לקראת נישואים וזוגיות לפאנטיים?????
זה לא ראיון שלי(זה אולי ראיון של אלירז.....)רק רציתי לשמוע מה כאן יאמרו על הראיון הזה......
לקראת נישואים וזוגיות לפאנטיים?????
זה לא ראיון שלי(זה אולי ראיון של אלירז.....)רק רציתי לשמוע מה כאן יאמרו על הראיון הזה......
כך זה יותר מעניין!
יש לנו דעות שונות משלכם גם בנושא הזה......ולפעמים זה מעצבן להתווכח על דברים בסיסים.....האמת שגם אני לא הכי מתלהב לכן רציתי לשמוע את הדעה שלכם.(אני חושב שברוב הדברים אנחנו בדיוק אותו דבר!)
לא לפצל בשביל זה עוד פורום!!
הם מוזמנים לכתוב כאן..
רק שיציינו שהם משתייכים לציבור הזה 
ככה יהיה לי יותר קל לבחור.. 
מצחיקולה..........כל הזמן שמחאחרונה
ונניח שהיא בכלל לא היתה מוצאת חן בעיניכם. מה הייתם עושים?
http://www.inn.co.il/News/Flash.aspx/333015
http://www.inn.co.il/News/News.aspx/222838.... ועוד בגלל המוצא שלה... בושה וחרפה...
אבל אם זה נכון צריך לצעוק!
גווועעלד, אווי וואי זמיר, שעעבס'
חבל עכשיו לא נראה לי שמישהו ירצה לשדך לא מישהי
ישראל היום משקר באופן קבוע כמו למשל שהם טענו שהרב עובדיה כינה את בנו הרב יעקב יוסף "טיפש" והרב עובדיה אמר שלא היו דברים מעולם.
זה עיתון ששיך לשמאל הקיצוני (זה שהוא פחות גרוע מידיעות לא הופך אותו לימני) ונוהג להשמיץ את הימנים אז נא לא לקחת ברצינות כל שטות שהם מפרסמים בעיתון שלהם.
לבחורה יש מזל מעניין מי עכשיו תתחתן איתו 
מדובר על בחור עם הפרעות פסיכטריות
לא הייתי עושה מזה סקופ
חבל שמצליחים להפיל אותנו לסיפורים על חולים אלו ולהתעסק בהם...
..
[ מה עם חוות ישוב הדעת?..
]
~א.ל0544523851
סוף סוף אפשר לספר!!!
אחותי התארסה איזה כיףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףף!!!!!!!!!!!!!!!!!!
~א.לולכול האלה שאומרים "בקרוב אצלך"
אז הנה בדיחה: בעיטו ובזמנו- בקרוב חחחחח
אבל באופן הפרטי זה טעות!
כי יש בנים שמשתפים יותם ויש בנות שמשתפות פחות.
אני חושב שאין פה פערים! הכל תלוי בחינוך מהבית, אני חושב שצריך לתת לילד הרגשה
שהוא יכול לשתף בכל דבר, בלי לפחד ואז אנשים ישתפו יותר.
אבל כככל נראה לי שבנות יותר, כי צריך 'להרגיש בנוח' בשביל לשתף. בנים פחות יש להם את זה, ואולי גם פחות צריכים לשתף.
דוג'- יצאתי עם עלמה שכל הזמן ירדה עלי שאני כל היום מרכל עם כולם עליה, ואני התגוננתי בחוסר תועלת שאני רק אומר לחבר אחד איך היה.
אחרי קצת מאד זמן שמתי לב שהיא מדברת כל היום, כל יום, עם כל החברות שלה עלי.
לבנים לוקח זמן לתת אמון, אבל כשהוא קיים, מדובר בעניין סובייקטיבי, אני לדוג' נוטה לשתף יותר.
מתוק מדבש
בסיעתא דשמייא!!
[גרסת הביינישי"ם - פה]
חבר'ס.. הפעם הד"ת שיא הקצר, ועם רעיון פשוט ח-ז-ק!
ככה שאין מצב שיש מישהו שלא קורא 
[לא לשכוח להקפיץ, כדי שכל החבר'ה יוכלו לקרוא!]
"יאאאו! איך נפלתי כ"כ חזק?! איך חטאתי בכזה חטא גדול?!
אין לי בכלל קטע לחזור בתשובה, כי גם ככה ה' לא ירצה לקבל אותי אחרי מה שעשיתי!"
--
במפקד של בני לוי בפ"ש [פנחס], מוזכרת גם משפחת הקורחי.
אבל, היי! לא קראנו לפני כמה שבתות על זה שקורח וכל עדתו נבלעו באדמה?!
אם ככה, איך הבנים של קורח נשארו בחיים?!..
הופה, תשמעו איזה תירוץ מדהים רש"י עונה על השאלה הזו >>
בני קורח באמת היו אלו שהתחילו עם המחלוקת של קורח ועדתו.
אבל אחרי שהמחלוקת פרצה, הם חשבו שוואלה, זה לא מתאים כל הריב הזה,
והיו להם הרהורי תשובה.
בגלל שהתשובה שהם עשו היתה רק בלב, והם לא עשו עם זה שום מעשה חיצוני -
הם באמת נבלעו בתוך האדמה, כי שאר בנ"י לא ידעו שהם התחרטו על מה שעשו,
אבל אח"כ ה' הפריד אותם משאר עדת קורח, וסידר להם מקום גבוה בגיהנום, והם ישבו שם, וככה הם ניצלו ולא מתו.
בעצם אנחנו לומדים מכאן את אחד היסודות הכי חשובים שיש >>
בני קורח, שחטאו בחטא שיא הקשה, יכלו להינצל מעונש מוות (!) בזכות הרהור תשובה קטן שהיה להם בלב!
ולכן, אנחנו יכולים ללמוד שלא משנה מה עשינו, ובאיזה חטא חטאנו -
אם אנחנו באמת נצטער על זה, ובאמת נרצה לחזור לאבאל'ה שבשמים - אבא יקבל אותנו בזרועות פתוחות!
אז גם אם אנחנו מרגישים עכשיו בשיא הירידה, ושוואלה, ה' כבר לא ירצה לקבל את התשובה שלנו -
אנחנו צריכים תמיד תמיד לזכור שכל זה סתם בלבולים שהיצר הרע מנסה להכניס לנו למוח.
כי אם אפילו הרהור תשובה קטנטן יכול להציל מעונש מוות,
אז תחשבו איזה כוח ענק יש לתשובה שלמה!!
[הרבי מליובאוויטש]
אחח.. שנזכה בעז"ה לחזור באמת בתשובה שלמה ולהתקרב לאבאל'ה שבשמים מחדש (:
שבעז"ה תהיה שבת שלום ומבורכת לכל עמ"י!! 
בס"ד
שלום לכולם,
חזק וברוך על דברי התורה והמוסר.
שנזכה באמת לעשות מה שהקב"ה רוצה נעשה,
אבא שלנו רוצה בטובתינו ורק זו מטרתו.
בתודה ובברכה
שבת שלום ומבורכת
לא הבנתי איך הם נבלעו באדמה, היו בגיהנום, ניצלו ולא מתו. הם יצאו מהאדמה?
כל הכבוד על דברי התורה כל שבוע!
שבת שלום
נראה לי שאם יש גיוון וצדדים שונים זה מצוין.
כמובן שתמיד יהיו גם דברים דומים ומשותפים.
אז מה אתה אומר על הבית שאתה חושב עליו איך שאתה רואה אותו..?
טוב נו, אתה בדייט ראשון. זה ימחק מהארכיון.
אבל בדר"כ אני שוכחת את החלומות בבוקר..
ולצחוק עם אנשים, לא עליהם.
יאללה.. אני רוצה ללכת מכאן
ומה אתה רוצה להיות כשתגדל?
אגיד לך מה אני מחפש..
לצרף קישור לשתי ההודעות הקודמות,
כדי שאוכל להשלים פערים 
קבלו את מציאה לבית בבא ובר למשפחת בירב – השיחה הראשונה:
מה אתה עושה בחייך?
אז ממה אתה מרוויח את לחמך?
אבל אולי אני אתעניין בלימודים
הבנת? ככה מתחילים לשבור מיתוסים..
להת' מחר.
למחרת, קפה "הפוך", שעת דייטים מוקדמת...
- בר: הי,
- מציאה: שלום.
- אה, מציאה?
- בר? אני כבר מגיעה, נראה לי שאני רואה אותך מחוץ לבית קפה
- טוב
- רק רגע, הנה אתה. וואי, איך אתה גם כאן וגם בטלפון?!
- נעימאד!
- גם לי.
- הולכים?
- לשבת?
- לא, לטייל.
- טוב, הולכים
- לאן?
- לא יודעת, אולי לצד השני של הרחוב.
- תגידי, היית פה פעם? דייטים?
- בטח, כמניין 3 פעמים ח"י בערך
- מה???
- תפוח אדמה!
- אז תגידי, מה עושים בדייט ראשון?
- אה
הולכים
לצד השני של הרחוב
ואז לצד השלישי
וממשיכים הלאה
וגם מדברים
על המון דברים מעניינים
את סבתא שלי בעיקר
ומנסים למצוא משו משותף
ונושאי שיחה לא חפרנים.
ולהבין אחד את השני/ה,
ולנסות להראות את זה
ולא לעשות פאדיחות
לשכנים..
ולשדכן!
מובא סיפור על זוג שהתחתן ולמחרת נשמעו דפיקות בדלת ביתם.
החתן פתח את הדלת ונדהם לראות מולו אדם ערבי חבוש בכפייה.
שאל אותו החתן: "מה אתה מחפש כאן?" -"נעים מאוד", השיב הערבי, "רציתי רק לבשר לך שאני חמיך!"
החתן התחלחל כולו, הוא הבין כי אמה של כלתו נישאה לערבי זה, ויש לו חותן ערבי.
(מאוחר יותר התברר שאמה של כלתו עזבה כבר את הערבי ולכן ביקש לנקום בצאצאיה ולקלקל את השידוך).
מיד הוא ברח לבית הוריו. הכלה האומללה הגיעה לביתו של הג"ר זילברשטיין על מנת שיעזור לה להחזיר את בעלה. אחד מתושבי השכונה הביא את החתן לביתו של הרב והלה טען, שמאחר ומדובר בעניין כה מזעזע יש כאן "מקח טעות" והקידושין בטלים.
הג"ר זילברשטיין הביא את הגמרא במסכת יבמות (שם) על האדם שנולד לאם יהודיה ואב גוי, ורב אמר לו שיסע למקום בו אין מכירים אותו ושם יתחתן, ושאל: "כיצד האמוראים השיאו עצה כזו שכרוכה בגניבת דעת והונאת הבריות?" והביא את תשובת הרב קניבסקי (עיין לעיל), והוסיף: "נכון שלכתחילה אף בת ישראל לא תסכים להינשא לבן לאב נכרי, אולם, בדיעבד לאחר שכבר נישאו ונקשרו זה לזו בחיבה, יש להניח שלא תסכים הכלה להתגרש כשתיוודע לה זהות בעלה, מאחר והזיווג קשה כקריעת ים סוף, והגירושין קשים הם מאד ומי יודע מי יזדמן לה עוד. לכן אין הוא חייב לגלות שאביו גוי, הואיל ובדיעבד לאחר שכבר נישאה לו, לא תדרוש להתגרש ממנו, ונמצא שלא נחשב הוא ל'גונב דעת' בזה שלא גילה את זהותו ואין בזה איסור הונאה. ע"כ אף בנידון שלנו אין כאן מקח טעות, הקידושין של בני הזוג קיימים!" סיים הג"ר זילברשטיין את הסיפור: "החתן שמע את דברינו, ובסיעתא דשמיא קיבלם בשמחה, ולפנות בוקר נשמעה בביתנו שירת 'עוד ישמע בערי יהודה'... כעבור תשעה חודשים נולד בשעה טובה בנם הראשון של בני הזוג, והם החליטו לקרוא לו יעקב ישראל, על שם הרב יעקב ישראל קניבסקי, שבזכות דבריו הסכים החתן לשוב לרעייתו."]
[בספר 'והערב נא' של הג"ר יצחק זילברשטיין (ח"ב עמ' 188-190),
א. כי רגשות ורתיעה של אנשים- לא מושפעים כ"כ מהר
לא ככ מהר מאיש מוזר שדופק בדלת
וגם הרגשות של אנשים לא מושפעים ככ מהר מפסק של רב. גם אם המוח יודע- ללב לוקח יותר זמן לקבל
ב. כי לסיים סיפור ב-אחרי 9 חודש נולד בן- זה אולי מציאותי- אבל זה וורוד מידי להיות אמין בסיפור
ג. כי הסיפור מכניס תודעה לא נכונה
אין שום פסול בבן או בת ישראל שיש להם אב לא-יהודי!!
אין סיבה בעולם לא להתחתן איתם!
ואין סיבה בעולם לא לספר דברים כהווייתם בשלב מתקדם (מאוד) של הקשר
למה שיהיו סודות כאלו משמעותיים בין בני זוג?
כלומר- למה שבכלל יהיה פה מלכתחילא מעשה לספר?!
דברת על זה שגם אם המוח יודע - ללב לוקח יותר זמן לקבל.
אותו הדבר לגבי בחור/ה בני אב גוי - המוח אומר שאין בעייה, הלב מסרב לראות אותו/ה כבחור/ה יהודי/ה לכל דבר.
ברור לכולנו שאין למעשה שום פסול בהם, אבל א"א להאשים את מי שקשה לו איתם.
לו וודאי יעזור הסיפור....
גם אם הסיפור איננו אמיתי - הוא יפה מאוד ואפשר ללמוד ממנו....
צריך לדעת מתי לא צריך להתחכם ולקבוע אמיתי או לא. החוכמה היא ללמוד מכל סיפור.
[גם אם הוא היה אמיתי - ישנם אנשים שיכולים להסיק מסקנות שגויות. כך שהטענה שאם הסיפור אמיתי - אפשר ללמד ממנו, ואילו אם הסיפור איננו אמיתי - ניתן לבקר את המסרים שלו => לא רלוונטית כ"כ במקרים כאלה...]
שכוייח!
ואני לא אומרת בשם רב- כי נאי לא זוכרת בעפ מספיק טוב כדי לייחס את זה...
שמי שמאמין לכל סיפור צדיקים- הוא פתי
ומי שלא מאמין לאף סיפור- הוא כופר
אלא צריך להאמין לסיפורים שייתן שקרו- גם אם לא קרו בפועל
אגב - מסכימה לגמרי עם מה שאמרת..
ברור שאני לא מאמינה לכל סיפור.
אבל באמת סיפורים שייתכן שקרו, ויש לקח שניתן ללמוד מהם - אני לא מתעסקת אפילו בשאלה אם הם נכונים או לא. פשוט לומדת את הלקחים...
לצערי החתן ראה את זה מאוחר מדי.. ולכן לא הספיק להתפלל..
קבלו את התנצלותי הכנה..
חזרתי מחתונה מהממת!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!
איך אפשר לישון אחרי דבר כזה?!!??!
בס"ד לק"י.
יותר מדי אנשים מתארסים לאחרונה.
אין לי מספיק מקום לשמור את החתיכות מהצלחות של כולם..
מבסוטההה!!!
-Rעות-בס"ד
כן ירבו שמחות אמן 
מאמע צאדיקהכל הגוף כואב אחרי חתונה הכי מרגשת של החבר הכי טוב לפני יומיים.
איפה את, כלתי לעתיד, היקרה?
שכן ירבו רק שמחות בעז"ה!
yairiאיזה זוג מקסים.. צדיקים 
אבל כן, יש בזה הרבה מן השמחה. עוד זוג שמתחיל...
אתמול הפסדתי חתונה שנורא נורא רציתי להיות בה ולא היה לי איך ליסוע
חבל.
מענין באמת אם זו אותה חתונה..
זה בא בצרורות.. 
אני אולי צעיר-אבל גם לצעירים יש משהו מתחת לקודקוד...זה ארוך-אבל כדאי לקרוא!!
טוב, אז מי אמר שזה רע שמתחתנים מוקדם?
אני אתחיל ממה שרע בזה שלא מתחתנים מוקדם....
גיל 1-אתם מתחילים ללמוד לזחול, לשבת, להבין, ללכת...
גיל 2- אתם מתחילים ללמוד לדבר, לרוץ,ממשיכים ללמוד להבין(טוב, את זה ממשיכים כמעט תמיד...)...
גיל 3-אתם מתחילים ללמוד לצייר (גם לפני זה "ציירתם" אבל...),לאכול כמו גדולים ועוד כל מיני מיומנויות בסיסיות...
גיל 4-אתם מתחילים ללמוד לקרוא, לספור...
גיל 5- אתם לומדים לקרוא, לספור...
גיל 6-אתם לומדים לקרוא ,לספור, לחשב, לכתוב...
גיל 7-אתם לומדים חשבון, עברית, תורה, גיאוגרפיה ועוד כל מיני שטויות(אנגלית?)...שאר היום אתם בטלים...
גיל 7-אתם ממשיכים ללמוד שליש מהיום-שאר היום אתם בטלים...
גיל 8-אתם לומדים 2 חמישיות מהיום-שאר היום אתם בטלים...
גיל 9-כנ"ל...
גיל 10-לומדים קצת יותר זמן (וגם קצת יותר שטויות)...
גיל 11-כנ"ל...
גיל 12-כנ"ל...
מתחילים להתבגר...עד בערך גיל 18/20...
במשך הזמן אתם לומדים לנצל את זמן הבטלה שלכם...מחשב, דיבורים עם החבר'ה, עיונים באנציקלופדיות(לחרשנים שביננו...), קריאת ספרים, הליכה להופעות ושאר בטלות...
מתחילים גם להימשך לבני המין השני...
גיל 13-עיין גיל 12..(אה, גם שכחתי להגיד שהשטויות שאתם לומדים-ברמה קצת יותר גבוהה...
)
גיל 14,15,16,17,18-כנ"ל...
גיל 19-לבנים-לימודי תורה רציניים יותר/צבא, לבנות-או לימודי יהדות רציניים, או ש"ל...
גיל 20-לבנים-צבא/המשך ישיבה, לבנות-חתונה/לימודים(ייתכן גם אוניברסיטה)/ש"ל.
גיל 21-...גבר4ים שסיימו צבא מן הסתם מתחילים להתחתן...בנות-אני לא יודע
זהו, אלה 21 שנים מחייכם!!!
בואו נבדוק מה עשיתם מגיל 6-גיל 18? (12 שנים!!)
חלק מהיום למדתם קצת דברים חשובים והרבה שטויות (ל"בגרות"...), ושאר היום למדתם איך להתבטל...
אח"כ מתלוננים כמובן על זה שאתם לא עושים כלום, מתמכרים לפייסבוק
, מסתובבים יותר מדי ברחובות
, לכל אחד יש חברה, נהיים מפונקים ובטלנים...
תוצאה-אתם רגילים לבטלה-עד שאתם תופסים ראש בגיל 18,וגם זה לא תמיד...
אחרי שאתם מבינים שהגיע הזמן לגמור עם הבטלה-הרי שאתם כשירים לחיי נישואים.
אתם מסוגלים לצאת לעבוד,לטפל באישה וילדים, להשקיע גם מבחינה נפשית בענין,-לקבל אחריות...
הערה חשובה:גם פה ההבנה לא תמיד מספיק שלמה-לפעמים זה פשוט חלק מזרימת החיים...מה שנכון הוא-שלפחות קצת-העבודה הקשה יותר מכריחה אתכם להבין כל מיני דברים...
א-ב-ל, לו היו מחנכים אתכם לעבודה בגיל מוקדם יותר-לא הייתם כ"כ מפונקים ובטלנים, והייתם יכולים לקבל אחריות בגיל מוקדם יותר!! הייתם יכולים גם להינשא מוקדם יותר!!!
אנשים התרגלו לזה שהעולם צריך להתאים את עצמו להתפתחות שלהם (הרי זה מה שהוא עשה עד עכשיו...), למה צריך להתאמץ? למה צריך להשקיע באישה?=גירושין...
אז גם בדור בטלן ומפונק זה, יש אנשים שמבינים שזמנם מת, חלק נכבד וחשוב מחייהם הולך לאיבוד...
הם לא רוצים את זה!! הם מבינים מה השלב הבא בחייהם והם כבר מחכים לו-הנישואים...
הם מבינים שבניגוד למה שכתבה פותחת השרשור-"האדם לעמל יולד"-הם פשוט מבינים שחייהם הולכים לבטלה!!
(בנקודה זו-לבנים עוד יש יתרון כלשהו-שהם יכולים להשקיע בלימוד תורה...)
לטענת מי שאומר שצריך להנות בגיל הזה ולטענת אלו שאומרים שזה קשה-"האדם לעמל יולד!!"
לטענת אלו שחסרה בגרות-והראיה לדבריהם-גירושין רבים-כתבתי כבר מה בדיוק חסר, הבנה שצריך לעבוד, להשקיע בעולם, להתאים את עצמך לשינויים שסביבך (דבר שקשור באופן הדוק בפינוק ובטלה...).
שקדו על הדברים והבינו אותם!!
(הסיבות לגירושין מורכבות הרבה יותר מהעטנות שלך פה.. אל תשאר ברדידות- ולא נדון בזה כרגע)
בני אדם יכולים להבין שצריך להתבגר ולנצל את הזמן להכשרה לבגרות בחיים הגדולים
לנצל את הזמן לחיות בצורה יעילה כבר עכשיו
גם בלי התודעה של נישואין
מה -רק בגלל שמתחתנים- צריך לעבוד את השם? להיות בני אדם יוצרים?!
((בנקודה זו-לבנות עוד יש יתרון כלשהו-שהן יכולין להשקיע בלימוד תורה ועבודה על אמונה ומידות...)
(אה- וגם הבנים ככה
)
http://www.inn.co.il/Forum/Forum.aspx/t369596#4474212
אבגדה הייתי חייבת 
אנשי לנ"ו היקרים זה בצחוק גמור הכל!
חוץ מהדבר תורה שהוא רציני לגמרי
לקישור רק למה שאבגדה כתב בסדר?
הקישור היה סתם כדי לתת רקע 
צריך להיות אחראיים-זו עוד נקודה.
מה שהעלתי זה עוד סיבה לגרושין...
יש עוד, באתי להדגיש ולדבר על נקודה מסוימת, ויתכן שהתמקדתי בה יותר מדי, וטוב שכך
.
להבין שחיי זוגיות זה הרבה יותר מורכב מכמה שורות מתומצתות בפורום על חיי זוגיות
אלא שכולנו נזכה להבין זאת עוד לפני החיים של הביחד! כדי להתכונן לזמן הזה..
הכשרה, הכנה נפשית תורנית וכ'
בנוסף לכך אני מצטרפת לצאדיקה!
אשמח להרחיב לך את דעתי באישי
אז בבקשה להיזהר בהכנות שלך 
אלא לחיים בכלל.
שנזכה לגרום לעליית הדורות!! 
אבל אני רציתי להתמקד דווקא בנושא המסוים הזה...(מכוון גם לצדיקה..., עניתי פה גם לך, גם לאדמין,וגם לדניאלה...)
נמאס לי שמכתיבים לנו את החיים עד גיל 18!!
זה רע, פשוט רע!!!
בנות שרק לומדות תורה-לא מקיימות בזה שום ייעוד-כי לא זה הייעוד שלהן של בנים כן!!
משום מה אנשים התרגלו לחשוב שאנשים יכולים להיות אחראים מגיל 18, התוצאה-אנשים באמת נהיו כאלה שיכולים להיות אחראים רק מגיל 18...
אבל יש כאלו ששרדו את המכה הזו-וכן הבינו שאדם לעמל יולד!!!
רק להזכירכם-יצאתי מאחריות ההורים שלי-כבר בגיל 6...עברו מאז 10 שנים...האם באמת האחריות עברה אלי?
תנו לי אחריות על חיי!!!
אל תגידו שאני צעיר מדי בשביל להיות אחראי-ע"פ התורה כבר מגיל 6 אני צריך לדאוג לעצמי, בסדר?...
ואני יכול גם להנשא!!!
למה צריך עבודת המידות כ"כ קשה לפני החתונה-שפעם לא היה צריך?
א-כי פעם האחריות שהיתה מוטלת על האנשים-גרמה להם לעבוד על מידותיהם..אבל עדין לא היו מושלמים-אז מה הסיבה היותר משמעותית?
ב-כי פעם אנשים ידעו לקחת אחריות גם במציאות שלא מתאימה להם-"לשרוד"-מיומנות שפעם היתה קיימת כתוצאה מכך שאנשים היו צריכים להיות אחראים על עצמם, וכמעט שאבדה מן העולם, בטפשותם של בני האדם...גם אם אשתי תריב איתי-זה לא מה שיגרום לי לרצות להתגרש-כי אני יודע שהנישואין יותר חשובים לי מאיזה ריב טיפשי...לעומת זאת אדם שלא יודע "לשרוד""-ברגע שהמציאות לא בדיוק תתאים לו-כל חייו התערערו.
ואגב, אדמין, דווקא מהסיבה שאתה אומר אני כן יכול להבין דברים שקשורים לחיי נישואים אע"פ שלא נשאתי-כי כל בעיה שהיא-קיימת בכל תחומי החיים...(בווריאציות שונות)
כמו שאיחלתי כבר לעיל בנזכה לעליית דורותדניאלה .ד.ולחבר'ה נוספים שיבינו את זה בצורה כזאת או בדומה לה.
אשריך, ב"הצלחה 
אתה רוצה אחריות לחיים שלך?
קדימה
נראה אותך שם פה 6K (אדמין- זכרתי נכון?) כל חודש- בתור בסיס
בלי זה- אין לך גג, אין לך מכולת, אין לך מיסים, אין לך סוודר לילד
לחץ? לא. עול? אחריות? כןואם בוקר אחד- קמת מאוחר.. כי ישנת מאוחר.. ולא בא לך...
בישיבה\אולפנה\תיכון-- היית נשאר לשיון מאוחר... אז מה?
אם בחיים של אחריות תעשה ככה- יפטרו אותך!!
אתה רוצה אחריות?
איך זה בעינייך- שמשפט אחד שאתה אומר במצב של עייפות או כעס- או משפט שלאאמרת בהיסך דעת-
יכול לגרום לאישה שלך לבכות יומיים!
אתה באמת רוצה עכשיו אחריות כזו?
אתה רוצה אחריות?
אחריות זה קביעות
לא קמים בוקר אחד ומחליטים לטייל- ללכת לגולן או לג'ימייקה או להודו
וגם לא קמים בבוקר ומחליטים לטייל בעולם הנפש או עולם הרוח
היום אני דוס מחר אני חרדי מחרתיים ברסלב ונזרום... מעניין מה יצא ממני
אתה מוכן כבר עכשיו להיות סגור על עצמך ככה?
אתה רוצה נישואין וחיים של לשרוד- או חיים של התממש ולפרוח?
יש אנשים העולם שלנו היום שחיים בהשרדות- התחיל את החיים בלי כלום.. ממשיכים עם הלשון בחוץ... שורדים, ב"ה אין מה להתלונן.. אבל גם לא מעבר לזה
למי יש זמן לחשוב על מימוש עצמי? על מה אני רוצה? על שמחה? על אהבה נפלאה? שורדים
ויש מי שרוצה לחיות את החיים. לפרוח.
לבוא לכל שלב בחיים- עם בסיס יצוק ומסודר לקראת השלב הזה
לבוא עם ארגז כלים מוכן- כלי חיים- כדי לחיות את זה
אתה רוצה אחריות?
הנה נתנו לך!!!
קוראים לזה החופש הגדול מהביצפר.
יש לך חודשיים תמימים שיש לך חופש יותר מכל אדם אחר בעולם, יש לך אופציה לקחת אחריות על חייך יותר מכל אדם
כי בית וכסף וגג ומיסים ואוכל ובגדים וכל הדאגות החומריות- ההורים עושים לך. אתה פטור מהעול הזה עכשיוץ
כי חובות ללימודים אין לך עכשיו
כי החברים שלך עכשיו גם פנויים -לך תלמד איתם איך להיות "חבר טוב אמיתי"
לך תעשה מה שאתה רוצה- לך תייצר לעצמך את החיים. לך תהיה עצמאי!
והקיץ הזה- יהיה אבן בניין לקראת הנישואין שלך.
שהרי ידוע שחתונה זה אירוע- אבל נישואין זה מצב צבירה
דניאלה .ד.צריך לקחת אחריות על החיים, אבל אני יכול להגיד לך שבכל מקום ונקודה שאני יודע שצריך להיות אחראי-אני אחראי!!
הייתי כבר פעמיים חולה בישיבה-פעם אחת זה היה יום חמישי-ולא הספקתי להחליט לחזור הביתה, נשארתי בישיבה והבראתי שם...
פעם שנייה-היו לי כאבים חזקים מאוד בחזה, שגם עשו לי בחילות...ולא מיהרתי הביתה (באותו יום השתחררנו בערב-והשתחררתי עם כולם)
ואגב בשתי הפעמים -לא הברזתי משום שיעור/תפילה וגם לא איחרתי (למרות שבפעם הראשונה רה"י ראה אותי והבין שאני מרגיש רע ונתן לי שחרור-והשתמשתי בו רק ל-2 שיעורים..., ובפעם השניה-גם היה לי שחרור-ולקחתי רק משיעור אחד(ולמרות שהיה בו מבחן, והרב שלי שממש ממש אוהב אותי בטוח היה מוותר לי, עשיתי אותו)ומספורט-כי אם הייתי מתחיל לרוץ ולהתאמץ הבחילות היו מתחזקות...).
נשאלת השאלה:"למה לא הלכתי הביתה? מה עבר עלי?"(אני קצת משוגע כנראה, נכון?)
כי טוב לי במצב שבו אני נמצא-גם אם זה לא הכי נעים!! אני עושה את מה שאני צריך לעשות-לא משנה באיזה מצב אני-ולזה צריך לחנך את כל האנשים-כל המציאות המעוותת הזאת-של" המצב לא מתאים לי-אז אני אצעק על אשתי"/"בעלי צעק עלי-אני לא יכולה לחיות איתו יותר"-הוא מעוות!!
אני באמת משתדל לקחת אחריות על החופש שלי!!
אני אמנם לא סיימתי לקחת אחריות-אבל יום יבוא...!!
על זה נאמר:"תורה מביאה לידי זהירות, זהירות מביאה לידי זריזות"-והר"ם שלימד אותי השנה מסל"ש הסביר-תורה=הפרק של חובת האדם בעולמו (שמת לב פעם שהפרק הזה לא קשור לסולם, בעוד התורה חסרה מן הספר?), כי אחרי שאני יודע את חובתי, ולומד אותה, ומציב לעצמי יעדים, אני גם מתחיל להזדרז-לעשות-לקחת אחריות!!
(אמנם אני מודה שבעוונותי הרבים, בשנה האחרונה לא כ"כ שמתי לב לזריזות-כך שלא התמדתי בה...אבל בתחילת החופש שמתי לב, אבל-גם פה-היא היתה חסרה לי רק בזמני הפנוי-אבל בזכות החינוך הטוב לו זכיתי-כל עוד אני בתוך מסגרת-אני כן זריז (ולא רק כי מכריחים אותי...))
אם יחנכו ילדים שגם נישואים זה חלק מהחיים-הם יתמודדו עם זה יפה מאוד!!
(אם יחנכו אותם גם ללקיחת אחריות...)
ולא די לי בהתמודדות הקטנה עם עצמי-כי אלו לא החיים האמיתיים!!-הרי אדה"ר וגם בניו-מרגע היווצרותם-כבר היו עם נשותיהם...-אלו חיים אמיתיים-ובחטאו של אדם הראשון-נוצר מושג חדש-"ילדות" (לא המצאתי את זה-ראיתי את זה ב"דרך ה'"-אולי פירשנתי לא נכון, אבל נראלי זה היה די ברור...).
אני רוצה לחיות באמת-כראוי!
נסיים בגמ' בלחית...(קידושין כ"ט בסוף-תחילת ל'):
"רב הונא לטעמיה דאמר בן עשרים שנה ולא נשא אשה כל ימיו בעבירה בעבירה סלקא דעתך אלא אימא כל ימיו בהרהור עבירה אמר רבא וכן תנא דבי ר' ישמעאל עד כ' שנה יושב הקב"ה ומצפה לאדם מתי ישא אשה כיון שהגיע כ' ולא נשא אומר תיפח עצמותיו אמר רב חסדא האי דעדיפנא מחבראי דנסיבנא בשיתסר ואי הוה נסיבנא בארביסר הוה אמינא לשטן גירא בעיניך.
א"ל רבא לר' נתן בר אמי: אדידך על צוארי דבריך משיתסר ועד עשרים ותרתי. ואמרי לה: מתמני סרי עד עשרים וארבעה.
כתנאי: (משלי כב, ו) "חנ(ו)ך לנער על פי דרכו"
ר' יהודה ורבי נחמיה. חד אמר: משיתסר ועד עשרים ותרתין. וחד אמר: מתמני סרי ועד עשרים וארבעה:
מאמע צאדיקה(אם אתה לא יודע שצריך להשאיר תרגום לגמרא- בשביל רוב בנות העולם- סימן שאתה עדיין לא בשל ולא לוקח אחריות)
תרשה לי בתור פולניה- לצעוק עלייך קצת
למה אתה חולה ולא הולך לרופא ולא נכנס למיטה?????
למה אתה לא שומר על הגוף שלך?
חסר אחריות!! (ועוד באיצטלא דוסית של זריזות... נו באמת)
בא נדבר על זה שוב בעוד חודש וחצי- אוקי?
נראה מה החופש-הגדול יביא לך בכנפיו?
וזה היה בסך הכל ווירוס שאמור לעבור תוך כמה זמן (אני לא באמת משוגע!!
)
לכן לא היה לי כ"כ אכפת...
טוב, נדבר עוד חודש וחצי![]()
.
אני מאמין שעד אז אני אהיה אדם טוב יותר, אני עובד מספיק קשה בשביל שאשתנה...
מלבד זאת אמרתי-שרק כשנותנים לי להתמודד לבד, אז זה קצת יותר קשה, כשיש לך בית ואחריות-עם עול-ברור שאתה תעשה משהו!!
כשאומרים לי לעשות משו-אני עושה.
אם לא-לפעמים כן, ולפעמים לא...
יש למישו פה רעיונות למתנה ליומולדת של הבחורונצ'יק?...
אבל הוא לא טיפוס שיכתוב, ואני לא טיפוס שאקרא...אז...
יש עוד רעיונות?..
אם הוא חייל את יש תרמוס(מים חמים בשמירה זה אחלה!!)
תחשבי מה הבחורקצ'יק צריך מה היה לו שימושי...
סליחה שאין לי רעיונות עכשיו... אבל אני יודעת שהיה שרשור כזה..... זה היה ממש שרשורפלצת עם מלא רעיונות.....
ספר ? 
תמיד אמרתי שזה לא פייר...בנים, תעזרו...
פשוט צריך להכיר את הבחור ולפי זה להחליט...
מה לעשות, שירשורי "מה לקנות מתנה" הם די מטומטמים.
הרי אם הייתה מתנה אחת מושלמת, פשוט היינו קומנים אותה כל פעם... 
השאלה מופנית בעיקרה לבנות, אך גם בנים מוזמנים לחוות את דעתם מנקודת הראייה שלהם..
נניח שאת יוצאת עם מישהו (כבר לא פגישה שנייה/שלישית) והוא עובר על הרגלי הנימוסים ליד שולחן, הכי בסיסיים מבחינתך, אלו שהכי חורים לך בעין, אלו שבדיוק את מעירה כל הזמן עליהם למשפחתך הקרובה וכולם יודעים שאת רגישה לזה וזה ממש אבל ממש מציק לך.....מה היית עושה?
מעירה או עושה עבודה על המידות ושותקת? אם מעירה, אז באיזה דרך (אנא העלו הצעות וסיטואציות דימיוניות אפשריות למצב זה)? אם לא מעירה, אז איך את גורמת לכך שהתנהגות זו לא תעורר בך דחייה (על אף ששאר הדברים בבחור נראים כמתאימים וזורמים)?
ובהמשך לכך, בנים אשמח אם תוסיפו איך אתם הייתם מגיבים אם הבחורה הייתה מעירה לכם באיזה שהיא דרך על הרגלי הנימוסים שלכם? ואיזה דרך יותר מקובלת בעינכם? (במיוחד אם אתם בסגנון ביינישי שבא פחות במגע עם בנות ושם לב לדברים כאלה פחות)...
לדעתי, חלק ממהותו של קשר זוגי היא לדעת לקבל ביקורת, ולהגיד את האמת בצורה הכי אמיתית,
אחרת זה קשר רגיל בין חברים.
אני הייתי שמח לכנות כזאת.
אני בדרך כלל מנסה לרמוז... נגיד עם יש לכלוך בפנים אז אני מתחילה לגרד את עצמי בדיוק באותו מקום... לא תמיד זה עוזר לפעמים אני סתם יוצאת מוזרה...
ממש קשה לי להעיר לאנשים בקטע הזה בדרך כלל אם זה משהו ממש ממש מפריע אני פשוט יחתוך.
אם זה משהו בקטנה אולי אני אשאל משהו מה כידי לעשות ואיך כידי להעיר... אני חושבת שזה צריך לבוא ממקום אמתי ואולי לדבר על זה לא בשעת האוכל....
מאמע צאדיקה
בגלל שזה ככה הם תמיד נרגעולא מתאים בהקשר הזה...כי האמת שאין התנהגות חלופית להרגל הזה...
אני אתן דוגמה פרקטית יותר שאולי תעזור- למשל: אם הבחור שותה ברעש...אותי אישית זה מחרפן (סורי מכל אלו שנוהגים כך או לא מפריע להם), יכול להיות שזאת החוויה של הבנאדם לשתות כך, אחרת הוא לא נהנה (כמו אחותי)...העניין הוא שגם במידה והוא יגיע אליי הביתה בע"ה וזה יהיה רציני, הוא יראה שבמהלך הארוחה משפחתי תסתלבט על הנקודה הזאת שמפריע לי שאנשים שותים ברעש, ואז זה עלול ליצור מצב יותר מביך שהוא יבין שלא אמרתי לו כלום על זה וסבלתי בשקט...
בכוונה לא העלתי אופציה של לחתוך קשר בגלל דבר כזה, כי אני לא מאמינה בכך...זה לא קשור למציאת חן, אלא להתנהגות ספציפית, השאלה היא רק איך מתמודדים? קצת בעייתי נראה לי ולא נעים לשני הצדדים להגיד לבנאדם "אני אוהבת ששותים בשקט"/ "לא אוהבת ששותים ברעש"...(ראו זאת רק כדוגמה)...כמו כן, בוודאי שאין הכבר לדבר על נושא זה עם הבחור ליד אנשים אחרים...
אני חושבת ש"אני אוהבת ש...." לא ממש מתאים אולי עדיף לאמר "מפריע לי ש...."
אני לא בייניש אך בכל זאת אענה.
אני חושב שאל תעירי לו בפני אנשים, אם את רוצה להעיר לו אז אך ורק בארבע אזניים.
ובדברי נחת הנשמעים ללב
ואת כן צריכה להעיר, אך לא הייתי חותך במצב כזה כי זה דבר שאפשר להתמודד איתו.
ואם יעירו לי כמו שמפורט להלן אני אקח את זה הרבה יותר לצומת ליבי.
בהצלחה!![]()
בכלל, צריך לזכור שלא באת כדי לחנך אותו.
אפשר להגיד מה מפריע לך, וזה אפילו חשוב, אבל את לא תוכלי "לעצב" אותו בדיוק כמו שאת רוצה, וכדאי לזכור את זה.
זוג שאחד הצדדים בו מגיע כדי "לתקן" את השני- יהיה בבעיות קשות...
לד-ו-ג-מ-ה-
אם הוא מרוקאי ואת ייקית, אז אפשר להעלות את ההבדלים בין העדות והתרבויות וכו' סתם שיחה מעניינת וכדרך אגב להשחיל- כן, לדוגמה- בנימוסים, אצלינו אוכלים עם סכין ומזלג ואצל חברות שלי זה לא, וזה נראה לי ממש מוזר!
או- חברה ששלי מבית ******* וכשאני אצלם אני משתגעת מאיך שהם אוכלים בקול.. וכו וכו..ואז הוא יבין מה
מפריע לך בלי שתגידי בפה מלא,
או אחרי שמדברים על ההבדלים אפשר להשחיל שזה מפריע לך (שהוא שותה בקול/שהוא מדבר עם אוכל בפה/שהוא אוכל בלי סכין וכד'..) אבל את יודעת שהוא לא מתכוון אלא זה בגלל שהוא רגיל לזה מהבית... ואם הוא יכול להשתדל ולבוא לקראתך..
בודדה במערכהבהנחה שמדובר בקשר פוטנציאלי,
אני חושבת שאת לא צריכה להביא לו רמזים, אלא פשוט כשלא תהיו במקום ציבורי כ"כ,
(מסעדה וכד'), פשוט תגידי לו שאת רוצה לדבר איתו על דבר שמציק לך קצת,
לא כזה ביג דיל, אבל בגלל שאת רואה בקשר הזה פוטנציאל אז את מדברת איתו על זה,
ותסבירי לו שמציק לך קצת העניין- ובאמת שאת לא רוצה לפגוע או משו, פשוט ממש קשה לך עם זה
ואם לא איכפת לו..
את יכולה אחרי זה לצחוק איתו על כל מיניי סיטואציות שהיו לך עם אחותך או בכללי בעניין..
אם זה קשר רציני ואם הוא מעוניין בך, זה יעבור בטוב בע"ה, והוא ישמח ששיתפת אותו..
לעניות דעתי זה אף יחזק את הקשר..
אינני פסיכולוגית ולא רבנית!
ביקשת חוות דעת, כתבתי את דעתי!
ב"הצלחה! 
אם זה ממש מפריע פשוט להעיר,
אבל בצורה עדינה.
גאה להציג בפניכם הצעה פתיחת פורום תובנות והתבוננויות, חפירות ושאלות ומסקנות
בענייני עבודת ה' אמונה נפילות עליות משברים ונחמות..
מה דעתכם?
אז מה הקשר לפה? דבר ראשון זה קשור לשרשור של גלוק נ"י..
שנית, אתם קהל היעד,
שלישית לכל מי שמתחרבש לו קצת בשידוכים תמיד יש מלא תובנות..
אז יאללה מה אומרים
נ.ב ![]()
כן כמובן תהיו בטוב טעם שלא יהיה קודח מידי זה לא אקדמיה פה סבבה?
לק"י.
התפללת על זה?
כמה הד ילדה קטנה כמוני מסוגלת לעשות.. אני נפעמת.
אגב, אני בת. אבל ממש לא אכפת לי שחושבים שאני בן. גם לבנות מגיע אקדח.
[עוד 4 חודש - אני יכולה מבחינת החוק (בלאכס.. חוק...) ]
ואז נקיים לנו את הדייט המיוחל שלנו..
![]()
וירנן - בכבוד!! פתח פיך ויאירו דבריך.. 
יש נשק? |במבטא רוסי| אלירז: אמל"ח קר, עושה סמל של כהנא (כ"ף בסגול)..
[זה נראלי די הוכיח את עצמו - שפורומים שמנסים במוצהר להיות "עמוקים" מידי - נשארים יבשים..
ולעומת זאת, אם משלבים גם "שטוניקיות" ורוח קלילה - רואים פתאום כמה עומק יכול להיות בפורום..]
^^ זוהי גם דעתי בקשר לכל הנאמר על נעילת שרשורים רדודים..
אני בעד לתת לכל מה שיש פה להתבטא
לא לעשות יותר מידי שטויות- שמי שרוצה להיות רציני- נבהל ובורח...
ולא לעשות יותר מידי חפירות- שמי שרוצה להיות זורם- נבהל ובורח...
הכל- במידה.
וופל נראה כמה אנשים תשיגי שיתמכו בעמותה שלך- קדימה אני רוצה לראות פה תגובות תמיכה!
לכלום.
ממש ממש לכלום.
הכל נראה לי אפור. אפילו לא שחור שאז יש איזה סיבה לבכות.
הלוואי שמישהו היה מבטיח לי שיהיה טוב וגם היה גורם לזה לקרות (ולא... חבר זה לא הפיתרון כאן. אפילו לחבר אין לי חשק).
מה יהיה?!
[תנו לזה לרדת בשקט... רק רציתי לשחרר איפה שהוא...]
- כפשוטו
- מה שנראה כ"תלוי" - זה רק "בי" - סוביקטיבי לחלוטין!
- "אין הדבר" - מאחורי ה"תלוי" מסתתרת טובה גדולה מתוך ה"אין", יש מאין!
אז מה זה אומר?...

אני יכול להבטיח לך שהכל לטובה![]()
אני מציע לך תצאי קצת מהשגרה של החיים.
תלכי לטיול ארוך ברחבי ארצנו עם חברות, תעשי דברים שאת אוהבת.
שקצת יצבעו ויאירו לך את החיים.
בהצלחה!
וחוץ מזה הכל לטובה יכול להיות גם משהו רע (כביכול)
שאחרי איקס זמן יתברר לך כטוב.
לעומת שאי אפשר להבטיח שיהיה טוב כי יש בעולם גם דברים רעים.
תחבירית, זה לא אותו משמעות במקרה הזה!![]()
עייפות בלתי מוסברת.
פיק ברכיים לא מובן
צל שרב על כל הדרך,
ואבק לבן
אבל עודך משווע
לגשמי ברכה
עוד רחוקה מנוחתך
אחרי החגים יתחדש הכל.
יתחדשו וישובו ימי החול
האוויר, העפר, המטר והאש
גם אתה,
גם אתה,
תתחדש.
בגנך פורחים לפתע
עץ הפרי ועץ הסרק
ועץ החלומות
ועץ הטוב והרע
ומוטלים כל כליך
בחצר ביתך
לא נשלמה מלאכתך
אחרי החגים יתחדש הכלƔ
במסע שלא נגמר
בין שדות הצל ושדות האור
יש נתיב שלא עברת
ושתעבור
שעון סמוי מן העין
מצלצל לך
לא נשלמה אהבתך
שבעזרת ה' ובהשתדלותך, ביום חמישי בשעה 16:00 הכל יראה הרבה יותר טוב!
טל-טלואז בשבת אוגרים כוחות ויוצאים לשבוע חדש רעננים ושמחים!![]()
אבל יש עוד סיבה!! 
לא יהיה טוב! אבל צריך ללמוד לחיות עם זה...
"הם אמרו לו תתעודד בנינו, המצב יכול להיות יותר גרוע...
והוא התעודד והמצב נהיה הרבה יותר גרוע..."
(כוורת, סיפור המכולת)
גלוק17אחרונה
metorafiשנוסח הברכה תהיה "שעשני כרצונו" לשני המינים.
כי רצונו של הקב"ה גם בזה וגם בזה.
אני באמת לא מבין למה הברכה הזאת מנוסחת כמו שהיא מנוסחת כיום.
הפירוש הפשטני של מה שאתה אומר לא ככה. והוא יפה מאוד,
אבל אי אפשר להגיד לנשים שזה מפריע להן: "אל תקנאו"
שתחילו את השינויים בחברה על דברים שאפשר וצריך להחיל אותם עליהם, אבל בנוסח הברכות - (ובעוד דברים -) אל תגעו. לא תקנו את הנוסח חבורה של משוגעים ולא באים לשנות אותו בימינו שרפי עליון.
[בולע כמה דברים שצריך לבלוע]
מחילה על ההפרעה.
אבל בתקופה אז, זה היה מקובל שהנשים היו מחוץ לקהילה,
ובכל זאת זה לא מקובל עלי! מה יש דבר שהקב"ה לא עשה כרצונו?
פשוט מאוד לברך "שעשני כרצונו".
היום העולם נהיה קצת יותר מפוקח, ומתקדם לעבר גאולתו בעז"ה.
שבאמת תלויים בנורמה החברתית, ועליהם שינויים חברתיים באמת ישפיעו.
נוסח הברכות אינו מאלה. יתפקח העולם כמה שיתפקח, נוסח הברכות אינו דבר של שטות או טעות ואינו תלוי בנורמה חברתית, וצריך הרבה יותר מכמה אנשים מצויים בימינו כדי לשנות אותו.
אחת מאמות המידה שלי, של "עד כמה לקחת ברצינות מישהו שרוצה לשנות משהו", היא - מה הוא מנסה לשנות, ובשל מה. מי שחושב כך בקלות לגעת בנוסח הברכות - טוב, קצת חבל על הקילובייט שמחזיק את מה שהוא כותב.
מחילה מכם על התקיפות.
ברכה והצלחה!
בא"י, אמ"ה, שלא עשני אשה.
הנשמות בגורל חייהן, מחולקות הן לפועלות ולנפעלות, לרושמות את החיים ואת הויתם בכל מכמניהם, ולנרשמות מהם. וזהו ההבדל העצמי, שיש בין נפש האיש, הפועל, החוקק, הכובש והמדביר, ובין נפש האשה, הנרשמת, הנפעלת, הנחקקת והנכבשת והמתדברת, בהנהגתו של האיש. וכמה מדות עליונות וטובות, וכמה אושר ומרחב יש בחלק הטוב הזה, של היות הנשמה נשמת איש פועל, יוצר, מחדש ומרחיב פעלים והגיונים, שאיפות ומעשים, ע"פ עצמיותו הפנימית במערכי קדושתו, הנעלה מנפש האשה, הנחשבת כחומר לגבי צורה, לעומת נשמת האיש הצורתית, ורבה היא ההודאה המחויבת ליוצר הנשמה, מכל איש ואיש, שלא עשני אשה.
נשים אומרות: בא"י, אמ"ה, שעשני כרצונו.
עם כל היתרון של האיש הפועל והרושם את רשמי השפעתו ומפעלותיו בחיים ובעולם, הנה יש לעומת זה ג"כ יתרון להאשה הנפעלת, שהיא עשויה בתכונה כזאת של קבלת רשמים, בזה שהפעולות והתעוררות המעשה העצמיות ירשם האדם על ידן בצמצום של כחו החמרי והרוחני, ויוכל לפעמים לסור עי"ז מהמגמה האלהית העליונה, מה שא"כ התכונה הנפעלת של האשה כשהיא ישרה, היא עלולה להרשם ולהפעל מתכונת השפע של המעשה אשר עשה האלהים, מהתכונה הישרה, כאשר עשה את האדם ואת העולם, את התכן החמרי והרוחני שבהויה, ישר מכוון לרצונו העליון הפשוט והישר, וע"כ מברכת היא האשה בהודאה על חלקה הטוב : שעשני כרצונו.
ויותר מזה כל מה שגבר יכול ליצור גם אישה יכולה (תאורטית)
והפוך לא! הגבר לא יכול ליצור המשכיות לעולם מה שהאישה כן.
וכמובן אני מכבד את דברי הרב הקדוש!
למה אתם חושבים שהגבר לא רצונו של מקום?
אם הגבר רצונו של מקום צריך לברך "שעשני כרצונו"
ואם הוא לא רצונו של מקום, אז למה הוא מברך שלא עשני אישה?
שיברך שעשני גבר! למה להיות שלילי ולא חיובי?
חברה' אתם מפספסים פה את הדיון.
אתם חושבים לעצמכם שאני כוייפר, במקום ללמוד ולחקור את התורה
בכיף ובהנאה. תפתחו קצת מהבועות שאתם נמצאים בהם.
התורה היא תורת חיים היא כל הזמן חיה בערפנו כדי שנלמד
ונדע איך לחיות ולהתקדם לתיקון העולם לזמן אדה"ר בעז"ה
ודברים שהם לא חוקים (כמו אלה) יכולים להשתנות.
אתה מתחמק!
למה חייבים לומר את הפירוש המקורי?
אם אתם טוענים שגבר, זה לא רצון הבורא יתברך
אז זה יכול להיות פתרון מושלם!
למה להוציא לעז?
מקור בבקשה.
אולי לא לומר להן במילים האלו , אבל אפשר ואף חובה לעבוד על המידות. "הקנאה התאוה והכבוד..."
ולגבי "אל תקנאו" שכתבתי, זה לא מה שאת\ה התכוונת, אלא כהמשך לפירוש המקורי שנשים הן יותר קרובות לרצון הא-לוהי ולא שייך להם לקנא. זוהי זכות וברכהלגבר להיות לצד אשה.
כשאשה תכיר את מעלותיה שלה, לא רק שלא תקנא מכל בחינה אלא תגיע לאמיתיות הכי שלה במיוחדות שלה.
וכתבת פירוש יפה!
אבל לפעמים הפשט מאוד פוגע ומזלזל.
"שלא עשני אישה" זה כמו: וואי איזה מזל שהוא לא עשה אותי אישה
כי אחרת הייתי... כאילו שזה דבר מאוס. זה ממש מזלזל!
הבנת מה אני מנסה לומר?
הרושם הראשוני הרבה פעמים מטעה אותנו ואיננו לטובתנו. "סוד האמונה - המתנה".
אני לא חושב שגם חז"ל ביטאו כאן משהו שלילי, אפילו שהמנטאליות היתה שונה.
פשוט צריך קצת להעמיק. העולם מעלים...
לפעמים יש גם מקומות שכתוב בכוונה בצורה שאפשר אפילו לטעות (כמו "נעשה אדם").
באופי האנושי יש תגובתיות ראשונית של התגוננות וחיצוניות,
החכמה הא-לוהית מביאה אותנו לרבדים פנימיים ושורשיים ויותר אמיתיים
1. "גדול המצווה ועושה" מעלת האיש שהוא מצווה. (אמנם נכון, שאישה פטורה היות ואינה זקוקה לציווי)
2. לא פשוט להיות אישה - מכל הבחינות. או במילים אחרות הרבה יותר קל להתמודד בעולם הזה בתור גברים.
איש ואישה אינם שוים! יש בו מעלות שאין בה, ובה יש מעלות שאין בו.
גילוי נאות:
מקנא בכן. לא יכול לומר שאני מברך ברכה זו באותה קבלה כמו ברוך שלא עשני גוי..
לא צריך יותר מזה!
וברוך הבא!
אז למה לא אומרים "שעשני ישראל" ואומרים "שלא עשני גוי" ??
או למה " שעשני חופשי או חרותי" ואומרים שלא עשני עבד" ???? זה גם שאלה!
אז קדימה תמצאי עכשיו תשובות.
אולי גם את זה צריך לשנות.
מצד שני אולי לא כי אין פה משהו חשוב שנפגע.
מצד שלישי לכל אומה יש גאווה לאומית אז אולי כן צריך לשנות. וכו'
מעניין!![]()
בגלל שבנ"א קשה לתפוס מנה זה אומר להיות ישראלי או/ו לתפוס את המוסג חרותי או חופשי באמת
המוסגים האלה הם כמעט בלתי נתפסים בשכל האנושי וצריך ללמוד את זה טוב טוב.
אז כשאומרים לך "שלא עשני גוי" זה מוסג יותר מופשט ואפשר להבין ע"י השלילה.
לכן גברים מבינים יותר בדרך השלילה מה זה אומר להיות גבר... אך נשים לא צריכות את דרך השלילה כדי להבין את החשיבות להיות אישה
זה מה שאני יודעת!
שעשני יהודי הרבה יותר מוחש מ"לא עשני גוי"
ובחיים לא שמעתי על דבר כזה שגבר שומע רק ב "שלילה"
עובדה שחמשה מהדברות בלוח השני הם בחיוב. וכל מצוות העשה בחיוב.
אז איך את אומרת שגבר לא מבין בחיוב? תמוה בעיני.
קודם כול אני חייבת לציין שאני שונאת לקחת 3 שיעורים שלמדתי במדרשה ולנסות להעביר אותם בפורום זה לא הולך!!
שנית זה פשוט שקשה לנו להבין מה זה המהות של להיות יהודי!! לכן אנחנו משתמשים בניגודיות...כדי להבין מה זה יהודי אנחנו צריכים להסתכל מה זה גוי פשוט מאוד!!
כלומר "שלא עשני גוי..." נותן לנו את המובן מה זה יהודי.
גבר לא יכול להבין את המהות של גבר כי הוא נמצא תמיד במלחמות! גם בימנו הגבר הוא זה שמנהל מלחמות זאת צורת החשיבה שלו הוא חייב לנסות לראות את הניגודיות כדי להבין לאן להמשיך. לכן הוא צריך את "שלא עשני אישה" כדי להבין מה זה אומר גבר...
באוד שאישה לא צריכה את כול הניגודיות כדי להבין את התפקיד שלה לכן היא "שעשני כרצונו" היא יודעת מהר מאוד מה הוא הרצון.
לפחות ככה צריך להיות בעולם זה שתרבות המערב בלבלה אותנו זה כבר משהו אחר...
הטבע האנושי שהאדם מכיר עצמו עפ"י מה שמולו..
כמו שאדם אומר כשחוה מובאת אליו "זאת הפעם עצם מעצמי..."
לכן לא הייתי אומר שזה נוסח שליליות אלא ניגודיות,
כך גם בעניין גוי ועבד - אם לא היתה ניגודיות , לא היינו מכירים בערך העצמי.
לעומת זאת, יתכן והאשה לא צריכה את זה והיא מחוברת יותר ל"רצונו", כיוון שהיא יותר פנימית "בת מלך פנימה"..
מובן?
אם הוא לא עשוי, אז שיברך שעשני גבר! כולם יבינו את משמעות הברכה.
הקב"ה הועיד לכל אדם את תפקידו המיוחד לו, את מנהגיו, את בגדיו, ואין לאחד לנסות להדמות לשני כלל ועיקר. מעשה באדם שעבד כמנקה רחובות שהיה מנהגו לברך ברכת "שלא עשני אשה" בקול רם. יום אחד שמעה אותו אשת הרב מברך בקול רם, וחלשה דעתה. היא פנתה לבעלה ואמרה לו: וכי אותו פועל ניקיון חשוב יותר ממני? אמר לה הרב בנועם, שאותו אדם לא התכוון אליה אלא לאשתו שלו...
ואני אל זוכרת מה אמרת לי במזנו על הפירוש האמיתי לפי הפשט
ככה שאני אשמח שתזכה את הרבים ותחזור על ההסבר שלך
אם מישהו/י חושבים שהפרושים של חז"ל הם שובניסטים אז יש לה/ו בעיה.
יש מספיק מקומות בש"ס כדי לראות את האהדה והוהחיבה הרבה שחז"ל מוקירים לנשים.
ומי שראה משהו של חז"ל שהם אומרים על האישה והוא חושב שזה שובניסטי אז כנראה הוא לא הבין את דעת חז"ל.
ולעניננו: מה רע בפירוש שאני(בתור גבר) מברך שלא עשני אשה בגלל שאשה לא צוותה במצוות שהזמן גרמן?
זה לא הופך את האשה לנחותה. להפך, היא יותר שלמה מהגבר ולכן היא צריכה פחות מצוות.
מה שבעצם אומר שכאשר גבר מברך את הברכה הזאת הוא בעצם מודה בראש חוצות: "האשה יותר איכותית ממני".
זהו. פרקתי.
פשוט הכותרת מאוד מאוד צרמה לי.
אמרו לי בקשר לחתימה שלך (כאילו ידעתי את זה קודם ואז ראיתי והייתי חייבת להגיב )
שבקול התור ואם הבנים שמחה יש אסמכתא למה שכתבת כיוונת לדעת גדולים
תפקידנו לעשות את הבעיטה ....
אל תגיב לי כי אני לא רושמת פה בדר"כ.
(צאדיקה לבעלה- אחרי שהוא אומר משו על נשים....)
ותקראו רמבם הלכות תפילה פרק ז. תהנו 
למי שרוצה, יש הסבר נפלא של הרב יחיאל יעקובזון(באתר קול הלשון) בשיעור על צניעות(כמדומני חלק ב) הסבר מדהים לברכה... מוזמנים...
מי ער?
מאמע צאדיקההבגרות במת' היום היום היום היום!!
אני מוכנה? לא לא נראה לי...
בלחץ?? בטרוף!!!!
מה יהיה?? אין בררה עושים מה שאפשר!
אני תמיד נלחצת ביום של המבחן אהההההההההההההההההההההההה
קחי לך עכשיו
|כוס קפה|
ו |עוגה|
|עט שכותב|
|ועוד אחד|
תעשי תרגילי נשימה והרפיה
תקחי איתך |ספר תהילים|
והכל יהיה בסדר!!
את יודעת את החומר! את מוכנה!
את תצליחי
!
לק"י.
מה קרה? החלטת להיות מופרעת ליום אחד?
שרשור מי ער למחוץ למופרעות ![]()
בכך שהיא פותחת גם...
אז את כבר לא (או פחות ) מופרעת...
אני ערה!
אבל ממש עוד רגע הולכת לישון.
metorafiבס"ד
גם אני
ועצבנית....ועצובה
![]()
![]()