פורום לקראת נישואין וזוגיות (עמוד 1589)

יש כמה דברים שלא הסכמתי איתם בגישה שלכם, אני כותבת הכל בזהירות כי אני באמת לא מכירה לעומק את ה"שיטה" שלכם, אבל ממה שהתרשמתי-

דבר ראשון, ממה שהבנתי, אתה טוען שמה שחשוב זה חיבור רגשי "שיהיה כיף ונעים ביחד", לענ"ד זה לא מספיק.

משפחה זה לא רק "כיף ונעים", צריך דרך משותפת, אידיאלים משותפים, השקפת עולם דומה ואפילו פערי גיל סבירים. כל אותם דברים שאתה מגדיר כ"רשימת מכולת" (במובן השלילי שלה), הם בסיס בשביל לבנות משהו משותף. מה הקשר בין "כיף ונעים" לחינוך ילדים למשל?

כמובן שגם החיבור הרגשי חשוב, אבל לדעתי (המבוססת על מה שלמדתי במהלך השנים מרבנים/יות שונים) א"א להסתפק בו. ובשביל ההקצנה- כיף ונעים יכול להיות לי גם עם בחור חילוני שאמצא איתו שפה משותפת ואולי הוא גם יכול לענות על הצרכים הרגשיים שלי, אבל ברור שזה לא אומר שאנחנו מתאימים להקים משפחה יחד.

דבר שני, אתה מוכיח את הצלחתכם במס' הזוגות שנישאו בעזרתכם. כמובן שכל זוג שנישא זה מבורך, אבל

חתונה היא לא יעד סופי, היא רק התחלה. היעד הוא זוגיות טובה לאורך שנים של הזוגות הללו, ושם נמדדת ההצלחה.

את כמובן מוזמנת לא להסכים

אבל ברוך ד' הר הבית בידינו, ועם ההצלחות קשה להתווכח 

כמובן שחתונה היא רק התחלה,

ולמיטב ידיעתי הארגון היחיד בארץ שלא רק "דואג" לחתן אלא גם מעניק כלים והדרכה נכונה להצלחה הוא בית הספרלזוגיות

אני מזמין אותך לשאול את הרבנים והרבניות השונות שלך מה הם חושבים על מה שכתוב שם, אני כמעט משוכנע שאם הם נשואים הם יסכימו לכל מילה...

אגב, המילה "צריך" שחוזרת בדברים שלך, מצריכה הבהרה.

מי אמר שצריך? על בסיס מה את אומרת זאת?

 בשורות טובות 

שבוע טוב

שלום אליסף ול קצת אוחרת 

לא ממש הבחנתי בשאלות אבל אם ביקשת אתחס ביתר בהירות 

ראשית, במחילה ובאמת בלי רצון לפגוע או להתגאות- אחד הדברים הכי מצחיקים ועצובים בתחום הזה הוא שיש יותר מדי רווקים ש"מבינים בו". עם כל הכבוד, ויש כבוד, כל עוד לא התחתנת בעצמך או לפחות חיתנת 3 זוגות כתוצאה מהדרכה שלך- הדעות שלך הם בחזקת השערה שעדיין לא הוכחה 

שנית, אם יש מישהו שמוכן להתחתן בצורה אחרת כלומר בלי שכיפף לו בפגשות- מוזמן, אני לא מכיר מישהו זה. שלישית, המחשבות של "מה יהיה בעתיד עם חינוך הילדים" הם לא בידינו ולא תפקידנו. אנחנו מתפללים שד' יעזור לצלוח את החתונה, ולאחר מכן את ההריונות ואת הלידות ואת כל מה שיעבור בדרך, ובעזרת ד' יעבור\

אחרי כל זה יהיה לכם כבר מספיק יכולת שיחה והתמודדות עם כל אתגר בדרככם, ויהיו... 

כך אני עונה לאלו שפוסלים היום קשרים בגלל שבעוד 7 שנים תהיה דילמה לאן לשלוח את הילד לביה"ס...

ובשפה חריפה יותר- "האם כבר סגרתם היכן תיקברו בגיל 120...."

כמו שכתבתי (בזהירות רבה כמו ששמת לב) זה ממה ששמעתי ולא מרב אחד או שניים.

לא אמרתי שלא צריך כיף, אמרתי שלדעתי זה לא מספיק.

ואני כן חושבת שרצוי לחשוב "מה יהיה", אמנם אכן דברים יכולים להשתנות או אפילו בטוח ישתנו, אבל  להתעלם מבעיות שעלולת לצוץ בגלל פערים כאלה ואחרים מתוך הנחה ש"ה' יעזור" ?!

מלבד הרגשות הקב"ה נתן לנו שכל, שממה שידוע לי, אמור להוביל את האדם בדרכו באופן משמעותי יותר מאשר הרגשות, להתעלם ממנו ולסמוך על הקב"ה שיעזור אח"כ- לדעתי זו חצי השתדלות.

אני שואלת בשיא הרצינות- אם ה' הפגיש בייני לבין בחור מסורתי (שומר כשרות, מניח לפעמים תפילין, לא נוסע בשבת), כיף לנו ביחד, יש  לנו שפה משותפת, זה מספיק בשביל להקים משפחה?

לגבי נישואין עם בחור מסורתי אם זו שאלה מעשית אשמח לומר את דעתי 

בדרך כלל זוהי שאלה תאורטית 

מנסיון של רבים ממשתתפי התכניות שלי- לפסול בגלל רקע דתי זה הפסד

כל כך הרבה שינוים מתרוחשים בנושא זה בימינו- חזרה בשאלה/חרה בתשובה וכו'...

'רקע דתי זה הפסד'?

"תנו רבנן: לעולם ימכור אדם כל מה שיש לו וישא בת תלמיד חכם, שאם מת או גולה - מובטח לו שבניו תלמידי חכמים, ואל ישא בת עם הארץ, שאם מת או גולה - בניו עמי הארץ."

לפחות לפי מה שאני למדתי, דווקא על רמה דתית חשוב מאוד שלא להתפשר. במיוחד בגלל חינוך הילדים העתידי. וזה הסיבה שהגמרא מביאה- שאם ימות לו"ע יהיה מי שיחנך את הילדים כדרכו ובעז"ה יהיו תלמידי חכמים. הרי אנחנו מכירים את העצה החרושה- "לא לצפות שיהיו שינויים אחרי החתונה". אז נכון, שינוים דתיים בהכרח יקרו אבל לפחות כשמתחילים קרוב יש לקוות שיגמרו קרוב.

מעבר לכך, מסכימה שצריך לקצץ את רשימת המכולת- להשאיר בה רק את הדברים החשובים. דברים שבלעדיהם- זה לא יהיה הבית שלי. 

בהצלחה!

אני לא יודע מה למדת ואצל איזה רב

אינני יודע מה הכוונה להתפשר ומה כוונה לא להתפשר

גם איני יודע מה זה אומר בגלל חינוך הילדים העתידי 

כמובן גם לי יש מה ללמוד, ואשתדל לחשוב שוב לעומק , אך אני מעלה את הגיגיי ואשמח לשמוע את דעתכם

 קשה מאד לחשוב שחזל התכוונו שעלינו לקחת החלטות היום על בסיס ספקולציה עתידית של ספק ספיקא 

שהרי דברי חזל בכל מקום מבוססים על הודאות והחוזק של ודאי לעומת ספק ואין ספק מוציא מידי ודאי

כלומר שיש לאדם בחורה שטוב לו איתה והוא רוצה להתחתן איתה, והוא יבוא אל חכמינו להתיעץ ויגידו לו להישאר רווק ולהמשיך להיכשל בכל מה שכרוך בזה רק בגלל שאולי הוא ימות ואולי הילדים שלו יתחתנו אצל החותן שלו ואולי החותן שלו לא יחנך אותם כמו שהוא היה מחנך אותם....

נשמע הזוי לחלוטין....

לא כן?

ובכלל - אפילו אם בפלפולי פלפולים ניקח את המינימום ההכרחי מהגמרא הזאת - אדם יר"ש צריך להתחתן עם בחורה שהיא גם כזאת. 

בנוסף: אצטט אותך רגע:

"כלומר שיש לאדם בחורה שטוב לו איתה והוא רוצה להתחתן איתה..."

תגובה:

אנחנו לא אומרים תפגש עם מישהי ואז תתאהבו ואז תבדוק ותראה שהיא לא מספיק יר"ש בשבילך. פשוט תצא עם כזאת מראש. למה להסתבך?

לפי מה שאני מבין - באותה תקופה היו תלמידי חכמים ועמי ארצות - והיה הבדל די רציני בהרבה תחומים בניהם. אבל לא בטוח שההיתה ירידה לרזולוציה יותר נמוכה למשל תלמידי בית שמאי ובית הלל התחתנו ביניהם.

אם נשווה - לדעתי הכוונה שננסה להתחתן עם מישהי ששיכת לאותו זרם אבל לא בהכרח להיכנס לרזולוציה יותר מידי קרובה.

מעבר לכך לדעתי היום קימת תופעה של נידות דתית\חברתית בחברה - כלומר אנשים משנים יותר בקלות מפעם את מצבם הדתי חברתי - באותה תקופה אדם היה די דומה למשפחה ממנה בא וחי חיים די דומים. ואילו בדורות האחרונים ישנו מעבר יותר גדול ושינווים יותר גדולים - אנשים חוזרים בתשובה או מצטרפים לקהילה שונה... לכן לדעתי חשוב כמובן הבסיס אבל לא תמיד שווה לרדת יותר מידי לרזולוציות נמוכות. 

סתם כמה חלוקות של מעמד הלכתי בחברה החזלית שעלו לי לראש בשניה- ויש יותר

החברה שלהם היתה לא פחות מורכבתמהחברה הדתית שלנו

מה הרעיון מאחורי הדרכת חזל להנשא לבני\בנות ת"ח?

נראה בעיני שזה מעבר לחשש איך בן\ת הזוג ימשיכו לנהל לבדם ל"ע את המשפחה

אלא איזה חיים יהיו לזוג ולבית בזמן הנישואין

נישואין זה כיף

חבלי שיהיה בסיס של חברים טובים וכיף להיות ביחד בזוגיות- כן- על זה יפול ויקום קשר שידוכין

אבל יש לנישואין עוד מרכיב חשוב-

לבנות בית נאמן בישראל

המשפחה היא יחידת היסוד שבונה את עמ"י- וממילא זו יחידת-משימה

לא במובן הקשה של המושג משימה- אלא פשוט- למשפחה יש מהות של עבודת השם כבית.

ולכן- גם בקשר שידוכי צריך להיות הכנה לקראת המרכיבים האלו- לקראת עבודה חינוכית משותפת של הילדים, לקראת בניה אישית-זוגית של בני הזוג,  וגם- חינוך של "הילד הקטן שבתוכי".

סתם הערה לדבר שלי אישית הפריע-

אתה כתבת לעיל: " שלום אליסףא .... ראשית, במחילה ובאמת בלי רצון לפגוע או להתגאות- אחד הדברים הכי מצחיקים ועצובים בתחום הזה הוא שיש יותר מדי רווקים ש"מבינים בו". עם כל הכבוד, ויש כבוד, כל עוד לא התחתנת בעצמך או לפחות חיתנת 3 זוגות כתוצאה מהדרכה שלך- הדעות שלך הם בחזקת השערה שעדיין לא הוכחה"

(סתם מידע- אליסףא נשוי ואבל לילדה- וכפי הידוע לי יד לו ולאשתו בשדכנות ב"ה)

האם אתה לא מכיר את המושג- לב יודע צרת נפשו? שלעיתים האדם יודע בתוכו מה התשובה רק אין לו אומץ לומר אותה?

ומנגד אתה כותב- "כמובן גם לי יש מה ללמוד, ואשתדל לחשוב שוב לעומק , אך אני מעלה את הגיגיי ואשמח לשמוע את דעתכם"

ועל זה נתונה הערכתי

לגבי נישואין עם בחור מסורתי או חילוני-

אולי לחברה שאתה מסתובב בה זה שאלה תיאורטית-

אבל להרבה אנשים זו שאלה ממשית של ממש.

וגם לתאוריה שבתשובה עליה- יש נפקא-מינות על שידוכין בין דוסים "רגילים"

אני לא מכיר את השיטה מעבר לכתבה אבל עם הבסיס אני לפחות מסכים.

לדעתי חיבור רגשי זה אומר שהצרכים הרגשיים שלי מתמלאים ע"י בן הזוג - לדוגמה רוב האנשים צריכים הערכה ליכולות שלהם אבל כל אחד ברמה שונה. אם לאדם מסוים זה מאוד חשוב חשוב שלפני הכל ימצא מישהי שתפרגן לו כי במידה ולא כל הזמן יהיה בינהם מתחים על הרקע הזה. לעומת זאת אם תהיה מישהי שתפרגן לו - הוא יהיה מוכן לוותר על הרבה דברים ולעשות בשבילה הרבה.

לגבי "רשימת המכולת" - את חושבת שזה הבסיס ומשם ממשיכים הלאה -  לדעתי הבסיס הוא הצרכים הרגשיים ואם הם מתמלאים פתאום רואים שאפשר להתגמש עם הרבה דברים. דבר נוסף "רשימת מכולת" היא דבר די טכני במהותו וכמו שאוריאל אומר לפעמים אין קשר בינה לבין מה שמחפשים. אני אתן כמה דוגמאות:

• שירות צבאי - שירתתי ביחדה קרבית ובאופן טבעי אני יותר מתחבר לאנשים בעלי עבר דומה אבל עדין לא מצאתי שום קשר בין שירות צבאי לזוגיות.
• ישיבה\ מדרשה\ מקום לימודים - היו פה בזמן האחרון כל מיני שירשורים על מה זה אומר על אדם אם הוא למד בהסדר \ היא למדה במדרשה \ תואר במקום דתי ועוד - יושב בחור בסוף ישיבה תיכונית ואומר לעצמו אני יכול להתגייס רגיל\ מכינה\ הסדר - בעיקרון אם הבחור רוצה להתחיל לימודים אקדמאים אחרי השרות בד"כ שירות בהסדר לא יעלה לו בדחיית הלימודים ביותר משנה אבל ישדרג את עצמו חברתית. לכן ישנם אנשים שלא מתאים להם ולא כ"כ מנצלים את הזמן שכדי לשדרג את עצמם מבחינה חברתית מוכנים להשקיע שנה (וגם זה לא תמיד) ובתמורה מקבלים שירות צבאי יותר קל. כנ"ל קיים גם במקומות לימוד. לגבי רוב החברה בישבות למשל שכן לומדים לדעתי ניתן לראות את התכונות הטובות שהם רכשו בישיבה בהרבה תחומים אחרים בלי קשר לישיבה ולהחליט לפי זה.

היו רק לצורך מילוי צרכים רגשיים, אולי זו אכן הדרך, אבל ככל הידוע לי הם גם מעבר לכך ול"מעבר" לא תמיד מספיק חיבור רגשי.

אולי "רשימת המכולת" שציינת היא אכן טכנית, אבל לא דיברתי על צבא/ישיבה וכו', אלא רמה רוחנית דומה פחות או יותר, השקפת עולם,  מטרות- זה "טכני" בעייניך?

כלומר זוגיות לא יכולה להיות רק רגשית מכיוון שצריך את הכול!!!

מה הקשר עם חברים הוא אך ורק רגשי??? ברור שלא!!

חבר אם אין לכם מחנה משותף מסויים(נגיד תנועת נוער , צבא, ישיבה או בנות ש"ל, אולפנא וכו' וכו')

אז בזוגיות שלא יהיה משהו מחבר?? 

וזוגיות זה לא רק בעל ואישה הם צריכים להיות גם חברים כאלה שכאשר לא מסכימים 

ויכול להיות שהם לא יסכימו על הכול זה לא יהיה איזה סרט רע כי הכול אצלם הוא רגשי... לכן כשאהבה יורדת אז גם כול היחס יורד...

אם הם יכבדו את הדעה של השני הם ינסו לדבר ולהגיע לפשרות...

ומברך על העשייה! בעז"ה הבית ספר הזה יעלה ויצליח!

אני חושב שהבנתם קצת לא נכון את המטרה שלו ומה שכתוב בכתבה.

מה שאנשים כיום חושבים זה שרק אם הבחור/ה עולים על כל הדרישות אז יופי הוא/היא הזיווג שלי! 

וקצת קשה לזה לקרות בגלל שלמצוא אדם שעונה על כל הדרישות זה קשה.

ואנשים שוכחים שמה שחשוב והעיקרי בקשר זה מה שקורה אחרי החתונה, אחרי 20 שנה ואחרי 40 שנה ויותר.

והעיקרי זה בניית הקשר שהקשר לא יכול להבנות לבד אלא ששני בני הזוג בונים אותו יחד,

ואת הקשר אפשר לבנות גם אם הבחור/ה לא עונה על כל הדרישות (למשל בניין נבנה מאפס הוא לא נבנה לבד) 

ויוצא מכאן שהרשימת מכולת היא לא כ"כ חשובה ולא רק על פיה אפשר להתחתן!

צריך לחולל שינוי מהותי בדרך ואז בעז"ה הדרך תתקצר ויהיה פחות כאבי ראש ותסכולים!

אוריאל תגיד אם כיוונתי לדעתך עם מה שכתבתי!     (מצטער על הניסוח הקשה)

בהצלחה!

פשוט זה לא מה שהבנתי מהראיון שלו.

ניסחת היטב את דעתי....

אני שמח ליווכח שכולם מסכימים לכך...

של להוריד תרשימת מקולת

כיי אישית הרשימת מקולת חוסמת אותי מלזרום ולנסות אם אנשים שהם לא לפי איך שחלמתי. יש אני אנטי ובאה בראש שהוא לא בראש שלי ולא נותנת לבנאדם הזדמנות.

וגם מסכימה שהכי חשוב הכיף.כי ברגע שלא כיף לך אם בן אדם שום דבר טוב לא יצמח גם לא ילדים טובים.

ושכיף עם בן אדם זה מצמיח אותך ואותו

וגם למשל אם מפריע לי רמה דתית של בחור מסוים אז יהיה לי קשה להעריך אותו ואת דעותיו מאוד ומימילא החיבור ביננו לא ימשך

ב"ה

אבל ממה ששמעתי, הזדהתי עם האמירות שלכם.

חובה(!!!!!!!!) 'רשימת מכולת' אבל לא מאוד מפורטת, אלא יותר כוללנית... בן אדם חייב לדעת פחות או יותר מה הוא מחפש ומאיזה כיוון....

בהצלחה לכולם בעזהי"ת!

שאני מסכימה בפה מלא!!

שכוייח עצום!!

שמתמקד רק בבעיות ובחסרונות..

הכלל הוא שיש כל כך הרבה מה ללמוד ולהתקדם

ואני כל הזמן שואל את עצמי מדוע אנשים מרשים לעצמם להשלך על הקב"ה את הנושא הזה במקום לחפש את חלקם הם...

אני ממליץ לכל רווקי הפורום ללכת לבית ספר הזה.

שנזכה...

אהבתי את גישת העין הטובה כלפי עצמנו.

"ואהבת לרעך כמוך.."

כי הם מצחיקים!!!!

סתם כי לא ראיתי לאחורנה יותר מידי את הביטוי הנלוז הנ"ל^^

אז הייתי חייבת....

..

להסביר לו מה שהתכוונת.

במגזר החרדי הם התייעצים עם הראש ישיבה , והוא אמר לו להוריד ת'שידוך...

"השלך על ה' יאהבך"...

תחשוב טוב , יהיה טוב , תאמין בעצמך...

התכוונתי שאני לא יודעת מה לעשות מבחינת הרבנית שלי...

ונפתח בברכה המסורתית: שתרדי בקרוב פורום אחד למטה.

כמדומני שגולשי הפורום הזה לא בקיאים בדקויות שבמגזר החרדי (ואני מכליל גם את עצמי למרות שאני עובד עם הציבור הזה) ולכן הייתי ממליץ לך להפנות את השאלה לגולשות הפורומים באתר "בחדרי חרדים" אני מניח ששם יוכלו לענות לך מתוך היכרות מעמיקה עם העולם שלך.

בהצלחה ושתבשרי לנו בשורות טובות בקרוב.

ראשית אודה על קבלת הפנים הלבבית , ועל האיחול המסורתי...אמן אמן!

היות ויש גם בנות חרדיות בפורום זה ,ראיתי לנכון להעלות את שאלתי...תודה רבה על ההמלצה...

לפי התשובה שלך לעקיבא זה נשמע שאת כן מעונינת להעביר מסר לבחור לפי מה שאמרת קודם הבעיה העיקרית זה עם הרבנית.

מה אמרת שהבריח את הבחור?  

היות והרב שלו אמר לו להוריד אותי , אז מבחינתו אין לאן להמשיך...

דבר נוסף הייתה לי התלבטות בעניין היותולא התחברתי למראה החיצוני , למרות שמתרגלים..

אבל הכל לטובה...ה'  דואג לכולנו...המיועד לי יגיע בעז"ה בעיתו..

כי אם אתם רציניים, אתם אמורים להיות פתוחים ואמיתיים אחד עם השני..

בהצלחה!! ושהיה בשורות טובות!!

aima הציעה לך להסביר לרבנית אבל כנראה שזה לא כ"כ מקובל אצלכם. הפתיחות שקיימת אצלנו בין רב לתלמיד ובין רבנית לתלמידתה לא קיימת בציבור החרדי.

מי שלא מספיק בקיא בהלכי הרוח בציבור שלכם לא יוכל לתת עצה מועילה.

ייתכן שיש פה מס' בנות חרדיות אך הרוב פה הם לא כאלו.

בהצלחה.

aima די שייכת לציבור החרדי...

ב"ה

ולא רק בגלל שנולדתי בבית חולים

|אובססיה למוות|

נטמאתי פיזית אך נטהרתי רוחנית

זה לא סוף העולם בכלל...

אם הולכים בדרך של : "תהייה תמים עם ה' אלוקייך וסומכים עליו...הכל יהיה בסדר בעז"ה...

ואני אקבל את הראוי לי משורש נשמתי בעיתו ובזמנו...

הרי ידוע שקשה זיווגו של אדם כקריעת ים סוף...צריך להתפלל ולבקש שזה יקרה בקרוב , בשמחה , ובקלות

אצל כולם...

ואני בהחלט  מודה להוריי  על  חינוך שכזה...הם קוראים את המפה למרחוק..!!

אני הבנתי שהתסכול הוא שהיא תשמע לרבנית שחקנית..

לדעתי נשמה - לכי לרבנית ותסבירי הכל..

וגם תסבירי למה היה חשוב לך להבהיר...

שחס ושלום לא יווצר מצב שתצטיירי רע ותכשילי אנשים בלשון הרע והוצאת שם רע

והכי חשוב- שלא תיפגעי!!

בהצלחה

ולכל אלו שמספרים לאנשים ששואלים שאלות בפורום-

כמה הבעיות של המספר קטנות לעומת שלהם או לעומת העולם-

זה מעצבן!!

לא באנו להתבכיין ביחד..

באנו לפתור בעיות.

ולא כיף כשמפחיתים מעוצמת הבעיות שלך כשאתה מרגיש באסה אותו רגע..

עידוד יתקבל בברכה תמיד. וזו הדרך הנכונה לדבר.

אלירז אומרת דברים נפלאים: הפורום קיים בשביל לעודד ולעזור 

ולא בשביל לעשות פה קרב בעיות

ברור שאעשה זאת...

רק  כדאי לעשות זאת ביישוב הדעת , במתינות ,בכובד ראש....

כשזה טרי והרגשות מעורבים , עדיף לחכות למן נינוח ורגוע יותר...

בערך היא מתחילה את החיים! אז מה היא תעשה? תשחק קלאס לבד?

לעומת בנים שמתחילים את החיים אחרי צבא והכל, בערך בגיל 24+

כפרה עלייך - זו תכלית חיינו!

לבנות בית ומקום משכן לקב"ה ע"י זוגיות תקינה וטהורה!

ואני תוהה הפוך-

למה כולם הופכים את זה ללחץ כשכולם באיחור היסטרי ברצון ובמימוש!

פשוט רוצות להתחתן על מנת לממש את הצד הנשי שלהן ע"י חיבור לאיש שלהן וע"י הקמת משפחה, וזה לא חייב להיות מקושר דווקא ללחץ אלא לרצון. וכמו תמיד- כל אחד ועניינו- אם מישהי מרגישה שזה מוקדם מידי בשבילה ושזה גדול עליה עדיין ושהיא רוצה להספיק לחוות דברים שקשה לחוות אותם כשנשואים (שנת מדרשה, טיול כלשהו וכדו')- לדעתי עליה לפרגן לעצמה את הזמן הזה, א-ב-ל לא בהגזמה כי לעניות דעתי- ככל שהזמן עובר קשה יותר למצוא את החצי השני....

שאלו אותי את השאלה הזאת מלא פעמים!!!!(התחלתי לצאת בגיל 19...)

ובד"כ אני עונה שזה לא שקמתי בוקר אחד ופתאום אני רוצה להתחתן... זה תלוי בכמה סיבות: 1) ההורים שלי התחתנו מוקדם וגדלתי על זה וחונכתי על זה ואני מסכימה עם זה!

          2) אני אוהבת לקרוא ויצא לי לקרוא ספרים בנושא של נישואים...חינוך ילדים... בניית בית...וכל המשתמע...וזה תפס אותי...

          3) בן אדם מגיע לשלב בחיים שהוא מרגיש חוסר מסויים... שהוא רוצה להיות שלם, שהוא רוצה להתקדם בחיים, שהוא רוצה לעלות מדרגה...כל אחד מגיע לשלב הזה בזמן שונה...בד"כ בנות מגיעות לשלב הזה יותר מוקדם מבנים...הן מתבגרות יותר מהר...

זה בעיקרון מה שאני עונה... כמובן שיש עוד דברים קטנים ויותר אישיים...

בהצלחה!!!!

ולמקומות שיותר נוח לבד

יצאתי עם משהו...היינו חברים חצי שנה בערך....עכשיו הוא בישיבה ואני בשירות והוא רוצה לעשות עוד שנה בישיבה ואח"כ להתגייס לשנה ו4 ואז לצאת למכי"ים (שזה עוד 4 חודשים) ורק אח"כ להתחתן...וזה קשה לי הטירוף...כי אני מרגישה מוכנה ומרגישה שזה הוא (וגם הוא) אבל הוא לא מוכן לפני הצבא....

אויי...תודה לכלך המגיבים.

חוץ מזה שתוכניות לפעמים משתנות, הרבה פעמים בחורי ישיבה משתנים.

הוא כבר יודע שהוא רוצה לעשות מכי"ם?

מי אמר שבכלל יזמנו אותו...

נראה לי שיש כאן קצת מגדלים באוויר.

יש הבדל ענק בין בחורה שחיה את חייה- ויום אחד מתעוררת לנושא הזה

לבין מישי שכבר חצי שנה בערך חברה של מישו- ובררו שהחיים\ מוח\ לב\ רצון  שלה הולכים לכיוון הזה.....

אני חושבת שאתם צריכים לחשוב על זה יותר

עד כמה הוא גם מרגיש ממש ש-את -זה זה.

ולמה- הוא רוצה להתחתן רק אחרי צבא?

ממש ממש שיסביר ויפרט לך מאיפה זה בא לו ככה?

ועוד שאלה- מה את מתכוונת לעשות בחיים שלך?

נשמע שיש לו המון תוכניות ללמוד לשרת לעשות

ואת? באמצע שירות- מה הלאה?

בכל אופן- בין שתתחתני ובין שתתחתני מאוחר יותר- תשיגי לך חיים ותתחילי להיות עסוקה ומלאה

("נישואין זה מצב צבירה ולא עיסוק מרכזי")

ולא צריך עוד 4 חודשים.

עד כמה שאני יודע- קרבי מצריך עוד 4 חודש, לפחות, אם אתה יוצא למ"כים מוקדם.

או שני הקרוב, או שני הבא.

וכמו שאמרתי לפקידת מיטב- צבא של מטומטמים!

*צבא קדוש של מטומטמים.

יש הבדל אם פגשת אותו או לא. למרוח קשר- לא שייך.

בטח אם אתם מרגישים ויודעים שזה זה אז זה עוד יותר קשה להמתין.

אני מסכימה עם ארמי שאומר תחכי או תחתכי

במקרה של תחכי, הייתי הולכת על חיתוך הקשר לתקופה, או אש נמוכה כמה שניתן,

אי אפשר להשאיר קשר "על נמוך" בגילאים האלה 3 שנים

הקשר מטבעו רוצה לפרוץ קדימה, להתקדם, לעלות מדרגה.....

במקרה של תחתכי- המלצה לא פשוטה, מוכרת עד כאב....

בכל מקרה קחי בחשבון שיש מצב שבעוד שנתיים וחצי הוא לא יהיה מי שהכרת ורצית

שנה בישיבה ושנה וחצי בצבא מעצבות ומשנות מאד....

בהצלחה מתוקה, לכי עם הלב שלך!

שלאישה טב למיטב תן דו מי למיטב ארמלו.

אבל בכול מקרה יש כמה אופנים

1. זה ציוי שה' ציווה לכן אנחנו רוצים לקיים אותו כמה שיותר בזריזות.

2. יש לכול אדם במיוחד לבנות חוסר ורצון להתחתן!

3. במיוחד לבנות יש רצון בלתת (זה לא שאין לבנים פשוט לבנות זה יותר מודגש)

והנתינה הכי גדולה זה לבעל ולידים...

4. וזה נכון גם לבנים וגם לבנות שככול שצעירים יותר קל להתרגל למסגרות כמו נישואין ויותר קל להתרגל לאנשים חדשים כי ככול שמתבגרים קשה להתרגל לחיים משותפים...

שוב זה מה שאני רואה... לא כולם מסכימים עם נשואין צעירים כ"כ...

שיהיה בהצלחה בהמשך!!

הרב שלי באולפנה לוחץ עלי להתחתן כמה שיותר מוקדם או אפילו להתחיל לצאת בשמינית!!!!!!!!!!!!!!

לא באמת זה לא מפריעה וגם לא אמור כי הוא בן מה לוחץ עליו...........

ובנות ככל שהזמן עובר אז פחות יש להם סיכויים למצוא עם פיתאום אחרי הצבא הוא יבין שזה לא מתאים לו

אז לו זה לא באמת משנה הוא יהיה בן 24\25 מה זה משנה הוא יכל לצאת גם עם בנות בנות 18

והיא היא בת 24 יכלה לצאת עם בחורים בני 18???? לא ככל שהזמן גדל כך המבחר קטן............

לכן או להיתחתן או לתחוך..........

|הזדהות|

נמאס...

אין! זה פשוט מייגע.......כמה אפשר?! ו

 ה' תרחם עלינו!!!!!!! רוצים גאולה!!!!!!!!!!!!!

כל זה בפגישה אחת ? או שתיים ?

תתעוררו חברים ופשוט תזרמו בכיף תשנו שיחה גוון 

אפילו סתם לטייל ולצחוק על דברים 

אל תהיו שבלונים קודם כל תרגישו את הצד השני בכיף שלשבור את הקרח 

אני מרגיש כאילו זה משא ומתן . תיאום ציפיות כזה מוקדם ?

בהצלחה בע"ה לכולכם 

בחלל החיצון!

|קובעת|

אני לא אנסה להסביר למה הכרות זה דבר חשוב...

כי את יודעת את זה, יותר טוב ממני.

קחי אוויר- בסוף הוא יגיע.

להכין דף עם הכל מראש להביא לבחור ביחד עם טופי שישב ויקרא ויחסוך את כל השלב המעיק אחח אני מתגעגע לחלק של השטויות בדייטים זה בטוח..(לדייטים עצמם לא... אבל מצד שני זה די דרך להתחתן.. אז אולי אני כן צריך להתגעגע?)

-זה לא עובד.

ניסיתי, אלא מה?

כתבתי, נתתי לו לקרוא, (זה היה דווקא לצד רוגעלך)

 ואז הייתי צריכה בכלזאת להקשיב לו,

כי הוא לא הצליח להעלות על הכתב...

ואם יושבים יחד לכתוב, אז הוא משועמם בזמן שאני כותבת, ואני- בזמן שהוא קורא.

נראה שלא יצא לי לנסות את זה עם בעלי כושר כתיבה מפותח מספיק.

או שלאנשים איכפת ממך וזה הסיבה שהם שואלים את כל זה נק' למחשבה!

אנילא מבינה למה אתם לוקחים את הדייטים ככ כבד

קחו בכיף! אותי זה מצחיק כל פעם מחדש!

אז נפגשתי. אז לא הלך. אז ביזבזתי שעתיים מהחיים!!!

ו-????

זהו!!!

חברה! תזרמו!!!!

מבחינתי כל דייט שלא הולך זה עוד בדיחה עם החברות...

מישהו  כן יודע מה הוא באמת??

''אני נשמה רוחנית עליונה שחוצבה ממקור הנשמות וירדה לזה העולם לתקן את עצמה ,לחבר רוחני וגשמי'' (בציניות)

אפשר להוסיף עוד כמה משפטים כאלה,מי שרוצה.

אין מה לעשות אנו חיים בעולם חומרי גשמי שפל ונמוך, ואלה גם חלק מהחיים שלנו גם אם הם לא ממש מעניינים.

וחלק מנישואין זה לעסוק גם בפרטים הכי טכנים והכי לא מעיניינים בעולם שיש, והאמת שרובם עוסקים בהם.

אבל האמת היא שבעצם לזה זה נועד, לקשר את כל הגשמיות לרוחניות ואכמ"ל.

כמה אפשר להסתבלן בסבלנות בזמן שהבחור המליון וחצי (כן, כן הגזמות...)

פורש לפניי את כל קורות חייו, מאבא שלו ועד נכדיו העתידיים...

בזמן שאפילו קורות חיי שלי כבר לא מעניינים אותי?

חייבת להיות דרך אחרת!!

כבר אין מקום בסל המיחזור בדיסק על המוח, מרוב פרטים קטנים/ חשובים/מעניינים, יותר או פחות,

שנשלחים לשם אחר כבוד לאחר כל "לא" נוסף.

אפשר לפתוח ספריה בשב"כ עם כל המידע המיותר שיש לי על אנשים..

אולי זה בהחלט לא מיותר להקשיב לאנשים, ויש דברים שבהחלט צריך לדעת,

אבל גם תעודת בגרות הוצאנו, כי מישהו החליט שרק ככה גומרים י"ב כראוי...

ושלא יהיה בא לכם להוציא אף לא מילה אחת,

זה גם אפשרות.

חוץ מאפשרות זו,

אין דרך אחרת כי כדי להתחתן צריך לפגוש מישהו,

אין מה לעשות! 

תהיה הדרך שזה יקרה איך שתהיה!!!

וכשנפגשים ורוצים שיהיה קשר בין השניים צריך לדבר

אלא אם כן שניכם מרגישים 'לעוסים' ומחפשים משהו אחר לגמרי!!!

בהצלחה!!!!!!!!!!!!

בהצלחה!!!!!!!!

רעיון בשבילך-

בירורים

כלומר- לוודא שכל בחור שאת יוצאת איתו- יודע מראש את כל הפרטים ה"לעוסים" האלו...

מה מי מו ארכאולוגיה

ואז בפגישה עצמה- לכו לעשות ביחד משו מעניין!!

לכו למוזיאון ולגלי מה דעתו של אדם אחר על היצירות שם!

ז-ה מעניין

(חחח לדעתי- טוב!?!?? וזה סתם רעיון... אל תהיו כבדים מידי)

ואל לתכו למוזיאון ישראל- צריך משכנתא רק להכנס לשמה....

אני כן נשמה קדושה שירדה לזה העולם וכו' (הפעם זה לא בציניות).

כי זה מה בעומק בעומק מה שאנחנו באמת.

מה זה אומר בפועל, זה ענין של כל אחד ואחד.

אבל בעומק זה מה שאנחנו.

זה מחשבה שעכשיו התחילה להתבסס אצלי ואין לי לבנתיים כל כך מה להוסיף בה. 

(אני מקווה שאני מכוון לאמת,וה' יעזור.) 

1. בד"כ את\ה קורא את הד"ת?
ב'. רק לפעמים כשיוצא לי. משתדלת...

2. את\ה קורא בד"כ את הגרסה הרגילה או את גרסת הביינישי"ם?
א'. רגילה.
 

3. מה את\ה הכי אוהב\ת בד"ת?
ג'. שהוא מתייחס תכל'ס לחיים שלנו.

4. לאיזה נושאים את\ה יותר מתחבר\ת בד"תים?
ד'. לא אכפת לי - מה שבא ברוך הבא.

5. את\ה מתחבר\ת ואוהב\ת בד"כ את הד"תים?

ב'. כן! אני מת\ה עליהם!
 

6. מה היית רוצה להוסיף לד"ת?
א'. שיהיה איזה סיפור נחמד בכל ד"ת [לאו דווקא מתקשר לנושא של הד"ת..].
ב'. שיהיה יותר קשר לפ"ש עצמה.
ג'. שיהיה איזה משהו מפולפל יותר - ביינישי"י כזה.
ד'. הכל נשמע טוב  (פעם ככה ופעם ככה... אל תשתבעי...)

7. אתה מעדיף שהד"ת יהיה עם צבעים, או שחור לבן?
א'. צבעים. זה נהדר!

8. לדעתך התמונה מוסיפה לד"ת, או שהיא סתם מיותרת?
א'. מיותרת. למרות שזה נחמד. פשוט לא נראלי שזה מוסיף משהו אחר

9. מוזמנים לפרט כל מה שבא לכם..

ת ו ד ה  ר ב ה!!!!!!

שבוע טוב!

1. משתדלת לקרוא. לפעמים קצת קשה לי... אבל ב"ה בשאיפה..

2. קוראת את הגרסה שמעלים לפורום הזה. לא יודעת איזו זו...

3. אוהבת שהד"ת מתייחס לחיים שלנו (ושלנ"ו)

4. כל הנושאים מעולים

5. בד"כ אני מאוד אוהבת את הד"תים. לפעמים אני מרגישה שהשפה קצת "רחובית" לי מדי אבל בהחלט אפשר להתמודד עם זה..

6.  מה שיש ברוך ה'.

7. האמת שאני לא שמה לב לצבע אבל נראה לי שצבעים זה נחמד...

8. התמונה נחמדה. אולי אפילו טיפה מוסיפה

9. תודה רבה ועצומה!! הלוואי רק שאשתדל לקרוא יותר...

10. אני שמחה מאוד שהד"ת פה - בפורום אחר לא הייתי קוראת...

(כל עוד זה 1-2 ולא מיליון...)

שבוע טוב ומבורך

וישר כח!!

ואין לי כוח לענות על השאלות

אבל בהחלט נחמד וחשוב!

1. בד"כ את\ה קורא את הד"ת?
א'. בטח! אני נכנס\ת במיוחד לאינטרנט בשביל זה!
ב'. רק לפעמים כשיוצא לי. - כמעט תמיד
ג'. כמעט אף פעם לא.

2. את\ה קורא בד"כ את הגרסה הרגילה או את גרסת הביינישי"ם?
א'. רגילה.
ב'. ביינישי"ם.

3. מה את\ה הכי אוהב\ת בד"ת?
א'. שהוא מתקשר לפ"ש [כמה שיותר קשר לפרשה - יותר טוב].
ב'. שהוא קצר וקליל, עם סלנג ובשפה יומיומית.
ג'. שהוא מתייחס תכל'ס לחיים שלנו.

4. לאיזה נושאים את\ה יותר מתחבר\ת בד"תים?
א'. בין אדם לחברו.
ב'. בין אדם למקום.
ג'. לא משנה מה - העיקר שיהיה קשור לפרשה.
ד'. לא אכפת לי - מה שבא ברוך הבא.

5. את\ה מתחבר\ת ואוהב\ת בד"כ את הד"תים?

א'. ת'אמת שלא ממש. הם רדודים מדי לדעתי.
ב'. כן! אני מת\ה עליהם!
ג'. לא, הם חופרים מדי..
ד'. לפעמים כן ולפכמים לא - תלוי מתי.

6. מה היית רוצה להוסיף לד"ת?
א'. שיהיה איזה סיפור נחמד בכל ד"ת [לאו דווקא מתקשר לנושא של הד"ת..].
ב'. שיהיה יותר קשר לפ"ש עצמה.
ג'. שיהיה איזה משהו מפולפל יותר - ביינישי"י כזה.
ד'. אחר [פרטו מה שבא לכם].

7. אתה מעדיף שהד"ת יהיה עם צבעים, או שחור לבן?
א'. צבעים.
ב'. שחור-לבן.

8. לדעתך התמונה מוסיפה לד"ת, או שהיא סתם מיותרת?
א'. מיותרת.
ב'. מוסיפה.

9. מוזמנים לפרט כל מה שבא לכם..

בשביל ללמוד תורה פותחים בד"כ ספר אך הייחודיות של הד"ת הזה היא שבמסגרת תחביבי הפנאי (גלישה בפורום) נכנס גם העניין התורני.

ולכן, יש מקום לד"ת במסגרת הפורום (לא כולם נכנסים במיוחד לפורום בראש יהודי ...) וייחודיותו היא דווקא בכך שהוא קליל וזורם (כולל הצבעים והתמונות) כי אנחנו פה בפורום בשביל להנות ולא בשביל להעמיק בפלפולים.

יישר כוח והמשיכי לזכות את הרבים.

10. שאלת המנהלת- האם הד"ת קשור דיו לנושא הפורום?

א'. הד"ת קשור לפורום ואנחנו שמחים שהוא פה

ב. הד"ת חביב אבל ישכון כבוד בפורום "בראש יהודי"

בס"ד

שלום לכולם,

חזק וברול על דברי המוסר.

שנזכה באמת להודות חקב"ה על

כל מה שעשה ועושה עימנו.

                בתודה ובברכה

             שבת שלום ומבורכת

וכל המשפחה יטעמו ממנו בשולחן שבת

אחד השווים! 

הדבר תורה!!

לא הארון!

יפה! מעורר מחשבה.

תודה!

שבוע טוב

מי שבוחן ובודק ורוצה את הבחור ש

גם חכם

גם צדיק

גם קובע עיתים לתורה

גם בעל מידות טובות

גם ספונטני

גם רגיש

גם לא מבוגר מדי

גם לא צעיר מדי

לא כבד 

וגם לא קליל מדי 

וכו 

וכו

ואיפה הקדוש ברוך הוא? 

האם זוהי לא תאוה נוספת למכונית משוכללת או מסטיק במכולת?

כמובן זה קצת או הרבה יותר מורכב, אבל יש בזה גם את זה...

אבל חוץ מכמה מדפים,
התוכן שלהם שונה

לדעתי יותר מיומיים זה כבר לא מכובד

כבוד ת"ח ענק כמו הרבי- במקומו עומד

והבחורה סה"כ רצתה להציע טובה וחסד לאנשים- להתפלל עליהם

שהרבי זצ"ל נבג"מ הוא חי עולמים.

מחקתי עמ"נ לשמור על פרטיות- יש לשלוח שמות  באישי

תודה רבה מראש, ויהי רצון שכל תפילותייך יתקבלו לטובה!

איפה הוא כן קבור?

זה שהרבי נפטר מוריד מגדלותו? אל תאמרי שגם את הפכת מוזרה

סביב הרבי זה עבודה זרה.

הרבי נשאר גדול ואדיר, אבל חלאס! תנו לו לנוח  בגן עדן! אל תתימרו לומר (אני פונה לחב"ד) שהוא משוטט כאן בעולם! מסכן.

הם טוענים שרוחו עדין איתנו- למה? על מה? זה שהוא הרבה לדבר על המשיח הופך אותו למשיח? אולי הוא היה מועמד לכך- אבל באסה, לא זכינו.

אז במקום לדבוק במשיח הקודם- בואו ננסה להיות ראויים למשיח הנוכחי, מי שזה לא יהיה...

שכל הדיון הזה בין זרמים שונים

לגבי מעמדו של הרבי והיחס אליו -

הוא לא כבוד ת"ח

אתה חושב משו? שכוייח

יהודי אחר חושב משו? שכוייח גם לו

להתווכח על זה- מה יועיל????? מלבד לגרום אי-כבוד לצדיק

ועל כן- כל מי שיש לו שמות לתפילה- שישלח באישי לפותחת השירשור

כל מי שימשיך מכאן ואיילך לנצלש את הדיון הזה - הודעתו תמחק.

זה יהיה ממש משמח לאותם אנשים שפרסמו שם אם תעברי בפורום ההוא ותקחי שמות משם

אשרייך צדיקה!!

[בלי קשר לכמה אני מאמינה בפולחנים כאלו ואחרים]

היה פה דיון על מי צדיק ומי לא..

ועל חסידויות למיניהן

נתתי להכל שם אחד- פולחן..

[ואני מלכת הפולחנים - אז לא לדאוג.. ]

כל בקשות התפילה לזיווג, רפואה, פרי בטן וכדומה וגם שרשורי תהילים מזמנים  לפורום תפילה וישועה

http://www.inn.co.il/Forum/Forum.aspx/f89

ב"ה אני ילך השבוע

ד"א הרבי היה חי בשכונה בברוקלין אבל הוא קבור בקווינס (בניו יורק)

וזה לא היה אמור להיות דיון בקשר לרבי(בשביל זה יש את פורום חב"ד)

ב. מי אמר שזה רק בנות? 

גם בנים כאלה יש!

ברגע שיש בגרות נפשית מצד הזוג, הכל מתנהל כמו שצריך.

זה לוותר על פרפרים?

לא חושבת.

ולך, חלום חלומותיי, משיכה והתרגשות זה דבר חיוני, בטח לבנות, ובטח לרגישות.

שבע"ה האחת שלך תגיע בקרוב ותבנו בית של שלום רעות אחוה ואהבה.

אני לא אומר שמשיכה והתרגשות אינן חשובות, ושצריכים לוותר עליהן. מה שאני אומר, אבל לכל דבר בזמנו: תחילת הקשר, זה לקבל מידע, לבדוק אם יש התאמה במטרות, בסגנון, בבית שרוצים לבנות, ובשלב הזה רגש לא שייך! ואני לא מבין איך אפשר לפסול בין אדם בתום תקופה הזאת על בסיס שאין רגש! ועוד יותר, ידוע שגרש זה משהו שבונים, אז למה לפסול מראש, במקום לעבוד עליו בזוג?

המראה פשוט לא עושה את זה, ורואים שאין מה לעבוד.

ולפעמים הבת יודעת מה היא אומרת כשהיא מרגישה ש"זה לא".

מבין?

לא יודעת עד כמה אפשר לעבוד על רגש בזוג.

זה בסיס שצריך להיות ואז אפשר לפתח, אבל לא לבנות מאפס.

(מה היא תגיד לך? שתגיד לה שאתה רוצה לחבק אותה? שאתה אוהב ומתגעגע?)

מצטרף לשאלה בתור אחד שנזרק אחרי קשר מאוד ארוך ומשמעותי בגלל משהו דומה

בגרות נפשית, תכונות נפש, נסיבות, נסיונות בשידוכים, ומי יודע מה עוד. 

מאידך - אל לה לבחורה להיות בהכרח בקשר אם היא מרגישה רתיעה ממנו - כולל חוסר רגש או כימיה. 

גם אם זה לא "נכון" בעולם אידיאלי, זה בהחלט נכון במציאות. 

איפה הקו? 

סיעתא דשמייא והשתדלות. 

שהרגשתי פרפרים בבטן רק לאחר שהתארסנו... אני זוכרת את השיחה איתו על השכל והרגש (זה היה ממש מזמן...)- רציתי לברר היכן הוא עומד. בדקנו בעיקר התאמה שכלית על כל צדדיה ולא היו ניצוצות וזיקוקים אלא הרגש הזדחל לו לאיטו. המבחן היה האם אני מחכה בציפיה למועד הפגישה , האם אני מאוכזבת כשפגישה מתבטלת וכדו'- מבחינתי זה היה מספיק. כמובן שאם יש רתיעה או דחיה- לא שייך להמשיך. צריך לזכור שהרגש נבנה גם (ולדעתי בעיקר) לאחר החתונה. עצוב לי כל כך לשמוע שקשר מסתיים רק בגלל עניינים שברגש...

לא נראה לי שאני אהייה מסוגל להתארס עם מישהי, אם אני לא אחוש אליה רגשות, ואפילו רגשות עזים.

בכלל, מאוד קשה להשקיע ולטפח קשר, שרק השכל פועל.

וזה מתחיל להפחיד הכמויות שאני מסכימה איתך לאחרונה..

בעלי - אז מדוייטי, היה ממש מוזר בקטע הזה וטוב שלא ידעתי זאת אז-

הוא החליט שכדאי שנתארס מכיוון שהוא מיצה את הקטע של היציאות והחליט להתקדם שלב ולראות מה קורה...  אנחנו צוחקים שעד היום הוא עדיין בודק-  מיצינו את שלב הילד השלישי בואי נעבור שלב ונראה איך מסתדר לנו עם ארבעה...

אני לא אומרת שצריך להיות כמוהו. ממש לא. (הוא גם מכיר בכך שהיתה לו שריטה רצינית יותר...), אבל גם לא צריך לנטות לכיוון השני. צריך שיהיה בסיס של התאמה שכלית (היא מתאימה לי כי...) ובסיס רגשי (כמו שכתבתי- געגוע קל, ציפיה, תחושת קרבה, אכפת לי ממנה, וכו'.) לא צריך לנטרל את הרגש אך אני לא חושבת שיש צורך ברגשות עזים, ולמה בדיוק אתה מתכוון כשאתה כותב "להשקיע ולטפח קשר"- לא בציניות- אולי אני באמת כבר קשישה... אנחנו נפגשנו על מנת לבחון ולבדוק האם אנחנו מתאימים לבנות ביחד בית, משפחה, יישות אחת. מבחינתי- לאחר פגישות לא רבות, כאשר התבררו כל הנתונים שרציתי לברר, וכאשר ראיתי שטוב לי ונחמד לי איתו, וכאשר ביררתי לעצמי האם יש גם בסיס רגשי והאם יש מצב שאראה אותו כבעלי וכאבי ילדי- מבחינתי זה הספיק להודיע על אירוסין.

רגשות עזים לפני אירוסין- נחמד, אך לא הכרחי לדעתי. רגשות עזים גם כמה שנים לאחר החתונה- זה המבחן האמיתי...

עשית בדיקות שכליות יבשות, ראית שזה מתאים, למרות שלא ממש הרגשת את זה חזק.

בכל זאת הצלחתם להנפיק קשר רציני. (כי אני לא מצליח, אני פשוט לא משקיע, וזה נידון לכישלון מאליו)

ולמרות זאת בסוף הרגש הגיע...

ככה זה אמור להיות באופן שגרתי?

או שזו הייתה פשוט "שריטה" או לחילופין סיעתא דשמיא.

(דיברתי על זה גם עם בעלי)- גישה + סיעתא דשמיא. הגישה היתה עניינית ולא חפרנית מידי. הגישה היתה לבדוק התאמה בינינו + לתת זמן ומקום להיווצרות קרבה (הזכרתי כבר- הרגש לא מנוטרל, לא קשר יבש לגמרי), ונתנו לקב"ה להוביל אותנו. ברור.

ושוב- סליחה על הנדנוד- למה הכוונה " אני פשוט לא משקיע"?- איך אתה רואה השקעה? האם זה הכרחי לבניית קשר?- הסבר בבקשה לבורה כמוני. אולי הפסדתי משהו בתקופת הדייטים....

כי אחד הדברים הכי מלחיצים זה שהבחור מאוהב עד עמקי נשמתו ומוכן להתחתן מחר, אחרי 4 דייטים והבחורה כולה רק בהתחלה של בנייה... אז תגובה ראשונית זה לקחת את הרגליים ולברוח.. קשה לבנות קשר כשיש פערים ברגשות ובקצב שלהם.

מנסיון כואב, בדיוק על מה ששאלת.

לא הסכמתי שאנשים מחברים זוגיות לכאב.... יש כאלה! אבל ממש לא כולם...!!! ממבט קטן (אפילו פה על הפורם) ניתן לראות משהו הפוך לגמרי!!!

דבר שני- לדעתי לא הובן מתוך הכתבה בדיוק איך אתם פועלים... הדברים נאמרו בצורה כוללנית מאוד !!

אחרי שאמרתי ביקורת, נק' טובה: הכתבה הרגיע אותי שאתם אכן גוף מסודר ונאמן ולא "סתם".... (עדיין זה לא אומר שאני מחר נרשמת, כן?!)

שבוע טוב!!!

הרבה מאיתנו עברו דברים לא פשוטים במסגרת זוגית כזו או אחרת..

אני מסכימה שבתהליך של הפגישות וכו' עוברים דברים קשים מאוד!!! פשוט -סיוטיים!!!!

אבל- אני הבנתי שמדובר על אנשים שתופסים את העניין של חתונה כסיוט, כלהיות מחוייב למישהו, כאובדן העצמאות וכו' ואני דווקא רואה את הכיוון ההפוך- את האנשים שמשתוקקים כבר להגיע ל'עול' האהוב  והמתוק הזה!!!!!

בהצלחה רבה לכולם בעזהי"ת!!!!

שאנחנו מחברים בין המוכנות שלנו להתאהב ולהתמסר - לכאב שיבוא בעקבותיה

ואז מראש מחפשים סיבות לשלילה בדייטים..

נראה לי שזה מה שאוריאל התכוון..

אם לא, אנא תקן אותי.

אכן אלירז

רבות בנות ובנים לא מבינים את כוונתי

"מה ? אני? מחבר זוגיות לכאב? "

כי הם לא מבחינים שיש בתוכם תהליך לא מודע 

כאשר מבחינים בכך זה כבר צעד ראשון כדי למצוא דרכים חדשות להתיחס לזוגיות באופן של עונג ובכך לאפשר לה לקרות...

בהצלחה בעזרת ד'

אוריאל

כלומר שאתה לא משהו פיקטיבי

וזה דבר חשוב. בעיקר באינטרנט.

הרבה בהצלחה בהמשך

נראה לי שמוטב להתפדח לרגע מאשר להפסיד בעל טוב לא?

בטח המשפחות מכירות....אפשר לבקשש מאבא או אמא אח אחות שכנים וכו..., זה מה שאני עושה אם אני רוצה מישהו...

אני חושבת שלא כדאי לך לפנות אליו...זה תפקיד הבנים...

אם בכל זאת את לא מוצאת גורם שלישי אשמח להיות לעזר...

ממש בהצלחה!!!

לא הייתי ממליץ לפעול בלי גורם שלישי, בעיקר לא מהצד של הבחורה.

לא בריא- מכל מיני בחינות.

חייב להיות מישהו שיכול לפחות להביא את זה לידיעתו.

באמת!! בכל הרצינות!!

א) שירשור חפירות, מגיע בד"כ מהר מאוד למעל 40 תגובות, ואז הוא כבר פחות מעיק בעיניים.

שירשורי "לו הייתי רוטשילד, היית מתחתן איתי?" (התשובה דר"א היא כן), וכדומיהם, שנתקעים באזור ה15-20 תגובות במשך יותר משעתיים ללא תגובה "רצינית", נראה לי שאפשר לנעול.

ב)  1 - לא, אפשר לפתוח פורום ד"ת למי שמעוניין, באמת שלפעמים זה מעצבן אותי שהכותרת מושכת, ואז זה ד"ת, ולא רק בפורום הזה. זה די גובל בהונאת הציבור! (המנהלת ביקשה נימוק מקורי). 

2 - לדעתי, מאותה סיבה, אפשר לשרשר אותן בהודעה אחת, תחת כותרת דבר תורה לפרשת "***".

ג) אין לי מושג מה התאריך העברי. אמצע ספטמבר, ויותר מדי עבודות ומבחנים. דר"א, אם מישו/מישי רוצה להצטרף ל4-5 ימים באמסטרדם באזור אוגוסט, שיעדכן באישי, לבוא בראש פתוח, לא כולל שבת, אוכל כשר, לינה כנראה בדירה של משפחה דתייה על מנת לחסוך בעלויות, וכמובן שהחדרים נפרדים, אם לא, מתארגנים דרך בית חב"ד.

ד) לא נראה לי שאגיע למפגש פורום, אבל אם מישו/מישי יצטרפו לאמסטרדם, בהחלט יהייו חוויות שאין בארץ. ומכיוון שגם כאלו מנוג"ה קוראים כאן, נא לא להרחיב, ולא לפתוח שירשורי "הוא מעשן אבל לא סיגריות, הייתם מתחתנים איתו?".

אם תבוא איתי קודם לאומן!

סגרנו?

חבר שלי הביא לי משם אחלה וודקה. רק בשבילה שווה לנסוע.

א. אני חושב שזה יכול להשתנות משרשור לשרשור ואני אסביר.

יש שרשורים(וזה רוב) שהם מתחילים לעניין ואז סוטים מהנושא (אפילו יותר מוזר מגמרא)

ואז כל השרשור הלך ואז אפשר להגיד שאם יש איזה 15 הודעות רציניות והשאר לא קשור אז אפשר לנעול.

ויש שרשורים שהם בסדר מהתחלה ועד סוף ואז אפשר לנעול נגיד אחרי 50 ויש שרשורים שלא מועילים בכלל ואז זה נתון עד מתי את יכולה לסבול אותם! 

ב. אפשר בהחלט להוסיף עוד דבר תורה שנאמר: "כל המרבה בדבר תורה הרי זה משובח" ואפשר גם לצרפם לשרשור אחד.

ג. אני חושב משהו באיזו בין המיצרים כבר כולם משתחררים

א. אחרי מה שאהוד כתב, אני פשוט אצטרף למה שהוא אמר.

אני רק אוסיף שאני בכללי בעד חפירות, אז אני די משוחד...

ב. שוב, אני פשוט אצטרף למה שאהוד כתב.

[אהוד, אפשר פשוט כבר להעתיק את ההודעה שלך? ]

ג. פה אני כבר אפרוש מדעת אהוד.

זה לא משנה מתי בדיוק אני גומר את מה שאני עושה, זה לא יקל עלי להגיע לשום דבר שיאורגן.

ד. אני מתלבט.

אני מניח שזה פשוט יהיה תלוי במ"ר שלי באותו היום / השבוע / החודש.

אבל אם אני אבוא- אני מסתפק בסתם לשבת, לאכול, ולדבר, בהנחה שלא שמים אותי בקצה של השולחן כשמסביבי יש רק עוד זוגות שמדברים בינם לבין עצמם...

ה. כן בהתלהבות. [ביקשת, לא?]

אבל אני לא אצטרף.

א. אני מתנגד לנעילות לחלוטין למעט במקרים קיצוניים שאין שום ברירה אחרת, כדוגמת: פרסומות, דיבור בוטה במיוחד, ודברים מהסוג הזה.  להיפך ממש( והרי צדיקה את מכירה את דעתי) זה דבר מעולה ותורם. השילוב בין הרצינות לחברתיות תביא את הפורום למקום טוב יותר ותורם יותר. 

ב. אני מתנגד להופעת דברי תורה בפורום בכלל, לדעתי אין זה מקומם, ומי שמעוניין בדברי תורה - לא חסרים עשרות אלפי מקומות ברחבי הרשת (שלא לדבר על בחיים הרגילים). במידה ותהיה דרישה כדאי יהיה להקים פורום מיוחד, ואז מי שרוצה יוכל לקבל כמה שרק ירצה. ובצורה הכי פחות רצויה ניתן לאחד את כולם לשרשור אחד (רע במיעוטו).

ג. עסוק לגמרי.

ד.  כמו תמיד, בהמשך. 

ה. לא

אלא אם כן יש בעיות של לה"ר או ביזוי רבנים או צניעות וכו".

אין סיבה שפורום באינטרנט יהיה מפוקח, מעוצב או מסודר באיזושהי צורה מלאכותית. 

חוצמזה אין סיבה באמת כי מ- 40 הודעות הוא נהיה קטן ולא מפריע. אם זה מפריע למישהו שלא יסתכל, ולא יקלקל לאחרים. כל זמן שהשרשור למעלה - סימן שרוצים אותו מספיק.

יד אחת .

לכן די מופרכת המחשבה להתחיל לנעול כאן שרשורים.

כי כניראה שהם הם (המכונים: חופרים טריוויאלים נדושים וכו') דווקה השרשורים שמחיים את הפורום הזה.

 - בלעדיהם גם שרשורים רציניים לא יהיו כאן!! 

א) לא לנעול אף פעם - אם מישהו מגיב סימן שהוא לא חושב שהוא
מיצה את הנושא הזה וגם אם אני חושב שכן - מאי חזית דמיצה דידך סומק טפי..

(אלא אם התגובות היחידות הן : מקפיץ/ה)

ב)  לא. זה לא פורום דברי תורה. דברי תורה זה כמובן דבר מבורך אבל יש פורומים אחרים לעשות את זה (אלא אם זה קשור לנושא של זוגיות ואז הרווחנו פעמיים (:  )

ג) בעוד חודש

ד) רעיון מצויין . אשתדל להגיע.

אני מעדיף איזה סיור נחמד.

אוכל - בשביל הספורט (תרתי משמע)

ה) רעיון מצויין אבל אני לא אשתתף.

א. אני מסכים עם (ר)ציני ו-אהוד.

אין לי שום דבר נגד חפירות.

אני אפילו אוהב אותן!

ב. בעד!

זה מציף את הפורום בכותרות מעניינות...

ג. אין לי דבר כזה באופק הקרוב.

ד. תעשו, תהנו!

זה בסדר, אני אשב בחושך...

ה. נגד.

שאני כותב פה משו, ואנשים מודים בכל פה שהם מסכימים איתי..

הידד!

א. לא לנעול! אם השרשור מיצה את עצמו הוא יידחק מעצמו למטה...

ב. דברי תורה - לי זה ממש טוב שהם פה. ככה יש יותר סיכוי שאני אקרא. אם יהיה פורום מיוחד לזה לדעתי זה פחות ילך...

א. ברור שלא לנעול! או למחוק! או כל מיני דברים כאלה.

    דברים חריגים מאוד אפשר לערוך, וגם עם זה לא להגזים.

ב. אף אחד לא נכנס לפורום בשביל דברי תורה, זה די ברור, אז מי שרוצה

    יכול ללכת לקרוא איזה ספר תורני או אתר כזה.

    אבל מה שהרבה יותר מפריע לי זה שרשורי חינוך למיניהם:

אשששששששששששששששששששששש,
אנחנו ק--י--צ--ו--נ--י--י--ם--!
כן, אני יודע שעד -*- יום העצמאות -*- יש...
אינטרנט בלי חסימה טובה?! לא בבית שלנו.
'חופשי', זו המילה שהכי "משחקת" אצלנו בפסח... (על לימוד תורה)
ב-ר-ו-ר שזה בסדר. ב-ר-ו-ר

18 פלוס בלבד...?!

מבוגר חרדי נגש לבחורה לא צנועה בתחנה,

   שאף פעם לא הבנתי למי הם בדיוק מיועדים....

   ולמה המקום שלהם כאן...

ג. ג' תמוז, יום הבהיר

ד. אין לי רעיונות מיוחדים, העיקר שתהיה איזשהיא תכנית!

ה. אני אשמח מאוד!

א. נושאים שכול שני וחמישי משהו פותח כאן (כמו למשל באיזה גיל מומלץ להתחתן וכו וכו...)

ב. לדעתי 2 דבר תורה זה מספיק ויותר!!!! לא צריך שהפורום יהפוך מ לנ"ו לדברי תורה....

ג. אין לי מוסג אני לא לומדת עדיין..... אבל בתור אחת שמכירה סטודנטים נראה לי שזה לא נגמר אף פעם!!!

ד. האמת זה היה נחמד סתם מפגש פורום איזה ערב(לסטודנטים צאו קצת מהספרים!!!)

הבעיה שכולם כ"כ עסוקים שאף אחד לא בא... אז אפילו סתם ערב נחמד עם גיטרות וקצת ממתקים מזיק...

ה. בכיף רק שאני לא מצליחה כ"כ לעמוד בזה....

מאשר אחרי.....

וצריך אומץ לעשות את זה מהסיבות שפורטו...

הקיצור - לא מחדשת.....

שמעולה שהיא חתכה! רק חבל שהיא לא התאפסה על עצמה לפני זה ! בנוגע לחתונה אסור ללכת לפי תכתיבים של החברה כל אחד ומה שמתאים לו/לה! לא יתכן שמתחתנים אם לא טוב לך! אסור להיות לחוצים! מה שכן אם מתחתנים בגיל צעיר מתוך אהבה אמיתית אז זה כן מעולה! אבל חייבים לעבור הדרכה לפני זה בגלל שנראה לי רוב אלה שהתגרשו זה בגלל שהם לא עברו הדרכה גם הבת וגם הבן צריכים הדרכה לפני החתונה אני מתכוון להדרכה על זוגיות נכונה !! ואז אפשר באנת להתחתן בגיל צעיר!

חחחחח הזכרת לי סיפור לאחיין שלי יש ידידה זה גיל ממש מוקדם אבל יש לו אז הוא אמר לי שהיא אתמול בכתה לו בפלא והתחיל לספר לי את כל מה שקרה! אמרתי לו מה לעשות בנידון והוא עשה את זה והכל הסתדר עם הידידה שלו חחחח

לענינו אין בעיה להתחתן בגיל מוקדם מתוך אהבה יש בעיה להתחתן בגיל מוקדם מתוך תכתיבי החברה! וכמובן שצריך הדרכה זוגית! לחדש את אהבה כל הזמן!

אני נמצא עכשיו בצבא, בינייש בודד במקום חילוני לגמרי..

וההורים שלי הם כמעט היחידים שנשואים... כמעט כל המחלקה שלי עם הורים גרושים או לא נשואים או שלא יודעים בכלל מי ההורים...

יש הרבה יותר בלאגן בציבור הכללי ששם מתחתנים אחרי 7 שנים ביחד... אחרי תואר ואחרי שהסיפקו לראות את כל העולם.

וכן, ככל שמתחתנים יותר מאוחר יש יותר בלבולים.

ודווקא בציבור שמתחתן מוקדם יש הרבה פחות צרות ובלבולים בחיי הנישואין, ואני מדבר ממה שאני רואה.

מי שלחוצה להתחתן בגיל 18 והיא בגיל 19 מחפשת חתן בראבק אז זה בעיה שלה,

אף אחד לא לוחץ ואף אחד לא משגע ולא לוחץ, תפסיקו להוציא לעז.

וכן, צריך שיהיה על זה לחץ יש יש מלא רווקים וצריך להגביר את המודעות לענין.

מבררים קודם אם יש רגש בינהם אחרת הם יחזרו אליהם לטיפול עוד קצת זמן...

לא אומר שהקיצוניות שבה אנחנו נמצאים היא עדיפה!

גירושים נובעים לרוב מחוסר הבנה מה זה נישואין לפני שניגשים אליהם.

וומה גורם לאי הבנה הזאת? זה קורה או כי אתה חי בחברה שבה האינדיבידואל הוא במרכז, או שאתה מתחיל לצאת לצורך נישואין רק מתוך לחץ בלי שביררת טוב טוב עם עצמך מה זה נישואין.

כשבן אדם מבין לקראת מה הוא הולך, הוא יודע לחפש את האישיות, את התכונות הפנימיות, את המידות, ולא את התיוגים החיצוניים או את המראה המלבב.

ואני מסכימה עם האמא והאחות - לפני שמתחתנים רצוי להרגיש שזה זה. גם אם זה אומר שלא תתחתן מוקדם כמו שכולם רוצים אלא תצטרך לחכות. מניסיון....

ונכון שיש לחץ בריא כדי למנוע רווקות מאוחרת, אבל הלחץ הזה חייב להיות מלווה בהדרכה מעמיקה לקראת הנישואין ולא רק לקראת הדייטים או תהליך הבחירה - שבזה כולם מתמקדים בד"כ.

אני באמת ובתמים מאמינה שברגע שהמושג נישואין ומשמעותו יהיו נהירים לרווקים ולרווקות, הרבה מאוד גורמים שמפריעים להם יעלמו.

בציבור שלנו יש פחות גירושים לא בגלל הגיל המוקדם, ממש לא בגלל זה.

אלא בזכות שאנחנו שומרי תורה ומצוות.

אותי זה ממש מעצבן שהחברה שלנו אומרים שאם לא נתחתן מוקדם אח"כ יהיה לנו קשה למצוא שידוך.

ואני אני לא רוצה להתחתן מוקדם?! ואם אני לא שלמה עם זה?!

הרבה זוגות מתחתנים מלחץ , למרות שהם לא מתאימים, והתוצאה כשלון,

עשתה בשכל,

בסוף המיועד יבוא,

הכל לטובה !

ולפעמים יותר מדי לחץ, וזה עלול לגרום לביטול של אירוסין, גם אם זה הזוג הכי מושלם בעולם.

ככה שצריך להיזהר.

בכל מקרה, ברור שיש פתאום הרגשת חופשיות...

ואיך שאמר לי פעם שדכן ותיק:

רוב החתנים והכלות, מוכנים לקנות כרטיס לכיוון אחד להודו, ביום החתונה...

זוג טוב- יוכלו לעבוד ביחד- והלחץ יעצים אותם

להלחץ ביחד ולא אחד מול השני

דווקא רוב הכלות שאני הכרתי רק חיכו לפגוש את החתן שלהן אחרי שבוע שהן לא ראו אותו...

אני בתור גרוש עם ילד לאחר 3 שנים

זוגות צריכים להסתדר והבעיה היא שמוצאים דברים שלא מתאימים 

לך או לה ... לכן אם יש רגש (אהבה ) אז כן מתחתנים וצריכים ללמוד אחד את השני

זה קשה נכון יש משברים וצריך להתמודד ...

אצלי זה היה פשוט היא ברחה מהמציאות העדיפה לזרוק הכל והצהירה בפניי שהיא 

אוהבת 

העניין הוא שאם יש משהו שמפריע כמו הורים שיש להם את זה בגדול או משהו אצל 

הצד השני אז צריך לדבר ולנסות לפתור 

תאמינו לי שלצד השני גם קשה וגם יש התלבטוית 

מה שנותר לי זה להגיד שהלוואי שנסכיל להבין אחד את השני מתוך אהבה ורעות 

לחפש דברים טובים ולא להתקע עם הרעים ....

כי מגיע לך מחמאה

כתבת יפה מאוד

לשניה בדקתי אם זה קטע שהעתקת או שזה מפרי מקלדתך...

(אני לא יודעת לגבי להעביר את זה הלאה-- מה התועלת?)

הנק' היא על מה צריך לחשוב ולהבין לפני שמחליטים לסגור-

שיהיה שם גם ראש וגם לב וגם חיים

ולא- לא צריך להלחץ לסגור. להיות חברים- בנחת....

ומי שבאמת מקבל הדרכה צמודה וליווי של רב קרוב אליו- מעולם לא התחתן ללא רגש. לא מכירה אף רב שיתעלם מהעניין הזה.

ואכן, בציבור החילוני קשה לומר שהמצב טוב יותר ( בלשון המעטה)

צריך להפסיק לזרוק כל דבר  על "הרבנים"... אני שמעתי על רבנים שמזהירים מאוד מנישואי בוסר, וזה לא סותר שלא להתעכב סתם כשאין צורך.    וחוות דעת של "אחותך הדתל"שית", בלי להכירה אישית, איננה כ"כ רלוונטית כאן - כי לצערנו מה שקורה ברחוב גרוע פי אלף. אמנם בלי תוספת של ילד ברקע, אבל מי שיודעים "להזהיר" מנשואין מוקדמים אבל אינם מעוניינים להיזהר מהפקרות ללא נישואין - שלא יטיפו מוסר. נישואין מוקדמים - אם יצליחו, לפחות בנו ברעננות וטהרה. ואם לא חלילה, יבנו מחדש - אבל מי שחיללה את עצמה לפני שהכירה בכלל נישואין - לא תכירם כנראה לעולם באופן שהיתה יכולה.  וכי הבעיה של חתונה מוקדמת זה רק "הילד ברקע" שכבר יש, או עצם זה שבונים את הקשר עם מישהו ללא ששלמים עם זה ובבוסריות. אז נכון שלהתגרש זה מאוד לא נעים ולא טוב להגיע לכך, אבל הנסיון לפחות ברצינות ובלקיחת אחריות ובאחריות ונורמליות. ולא הריסת האופציה בכלל לבנות עם מישהו באופן ראשוני וטהור. שזה ניתן לעשות גם אצל מי שחלילה לא הצליחה בנישואיה, יותר מאשר אצל מי שמראש מפקירה את נושא הקשר וממירה אותו למשהו זול, שיכול ל"להתחלף" במהירות.

ואני לא מוכנה לזילזול הזה לא בדלשים וממש לא באחותי.

מה עם אהבת ישראל????

אני לא מזלזל באף אחד - ובוודאי לא באחותך שכלל אינני מכירה.  וב"ה - אני אוהב באמת גם אנשים שאינם חושבים/נוהגים כמוני או אפילו כמו שברור לי שצריכים לנהוג.

אני הערתי על הענין:

א. מה עם ה"זילזול" ב"רבנים"?.... ואהבת ראשי ישראל?

ב. והעיקר - אין להערתי שום קשר לזילזול. יש בה אמירה עניינית פשוטה ואמיתית - שהרבה יותר חמור ממי שמתחתן למסגרת שהיא במהותה קדושה ורצינית ולא מצליח כי לא היה בשל, מי שכלל לא מתחתן ונוהג בפריצות. ואינני מדבר על מישהו ספציפי, כמובן.  ומה שהסברתי, הוא אמת מציאותית, שבאופן זה - שהוא באמת ממש מגעיל - מאבדים את האופציה להתחתן בצורה נורמלית: עם אדם שרק איתו נוהגים כמו שנוהגים עם מישהו נשוי. וברעננות וראשוניות. מה אנחנו, בגן חיות? זה ש"הרבה" הולכים לצערנו, בזמן מסוים, עפ"י "תרבות" מסוימת, אינו מכשיר מה שהיה ברור עד לפני לא הרבה זמן לא רק אצל יהודים.  ודברי נכתבו מתוך כאב אמיתי על דברים כאלה וההרס שהם מביאים.

הנספח לזה היה, שממילא לא שייך שמישהו שמקבל תופעה של "התגרשויות" ללא "התחתנויות" באופן קליל, יבקר מי שמתחתן מוקדם ומתגרש. והסברתי שזה יותר גרוע לאין ערוך. אינני יודע כלל אם אחותך חושבת כך. דיברתי עקרונית. אז אין מקום להיפגע. ואדרבה, התרשמתי מהצורה שכתבת על אחותך: זה מאד יפה שכך היחס למרות השוני.

אני חושבת שהבנתי את מה שאתה אומר. ואכן יש בזה משהו.

לגבי הרבנים- אני בטוחה שאף רב חלילה לא מתכוון לפגוע. זו ממש לא כוונתי! אבל יש אמירות של רבנים שהם פשוט...מלחיצות. ואנשים לוקחים את זה למקומות לא נכונים. ואני אדייק- מי שמלחיץ (לדעתי) אולי רבנים זו לא הגדרה נכונה, אז אנשי חינוך. שנתקלתי בהרבה שבאמת הלחיצו! (כאלה אתה יוצא מהשיחה/שיעור ואומר לעצמך הבחור הראשון שאני רואה אני מתחתנת איתו!!! רק שאני לא אהיה עוד אחד מהסיפורי אימה שלהם!.... )

בלי הכרות מספקת-אולי זה היה קורה. היא אולי אולי לא מכירה המקר אך לא הכירה מספיק לעומק או לא בררה עליו מספיק. מה הקשר לגיל? רבות נשואות מגיל 20 ומאושרות ורבות רווקות מאוחרות ומצטערות שאולי היו הצעות שניראו להן במבט לא מעמיק לא מתאימות. גם בגי ל30 אולי היתה מבטל תאירוסיסן

איך ילדה בת 17 יכולה לדעת מה היא רוצה מעצמה? אז מבעלה?? איך אפשר?

אז מתחתנים ממקום לא נכון וזה מתנקם אח"כ.

והדברים האלו ידועים ולא נראלי יש עניין לחפור בהם עוד

שבוע טוב!

הסיבות לגרושין כבר נחקרו על ידי חוקרים (מי שרוצה אצרףפ קישור ) והן ממש לא קשורות לנושא שנקרא "התאמה" 

וגם בלשכה מרכזית לסטטסיטקה נבדקו הסיבות שמשפעות על גרושין ,ורוב מוחלט של הנשאלים ענו סיבות שקשורות לטיב הקשר ביניהם ולא למושג האדיוטי (סליחה...) "התאמה" 

אם הוא "כבד" או קל, זה ממש לאצ עילה לגרושין ולא ממש הבנתי מה האמא אמרה, אבל כבר הייתי עד להרבה מקרים של "כמעט" נישואין נפלאים שנערצו ברגע האחרון והכלה האומללה אמרה "אבן נגולה מעל הלב" 

כמו שכתבו כאן, אלה פחדים טבעיים שקורים לכולם, וממש כואב לבטל ארוסין בגלל "כובד" של בחור 

אם כמובן אם לא אוהבים אותו, ולא כיף איתו- זה סיבה מעולה לא להתארס ואני מתפלא איך היא התארסה איתו רק מהשכל

בדיוק דבר מדעי...

"טיב הקשר" תלוי הרבה בהתאמה. אנשים לא מתאימים עלולים להתקשות יותר בבנין הקשר. כמובן, צריך גם מאמץ חוץ מזה  ולפעמים זה עצמו מביא ל"התאמה".  ולהגיד שהתאמה זה לא חשוב, אבל שאוהבים וכיף זו סיבה מעולה לכאן או לכאן - זה גם קיצוני מאוד. "אוהבים וכיף" יכול להיות סינוור של רגע ולטווח קצר. וכשיעבור ה"כיף" הראשוני - פתאום אי ההתאמה יכולה להתנקם.  על כן, חשוב שתהיה התאמה  שהיא כמובן גם "מורגשת" במידה זו או אחרת ולא רק עפ"י נתוני המחשב..   כמובן, אי אפשר להתייחס למקרה ספציפי שלא מכירים.

כמה אנשים התגרשו או סבלו בגלל "חוסר התאמה"?

כמובן מי שמתגרש אומר שזה בגלל שהוא לא התאים, הוא לא יגיד לך שזה בגלל שהוא לא התאמץ לעבוד את עבודת הזוגיות 

כל זוג נתקל באתגרים רבים והניסיון להקל על הוחיים בשם התאמה הוא נסיון עקר ומוכח כשגוי...

זה אכן קיצוני

אבל נכון....

בהצלחה

אלא שלכתחילה התאמת השאיפות וכו' היא חשובה.  הרי יש גם אנשים שיאמרו שזה לא הצליח כי "לא אהבו" וכו' - שאלו דברים שמנית כגורמים קובעים..

הקיצור: צריך להשתדל שתהיה התאמה, ושתהיה אהבה ובוודאי שאתה צודק שגם עם דברים כאלה צריך עבודה לשמרם ולפתחם.

התאמה זה מושג אידיוטי??? אומנם אני עוד קצת טירונית בשטח אבל זה מה שמחפשים לא?? נכון ש'להסתדר עם מישהו' אפשר עם עבודה להגיע לזה עם כל אדם, אבל בנישואים הייתי רוצה קצת יותר מ'להסתדר'. אז אם אתה מוכן להסביר כי מה שכתבת ממש לא ברור.

וכן, כבד זה עילה ללא מתאים. אני לדוגמא לא יכולה להסתדר עם אנשים כבדים, הם משגעים אותי! אז נראלי עדיף שאני לא אתחתן עם אחד כזה...

הרבנים הרבה פעמים מתייחסים לנושא הנגיעה ולא יותר מזה!

אני אישית (בגלל ההורים) הלכתי לרב גדול ומפוסם (שכוכלם פה מכירים ומעריכים מאוד!!) כדי לשאול איך לקיים את הקשר בצורה הנכונה ביותר....

והתשובה שקיבלתי זה: תיתחתנו!

אולי זה נשמע הגיוני..

אבל מי אמר שאנחנו מתאימים ושאנחנו לא סתם ילדים קטנים ומתלהבים? (|שנה וחצי אבל עדין....)

מי אמר שאנחנו מסוגלים להחזיק כרגע בית?

מי אמר שאנחנו בנויים?

הוא אימר את זה אך ורק מכיוון של נגיעה!!!!!!

דיברתי עם הבת שלו (שהתחתנה לפני גיל 18) והיא אמרה לי שזה ממש נכון!

הוא אמר לי להתחתן רק כדי שלא אפול בנגיעה...

לא שאני מזלזלת בנגיעה.... אבל זה כל החיים שלי לפני....

היא אמרה שהיא מצאה את עצמה בקשיים רציניים בגלל היותה כזו קטנה... ובלי אמונה היא הייתה מתגרשת...

בכלל היום יש המון זוגות שלא מתגרשים בגלל השם- והכל בפנים רקוב!!!

אני לא מזלזלת ברבנים!!!! ואני שומרת נגיעה!!! וגם בה אני לא מזלזלת!!!!!!

אבל חתונה זה עסק רציני!!!

כשאתם הולכים לרב- תלכו לרב קבוע- לרב שלכם- לרב שמכיר אתכם!!!! אי אפשר שנגיע ה תהיה המניעה היחיד לחתונה!!!! יש עוד כמה דברים מעבר!!!!!!

מסכימה כ"כ עם מה שכתבת!

כבר עשית את החישוב אם את מוכנה או לא...

ובכלל אם את יוצאת עם בחור שנה וחצי???

אז יש לי שאלה ברצינות וזה ממש לא בא מתוך זלזול ח"ו... למה את יוצאת עם בחור שנה וחצי לכיף??

אם את בחורה מאמינה ובחורה רצינית ששומרת נגיע??

כנ"ל להרבה אנשים שיוצאים קודם זמנם אם את לא מוכנה על תצאי!!!

ברצינות זה לא כול העניין?? לצאת עם בעלך המיועד וזהו!! ואם את לא מוכנה אין לך מה לצאת ברצינות!!

כתרגישי שאת מוכנה שאת יכולה להקים בית תחפשי את האחד שלך!!!

בהצלחה!!

להסתובב עם בן שנה וחצי...

זה לא בריא, לא ראוי, לחלוטין לא נכון הלכתית ויהדותית (גם בלי "נגיעה". מהיכן ההיתר לקירבה בין בנים לבנות שלא לצורך נישואין).

וכן - כמו שכתבת "מי אמר שאנחנו מתאימים ולא סתם ילדים קטנים שמתלהבים" "מי אמר שאנחנו מסוגלים להחזיק כרגע בית... שאנחנו בנויים". נכון מאוד! מי אמר? נו, אז בשביל משחק ילדים מכירים מישהו שנה וחצי - ואח"כ אם יתברר שרק "התלהבנו" נחפש מישהו אחר? עם כל הזיכרונות של ההתלהבות? וכך נבנה בית טוב ובריא שבפנים לא יהיה "רקוב" כמו שכתבת נכון?    אולי היה צריך לשאול רב לפני שמכירים בגיל כזה, ובלי ספק היה אומר שלא להתחיל.

אז אתם באתם לרב לא במצב של לכתחילה אלא במצב של בעיה, שאולי אינך מודעת לה.

ועוד הערה - בלי קשר לעצה הספציפית שנתן (אני שמעתי פעם מישהו שאמר: או שתפסיקו בינתיים את הקשר, או שתתחתנו):

"נגיעה" זה לא "עוד נקודה". אלא כמו שאמרת: כל החיים שלך לפנייך. וכמו שכתבת נכון: חתונה זה עסק רציני.  ומי ש"נופל בנגיעה" כלשונך - עלול להרוס לעצמו את כל החיים שלפניו.. בין אם יחליט בסוף שהוא היה "סתם ילד קטן" ויצטרך עם מטען כזה לחפש את בן הזוג שמתאים ל"ילד גדול" - ובין אם כן יתחתן בסוף עם זה, ואז החתונה - העסק הבאמת רציני - כבר לא יהיה מה שהיה יכול להיות. מלבד החומרה הגדולה מאוד ההלכתית.  אז זה לא "רק", ומן הסתם גם ההורים המנוסים ידעו מה יכולות להיות השלכות של מצבים כאלה - אז בבקשה, יקחו הנערים/ות בעצמם גם קצת אחריות: א. שלא יתחילו במשחקים בשביל זמן קצר בגיל צעיר, על חשבון סיכון כל "המשך החיים שלהם" (אני יודע שהיו כאלה שיצאו מזה בסדר, והתחתנו בסוף בקדושה וכו'. זה לא מתיר להיכנס לכך לכתחילה, וגם להם היה יותר בריא בלי זה). ב. אם כבר הגיעו לזמן כזה - יהיו אחראים להמשך ויחליטו אם הם בשלים או לא; ואם לא - יחליטו בהתייעצות איך מתנהלים בינתיים, כדי שאכן יוכלו בסופו של דבר לבנות בית עם הכי הרבה סיכוי והכי פחות סיכון. בהצלחה.

מתוך הנחה שזוג שנמצא יחד שנה וחצי כנראה אוהב ומתאים.

ואם לא- כבר מזמן היה ראוי שילך כל אחד לדרכו.

אני אישית לא מרגישה שהלחץ הזה הוא שלילי.

אני לא התארסתי מתוך לחץ ואני שלמה עם זה לגמרי.

וכן, כשיצאתי עם כאלה שלא התאימו לי לא חשבתי לרגע להתחתן בגלל לחץ.

ברור שיש לחץ, אבל אני חושבת שהוא ברמה הגיונית וחיובית.

וכל אחד אחראי על עצמו שהלחץ של הסביבה לא ישפיע עליו באופן שלילי.

המשתתפים פה כנראה לא מודעים למצבים מורכבים יותר, התלויים בגיל ובאופי האנשים.. זה לא כ"כ פשוט. יש אנשים שתמיד, עם כל אחת, יקבלו "רגלים קרות" וירצו לברוח מהעניין. אנשי המקצוע המטפלים בנושאים אלו מכירים זאת היטב, במיוחד אצל רווקים מבוגרים..  מכירה אישית זוגות שנישאו אחרי תקופת אירוסים קשה מאד (מבחינת ספקות ופחדים) והיום ב"ה הם שמחים ומאושרים..!

רציתי לפתוח דיון על לחץ וחתונה מתוך זה באיזור גילאים מקובל (כמו הבחורה ההיא)

ולכולם- תודה על כל התגובות!

חג שמח!!!