרע של היצר אשר לוכד "סיפורים" מתודעות חיצוניות , המוניות, השרדותיות וכד' ומשכנע את האדם בהם..

הפתרון המלא מופיע ביהדות והוא תורת הפנימיות אשר מרוממת מדעת העולם (לשון העלם) לדעת א-להים כנ"ל

גם לתודעה זו כבר יש הוכחות מדעיות בתחום פיזיקת הקוונטים ("השדה האקאשי" , "שדה נקודת האפס" ועוד)

ואכמ"ל

אפשר לפנות גם באישי

עם חיבור לחסידות...

יפה ממש!

ואמרתי לעצמי "אם את מתייאשת עכשיו אז מפילה את עצמך ואת כל הדורות שלאחרייך!"

[לא ציטוט]

וזה היה בחדרי חדרים.. במחשבות של מרומי מרומים.

קורה לכולנו.

הרבה החיים.

אין שום יאוש בעולם כלל.. כשהתייאשת מעצמך התייאשת מחייך

אני יכול רק להציע.

מבית אל וחזרה לאזור קדומים. (בלנ"ד)

אם השרשור לא מועיל לאף אחד אפשר למחוק אותו.

אני לא יודע איזה. מה שיבוא קודם

אבל זה באמת הסתכלות נכונה..

יותר כואב זה לחתוך כשכבר יש ממש קשר מאשר לפני....

שתזכה שיהיה לך קשר משמעותי רק עם אשתך!

אף פעם לא הסתכלתי על זה ככה..

בעזרת השי"ת במהרה תמצא את זאת שרק איתה יהיה לך קשר הכי הכי ארוך..

תאמין לי שזה הכי בריא. 

טוב.. כמובן שכל אחד ומ שהמסלול שאותו השי"ת מתכנן לו..

יש לך פה אמירה מאוד חזקה

כמה גלגולים ה' עשה לי עד שהגעתי למקום שבו אני נמצאת היום...

וכשאני מנסה לשחזר את כל מה שקרה,

רק אז אני מבינה עד כמה ה' באמת אוהב אותי שהוא הביא לאותו מקום....

הכל משמיים תאמין בזה!

אתה יכול להמשיך הלאה

כל הכבוד

ותראה שבסוף, תמצא את המיועדת

מבקש וזועק אני מרגישה מבין שורותייך,

ואולי זה רק אני ברוח הימים הכואבים והעצובים הללו.

אבל אשתף אותך כי קראתי את השורה וחצי שכתבת למעלה ופשוט לא הצלחתי להתאפק ופתום הרגשתי דמעה מבצבצת לה.

הכאב שלך,

התיסכול,

ואולי אף תרשה לי לומר ההתרסה,

כל כך מובנים ופשוט גורמים לחנק הזה שבגרון.

עם כל הציניות הכואבת הזאת אתה באמת בעל יכולת לראות את הטוב,

כי זה לא סתם שביטאת את דברייך בצורה הזאת,

זה השורש האמיתי שלך.

כל כך רוצה לומר משהו לנחם, אבל "נחמו נחמו עמי". אני לא באמת מסוגלת.

אם הוא יהיה רק בנושאי נישואין וזוגיות אני לא חושבת שהוא פעיל כמו עכשיו...

פעם בשנה בתשעה באב

של מגורשים..

בעיקרון אין שום בעיה שחבר'ה פה ירשמו גם את דעתם בנושאים אחרים..

במיוחד בזמנים שלא מתחתנים כמו שלושת השבועות ותשעת הימים.

בעזהי"ת.

זה לא של ילדים להורים גרושים???

יש כאן קהילה של אנשים שהדבר העיקרי המשותף להם הוא החיפוש אחר הצלע האובדת.

אבל יש להם עוד כמה דברים משותפים כמו למשל אורח החיים הדתי ועוד.

אין שום פסול בכך שיהיו שרשורים המדברים על כל מיני נושאים בעולם ובמיוחד ביום כזה.

לנושאים חברתיים דתיים וכדומה.

תמשיכו ככה.

אבל יש בזה יתרון לדעתי שמי שכן כותב כאן יש הזדמנות להכיר אותו דרך הכתיבה ולא רק באותו נושא מצומצם.

היא התכוונה לזה שפוגעים פה בחבר'ה ואפילו המנהלים לא מתייחסים לזה!

נדמה לי......בכל מקרה אם זה המצב באמת כדאי לעשות בדק בית.

עצה ממני- תחשבו פעמיים לפני שאתם כותבים דברים.

אין לדעתי בעיה שיהיו דיברים על עיניינו של יום

כמו שיש לפני שבת ד"ת לפ"ש- ככה מלדבר בט' באב מעיניינו של מועד

אם יש הודעות ספציפיות של פגיעה באנשים- מותר לבקש סליחה בפומבי- כמו שהפגיעה היתה פומבית

אם יש צורך לפנות למנהלים- אפשר לשלוח מסר אישי

(ורצוי לצרף קישור להודעה המדוברת (איך? קליק ימני על הנק' האדומה>העתק קיצור דרך> הדבק) זה מיקל על המענה הישיר)

המנהלים פה לא נרדמו על המשמר

הם גם לא נשיאים בפורום שנוכחותם מחוייבת בכל רגע נתון

זה ילדים גדולים פה- את יודעת

שאלות ברור יכולות לכלול את הדברים הכי יום יומיים...

1) גובה
2) השכלה

3) רקע תורני

4) שרות צבאי / לאומי

5) באיזה חינוך גדל

6)מאיפה בארץ

7) ישיבה / מדרשה

8) תחביבים

ויש עוד הרבה...

הכי טוב לעבוד לפי מה היית מספרת על עצמך/ רוצה שידעו עלייך,

ולפי זה לשאול בחזרה...

אולי אם תכוויני קצת יותר יהיה יותר קל לענות...

אילו דברים אתם חושבים שהם הכרחיים מבחינתכם לבירורים שלפני השיחה הראשונה (כלומר שאלות שתשאלו את הגורםם השלישי), ואילו דברים תשאירו לעצמכם לברר מול הבנאדם, אם זה בצורת שאלות או הסתכלות על ההתנהגות שלו וכו'?

אתם יכולים לענות בצורה של עיקרון וגם בצורה מופרטת יותר של שאלות שמתאימות בהכרח לשלב זה ושאלות שמתאימות לשלב שלאחר מכן...

יש דברים שמאוד קריטיים לך, לדוגמא-

מציעים לך בייני"ש ואת רוצה לברר האם הוא מתייעד לצאת לעבוד או לא?

זה יכול להיות קריטי לך, ולא קריטי למישהי אחרת.

בנוגע לאופי, קשה מאוד לדעת, ואני אף פעם לא שואל, יותר ממה שאומרים לי גם ככה.

אלא אם כן יש משהו מסויים שממש עקרוני לי לבדוק.

את רוב הדברים בד"כ אני מבררת לבד מול הבחור.

אין דבר יותר אמיתי ואובייקטיבי מזה. (:

לדעתי מה שהכי חשוב לברר זה הדברים הבאמת חשובים!!

חשוב לך שיהיה תורני - תבררי את זה

חשוב לך שיהיה בעל מידות טובות (תחשבי איזה מידות את רוצה...) - תבררי את זה!!

אבל אני מסכימה שהכי חשוב זה מה שאת מבררת לבד מול הבחור

מה שאני עושה הוא בד"כ לברר על זה לפני ובפגישות עצמן לנסות לחפש את התכונות שאמרו לי..

(לצערי לעתים גיליתי שאין כל קשר בין מה שאמרו לי לבין המציאות אבל ב"ה לפעמים זה נכון.. והרבה יותר קל לחפש תכונה שאמרו לך שיש לו מאשר לנסות לנחש מה ממה שהוא אמר מעיד על תכונה כלשהי ואיזה...)

וכל זה כמובן בלי לזלזל בפרטים הטכניים...

(מזכיר לי שפעם יצאתי עם מישהו ולא בררתי לפני מה הגובה שלו. באתי בנעליים גבוהות ובפגישה גיליתי שהוא נמוך... נחשו עם מה באתי בפגישה הבאה? )

שיהיה ב"הצלחה!!

מבחינתי דברים טכניים זה גם רמה תורנית.

אבל לדוגמה לא אשאל אם הוא ענו, צדיק, כועס וכל המידות האלו.

כי את זה אני בודקת לבד. מה שאדם אחר רואה, זה לא מה שתמיד את תראי.

צריך לדעת לשמוע את התשובות שעונים.

איך. באיזה התלהבות.

אם הוא עונה "כן הוא בחור תורני".

או "יוסי? בחור ערכי מאוד. לומד עד מאוחר ובלה בלה בלה."

קיצור צריך לשמוע בין השורות....

אבל מצד שני, יכול להיות שאותו חבר/ בן משפחה רואה בבחור צד מסויים כחזק,

ואת בכלל לא תראי את המצב כך.

לי קרה מקרה כזה, שביררתי על בחור ואמרו לי שנק' מסויימת חלשה אצלו,

וכשנפגשנו זה בכלל לא היה. ועוד להפך.

לכן, אני חושבת שצריך לשאול, לברר, לחקור (ולא להפגש עם כל בחור..)-

אבל את העיקר לברר בפגישות עצמן.

אם הוא מחובר לדמות תורנית כלשהי וכפוף אליה, איך הוא עם החברים בחדר וחברים בכלל, מה היחס שלו להורים..

זה ממש אינדודואלי

ואם יש משהו שבאמת חשוב לך, שכבר ידוע לך שזה עניין עקרוני ומהותי.

גם אם יש תכונות אופי שחשובות לך,

אז כדאי מאוד לברר לפני...

למשל, אני יצאתי עם כמה שקטים,

כי אנשים טובים חפרו לי על הפכים משלימים בע"מ

(מי קבע??? מי???)

ראיתי שזה לא העניין שלי בחיים,

אז אני מבררת את זה לפני.

חשוב לך שיהיה סבלן? צורה עקרונית? תבררי.

שואלים כל שאלה שהתשובה עליה תשנה לך אם לצאת איתו או לא,

זה המדד שלי, כי אחרת אפשר להיסחף....

ולא לצאת מיזה ראש...

בהצלחה ממש!

האם הוא כנה, סבלן, בעל כושר הכלה,

האם הוא עוזר כשחברים צריכים אותו?

האם הוא סטיגמטי?

הוא מסתכל על חולי או קושי של בן אדם

כבחורה סוג ב' או שהוא רואה את היופי שבה?

ואת זה אפשר להבין כבר לפי איך שהוא מדבר

מה הוא מעדיף לשבת מהצד או לעזור?

האם הוא עדין נפש, או בחור אגרסיבי?

איתי יצאו לדייט רק בחורים טובים מבחינת מידות

בעלי נפש עדינה, יכולת הכלה ורגישות

ואם הם לא כאלה אז שיחסכו לי את הנזק

שהם יעשו לי, כי הם לא יודעים אפילו

כמה הם יכולים להרוס בי.

בס"ד

לפני הכל אם את יכולה תנסי לברר אצל אנשים אמינים ונטרליים כמה שניתן,

כשאת מבררת תשאלי על כל דבר שחשוב לך למשל-

אם חשוב לך שהוא יהיה: שקט, שעשה צבא/יעשה,חברותי, חשוב לו יראת שמים ועוד דברים שונים

תשאלי על הכל!

אבל אל תשאלי"הוא שקט?" "הוא חברותי?"

כי יכולים לענות לך לפי מה שהם מבינים שאת רוצה לשמוע...

אפשר לשאול למשל-"היית מגדיר אותו כיותר שקט או יותר רועש?"

תנסי לא מדי להסגיר מה את מחפשת, אלא אם כן את בטוחה שאין להם אינטרס לשכנע אותך להיפגש.

אני באופן כללי חושבת שהכי טוב לפתוח את השיחה בזה שתגידי: " הציעו לי להפגש עם ישראל ישראלי את/ה יכול/ה לספר לי עליו?" כל דבר שיספרו לך לבד בלי שאלות מנחות זה מידע יותר אמין...

כי אם את שואלת למשל"הוא אדם ירא שמים?" אף אחד לא יענה לך לא על שאלה כזאת , מצד שני אם אומרים לך את זה לבד זה די אמין בד"כ.

חוץ מזה כדאי גם לשאול שאלות טכניות- כגון גיל גובה וכדומה...

ממש כדאי לברר ולא לצאת עם כל אחד!! זה סתם מעיק ולוקח כוחות, אני לא מתכוונת שצריך לפסול כל אחד,

אבל יש פגישות שעם בירור יותר טוב היו נחסכות ממני...

סליחה עם חפרתי.. מקווה שהועלתי במשהו...

ב"הצלחה ממש!!

 שה' ישלח לך את הבחור החמוד המיועד לך במהרה.

אך בכל זאת אני חושב שאני מתאבל על זה שאחוות עם ישראל 

לא כמו שהיא צריכה להיות, אני חושב שצריך לרדת יותר לשורש העניין

ולא להתאבל על תוצאות ועובדות.

כי מה יעזור שנתאבל על בית המקדש, בזמן שעם ישראל עדיין לא מאוחד מספיק.

אם נתקן את השורש אז לא נצטרך להתאבל.

יש לנו הרבה עבודה לעשות והימים האלה באים להזכיר לנו זאת.

אל לנו לחיות באשלייה שאם נתאבל כל שנה אז בית המקדש יבנה!

ובעז"ה ימים אלה יהכפו לששון ולשמחה וליום טוב

שבצד דברים "יפים" שיש במאמר זה - יש בו טעויות חמורות ביותר בעניינים יסודיים, גם תחת הסיגנון ה"ספרותי". ממש דברים חמורים.  היריעה כאן, וגם הזמן הנוכחי, אינם שייכים לפירוט - כתבתי רק כ"אזהרה" למי שיחשוב שיש כאן גילויים רוחניים אמיתיים בלבד.

וחלק גדול מהמאמר עושה בדיוק את מה שמלגלג עליו בהתחלה: "אונס" את המציאות כדי שתסתדר לפי התיאוריה שמנסה להציג...

והערות אגב:

א. ההמשך של הסיפור על ר' שמואל מונקס הוא שאח"כ מצאוהו בשדה בבכיה נוראה על החורבן, כשכלל אינו חש בנמלים האוכלים את בשרו.

ב. אפשר בקלות "להגיע" לאֵבל - גם בלי מושגים "קבליים" שמובאים כאן בצורה מאד בעייתית - ע"י התבוננות פשוטה על מה שהתגלגל עד היום בהמשך מהחורבן. מי שיש לו חוץ מחיפוש חוויות אישיות, קצת תחושת קישור לעם ישראל על כל דורותיו, יכול בנקל לראות איך יום זה הוא שורש כל הצרות שעברנו מאז, עד השואה והלאה.  את זה לא מרגישים? רק את ה"שכינה"?

ג. ואע"פ שנכון שלתפוס את עומק מה שהיה במקדש עד תומו אין ביכולתנו עד שנזכה בעז"ה לראותו בנוי על תילו - מכל מקום, גם מה שיש ביכולתנו מספיק בשביל לבכות עליו הרבה.

ד. כל הדורות יהודים קוננו במר נפשם על החורבן. כולם עשו "שקר בנפשם", כולם עשו הצגה, עד שקם פורום לנ"ו  ומישהו בו האיר את העיניים?  לא.  הם לא עשו הצגה וגם כל מי שמתאבל פה על החורבן הוא אמיתי. אל דאגה. 

ה. לשונו של הרב צבי יהודה זצ"ל: אמונה זה לא ספקות. הוודא שמו - כן תהילתו.

והערה אחרונה: האמירה "כל אדם בוגר יודע", עפ"י רוב אינה באה דווקא מבגרות. אנשים בוגרים אינם נוטים להשתמש בה יותר מידי. והאם להקצין "הבנה רוחנית" כלשהי עד סתירת כל מושגים מיושבים, זו בגרות?

צר לי שהייתי צריך להשתמש  בסגנון חריף מעט. אם לא חומר הענין - לא הייתי מגיב. ומכל מקום, יש להניח שכוונת הכותב לשם שמיים.

תודה על ההערות.

אני לא חושב שהכל עובד בדרך החוויה. יש המון דברים שמובנים ומופנמים באמצעות השכל. עם זאת, נראה לי שמנהג הקינות הכולל אמירת פיוטים בלשון קלירית וימי-ביניימית, שחלק גדול ממנה איננו מובן אפילו כפשוטו, ותוכנם, שהוא -  אנחנו מסכנים. הגויים שולטים בעולם ומנצחים אותנו, נשים זקנים וטף נהרגים -

קשה מאוד מאוד להזדהות.

במשך הדורות היום הזה היה קל הרבה יותר להזדהות. היא היא הסיבה שבכל דור וקהילה הוסיפו קינות ותחינות כידם הטובה. הפרעות, תחושת הנרדפות והביזיון היו חלק ממשי והכרחי בזהות היהודית שלנו.

היום - מה באמת חסר לנו מבחינה גשמית? מה? אורך החיים ארוך ברוך ה'. פרנסה - לא רעה. הביטחון - עם הבעיות שישנם, הוא במצב טוב מאוד ברוך ה'. כלכלה, תיירות וכו'. אנחנו חיים טוב. גם אפשרויות לימוד התורה ועבודת ה' מעולם לא היו נוחות כל-כך.

אני רוצה להוסיף אנקדוטה מתפילת שחרית היום ביישוב שלי. יש קינה שחוברה ע"י יואל אליצור לזכר 'חורבן גוש קטיף'.

הקינה נאמרה אצלנו בבית-הכנסת בנעימה המסורתית, בסולם המינורי, האשכנזי, כקינות הקליר וכקינות קהילות אשכנז במאות ה-12 וכו'.

לא יכולתי להישאר. הרגשתי שמדובר בעניין הזוי.

קודם כל הרעיון נפלא בעיניי. נכון מאוד להפנים מאורעות בזמן הזה באופן של דו-שיח ותפילה עם ה'. 

אמנם - האם באמת ניתן להשוות?

האם יש איזשהו סיכוי שבעוד 100 שנה הקינה הזאת תשרוד?

וכמה אחוז מעם ישראל המאמין, ואומר הקינות, אומר אותה היום, בסך הכל 6 שנים לאחר האירועים? לכל היותר 50% מהציבור הדתי-לאומי.

ניסיון נוראי בעיניי להפוך מהלך מדיני שנוי במחלוקת (ושאני אישית חושב שהוא היה טעות חמור!..), ל'פרעות'.

כאילו עדיין ישנו עם-ישראל צדיקים וטהורים שעומדים מסכנים אל מול הפריץ - פעם הוא פולני, פעם גרמני, פעם עיראקי, ופעם יהודי רשע, או בגרסא עדינה מבולבל.

אז לא. היום עם ישראל לא מסכן. הוא אחד העמים המאושרים והחזקים בתבל. ההתנתקות היתה מהלך מדיני שחלקים גדולים מאוד בעם תמכו בו. השהייה בגוש קטיף היתה לא ברורה מאליה. בכל זאת, 8,000 יהודים בתוך מיליון וחצי ערבים. שכדי להגן עליהם נדרשים....

הנתונים האלו משמעותיים. במחשבה קצת לא חכמה, עם-ישראל החזק היושב בארצו החליט שלא כדאי לשבת באיזור הזה. זה מסוכן, ויקר, ומנוגד לאינטרסים הפוליטיים שלנו.

הפינוי נעשה, בניגוד לחורבן הבית, פרעות תתנ"ו, ת"ח-ת"ט והשואה - באופן חוקי, למרות שמאוד בעייתי. לא הופעלה אלימות לשווא. היתה התחשבות בנשים ונערות. יש תהליך חוקי ארוך של מתן פיצויים.

אני לא חושב שהעניין פשוט. זה כואב מאוד מאוד. יש משפחות שהתפרקו, יש קהילות שהתפרקו. ועם זאת -

האם זה דומה באיזשהו מובן לאיכרים שטופי הטפה נוצרית הבאים ומכלים את זעמם במיעוט אתני שנוא?! בוזזים, אונסים ורוצחים?!

על צער השכינה אפשר לבכות. כל זאת אם מפרשים אותו בעברית של היום. יש התגלויות שאותם אנחנו יכולים לכנות כגילוי פנים. למשל, שמחת חתן וכלה. נדנוד נכד על ברכי סבו. תחשות של 'יום מואר' - יום שבו החלטות שאני מקבל הולכות לי טוב, שאני מצליח לשמח אנשים סביבי, שהאמונה בה' ובטובו נעשית ממשית.

הרגעים האלו הם לעתים כל-כך דלים, ודרוש הרבה מאמץ בשביל לפרש אותם באמת כהארת שכינה, ולא כסתם מזל. זו זו גלות השכינה.

אבל, מבחינתי, העובדה שבסופו של יום ניתן לראות ולחוש ברכה דווקא במעשים החיוביים, במצוות ובברית עם ה' - היא גילוי השכינה.

כל כך שאין זו חוויה יומיומית ושאנחנו נדרשים לעבוד קשה כדי להאמין בזה, ולהאמין בטוב בכלל - על זה ניתן להתאבל...

על זה אני מתאבל היום.

האם אפשר שלא להשוות?

הלא זה שרק 50% מהציבור הדת"ל מרגיש בכלל שקרה פה אסון -

זה האסון הכי גדול!!!

ובדרך הטבע - יש סיכוי יפה מאוד שהקינה הזאת תשרוד,

ובעוד 100 שנה נגיד אותה על נהרות ניו יורק!

האם אתה מתייחס לארוע הזה כארוע חד פעמי?

כאיזה אסון טבע שהתרחש במקרה?

זה תהליך של 30 שנה כבר!

האם יהודים שרואים אותנו כמיעוט אתני שנוא,

בוזזים ואונסים ורק עדיין לא רוצחים,

זה פחות נורא בגלל שהם יהודים??

אז לא.

עם ישראל הוא עם חלש.

חלש משנים של חוסר רצון לשבת בארצו.

משנים של חוסר אמונה שה' ברא את העולם

ונתן את א"י ברצונו לעם ישראל.

גם עם ישראל שלפני חורבן בית ראשון (ואולי גם שני)

היה עם חזק ומאושר ומופת למדיניות טובה בכל העולם.

"לא האמינו מלכי ארץ כל יושבי תבל כי יבוא צר ואויב בשערי ירושלים..."

החורבן היה הפתעה גמורה.

עם ישראל האמין עד הרגע האחרון

בחוסנו הצבאי, הכלכלי והמדיני.

וגם בזה שה' ישמור עליו, שלא יקרה דבר כזה.

אתה יודע איך קוראים בעברית לפסוק שציטטתי למעלה?

היו לא תהיה.

אז נכון.

זה עוד לא חורבן.

אבל זה שלב חשוב וקריטי.

וגם טרי עד אימה.

שונאי ישראל הארורים עדיין מושכים באף את שארית הפליטה

ומסרבים לתת להם בתי קבע או פיצויים ראויים.

האם לא ראוי לקונן על כך קינה אחת בלבד?

אבל, זה לא סיבה לומר קינה על תכנית ההתנתקות והרס היישובים בגוש-קטיף.

ולעניין ההשוואה -

בזמן בית ראשון לא חשנו נרדפים, בזויים, וקדושים מעונים.

ולא אמרנו קינות!!

צאו מזה!

אנחנו לא עם נרדף ומסכן.

אנטישמיות היתה ועודנה,

ועם זה אנחנו עם חזק, טוב, מוסרי ובטוח.

ויש דברים לשפר. כמו תמיד.

יש הבדל בין תודעה אופטימית, המודעת לחסרונות

לבין תודעה גלותית ופסימית החשה תמיד שהצודק הוא גם המסכן והמושפל.

א. אין שום קשר בין בימ"ק לקרבנות. אפשר להקריב קרבנות גם בלי בימ"ק,

     ואפילו נהגו כך כמה מאות שנים בתקופות שונות בעם ישראל.

     הסיבה שהיום לא מקריבים קרבנות היא שהשלטונות (וחלק מהרבנים)

     לא נותנים לעשות זאת, ודוקא זהו החורבן לדעתי....

ב. אני שונא את הסיפור הזה!

     זה סיפור כ"כ מתנשא, כ"כ הזוי!

    יושבים יהודים תמימים בבית הכנסת, אומרים קינות, מי מתוך הבנה

    ומי מתוך מסורת, ולפתע מגיע היהודי הטוב!  היהודי, שלמד חסידות וקבלה!

    והוא יודע את האמת - שכל מי שיושב עכשיו בביכנ"ס  עושה שקר בנפשו,

    ורק הוא, אותו חסיד, מבין באמת את גודל החורבן ואת צער השכינה.

    הסיפור הזה הוא הפך החסידות ממש.

ג. אף פעם לא ידענו שהאל קיים. מיום שניתנה תורה לעם ישראל

    ניתנה להם גם הבחירה.

    יותר מזה - אין אפשרות בעולם הזה להוכחה (חוץ ממעמד הר סיני, וגם זה לא ברור)

    העולם הזה נברא בשביל הבחירה. גם כשבית המקדש היה קיים -

    היתה בחירה. בגלל זה הוא גם נחרב - כי בחרנו לבלתי לכת אחרי

    אלוקים חיים.

    לא זה החוסר שאנחנו מרגישים.

ד. החשוב מכל - אף אחד לא מרגיש היום את החורבן של אז.

    גם לא את גלות השכינה, התפילות שלא נענות, הקדושה שלא נחווית וכל זה -

    מהסיבה הפשוטה:

    אף אחד לא יכול להרגיש חסר בדבר שלא היה לו מעולם,

    לא לחברה שסביבו ולא למשפחתו 80 דורות אחורה.

    כולנו מתאבלים על דמיונות עכשוויים שחסרים לנו היום.

    אין לנו שמץ של מושג מה זה גאולה, מה זה בית המקדש.

     הסתר פנים?

    אין לנו מושג מהם הפנים ומה מסתתר.

    אלו מילים ריקות.

אז מה לעשות....

קצת לשבת ולומר קינות

עם דמעות או בלי,

עם למלא שק או בלי

עם להבין מה זה שכינה או בלי

לדעת שהחסר הכי גדול שלנו הוא שאין לנו מושג שחסר לנו משהו בכלל

אבל עיקר העיקרים:

לא להתנשא.

כל אחד מתאבל על משהו.

אתה חושב שזה שיושב לידך מתאבל על משהו חסר משמעות?

קרב את הגאולה:

תשתוק.

אך אם את רוצה אז קומי תבני אותו.

צריך להבין שאין לנו מה לעשות עם הבית מקדש הפיזי

כל עוד הבית מקדש הרוחני והמוסרי שלנו כיהודים וכבני אדם טרם נבנה.

צריך להבין ששני הבתי מקדש נחרבו בגלל שעם ישראל לא יכל לקבל אותו

מבחינת דרגתו.

ועם הבית מקדש השלישי יבנה בטרם נהיה מוכנים אז גם הוא עלול להיחרב ח"ו

בשביל שהבית מקדש יבנה בעז"ה במהרה בימינו, לא מספיק לחלום צריך להכין את עצמנו, כדי שהבית מקדש הזה יהיה נצחי ולעולם לא יחרב.

בעז"ה שנזכה

בית חרוב החרבת, הבניין הפיזי הוא לא העיקר, אם בכלל..

(כמו שכותב הרמב"ם.)

אנחנו לא צריכים לעשות חשבונות "מה משתלם לה'"

לה' אין מניעה להחזיר את עמ"י דרך ביתץ המקדש או כל דבר אחר

אבל בין אם נמצא למה זה "משתלם לה'" ובין אם לא .

אנחנו עבדי ה' שצריכים להקשיב ולעשות את רצון ה'' ומצוותו

שמגיעים להלכה לא עושים חשבונות מה נראה לנו.

אם היית אומר שיש פוסקים שאומרים אין חובה לבנות בפועל את בית המקדש-

או תגיד שזה ממש לא ריאלי עד שנאחד-

לפחות את הציבור המאמין

וולפחות לפחות את הרבנים

כי פשוט הוייכוחים על איך הוא יראה יגרמו לכך שהוא לא יבנה

יש על מה להתווכח.

אבל לא תפקידנו להחליט אם לה' כדאי לחכות עוד קצת לבית מקדש נצחי

או להסתפק עכשיו במשהו ארעי

או רק קורבנות (ובין היתר קורבן פסח שלא לעשותו במזיד זה כרת!)

בע"זה שנזכה שתוסר חרפה ונזכה לגאלה שלמה בקרוב ממש

כי כרגע הוא עוד לא יתקבל על לב כולם..

לצערינו הרב!!

אתה יודע כמה זה קשה להיות מוכן לגאולה אבל מי שחולק אותה איתך עוד לא מוכן?!

[כמו בנישואין... ההקשר לפורום..]

יש קשר בין ביהמ"ק לקורבנות.. מאז שנבה בית המקדש נאסרו הבמות..

אלה שאין צורך בבית המקדש בנוי כדי להקריב-

(כמו שעשו בעליה מבבל,עד כמה שזכור לי  ע"פ הוראת הנביאים..)

בלי השק

תחשבי טוב טוב אולי הוא צודק, ותעשי קצת הפסקה.

כדאי לך לעשות ממנו פוס

לאיזה שלושה שבועות- חודש

ואז לחשוב אם זה הגיוני עדיין

קחי תמרחב של הזמן, הפרספקטיבה.....

ואז תהיי סגורה על עצמך אולי...

בהצלחה!

עכשיו חופש תשתדלי לפרגן לעצמך ולעשות דברים שאת אוהבת

לכי תדעי למה הקב"ה הפגיש אותך איתו ,איזה קומה נבנת ב-ך! מהקשר הזה .

אבל אל תתני לעצמך ליפול תשמחי את עצמך ואם קשה לך

בקשי עזרה מחברות משפחה אנשים שחשובים ואהובים עלייך

תטיילי, תעסיקי את עצמך ותראי שהחיים ימשיכו ואת תתגברי

תני לזמן לעשות את שלו

בהצלחה

קבלי חיבוק דב

שרית

כואב לך

אל תשכחי לקחת גם הפסקות מלחשוב על מה שמעסיק אותך-

ללכת לעשות דברים שימלאו לך את המוח ויתנו לך כוח

(למרות שמ-ה כבר אפשר לעשות יותר מידי בתשעת הימים...)

תקראי ספרים- והרבה. תשקעי בסיפורים של אחרים...

כשגברת פורקת את נפשה 

הדבר האחרון שהיא מצפה לו הוא עצה!

על מנת שהיא תרגיש יותר טוב

כל אשר עליכם לעשות הוא-

לגלות אמפתיה והבנה כלפיה!

זה הדבר שישפר את מצב רוחה יותר מכל.

נשים לאו דווקא פורקות על מנת לפתור בעיות.

אלא בעיקר על מנת לחוש שיש מי שמקשיב ותומך בהם.

זה פותר עבורן הכל.

מוקדש גם לנשואים שלא קלטו את הפואנטה עד היום.

ועל מנת להביא גאולה לעולם:

ד"ר ג'ון גריי / גברים ממאדים ונשים מנגה.

צודק. צודק. צודק.

אמת ויציב, היא ממש כתבה ג'ון גריי.. אני קורא אותו בגרסת הביני"ש- עם הערות בכתי"ק... מו"ר אבי טוען שהספר נחמד, אבל לא ממש ברמה גבוהה.. הוא נתן לי שני ספרים אחרים, באנגלית... נצטרך לשבור ת'ראש.. אין מה לעשות, בשביל איכות צריך לעבוד..

אז הגרסה היא 'עין אי"ה'...

הכל כתוב כבר שם.

או שאתה גושני"ק אמיתי, אז זה לא יעזור לך...

גברים ממאדים ונשים מנגה..

הוא ביניש טרור!!

גושני"ק - לא צריך להיות ברמה גבוהה כדי להבין את הדברים הפשוטים בנישואין.

חבל לשבור את הראש על ספרים באנגלית.

אבל כן, צריך להיות בשביל זה עם שכל חזק, ועמקות. לא דווקא בינייש טרור.

זה קשור לעומק הלימוד, ולא לחפרנות (שאני לא אומר שאין...).

קראתי את גברים ממאדים לכל אורכו, ואני חושב שזה מספיק. (ורק אח"כ שמתי לב לזה שזה כבר בעין אי"ה...).

מעניין אותי לפגוש מישו שעשה הפוך. 

אם היית חכם מספיק, לא היית כותב שטויות, צר לי לספר לך, אבל זכיתי, ללמוד עין איה, ויש לי שני דברים לומר לך- 1.מאיפה הגרשיים שלך? לא מופיע בשום מקום, אם אתה רוצה אתה מוזמן גם להסתכל בחבש פאר של הרב קוק, בהוצאה עוד בחייו שם מצטטים פסקאות כאשר הספר עוד היה בכתב יד, גם שם לא מופיע הגרשיים, זה שזה ר"ת שלו, לא הופך את זה לשם של הספר... איך מי שאת שם הספר לא מצליח 'ללמוד' כראוי מצליח את הספר עצמו? אינני יודע.. 2. זכיתי ללמוד אותו לעומק, ממש לעומק, בחברותא עם ת"ח ירא שמיים, ספק אם אי פעם תגיע לקרסוליו, כך שללימודי עין איה שלי אינני חושש, לעומתם, צר לי אך הייתי כותב על שלך- אין עיה...

ואני הרב שליט"א...

מה קורה? למה כזה כבד?

במחילה מכבוד תורתו, לא רצית לומר שלא ידע ולא בין במשנתו של הרואה הגדול.

ולא הבנתי בקטנותי מה הרעה בלשים גרשיים, אפ' אם אין אותם במקור. וגם לא התיימרתי להיות העמקן הגדול בתורת הרב, ואכן אינני מצליח ללמוד את תורת הרב כראוי. אלא ראיתי בשטחיות מספר פסקאות ורציתי להסב את ליבו של מר אליהם.

ולכן הינני שואל מזה 'עיה'.

בקיצור. חפרת. מה רצית? על הערה פשוטה, צינית, ונחמדה- נברת יותר מכל מה  שאפשר לנבור בלי כל קשר.

לא אישי. כי אני לא מכיר אותך...ואם הייתי...

סליחה, בן כמה אתה? 

כי בינתיים מצאתי רק ציניות בטוב טעם

צחוקים

והערות חכמות

אם להיות רציניים- אני רוצה פה! רשימה! של כל הפסקאות של הרב- בעין איה- ואיפה בספר מאדים יש מקבילה לרעיון.

אוי זה נשמע סטארטאפ נהדר

ומעורר חלחלה באותה מידה. אפשר לקרוא לזה "הרב קוק בגובה מערכת השמש" או משו כזה:

(איך רואים שעברתי את השעה???)

אז קודם כל, רצינו שתערכי, מכיוון שאני בתור גושניק מוחה על השמצות הגוש, ממילא, הערותיו של הרש נכנסו כפגיעה בת"ח וכו' אז מיהרתי להגיב.

להערת ר' הרש- עיה בא 'כדי נסבא'... הדגש הינו על המילה 'אין'...

הבעיה בלשים גרשיים הינה שזה לא שם הספר.. אמנם כמדומני שבספרו של המקובל ר' יוסף גיקטיליא זצ"ל(מגדולי המקובלים לפני כשבע מאות שנה) שערי אורה, הוא מדגיש מילים על ידי גרשיים, אך ספרו של הרב קוק אינו נכתב כך, אלא אם כן אתה נוקט בשיטת קדמת דנא ומדגיש על ידי גרשיים..

אם היו כבר הערות על גבהים, אז שלשום מישהו ניגש אל חבר שלי ושאל אותו- אחי איפה יש תנ"ך?

אז חבר שלי ענה- בגובה העיניים...

היו שלום, שבת שלום

עוד אל התחיל בין הזמנים והחפירות כבר כאן..

שוד ושבר.

|מתגרה| 

ובאמת חאלאס חפירות.

נראה לי את צריכה להירגע קצת.....

אני מרשה לך לחזור אחרי שתקבלי את מידת החפרנות כמעלה עליונה של עם ישראל

"מתלמידיו של אברהם אבינו- חפרנים, נקדנים, וגומלי ציטוטים"

פינת למחשבה-

(איוב כח ז): "נתיב לא ידעו עיט ולא שזפתו עין איה".

יש עוד ספר שמדגיש עם גרשיים- במיוחד את המילה הר"ב.

(ועוד שניה אני אמצא\ אזכר מי הוא ולמה)

וגומרת פה על כולם. 

אז לא נראה לי שיש לי ממה לחשוש..

גברים ממאדים, נשים מנוגה- גמ' במסכת שבת 'נשים עם אחר הווין' (בע"פ, אולי זה לא מדוייק)... (אפ' בלי עין אי"ה!)

זה בשביל צדיקה.

אל חשש אני לא מתכנן לחפור פה על זה.

והכי חשוב שהוספת בסוף "צודק צודק צודק".

כך יודעים סוף סוף שגם נשים חושבות כך - ולא רק האיש שכתב את הספר...

הן בד"כ לא ממש מתכוונות לעיצה,

או שזה לא מפריע  להם לשמוע גם תשובה,

אבל הם מתכונות לשמוע אמפתיה  למצבם...

כי הרבה פעמים אנחנו יודעות את הפתרון לבד...

הרבה מאוד פעמים אפילו....

ע"פ שרשור אחר שפתחת לא מזמן.. 

אז צריך ממש להזהר שלא יהיה פה לשון הרע

מחמם את הלב לקרא את כל התגובות

אתם בטח אוהבים עידכונים...

אז בהתייעצות עם דודה אחת חכמה שלי

החלטנו אני וחבר שלי לחזור....

מצפה לישועה...

רק תעשי טובה- תשמרי את היד על הדופק.

ולא משנה מה תחליטי- תשתמשי במוח הכי רציונאלי שתצליחי לגרד.

(זה עצה טובה למדי לכולם כל הזמן.)

|חיבוק|

|נשיקה|

|שוקולד|

בס"ד

שלום לך,

אני מכירה את זה מקרוב,

קרה לי גם סיפור כזה.

לפני שהתחתנתי גם יצאתי עם כל מיני בחורים שאחד אפילו היה חילוני,

לצערי נפלתי בעמקי תהום,

אבל עליתי ב"ה וכיום אני במקום אחר.

ואת יכולה ובעז"ה גם תצליחי.

שולחת לך חיבוק ענק,

סיגל (אשתו של עמית יצחק)

לפחות ראית מי זה?

חלמה שאני מתחתנת לפני כחצי שנה... 

והוא באמת שישיסט והוא פיצי!! בחיים לא חשבתי עליו... חחח

אלירז?? את שישסטית???

לפי האמונה הרווחת – להיות בחלום בחתונה שלך - זה רמז שבקרוב תצטרכי לקבל החלטה קשה או חשובה רוב הסיכויים שההחלטה הזו תשפיע על כל החיים העתידים שלך, זה שהחתן עדיין קטן יכול להיות שזה מה שאת מרגישה על עצמך שאת עדיין לא מוכנה או שפשוט את מעוניינת במישהו מסויים - שכרגע הוא שישיסט.

אני לא בא להפחיד או משהו כזה, אבל כדאי לשים לב

הרבה פעמים בלילה על חתונה-אומר שיהיו לי הרבה החלטות כבדות בקרוב?

כי יש לי כבר יותר מחצי שנה כאלה חלומות

חלום החוזר על עצמו מסמל צורך להעיר לך על נושא שטרם פתרת או טרם הובן כהלכה, במקרה הנ"ל זוהי החלטה חשובה מאוד שאת לא כ"כ ממהרת להכריע בה.

בעז"ה חתונה עוד השנה! : )

לכל הפורום

היא אומרת שאני בחיים לא אגדל...וישאר שישיסטית לנצח

בס"ד

שלום לכולם,

חזק וברוך על דברי המוסר.

הלוואי נדע ונרגיש את צער השכינה, צער אחינו כדי שנתפלל,

נבקש ונבכה שיבנה בית המקדש במהרה.

                                בתודה ובברכה

                        שיבנה בית המקדש במהרה

לפני כמה שנים לפעמים חשבתי לעצמי "סך הכל טוב לי ".

באמת אני רוצה שיבנה המקדש?

והיה קשה לי לענות כן.כי זה היה מין חלום רחוק,משהו לא ברור ומוגדר

ורק שהבנתי שכל הסבל מהקטן עד לגדול היומיומי הוא מפני חיסרון השכינה והמקדש ,

רק אז באמת התחלתי להתגעגע כל רגק למקדשנו.

כל צער או עצב שתוקף אותי אני ממירה לחסרון מקדשנו.

וזה עוזר להיות מחובר לזה יומיום.כ

ל אחד והצער והכאב שלו וכולם נובעים מאותו שורש.

אני מסתכלת סביבי ורואה כאב עצום של:

אלמנות ,יתומים

בעיות פוריות,בעיות פרנסה,בעיות זוגיותז

סמים אלכוהול זנות שחיתות ממשל

קבצנים

רדיפות פינוים,תאונות דרכים

צער בנשמה .החיסרון של הנשמה בדורנו.הצימאון למשהו.חוסר התמידי שלא יתמלא עד ......

שיבנה בית השלישי במהרה בימנו אמן.

אי אפשר יותר בלעדיו

ישועה פרטית וכללית אצל כל אחד ואחת בקרוב בעהית!!!!!!!!!!!!!!!!!!!

וכולנו- היום בבית המקדש11111

ואם אפשר להוסיף-

יותר חשוב מהאבל על כל הצרות שרדפו אותנו עד כה, יותר חשוב להתאבל על החסר,

על ביהמ"ק שלא נבנה, על הרמה הרוחנית שנפגעה, על הנבואה שאבדה, על כבוד ישראל שנרמס,

על שם ה' שחולל..

ובבניין ירושלים ננוחם.

בסיעתא דשמייא!

בתשעה באב ברור שצריך להתאבל גם על החוסר בבית המקדש גופו, על זה שלאבא שבשמים אין בית.
אבל לא כולם מצליחים להרגיש את החוסר של בית המקדש עצמו.
ולכן, הרעיון של הקטע הוא שבאמת נבין מה קרה לנו בגלל שאין בית מקדש.
ומתוך זה שנבין שממש כל הצרות שקורות לעם ישראל, גם לכלל ישראל, וגם לכל אחד באופן פרטי, קורות בעקבות חורבן הבית הנורא -
נוכל באמת להבין את החוסר שלנו בבית המקדש.

בדיוק עכשיו ב"ה שמעתי שיעור של הרב דרוקמן, והוא אמר בשיעור שתשעה באב הוא יום שבו אנחנו מתאבלים על כל הצרות של עמ"י, שהמקור של כולן הוא בביהמ"ק.

ז'תומרת שאנחנו לא צריכים להתאבל היום רק על בית המקדש באופן הפיזי שלו [ושלא יובן ח"ו לא נכון - גם זה חשוב מאוד. וגם על זה אנחנו מתאבלים.], אנחנו צריכים להתאבל גם על כל הצרות של עמ"י, על כל הגלות הנוראית הזו, על כל המלחמות שהיו לנו. כי ה-כ-ל קרה בגלל חורבן הבית.

מקווה שהובנתי.
בתפילה שבעז"ה עוד היום נפגש כולנו בירושלים הבנוייה.

בס"ד
אבל כדאי להסביר למה גם על הרובד המרכזי של חוסר פיזי של מקדש אנחנו מצטערים. וזה קשור אלינו.

כל הכבוד על הנוסח, ממש יפה!

שנזכה בעז"ה