אני מסכימה איתך שהסיבות האלה מוזרות,

למשל אני נמוכה מטר 60 בערך ואני לא יכולה מישהו נמוך ממני

יצא לי לצאת עם מישהו נמוך ממני זה לא היה טוב.

אבל ספציפית אני סבבה עם גברים נמוכים

לא חושבת שזה שבחור מטר 90

הופך אותו יותר טוב מבחור מטר 65.

נראה לי בסופו של דבר חלק מהאנשים

מחפשים את האופציה הכי מושלמת,

הכי צעיר, הכי יפה, הכי חכם,

וזאת זכותם, אני לא חושבת שזאת הדרך הנכונה

אבל זכותם לחפש ככה אולי להם זה טוב.

כמה שזה רדוד ואנשים מפספסים דברים טובים,

ודוגרי כולם יכולים ללקות בזה גם אני.

בס"ד

היה נכון!

בחורים היום חושבים שהם יכולים להתמהמה ולחכות עד גיל 27 כדי למצוא מישהי ולהתחתן! כאילו אם לכם אין "שעות ביולוגי" שמתקתק אז מותר לכם לקחת את הזמן ועוד להתחתן עם בחורות צעירות אח"כ?!?

בנים-ת-ת-ע-ו-ר-ר-ו! תכינו את עצמם לחתונה בגיל 22-3 ולא החל מ- 25 - אולי בגלל זה יש כל כך הרבה רווקים ורווקות?!?

בקשר לשאר השיחה שלה-לא הסכמתי...

אז לא נגמור להיפגש לריק.

מה לעשות, שצריך גם לחשוב באופן לוגי קריר, בחור בן 28 בדרך כלל יהיה מבוגר מדיי, בראשו ובמה שהוא עבר, מילדה בת עשרים שבקושי התחילה לצאת מהקונכיה של התיכון, שרות לאומי וכו'.

לרוב זה לא יתאים וזה דיי נדיר.

למה להתעקש סתם?

דבר שני, בחור אמור לשדר בדרך כלל "את הגבר", וכאשר אשתו גבוהה ממנו, זה לא נראה טוב, וגם ממש מבעאס לפעמים.

ולכן אני לא יוצא עם בחורות גבוהות ממני.

למה להתעקש סתם?

תכלס, אני מסכים עם כל מילה של האמא הזו, צריך להיות ראליים.

נכון שבחור בדר"כ צריך לשדר את הגבר, אבל זה לא צריך לבוא לידי ביטוי דווקא בגובה שלו-

מצטערת, אבל גובה של בנ"א לא יגרום לי להרגיש מוגנת יותר. ולא, לא אכפת לי איך זה נראה.

אני מבינה שבתור אמא היא מחפשת את הטוב ביותר לבת שלה, וגם אם הסכמתי עם חלק מהדברים שום דבר שבעולם לא מצדיק צורת ביטוי בוטה כזו וחלוקת החברה באופן שרירותי וחצוני.

שככה אנשים חושבים! לדעתי הרבה יותר טוב להתחתן בהפרש של כמה שנים. וככל שהבחור גדול יותר הוא יותר בוגר (כמו יין משתבח עם השנים... ) תלוי כמובן עד איזה הפרש... יש לי חברה שהתחתנה עם מישהו בהפרש של 21 שנה... זה כבר ממש הגזמה!!!

שאנשים יוצאים לדייטים סתם, בלי שום סינון מוקדם, ומכאיבים לעצמם פעם אחר פעם על בזבוז אנרגיות מיותרות פול גז בניוטרל.

אחרי שנה- בחורה כבר הופכת לכ"כ מיואשת- למרות שהיא רק בת 20 וקצת, כי היא בזבזה כ"כ הרבה זמן על דברים שלא היה להם שום סיכוי.

תנו למישהו מבוגר שקצת יסנן וינסה להתאים את ההצעות, ודי ללכת בעיוורון לדייטים ולהמתין למזל.

זןהי בדיוק חובת ההשתדלות- להשתדל להמעיט במפגשי סרק, ולצאת עם כאלה שהכי קרוב לוודאי שעונים על הדרישות.

(ואולי האמא הזו- לא ממש מצאה חן בעיניכם עם הדרישות שלה- אבל לדעתי, כאמא, היא לא ממש הזויה כמו שזה נראה לכם.....)

אך אני לא חושב שמה שהיא אומרת זה דעה מיושנת.

אם אני מסתכל על סבי וסבתותי אז לרוב אפשר למצוא 

הפרשי גיליים של 10+ שנים בין הבן לבת, זה מה שהיה פעם.

אני חושב שזה קורה בגלל שאנשים כאלה מפחדים להתמודד עם קשיים!

מטרתם היא להוריד כמה שיותר דברים שיכולים להיראות מפחידים

אנשים כאלה, הם חסרי בטחון חיים, רוצים חיים קלים(פיקניק).

ולא מוכנים להשקיע.

אי אפשר להאשים אותם!

כמו שאמרה אפוש לא מחנכים היום ללקיחת אחריות,

מאכילים אנשים עד גיל מאוחר עם כפית.

בעז"ה שנזכה...

לא לצאת עם סתם אנשים,

ויכול ליות שהיא לא רוצה את זה ואמא שלה יודעת,

וכל הכבוד לה.

ואולי האנשים בצד השני הם כאלה שמציעים לה הצעות הזויות,

אז היא מסננת!

אני יכולה לומר, שיש לי דברים עקרוניים שאמא שלי יודעת עליהם,

ואני אמרתי פעם שאני לא יוצאת עם כאלה ברצינות אמיתית כי זה בזבוז זמן,

ואמא שלי סיננה  לי פם מישו כזה שהציעו דרכה,

ואז היא הרגישה אולי אני ירצה בכל זאת.. ונשאל אותם...

ואני פשוט הודתי לה!

ואמרתי לה תודה רבה וכל הכבוד!

לי נמאס כבר לסנן כלך מיני דברים הזויים! נמאס לשמוע את זה!

ןמאוד שמחתי שהיא חסכ  ממני את הטלפון הזה- כי ממש לא התכוונתי להסכים!

וכל הכבוד לאמהות שיש להם אומץ לחסוך מהבנות שלהן אנרגיות מיותרות!

בישיבת צוות של שדכנים- לא פעם זה נשמע ככה בדיוק

בן כמה הוא? לא הוא צעיר מידי בשבילה... בת כמה היא? הוא זקן מידי בשבילה...

זה נחמד... אבל הוא נמוך ממנה!

דברים קטנים- אבל משמעותיים

שבאמת משנים לרוב האנשים בעולם

שצריך להתחשב בהם

יש שני דברים שאפשר להגיב לשטויות האנושות-

 או להלחם בהם- וזה די אבוד....

או להשלים איתם- ולעשות טוב במסגרת  הקיים

הוא נדפק, כי אפילו לא תחשבו לו על האופציות האלה?

גם טורח לעדכן את השדכנים מה אכפת לו ומה לא..

זה ממש אבסורד שלבחורה מצטמצמות האופציות ככל שגילה עולה, לעומת בחור שהאופציות שלו מתרחבות .

מצד שני - עדיף להיות חכם...

ראשית, ממש לא נראה לי שייך להיות מזועזע משיחה כזו.

היות וממילא הכל בעירבון מוגבל..

בלי להכנס למניעים שלה, הרעיון הכללי, מיטיב עם החברה ובכללה ביתה יותר מאשר פוגע בה.

עוד, אני מעריך שהיחס שלה לפער הגילים הוא רק, כמו שציינו כאן אחרים, בשלב הסינון, אבל אם ביתה היתה רוצה להנשא למשהו מבוגר, לא מאמין שהיא היתה מתנגדת.

יש הרבה מאוד דברים שאחרי שכבר מכירים, לא מפריעים/אפשר להתגבר עליהם.

אבל בשלב ה"ברורים"/הצעות/וכו' הרבה פעמים חבל לנסות בכח...

באופן אישי, הרבה מההצעות שקיבלתי עד היום דחיתי בגלל פרטים שנראים לכאורה שוליים אבל  לא רציתי להכנס לזה מראש..

הסהר האיתן- מסכימה איתך "כולם יכולים ללקות בזה, אפילו אני", גם אני יכולה...אבל מקווה שלא...כל אחד מה שטוב לו, אבל השאלה היא מה אנחנו מרשים לעצמנו להאמין שטוב לנו? ולגבי הגובה, לדעתי נכון לכל גובה. גם אם את יחסית נמוכה, יש יותר נמוכים, וגם אם אני יחסית גבוהה יש יותר גבוהים ממני. אבל חבל, חבל לפסול על משהו שכזה מבחינתי (הכוונה היא בלי לנסות. וזה לא גורף מאדם אחד לשני, כי אדם לא מורכב רק ממס' הס"מ שלו.)

אפוש- אני לא מסכימה איתך בענין הגיל. רק תראי כמה בחורים יש שבאמת מחפשים כבר מגיל 19 אפילו, ולא מצאו עד גיל 27. אני לא חושבת שכל מי שרווק בגיל מאוחר סימן שהוא לא לוקח אחריות על חייו או לא התחיל לחפש "בזמן", אפילו לא בטוח שאלה הרוב...

מושי- אחת מהסיבות שאני לא חוששת לצאת עם בחורים גדולים ממני, היא דווקא בגלל שיצא לי לפגוש די הרבה אנשים, בנים ובנות, שהגיל לא ממש מעיד על המצב שלהם, ולא לטובה... בחור בן 24 שמתנהג כמו בן 13, זה מה שאני מחפשת? וזה שהוא גדול ממני ב5 שנים אומר בהכרח שהוא יותר בוגר ממני או בשל לנישואין? דווקא בגלל שיש יוצאי דופן אני לא רוצה לפסול.

צדיקה אחותך- אני מסכימה עם (ר)ציני בעניין הזה. נכון, זה משנה לרוב האנשים (לצערנו...), אבל מה עם מי שלא?? בכל מקרה, אמרת פה שאלו דברים קטנים אך משמעותיים, ואני דווקא טוענת שזה לא בהכרח כל כך משמעותי כמו המשמעות שאנו בעצמנו נותנים לזה. המשקל שאנו מייחסים לעניין הוא גדול מדי לדעתי האישית. גיל לא בהכרח מעיד על בגרות, לשני הכיוונים, וגובה? מי שחושב שהגובה הוא מה שאשתו תעריך אצלו, שיהיה לו ב"הצלחה. אני מקווה להעריך את בעלי בהרבה תחומים אחרים בעיקר, ואם אפשר, אז כאלה שבאמת משפיעים על האישיות שלו, תודה.

ארמי- מישהי "בת 20 שעוד לא יצאה מהקונכיה של התיכון, שירות לאומי וכו"'? נראה לי שכבר מזמן יצאנו מהתקופה שזה היה נכון לגבי כולן. עכשיו זה אפילו לא בהכרח הרוב... ומה עם העובדה שיש בחורים שיוצאים "לחיים" בתקופתנו הרבה יותר מאוחר, אחרי צבא, הסדר, מכינה וכו'? אז נתקלים בבעיה שאחרים מעלים פה, שעכשיו הוא יהיה "גדול מדי" ו"רווק מבוגר" וכו'...

רוחקטנה- זו בדיוק הייתה המטרה...

אז לסיכום (למי שאין כוח לקרוא את כל החפירות שלי...)-

אני מסכימה שצריך לסנן חלק מההצעות שמגיעות, אבל בואו נשב רגע ונארגן מחדש את הרשימה שלנו. אולי חלק מהדברים שאנחנו פוסלים עליהם הם לא כאלה משמעותיים לגבי הבנאדם או הקשר. גיל לא מעיד על בגרות או מוכנות, אפילו לא על גיל "תחילת החיפושים", וגובה לא חייב להשפיע על הערכה הדדית.

ב"הצלחה לכולנ"ו...

...שאני לא יכולה באמת לענות לך, מפני שאני לא מכירה לא אותך, לא אותה ולא את המצב של שניכם (שמשנה מאוד למקרה, וזו בד"כ הסיבה העיקרית לשלול מצב כזה.).

אני לא מדברת וחופרת פה על מקרים פרטיים, אלא על המצב שהגענו אליו כחברה, שאפילו לא מוכנים לשמוע על זה. ולא עוד, אלא שגם פותחים עיניים על מי שכן מוכן...

שיהיה הרבה ב"הצלחה ושבעז"ה תמצא את זיווגך המתאים במהרה!

שבת שלום!

ו.. תודה

ו..שבת שלום גם !

ממש עם כל מילה.

 בואי נתחיל בכך שביתך רק בת 20 עדיין ילדה וצעירה ואין מה להלחיץ אותה להתחתן, וגם הבחור בן 28 לא בטוח שהוא מחפש רק צעירות, ויש לי חברות שהתחתנו עם בחורים בני 28 והן בנות 20 והם מאושרים. אז אולי מדובר בבחור טוב? ועוד לדבר עליו שהוא רוצה רק בנות 20 אולי גם הוא רוצה להתחתן ומחפש את זיווגו כבר 8 שנים.

אני חושבת שרק ביתך היא זאת שצריכה להחליט כל עוד הוא לא פושע או סוטה או כל דבר אחר. אני לא רואה בכך שום בעיה!

קודם כל, יישר כוח שאתם שואפים לכמה שיותר קדושה.

דבר שני, תקופת ההכנות לחתונה היא לא דבר קל לאף זוג ובטח אם ישנם מחלוקות עם ההורים.

כדאי להתייעץ עם הרב שלכם לגבי נקודות המחלוקת עם ההורים ולהחליט איפה אפשר להתפשר והיכן הם הקווים האדומים.

ברגע שתהיה לכם הדרכה של תורה ועמדה מגובשת כזוג ההתמודדות מול ההורים תהיה פחות קשה.

חשוב מאוד שהמחלוקת עם ההורים לא תיפגע בקשר שלכם.

שתזכו בעז"ה לבנות בית נאמן על טהרת הקודש.

המון פניות אישיות עם סיפורים דומים.

אבל זה כבר ברמה של תקוע!

הם רוצים אולם מאוד יוקרתי ונוצץ - ויתרתי.

השבת הגעתי למסקנה שאפשר להסכים על 3 עזרות (נשים, גברים, מעורב)

כשרות - קטע בעייתי מאוד, נראה לי שהאופציה היחידה היא לאכול לחמניה וחומוס בחתונה שלי ולבקש כך גם מהחברים.

תזמורת - אני דווקא לא מעוניין בחילוני ששר "משיח משיח" אולי אצטרך לוותר על ירמיהו שרציתי אבל אין לי אופציית ביניים...

שבת חתן - בעייתי מאוד - אין לנו בית כנסת שהמשפחה מתפללת בו...  וכל סידור אחר יגרוו חילולי שבת המוניים...

אשמח לרעיונות יצירתיים!

אני ממש רוצה לעבור את זה בטוב!

תודה

שבוע טוב!

קודם כל שיהיה לכם במזל טוב, אשריכם שזו דרככם.

נראה לי שצריך למצוא מישהו שיכול לדבר עם ההורים ולהסביר להם בדרך טובה ונעימה את השאיפות שלכם כדי להרגיע אותם וכך שיסכימו ל"התפשר" על כמה נקודות. תחשבו על מישהו, אולי על רב, שיכול בדבריו למצוא חן בעיני ההורים.

לגבי כשרות - יש הרבה אולמות "זוהרים" שמוכנים לקבל קייטרינג חיצוני או לארגן כשרות מהודרת מעבר לכשרות הרגילה אצלם.

הכי חשוב שמבחינה פנימית תחליטו שאתם הולכים עם השאיפה הגדולה של בניית בית של תורה. אתם תצטרכו את זה עוד בחיים, וזה דבר שהוא רק שלכם.

אחרי שאנשים חזקים בדרך שלהם - מגיע השלב השני, שהוא בדיקת מה אפשר "להתפשר" באופן זמני במה שנוגע גם לאחרים, בפרט ההורים - שגם היחס התקין איתם חשוב, גם אם אינם מבינים את דרככם.

אינני מכיר את ההורים - אך אם אלו אנשים ששייך לדבר איתם, כדאי לשבת בהזדמנות, להסביר להם שאתם בחרתם בדרך שאתם מאד מאמינים בה, ושיחד עם זה חשוב לכם ביותר היחס הטוב איתם, אז תשמחו אם יסכימו גם כן ללכת לקראתכם בדברים שחשובים לכם מבחינה דתית. ובפרט כשמדובר בחתונה - כדי שתוכלו להרגיש טוב בחתונה של עצמכם...

אחרי הכל - הורים זה הורים, מן הסתם אוהבים את ילדיהם; הנימוק הזה - שנרגיש טוב בחתונה של עצמנו - אם הוא נאמר בצורה לא מלחיצה, אלא כבקשת השתדלות, יש בהחלט סיכוי שיעבוד.. 

בענייניםהמעשיים: ישיבה נפרדת באירוע כזה זה בהחלט ראוי, והפשרה שהגעתם על שלש "עזרות" היא מצויה במקרים כאלה - וכנראה גם מראה שההורים לא לגמרי עם "ראש בקיר" כי אחרת לא היו מסכימים לכך...

כשרות: אפשר לבדוק אם זה אולם שאפשר להזמין אליו גם קייטרינג חיצוני, עם משגיח מ"כושרות".

אם לא - אפשר להסביר להורים, ללא שמץ התלוננות, את מה שכתבת על מה שתצטרך לאכול שם. אתה יכול אפילו להגיד בחיוך שזה חוסך הוצאות, כי אתה והחברים תאכלו רק...  העיקר בנחת: חשוב לי מאד להגיע איתכם לחתונה ביחס נעים, לא ע"י בעיה הלכתית, ולכן אם אתם דווקא רוצים את זה, לא שווה לי "לריב" על זה. אבל אני חייב להגיד את האמת, שלא נוכל לאכול שם. ישאלו למה - תסביר בדיוק למה ומה הבעייתיות במקום.

שבת חתן - האִם למשפחה זה חשוב (מסורתיים..) או לא מכירים את המנהג? אם לא - אפשר אולי לעשות בישיבה. אחרי הכל - אין בדיוק "הלכות" לשבת חתן חוץ מהמנהג לעלות לתורה (אגב, ספרדים או אשכנזים? לפני או אחרי?..)

העיקרון לענ"ד, מה שממש הלכה - לא עוברים. כמובן, אתה לא אחראי על כל העולם ואתה מונע מה שאתה יכול.

מה שמעבר לזה - אוירה שאתם רוצים וכד', שזה בהחלט דברים חשובים, לדבר עם ההורים בכיווון של הדגשת חשיבות האוירה הטובה איתם מצד אחד, הדגשת זה שלכם יש דרך שלכם שחשובה לכם מאד מצד שני, ו הזכרת זה שאתם רוצים שהם ירגישו נעים אבל בטח לא פחות חשוב להם שגם אתם תרגישו נעים בחתונתכם... זה "משחק" על רגשות ההורים - אבל משחק אמיתי ולגיטימי לגמרי.

נקוה שתצליחו,בעז"ה.

ועיקר בנין הבית - בהמשך. ואתם בכיוון מצוין.. מזל טוב. הרבה נחת ושמחה.

נ.ב. חלק מהכתוב לעיל - הוא ע"פ מה שהתרשמתי מהו ה"מבנה" כאן. כי כמובן הדברים משתנים ממשפחה למשפחה. יש משפחות שאם הילד אומר ש"לא בא בחשבון" בחתונה כך - ההורים זזים מיד.. יש משפחות שההורים כמעט "שוכחים" שמי שמתחתן כאן בעיקר, זה הילד.. או שיש להם דברים מאד מאד עקרוניים. יש הורים שנמסים מול אי נוחות של הילדים, וכו' וכו'.

בס"ד

דבר ראשון- מזל טוב! בשעה טובה! ברכת השם עליכם!

דבר שני-

אפשר למצוא את הדברים עליהם מתפשרים ואת הקווים האדומים, כמו שעקיבא אמר.

אצלינו בחתונה למשל- היה לי מאוד חשוב שהישיבה כולה תהיה נפרדת, אבל למשפחה שלנו זה לא התאים. אז סבבה, הישיבה הייתה מעורבת ועשינו גם שולחנות נפרדים למי שרצה [רבנים וכאלה...].

הריקודים היו נפרדים כמובן.

אולם- כל חיי חלמתי להתחתן בערת המכפלה [אולפניסטית שכמוני...] אבל מה לעשות וה' זימן לי בעל כהן... אז התחתנתי באולם, למרות שבכלל אני לא כ"כ אוהבת..

היום, במבט לאחור, היה לי כיף, נהנתי מכל שניה...

כשרות- בהנחה שתתייעצו עם הרב שלכם ולא ע"ג פורום, הוא בטח יעזור לכם להגיע לקיטיירינג מהדרין וטעים [יש לי כמה המלצות, מאיזה איזור אתם?]

תזמורת- לא חייבים לקחת את ירמיהו ולא מתנחלים אחרים אם זה כ"כ חשוב להורים שלכם.... שוב, ברמה של חוויה אישית- אני מאוד רציתי את הראל טל וכוכבא תור- ובעלי לא היה מוכן לשמוע על זה... [האמת שגם ההורים שלי, וגם ההורים שלו ...]

הלכנו בסוף על ענבי הגפן של נועם עם רועי ידיד. היה מקסים, הוא התאים את עצמו לקהל, הוא שר שירים דוסים, ישראלים, מזרחיים- ככה שכולם יצאו מרוצים.

שבת חתן- מה לגבי סופ"ש במלון או משהו? לכל המשפחה? [אפילו כל אחד ישלם קצת...]

מסכימה שזה לא ישיבה, וזה קצת מבאס, אבל אפשרלארגן חדר לחברים והם עושים ממש שמח...

העיקר שיהיה בשעה טובה ומוצלחת!

נפרד - האם הכוונה לריקודים או לארוע עצמו? חתונות של לא מעט מגדולי ישראל היו בישיבה משפחתית. ריקודים זה כבר משהו אחר.

אבל לגבי תזמורת - אין לי מושג כמה הוא לוקח, אבל בן-סנוף אולי יוכל להיות פתרון/פתרון חלקי?

ממש בשפע רב!

ונראה לי גם בכל סוגי המחירים..

רק תפתח 'עולם קטן' יש כמה פרסומות בעמוד הראשון... ויש לי אולי עוד כמה על כרטיסי ביקור.

אני לא מכיר את הנוכחים, אבל תקליטן יכול לשחק עם סגנונות בצורה מוצלחת לרצון כולם (למשל, הרקדה חסידית ומוסיקה לא חסידית בין לבין ובזמן האוכל או אחרי הרקדה שניה)

א. יש דברים שאתם צריכים להתעקש עליהם ויש דברים שכדאי לוותר- וזה לימוד לעכשיו ולחיים אחר כך, בע"ה..

ב. הצעה אומנם קצת קשה ליישום, אבל אפשריתלא לתת להורים לממן את כל החתונה, אלא לממן בעצמכם חלק..

וכך בעצם הם לא ירגישו שיש להם אסמכתא מלאה לומר לכם מה לעשות. קחו בחשבון שברגע שהם מממנים הכל- החתונה יכולה להיות הרבה יותר שלהם מאשר שלכם.. 

ג. לא לכעוס עליהם.. הם רק רוצים בטובתכם, וחושבים שהצורה שהם רואים לנכון- היא הטובה האמיתית לכם.. השתדלו אומנם לעמוד על שלכם, אבל בנחת.

בהצלחה!

(עריכה: פרסומות בתשלום בערוץ)

(ובאופן כללי פרסום טלפונים ברשת זה לא רעיון טוב...)

קודם כל- מזל טוב! יהי"ר שתזכו לבית מלא אור!

חשוב שתתפקס- יש את הבעיות האלו אצל כל המתארסים! לא רק אצל מתחזקים

רק אצלכם זה על נושאים אחרים קצת-

במקום לריב על צבע המפיות- יש דיונים על ישיבה נפרדת...

אבל העיקרון הבסיסי דומה

שבו אתם ביחד- כזוג- ותרשמו-

מה הכי חשוב לנו שיהיה בחתונה שלנו? (כשרות, אווירה, מוזיקה חסידית, נפרד, שמלה צנועה, מפיות כתומות, וכולי)

תרשמו -את הדברים שראיתם שחשובים להורים שלכם- ואתם מוכנים לוותר עליהם (למשל- אולם יוקרתי, שיהיה קצת מוזיקה עברית יפה בזמן האוכל אולי, חמישה צלמי ווידאו, וכולי)

תרשמו- איזה דברים שחשובים לנו- יהיו חשובים להורים שלנו גם? (תנסו להכנס לראש שלהם...)

למשל- חשוב להורים שלאורחים יהיה אוכל טעים ומכובד בחתונה. >> חשוב להם שגם חברים שלכם יוכלו לאכול.

וכולי

ואז לכו לשבת איתם

תתחילו מהנושאים של- אנחנו מבינים מה שחשוב לכם פה, וזה חשוב גם לנו

ואז תסבירו מה חשוב לכם- ואיך זה יכול להתבצע בצורה נעימה ויפה

(למשל- סידור ישיבה מאוד מאוד מקובל בכל חלקי הציבור- נשים- מעורב- גברים.)

ההורים לא מבינים מה עובר עליכם?

ספרו להם באמת מה.

ובעז"ה-  בסוף זה יעבור...

ואנחנו גם קצת עקשנים.

תתפסו את העסק בידיים ותחליטו שפותרים בעיות ולא מתווכחים!!!

תראה איפה קריטי להם ואיפה קריטי לך!

תזמורת - תמצא איזה תזמורת בניים, ירמיהו כבר הבנת שלא יהיה, אז תלך על משהו מגוון יותר.

כשרות - תפנו ל"כושרות" זה יסגור לכם את הפינות מניסיון, יקר אבל שווה כל שקל!!!.

שבת - צריך למצוא פתרון יצירתי, תבין שגם להם זה טרוף להיות בישיבה שבת שלמה!

יש לך רב? תעלה מולו את השאלה!

אם פתרונות יצירתיים בסוף מגיעים לדרך טובה לכולם, זה שמחה שלכם אבל גם שלהם!!!

תנו להם כבוד!!! ואם הצלחת והתאורה יעשו להם את זה תוותרו!!!

בהצלחה

הוא שלושה מוקדים של ישיבה באולם-  במרכז מעורב- משפחות וכו' וצד לבנים וצד לבנות.

ומקום לבנות לרקוד. לא ראיתי בזה שום בעיה, לטעמי מחיצה הרמטית היא הגזמה והחמרה שאין לה טעם. גם אם יש רבנים מצדדים בה.

אם אין שתיה חריפה, והתנהלות החתונה צנועה, לא צריכה להיות בעיה.

כשאני יהיה נשוי, וירצה לבוא לחתונה עם אשתי, אני לא ירצה לבוא לחתונה עם מחיצה. אני ירצה לשבת לידה.

א. ב"ה אני מאוד משתדל להוביך את כל הנושא בנחת.

ב. פשרות: אולם נוצץ, תזמורת מגוונת נבחרה, יהיה 3 עזרות כשהמעורה יהיה בצד, גם כי אין הרבה וגם זה לא שייך.

ג. ללביא - השיקולים שלך איפה אתה רוצה לשבת עם אשתך בחתונות שתוזמנו לא רלוונטים.

הב"ח כותב שבחתונה שיש נשים וגברים ללא הפרדה - לא יברכו את ברכת "שהשמחה במעונו" בגלל שה' לא שמח במקום שהעין שולטת!!!

אז גם אם לך זה לא מפריע - ברור שדעת תורה זה חתונה נפרדת.

ד. תקועים אם נושא הכשרות ואם השבת ( מישהי כתבה משהו כושרות ולא הבנתי אשמח לפרוט)

כשרות - בעייתי לי ולחברים מהישיבה(להורים לא אכפת)

שבת - מחפש פתרון יצירתי

הקים אותו הרב לבנון אאל"ט

http://www.kosharot.co.il/

זה לינק לאתר  שלהם- יפה, מושקע- כדי להכנס!

יש להם התמחות מיוחדת בכל הנושא של כשרות אולמות חתונה- אם זה להשגיח להכשיר מה שצריך

דבר איתם- זה יחסוך לך שערות לבנות..

לגבי שבת-

לא הבנתי אם אתה מתכוון לשבת חתן או לשבת שבע ברכות ("שבת חתן" בעגה הספרדית)

אולי הפיתרון הוא בדיוק הכפילות הזו!

בשבת חתן- לפני החתונה כלומר- לך לישיבה שלך. תהיה שם כמה חברים, תביא כמה עוגות קנויות לכבד, תקנה שקית טופי- ותארגן עם הרבנית שהיא תדאג שיזרקו עליך כדת וכדין..

יהיה לך נפלא מרומם מכין לחתונה. נהדר (ויש ישיבות שככה נוהגים לעשות לכתחילא- שבת שהחתן בישיבה ומקסימום ההורים שלו באים להתארח. בלי טררם.)

ושבת שבע ברכות- אחרי חתונה-

המשפחה שלך\ שלה- הורים אחים בנידודים וכולי...

מבחינת חילולי שבת וכאלה- עדיף שזה יהיה ביית מלון דווקא (או בית הארחה מכובד וכיוצא בזה) - ככה כולם ירצו להשאר עד הערב ולא לנסוע באמצע

יש מלונות יפים על כשרויות טובות - לסדר מניין אולי יהיה בעיה. או שזה יהיה במקום עירוני מרכזי- אפשר ללכת לביכנ"ס בסביבה- או שיש מנין של המלון? צ.ע.  (אולי תוכל להזמין לשבת גם כמה משפחות של חברים- שישלימו מניין, יעשו אווירה דוסית, יעשו שמח ויהיו חברים?)

שבתות כאלו זה ממש כיף- כל המשפחה ביחד, מכירים את המשפחות בצד השני...

הכי חשוב בכל הקשיים של אירוסין- לראות בהם הזדמנות לקשר ודיבור ועבודת צוות עם ארוסתך!

א.דיברתי איתם, נשמעים רציניים מאוד, מישהו מכיר השתמש בשרות שלהם? אשמח לשמוע המלצות

ב. לגבי שבת, ארוסתי התלהבה מההצעות שלכם, אנחנו בודקים ונעדכן...

ממש תודה לכל האנשים הטובים פה

ארוסתך עושה שבת כלה? (שבת לפני חתונה)

(אם ההורים שלה לא מפנים את הבית כדי לארח את זה\ או לא מתאים- שתמצא או שחברה תגיס למצוא לה- חברה שתארגן ותארח את השבת.)

(כלומר תברר בעדינות אצל ארוסתך מה קורה עם זה...)

רמת הכשרות שכושרות מביאים היא רמה מצויינת, וניתן לבקש רמה עוד יותר גבוה (בשר של בד"צים מסויימים וכדומה).

האמת שבחתונה שלי, לא הייתי הכי מעורב בארגונים, ולכן אני לא זה שעבדתי ישירות מול כושרות. אבל אמא שלי נהנתה מאוד מהעבודה מולם, אנשים ישרים, נחמדים ובאמת נמצאים בתחום בשביל לעזור לזוגות מתחתנים. גם בעניין התשלום הבנתי שהם מקפידים לדבר עם המשפחה על התשלום רק אחרי השבוע של השבע ברכות, כדי שיהיה למשפחה זמן להנות ולרוות נחת מהחתונה ומהזוג הצעיר.

יש לי עוד חברים שעשו חתונה בפיקוח של כושרות, והם כולם גם היו מרוצים מאוד.

כושרות עושים אירועים בכל מיני מקומות, ככה שלא אמור להיות בעיה בין אם האולם הוא יוקרתי מאוד ובין אם הוא אולם פשוט מאוד.

בהצלחה ומזל טוב!!!

תיקון קטן למה שכתבת:

"כשאני אהיה נשוי , וארצה לבוא לחתונה עם אשתי , אני לא ארצה לבוא לחתונה ..."

כשתהיה אבא תרצה שהילדים שלך ידעו עברית

אז כדאי להתחיל להשתפר מעכשיו !

גם בחתונות של רבנים גדולים ראיתי שהמשפחה יושבת יחד! ולא נראה לי שהוריכם יתנגדו שחברי החתן לא ישבו עם חברי הכלה... (ולא, אין חובה הלכתית במחיצה מבטון! מספיק שהם לא באותו צד של האולם והמשפחה באמצע, כמובן אפשר להדר אבל בשום אופן לא על חשבון מריבות!)

לגבי שבת חתן אפשר לעשות 2 שבתות... אין בזה בל תוסיף ואם זה חשוב להורים שלך אז למה לריב?

לגבי כשרות אפשר למצוא המון אולמות בכשרות מהודרת ואפשר בהוצאה לא גדולה יחסית להזמין משגיח של "כושרות" שזאת כשרות מעולה.

לגבי תזמורת, יש היום ב"ה שפע של תזמורות "זורמות" ותזמורות מכל הסוגים והמינים ואפשר למצוא משהו שכולם יאהבו.באופן כללי אפשר למצוא פיתרון לרוב הבעיות  (אתה יכול לכתוב כאן עוד נקודות מחלוקת ולבקש רעיונות איך לפתור אותן...).

את ההלכה חשוב לשמור אבל שלום בית זאת גם הלכה וגם כיבוד הורים ואם משהו בסדר מבחינה הלכתית עדיף לא להחמיר ולא לריב... אם חומרה כלשהי מעוררת מחולקת אז עדיף לא לקיים אותה... ראיתי פוסקים שאמרו שזה ממש תועבה! (כמובן מדובר על חומרות ולא על ההלכה הבסיסית וכדאי להתיעץ עם ת"ח שמכיר את המציאות המשפחתית שלך)

הרבה הצלחה ומזל טוב!

ישיבה מעורבת אסורה חד וחלק!

ואתם כזוג שמתחיל את חייו מראשית.

עוונותיכם נמחלים ומתחילים דף חדש,

לוקחים על הגו שלכם את כל השחוק וקלות ראש של דיבור ונשים בישיבה מעורבת.

לא חבל לכם???

על ריקוד מעורב אני לא מדברת בכלל.

אבל אפילו ישיבה מעורבת סתמית הרי היא אסורה.

ועוד לא ראיתי רב שהתיר ישיבה מעורבת, ראו את צעקות הרבנים על הופעות

של זמרים בעניין גבים ונשים.

מזל טוב, המון אסרטיביות ונחישות מול ההורים.

אבל בשו"ת שכתב הרב שלי (פוסק גדול- בכוונה אני לא נוקטת בשמות) כתב מפורשות שמותר לשבת מעורב בחתונה

ויש עוד רבנים שמתירים

ובדור הקודם- היו עוד- זה היה הנורמה של הדוסים

נכון יש זרמים שאצלם זה אסור נקודה- אבל לא כולם כאלו

ולא צריך למרר את החיים של ההורים והזוג על חומרות שלא חייבים לתפוס

גם ההגדרה "הדוסים" זה קצת דבר שקשה לתחמו (קל וחומר כשצריכים להרחיק ולהגדיר על ההורים של הדור הקודם, שאירגנו את חתונותיהם).

זו שאלה הלכתית. יש דברים מסוימים בשאלות כאלה שמשתנים לפי נורמות, דברים שבני אדם כבר "גס ליבם" בהם (יש שרצו להקל בפסיקה הקדומה שאין מברכים "שהשמחה במעונו" במקום-תערובת, מסיבה זו); ויש דברים שלא משתנים או שצריכים תיקון.

לכתוב "חומרות שלא חייבים לתפוס" - זה קצת מוגזם.  הרי הפורום הזה אינו פורום פסיקת הלכות; ודומני שגם רוב משתתפיו לא באו למידה זו וגם לא מתיימרים לכך.  אז לכל היותר, אפשר לייעץ לעשות שאלת חכם.

ולכתוב שם של "פוסק גדול" שכתב שמותר - אין בכך, כמובן, כל לשון הרע..  כמו שאומרים: ניתי ספר ונחזי.

ולענין ישיבה של איש ואשתו, או משפחה קרובה - הרי לא זו הבעיה שדובר עליה, אלא שיש שם עוד כמה וכמה אנשים ומשפחות אחרות..

ואגב, יש גם מצוות ש"אין להן מזל" בתקופות מסויימות ואח"כ חוזרות לסידרן, כך שזו לא ראיה. דוגמה לדבר: אצל ה"יקים" בגרמניה, היה זמן - כפי ששמעתי - שכיסוי ראש לנשים היה דבר נדיר ביותר, ואצל שומרי מצוות. אני מניח שאף אחד לא יחשוב כעת שזו סיבה להקל..    כך גם בעל הסמ"ג (אם אינני טועה) עשה מסע גדול והחזיר אלפים מישראל להניח תפילין בקביעות (שומרי מצוות!) לפני שנים רבות..

"הפורום איננו מענה רבני הלכתי מוסמך, בכל מקרה יש לשאול את הרב-הפוסק שלך"

אני כ"כ הרבה פעמים מוצאת את עצמי קוראת\ כותבת את המסר הזה

|מסכימה איתך ד בנק' הזו|

אבל בד"כ לא מדובר בלהושיב את החברים של החתן והחברות של הכלה באותו שולחן שעם זה כולם מסכימים שיש בעיה.

למה אסור לאדם לשבת עם אשתו ביחד עם אחים/גיסים/חברים?

למה בשולחן שבת אצלי בבית אפשר לשבת ביחד עם שכנים ובחתונה אסור?

שמעתי כבר על כאלה שבאמת בשבת כשיש אורחים הנשים אוכלות לבד במטבח אבל לא מדובר בציבור שלנו וגם בציבורים אחרים זה דבר מוקצן...

גם בישיבה שלי שנחשבת לאחת מהישיבות הרציניות ביותר, בחגים כשגם האברכים והרבנים אוכלים בחדר אוכל הם יושבים ביחד. מקסימום שמים מחיצה בינם לבין הבחורים.

שהיה לנו 2 מקומות פנויים בשולחן והושיבו שם 2 נשים  שחסכו על הלבוש, לא היה נעים בכלל, לא הלכתי ולא חברתי.

וכן אוירת חתונה היא שונה מאוירת שולחן שבת שאתה מנהל בבית.

וגם כולם בשולחן שלך הם משפחה- בשולחן ליד לא, ואין כל צורך להתחכך איתם ולהסתכל עליהם. במיוחד שלפעמים זה מאד דומה ללשבת באמע רחוב בת"א. 

זה לא קשור לדיון המקורי של השרשור. אלא רק לטענות האחרונות.

כמובן, בשעות הדחק יש היתרים לדברים כאלו. השרשור לא התחיל ממצב של לכתחילה.

אז מה אם הם משפחה, אז זה מותר??

על ישיבה מעורבת של חברים זה פשיטא שלא יושבים יחד.

איש ואשתו שישבו יחד.

הבעיה מתחילה שהחתן והכלה לא מארגנים את סדר הישיבה באולם,

ודודים יושבים עם חברים וחברות וגיסות וגיסים וחברי משפחה

והשמחה גואה.

כל העניין של ההפרדה נועד כדי למנוע מצב של קשר בין שני המינים.

במיוחד שלצערנו רמת הפריצות של היום גבוהה. וקשה מאוד גם לצדיק שבדור,

לשמור על העיניים כל כך הרבה זמן.

וסתם כנקודה, לא יקרה לזוג נשוי שום דבר אם 3-4 שעות הם לא יישבו יחד. (אבל זו כבר דיעה אישית)

הרי כתוב בתורה עצמה שלא להתיר את האסור ולא לאסור את המותר, אז  למה את משמשת שופר למגמת ההקצנה והפירוד?

לפי שיטתך ברק ודבורה לא היו נפגשים לעולם. אולי הגיע הזמן שתפשפשי במעשייך ודברייך?

ומאיפה הקביעה הנחרצת שעוונותיהם של הזוג נמחלים ומתחילים דף חדש? היתה לך שיחה עם מלאך או הממונה על המלאכים? על כל קביעה כזו של יהודי לגבי איך מתנהל פנקס החשבונות השמיימי יש קביעה שונה או הפוכה בדיוק של יהודי מלומד אחר.

מספיק להיזכר שרמב''ם נדחה והוחרם בתחילה ולקח יותר מחמש עשרה שנים עד שהתקבל. גם על רש''י חלקו רבים בתחילה, ואלו שני ענקים שלא מיהרו להתהדר בידיעה כביכול של מה שהולך בספירות העליונות.

המפגש והדיבור מותרים גם מותרים, וראי מעשה אביגיל ודוד, רות ועובד ועוד מגדולי האומה. נא לא להמציא שטויות שיביאו אותנו למצב של החברה הסעודית, אפילו אם את יודעת לכתוב "הרי היא אסורה".

באנגלית  יש משפט- Know Your Bible . המשפט הזה נעשה אקטואלי מאוד מאוד לאחר קוממיות היהודים בזמן החדש.

מאחל לך שתראי את האמת כדי שלפחות תהיה אפשרות שהבת שלי תוכל להכיר את הבן שלך כשני בני חורין.

שאלה - 67414
שלום לכבוד הרב
יש לי אחין שעושה בר מצווה וזה מעורב ויש מקום ניפרד רק לגברים
א האם ללכת כדי שלא אהיה מריבה וכמה זמן
ב מ עם אמא שלי ???
תשובה
לא הולכים למקומות שמזלזלים בתורה וביהדות. זה בר מצוה עם עבירות ? יש גבול לצביעות.

אבל לא כל מקום שעושים חלק מעורב זה זלזול בתורה וביהדות.

הדבר הראשון והנכון ביותר לעשות כשיש חלוקי דעות הוא לדבר, נסו להסביר להורים מה עובר עליכם (אמרת שהם לא מבינים..), מה חשוב לכם יותר ועל מה אתם מוכנים להתפשר, הם אוהבים אתכם, אני בטוחה שיבינו וילכו לקראתכם.

בעניין הישיבה הנפרדת- אפשר להפריד את הרווקים והרווקות ושאר המשפחות ישבו בצורה מעורבת. (זה מעוגן הלכתית אאל"ט). תמיד אפשר למצוא פשרה שמקובלת על כל הצדדים.

המון בהצלחה ומזל"ט

ועם הרב אבינר בעיקר.הוא הרב שתאמין לי יעזור לך.תתקשר אליו

באמת המון שנים. מהבר מצווה וכיום הו א בן 38 עד 120..

אבי וגם כן שומר מצוות אך אימו ,שמקפידה ב"ה על כשרות (ברמה מצוינת- בשר חלק, ירקות גוש קטיף, ואם יש לנו ספק במשהו- אפשר לא לאכול כי הרוב מאה אחוז) רצתה מאוד לשבת ליד אחיה בחתונה והתנגדה בתוקף לישיבה נפרדת.

התנגדה בתוקף ובעלי- אוהב ומעריך את אימו מאוד ולא רצה לריב איתה (והיא באמת כעסה ..) ראינו שאי ןבררה אז ארגנו כמה שולחנו תשל משפיחתה ביחד..

ונהנ ומאוד בחתונה מהתזמרת ומהכל כי באמת החתונות הללו שמחות ..

ב ה צ ל ח ה  ענקית ושתבנו בית כשר ונאמן בישראל

אנשים רואים אותך כ"נשוי לצבא" כלומר לא ממש פנוי להצעות...

אלא אם אתה בתפקיד של יומיות או משו

אתה יכול פשוט לבקש מחבר- שהציע לך בעבר- יש לך אולי מישי בשבילי?

בזמן הקרוב- כשיהיה לך חופשה- תעבור בישיבה- וגם אז תזרוק באגביות לאנשים הרלוונטים שאתה מחפש..

תבקש מהשם יתברך שיכניס אותך למוח וללב של אנשים- שיתן להם רעיונות להציע לך

שאתה רוצה להתחתן ואם יש להם מישהי להכיר לך,

ככה בלי להתבייש ואל תדאג ההצעות יתחילו להגיע!

בד"כ לא מציעים לחבר'ה בצבא, כי חוששים שיקשה עליהם לצאת במקביל לשירות הקרבי.

אם אתה בעניין בכל זאת - עדכן את האנשים.

ויחזרו להן בעז"ה כל ההצעות...

למרות ש-

קח בחשבון. כשלא רוצים להתחתן בדיוק או לא רלוונטי מצד הגיל וכדו' - יש מלאנטלפים הצעות.

כשרוצים - פתאום כולם נעלמים.

תאשים את מרפי, או יצר הרע.. זה המציאות וזה הנסיון.

זה אמנם לא אר"מ, אבל בטח גם את הפורום פה המשטרה מכירה...

אמרת שהיו לך הרבה הצעות בעבר, אז תחזור לכל מי שפנה אליך "אהלן אחי, זוכר ששאלת אותי אם אני מחפש? אז כן. למה את מי רצית להציע לי אי אז?"

ומעבר לזה- תפנה לחברים טובים ונשואים שלך ותבקש מהם שינסו לחשוב עליך.

ומצטרפת לכל מי שמעלי, תחשוב טוב אם אתה בקרבי. זה מאד קשה לנסות לשלב דייטים וצבא ועוד יותר קשה לשלב משפחה וצבא.  

ותשאל אם זה עדיין רלוונטי...

וגם אם לא, אנשים יבינו שאתה בעניין,

ובעז"ה יציעו לך הצעות...

בהצלחה!

כל הכבוד!
התעוררת בזמן!

לפי חשבון פשוט עברת טירונות, אימון מתקדם, פלוגת מסלול והרגע הגעת לוותיקה,

בעז"ה אתה חוזר לישיבה הקדושה בעוד 4 חודשיים (נוב'+-)...

היציאות שלך הם בין 11/3 ל17/4 במקום 18/3 במקרה הטוב...

ובנוסף יש לך (עם כל זה שאתה במחלקה הצעירה) מלא זמן פנוי למחשבות...

מחשבות על התחזקות רוחנית (אתה במעורבות?),

מחשבות על עתיד... מחשבות על חתונה!!!

וזה בדיוק הזמן!!

במקום להסחב עוד 4 (או 8? אבל אני מהמר 4...) ורק אז לצאת לישיבה...

ורק אז לצאת לדייטים.. וגם לרצות לטייל ולנוח, התעוררת מוקדם!! ח"ח!!!!!

 
כל זה בהנחה ש"אחרי שנה בצבא כל החברה... וכו' " נתייחס לפז"מ שלך,

כי זה ניסוח קצת לא ברור...

במידה ואתה עוד הטירונות/ אימון מתקדם הייתי מחפש חבר'ה ולא דייט,

מהסיבה בפשוטה שבדידות כן הורגת, "אני משרת לבד (בלי החבר'ה מהישיבה שלי)"

בכל מקרה כל הכבוד על הרצון להתחיל לצאת!!
אל תתחשב באיך יראו אותך "יוצא בצבא? הזוי, הוא הרי נשוי לצבא..."

אל תדאג מזה ש"מי תצא עם חייל קרבי?" אתה רק צריך אחת שתסכים! לא כולן...

ב"ה ישנן הרבה בנות מעולות שישמחו לצאת עם לוחם (יא צעיר! )...
אל תתרגש מהבנות שיסרבו, זה רק כי הן חוששות (מפחדות!!)...

מצתרף ל"הקולה טובה" בנוגע ללחזור למי שהציעו בעבר, לנשואים וחברים.

ושוב!

כל הכבוד על הרצון לצאת!!!
ולך תדע, האישה הנכונה גם יכולה לשלוח אותך למ"כים..קק"צ.. קמאו"גים

"לֵךְ בְּכֹחֲךָ זֶה וְהוֹשַׁעְתָּ אֶת יִשְׂרָאֵל!!!"

אם זה המשך קשר קיים, ניחא.

אם אתה מתכנן שרות ארוך, אין ברירה, כמה אפשר לחכות, גם ניחא.

אבל אם תוך שנה אתה מסיים, נכון לחכות.

נכון שמשעמם לך קצת, במיוחד ביציאות. אבל מה בדיוק אמורה לעשות הנערה כל פעם בשבועיים שאתה בצבא??

השיעמום שלך אינו סיבה מספקת. גם קשה לבנות קשר חדש ביציאות צבאיות שכאלה.

שירות נעים ומועיל.

.

הוא שאל  איך יהיו לו הצעות!

אז תתנו לו עיצות איך

לקבל הצעות...

חוצמיזה שאני  אישית חושבת שאם נשאר לו

קצת זמן בצבא אז  זה מעולה,

ובכל מקרה יש לו את שיקוליו האישיים...

ובקשר להצעות- תחזור לאנשים שהציעו בעבר,

זה גם הכי פחות פדיחה!

זהו זה

אבל רכבות חינם.

ויש חברות תחבורה ספציפית שזה חינם.

בתוך העיר הכל עולה כסף חוץ מקוים, בין עירוני עולה מקסימום 10.60 ומטרופולין 11. סופרבוס זה לא ברור עולה לא עולה?? עלית חינם וגם אפיקים חינם.. ואם אתה רוצה טיסות לאילת ב70.. ורכבת חינם אבל אפשר להוציא כרטיס רק מהקופה.

תנצל את זה שתרגיש שאתה לא סתם שלמת 300 שקלים חדשים לאיגוד.. ב"הצלחה!!

החברה לא נותנת בחינם, אבל יש נהגים שלא יודעים ומעלים אותך.

בעיקרון, זה גזל...

יש את הקווים האלה בים באר שבע לאשקלון....

אולי זה יעזור לך.

http://www.inn.co.il/Forum/Forum.aspx/t364549#4420737

אין לך כ"כ הרבה מה לעשות...

זה טבעי שזה יהיה ככה, תהיי חזקה, ובסוף זה באמת יבוא.

את מעוניינת ואם את לא אז תגידי להם פשוט די ושאת לא רוצה ושיהיו בשקט ! ככה אני אומר חחחחחחחחחח

מזל טוב!! על אירוסי האח

מיטב איחולנו לך- כבת משפחת החתן....

איך מורידים את הנודניקים?

תלוי מה הקישה שלך- צינית או מתחסדת או מה

תעני להם משו שנון- שישתיק קצת....

(תחפשי בהודעות של הכינויה "מסכת יומה" פעם היא כתבה קטע יפה על זה!! אם אני זוכרת נכון)

אנשים שמנסים לשדך לך- קחי שתי דק' לברר- או לעשות פרצופים שאת מתייחסת בכבוד לניסיון שלהם

הי! חשבו עלייך! אכפת להם ממך!

תני להם מינימום של פירגון והכרת הטוב

וכמו בכל הצעה- תדחי מה שלא שייך...

שכשאח קטן של מישי התחתתן וכל הדודות באו לשבת לה על הזנב ולדחוק את הקץ היא פשוט ענתה להם..

"בעיתא אחישנה.." בעייני זה מצא חן.. מוזמנת לנסות..

אבא שמואל-נקרעתי מצחוק מהרעיונות שם.. תודה!!!

אני מקווה שבעז"ה יהיה בסדר..

אז ככה אצלנו אני הייתי האח הקטן אז נראה לי שאני יודע בגדול מה צריך

נקדים שאותי הלחיצו שצריך לבקש רשות מאחים גדולים כי אחרת יש הקפדות וכאלה במיוחד כשאני בן והגדולה בת וההפרש 3 שנים (שאגב הספיקה להתחתן מיד אחרי)

אני לא כ"כ בקטעים האלה אבל את יודעת (תדעי בקרוב כי"ר) לפני החתונה רוצים שהכל יהיה גלאאאאאאאאאט אז רצים וזורמים גם עם דמיונות של אחרים.....

אז ביקשתי רשות מאחותי והיא כמובן לא הבינה על מה אני מדבר אז הייתי צריך להסביר לה שהיא אמורה לא להקפיד כדי להרגיע את הדימיון של מי שהפחיד אותי

עד כאן שיתפתי תעשי עם זה מה שאת רוצה תלוי ברמת הפתיחות שלכם

בקשר לאיך מפרגנים?

פשוט תתעלמי מזה שאת האחות הרווקה הגדולה ופשוט תהיי האחות הגדולה ותשמחי איתו ובשבילו באופן הכי טיבעי שיש ובשום פנים ואופן לעשות דברים מופגנים ולא טבעיים כדי "להראות שאת שמחה"

עד שהכרנו

כאלה בדיחות? או משהו יותר בעל תוכן? בדיחות בינישים..?

חגיגית לכבוד ראש חודש

מה אתה רוצה??

הבעל: אורז ותפו"א עם עוף התנור

האישה: מה? אבל אנחננו אוכלים את זה כל יום!!

הבעל: נכון, ואני רוצה לאכול רק בראש חודש 

שבצ'לום!=]

והרבנית אומרת שהוא עדיין במצב אנוש....

יוצא עכשיו לבאר שבע....

אני לא מאמין..

שנשמע בע"ה, רק בשורות טובות...

כרגע זה זמן לבכי הספד ואבלות.

אבל הגיע הזמן לבחון מחדש את כל תרבות "הבבות" האלה, ויש שם כ"כ הרבה בעיות.

שבתכלס, אני ממש לא מתפלא שזה קרה!

מי שמתעסק באש עלול בסוף להישרף, והוא צריך או להישמר יותר, או לבחון אם זה בכלל נבון ונכון לעסוק בזה.

אני לא בא להטיל אשמה, אבל צריך לבדוק.

ולצערנו שמענו המון המון סיפורים מזוויעים, של הבטחות חסרות כיסוי וכדומה.

אבל גם אסור לעצום עיניים.

כל עולם הבאבות הוא משהו שאי אפשר לגזול מאנשים עם אמונה תמימה במובן מאוד מסויים..

ולכן לא שייך לשקול את זה בצורה אינטלקטואלית..

זה משתייך לדרך בעבודת ה', לדרך אל הלב של ציבורים מסויימים, גם במצבים מתוקנים שיבואו בעז"ה-

יש מקום לתרבות הזו..

זו אכן לא תרבות הכלל. ואין צורך למחות על כך.

יש בזה יתרון לאמונת חכמים גדולה, שחסרה להרבה אינטלקטואלים

וחיסרון בעיוורון כלשהוא לפעול על פי השכל הישר.

אני בד"כ לא מחוברת לבאבות, אף על פי שיש לי משפחה מרוקאית

וכל שושלת אבוחצירא אומרת לי הרבה יותר מלאחרים..במובן האישי הקרוב

ובכ"ז במקרי קיצון  - גם לי קרה פעם אחת ששאלתי מקובל.

זה עניין של מקום בעבודת ה' ותו לא.

ושם זה מקומו הפרטי של כל אחד להחליט במה הוא מאמין ובמה הוא לא -

על מנת להתקרב לה' יתברך.

מה הקשר בין לנהוג בחכמה ותבונה בעניין ברכה שמקבלים מרב ולבחון את הדברים, לבין רצח של יהודי ליהודי ולא סתם, אלא של רב גדול?

זה להתפס לטפל ובכלל לא להתרכז בעיקר..

שיש מורא ת"ח

עוד יותר מזעזע ונוראי מרצח של יהודי-

זה רצח של תלמיד חכם

כבוד תורה

בס"ד

שלום לכולם,

חזק וברוך על דברי התורה והמוסר.

שנזכה באמת לשים לב למחשבותינו, דיבורינו

ומעשינו שיהיו בהתאם למה שהקב"ה רוצה.

                            בתודה ובברכה

                         שבת שלום ומבורכת

בס"ד
לכן היה עדיף שהיית כותבת אם איזה רב התיר/הורה לפרסם את הדברים.

ישרכוח

כי אותך הוא לא יכול לאנוס??

שידקרו !

רפי!!
מה עם הפורום נשק?

 

לא ברור לי התגובה שלך מול דרישה בסיסית וקלה ביותר.

אגב, גם לפי טענות פותחת השרשור הוא לא עשה דברים כאלה. אולי יותר גרוע, אבל לא כאלה.

על בסיס מה?

דיברתם עם רב כולשהו? ראיתם הסכמה של רב כולשהו?

אתם יודעים בוודאות שמפיצת\ץ הסיפור הראשונה היא לא בחורה\בחור שמשום מה (כגון קשר שהסתיים בצורה "לא מאוד מוצלחת" איתו) בחרו להתנקם באדם בצורה כזו?

תפסיקו!!!

אל תעבירו מיילים כאלה בלי שידועים לכם כל הפרטים כנכונים וברור לכם לחלוטין שיש היתר להעבירם!!!

למה לעזאזל הוא מוכר לי?????

לא

אל תדאגו לא יצאתי איתו....

  אלידע בר שאול עם השמיניסטים (שעלבים)

לפחות התמונה האמצעית ממש הזכירה לי אותו...
ה' ישמור את כולנו!
ואין לי שום כוונה ח"ו לקשור בין אלידע בר שאול (ה) לבין הנבל בזה!! 

אני חשבתי בדיוק אותו דבר!!!

חחחח גדול

דוחה!! אנשים כאלה צריכים להיות סגורים בבית משוגעים!!!!!!!!

בשביל אנשים כאלה המציאו את תרסיס לעניים שיהיה עיוור לכול החיים!!! מגיע לו!!!!!

יצא לי לתפס איתו טרמפ, אני לא זוכר איך הוא אמר לי שקוראים לו אבל אני זוכר שהוא אכן חיפש שידוך לחבר שלו בשם אבי גרוסמן. הוא טען שזה חבר שלו, גרוש פלוס ילד בן 3, אשר התגרש מאשתו עקב כך שהיא חלתה בסרטן וחזרה בשאלה או משהו כזה.

וגם אכן כל הדרך בטרמפ הוא דיבר עם הנהג על העבודות שלו בעיר דוד בתור ארכיאולוג.

אני לא יודע מה לגבי ההאשמות עליו, אבל אני יכול לומר שלי הוא דווקא מאוד עזר בטרמפים כי לא ידעתי בדיוק איך להגיע למקום אליו רציתי להגיע.

אז די לדבר שטויות... במיוחד בסעיפים מאוחרים יותר...

וגם אנשים נורמליים, תתפלא, שהם לא חולי נפש ולא שום דבר, מנצלים בנות ואומרים להם בדיוק מה שהם רוצים לשמוע והם נקראים "בעל מכה פוטנציאלי" ומסתובבים אלפים כאלה.

שמעתי מקרוב על שניים... שיצאו עם חברותיי...

שימצאו אותו וכך הוא לא יזיק לאחרים, כי הוא מתנהג כפי שהוא מתנהג מתוך מסכנות, לא מתוך ידיעה ברורה והבנה של מעשיו.. אולי לא כך צריך להתנהג עם מסכנים של ממש.. 

זה כמובן לא אומר שצריך לתת לו להזיק, אבל אולי ההתייחסות צריכה להיות שונה בהתאם לאדם ממול.. כך לי נראה לפחות..

ודווקא יתכן שאם יפנו לאנשים המתאימים- ייטב לו ולאחרים בהמשך

אבל אם מפרסמים כך- מי יודע איך הוא יצטייר בהמשך..

ובכ"ז- יישר כח על הכוונות הטובות..!

ומה שאמרת מחדד יותר את שכתבתי..

ממקורות מידע נוספים

וכנראה שזה נכון.

אני די פעילה בפורומים אבל נרשמתי בשם אחר..

חברה שלי גם כמעט נפגעה מהבן אדם..

הוא לא מתקשר מחסוי או משהו כזה, ופעם אחת היא רצתה לברר חד משמעית ממה זה בה לו...

היא התקשרה אליו והתחילה לדבר איתו כאילו הציעו לה אותו..

הם התחיל לדבר ובאיזה שהוא שלב של השיחה (שיחה ראשונה ביניהם), הוא ממש התחיל לרדת לפסים אישיים ואינטימיים שאני לא רוצה לפרט פה (ודי לחכימא..)..

הוא גם התחיל להגיד לה כל מיני דברים על הקול שלה ועל כל מיני דברים על הגוף שלה (בלי להכיר אותה בכלל)..

היא לא אחת שנלחצת בקלות מדברים כאלה אבל הוא באמת התחיל להלחיץ אותה...

לקראת סוף השיחה היא אמרה לו שהכל מוקלט ואם הוא לא מפסיק להטריד בנות (הוא הטריד את חברות שלה בצורה סדרתית), היא פונה עם ההקלטה למשטרה..

הוא נבהל אבל לפי האימיילים שרצים עכשיו מסתבר שזה לא מה שבאמת הצליח להבהיל אותו ושהוא ממשיך..

אז כל האלה שאומרים למה להרוס את הבן אדם- אולי הוא באמת מטופל אבל צריך להזהר ממנו!!

רוב הפעמים הטרדות מיניות הם לא רק פיזית אלא גם מילולית..

וחבל שבחורה סתם תהרס בגלל מישהו שחולה בנפשו...

הרבה הצלחה וזהירות!

אבל באמת רצוי שיהיו מקורות מוסמכים לפני פרסומים כאלו..

די בעייתי... =/

בכל אופן.. תשמרו מכל זר או מכר אינטרנטי..

מזכיר לי מקרה שהיה לי לפני כמה שבועות, אמנם לא בהיקף אבל בהפרש השנים שהתברר לי רק אחרי ההיכרות.

ולמרות שהבחורה מאוד מצאה חן בעיני, כשהיא חתכה את העסק ממש בהתחלה [בגלל הפער בגילאים] הבנתי והפנמתי שמדובר בפער משמעותי מאוד.

הרבה פעמים נתקלתי בבנות שהצטערתי שהן לא בגיל המתאים אבל ההבנה הזו, שאין לי אפילו מה לחשוב כי הן פשוט צעירות מדי[או מבוגרות מדי] עזרה מאוד כדי שהמחשבות לא ימשיכו ויפריעו...

אני לא יודע אם את צריכה לנתק איתו את הקשר לגמרי, אבל לדעתי את צריכה להגיע להבנה עם עצמך שהוא  לא מתאים לך ובע"ה תמצאי מישהו אחר, בגיל המתאים ואולי אפילו שיעלה עליו. ובמידת הצורך אפילו לשקול לנתק כל קשר אם הוא מפריע לקשרים עתידיים...

תסלחי לי - החברה המעורבת הזו הרסנית לא פעם.

כעת, שאת כבר במצב שנקלעת אליו פתאום, ואת - באופן מובן לגמרי - מנסה למצוא עזרה:

ממה שכתבת הבנתי שהבחור הוא ילד בסוף כיתה י' ואת מבוגרת ממנו ב4 שנים.

כלומר, שבשלב זה של החיים אי אפשר לעשות עם זה כלום.

גם לסחוב "על אש קטנה" במצב שאת מתארת ובגיל שהוא נמצא - לא שייך.

אז לכאורה, צריך להחליט לנתק את זה, מבחינת הקשר הממשי, טוטאלית עכשיו, וכל השאלה היא האם עדיף לעשות זאת אחרי שיחה ביניכם או לבדך, בעדינות ובהחלטיות. 

ממה שכתבת - וכנראה גם לך עצמך - לא ברור אם הנער בכלל מודע למה שאת חושבת.  נער בגיל הזה יכול להסתכל עלייך ממש בתור "ענקית", ואולי אין לו בכלל "הוה אמינא" בכיוון שאת חושבת. ואם אכן זה כך, דיבור שלך איתו על זה עלול לגרום לו בילבול לגמרי.

לכן, אם אינך בטוחה שהוא אכן מסתכל על היחס מעבר למשהו עם "קומונרית גדולה", מסתבר שאת צריכה להתחשב לא להכניס אותו להלם.. (ובאמת - לפעמים אי אפשר לשער את המרחק בין מה שבגילך, ועוד בתור בת, לבין מה שבגילו ועוד בתור בן..).

דבר שני: נניח שבאופן זה או אחר את, כפי שכתבת, מורידה את האופציה ל3 השנים הקרובות (ואפילו ל2).

אז את צריכה לחשוב ולהחליט: האם את מוכנה כעת לא לחפש מישהו אחר כדי לחכות את פרק הזמן הזה?

ואפילו עם אחת לחודשיים איזו שיחה כדי לשמור לך את זה בראש?

זו החלטה פנימית שלך. אך דומני שאם תתבונני היטב ב"נתונים" הללו בלי לטייח - יהיה לך יותר קל לבחור באיזו דרך את מעוניינת ללכת.

ולשואלת

כל מה שתחליטי ידרוש ממך כוחות עצומים שהקב"ה החליט שיש לך אותם

אני בטוח שאת החשיבה או יותר נכון ההחלטה  עם עצמך לא תוכלי לעשות לפני שתדעי מה הוא חושב

אבל לשאול אותו זה לא שייך בכלל!!!

אם היית קומונרית אז את מכיר שם את הנפשות הפועלות ובטח שתוכלי למצוא מישהו או מישהי שיעירו לו בעדינות על האינטנסיביות של הקשר ביניכם ושינסו לראות מה עובר לו בראש כמובן מבלי שידע שאת שלחת

אם הוא לא בכיוון יהיה לך יותר קל לנתק חד צדדית את הקשר כמו שאמר ד.

אם גם הוא מרגיש כמוך אז תעבדי את הדברים עם עצמך ותחליטי באיזה רמה לפתוח את הדברים

קחי בחשבון שגם קשר כזה הגיע לך כמתנת חינם מבורא העולם שהחליט שהדבר שהכי חשוב לו כרגע בין כל העיסוקים בעולמות זה לנסות אותך ולרומם אותך מתוך ניסיון שאני כנראה לא הייתי עומד בו (הראייה שאותי הוא לא מנסה בזה)

ובקיצור מי שנותן ניסיון נותן גם כח

ואם תשתפי את רצון ה' בהחלטה אז ה' יהיה בעזרך

מה שבטוח הוא שמה שתחליטי לשם שמיים יהיה נדבך חשוב באישיותך לקראת הקמת בית יציב וקדוש עם בן זוגך שיחיה

בהצלחה ובשורות טובות

את יודעת מלאה בשאלות אבל הוא המקור שלך תשובות עכשיו ולכן את צריכה לשבת לדבר איתו ! בצורה רצינית ולראות מה קורה בינכם כן לא למה מתי איך ממשיכים וכו!

אף  על פי שאת וכולנו יודעים מה הפתרון לה...

את יכולה או להחלץ מזה באופן מוחלט ומהיר, או להמשיך ללכת על שפת התהום, מחכה שהסיפור הזה יקלקל לך את החיים. 

בע"ה.

זה ההפרש בין גיל המוות של גברים לגיל המוות של נשים.

וגם אז במיוחד אם זה הפוך.

בחור בכיתה ט' לא יכול להתחתן. גם לא תוך 3 שנים. 

מה אתה ממליץ - שתחכה שלוש שנים?! כדי אולי להתחתן איתו?

וואוו. קודם כל הרשי לי לפתוח ולומר שאני מרגישה כי הסיטואציה שה' שלח לך ואת עומדת בה, היא בהחלט אבל בהחלט לא פשוטה. את שואלת למה כתבתי שאת עומדת בה? אז זה כי בעיניי עצם זה שיצאת לדייט ועצם זה שאת מודעת לבעיה ואת מחפשת עזרה בקבלת ההחלטה, זה נקרא לעמוד בניסיון, בעיניי- ועל כך אני מצדיעה לך מתוקה.

אין ספק שהסיטואציה הזאת בה עומדת כל קומונרית כזאת או אחרת היא לא פשוטה ודורשת לעיתים עבודה רבה על המידות. על זה נאמר "אל תשפוט אדם עד שתגיע למקומו", ולכן בעיניי אני כ"כ מסוגלת להבין את המקום שאת עומדת בו. אין לי ספק כי נק' הפתיחה שלך בהחלט הייתה ממקום מאוד אידיאולוגי, ולא תיארת לעצמך שתבואי לידי התמודדות כזאת. הכוחות האלו והגבולות שתמיד הנחו אותך בכל התהליך הזה של העבודה עם הסניף ואח"כ בשלט רחוק יותר, פתאום היטשטשו להם אולי בלי שבכלל תרגישי. הנחתי היא כי אולי זה קשור להיותנו בנות ואולי יש לזה סיבה אחרת יותר נסתרת מהנפוצות והמוכרות. הצורך והרצון הטיבעי הזה לקשר, למישהו שיקשיב לנו, שיכיל אותנו, שיבין אותנו, שיהיה שם בשבילנו, שנוכל לפתח איתו שיחות ברמה וכו' הוא טבעי וכלל לא תלוי או מוגבל בתפקיד כזה או אחר שאנו ממלאות. ולכן כשהוא פשוט שם קיים, כמו במקרה שלך, לכאורה, לא משנה הגיל ולא משנה הסיטואציה-האפקט הוא אותו אפקט.

אבל חמודה, בתוך כל זה, יש אבל גדול. נראה כי על אף הרמיזות והאמירות סביבכם, בתוך תוכך את הרי יודעת שזה לא ריאלי, כיוון שאיך שלא תחשבי על זה, את לא יכולה לחכות ואת לא יכולה לממש זאת, ואין זה משנה מה הוא חושב/רוצה בתור נער בן 16...הפער הזה בין הרצוי למצוי (דיסוננס) משליך על התחושה הלא נעימה, וגם כמו שאמרת עדיין לא פותר את המחסומים שיש לך לצאת לדייטים. על כן, אני ממליצה מתוקה באמת רק לטובתך שתבחרי לך את הדרך המתאימה ביותר ליצור את השחרור הזה. כמובן שמעבר לדבר שהכי נצטרך ומתבקש- ניתוק הקשר בצורה חד משמעית וכל צורה שהיא איתו. תצטרכי גם לפתור את זה עם עצמך- אם זה לדבר על זה עם חברה/להעלות על הכתב: כמה זה לא ריאלי, לא הגיוני, לא נכון לך ולא נכון לו, וכו' וכו' וכו'.

אם תרצי להרחיב קצת יותר או להתייעץ באישי, אני פה וממש בכייף המון ב"הצלחה יקרה

החושב לתומו שחברה מעורבת תביא את המזור לבעית הרווקות.

ההפך הוא הנכון.

יוכיח פורום 'לא כלה' שרובו ככולו יוצאי בני עקיבא ועיננו הרואות שזה לא כ"כ הולך חלק.. להפך , המון תסבוכים.

מ.ש.ל

כמובן שמאריאל/עזרא יוצא רק טוב.

לא.

אני יוצאת בני עקיבא גאה. חניכה, מדריכה וקומונרית בדימוס. חייתי בחברה מעורבת ולא קרה לי דבר מוזר כמו זה.

היית קומונרית? זה אומר שאת לא גרה שם. תתרחקי מהאזור וזה יעבור.

קשה לי להאמין שזאת אהבה רצינית ובוגרת.

אגב, לטענת רוב הרבנים כיום (לפי מה שראיתי בזווית העין באתרים ברחבי האינטרנט...) הבעיה העיקרית לרווקות המאוחרת היא ההפרדה החזקה.

אז לא זה ולא זה.

צריך לקחת הכל בפרופורציות.

גדלתי בחברה מעורבת, אבל כשהיה צריך עשו את ההפרדה הנכונה. לא צריך להיסחף לשום מקום.

דיי כבר.

רגע אבל גדלת בחברה מעורבת איך לא את נשואה!?

מ.ש.ל

מ.ש.ל

ואני עוד לא נשואה ...

לא בהכרח קשור....

כדאי מאוד להזהר כשקובעים כזו עובדה.

אין שום "משל" במ.ש.ל שלך. אתה כל כך אוהב מתמטיקה? אז זכור שכדי לקבוע מ.ש.ל צריך שזה יגרור ישירות. יש רווקים בכל אחת מהחברות, ונשואים בשתיהן ג"כ, אז מה פה ההוכחה? (ואל תגיד הכמות או השכיחות וכד'...)

אי אפשר לקחת כמה נתונים יבשים, לקבוע ביניהם קשר ועוד להסיק מהם מסקנה. החיים זה לא גויאבה, ואין שום דבר קבוע ומוחלט.

אז אולי כדאי הפעם לחשוב במקום לחשב...

וסליחה על התקיפה. זה צרם לי...

(וודאי לא של האדם עצמו..) וכנ"ל לבחור זה"ב

הרבה זוגות (גם כאלה שעכשיו מתנגדים נחרצות לחברה וסניפים מעורבים)

הכירו כך,

אבל כמדומני שדווקא בחברה הנפרדת גיל הנישואים הממוצע נמוך יותר...

(חרדים ,חרד"ל)

וסטיגריש-

בזווית העין אי אפשר לקבוע מה רב הרבנים טוענים- כנ"ל לא מאתרי אינטרנט,

זה צריך להיות משהו שחושבים עליו ברצינות ובכובד ראש לפני שאומרים זאת.!!!

אני סותרת את עצמי.

אבל אני לדוגמא, לא שמעתי בכל חיי רבנים טוענים זאת,

ובהחלט שמעתי רבנים מדברים בגנות החברה המעורבת,

(בלי קשר לרווקות, פשוט כי זה לא רצון ה'...),

כך שקשה לי להאמין שרב הרבנים חושבים ככה...

זה לא נכון.

מספיק לפתוח קיצור שולחן ערוך.

אין ענין לפתוח דיון בנושא; בוודאי שיכולים להתחתן גם פה וגם פה.

הלכתית - זה לא מתאים לשמירת המרחק הנדרשת - ולא ראיתי רב בעל שיעור קומה שתומך בכך לכתחילה (יש תשובה מפורסמת בשו"ת "שרידי אש" שתמך בכך בחו"ל, בגדרים נאותים, כתריס בפני ההתבוללות). הרב צבי יהודה זצ"ל אמר - פעמים רבות - "אינני מוצא לזה היתר" (בלשון הזאת, בדיוק).

בוודאי גם שיצאו צדיקים וצדיקות גדולים, גם מזה וגם מזה.  מדובר איך ראוי להנחות וללכת לכתחילה.

ובוודאי שמקרה כמו כאן הוא ממש נדיר. אלא שהחברה המעורבת היא מועדת יותר להסתבכות בגיל הזה, טרם הזמן. יש לא מעט נושאי צלקות - גדולות וקטנות - מקשרים בוסריים שהיו יכולים להימנע (כן, אני יודע שיש גם צלקות מסוגים אחרים וכו'. כל בעיה - צריך להשתדל למנוע כמו שהיא).

וה"הפרדה החזקה" כלל אינה בעיה לרווקות המאוחרת. אותו הדבר אפשר להגיד להיפך (ואומרים..) שה"היצע" המוקדם המרובה, יכול להקשות עניינית על התרכזות במישהי הספציפית שבודקים, בגלל ההתרגלות שיש עוד הרבה אופציות אחרות.. (כמובן, לא חייב להיות).

מה שאומרים בנושא של ההפרדה בענין זה, הוא שציבורנו היקר צריך להתרגל, שעם ההתקדמות המבורכת בצניעות הקשר בין בנים לבנות - צריך גם התקדמות מבורכת בשדכנות, לא פחות מציבורים שהורגלו לכך לכתחילה; כי אין לסמוך ש"יכירו לבד".  אבל, "אל דאגה" - גם היכן שכן מכירים, לא מוצאים כ"כ בקלות עם מי להתחתן..

אז זה גם די מובן למה הם חושבים שחברה מעורבת תפתור את הבעיה

לא שמעתי עדיין משום רב, שיש לו תואר '"רב'" שאמר שחברה מעורבת זה אידיאלי וטוב.

לא לכאן ולא לכאן.

אני, בתור אחת שגדלה בחברה נפרדת לחלוטין, ואף פעם לא היו לי בעיות עם בנים- לשום קיצוניות. לא התאהבתי בכל בן שני שראיתי (וגם לא שלישי) ולא התפדחתי מלדבר עם בנים כשהיה צורך.

וכבר ראיתי בכל סוגי החברות, מחרדים ועד חילונים את כל הסוגים.

יש אנשים יותר ביישנים- שקשה להם עם המין השני. שהם מתפדחים, לא מצליחים לדבר בנוכחות המין השני, וקשה להם ליצור קשרים.

ויש כאלו ש"מחפשים" כל הזמן, שמנסים להתחיל עם כל מי שזז (או לא) ומתאהבים תוך שניה 

וכמובן שהלכתי לקיצוניות, ויש את כ-------ל הרבדים שבאמצע. וזה הרבה.

ויש אותם בכל קבוצה ובכל מגזר. וזה לא קשור לסוג החברה, או לנפרד-מעורב אלא לאופי של הבנ"א.

מה כן? יש באופן אישי אנשים שהם "נפגעי" הנפרד/מעורב. אנשים ש(לפחות לטענתם האישית) לו היו בחברה שונה- היה להם קל יותר. האם הם צודקים? אני לא יודעת ולא עלי לשפוט.

ברור שלכל סוג של חברה יש את המעלות והחסרונות שלה, והכל תלוי אופי- וגם הרבה מזל.

אף אחד עדיין לא מצא את הנוסחה המנצחת למציאת הזוגיות המושלמת באופן המושלם.

דבר אחד ברור:

בחברה מעורבת יש יותר סיכוי ליפול באיסורי תורה, וד"ל.

(נכון שיש פה גיבורים שהצליחו לשמור על עצמם, אבל יש גם הרבה שלא)

כשנמצאים בחברה מעורבת (ובעצם, כל חברה שהיא) צריך לשים לב כל הזמן מה עובר עלינו ולמה.

הצעד הנכון הראשון שעשית היה לכתוב פה. לא בגלל שפרסמת כמו בכלל בגלל  שכתבת את זה בצורה מסודרת.

מבין השורות אני מבין שברור לך שהתשובה היא לא. אם לא - אז כדאי שזה יהיה ברור.

הצעד השני הוא לעשות סדר במוח שלך ובהתנהלות שלך. שזה אומר - לשים לב לאיך סדר היום שלך מתנהל, איפה הוא מופיע שם ואיך עוקרים אותו משם. זה קצת מורכב בהתחלה אבל פשוט ממה שנדמה. זה אומר בעיקר שאת עוסקת בפעילות חיובית ודואגת לא לחשוב עליו. נגן MP3 יוכל לסייע.

אני חושב שהגיוני לא לצאת לדייטים עכשיו עד לסגירת הנושא הזה.

1-זוג מקסים ומתוק! קומונרית ומדריך.

היא גדולה ממנו ב3-4 שנים. (הם אומנם בסופו של דבר יצאו רשמית סביבות שיעור ב' של העלם), 

2-קומונרית ומדריך שישיסט שהחליטו שזה זה בסוף השנה של הקומונה והתחתנו כשהעלם היה באמצע שיעור א'.

 מה שאני באה להגיד כאן זה שלדעתי כדאי לך לשים לב שאת לא נכנסת לקיבעון המחשבתי שמצוי אצלנו לעיתים קרובות ורבות.. נכון, זה נשמע מופרח ומוזר ואני לא יודעת מה, אבל זה לא אומר שלא, ממש לא אומר שלא.

בעז"ה שיהיה לך אומץ לכאן או לכאן..

קומונרית ומדריך (פער גילאים של שנתיים לכיוונה, חיים ונשואים באושר)

אני חושבת, שאין לזה סיכוי. לא עכשיו.

בעתיד? סיפור כבר אחר.

את חייבת לשאול את עצמך בכנות -

האם יש לזה סיכוי בעתיד בכלל? הרי הבחור ישתנה מליוני פעמים.

ואולי סתם נחמד לך לדבר איתו, אבל... זה כמובן לא העיקר.

לבנות בית זה הרבה יותר מורכב. תעמידי את עצמך במקום. ואל תתני רק לרגש לנטב אותך.

רגש זה מאוד חשוב, אך אחרי בירור שכלי.

בכלל, עצה... 

המנעי משיחות ארוכות עם גברים שלא למטרת חתונה. זה נגרר למקומות לא נכונות ובריאים.

גם אני הייתי קומונרית, וזה היה משהו שהיה ברור שלי... לא בריא לך ובטח שלא בריא לו...

ב"ה

הבחור הזה התחיל לחשוב עלייך בכיתה ט'!

אוקיי??? הוא היה בן 15!!!!!!!!!!!!

תנסי לחשוב עלייך מגיל 15 ועד היום!

אם תתחילו לצאת אפילו בסוף שנה- זה אבסורד נגיד תתחתנו עוד  שנתיים- יום אחד הוא פשוט יכול לקום (עם כל הכאב והצער שאני צריכה כדי לכתוב את זה) ולומר "ראבק..אני מכירה אותה מאז שאני מכיר את עצמי-זה מה שאני באמת רוצה?"  וכן להפך-את יכולה פתאום לקום ולהבין שהבחור הזה קטן הרבה יותר ממה שחשבת!

חתונה צריכה לבוא מתוך בשלות וא-י-ן מה לעשות! (גם הבנים פה יעידו) ילד בן 15 ל-א בשל בעליל להחלטה כזאת/לקשר כזה!

תעשי טובה לך ולו-נתקו את הקשר-אם זה צריך להיות זה (מה שהסיכויים קלושים) אז עוד תגיעו אחד לשני.

 תשתקמי-אולי יקח זמן (בסה"כ את צעירה) ותתחילי לצאת עם בחורים בגילאים המתאימים.

ממש כואבת את כאבך ומבינה..

אפרת

אני כל כך מבינה אותך.

ומהנסיון האישי שלצערי יש לי (קומונרית בדימוס..),

הייתי שם בקשר כזה.

וזה נגרר ונגרר וכאב וצרב.

אמרו כאן דברים חכמים מאוד, קראתי את חלקם..

רק אוסיף ואומר שתנסי להפריד בין השכל לרגש.

מה את מרגישה כלפיו וכלפי הקשר?

ומה א-ת חושבת עליו ועל הקשר?

לפני שהחלטתי להיפרד סופית מההוא מהסיפור קומונרית-שמיניסט שהיה לי,

אישה שאני מאוד מעריכה אמרה לי-

"צלעו, את רוצה לגדל אותו ואת הילדים שלך?"

שרבש"ע ישלח לך את ההרגשות והמחשבות הנכונות,

ושתצליחי לכוון רצונך לרצונו.

בהצלחה גדולה!!!!

כשבעלי ואני התחתנו הוא היה בן 18 ואני בת 19, ואני ממש לא הייתי צריכה לגדל אותו!!!!!

כמובן שילד בכיתה ט' לא ראוי להתחתן...

לפעמים אנשים ממהרים לחתוך על שטויות,

ומנגד יש אנשים שמושכים קשרים רק כי הם לא יודעים מה להחליט..

שזו גם בעיה בפני עצמה-

בנאדם שלא יודע להקשיב לרגשות ולתחושות שלו מבפנים..

זה קשה לחיות ככה..

של הרב ערן טמיר והוא הזכיר גם את הנושא הזה- http://www.meirtv.co.il/site/content_idx.asp?idx=6164&cat_id=3809

הוא אמר שאם אין וודאות שלא אז לא לחתוך אחרי פעם אחת, אבל אם אחרי 3-4 פגישות אין התקדמות- לחתוך, כי אחרת זו יכולה להיות ממש התעללות רגשית בצד השני.

ואם כבר עוד אחד עם הרבה עניינים חשובים- http://www.meirtv.co.il/site/content_idx.asp?idx=6163&cat_id=3809

אולי זה היה בקישור השני ששמתי, לא זוכרת, תשמעו את שניהם- לא תפסידו...

כל דבר בחיים נכון-

בעיתוי הנכון.

לא לחתוך בתור כלל זה דבר מטופש מאוד מאוד,

ווהתוצא  שלו- זה סתם קושי אח"כ לשני הצדדים.

צריך לבדוק את הסיבה שמתלבטים, לבדוק ולבדוק,

בלי לוותר באמצע,

נבדוק עם הזמן....

ואולי כיף לכם, אז מה שזה עקרוני

וכל מיני משפטים כאלה.

כשמתלבטים- לברר את הנקודה עד תומה....

וכן-

לפעמים, לא, הרבה פעמים,

אפשר לקלוט אחרי פעמיים שזה מאוד לא שייך.

ואז ממש אז ולא עוד שבועיים- חודש חודשיים,

לחתוך! בהחלט!

מומלץ בחום!!

אתה יכול- או אולי מישו אחר מתנדב- לנסח כמה כללי- אצבע כללים על- מתי נכון לחתוך?

אני מכירה...

למה לא עושים פורום של 30+ כמו בכיפה?

אבל ברצינות - אם נראה לכם ששייך תבקשו מ"אדמין"

בהצלחה

לא יודעת אם זה יעיל, אבל אפשר לנסות  

אולי כדאי לפתוח מייל משותף? תחמו לעצמכם את טווח הגילאים שנראה לכם מתאים, פרסמו את עצמכם, מי שנראה לו רלוונטי יצטרף  לרשימת התפוצה ותוכלו לארגן מפגשים או טיולים משותפים ולשתף את כולם ברעיונותכם .

נראה לי שזה יהיה טוב לאור העובדה שאולי יש כאלה המתביישים להציג את עצמם בפומבי, ובנוסף לכך אין פורום מתאים שיהווה מצע טוב להכרויות הללו..

המון המון בהצלחה!!!

בצורה פתוחה, משוחררת, אמיתית ורגועה

חשוב שתתגישי לו שזו שיחה חשובה ואת רוצה שהוא יהיה כנה איתך!

חשוב לדעת שלפעמים אנשים טועים, אנחנו בסה"כ בני אדם.

ובאמת יכול להיות שהוא לא שם לב (לא שאני מצדיק את זה)!

וכשהוא שם לב הוא מיד פעל.

כך שתבקשי ממנו שזה לא יקרה שוב, כי ממש נפגעת!

ותעברו הלאה.

צריך לדעת שיש מריבות בין בני זוג/בני אדם/ הורים וילדים.

לומדים לקחים וממשיכים הלאה! זה חלק מהחיים היפים!

אז בעז"ה בהצלחה!

גמני חושבת שכדאי לך

לדבר איתו על זה..

ולא להילחץ מזה לפני שיחה איתו,

בכל זאת אמורות להיות אי הבנות ביניכם..

יכול להיות שהוא הגיע ממנטליות מסויימת,

הוא לא שם לב..

הרבה דברים,

העיקר זה פתיחות ושיתוף הדדי.

בהצלחה!

ללכת לישיבה לצבא לבנות את עצמו.. 

חבל..

וגם כל אחד עושה את הבחירות שלו בחיים,

זה לא מה שהפריע לחירות,

אז אין סיבה....

אם היא תחשוב ככה בעצמה,

סבבה,

אבל היא לביינתים לא...

אולי תשאלי בנחת, אגב שיחה, אם מקובל גם עליו שאם רואים שזה בכיוון של חתונה אז הוא עושה "שידרוג" ומבין שכבר לא שייך קשר עם "בנות מהסניף".. (לא מדובר על "מה שלומכם" של רגע, כשפוגשים מישהו ברחוב). פשוט - מתוך קליטה של שינוי הסטטוס לקראת נישואין.

ואם אכן יובהר כך - אז כבר אין צורך להילחץ ולהיות במצב של "הצילו"...

שיהיה לכם בהצלחה, בנחת, ובשמחה.

ממש סיפקתם לי חומר למחשבה...

אבל באמת...כדי שזה יובהר... הבנות גם הן ממש רוצות בחברתו...כאילו וואי איזה חמוד וזה...

ואני כולי בשווק כאילו... הוא מקבל שיחות מזה ארוכות...של שחנש"ים...

באמת ניסיתי לרמוז לו...אבל הוא לא חושב שזה נורא... הוא אומר לי שכיף לו איתי ובאמת הוא חושב שזה יכול להיות זה...

אבל הוא גם יכול להמשיך לשמוע ת'חברות קוראות לו בשמות חיבה...זה לא מפריע לו...ולי כן...

של מלרמוז לו 

לדיבור כנה וגלוי

לרמוז לא תמיד עוזר!

שהוא באמת לוקח אותך בתור עניין רציני אפילו שהוא אמר

שלא תיהיה איזה משחק של זמן מבחינתו

איזה קשר לכיף עוד אחת מתוך מלא שהוא בקשר

לא אומרת שהוא כזה פשוט תבדקי של יהיו אכזבות.

בהצלחה

שזה לא שייך אם מתקדמים. וזה באמת לא שייך..

אני עדיין מתרשם שהוא  ת מ י ם. קצת ילד.  אבל אם רוצים להתחתן - צריך להיות קצת גדולים... ולעבור שלב..  זה לא בני עקיבא.

בנים בד"כ לא מבינים רמזים..

במיוחד בגיל הזה..

הוא אולי הבין שאת רומזת למה דעתו,

אבל עד שלא תדברי על זה גלוי-

בד"כ הוא לא יבין מה את רוצה.

בהצלחה!

לק"י

"אם רוצים להתחתן - צריך להיות קצת גדולים".
כאחת נשואה שחיה כבר שנתיים אחת חיי הנישואים אני חושבת אחרת.
בשביל להתחתן אין צורך בלהתבגר מעט.. והנישואים כבר יבשילו ויבגרו אותנו..
לדעתי כל אדם צריך להגיע לרגע הזה של תחילת הנישואים שהוא כבר מרגיש בשל מבחינת הקו לחיים שלו.
כלומר שהוא ברר לעצמו ומצא את הדרך שהוא רוצה לחיות בה, ומצא את הבן זוג שתואם לו באישיות וגם בקו החיים..

אני תוהה לעצמי עד כמה בחור בן 18+ בוגר לתובנות כאלו של אחרי ברור.. בד"כ בגיל הזה של סוף שמינית מתחיל הברור... (אך לא שוללת את בגרות הבחור שלך, כל מקרה לגופו!)
אני חושבת שהדיבור איתו צריך להיות ישיר ולא עקיף! (בדר"כ בנים לא מבינים רמזים גם אחרי החתונה)
והשיחה צריכה להיות גם מין תאום ציפיות. (אם אמרת שאתם חושבים על למסד את הקשר..)

<וסתם הערה צדדית, בחור שאת רוצה למסד איתו קשר צריך להיות עוד דברים חוץ מחמוד. לא שוללת שהוא גם כו' וכו'.. אך אני תמיד מציעה לפתוח עין נוספת אם התחילו פרפרים וא"א להשקיט אותם..>

ב"הצלחה לכם!!

זה עוזר ליכולת את השונה, וגם להיות כבר קצת יותר בשלים עם הכיוון שרוצים - ולא להגיד פתאום: אה, הייתי ילדה כשהתחתנתי, זו בכלל לא אני...  כמובן לא חייב שיקרה כך, חלילה.

וגם נכון שיש מה להתבגר ביחד.

וגם מה שאת כתבת הוא במילים אחרות ש"צריך להיות קצת גדולים"...  שהרי כתבת: "שהוא מרגיש בשל מבחינת הקו שלו לחיים, כלומר שהוא ...מצא את הדרך שהוא רוצה לחיות בה "וכו' "אני תוהה לעצמי עד כמה בן 18+ בנוי לתובנות כאלו.." - ובכן, "קצת גדול". אלא שאת צודקת שיש צד נחמד ב"ילדוּת-מעט" שמשאירים ומתבגרים איתה (ולאו דווקא ממנה..) ביחד.

רק שאני ציינתי עוד צד ב"קצת גדול", שהוא לא-פחות חשוב מה"קו לחיים" ואולי חלק בסיסי שלו, והוא התובנה שבונים עם מישהו אחד ומפסיקים עם משחקי בנ"ע עם בנות מהסניף, אפילו אםזה לגמרי בתום לב...

ואגב, לזכותה של השואלת, שמובן לגמרי מדבריה שלא רק מתכוונת "למסד את הקשר" אלא כל הקשר בשביל זה. ואינה משחקת ב"קשרים" ללא מטרה, שזה סתם דבר כעור וחסר טעם.

הבחור בסופו של דבר בן 16 בערך... גמר שישית...

רוב הפעמים אדם בגיל הזה עוד לא גמר להתפתח(אני לא מדבר על עיצוב אישיותי פנימי, אלא על הבנייה של הבסיס שמאפשר את התהליך), מה שאומר ששיחה ישירה עם בחור כזה רק יוביל אותו לכיוון של התפתחות וצמיחה בכיוון שלך...

בד"כ התפתחות שנוצרת בצורה "לא טבעית" שכזו יכולה ליצור תחושות של מרמור וכעס כלפי בן/בת הזוג.

וזה הדבר האחרון שכל אחד מאיתנו רוצה להכניס למערכת יחסים כשלהי....

דבר נוסף שאולי לא הבהרתי עד עכשיו - שיחה איתו על כל הרעיון הזה של חתונה(שזה חתיכת רעיון גדול...) בשלב הזה בהחלט יכולה לפגוע בו. ואני שואל - היית מעדיפה שהוא יפגע בשביל שלך יהיה יותר קל??

הרי בסופו של דבר אנחנו גם מאמינים בה'....

וחלק מהאמונה בה' זה להאמין בו שבסוף נתחתן עם הזיווג המושלם בשבילנו, בזמן.

אני לא אומר שהוא לא הזיווג שלך, זה רק אלוקים ואתם יכולים לדעת. אבל אולי... אולי...

והערה חשובה אחרונה:

אני לא נשוי.

לק"י

אני יכולה להסכים איתך!