מכירי את זה שמחפשים על מה לדבר בדיטיים ואין??
וגם כאשר מוצאים נושא הרבה פעמים הוא נגמר מהר מידי ושוב נטקעים??
חשבתי אולי כדאי לפתוח שרשור שיעזור לאנשים תקועים!!
שכל מי שיש לו רעיונות איך לצאת מהשקט הזה יכתוב פה.
מכירי את זה שמחפשים על מה לדבר בדיטיים ואין??
וגם כאשר מוצאים נושא הרבה פעמים הוא נגמר מהר מידי ושוב נטקעים??
חשבתי אולי כדאי לפתוח שרשור שיעזור לאנשים תקועים!!
שכל מי שיש לו רעיונות איך לצאת מהשקט הזה יכתוב פה.
וזה טבעי ונורמלי..
אתם עדיין לא מכירים מספיק ולכן בהתחלה יותר מתביישים..
חוץ מלמצוא נושאים לדבר עליהם..
לדוג':כמה אחים יש לך?בני כמה הם?איפה הם לומדים?
מה את אוהבת לעשות? מה את עושה השנה?
מה את רוצה ללמוד? איפה את רוצה לגור?
וכו'..
בהצלחה!
שזה בגלל שאל מספיק פתוחים, צריך לחשוב לפני הדייט איזה שאלות יעלו, וככה השיחה תיהיה יותר זורמת.
דניאלה .ד.למשל: גוש קטיף... עמונה... ישיבות הקו...מעמד האישה... (מעמד הגבר חחחח) ועוד ועוד... כול העולה על היד.....
כול העניין זה להכיר את המחשבה של שני הצדדים... תהיו יצירתיים... לא חסר על מה לדבר...
עם יעלו לי עוד נושאים אני ארשום כאן בכיף
שהיה ב"הצלחה!!!!!
אם את יוצאת עם אחד לא משו..עדיף שיהיה שקט לא?..סתם סתם..
את האמת..אני לפעמים אוהבת את השקט הזה..זה עושה משהו טוב,קטע של מחשבה שקטה כזו..![]()
והשלמת חסכי ילדות...
מומלץ בחום...
משחרר לחצים..ומפיג מתחים...
לפני שנתיים!! המליצו לנו בדיוק בפורום פה על הפארק-נדנדות בעפולה (ליד הבי"ח...
)
גם אני ממליצה עליו
יש למישו המצלה לפארק נדנדות קצת יותר קרוב לאיזור י-ם??
בעזהי"ת.
אבל כדי לא להפוך אותו להמוני אני לא אגלה לכם 
סתם סתם.
פשוט תשוטטו שם, יש בעיר הזאת טונות גינות שקטות ויפות, והכי הכי חשוב- עם נדנדות שאוות!
עפולה??.........מי מגיע לחור הזה???יש בגן סאכר..אבל אם אתם רואים אותי שם..אז אל תתקרבו...סתאאאם...
אי אפשר להתגלש ביחד...צריך בתורות...ונדנדות אם יש 2 אפשר ביחד...כל אחד בנדנדה אחרת...איזה כיף היה...
היינו בגן שעשועים והודעתי שאנחנו הולכים הביתה
אז הוא אמר לי: "את יודעת שלהתגלש זה מאוד מאוד בריא...אז אני רק אתגלש בשלוש המגלשות פעם אחת ונלך..."(ככה מרוויחים בערך עוד רבע שעה בגן שעשועים...)
אחחחחחחחח תמימות של ילד...
מעריצה של אבאלהתנדב יחד פעם פעמיים באריזת ארגזי מזון לנזקקים ובחלוקתם באחת העמותות שעוסקות בזה.
ללכת יחד לבית חולים, לשאול בקבלה איפה ואת מי צריך לשמח. וללכת לשמח. אפשר עם רשימת בדיחות, כלי נגינה ואביזרים מצחיקים, ואפשר בלי כלום, רק עם הלב.
מהתנסויות כאלה לומדים הרבה על הבנאדם שלידכם.
אני ממש רוצה להתחתן,אבל יש משהו שבגללו אני לא יכולה עכשו..
אולי רק עוד חצי שנה וזה ממש מתסכל.
מה עושים?
אני כבר 10 שנים לא מצליח...
קשה לעזור בלי לדעת מה הדבר שעוצר אותך.
אני מעדיפה לדבר על זה באישי..
אם את רוצה את בהחלט מוזמנת לאישי איתי מתישהוא- לדסקס על זה
לפעמים נראה שיש משו שמונע -שאין זמן או שאי אפשר או שעמוס מידי
ולא היא
כשרוצים-
דוחפים קצת את השעון ימינה שמאלה- ומפנים לזה שמן, כוחות, פנאי נפשי...
יש לך עכשיו חצי שנה נהדרת!!
להיות בהגדרת לב ובפועל - "לא בדייטים"
"לגמרי-לא-ב"משחק"-הזה"!!
זה זמן נהדר לעשות כל מיני דברים טובים!
זה זמן שיכול להיות- אני מאחלת לך שלא כמובן- שתתגעגעי אליו לפעמים- ואולי תרצי לברוח לחו"ל אפילו כדי לחזור להיות בהגדרה הנ"ל^^
מה אפשר לעשות?
לחיות
באושר רב ובשמחה שלמה, ולהיות עסוקה ומלאה במה שאת כן עושה
לעבוד על עצמך- להשתלם במידות ובעבודת נפש- כדי להתכונן
לקרוא וללמוד ולהתכונן נפשית ורוחנית על כל הנושאים של בית וזוגיות ומשפחה והשראת שכינה בעולם
ללמוד שיעור באמונה על שהקב"ה באמת מזמן לכל דבר- את הזמן המדוייק שלו!!
ושזה מדוייק לגמרי- החצי שנה הזו זה אל בזבוז -זה התכנון האלוקי כדי לחסוך לך סתם דייטים מבוכבשים ומיותרים- כדי שתמצאי את בעלך בזמן הנכון במינימום עוגמת נפש!!
(שימו לב- במקרה אחר היתי אומרת אולי משו הפוך לגמרי לזה^^- אבל זה לא הנושא... אל תעשו לי הכללות ונפקא-מינות לא נכונות)
אם כן ממש תודה רבה!
זה באמת עוזר..
יא מעפנה!! תלמדי לשרשר!!


כן מתוקה- התכוונתי אלייך בדיוק!!
שירשרתי כמו שצריך,פשוט התגובה שלך לא היתה במקום..
אכן אני הצלחתי להתבלבל בין שני שירשורים..

:
התנצלותי הכנה בפני כולכם.
בתקווה שלא תדעו עוד בלגאן במוח...
חצי שנה זה לא כזה הרבה זמן.
ולפי זה שזה משהו שתלוי בזמן אז זה לא נשמע לי משהו שממש מונע ממך להתחתן, אלא שזה משהו שבגלל התזמון והמיקום שלך כרגע בחיים את לא מסוגלת.
אם אני צודק, אז זה הגיוני שיופיעו דברים כאלה בחיים, לא צריך להלחץ מזה.
ואם אני טועה, אז ש'כחי מכל מה שאמרתי. ![]()
חצי שנה זה לא כזה הרבה זמן.
ולפי זה שזה משהו שתלוי בזמן אז זה לא נשמע לי משהו שממש מונע ממך להתחתן, אלא שזה משהו שבגלל התזמון והמיקום שלך כרגע בחיים את לא מסוגלת.
אם אני צודק, אז זה הגיוני שיופיעו דברים כאלה בחיים, לא צריך להלחץ מזה.
ואם אני טועה, אז ש'כחי מכל מה שאמרתי. ![]()
אחרי שקראתי את השרשור כולו, אני מבין שפשוט הוא משום מה התחלק באמצע אחי\רי ש"יהיה טוב" אמרה שזה משהו אישי. וזה נראה כאילו זה שני שרשורים שונים, אבל זה לא.
אין לי מושג מה ה-"no-user" הזה עושה באמצע השרשור. אבל הוא פשוט לא קשור לשום דבר.
כן,הבנתי מה שאמרת..
לי ספציפית,קשה גם עם זה שזה חצי שנה,
כי אני מחכה לזה כבר הרבה זמן..
אבל בעז"ה מקווה שיהיה בסדר!
וגם- את מוזמנת לדבר איתי באישי אשמח לשמוע וגם לעזור וגם קצת לקשקש 
לק"י
אם זה עדיין לא הגיע למייל שלכם..
אבל סתם לא נחמד לראות פה את המיואשים למיניהם..
הרב ארוש, "שעריו בתודה":
"... וכשיתחיל האדם להודות על הדברים הללו שנראים לו כלא טובים, הוא יראה את הישועות מתחילות לבוא בקצב גובר! כל הדברים שרצה לפתור, גם הדברים המסובכים ביותר, שגם אם היה בוכה ומתחנן יומם ולילה, הוא ל היה פותר אותם, ההודיה תפתור לו אותם במהירות! כי כאמור לעיל, בשם הזוהר הקדוש, ההודיה פותחת את כל השערים...".
"... כאשר אדם חושב שמה שה' עושה איתו זה רע, והוא רק אומר 'תודה' בשביל לפעול ישועה, אז למעשה הוא משקר. כי לפי דעתו יה עליו לבכות ולתלונן. ואם כן, איך יושע מתודה כזו, שנאמרה בלי אמת? וכי שקר יכול לביא ישועה? שקר לא מביא ישועה! אמת מביאה ישועה!
תגיד תודה באמונה שזה לטובה! תגיד: 'בורא עולם, אני מאמין. אני לא מבין מה אתה עושה, אני מאמין שאתה עושה טוב, אני מאמין בך, תודה לך על מה שאתה עושה איתי!..."
בעקבות המעשים, נמשכים הלבבות!
בשורות טובות בע"ה לכל עמ"י!
רבי נתן מברסלב: "כי באמת, אם היו הכל שומעים לקול צדיקי אמת, ללכת בדרך זה, להאמין תמיד בה' יתברך שהכל לטובה, וליתן שבח והודיה תמיד לה' יתברך, בין בטיבו בין בעקו כמו שכתוב: בה' אהלל דבר באלוקים אהלל דבר, בודאי היו מתבטלים כל הצרות וכל הגלויות לגמרי, וכבר היתה גאולה שלימה!( רבי נתן מברסלב, מתוך ספר 'ליקוטי הלכות', הלכות פריקה וטעינה ד'.)
לבנים:
"תודה רבה לך ריבונו של עולם
שאני רווק עד היום, כי הסיבה
היחידה שאני רווק היא רק משום שזה רצונך שאני אה.י.ה רווק.
בבקשה ריבונו של עולם, עזור לי לא להאשים את עצמי, או אחרים
ולהאמין שזה הכי טוב בשבילי.
בורא העולם, גלוי וידוע לפניך מהם העוונות המעכבים את זיווגי.
אנא, מחל לי וסלח לי וכפר לי עליהם ועזור לי לתקנם. ונא אל תעשה עימי
כמעשי ואל תפעל עימי כמפעלי, אלא לעת עתה, אנא תן לי את זיווגי,
אף שעוד לא תיקנתי כל מה שעלי לתקן, כי גלוי וידוע לפניך שיותר קל לאדם לתקן עצמו
כאשר הוא נשוי , וכשהוא אדם שלם, ועד שנעשים איש כשר, צריכים הרבה להתמהמה,
לכן , לעת עתה אנא תן לי זיווג מושלם משורש נשמתי."
לבנות:
"תודה רבה לך ריבונו של עולם
שאני רווקהעד היום, כי הסיבה
היחידה שאני רווקההיא רק משום שזה רצונך שאני אה.י.ה רווקה
בבקשה ריבונו של עולם, עזור לי לא להאשים את עצמי, או אחרים
ולהאמין שזה הכי טוב בשבילי.
בורא העולם, גלוי וידוע לפניך מהם העוונות המעכבים את זיווגי.
אנא, מחל לי וסלח לי וכפר לי עליהם ועזור לי לתקנם. ונא אל תעשה עימי
כמעשי ואל תפעל עימי כמפעלי, אלא לעת עתה, אנא תן לי את זיווגי,
אף שעוד לא תיקנתי כל מה שעלי לתקן, כי גלוי וידוע לפניך שיותר קל לאדם לתקן עצמו
כאשר הוא נשוי , וכשהוא אדם שלם, ועד שנעשים איש כשר, צריכים הרבה להתמהמה,
לכן , לעת עתה אנא תן לי זיווג מושלם משורש נשמתי."
=]
לקרוא את הספר "שעריו בתודה"...ממש מומלץ!תודה רבה על החיזוק...אשרייך!
בחור שמבקש להיות האיש הכי רחוק ממנה.
תגידו לה שהיא, לא היא לא תבין -
הוא הולך ו-מ-ת-ר-ס-ק כאן...
---
אני עם דמעות בעיניים. אפילו את המסך לא הצלחתי לראות לכמה שניות.
מה קרה? מה אתה מתרגש? מה צף לך שם בפנים? אתן בטח שואלות.
אז לפני הכל - בבקשה, בנות יקרות, אחיות שלי מכל הלב,
תהיו איתי עד הסוף פה בקטע. כמה דקות קצרות של הקשבה.
עוד לא יצאתי לפנסייה, ואני אפילו יכול להיות חבר של כל אחת מכן, כמעט.
קיצור: אני לא בחור משועמם. אני לא כותב כי יש לי כוח לכתוב, אלא כי אין בי שום כוח לשתוק.
אז ככה - מי שלא רוצה להתעצבן שוב ולהגיד בסוף הקטע "אוף! תפסיקו. צניעות זה לא בגלל בנים",
תעשי טובה לעצמך ותחסכי ממך את הקטע הבא. אבל, כל מי שמרגישה באמת אחותי, מתחנן אלייך -
כן, צניעות זה לא בגלל הבנים וכבר הסברנו ואם יש צורך נרחיב שוב 'למה צניעות',
אבל תנו לי רגע להוציא נקודה קטנה אצלי בלב שמלאת דמעות, מלאת טהרה, שרק רוצה לחדור אליכן,
ללב הכ"כ רחב וטהור שלכן, שאם תתנו לה להכנס, תראו כמה שהיא שלכן ממש מלאת אהבה.
"כל ישראל אחים", "כל ישראל ערבים זה לזה", שמענו על המשפטים האלה הרבה מאוד.
עכשיו בואו רק נסתכל בהן בנושא הצניעות, במבט טיפ טיפה שונה מהרגיל.
אם יש לך ידיד או שיש לך חבר,
או אם את לא אחת מאלה שזכו 'להסתובב' במחשבה של בחור עמוק פנימה,
מן הסתם גם לך יש התמודדויות בצניעות. קצר? צמוד? ארוך? צבוע? פזור? מושך? או לא יודע מה.
כן, שוב בפעם המאה - צניעות זה לא בגלל בנים, ובכל זאת. אמרנו אוהבים אחד ת'שני אהבת ישראל אמיתית?
אז עד הסוף אחותי, בפנים עמוק, בואי נפתח נושא רגיש. מאוד.
חוזר מהישיבה הביתה. יש הרבה דתיות ברחוב, נו - כמוני בהשקפת עולם רק מהצד המשלים.
ואז - ועכשיו אני מדבר מליבו של כל בחור דתי שמתבייש להגיד את הדברים - אז מתחיל לכאוב הראש.
למה שאני הולך ברחוב בנות מכריחות אותי להסתכל עליהן, אבל למה אחותי?!
ויש לי דמעות בעיניים. אחרי שעות של טהרה מול הגמרא, של שבירת הראש בשביל להבין את -
'תוס' רבינו פרץ', אחרי שיעור שרומם אותי לכמעט מדרגת 'מלאך', אחרי צלילה בקדושה עמוק פנימה,
למה היא צריכה להוריד ממני את כל הקדושה הזו בבום אחד שאני חוזר הביתה?!...
מה בקשתי, להיות בבית שבת! זהו, לא יותר. לא בקשתי שתמשיכי לי ת'עיניים.
אני מבטיח לך, לא עשיתי לך שום דבר רע ואני מאוד אוהב אותך אהבת ישראל אמיתית.
אז למה?! מתחנן, תעזרי לי. בבקשה! אם לא בהתגברות על היצר, לפחות אל תעוררי אותו נגדי.
אל תוסיפי עוד 'קיסם' למדורת היצר, שמנסה להשמיד אותי עמוק מבפנים.
'כל ישראל ערבים זה לזה', הנה הערבות. קשה לי לבד, קשה לי להלחם מול יצר שגדול ממני בשנים.
אין לך מה לחשוש - יותר יפה את עם בגדים צנועים, בזה שלא יהיה לך שום ספק. יהלום. בת מלך ממש.
וכן, גם יותר מושכת את עם 'קצר', 'צמוד' או כל המילים הנרדפות למילה 'פצצה לגבות'.
אבל זה מה שאת?! חפץ למכירה? עם זה אני אמור להתמודד כל פעם מחדש, אבל למה?!...
והמצב מתחיל להסתבך יותר כאשר יש לך 'ידיד' או 'חבר'.
את יודעת מה את עושה לו בראש?! את יודעת איך "נקבה תסובב גבר"?!
- נו, מה יש לך אתה? כולה כמה 'שיחות נפש' בשבוע, לא יותר. מה אתה מגזים?! את בטח שואלת.
ענה המשורר,
"לא היא לא תבין, הוא הולך ומתרסק כאן"...
מ-ת-ר-ס-ק כאן. ממש בין האצבעות שלנו. את המרסקת, את זו שמוסיפה אש,
ואני - כאח אוהב - מנסה להתפלל, לבקש, לדבר עם הבחור שיבוא לקדושה, אבל נאדה. הלב אטום.
אם חשבת שזה צחוק, אז את מוזמנת. אעבור איתך על חברים שלי,
שאיפה הם, את יודעת?! מה מעניין אותם, את יודעת?! איך הם נפלו במדרון, את יודעת?!...
אני עוד זכיתי להתגבר, להשתדל לשמור על העיניים, אין לי שום חברה או ידידה, והשבח לאל שאני מצליח לשבת
מול הגמרא ולשבור ת'ראש בשביל להבין ת'רשב"א, אבל יודעת מה עם שאר הבנים?
"מי זה השאר", את שואלת? אחותי, זה אחינו. נו, אלה שאני ואת מכירים וכ"כ אוהבים באמת. אלה שמאוד קשה להם,
שזעקו מעומק ליבם בדמעות שהרטיבו את הנשמה שלהם, ובום - התרסקו ממש.
שמעת את החבר שלך שבוכה לקב"ה?! לא, את לא תשמעי, ואת גם לא תביני על מה אני מדבר.
אני יודע כמה בכיות הוא בוכה בלילה לבורא העולם - כן, גם גברים בוכים בלילה -
שאלוקים, בבקשה, תן לי את הכוח להתקרב אליך. להתמלא טהרה באמת.
אלוקים, העיינים שלי, תן לי את הכוח לשמור אותם בטהרה ובקדושה.
אלוקים, תן לי לעמוד בנסיון הזה מול יצר הרע שרק מושך אותי לשיא הטומאה.
שמעת פעם את הידיד שלך מתרסק ובוכה בתוך הלב שלו כמו תינוק כשהוא מתבייש להסתכל לשמיים?!
את רק רואה אותו צוחק, מפרגן, משחנ"ש, כזה 'פתוח' כזה...
אבל את הבכי בפנים, את הרצון לטהרה, את הכאבי ראש מהנפילות - את לא מכירה. כלום.
"אני לא מתחבר לגמרא", "אני לא מצליח להתפלל", "אני לא מבין ת'סתירה ברמב"ם",
מממ. כולם שוברים ת'ראש -
'מסכן הנער, לא מתחבר לגמרא, חייבים למצוא לזה פתרון'...
ואני שואל - אתם מתפלאים?! פשוט מאוד -
אם הראש שלו מחובר אלייך נערה יקרה, אם המראה שלך 'מהדהד' לו בראש מול הקושיה של תוס',
שהוא יתחבר לגמרא?! "...כל היום חושב עליה", אז מה לימוד התורה עכשיו תקוע באמצע?!..
אם עשית איתו אתמול 'שיחת נפש' שדגדגה לו ת'רגש עם פרפרים בבטן עד אחת בלילה,
שהוא יתחבר לגמרא?! שהוא יצליח להתפלל?! שיבין סתירה ברמב"ם?!
שהראש שלו יהיה נקי מהרהורים ומחשבות?! את מבינה בכלל על מה אני מדבר?!...
בנות יקרות ואהובות - ואם הייתן מבינות כמה זה נובע אצלי מכאב בפנים על שאני ר-ו-א-ה את הקרובים אלי
מתרסקים ונופלים, טובעים ולא קמים כי כבר נמאס להם -
אני מתחנן אלייך. אל כל אחת ואחת מכן. כן, את ממש.
יש לך כח כ"כ חזק ביד. מלתת לבחור להיות 'שפיץ' בן ישיבה אמיתי,
את אחותי, כן את - יכולה להפוך אותו לבחור שגמרא לא תעניין אותו בגרוש.
תביני רק כמה כח יש לך בידיים. את מבינה?!...
"לא היא לא תבין", אמר הזמר,
אז בבקשה תאמיני לי בעיניים עצומות - כי אין לי שום אינטרס אחר חוץ מאהבת ישראל ענקית אלייך ואליו -
שכל מה שאמרתי זה קצת מאוד מהכח שאת מסוגלת להשפיע. שחיוך שלך לא במקום, שחצאית קצרה לסיבוב בחוץ,
ששחנ"ש עם הבחור, שמשהו מושך שנמצא עלייך - יכול להשמיד טהרה ובחור עד הסוף בכמה שניות של הרהורים,
שאחריהם תבוא ההחלטה שהוא והקב"ה לא מסתדרים ביחד, כי משהו מושך אותו לכיוון אחר..
כן, את. כמה כח יש לך בידיים.
אז בבקשה אחותי שלי,
פעם הבאה שאת מוציאה ת'חולצה הקצרה, תזכרי שאני אחיך - ומן הסתם אראה אותך ברחוב, אני או מישהו
אחר שגם אם נראה לך חיצונית 'ערס', רוצה להטהר באמת, רק שמאוד קשה לו -
תסתכלי על החולצה הקצרה, ותגידי לעצמך: היי, וואו. ל-א-! כל ישראל ערבים זה לזה. באמת!
ואי אבאל'ה, הדמעות שוב מציפות - את לא יודעת כמה קדושה וטהרה את מורידה ככה לעולם.
חסכת לבנים להכשל, להרהר ומלא את הראש במחשבות של טומאה - ובזכותך - בזכות ההחלטה החד פעמית שלך
בבוקר ללכת יפה וצנועה, הבחור 'פתאום במקרה' (עאלק...) יתחיל להתחבר לגמרא, ישאר טהור מלימוד התורה.
וכן, אני יודע שמאוד קשה לכן ואין הרבה חנויות עם בגדים צנועים - אבל אחים אנחנו, אוהבים באמת, ובשביל אחים
עושים הכל. במיוחד אם שומעים את זעקת הבקשה להיות טהורים, שטמונה בכל בחור, בכל אחד ממש ברחוב,
גם אם הוא נראה 'דתי לייט'. ואם עכשיו הוא לא צועק, הנשמה בפנים צורחת. לעולם.
ואת, את שיש לך חבר או ידידים או מה שזה לא יהיה. נו, להפרד מהם? בטח הראש שלך כואב.
את לא יודעת מה לעשות, כי זה קשה. מאוד. כי את צריכה לפרוק. כי את אוהבת. אבל בואי, בואי תקשיבי
משהו שפעם חשבתי עליו עמוק בלב: אהבה אמיתית כוללת גם פרידות.
ואם תפרדי - אם תתני לבחור 'חופש' מיצר הרע, מהרהורים (לא, אי. בחיים לא תבינו על מה אני מדבר...),
מהסתכלות אסורה על המראה שלך, משחנ"ש איתך שמחבר לו ת'נפש אלייך - אם תתני לבחור להתחבר לגמרא,
אם תתני לו להתמלא קדושה - אחותי, את ענקית. אין כמוך, פשוט אין. אם היה מותר - הייתי מחבק אותך חיבוק ענק מכל הלב.
כי את אחות אמיתית, אחת שאכפת לה על כולנו. כי אצלך 'כל ישראל ערבים זה לזה', זה לא רק 'משפט כיס' נחמד
ששולפים שבא לי בטוב, אלא זו דרך חיים. אמיתית. לעולם. מלאת אהבה ואחריות לכל משפחת עם ישראל.
בנות,
מתחנן ומתפלל להתגברות שלכן.
אתן חזקות. מאוד. מאוד.
ואת שהתגברת הבוקר, את שמחליטה שמחר תשתדלי להתגבר,
אני כ"כ אוהב אותך אחותי היקרה. תודה אמיתית בשם כולנו, הרוצים טהרה וקדושה,
ובעז"ה בבוא היום, נזכה להקים בית נאמן בישראל בטהרה ובקדושה - כל אחד מאיתנו,
כן, עם מישהי אחת מכן. בית מלא אהבה אמיתית, מסירות, נתינה, קדושה וטהרה.
אני יודע שלהרבה מכן עשיתי צביטה בלב, ובכלל לא נעים כל הנושא הזה.
אבל בבקשה, תקפיצו את השרשור הזה.
אולי - לא אולי, בטוח - בזכותכן,
יתווספו עוד כמה ספסלים לבית המדרש...
תקשיבו אני חייבת להגיד שהמכתב הזה אחד החזקיים !!!!!!!
והדברים שנרשמו במכתב נכונים.
ואני חושבת שברור לכל בת שמתלבשת לא צנוע שהיא מחטיאה בנים... וכל הבנות שלא הסכימו עם המכתב הם יודעות את האמת ומתכחשות לה כי זה מאוד קשה להתלבש צנוע כי גם לנו הבנות יש את היצר שאנו רוצות להראות את עצמנו לבנים או לכל אדם אחר ואין מה לעשות זה המציאות ולכן באמת אנחנו צריכים לעזור אחד לשני למרות הקושי שיש בדבר .
אז בעז"ה שנצליח לעזור אחד לשני .
יום טוב ומלאאאאאאאא שמחה!!!!!!
שדייטים זה כמו טרמפים בטרמפידה...
מה עדיף שלא יעצרו לך בכלל או שיעצרו לך ויקדמו אותך עד החצי??
כלומר כול טרפ מקדם אותך לכיוון המטרה...(גם יכול להיות שהיה לך טרפ אחד עד המטרה גם זה קורה)
אז מה עדיף תקופות יובש או בחורים שמקדמים לבחור המיועד??
זה לא משהו שאני אמרתי... אבל זה בהחלט נקודה למחשבה...
מה אתם אומרים?? 
בעזהי"ת.
יש טרמפיאדות שעדיף לא לעמוד בהן [כמו צומת יצהר, או צומת הT לכיוון החוצה].
כלומר זה ממש תלוי..
אבל מנסיון-זה מאוד מאוד קשה להוציא מישהו מהרגש..
ואם זה ברור עוד בהתחלה שאין כ"כ כיווני התאמה-אז נראלי עדיף שיהיה תקופת יובש..
כי מה שיוצא זה שעוברים ועוברים אנשים וכל פעם שמכירים מישהו חדש אומרים,אבל אצל השני זה היה ופה זה חסר לי..ועושים השוואות..
בקיצ' קשה לי להסביר את עצמי-אבל בעיני עדיף "לעלות על טרפ" שהכי קרוב לנקודה שאת צריכה,ואם הוא יקדם אותך צעד אז אולי עדיף לוותר...
בכול אופן-אם כבר נפגשת עם מישהו שקידמת אותך צעד-זה מ-ה',ו-ה' סידר שתפגשו ותלמדו אחד מהשני..
ב"הצלחה!!
קשר מלכתחילה הוא שחור לבן.
כל עוד יש סיכוי שהוא יוביל אותך למחוז חפצך, את עולה עליו ונוסעת.
אם אין סיכוי לזה, ולפעמים סיכוי סביר (וזה תלוי באדם- מה הוא צריך בשביל לצאת), אז לא יוצאים, פשוט.
אולם בדיעבד אחרי שנפרדנו, כל קשר, ובכלל כל דבר בעולם מקדמים אותנו ותורמים לנו. אבל זו הסתכלות רק של בדיעבד.
והדבר דומה מאוד למה שחז"ל אומרים על חטאים, שהם מאפשרים למשהו גדול להגיע לעולם, שלא יכל להתכנס בצורה אחרת. אומנם כמובן שלא אומרים לאדם שיחטא וישוב.
להעמקה:
הקב"ה שיודע ומכיר את האדם, גורם לו לעבור דברים בשביל לקדם אותו. אין דבר שסתם בעולם, ולכל דבר יש סיבה. מאידך זו תהיה שטות גמורה, בשבילנו לנסות לפעול לפי השיקולים של הקב"ה, מהסיבה הפשוטה ביותר שאנחנו לא הקב"ה, אנחנו בני אדם, ואנחנו צריכים להתנהג כפי שהקב"ה ציווה ודורש מאיתנו. ורעיון זה כולל כיוונים רבים. אבל אינו מהווה חלק מהדיון בשרשור.
שרון כהןזו בדיוק הייתה הכוונה... טוב המשל הוא לא אחד על אחד כי בטרמפים אתה שואל לפני זה לאן הוא מגיע... כאן אין לך יכולת לשאול אלא פשוט לעלות.. אני לא מתכוונת לצאת עם אנשים שזה לא מתאים לי בכלל ואין שום קשר.. כי זה לא עוזר..להפך...
המשל הכוונה שלו לאנשים שזה מתאים ושאפשר שבאמת יגעו ביחד למטרה.. אבל זה לא קרה וזה מקדם אותך...
ברוךשלתפוס טרמפ לכיוון ההפוך?
ואם תעלו על טרמפ בלי לשאול לאן הוא נוסע יכולהיות שתמצאו את עצמכם
במקום שלא חלמתם/ או שלא רציתם ולא תרצו...
נו אנשים כאן לא זורמים???
אם אומרים "כן" להצעה שנראית לא שיייכת, נפגשים ורואים באמת לא שייך, גם מבזבזים את הזמן של הצד השני וגם שוחקים את עצמנו ולמעשה פוגעים ביכולת שלנו לתפקד טוב ולעשות את ההחלטות הטובות בפגישות הבאות.
ובכלל, אם הקב"ה מזמ הצעה לא שייכת - ייתכן שהוא רוצה שנלמד לומר גם "לא" כאשר צריך....
אנשים מישיבת עטרת כהנים בירושלים..?
אבל אני מכירה כמה..
אם זה עוזר, אז בשמחה באישי!
שבוע טוב!
אפילו שהגעתי רק עכשיו...יש מצב להשלים ספר?
לישועת כל עמישראל!!
גשמי ברכה!
זיווגים הגונים בנחת ובקלות..
שכוייח לכל המתמידים!!!!

אפשר לקרא מהיום ועד למוצ"ש
ולכוון על מי שרוצים
(בתוך שאר כל עמ"י..)
שבת שלום
שרבוב
יש תקווה 
לרפואת שובאל בן תהילה
בסיעתא דשמייא!
גרסת הביינישי"ם - פה.
מכירים את זה שאתם הולכים לסמינריון שיא המטורף, ואתם חוזרים ממש באורות?
או שאתם עושים 'ניגונים' [יענו מנגנים ושרים שירי קודש..] עם החבר'ה, ואח"כ אתם מרגישים שיא הקרובים לאבאל'ה שבשמים?
א-ב-ל אחרי איזה יומיים, כבר יש כיבוי אורות, ואתם חוזרים להיות באותו מצב שהייתם קודם.
למה זה קורה? ומה הקשר של זה לפרשת השבוע (וארא)?
במכת ברד, אשכרה ירדו מהשמים ביחד מים ואש:
"ויהי ברד ואש מתלקחת בתוך הברד כבד מאוד אשר לא היה כמהו בכל ארץ מצרים, מאז שהיתה לגוי"
ז'תומרת שהיה כאן וואחד נס ענק - גם הברד, שעשוי ממים, לא כיבה את האש, וגם הכל ירד לפי ציווי ה' רק על המצרים.
ואנחנו רואים שאפילו פרעה באמת מתפעל מהנס, ואומר: "ה' הצדיק ואני ועמי הרשעים".
אז בעצם, אם פרעה מגיע להבנה הזאת שהכל מאת ה', למה הוא חוזר אח"כ לחטוא? למה הוא לא הפך ישר להיות צדיק?
אנחנו יודעים מהפסוקים שה' הוא זה שהכביד את לב פרעה, אבל מה אנחנו יכולים ללמוד על עצמנו מזה שלמרות שפרעה הכיר בנס העצום - הלב שלו עדיין אטום?
הופה, שימו לב -
נכון, פרעה ראה נס והרגיש ממש ב'אורות'. ז'תומרת הוא הבין שיש אלוקים, והכל מתנהל על פי האלוקים הזה.
א-ב-ל >>
זה בעצם היה נס שהגיע כולו מאת ה', זה היה משהו חד פעמי, שפרעה לא עשה כלום כדי שיגיע.
ולכן - אחרי שהנס הזה נגמר, לפרעה היה כיבוי אורות --> הוא חזר לאותו מקום שבו הוא היה קודם.
ככה גם אנחנו מרגישים בעננים אחרי הסמינריון, או הניגונים, אבל אחרי כמה זמן - חוזרים למקום בו היינו.
למה?
כי בעצם עבודת ה' שלנו לא יכולה להיבנות מחוויות רוחניות שאנחנו מגיעים אליהם בבת-אחת. אלא, עבודת ה' אמיתית צריכה להיבנות שלב אחרי שלב, עם הרבה השקעה.
אני לא אומרת שזה לא טוב להיות באורות, אבל אני אומרת שעבודת ה' לא יכולה להתבסס על האורות האלה, וצריך גם להתאמץ הרבה בשבילה, ולבנות את עצמנו לאט-לאט, כל אחד בקצב שלו.
כשאנחנו מרגישים שיא הקרובים לאבאל'ה שבשמים אחרי איזה שיחה מעוררת, או שבת טובה - ה' נותן לנו לטעום לאן אנחנו יכולים להגיע אם נשקיע, אבל אח"כ הוא לוקח מאיתנו את הטעם הזה, את ההתעלות שהרגשנו, ואומר לנו להתחיל לעבוד, כדי שנוכל להרוויח את זה בעצמנו.
אז בשורה התחתונה - זה מצוין לעשות ניגונים עם החבר'ה או ללכת לסמינריונים ודברים מחזקים אחרים. אבל צריך לזכור תמיד שבשביל באמת להגיע למדרגות גבוהות בעבודת ה' - צריך להתאמץ ולעבוד על עצמנו.
שנזכה, בעז"ה 
שתהיה שבת שלום ומבורכת לכל עמ"י!
רחלקהשבת שלום ומבורכת בכל הטוב !!
בסיעתא דשמייא!!
ומקפיצים את הד" ת 
תודה רבה!
באמת שזה שיא המשמח ונותן כוחות להמשיך..
שתהיה בעז"ה שבת שלום ומבורכת לכל עמ"י!
מתוק מדבשבסיעתא דשמייא!
עוד מעט נכנסת שבת, ואתם לא רוצים להיתקע בלי ד"ת לשבת, נכון? 
אז תקראו, זה לוקח בדיוק דקה וחצי, ושווה את זה.
שתהיה בעז"ה שבת שלום ומבורכת לכל עמ"י!
אבל סימסתי למישהו שאני מכירה וכתבתי לו שחשבתי עלינו ואולי ננסה...
הוא צריך להחזיר לי תשובה..
ואו ואם הוא ירצה הוא הראשון שלי-מבינים? כאילו מאיפה היה לי האומץ הזה?(אגב אני פיצית-שר"ל)
מה דעתכם על דבר כזה? שהאישה מציעה? בנים-זה גורם לכם להוריד מערכה של הבחורה או שלהפך?
כאילו בהתחלה הרגשתי מ'זה אהבלה אבל אח"כ חשבתי "מה, אני בסה"כ עושה את ההשתדלות שלי"...ואיי זה מרגש אותי לאללה שעשיתי דבר כזה...
מה אתם אומרים?
זה גם אומץ וגם חשיבה נכונה.
פעם נעלה לפה שיעור כלשהוא על אביגיל הנביאה
זה בקצרה
נקווה שיהיה לו מספיק שכל לקפוץ על ההזדמנות
ולא את לא אהבלה! נכון, את עושה את ההשתדלות שלך וככה זה הכי טוב.
וגם שר"ל זה לא קטנה. אני התחלתי לצאת בגיל הזה ואני לא מהגדולים של הגיל שלי... והתחתנתי שנה אח"כ.
אין שום חוק שקובע שהגבר הוא זה שצריך להתחיל עם מישהי. בד"כ הם בעלי האומץ לעשות את זה אבל זה לא אומר שאם מישהו מצא חן בעינייך ויש לך את האומץ לא תעשי כלום...
אז שיהיה בהצלחה רבה
ואם את רוצה נשמח לדעת מה קרה בסוף...
![]()
בנים, תגידו,
זה לא מוריד בעניכם את הערך של הבחורה?
אני חושבת שכדי לחסוך פדיחות לך ולו , כדאי בפעם הבאה לעשות את זה דרך צד שלישי .........
אני את האמת לא הייתי עושה את זה כזה ישיר,הייתי עושה דרך חברה או משהו..
אבל בסדר לא נורא,תאמיני לי את תמצאי מישהו יותר טוב!
המון ב"הצלחה..
בס"ד
אתם אומרים שאולי לא היה צריך..?!?
הוא בחור זורם ופתוח ובגלל זה ידעתי שאני יכולה לשאול אותו דבר כזה...כמובן שצריך טאקט..
באיזשהו מקום אני חושבת שזה אפילו העמיק ת'קשר שלנו--לרמת פתיחות שכזאת--העובדה היא שהבחור ביקש שלא נתפדח עכשיו אחד מהשני..וכתב שהוא ממש מעריך את מה שעשיתי...
אני חושבת שהגישה שבה רק "הגבר צריך להתחיל" היא קצת ילדותית--נכון שכולנו רוצות ש"הנסיך על הסוס הלבן יבוא ויבקש את ידינו"--אבל לא לכולם זה ככה והחיים הם לא סרט...
ברור שאני חולמת ורוצה שהבחור יהיה זה שיתחיל ואני לא "יתחיל" עם כל אחד --אבל זה בגדר חלום--דבר שאולי יתגשם ואולי לא..
מבינים?!?
אולי לעשות את זה בדרך אחרת.
אני יכול לדבר רק בשם עצמי אבל נראה לי שגם שאר גולשי הפורום מאוד מעריכים את הדרך שבה נקטת והלוואי וירבו אמיצות כמותך.
בעז"ה שתזכי למוא את זיווגך ההגון לך במהרה ושתעופי פורום אחד למטה.
סיפור קטן, ובסופו מסקנה:
אני הכרתי איזשהו בחור (לא למטרות נישואים, אלא עבודה, לימודים ודברים כאלה).
ואחרי כמה זמן הכירות, הרגשתי שיש קשר כלשהו בינינו. והחלטתי ליזום משהו.
עשיתי את זה ממש בעדינות (כמו שמתאים לי (: ), והוא אמר שזה לא רלוונטי בשבילו.
זה הסיפור.
כיום, אחרי כמעט שנה, אני יכולה לומר שהענין הזה לא עשה לי טוב. בכלל.
ואני חושבת שגם עליו המקרה השפיע באופן לא חיובי.
מאידך, אני מכירה לא מעט בנות שעשו כן ומרוצות מזה מאוד.
לעניות דעתי זה תלוי באופי של הבחורה והבחור, אז כל מקרה לגופו.
מה שאני רוצה לומר פה, שאל תכלילו. לא לכל אחת זה מתאים, ולא לכל אחת זה לא מתאים.
ממה שכתבת, הרושם שנוצר:
הלכתי לרופא, הוא עשה בדיקה לא נחמדה, ומכאן שיש אנשים שטוב שילכו לרופא, ויש אנשים שזה לא נחמד בשבילם, אז לא ילכו.
הרי מה שכתבת אפשר להקיש לכל דבר שבעולם, בין אם הוא טוב ובין אם הוא לא.
לכן אשמח מאוד שתסבירי את עצמך.
היה לה קשר של עבודה ולימודים עם מישהו.
היא ניסתה לקדם את הקשר הזה לכוון של חברות ואולי נשואין והוא לא הסכים, הוא לא ראה בה מישהי שהוא רוצה.
מאותו רגע היה קשה להם לקיים את הקשר שהיה להם קודם כי העניין הזה יצר אי נעימות.
זה שונה ממצב שבו מתחילים או פוגשים מישהו שאין אתו קשרים אחרים ואז גם אם לא הולך אין אי נעימות מתמשכת.
נמרוד, דווקא לא.
היא לא נתנה שום הסבר לתוצאות שהיא תארה על עצמה. ולכן לא ניתן ללמוד מזה כלום.
ואומנם אתה הקשת על המקרה שלה נסיבות "סבירות".
אולם לפי המקרה שתואר בתחילת השרשור, ונושא השרשור בעצמו - הרי שאני מסיק שהנסיבות האלו בכלל אל קשורים.
הרי מה "לקשרים בעבודה", לדיון "בחורה יצרה קשר עם בחור".
לכן, על מנת שנוכל להבין את הדברים ששוקשוק כתבה, ביקשתי הסבר.
נכון זה מאוד מבאס! אבל את צריכה לדעת שלא כל דבר הולך על הפעם הראשונה.
כמו רשיון לרכב יש כאלה שעוברים בטסט ראשון וכאלה שלא, וזה שעכשיו זה לא הצליח זה לא אומר שבפעם הבעה שתציעי זה לא יצליח. וכל הכבוד על האומץ
שיהיה לך בהצלחה בהמשך הדרך!
דאץאני צריך לחכות לפחות 3 שנים..
אתה בסוף תמצאה את האחת שלך!!! אין ה' עושה לנו לפעמים סיבובים... אך אנחנו נגיע!!
אין אין יאוש!!! אסור לנו ליפול זה הניסיון שלנו לא ליפול!! תמשיך לדחוף בכול הכוח!!! תתפלל תבקש זה יבוא!!!!
אחרי כמה זמן זה קרה? תוך כמה זמן היא ציפתה להרגיש "את מה שצריך להרגיש"?
ואת זה אומרת אחת שפסימית בנושא אהבה 
אז כנראה שזה נכון..
בהצלחה!
שהם מזכירים לכל הציניקנים, לכל המיואשים, לכל הפסימיים.
שזה אפשרי!!!!
הנה הם טעמו וראו כי טוב.
ואומנם כולם בוכים- אבל זה היה זה...זה היה היא, אם לא היה את ה...
ומאידך - זה מוכיח לכולם, אחרי כל היציאות "הלא קשורות" , שהנה הנה זה אפשרי.
אז קדימה, אם אתה בריא בנפשך, חטוב ויפה נפש.
קפוץ חזרה לים, והמשך - ותזכור את הטעימה הזו, היא משהו קטנטן מהדבר "האמיתי".
בהצלחה!!!
שנאמר- מי שטעם יין הונגרי אותו לא יטעו כבר לעולם
"אם אתה מבזבז זמן על משהו - אתה מייקר אותו." (עין הקורא)
"ואשתך שתהיה- תעריך כל דקה וכל שניה וכל שקל וכל מאמץ שעשית- במסע הארוך כדי למצוא אותה!!"
(צדיקה אחותך)
"אהבתי! ממש! "(אילה שלוחה)
אני יודעת שזה נשמע כמו קלישאה אבל זה פשוט נכון. היא אולי נראתה כמו האחת, אבל אם זו החלטתה, כנראה שהיא לא היתה האחת בשבילך אחרי הכל. הדבר הכי טוב שאתה יכול לעשות בשביל עצמך כרגע זה פשוט לצאת לפגישות נוספות. לעזוב את התסכול ולהתקדם לעבר מישהי שתרצה ותהיה ראויה לך. אין סיבה שבחור צעיר ואינטליגנטי כמוך (אם אני זוכרת נכון מפעילותך בפורומים) יתעכב במקומות מייאשים כאלו במקום לחפש משהו יותר טוב. ותמיד יש! בהצלחה.
אתה נהנה לדבר עם עצמך?
ובעצם בכלל קוראים לך עידו, לא?
liki
ח.צ.גנט
בס"ד
שלום,
חזק וברוך על דברי התורה המחזקים.
שנזכה לגאולה ובנין בית המקדש במהרה.
בתודה ובברכת
שבת שלום ומבורכת
ח.צ.גנטשילה אריאל בן הדס ציביה - ילד קטן בין 2-3 שנרפא ב"ה מסרטן לפני בערך כמה חודשים (עבר טיפולים כימוטרפים וכו')
ועכשיו המצב שלו התדרדר עוד פעם.
שנשמע בעז"ה רק בשורות טובות!
אגב הוסיפו לו את השם 'חיים',
לכן,
אנא התפללו לרפואת התינוק הנמצא במצב קשה
וזקוק לרחמי שמיים בדחיפות!!:
~שילה אריאל חיים בן הדס צביה~
יישר כח!
כאילו- 100% שזה זה. שהוא הבחור... (או שהיא הבחורה..)
יש דבר כזה שאין ספקות?
גדולים יותר וגדולים פחות,אבל יהיו.
אומר שגם אם היה לי ברור שזה הוא - ושהולך להיות לי הכי טוב איתו בעולם, אין 100%.
ואם מישו אומר לך 100%, כנראה שהוא לא באמת נכנס לזה עם עיניים פקוחות...
זו דעתי
בחיים אי אפשר לדעת!! יש דברים שלא יודעים אלא רק אחרי שמתחתנים!
לפעמים מצליחים להתמודד איתם ולפעמים לא.
לכן צריך לבחון את האדם כמה שיותר ובכמה שיותר מצבים, לראות איך הוא מתמודד.
זה יכול לתת לך נקודות חדשות למחשבה!
בכל מקרה גם אם את ממש בטוחה..תמיד תהיה בלב איזה נקודה קטנה שאומרת לך אולי זה לא הוא???...
בהצלחה רבה!!
זו רק ההתחלה של מים עמוקים
לאן לשאוף...
ב"ה
ואם נגיד שהאין סופ = הקב"ה הוא השלמות =100%
לכן גם תחום המדעים המדיוקים הוא מה שה' נותן לנו להבין שזה לא תמיד 100%....
1. הציעו לי מישו ונתנו לי טלפונים לברר עליו, זאת שהציע לי לא מכירה אותו אישית ונתנה לי יותר פרטים "טכניים". אין לי כ"כ ניסיון בהצעות מהסוג הזה, אז איך זה עובד- מקובל שאני אתקשר לאותם אנשים לברר?
2. אני לא סגורה על זה שאני בכלל פנויה כרגע נפשית לקשר (אבל זאת הרגשה שיכולה להמשיך גם עד גיל 40...) , ואני נכנסת ללחץ רק מהמחשבה על זה. מצד שני אני אומרת אם הקב"ה זימן לי משהו (וזאת שהציעה לי היא אישה עם רזומה רב מאוד בתחום) אז אולי כן לעשות מאמץ?
מקובל בהחלט להתקשר ולברר.
ותבררי היטב, ותשאלי את השאלות הנכונות, ותדעי לקחת כל דבר בפרופרוצייה (טוב די לעצות
)
מה זה אומר שאת לא פנויה?
אם את לא מוכנה לנישואין, או לקשר רציני שיוביל לזה, אז אל תצאי, חבל עליך, ובמיוחד חבל עליו. וגם חבל על הזמן של השדכן.
להיכנס ללחץ - זה שיא הטבעי, היכולת להתמודד תוכיח לך שאת בוגרת מספיק בשביל המה שהעתיד צופן לך. ולא יזיק לנהל שמוס נחמד עם אימא, רבנית, או חברות טובות.
אל תעשי מאמץ אם זה לא קשור אלייך עכשיו. כבר אמרתי שזה עלול לפגוע בכול המעורבים. לדברים כאלו נכנסים רק כאשר מוכנים.
אם את סומכת על השדכנית, אז זה יפתור את הבעיה שאליסף העלה- הצעה על סמך טכני בלבד.
שיהיה בהמון בהצלחה!!!
סליחה על השאלה המטומטמת, אבל אני מפחדת לעשות פאדיחות, יש כ"כ הרבה כללים לא כתובים ולכו תדעו למה מתכוונים...
אני יודעת שיש כאלה שקודם שואלים ת'בחור ואם הוא מסכים אז שואלים ת'בחורה.
היא לקחה ממני טלפונים של חברות ובמקביל נתנה לי טלפונים של חברים שלו- אז זה אומר שהיא לא נוהגת בשיטה הנ"ל, נכון? ז"א, שאני לא צריכה לחכות לתשובה ממנה, אלא כשיש לי תשובה לחזור אליה, כן?
הרי יש פה מצב מיוחד. את מודעת אליו.
נדמה שאת רואה קצת בעייתיות בו.
אז את צריכה להבין פה כמה וכמה דברים. למשל ממה הוא נובע, האם זה הבחורים או שזה את, וכו..
מצד אחד את צריכה לעבור את התהליך הזה בעצמך, בתוכך.
ומאידך, טוב תעשי שתשתפי, תתייעצי, ותני לאחר לחוות דעה.
אני לא יודע מי האדם המתאים אצלך, אני לא יודע מי מכיר אותך, את הדעה של מי את מכבדת, ואיזה אדם ראוי ומתאים לאתגר קיים אצלך בעולם.
לפעמים ההורים, המשפחה, רבנים או דמות חינוכית, ולפעמים פשט חברה טובה.
אבל יש פה שאלות שאת צריכה לשאול, וטוב תעשי שגם תעני עליהם, ותסיקי ותפיקי מה שנכון בשבילך.
באמת אנשים צאו מהסרט!!!!יש דבר כזה שנקרא מציאות!!!!
נכון המציאות זה לא כמו סרט היא הרבה יותר קשה...מסובכת ודורשת עבודה... אבל זה עדיף מאשר סרט... כי סרט זה חלום זה לא אמיתי!!!ומציאות הרבה פעמים יכולה להיות יותר טובה אם עובדים מתאמצים ומזיעים אפשר להגע למקומות שאפילו בסרט לא חלמנו שזה יקרה...וזה אפילו יותר טוב כי אנחנו עשינו את זה... אז יאאלה אנשים צאו מהסרט וקדימה לעבודה!!!
נקרב את הגאולה 
אלוהים הוא הבמאי והאת השחקנית הראשית
ברוךשאחרונההוא קרבי מורעל -
צריך לשמור מרחק. ![]()
לגבי אופי השרות- השאלה העיקרית שאת צריכה לשאול היא "למה הוא שירת במסלול הספציפי הזה?"
יש הרבה מסלולים: הסדר, ששסדר, בן גרעין, שלוש שנים, נח"ל חרדי ועוד....
לכל מסלול אופי ומשמעות ולכל אחד סיבה שונה לבחור במסלול כזה או אחר.
לגבי פרופיל- יש חלוקה בין פיזי לנפשי והיא גדולה מאוד! לרוב כלל המידע יהיה חסוי (סודי רפואי).
פיזי: יש הרבה "ליקויים" פייזים שלא יפריעו בכלל, כגון, משקפיים, פטור מלבישת נעליים צבאיות, פטור
מעמידה על הראש ועוד אלפי פטורים ו"סעיפים" שלא מפריעי באמת לתפקוד היומי באזרחות, לצד
אלה יש בעיות רפואיות אחרות שלרוב קשורות בבריאות אמיתית כגון בעיות עיכול ופריצת דיסק.
ושוב, צריך לדעת לשאול מה מקור הבעיה/ מגבלה, בעית מוטיבציה שבגללה הוא הוציא פטור
(לדוגמא: הרבה חיילים מוציאים פטור מנעליים צבאיות סתם כי יותר נוח ללכת בנעליי הרים
אמתיות...) או בעיה אמיתית שתשפיע על תפקוד יומיומי גם אחרי הצבא.
נפשי: גם כאן יש חלוקה בין בעיות קשות שלרוב לא יאפשרו שרות בצ"ל לבין בעיות "קטנות" שלרוב אין
בהן הרבה מן האמת (לדוגמא: חייל שגורש/ היה פעיל בתחום לרוב יקבל סעיף/ הערה נפשית על
כך שאין לשלב אותו בפעילות פוליתית מחשש ל"ניגוד אינטרסים".) יש הרבה סוגים שונים של בעיות
נפשיות שלאו דווקא קשורות לצבא, מאוד מומלץ לברר את מקור הבעיה.
לגבי התפקיד: יש אלפיי (אם לא יותר) תפקידים בצבא כל תפקיד אפשר לבצע בצורה מעולה סבירה או גרוע...
יש המון פרטיים "קטנים" שמשפיעים על ביצוע (מוטיבציה לביצוע) התפקיד, ממפקד ישיר ועד שיבוץ
כללי, יכול להיות שהחייל הוא לוחם על בכל נשמתו אבל הוא נפל על מפקד גרוע שהוציא לו את כל
הרצון לשרת.
ככלל מומלץ לברר את התפקיד בו הוא שירת ולשאול אח (או כאן) מה משמעות התפקיד, אסור לשכוח
שלא כל אחד מגיע לתפקיד שהוא הגיע אליו מאותה סיבה!!
למרות שנהוג (ובצדק!!) לראות בלוחמיים עם יותר משובח אין הדבר מוריד מערך שאר המשרתים!!
ושוב בפעם המיליון, השאלה היא למה? למה הוא קרבי או לא קרבי...
לסיכום: לתפקיד ושרות הצבאי יש משקל עצום על התגבשות האופי ודרך חיים של כל אחד!!!
רק צריך לדעת "לקרוא נכון את המפה" וזה לא כ"כ קשה...
מקווה שהצלחתי לעשות קצת סדר בשאלות שאת צריכה לשאול...
את מוזמנת להעלות פרטיים כלליים בלבד (ע"מ לא לפגוע בבטחון המדינה או בפרטיות שלו) כדי לקבל דעה...
אבל אני ממש עייפה אז לא קראתי..
בעיקרון אני לא חושבת שזה מדד לכלום. יש כל מיני סיבות לפרופיל נמוך.
אבל מנסיון אישי כן לפעמים יש בעיה נפשית או בריאותית.. לפי דעתי כל מקרה לגופו.
בהצלחה 
זה בדיוק מה שכתבתי!
רק שהסברתי מה הסיבות שבגללם לא מחייב שפרופיל נמוך הוא בעיה...
מה צריך לשאול בכל תחום...
והכי חשוב הדגשתי שכל מקרה לגופו!!!
סטיגידישבעזהי"ת.
הוא רק הסביר לה איך זה עובד בצבא, מה גורם למה.
את הנ"מ היא תעשה בעצמה...
זה לא נראה ככה...
אליסף,
לא אמרתי שצריך לשפוט רק ע"פ השרות, ישנם סוגי השפעות שונות לטווחיים שונים...
ללא ספק שרות של מ"כ קרבי שמוביל כיתה לבד במעצר לילי באמצע שומקום יושפע יותר מהשרות מאשר הסדרניק שהיה מש"ק ד"ת בבא"ח... הסדרניק חובש ששרת בעופרת יצוקה (היום יהיה בערך בן 24.5) ואסף גופה של חבר שלו שהתפרקה יושפע יותר ממ"כ ששרת שלוש שנים בבא"ח (טירונות+אימון מתקדם, מכים מוקדם, מ"כ טירונות אימון מתקדם, סמל טירטנות אימון מתקדם, חפש"ש)
לדעתי לא הגזמתי כשכתבתי שיש השפעה עצומה על המשרת בתפקידים מסוימים והשתדלתי להביא את השאלות שצריך לשאול בכל תחום. לא הגזמתי מהסיבה שלא קבעתי עובדות (קשר מפ הוא שפיץ!) אלה הבאתי את הכיוונים שצריך לחפש בהם תשובות (והדגשתי בלגבי התפקיד שצריך לבדוק כל מקרה לגופו כי יש דרכים שונות לבצע כל פקיד..)
מעולם הגוב...
סליחה פשוט משם הדוגמאות יותר מובנות לכלל הציבור, לענ"ד.
תתעלם מהדוגמאות!! אחר הכל לא אמרתי אותם כדי לחרוץ שזה טוב מזה! אלה להפך!!!!!
רק נתתי שאלות וכיווני מחשבה, אבל ממש לא כתבתי ככה או אחרת...
והבאתי את הדוגמא של החובש כדי להדגיש עד כמה אסור להגיד "אהה הוא הסדרניק הוא לא עשה צבא באמת" או "הוא עשה 3 שנים אז הוא מטורף"
חוץ מלומר (וזו דעתי ימות העולם) שיש מה ללמוד מעבר צבאי (לכאן או לכאן) לא קבעתי אף עובדה, רק ידע..
. אין בעד מה..רחלקה
רחלקה
וופל אמריקאי
שושנהאלהתאמה לשירות צבאי ונשואין אינם שירות צבאי.
רק במקרים מעטים יש לכך קשר עם התפקוד היום יומי של האדם.
אליסף,
לא אמרתי שצריך לשפוט רק ע"פ השרות, ישנם סוגי השפעות שונות לטווחיים שונים...
ללא ספק שרות של מ"כ קרבי שמוביל כיתה לבד במעצר לילי באמצע שומקום יושפע יותר מהשרות מאשר הסדרניק שהיה מש"ק ד"ת בבא"ח... הסדרניק חובש ששרת בעופרת יצוקה (היום יהיה בערך בן 24.5) ואסף גופה של חבר שלו שהתפרקה יושפע יותר ממ"כ ששרת שלוש שנים בבא"ח (טירונות+אימון מתקדם, מכים מוקדם, מ"כ טירונות אימון מתקדם, סמל טירטנות אימון מתקדם, חפש"ש)
לדעתי לא הגזמתי כשכתבתי שיש השפעה עצומה על המשרת בתפקידים מסוימים והשתדלתי להביא את השאלות שצריך לשאול בכל תחום.
לא הגזמתי מהסיבה שלא קבעתי עובדות (קשר מ"פ הוא שפיץ!) אלה הבאתי את הכיוונים שצריך לחפש בהם תשובות (והדגשתי ב"לגבי התפקיד" שצריך לבדוק כל מקרה לגופו כי יש דרכים שונות לבצע כל פקיד..)
נמרוד,
ברור שהפרופיל הוא רק מדד צבאי, הדגשתי את זה בכל סעייף וסעייף, עם זאות אמונה שאלה לא רק עד כמה הוא מדד אלה גם מה אפשר ללמוד מהפרופיל / שרות צבאי? השאלה הייתי סמויה אבל נשאלה...
לא כתבתי נחרצות "פרופיל 97 הוא חתן מעולה! אל תצאי עם מישהו שיש לו קה"ס 52!" רק פרטתי מה אפשר ללמוד משאלת השאלות הנכונות, הדגשתי שרק במקרים מעטים הבעיה של הפרופיל משפיעה על תפקוד יומיומי!
סליחה עם היה נשמע שפגעתי או המעטתי משרות צבאי כזה או אחר!!!
לא הייתה לי כל כוונה לעשות דבר כזה, רק לפרש מה אפשר ללמוד מהשרות, מה "השאלות הנכונות" ומה משמעות התשובות...
(גם מי שלא שרת צריך לשאול "למה?" "על איזה סעייף?" 21 נפשי? 24 חוסר התאמה?)
הכן עצמך.
ישבתי באוטובוס וגלגלתי את הסוגיה כאן בראש, ואני חולק.
נתחיל: "חלק א'"
ש. איך מקבלים פרופיל?
ת. פיזית - בדיקות פיזיות. נפשית - כל מקרה לגופו (זה כולל מספיק בלופים בכדי לא לקבל מעמד של אמין).
אופי שירות:
1. נורמה - גדלת בעולם שבו דוחפים אותך לסוג כזה או אחר של שירות.
2. רצו אישי - שריטה, או השפעה חיצונית שגרמה לך לרצות את אותו התפקיד.
3. ראית ערך בתפקיד ספציפי, או חשבת שתפקיד מתאים לך.
4. הצבא זרק אותך לשם
ש. כמה ייחודי התפקיד?
ת. כלל לא, משום שמאות אלפי אנשים משמשים בכל תפקיד, ותנאי הקבלה הינם בסיסיים (למשל - לא להיות מסומם)
פרופיל מאוחר:
ש. שינו לך את הפרופיל במהלך בשירות
ת. פיזי - בעיה חדשה שהתגלתה, או בעיה שהצבא גרם לו. נפשי - בד"כ זה נובע מסבל מוגבר שגרם לך לרצות לעוף משם - בכל תירוץ. (האדם יודע להתמודד טוב עם סבל, אך לא סבל שלא מוצדק בעיניו, הוא אינו מזוכיכט)
סתם כך - כל מקרה לגופו.
נסיק
ש. מה ניתן להקיש לאזרחות, לאישיות, לאדם?
ת. כלום, לגמרי לגמרי כלום.
חלק ב'
בפסיכולוגיה כל מקרה לגופו, נובע ישירות מתורת ההכרה.
אין נפש אחת דומה לחברתה ואין נפש אחת מושפעת באותה צורה מאותה חוויה מחברתה.
הבאת לדוגמא מ"כ שמוביל את חייליו למעצר בכפר ערבי - יש אנשים שחווים את זה בצורה הכי מוחשית כל יום בראיית סרט, בדימיון. יש אנשים שחיים בסרט, יש אנשים שחיים במציאות שדומה לסרט, יש אנשים אדישים וכו וכו וכו
בעוד שיש אנשים שזה מדגיש אצלם את הבגרות, יש אנשים שזה שובר אצלם את חומת הערכים, וגורם להם להיות אלימים, לפעול באלימות, לאבד את הרגישות לחיי אדם או להכאיב לאחרים. ויש אנשים שסתם נהנים מהחוויה ואדישים לה נפשית. ויש עוד מליון אפשרויות.
הנפש זה דבר מורכב. כל נפש שונה לגמרי מחברתה. כל נפש מושפעת מאותם הדברים עצמם, בצורה שונה ואף קיצונית מחברתה. ואין שום מדד חיצוני שבעולם שיכול ללמד אותנו את הפרט הכי קטן על הנפש.
הניסיון ללמוד מאופי השירות או מהפרופיל, זה כמו ללמוד על האדם דרך ציוני הבגרות שלו או צבע השיער.
אפילו בדברים שדורשים קצת יותר ביטוי של אישיות כמו בגדים או מקצועות לימוד, ישנם כל כך הרבה משפיעים חיצוניים, שהם מעקרים את כל הבחירה החופשית של הנפש גרידא.
לו האדם היה בודד בעולם, באינקובטור, מרוחק מהחברה, ההורים, המשפחה, החברים, התרבות, וכל דבר אחר, אולי ואולי היינו מצליחים ללמוד משהו על נפשו דרך מדידות.
כאשר חז"ל ניסו לתאר לנו אישיות של בן אדם שאינו יכול לחזור בתשובה, וזיהויו על ידי מדידות חיצוניות, המסקנה היתה שאדם כזה בכלל לא קיים, וכל אחד יכול לחזור בתשובה. ואליבא דסוברים שקיים- נו לפחות זה היה חז"ל שקבעו את הגדרים ההלכתיים, שמשקפים את רצון ה'.
למסקנה:
פגשת אדם שחי בישראל, והוא היה בצה"ל, ראי מה זה עשה לנפש שלו, מה זה עשה למידות שלו, לאישיות שלו. אולי זה השחית חלקים ממנו, אולי זה ביגר אותו, אולי הוא בכלל היה אדיש לזה והיה מנותק מהחוויה. אבל כמו כל דבר אחר שהוא עבר בחייו, ראי איך זה השפיע עליו, ואיזה מוצר את מקבלת. ולא! אין שום חוקים כאן, אף אחד לא יוכל לעזור לך. ולא תוכלי להשוות את זה לשום אדם אחר. את מקבלת נפש, את מקבלת אדם, יש לו היסטוריה שלימה שהביאה אותו למה שהוא היום, ויש מליון משפיעים, ואין לדעת מה השפיע, ואיך זה השפיע, אבל הוא הושפע, הרי זה מה שהופך אותו לעצמו.
שלוות עולמים, יכול להיות שתקרא את הדברים ותגיד שאנחנו לא חולקים, יכול להיות. יכול להיות שתחשוב ההיפך. מה שכן, אני מביע פה את דעתי, ושש לדיון. לא כיוונתי לפגוע או דבר, הכול כחלק מהדיון.
אין השתחוות אז קבלי מלך[ה]!!
קבל
. וזה לא רק בצבא- זה קשור לכל דבר שקרה לנו בחיים. שום דבר לא משפיע על שני אנשים באותה צורה.
(צדיקה- קבלי גם
כי ביקשת כ"כ יפה..)
אז קבלי
.
יש בוחן פתע בשבוע הבא!
הציון לתעודה..
אם את לא מוציאה 100- אני לוקחת את הסמיילי בחזרה!
התכוונתי לשאול איך את מוסיפה את הסמיילי המשתחווה לתגובה,
כי לי אין אותו בין הסמיילים...
יומטוב =]
בבקשה,בבקשה,בבקשה,בבקשה,בבקשה,בבקשה,בבקשה....
ועם חיוך מתחנף?
...
במכלול הדברים לא חידשת או חלקת, אבל אני מתקשה להבין את הקשר הרציף לשאלה של אמונה...
ולגופו של עניין,
" נתחיל: "חלק א' ש. איך מקבלים פרופיל? "
תימצתת את השאלה שלה אבל לא ענית, ע"פ הבנתי היא מחפשת דרך להבין את משמעות הפרופיל וכו' ולא את הקביע הבנאלית של כל מקרה לגוף, מה שכבר פרטתי שם^שם^ בראש השרשור.
" ש. כמה ייחודי התפקיד? " וקבעת ש "כלל לא, משום שמאות אלפי אנשים משמשים בכל תפקיד, ותנאי הקבלה הינם בסיסיים", בלי לגעת בדעתי עדיין , באמרה הזו אתה סותר את כל חלק ב' בדבריך שכל ענינו (ע"פ הבנתי) היא לחזק את היופי שבהיותנו כ"כ שונים, את היות כל אדם מושפע בצורה שונה...
אם כך, אייך יתכן לומר על שרות צבאי, שלכולי עלמא מורכב ממאות דקויות שמשפיעות על כל אחד בצורה שונה, איך ניתן לקבוע שהוא משפיע על כולם (ואף אחד) בוזמנית באותה צורה?
" ש. מה ניתן להקיש לאזרחות, לאישיות, לאדם? ת. כלום, לגמרי לגמרי כלום. " מה? מאיפה החשיבה הזו? (סליחה על התקיפה, אבל יש עוד) אם כל נפש מושפעת אחרת, ונזכור שאמונה שאלה מה אפשר ללמוד/ משמש כמדד, אז איך תקופה כ"כ קשה, בונה, שוברת ומלחיצה בחיי האדם יכולה להחשב לכלום? ועוד לפני חלק ב' שכל ענינו, ההשפעה הנבדלת שכל אדם חש ממאורעות דומים, אז איפה הצדק בדברך?
לומר שהשרות הצבאי לא משפיע על המשרת (מה שהשרות לא יהיה) היא אמירה ריקה! אם שנת שרות לאומי משפיעה על בחורה אז שנה ו4 (או 3!!) של שלילת חופש ואתגרים נפשיים ופיזיים לא תשפיע? אז אין מה להקיש? ברור שיש!!!
השאלה הנכונה היא, איך אפשר ללמוד מרצף השרות של החייל לאזרחות?
והתשובה אינה באה ברגע, התשובה בנויה מרצף של תתי שאלות, את רובן פרטתי בראש השרשר ^^.
צריך לזכור שייתכן ואחרי ברור מעמיק יתברר שהוא לא הושפע מהשרות, אני לא מאמין שיש אדם כזה אבל גם זו אפשרות..
לגבי חלק ב',אני לא מרגיש צורך להגיב עלייו כי הוא כל מה שכבר אמרתי בראש השרשר רק עם יותר נגיעה אישית.
חלק ב' לא חלק על דבריי בכלל, אבל הוא חולק על רוב מה שכתבת בחלק א', כך שבאמת לא ידעתי לאיזה חלק להגיב..
סליחה אם תקפתי את חלק א' של דברייך אבל הדרך שכתבת פשוט לא אפשרה אחרת,
מקווה שתבין את הסתירה שבדברך, לי היא הייתה חדה מידי.
והכל במסגרת דיון אז תרגיש חופשי לכתוב ![]()
תודה לכל המגיבים ממש החכמתי ונעזרתי ... זה היה מאוד חשוב לי .
תודה מיוחדת -" לשלוות עולמים " , כל תשובה תשובה , ויפה ששמת לב גם לרובד הסמוי ... צדקת !!!!
וקונקרטי יותר : מה תפקידו של מש"ק דת ? ( נראה לי שגם קיימת בעיה רפואית , אבל הברור אצל חבר'ה היה ממש תמונת אילוסטרציה שכל קשר בינה למציאות הינו מקרי ביותר ואני יודעת לחפור !!!!! האם לשאול אותו ישירות למרות שזו רק פגישה רביעית ? )
המשך שבוע מעולה לכולכם !!!!
א. שאלתה של אמונה היא היחס הנכון לפרטים הטכניים שהצבא מייצג. פרופיל, תפקיד, ואופו שירות- מה זה אומר על האדם. אני עונה תשובה טכנית בתיאור של הצבא. ואני עונה תשובה נפשית, בתיאור של האדם.
ב. היא שואלת אם יש משמעות - על ידי התיאור של הצבא- אני מסביר שאין משמעות.
לא רק שכל מקרה לגופו, אלא שבאמת גם אין משמעות. לא שלא יכולה להיות משמעות, אלא שאין משמעות בראייה של חברה. רק כאשר נביט דרך עיניו של החייל, נוכל לגלות את המשמעות המיוחדת עליו לפי חוויותיו. וזהו ההבדל.
ג. אופי התפקיד אינו הופך את האדם למיוחד, אלא האדם שעובר את התפקיד - יכול להיות מושפע ממנו בצורות שונות, הן חיוביות והן שליליות. התפקיד עצמו לא אומר כלום על האדם (בראייה חברתית), ואילו בראייה (אישית-פרסונית), האדם יכול להיות מושפע מחוויה שהוא עבר (כמו שירות בתפקיד).
ד. השאלה היתה"מה ניתן להקיש?" הווי אומר - מה אני יכול ללמוד על אדם- על היראת שמיים שלו, על האישיות שלו, על המידות שלו, על ההתנהגות שלו, על הנפש שלו, מהשירות הצבאי שרשום שהוא עבר?
והתשובה - כלום. למה כלום? משום סעיף ב-ג.
ה. אולי אנחנו חולקים בניסוח. אבל השאלה היא מי זה האדם הזה שעבר גנון, בית ספר, תיכון, ישיבה, וצבא? (וכל ארוע אחר בחיים שלו). מי זה? מה זה? איזה מידות יש לו? איזה יראת שמיים יש לו? איך הוא מתנהג? מדבר? חי? וכל שאלה אחרת שנוגעת למהותנו וחיינו.
כאשר מישהו אומר שהוא שירת בצבא, בלי קשר לאופי התפקיד - אז זה עוד פרק בחייו- האם הושפע? ואם כן איך? לטובה או לרעה? האם נהיה גס רוח או עדין נפש? האם נהיה בהמי או אדם? ואני בכוונה תחילה שואל שאלות כאלו כאן. אנחנו לא יכולים ללמוד כלום, אותה בחורה תצטרך לשאול שאלות טובות בשביל להבין מי האדם שלפניה. שום פרט טכני לא יעזור לנו לקבוע את הדבר הקטן ביותר על האדם, אין בתורת הנפש שום הגדרות שכוללות פרטים טכניים צבאיים.
ו. ההבדל בין החלקים. ההסבר מופיע בסעיף א'.
אך אחדד קצת. פסקה א' עוסק בצבא, בניתוח פרטים טכניים והניסיון ללמוד מהם על האדם, הפרטים הטכניים של הצבא עקרים מאנושיות, ולכן אין להם מה ללמד אותנו.
פסקה ב' עוסקת באדם כאדם, על האדם כנפש חיה, על פנימיותו. אפילו אם הצלחנו לקבוע שכולם נמצאים תחת לחץ(או פרט טכני כזה או אחר) - ההתמקדות באדם של פסקה ב', תראה לנו- שזה עדיין לא אומר לנו כלום, מהסיבות שמניתי שם (למשל שכולם מגיבים אחרת).
למסקנה:
1. הצבא אינו מדד לכלום. והשימוש בו כמדד יביא להרבה עוול מסיבה זו.
2. גם אם נקבע דברים אחידים שכולם עוברים - הרי כולם עוברים אותם אחרת, ולכן זה גם לא עוזר.
3. השאלה היא - מי האדם הזה? וזו שאלה שניתן לענות רק כמקרה לגופו.
4. אם יש אירוע שעבר (וזה נוגע לכל ההיסטוריה שלו- למשל באיזה משפחה הוא גדל), אז לראות מה זה יצר ועשה אצלו.
נדמה לי שתעשי בחכמה שתדברי איתו על השירות הצבאי שלו.
הפן הרפואי שלו - אם יש לו בעיה כזו אחרת, היא חשובה, וכמו כל בעיה רפואית- יש מספיק דיונים מתי מספרים ואיך. ואולי כדאי לך לחכות שהוא יספר לך, כאשר הוא ירגיש מוכן, לפחות בשלב מוקדם שכזה בקשר.
לעומת זאת, הרבה יותר חשוב, וטוב תעשי להבין מה הוא עבר שם בצבא, ואיך זה השפיע עליו. הנפש יקרה לא פחות מהגוף. וטוב תעשי שתשמעי ממנו את חוויותיו והתרשמויותיו מהצבא ומעצמו.
מש"ק דת - זה תפקיד שהבסיס שלו זה שירותי הדת בבסיס. זה כולל סידור בית הכנסת, דאגה לתפילות, הורדת ספרי תורה לשטח, מסמכים לפטור זקן לדתיים, בדיקת העירוב, ארגון שיעורים, וכו וכו זה הראש.
ישנם שלושה דברים שמתווספים על זה:
1. לפעמים הם משגיחי כשרות.
2. יש להם הרבה זמן לשבת וללמוד.
3. מההיכרות שלי, יש להם פוטנציאל לעשות הרבה דברים גדולים ולמנף את התפקיד למשהו באמת יפה וגדול. וזו כבר החלטה אישית של כל נושא בתפקיד.
אני סה"כ מביא כמה נקודות, הם לא בהכרח נכונים לגביו.
אבל בגלל הדברים שאמרתי בתחילת התגובה, חשוב שתשמעי את הדברים האלו ממנו, ואך ורק ממנו.