שהיופי לא מספיק חשוב כדי להחליט על מישו! יופי זה פרט מאוד חשוב, אבל אסור שזה לא יהיה רק יופי ויסנוור אותך! אלה הבחירה צריכה להיות לפי יופי והתכונות שאת מחפשת..

טובה לכל שאלה שרוצים תשובה עמוקה מהלב

יושבים בניחותא

שמים 2 ידיים על הלב

עוצמים עיניים

נושמים עמוק ורגוע עד שכפות הידיים נדחפות עם החזה

כשהמחשבה שקטה שואלים את הלב את השאלה ומקשיבים רק ללב ברגיעה

אם המחשבה מרשרשת עדיין זה לא מספיק.

להמתין לרגיעה ותשובה ברורה רק מהלב. הוא יודע!

אפשר להעזר באישי

לא נראה לי שאפשר ממש לענות לך, זה עניין מאוד אישי.

את חייבת להגדיר לעצמך, ולחשוב איך ומה את רוצה שבעלך יהיה, ותזכרי שהוא יהיה האבא של הילדים שלך.

כולם נחמדים?

טוב...

זה לא עניין של נחמדות, זה עניין של התאמה.

קודם כל תעשי לך רשימה של כמה דברים (בודדים - נניח 4-5) שב-א-מ-ת חשובים לך.

 למשל: (זו דוגמא בלבד וכל אחת יכולה וצריכה לבנות רשימה שונה לחלוטין!!)

מידות טובות - ויתור, רגישות, ענווה (נניח שאלו המידות שחשובות לך)

תורני\דתל"ש\חרדי\לייט\..... - רמה דתית (תחשבי היטב גם איפה את נמצאת ואיפה השאיפות שלך)

צבא - כן\לא

השקפה (תת השקפה בתוך דת"ל) - למשל מי שהיא "פנאטית" יהיה לה קשה עם מישהו שהוא ממש לא וכו'. לדעתי אם אין לך דעה קיצונית בעניין (כמוני למשל) זה לא כ"כ משנה...

קווים אדומים:

פרט לדברים ממש רעים מותר לך לשים כאן דברים קצת שוליים שחשובים לך

מומלץ לא להכניס דברים בכח לרשימה הזו - למשל לא להחליט מראש שמפריע לך שהוא יהיה נמוך ממך אלא לצאת ואם יצא לך הרבה לצאת עם נמוכים ותגלי שזה נורא מציק לך אז תוסיפי לכאן. כנ"ל זקן\בלי זקן וכו'

אם במקרה (וחבל...) יש לך משהו כזה מראש וזה ממש מציק לך אז כדאי לשים את זה כאן.

עכשיו -

לפני שאת יוצאת עם מישהו - תבררי עליו! ואז תחליטי אם הרקע שלו והתכונות שלו מתאימים למה שברשימה שלך..

תוך כדי פגישות - תנסי לחפש אלו תכונות יש לו (אפשר לנסות לאמת את מה שאמרו לך לפני..) ותחשבי ע עצמך אחרי כל פגישה אם זה מתאים...

עוד כמה נקודות למחשבה שיכולות לעזור -

שאלי את עצמך:

1. האם את רואה את עצמך נהינית לדבר איתו במרפסת בעוד 60 שנה?

2. האם את רוצה אותו בתור אבא לילדים שלך? (דוגמא אישית, חינוך ועוד..)

3. האם נראה לך שאת היית רוצה לגעת בו? (ח"ו לא התכוונתי לרגע לחשוב על נגיעה לפני החתונה! כמובן שרק אחרי אבל שזה לא ידחה אותך)

ולשאלתך האחרונה (ואולי המרכזית) - האם אפשר להתחתן עם כל אחד?

לדעתן של בנות הדודות שלי (חרדיות, מבוגרות ממני בכמה שנים טובות, נשואות+ילדים די גדולים) התשובה היא כן!

ואני מסייגת (ונראה לי שזה גם באמת מה שהן התכוונו) - אני לא אתחתן עם מישהו  חרדי וגם לא עם מישהו עם מידות רעות חלילה...

א-ב-ל - אם אני מוצאת בע"ה מישהו שיש לו מידות טובות ומתאים לי לשתי הרשימות הקצרות שכתבתי בהתחלה, וחוץ מזה גם טוב לנו וכיף לנו ביחד - אני חושבת שכאן כבר אפשר לומר שזה זה... (ולא לשכוח שבכל מקרה יש ה-מ-ו-ן!! עבודת המידות אחרי!!)

נכון! יכולים להיות עוד כמה שיתאימו. אין לי שום סיבה לחפש את כולם...

אני יצאת עם כמה שלדעתי יכלו להתאים  או שהיו כמעט מתאימים (למשל לפסול בחור טוב על השקפה שונה לחלוטין) ויכולתי לחיות איתם עד 120 שנה. כמובן שחלקם חתכו. בכל מקרה -לדעתי אין "אחד ויחיד". לכל קשר יש צורה שונה (מנסיון של כמעט 3 שנים של דייטים..) ובהחלט אפשר לומר שהיו כמה קשרים שנהניתי מהם בדרך..  (מה קרה כשהם חתכו? - זו שאלה אחרת לחלוטין)

ונקודה אחרונה - תתייעצי אם את מוכנה לחתונה. קצת קשה לתת תשובות בפורום...

שיהיה ב"הצלחה!!

זתומרת - לבקשה שלך אני ממש אמפתית..

ואת צודקת במליון ואחד אחוזים!

אני מדברת על הסיפא של ההודעה ["לרב (מה לעשות... זו המציאות... יש אישה וילדים שקיוו לפגוש אותו..."]

בתור בת של..

ומי שמכיר אותי יודע כמה אני לא אוהבת את הרעיון שאבא שלי פוגש יותר את התלמידים שלו מאשר אותי -

אשת הרב וילדיו - נידונו לצורת חיים מסויימת.. ואין מה לעשות..

לויתורים גדולים יותר על אבא..למען הכלל ולמען עמ"י.

אני יכולה לומר לך שאת אבא שלי ראיתי בפעם האחרונה בשבת שעברה..

וגם זה היה רק בנסיעה הלוך וחזור אל ומ-אותה שבת.

נכון, זה קשה וזה בעסה..

אבל חבל לצפות לראות את אבא יותר מדי כשהתפקיד לא מאפשר.

היא לא מתלוננת בכלל שבעלה הולך לסדר חופות,

ונשמע שהיא עושה את זה בשמחה.

היא רק מבקשת שכשכבר לא צריך אותו כרב (אחרי שהוא חיתן, ורקד, ובירך וכו').

לדאוג לו לדרך לחזור הביתה בזמן.

אשתו בשמחה מוכנה לחכות אם הוא עושה משהו חשוב,

אבל אם הוא מתעכב רק בגלל שלא דאגו לו לדרך מסודרת לחזור - 

התסכול מאד מאד מובן.

(ועוד משהו  - 

אחרי ההערצה שלי לכוחות הנפש שלך ושל המשפחה שלך.

אתם באמת עושים דבר גדול, ואני לא יודעת מי זה אבא שלך:

כמו שלא כל הזוגיות של כל הזוגות אותו דבר,

לא כל הרבנויות של כל הרבנים אותו דבר,

ובטח של כל הזוגיות של כל המשפחות של הרבנים אותו דבר.

ונראה לי לא הגיוני שרק אישה שמוכנה לא לראות את בעלה שבועיים יכולה להיות אשת רב.

וגם - קשר אבא-בת הוא לא קשר איש-אשה)

משיח בן דויד

כל הזכויות על גלוק 17 שמורות לאוסטרים...

להגיד שאין טוב מוחלט בעולם?!
ה' ישמור...

מסכן הרבי מקוצק, מפילים עליו את כל השפטים המוזרים...

רוצים להסביר?

העיקרון הזה נמצא לכל הפחות גם אחריו.

אבל הייתי מציע לך להתסכל באין שלם מלב שבור

זה ספר של פתגמים מבית קאצק.

אולי תמצא אותו בסנה בוער של הרב מאיר אוריאן.

שיש טוב מוחלט בעולם של העלם ושבירה,

[שבירה לא במושג הרגיל של כוס נשברת]

אבל אני לא הבן אדם המתאים בהכרח לפרוס את המעט שאני יודע,

לצורך העניין, מידות מוחלטות הן לא הצד החזק של המציאות.

[גם לא הרע]

לח מִפִּי עֶלְיוֹן לֹא תֵצֵא, הָרָעוֹת וְהַטּוֹב.

[וזה המקור הכי קרוב שמצאתי למה שאני באמת מחפש, אגב מאיכה]

השעה גורמת לקיצור הבזיוני, צר לי.

בהצלחה. לא קראתי כלום חוץ משני משפטים ראשונים.

ועכשיו לתשובה בקצרה -

אנחנו מנסים. אין לנו דרך לדעת מה יקרה בצד השני

ומאיזו סיבה וזה גם לא משנה.

השיקול הזה שנקרא סייעת דשמיא - נכנס ממש כאן.

אם עשית הכל ובכ"ז הבחורה קבלה קריזה וחתכה -

אז זה לא.

לא קבלה קריזה - מזל טוב!

בהתלחה בהמשך!

אני חושבת שיש שם שידוכים לברסלבים..

בס"ד

כל מי שכותב שיכתוב גם אם זה זיווג, רפואה שלימה וכו'..

עדינה רחל בת נעמי

רות עליזה בת חנה טובה

אורטל בת רחל

נאוה בת נעמה לאה

רבקה אביבה בת אסתר

מנחם יעקב בן אסתר

מלכה שרה בת אסתר

חיה מושקה בת אסתר

אביגיל בת שרה

יעל בת מרים

מיטל בת מרים

בת שבע בת תמר

רפואה שלמה:ידידה ישראל בן חמוטל,לבנת בת דבורה,רם בן שפרה

 אשריךךךך!תמסרי לה תודה רבה רבה והמון מזל טוב ובעז"ה קרוב אצלך!!

בס"ד

לא הבנתי את שאלתך אבל אם התכוונת מאיפה אני מכירה את בעיתה אז היא חברה טובה שלי..

רשמה. לרפואה שלימה.

לזיווג הגון:

יעל ומיכל בנות טובה.

אליקים ויעל בני ניצה.

זרע של קיימא:

איתן בן רשושה.

שכוייך=)

לא, פשוט השם הזה רשום לי בדף להתפלל עליו לרפואה שלמה..נראה לי לקחתי אותו מפה אם אני לא טועה.

אם היא\הוא הגיעו לגיל של להתחיל לצאת ומרגשים מוכנים ובשלים..

אז שיצאו ויכירו=]

אני לא חושבסת שבגלל שהאח\אחות גדולה לא התחתנו אז זה מונע מהאחרים..

כלומר זה לא חייב להיות סדר כזה..

*אין ספק שזה יהיה קשה לאחות\אח גדול שמישהו מתחתיו מתחתן והוא לא..

אבל אם חושבים על זה...עדיף שהוא יתחתן ולא ישאר הרבה זמן בחוץ..

זה בכול אופן דעתי..חח=] 

אבל כשהתחלתי לצאת אחי הגדול עוד לא התחתן, והיה לי מאוד חשוב לדעת שזה לא מפריע לו.

לדעתי חשוב "לקבל רשות" ולדבר על זה לפני שמגיעים עם ההחלטה, זה גורם ליותר רוגע, בלי לחשוב כל הזמן מה יקרה כשזה יקרה..

כמובן שיש מקרים שאין מה לעשות

אז כמו שכתבתי נעקפתי.

איך ההרגשה?

אני לא מאחלת לאף אחד. בכלל.

הוא קטן ממני, ואני בת. אז המצב עוד יותר מורכב..

הוא שאל אם אני מסכימה, אבל השאלה הייתה נשמעת בעיניי רטורית. הרי הוא לא באמת יחכה לי (הם היו חברים הרבה זמן).

זאת תקופה רגישה, עם הרבה (מאוד!!!) עבודת המידות.

עין טובה, לפרגן, לשמוח.

והכי קשה התגובות של כולם מסביב, המבטים והאמירות.

לא תמיד זה נאמר ממקום לפגוע אבל.. כן, זה פוגע.

וגם הוא.

אם הוא היה מציע לי (יש לו חברים גדולים), חושב עלי, קצת מראה שאכפת לו ולא מתעלם ממני בכל התקופה הזאת, אולי זה היה אחרת.

הרבה שמחה לכולם! שבע"ה נמצא את החצי שישלים אותנו בזמן הנכון לנו.

מישהי שאחיה הצעיר ממנה הקדים אותה.

ואח"כ אחותה הצעירה ממנה ב-7 הקדימה אותה.

ואז האחות הצעירה הלכה ללמוד באוניברסיטה והכירה לאחותה הגדולה את המרצה הרווק....

ומאז הם חיים באושר ועושר....

אני מכירה לפחות 5-6 דוגמאות של אחים שעקפו את האחים הגדולים שלהן (אחים = בנים\בנות)

זה קשה

זה בהחלט קשה

ואגב - יש גם "עוקפים" שזה קשה להם...

אבל

זה טבע העולם

ככה זה - ואין בררה!

גם אני כשראיתי שעברתי (מזמן...) את גיל 18 ועוד לא התחתנתי

הודעתי קבל עם ועדה לאחים שלי

שמי שרוצה - מוזמן לעקוף!

בינתיים זה עוד לא קרה

אבל ברור לי שאם זה יהיה

זה יהיה כואב

וקשה

ומקווה שבע"ה זה יהיה גם שמח!

גם לי וגם להם...

(קודם נעקפה ואח"כ עקפה)

היא אמרה שהיה לה יותר קשה לעקוף מאשר להעקף..

אם זה היה קורה לי-

אני חושבת שהייתי מסכימה (כי א"א לתקוע)

אבל זה היה נורא קשה...

(אילה שלוחה- חרצת את דינך...בע"ה זה לא יקרה!!)

אחי הקטן עוד שניה מתחתן..

לא הכי נעים בעולם.. (תכיני את עצמך מראש לכל מיני דודות הזויות שמחפשות לך שידוך..)

אבל נראה לי שבדרך..

אחותי כבר ביקשה את "רשותי" , צחקתי ואני הכי בפרגון שיש...נכון זה קצת מלחיץ אבל המקומות שלנו הם אחרים. ואני אסביר.

אנחנו כבנ"א בעלי אישיות שונות, למשל יש אדם שהוא יותר ריגשי ואדם שהוא יותר שכלתני וכו' וכו', אישיותנו משפיעים על נקודות המוצא השונות שלנו המניעים אותנו לפעולות מסויימות בבחירותנו בחיים- למשל בחירת לימודים כמו גם הנקודה שמגיעים אליה בבחירת בן/בת זוג והחלטת החתונה.

לכן, ההבנה שלי היא כי אני שלמהה עם האישיות שלי והדברים שאני צריכה להגיע אליהם שנקודת מוצא לבחירות שלי בחיים והללו שונות מאוד מאלו שלה, על כן תחושת הפרגון שלי אליה היא עצומה יותר ומחלישה את תחושת הקנאה שכביכול לגיטימית שתתעורר.

דבר אחר, אני מכירה מישהי שכשהייתה בת 28 אחותה בת 26 התחתנה, לאחר חצי שנה אחותה בת ה24 התחתנה ורק לאחר חצי שנה נוספת היא התחתנה...

לק"י

הייתי חיבת להגיב!

|וסליחה מצדיקה על גבנת התפקיד|

לפני הביצוע..

אבל לא מעכבים חתונה עם מישהו מתאים בגלל שהיא עוד לא נישאה.

ולהתפלל/להשתדל גם בשביל האחות הגדולה.

אלא אם מתכוונים באמת מכל הלב לא להתחתן לפניה/ו. זה טפשי, זה גם נקרא "לשקר".

(נעקפתי בממש קצת, כבר הייתי בקשר רציני, כבר לא הייתי ילדה קטנה ולא הייתי "אמורה" להתעצבן, אבל מודה שעדיין היה קשה ומעצבן)

הרי את עצמך אומרת שהיה "קשה ומעצבן".

בקשת הרשות - יש בה  נימוס, הבנה שבאופן טבעי את אמורה להיות לפני, שאינני רוצה בשום אופן שזה יהיה ע"י פגיעה בך.  והדבר הזה באמת גורם לתחושת הקלה, בוודאי יותר מאשר התעלמות.  יש בו גם הדגשת המקום והחשיבות לגבי של האח/ות  הגדול/ה.  כשאדם מרגיש קצת "פחות" כביכול כי עוד לא התחתן - גם אם אין להרגשה זו הצדקה אמיתית - הרי שהדגשת חשיבותו מכיוון משפחתי אחר, וע"י "בעל השמחה", מחזקת אותו.

אגב, יש בעולם הרבה דברים שנעשים מתוך נימוס אנושי, ואינם בגדר "צביעות", אעפ"י שאם נמתחם עד הסוף, נראה שלא ממש מתכוונים כך בפעל. אך הם מבטאים רגש, כיוון, וגם בכך יש הרבה..

ונניח שהיו מתכוונים באמת לא להתחתן אם לא - האם יעלה על הדעת שהאחות הגדולה תגיד לא? בווודאי שלא. יודעים אך בכל זאת - התחשבות.

יסוד המנהג הוא באמת בצורך לרשות מהגדול יותר.  למעשה, הנוהג הזה מקפל בתוכו את הערך המקורי - על אף שיודעים ששני הצדדים יסכימו.  יש לא מעט מנהגים כאלה, שמשמרים בתוכם בצורה תמציתית ערך מסוים.

בעיני ראיתי אחות צעירה שניגשה אל אחותה הגדולה לבקש את הסכמתה כשהביאה את חתנה לפני אירוסיה. זה היה מרגש לשני הצדדים ותרם מאד לגדולה ולהרגשת שותפותה.

גם מעשים שנראים טפשיים, מזיזים את הלב,

קשה למדוד כמותית, קשה לראות מיידית את התרומה,

אבל זה עושה משהו , יותר מאוחר מבינים.

עוקפת אח בן יותר מ30 ואני בת 20.

האח קיבל את זה יפה מאוד ואפילו מציע עזרה מכל הלב. [כפרה על אח שלי!]

אני הולכת להיעקף.

אחותי צעירה ממני בשלוש וחצי שנים והיא מתחתנת בטו באב.

בזמנו כשהיא התארסה (בחנוכה) הייתי שבורה ובכיתי  המון (ממש לא משמחה).

היא לא ביקשה ממני רשות ולא ידעה להודות לי למרות שהיא די הכירה את ארוסה בזכותי.

הייתה תקופה ארוכה מאד שלא דיברנו אחת עם השניה בכלל (כמה חודשים ממש).

אבל באותה התקופה ממש שקיבלתי על עצמי להשלים איתה הקב"ה שלח לי מישהוא מיוחד...

אני לא אבשר עכשיו שהתארסתי כי אנחנו עדין לא שם.

אבל הקב"ה באמת עשה עימי חסד גדול. הרבה יותר קל לי להתמודד עם החתונה שלה בזכות זה שאני נמצאית כרגע בקשר עם מישהו ולא מרגישה "רווקה".

אבל באופן כללי זה חוויה ממש לא נעימה.

כל הכבוד לך שקיבלת על עצמך להשלים..

נשמע קשה =//

בעז''ה בשורות טובות

בס"ד

שלום רב,

אני התחתנתי ועקפתי את אחותי שגדולה ממני ב12 שנה (בערך).

וגם אישתי שתחיה היא האחות הקטנה מעליה יש 3 אחים והיא התחתנה ראשונה.

לדעתי זה גם לא בידיים שלנו יש מישהו מלמעלה שמכוון את הדברים.

שנזכה לבניין בית המקדש במהרה בימינו!

רק שמחות..

נראה לי שעם כמה שזה יכאב לי אני הכי אשמח בשבילה בעולם.

יש לי חברה טובה, גם היא בכורה. התחתנה בגיל 38. 6 אחים מתחתיה התחנו לפניה.

אז נכון... זה כואב, וזה קשה.

אבל לכי תדעי כמה תצטרכי לחכות.

ולמה שאחות גדולה תמנע אושר מאחות רק בגלל שהיא עדיין לא מצאה את האחד?!

יש לי בן שהיה צעיר מאחיו ב-5 שנים, רצה להתחתן וכמובן אני עודדתי אותו מאוד, אני מאמינה שיש בזה לסייע גם לאחיו לנוע לכיוון חתונה (כמובן שלא לחצנו בכלל) ביקשתי מהבן הצעיר לבקש רשות מאחיו הגדול ע"מ שלא יהיה עליו קפידה, כמובן שהאח הגדול ברך אותו ואכן לאחר שנה הגדול התחתן.

אני ממליצה לא לעקב זיווג.

אני הכרתי את בעלי כחודש וחצי לפני שאחותי הכירה את בעלה, אנחנו כבר ידענו שאנחנו רוצים להתארס...

עד היום אני קצת מתחרטת שלא חיכינו ונתנו להם להתחתן קודם, כי כבר בהתחלה ראינו שזה רציני (מבחינתם) אבל ידעתי שהיא תצא תקופה ארוכה לפני שתתארס...

לא ביקשתי רשות-הרגשתי שזה שקר.

אני עדין זוכרת את החוסר שמחה בקול שלה כשהודענו שאנחנו מתארסים...אח"כ שלחה הודעה שהיא באמת שמחה...

זאת הייתה תקופה ממש ממש קשה...

לילה לפני החתונה במקווה התפללתי (בין היתר) שה' יתן לי כוח לדבר איתה לפני החתונה...

ובאמת פתחנו- דיברנו- בכינו....בכינו ובכינו

לא צריך לחכות...אבל כן לדבר מראש... אולי לא לבקש רשות אבל בהחלט לתת מקום...

זה קשה לשני הצדדים...(גם עם הנעקף יודע שהוא בדרך ממש-קל וחומר אם לא)....

לא נראה לי שהיא זוכרת לי את זה....

מזל שאמא שלי התעקשה שה"חבר" יהיה בכל התמונות- הם התארסו ביום שנגמר ה-7 ברכות שלנו

בהצלחה...

שלא יעמידנו לא בידי נסיון ולא בידי ביזיון

יש לי שתי אחיות- האחת בת 26 והשניה בת 21.

לאחותי בת ה-21 היה חבר מגיל 16 והם החליטו להתחתן כשהייתה בת 20, לפני אחותי הגדולה יותר (שהייתה בת 25)

אבא שלי סיפר לנו משל יפה:

כששתי אחיות מגיעות לבית, והבית נעול, ואין לאף אחת מהן מפתח, מחפשות דרך להכנס.

מוצאות חלון קטן וצר, שממנו אפשר להכנס לבית.

ואז כמובן שהאחות שתכנס דרך החלון הקטן תהיה האחות הצעירה, שתוכל לפתוח לאחותה הגדולה את הדלת מבפנים.

אני לא באה לזלזל ולא במעט על מי שנעקף, אני באמת חושבת שזו התמודדות ממש קשה, אבל המשל הוכיח את עצמו במקרה שלנו. האחות הצעירה יותר התחתנה, ואחרי חצי שנה בלבד, האחות הגדולה הודיעה על אירוסיה והתחתנה גם היא, שנה בלבד אחרי אחותה הצעירה.

חיזקתם, והעליתם כמה נקודות למחשבה.

וכמובן- שמחתי לקרוא סיפורים שנגמרו בטוב- הלוואי על כולם

באופן אישי- אני עדיין מתלבטת אם לחכות עוד או להתחיל לצאת, למרות שמקובל שלא מתעכבים. חוששת לפגוע מאוד באחותי היקרה.

אבל בעז"ה, שההתלבטות לא תהיה רלוונטית

מקסים. תודה.

גם אני וגם שני האחים הקטנים שלי עקפנו את אחותי הגדולה (בין אחותי הגדולה לאחותי הקטנה יש 5 שנים)

וגם אשתי נעקפה ע"י אחותה הקטנה.

ולא הפריע / מפריע להן.

כשבאו לאשתי בחתונה של אחותה הקטנה (שעקפה גם את אחיה הבכור) ושאלו אותה מי גדולה יותר, והיא ענתה שהיא עצמה יותר גדולה, וכולם הסתכלו עליה ברחמים ואמרו "אוי, מסכנה" היא רצתה להרביץ להם.

חץ מזה היא היתה בטוחה שאחותה תתחתן לפניה, אז זה לא ממש הזיז לה.

לסיכום,

אנשים שעינם צרה בשמחתם של האחים שלהם, משהו לא בסדר ב-"ואהבת לרעך כמוך" שלהם, במובן הכי בסיסי של המילה.

והוא פשוט שאל אותם-אם שואלים לדעתי זה בסדר!!!

בס"ד

השניה שהיתה אז בת 22 עקפה את הבכורה שהיתה אז בת 23 - שנה אח"כ הבכורה התחתנה ב"ה.

הרביעית שהיתה אז בת 20 עקפה את השלישית שהיתה אז בת 22 שנה אח"כ השלישית התחתנה ב"ה.

רק אחי ואני התחתנה לפי הסדר, ב"ה גם בהפרש של שנה..

ככה שכנראה שזה רק מבורך.. [לא שחייבים לעקוף כמובן, אבל אם עוקפים אז זה לא נורא.. (ולא אמרתי כמובן שזה פשוט לזה שעוקפים אותו..)]

שירבו השמחות בעז"ה!

(אתה מנסה להאשים את עצמך שניתקת קשר....אם זה היה בר שינוי היה שייך לדון בזה אבל...)

ב"ה שהחליטו בשבילך משמיים ואין שמחה כהתרת ספיקות

היא החמיצה הזדמנות לחיות עם בחור ערכי בארץ הקודש (אבל שוב זה כבר לא עניינך)

זכות בבא סאלי יגן בעדך

פעם בא אליו מישהו להתייעץ על שידוך שהכל וורוד צדיקה יר"ש עשירה וכו...

רק מה? היא לא מסכימה לו לגדל זקן !

זה כל הבעיה

הצדיק אמר לו אז תחכה ותמצא אחת יותר טובה שתסכים

וכך היה

אין יותר טובה ופחות טובה כי כל בנות ישראל טובות נאות וצדיקות

אבל יש יותר מתאימה ובלי תנאים.

בקרוב

את העיקר שכחתי

אם זה היה על זקן תאר לך מה היחס ליציאה מהארץ

להתחתן עם נסיכת החלומות= "חכמה, מיליונרית, יפה"?

הנה קבלת תשובה מדוע כדאי להוסיף גם "טובת לב, בעלת מידות טובות, יראת שמים" וכד'

לרשימת המכולת האישית שלך..

חבל שלמדת בדרך הקשה, כל טוב ידידי. 

אדם יורד לחו"ל על מנת לשאת אישה..

לא על מנת לגור איתה שם!

ועל דרך ההומור "עולה עימו ואינה יורדת"

בקשתי עידוד ולא תוכחה

על זה שהם מטיפים מוסר כשמה שאתה מחפש זה עידוד, ואז נכנסתי לכרטיס האישי שלך וראיתי את 2 ההודעות שרשמת, ולא ידעתי מה לכתוב: "את" או "אתה"?

אז זה "את" או "אתה"?

אני זה אני

הודעה אחת בתור בת.

מחשיד משהו, אם הרמז לא היה ברור.

אני יכול לכתוב לך אלף ואחד סבות. תרגע....

פיצול אישיות

חוסר החלטיות

תגובה שנשלחה על ידי אחותי

שאילו יהיו הבעיות שלנו....

[בהנחה שאתה בן, ובייניש. ]

אחת מההודעות צריכה להיות לא אמיתית, מהסיבה הפשוטה- הכינוי שלך הרגע נפתח, אז לא יכול להיות שאחותך בטעות כתבה ממנו.

טוב, אני נמנע מלהגיב.

אני מאמין שתשובה צריכה להתאים לשאול, ופה אין לי שמץ מה השואל.

אולי יש לו פיצול אישיות,

אולי הוא רצה לבדוק אם הוא מצליח להגיב כמו בת,

אולי הפוך,

אולי באמת אחותו הגיבה....

לכו תדעו...

עדיף להאמין  לו מאשר לא להאמין...

הגבתי באמת מכל הלב ומתוך הזדהות וכו...

מיד אחרי שלחצתי "שלח" נכנסתי לכרטיס אישי  (לפני החקירות פה)

והאמת שהרגשתי קצת טעם לפגם כי.... לכו תדעו

אבל מיד אח"כ חשבתי בכיוון של הלליש שעדיף להאמין מאשר לא להאמין

ובכלל בחיים זה הרבה יותר קל להאמין וללמד זכות

נרחיק לכת

אפילו אם זה פיברוק אני שמח שהגבתי כי אולי מישהו אחר צריך לקרוא את הדברים ולא שייך לו לשאול

ל"אני כאן" בכל זאת המלצה קטנה:

אחרי השירשור הזה תחליף כינוי ותהיה עיקבי

אז חבר'ה מה אתם אומרים לצאת עם מישהי שאומרת שאחרי החתונה היא מעונינת לגור בחו"ל כי הוריה שם וזהו תנאי סף אצלה.

האם יורדים לחו"ל כדי לקיים חיי נישואים?  זה מחיר לגיטימי?

תו(בנות) לכאן.

תקן אותי אם אני טועה.

כלומר, נגיד זוג שגרים בחו"ל והאישה רוצה לעלות לארץ, הבעל חייב לעשות זאת, ואם לא- נותן גט.

בכוונה לא אמרתי את זה כחיוב גם לגבי האישה, כי אני לא זוכרת אם זה מקביל.

עד פה זו ההלכה.

ממה שאני הבנתי ושמעתי מרבנים, לא יורדים מהארץ לצורך מגורים.

מה זה משנה אם זה בסיפור כיסוי של נישואין או לא?

הכלל שאמרת נכון, אבל הוא לא נקרא ככה. "עולה עמו ואינה יורדת עימו" מדובר על מעמד כלכלי.

בכ"מ, זה גם לכיוון ההפוך.

אם הבעל רוצה לעלות והאישה לא- הבעל יכול לגרש אותה ולא לשלם לה את הכתובה.

אבל בכלל לא פשוט שאפשר לעשות את זה גם היום.

[וחו"מ, הוא רצה להתחתן איתה, לא להתגרש ממנה... ]

נראה לי שאלה שונה בתכלית

הקודם ביקש עידוד עקב משהו שלא תלוי בו

אתה שואל הלכה למעשה

אז ככה

בן כמה אתה?

מי אתה?

מי הבחורה?

מה תעשה בחול?

באמת כדאי לך לגור ליד ההורים שלה?

ועוד כמה שאלות מעניינות לא פחות

עשה לך רב והסתלק מן הספק

יעל... זה היה קרוב...

לכי ללמוד משניות כתובות

(או שתחפשי בגוגל לפני שאת מצטטת משו- כמוני )

עכשיו זה כבר לא רלוונטי, אז זו כבר שאלה רגשית...

חשבתי שאתה מגיב לתגובה הראשית.

מתנצל...

אז הלא מצאת  לך בכל  בנות ארץ ישראל אישה שאתה הולך לחפש מישהי מחו"ל?

ואני מדבר בכל הרצינות.

רעיון טוב

זה כבר הרבה זמן שלא כתבתי כלום בפורום 

אבל אם אפשר לעזור אז למה לא?

בבקשה:

harav52@gmail.com

האימיל מגיע ללשכה שלו.

צריך להבין למה,

לכל אחד יש את השביל שלו בחיים,

ויש שפע שיורד אליו.

המון שפע.

המון.

ואנחנו מגיבים ככה

כשאנחנו מסתכלים בשביל של השני,

ולא מבינים דברים.

האמת היא,

להסתכל רק על החיים שלנו, על מה שאנחנו קיבלנו מריבונו של עולם

ולראות כמה שפע יש לנו שם.

והשפע שמגיע לנו יגיע, ובכל מקום מחכה שפע אחר,

עוד מתנה

ועוד אחת

ועד שתמצא את זיווגך,

ה' לא הפסיק לתת מתנות,

להיפך,

וזה אנחנו שלא משכילים לראות אותם תמיד.

כי הזיווג נמצא בין המתנות, רק לכל אחד בשלב אחר בשביל שלו,

ומה שיש בשביל אחר...

זה לא עיניינינו...

ולא קשור אלינו,

כ יש לנו בהשגחה פרטית את כל המתנות שלנו, בזמנים שהכי מיועדים לנו...

שנזכה להפנים!

ובהצלחה, זה באמת לא קל כשזה קורה,

אבל זה מה שעודד אותי כשזה קרה לי.....

בס"ד

לא רק כשמישהו מתארס

זה קורה כשהחבר שלך יודע כבר לאיזה ישיבה הוא הולך ואתה לא

זה קורה כשכל החברות שלך כבר סגרו ש"ל ואת לא

זה קורה שכולם סוגרים כבר את השנה שאחרי הש"ל\ צבא ורק אתה מחייך כמו טמבל כששואלים אותך "נו מה עם שנה הבאה?"

זה קורה כשחבר טוב מתארס ומתחתן

זה קורה כשחברה שלך שהתחתנה חצי שנה אחרייך כבר אמא ורק את מחכה ומצפה

זה קורה כשאחותך הקטנה כבר קנתה דירה ורק אתה תקוע באיזה קראוון מסכן כי אין לכם כסף

זה קורה כל החיים..

והעבודה על זה נקראת "עבודת המידות"

מישו שדיברת על "תאוריית האריח החסר"

אם יש בקיר אריח חסר אחד- זה כל מה שנראה בקיר- ולא נראה את כל החלקים המלאים

ככה גם באישיות-

אם יש משו שחסר לי- את זה אני רואה- בכל מקום שאליו אני אפנה

כמו שאמרה לי פעם חברה-

אני עגשיו צריכה לקנות מאורר- אז כל מקום שאני הולכת- אני רואה רק מאווררים!!

וכבר כתבו יפה הביצה שהתחפשה והלליש את כל ההמשך. חסכתם לי....