אתמול הלכתי להתבודד לבקש מה' שידוך וכו' פתאום באמצע שאני מתבודד אני רואה שיחת טלפון, אני בדר"כ משתדל לא לענות בהתבודדות אבל לא יודע למה בסוף כן עניתי.
עניתי לפלאפון ואז חבר שלי אומר לי יש לך מישהי להציע לך!!
מוסר השכל: כל מי שרוצה שידוך שילך להתבודד!!
ידוע שלכל דבר שרוצים להשיג בין רוחני בין גשמי יש מכסת תפילות שצריך להגיד אליה לפעמים בשביל משהו מסויים צריך הרבה תפילות וכמובן שאסור להתייאש, משה רבינו התפלל לה' יתברך 516 תפילות (גימטריה של המילה ואתחנן) כדי להיכנס לארץ ישראל עד שהקב"ה אמר למשה רבינו שיפסיק להתפלל כי עוד תפילה אחת הוא הצטרך להענות לתפלתו.
"רוצה רק תורה ותפילה ויראת ה' טהורה"
אז .. ברור שיהיה חודש טוב - כמובן , בעזרת ה' ..
מישהו פה מתכנן לסוע להילולה של הבבא סאלי זצוק"ל ??
אם למישהו יש רעיונות לאיך לעשות את החודש הזה טוב באמת, שישלך לי לאישי דחוף!! תודה!!
למלא את החודש בעשיה. (לכל מי שלומד, לא נראה לי שתהיה בעיה, תקופת המבחנים כבר פה... ב"הצלחה לכווווווווווולם!)
ובעשיה מבורכת.
שנזכה כולנו לחודש מלא ומנוצל עד תומו!
חודש מלא בגשמי ברכה
חודש של גאולה בעז"ה
שסיבוב השערים הבא ייגמר בביהמ"ק
חודש של בשורות טובות, ישועות ונחמות.
מה לעשות?
כל מה שעושה לך טוב!-
לצאת לטיול של איזה שבועיים! לנקות ראש!
לראות את החבר'ה!
ללמוד תורה!
לעשות פוייקה/ מטפונה/ על האש/ גיטרות!
להתפנק במיטה עם שוקו חם!
לעשות חיים!!
חופשת סמסטר הנה אני באההה!!!
ויש לי רק שני מבחנים!!
אלירז סטלנות בע"מ!
בעזהי"ת
[נמחק התוכן]
מטפונה זה עוף [בד"כ עופון צעיר], שממלאים את הבפנוכו בירקות ורטבים ותיבולים שונים, עוטפים את העוף טוב טוב בנייר כסף, חופרים בור ומכניסים את העוף לבור. עושים מדורה מעל הבור, אחרי שעתיים+ מכבים את המדורה והמטפונה מוכן...
ב"ה
שלום כולם!מה נשמע?
העניין שלי הוא כזה,אני בת שירות שנה ראשונה,
משרתת במקום שנחשב "חור" מבחינת תחבורה ונגישות.
אני רוצה כבר זמן ממושך קשר רציני עם בחור,אולי לא לחתונה השנה,
אבל בהחלט אחרי שנתיים שירות בעז"ה.(נניח עוד שנה..שנה וקצת..)
המצב הוא שזה ממש ממש בוער בי..אני כ"כ מייחלת לזה ורוצה את זה,אבל אין לי איך ליצור קשר כזה עכשיו..מה אפשר לעשות?(אני יכולה לומר בבטחון שאני מוכנה לקשר)
אם למישהו יש הצעה,ורוצה אולי לשמוע יותר בפירוט היכן אני נמצאת ואיך אפשר,אשמח להודעה אישית
חיזקו ואמצו!תודה מראש!
(אגב,שאלה..זה לא אמור להביך אותי לשלוח שאלה כזו..נכון?)
שאין הצעות,
ואני נמצאת במקום דמוגרפי "רע" מבחינת התחום הזה...
ברוךשאת נשמעת כמו בחורה רצינית. למה שתרצי למשוך קשר עם בחור במשך שנה ויותר? זה לא בריא ולא כדאי, משום בחינה.
מלבד זאת, הייתי אומרת שמי שלא מרגישה מוכנה לחתונה, היא גם לא מוכנה עדיין לקשר למטרת חתונה.
בעזהי"ת
אני יכולה להעביר אותך לאמא שלי. היא פשוט עוסקת ב'יצירת קשרים' כאלה, ובמילים אחרות- שדכנית..
הוא לא מתאים לכל אחת, ולא לכל אחד, אבל למי שמתאים הוא יכול לסייע וגם שידך כמה וכמה זוגות.
מותק תהני ותבלי !
את מתחתנת!
קראי ספרים
תראי סרטים
תכתבי
תתפללי
תתבודדי
תדליקי נרות ריחניים
תאכלי עוגיות
תשמחי
תעשי פרצופים מול המראה
תכיני עוגיות
צאי למשחק כדורסל לילי
ו.. וואו להרגע.. לנשום עמוק! יגיע הרגע יגיע אבל בנתיים לשמור על עצמך על הבריאות שלך.
בפורום הזה רוב האנשים רווקים...
אני ממליצה לך להיכנס לנשואים טריים. שם יבינו יותר מה את מרגישה.
או לפורום "הפניה לרופא מקצועי"
חרם דרבינו גרשום! מישו שמע עליו?
מה היה עוד לפני החרם..? איש היה יכול להתחתן עם יותר מאיזה אחת (נראלי עד 18 סה"כ)
איך?
ריבונו של עולם איך? אני מנחשת שאז זה היה גם קצת שונה בדורות קודמים כי אז היו מתייחסים לדבר כזה בצורה אחרת ולא היה כ"כ מפריע והיום נהינו קצת "אגואיסטים" כביכול, אבל המציאות מראה שהכל השתנה והיום יעדיפו כמובן בת זוג אחת.. (גם האיש וגם האישה)
אבל בכ"ז איך יתכן?
הבנתי שלספרדים מותר היום גם להתחתן עם יותר מאישה אחת ושוב- לא שיעשו את זה ואם כן אז.. אחד ל...
מוזר.. 
החיים בכלל היו אחרים - כמעט ולא היה רצון למימוש עצמי ודברים כאלו.
הרצון היה לשרוד.
כל כך הרבה אנשים מתו ממחלות, נשים מתו בלידה, גברים מתו במלחמות.
אישה לבד כמעט ולא היתה מסתדרת, ולא היתה לה ברירה אלא להתחתן עם משהו אחר.
היום, ב"ה, וזה חלק מתהליך הגאולה,
אנשים לא מחפשים להתחתן רק כדי לשרוד בעולם, או רק כדי שיהיה להם אוכל מים בית ובגדים,
אנחנו מחפשים להתחתן עם משהו שנאהב, עם משהו שיעזור לנו לממש את התפקיד שלנו פה,
עם משהו שהוא חלק ממנו.
וזה סימן שהעולם כבר במקום גבוה יותר. הקשר שלנו עם הקב"ה במקום גבוה יותר.
לכן יש את חרם דרבנו גרשום - כי המציאות השתנתה, והזוגיות יחד איתה.
היו פה בעבר כ"כ הרבה שרשורי מפלצת בנושא!
בהצלחה
גם אותי זה מעניין
בס"ד
זאת היתי אני באותו רגע, אבל קצת אחרת.
זה היה, והיה כל כך אמיתי.
ואני והוא נפלנו בנגיעה. פשוט...כבר לא עמדנו בזה יותר.
כמובן שזה התחיל על לאט לאט. אבל..הגענו לדברים שכמעט כבר ממש אסורים..
תראו, אני לא האמנתי לעצמי שזה קורה לי, אבל עובדה זה קרה לי.
אנחנו אוהבים. אל תגידו לנו להיפרד כי אני לא אעשה את זה.
זה זה. הוא הבחור שלי.
רק ש..כבר קשה לשמור נגיעה. קשה לנו ממש..
מה עושים? מה אפשר לעשות?
חתונה תהיה רק בסוף שנה בעז"ה הזאת ועד אז..קשה. קשה. קשה.
אני מתחילה כבר להיות שלמה עם זה שאנחנו נוגעים אחד בשני מה שלא צריך להיות כך.
בבקשה, תייעצו לי מה לעשות, מרגישה קצת אשמה. כי אחד היה צריך לעצור עוד לפני שזה התחיל..
שילה אריאל בן הדס ציביה- ילד קטן בן שנתיים וחצי שהיה חולה בסרטן ונרפא ב"ה לפני כמה חודשים ועכשיו לצערינו הגידול חזר....
דחוף ממש ממש!
שנשמע בעז"ה רק בשורות טובות!
בס"ד
מתפללים עליו כי הוא ילד טהור של עם ישראל.
לצערינו הרופאים לא אופטימיים בכלל....
בבקשה בבקשה להמשיך להתפלל!
ובעז"ה בזכות כל התפילות יקרע רוע גזר הדין!
תודה רבה ושנשמע רק בשורות טובות!
נראה לי פשוט מתאים לפה.... |
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
פתאום שהגימטריה המהוללה שלנו ושל חז"לינו לא ממש מקסימה?
כאילו, שזה לא רק בשפת הקודש...|תוהה|
אין כ"כ הרבה גימטריאות.
"קנין ופתחי נידה הן הן גופי הלכות,
תקופות וגימטריאות פרפראות לתורה."(אבות ג יח)
יש להזהר מלייחס להם חשיבות גדולה מדי גם ביהדות.
ההבדל הוא השכיחות המדהימה של הדברים האלה במקורותינו.
הרבה יותר מבכל ספר אחר.
כל גימטריה בפני עצמה, מדהימה כמה שתהיה,
לא אומרת שום דבר...
ודאי שאין להתפעל מרבנים ומקובלים שמתעסקים רק בדברים האלה...
ז"א אצלנו האות ת' שווה 400 ולפי הטקסט הנ"ל זה שווה רק 22
זה לא גימטריה זו הקבלה מסויימת
אני דוקא נהניתי, כפי שצוין לעיל.
התגובה שלי היא לנטלי=) שלא כ"כ התלהבה...
לצדיקה אחותך...
בעזהי"ת.
בהתחלה הרגיש לי קצת כמו בדיקת עיניים 
אפילו פה אני צריכה להיזכר במתמטיקה?
;)
בסיעתא דשמייא!!
באמצע המלחמה, בא צוללן אחד למפקד שלו ומבקש ממנו F16 (למי שלא יודע\ת - זה מטוס שיא המשוכלל..),
והמפקד אומר לו: "מה הקשר F16 עכשיו?? בואנה, אנחנו באמצע מלחמה, תמשיך להילחם!".
אחרי איזה חצי שעה, החיל חוזר אל המפקד ואומר לו: "המפקד, אני צריך טנק, דחוף!".
המפקד לא מבין מה עובר על החיל ואומר לו: "אח שלו, אתה בחיל הים, שייטת 7, אתה יודע. מה הקשר טנק? מטוס? ת-ת-ע-ו-ר-ר. אתה באמצע מלחמה. יש לך פה צוללת, זה מה שאתה צריך כרגע. תלחם עם מה שיש לך".
---
לכל אחד מאיתנו הקב"ה הביא כלים בחיים -
יש כאלה שאבאל'ה שבשמים סידר שיהיו להם מלא חברים ומלא כסף - אבל בלימודים הם יהיו על הפנים,
ויש כאלה שדווקא בלימודים ילך להם ממש טוב, אבל חברים לא ממש יהיה להם..
ז'תמורת שלכל אחד מאיתנו יש ת'דברים שהוא טוב בהם, ות'דברים שהוא פחות טוב בהם. דברים שיש לו - ודברים שאין לו.
אבל חשבתם פעם למה זה ככה? למה ה' לא נתן לכולנו את אותם הכלים ואותן היכולות?
למה יש אחד שנראה כאילו הכל הולך לו בחיים - משפחה, לימודים, חברים וכו'. ויש אחד שוואלה, הכל נראה אצלו על הפנים?..
כי לכל אחד מאתנו יש שליחות אחרת בחיים, ולכן ה' הביא לנו כלים שונים ויכולות שונות.
יש מצב שהתפקיד שלך בחיים זה להיות זמר, שיעשה לכולם שמח - כמו אודי דוידי - ולכן, אולי אתה לא טוב במתמטיקה, כי אתה לא צריך מתמטיקה בשביל לקיים את השליחות שלך בחיים.
ויש מצב שהתפקיד שלך הוא דווקא להיות פסיכולוג, ולכן לא ממש הולך לך במקצועות ריאלים, אבל הולך לך ממש טוב עם חברים.
וזה לא רק בדברים גדולים, ההשגחה של ה' היא גם בדברים הקטנים ממש - כמו הצבע עור שלנו, המשפחה שאליה נולדנו וכו'.
אבל באיזשהו מקום, גם אנחנו כמו אותו הצוללן מהסיפור בהתחלה.
אנחנו מסתכלים על האחרים, וחושבים שטוב להם, שהכל הולך להם - ולכן, אנחנו מבקשים את הכלים שיש להם, שאיתם הם 'נלחמים' בחיים. [ואגב, אני יכולה לחתום לכם שאין אדם שבאמת הכל טוב לו בחיים, לכל אחד יש דברים שקשים לו ונסיונות..]
אבל אם נחשוב שנייה, נראה שבעצם אנחנו בכלל לא צריכים את הכלים האלה, כי יש לנו תפקיד אחר לגמרי בחיים.
והכלים האלה לא חייבים להיות כלים גשמיים, הם יכולים גם להיות הנסיונות שיש לנו בחיים.
לכל אחד אבאל'ה שבשמים מסדר שיקרה לו ב-ד-י-ו-ק מה שצריך לקרות לו, כדי שבעזרת זה הוא יצליח לעשות ת'תפקיד שבשבילו הוא ירד לעולם הכי טוב שאפשר.
יכול להיות שיש לך נסיון יותר קשה משלי, אבל את צריכה את הנסיון הזה, כי הוא בא ללמד אותך משהו ולחזק אותך. אבל בגלל שהתפקיד שלי בעולם שונה משלך, אני לא צריכה את הנסיון הזה, ולכן ה' מביא לי נסיונות אחרים בחיים.
פססט.. אז בעצם אנחנו לומדים מפה שבתכל'ס אין קטע להסתכל על אחרים ולקנא בהם, כי בעצם יש לנו כל מה שאנחנו צריכים.
וכשמבינים באמת שה-כ-ל, כולל הצבע שיער שלי, הכסף שלי, היכולות שלי והנסיונות שלי, אשכרה בא מלמעלה - אז אנחנו יכולים באמת להתחיל ללמוד על עצמנו מהדברים האלה שיש לנו, וככה בעז"ה למצוא מה באנו לעשות בעולם הזה, ולעשות את התפקיד שלנו בחיים בצורה הטובה ביותר.
מה התפקיד שלנו בחיים? איך אנחנו יכולים למצוא אותו?
בעז"ה אכתוב על זה קטע בקרוב 
אבל בינתיים - בואו ננסה ליישם את מה שלמדנו היום.
אגב, אשמח ממש שתקפיצו את ההודעה הזו, כדי שכמה שיותר יוכלו לקרוא ולהתחזק!
שיהיה בעז"ה שבוע טוב ומבורך לכל עמ"י!
אשרייך! בשורות טובות ושבוע טוב!
לא ..
בסיעתא דשמייא!
לא התבלבלתי. זה בכוונה נשלח מ'מתוק מדבש'.
[מוזמנים לקרוא את הקטע, ואשמח שתקפיצו אותו מדי פעם.. ]
בס"ד
שלום,
חזק וברוך על דברי התורה.
שהקב,ה יראה לנו מה לעשות.
בתודה ובברכת
שיבנה בית המקדש במהרה
הציעו לי בחור שלפי כל הנתונים נשמע מתאים חוץ מ.... שהיה לי בראש כל הזמן שאני מחפשת בחור שיעסוק במקצוע שקשור לתורה\חינוך או שלפחות בשנות הנישואין הראשונות יהיה בישיבה, והבחור הנ"ל כבר החל ללמוד- חשוב לי לציין ששמעתי שהוא מאוד תורני והכל- אבל בכ"ז עזב ת'ישיבה וכבר התחיל ללמוד מקצוע (אין לי שום בעיה עם זה רק, כמו שכבר אמרתי, אני חושבת על בחור שלומד תורה...) מקווה שהמצב הובן.. ועכשיו לשאלה- לצאת איתו או לא? מצד אחד יכול להיות שזה לא כזה משמעותי באמת ומצד שני אולי כן- וסתם חבל להתבלבל ולצאת איתו... אשמח לתשובתכם!
אם כי זה מה שמוכיח שהוא תורני - אז זו כמובן טעות כי אין שום תירוץ לאדם לא ללכת ללמוד מקצוע ולפרנס את משפחתו.
אם כי את רואה את עתידך עם אדם שתפקידו ללמד ולחנך,זה משהו אחר.
ואם האדם שיועד לך לא יעבוד בחינוך? וכבר עזב את הישיבה ל "ע? אז זה לא הוא?
זה לא עובד ככה
מה זאת אומרת זאת דרישה מוגזמת. כל אדם צריך לקבוע מה מהותי לו בחיים ומה לא. ואם בעלה המיועד הוא, ח"ו בכלל אדם שחזר בשאלה והיא אמורה לעזור לו לצאת מזה, אז שלא תקבע שום קריטריונים ותצא עם כל מה שזז?
ברור שיש מקום להגדיר נתונים שעל פיהם מחפשים את הזיווג.
זה נכון שאם היא תגיד שהיא לא מוכנה לשמוע על הצעות של בחורים עם עיניים בצבע אחר מתכלת, זה אכן מוגזם. אבל כאן מדובר על נושא עקרוני!
בת כמה את?
כלומר, אם את בת 20 אז את עוד יכולה לצפות למצוא בחורים שימשיכו להיות בישיבה בזמן שאתם בונים את יסודות הבית שלכם.
אבל אם את בת 23 זה מן הסתם כבר יהיה הרבה יותר קשה למצוא...
אגב, מדברייך נוצר בי הרושם, שאת רואה באברך/מישהו שעוסק בחינוך, אדם שבחר בדרך של עבודת ה' שהיא יותר אידיאלית. אין לי שום בעיה עם הקביעה הזאת (בהסתייגות מסויימת, אבל לא משנה כרגע), אבל לענ"ד המשמעות היא שמבחינתך מדובר על עניין עקרוני, ואולי כדאי לך לחפש מישהו שהמאפיין הזה כן קיים אצלו.
אם כי אני שוב מדגיש, שבכפוף לגיל שלך - כמו שכתבתי למעלה.
הרבה הצלחה!
כאן כך שאני עוד לומדת איך משתמשים ... מתנצלת!
אנסה להבהיר בפעם השלישית (ומקוה שהאחרונה גם... )
אני ממש לא חושבת שאברך\רב\מה שלא תרצו עובד את ה' בצורה אידאלית יותר, אני באמת מאמינה שבכל תחומי החיים אדם יכול לעבוד את ה'!!! (מה שכן- אני בהחלט רואה ערך להקמת בית כשהבעל עוד בישיבה!) רק שאני מרגישה שמה שמתאים לי זה בחור שיעסוק במקצוע של תורה, אבל בעקבות ההצעה הנ"ל עלו בי הרהורים אם זה אכן עניין עקרוני- בשבילי!
ולשאלתך- אני בת 20..
תודה רבה על התגובות!
נראה לי, שאם היא תצא עם הבנאדם, והכל יהיה טוב ויפה, והדבר היחיד שיפריע לה הוא שהוא לא לומד בישיבה, למרות שהוא תורני כפי שהיא ציינה, אז אלו מותרות שלא בטוח שהיא יכולה להרשות לעצמה...
חוץ מזה שלענ"ד אדם שלמד בישיבה גבוהה, והוא ירא שמים, זה שהוא לא לומד כרגע בישיבה לא מוריד מערכו ומדרגתו הרוחנית. וכל מקרה לגופו. בכל מקרה לא הבנתי למה לפסול על זה.
כפי הידוע לי, אף אחד לא נשאר בישיבה לנצח, לפחות לא יום שלם... אני חושב שממש לא כדאי לפסול על דבר כזה, במיוחד ששמעת שהוא תורני. חוץ מזה שעיסוק יכול להשתנות תוך כדי ההיכרות\ נישואים.
בקיצור לא נראה לי שצריך לפסול על כזה דבר, רק בגלל שחשבת שהוא ימשיך ללמוד, אין מה לעשות, בשביל להתחתן צריך קצת דינמיות. יש בחורות שהיו יוצאות עם אחד כזה ומספיק ששמעו שהוא תורני ובכלל לא בררו מה הוא עושה.
נראה לי שאת פשוט צריכה להחליט עד כמה העניין הזה חשוב ומהותי לך. אני אתן דוגמה אחרת ואולי זה יעזור: אם נניח את מחפשת בחור שהוא לא ממלכתי, כי גם את ככה וחבל על כל הויכוחים והחיכוכים וכו'... והנה הציעו לך בחור בדיוק כמו שאת רוצה, מתאים מכל הבחינות, אבל מה לעשות, כל משפט שלישי שלו מתחיל ב: "הרב צבי אומר ש..." - בקיצר ממלכתי מכף רגל ועד ראש.
עכשיו את צריכה להחליט עד כמה דבר כזה יפריע לכם במשך החיים. זה כמובן מושפע מכל מיני נתונים כמו:
האם אתם שניכים עקשנים?
האם אתם אוהבים להתווכח?
איפה אתם הולכים לגור? (ההבדלים יבלטו יותר באיזור רמת מגרון מאשר באיזור עכו...)
וכו'.
ויש כמובן עוד נקודה מהותית אחת:
אחרי שהחלטת משהו. אל תסתכלי אחורה.
אם החלטת שהעניין מהותי מבחינתך, אז זה לא היה השידוך שלך, ואל תתבאסי. בע"ה את תמצאי את הבחור שלך.
ואם החלטת שזה לא מהותי, והתקדמתם הלאה, אז שלא תעיזי בחיים לחשוב: "אוף, למה התפשרתי?" (כמובן שזה יקרה קצת אבל העבודה היא להעיף את המחשבות הללו מהראש כמה שיותר מהר).
הרבה הצלחה בכל מעשי ידייך!
לפי מה שאני הבנתי, את היית מעוניינת במישהו שיעסוק בחינוך.
אני חייבת להגיד לך, שזה גם רצון שקיים בי איפה שהוא...
אבל- לא על זה יקום ויפול דבר.
את לא יודעת מי או מה מיועד לך מלמעלה, את מצידך אמורה לעשות את ההשתדלות שלך לעניין,
ולכן הייתי ממליצה לך לא לפסול על סיבה כזאת.
אם כל השאר נשמע לך מעולה, אל תוותרי!
את גם לא יכולה לדעת בוודאות במה את או בעלך תעסקו בעוד 15 שנה..
יכול להיות שהוא לומד עכשיו מקצוע, אבל הכישרון שלו בחינוך יפתח לו כ"כ הרבה אופציות כך שבעוד 5 שנים הוא יעסוק בחינוך בלי לעשות בזה תואר. הדוגמא הזאת היא היפוטתית לגמרי! אבל היא מציאות שיכולה לקרות...
ישנם גם הרבה מקרים שאפשר לעסוק בחינוך אחרי העבודה...(אם את רוצה רעיונות, מוזמנת באישי..)
את לא יודעת לאן מסלול החיים יקח אותך ואת בעלך, לכן לדעתי-
תצאי ותנסי!
אני במקומך לא הייתי פוסלת על סעיף תעסוקה/תואר.
בהצלחה! (:
של בעל שמקצועו בחינוך, אז אני אודה ואתוודה שאני רוצה בעל רופא!!
תודו שאתם ממש מזלזלים בי עכשיו, שזה מה שיש לי בראש,
אז רק תחשבו באיזה אמפתיה מתייחסים למישי שרוצה בעל שעוסק בחינוך-
ואם הסכמנו שעובד ה' אידאלי יכול להיות בכל מקצוע, אז למה יש הבדל?
ועכשיו הייתה לי הזדמנות לכתוב זאת, תודה לך אין-לי-רעיון.
(האמת, נראה לי שאת צעירה מידי בשביל רופא)
וברצינות - זכתה של כל בחורה להחליט עם איזה בעל היא רוצה להתחתן בין אם היא רוצה רופא, עו"ד, מנקה רחובות, כלכלן וכו'
זה מה שכולם +- כתבו לה ורוב המגיבים אפילו ניסו להרגיע אותה עם הדרישה הזו.
אם את רוצה רוצה בעל רופא זו זכותך המלאה רק כפי שכתבו לאין-לי-רעיון תחשבי עם עצמך עד כמה זה עקרוני לך. (ועד כמה את מוכנה לסבול כשהוא יעשה משמרות לילה ושבתות......)
בעל שעובד בזבל!! (למה? -כי חשבתי שזו עבודה של לא הרבה שעות והרבה כסף-
כך שאפשר ללמוד תורה ברחבות...
)
אבל תודה על התגובה הברורה ומפרגנת- נראלי שאני מוכנה לסבול, וזה לא עד כדי כך עקרוני,
פשוט אני מקווה שאם לא הוא אז אני אקח על עצמי את התפקיד... |מתלבטת אם יש סיכוי להצליח|
האידיאלים, שפה משותפת, שכל אחד יעריך את מה שהשני עושה. כי אפשר לפנטז על איש חינוך ובפועל לא להעריך אותו.
ללכת על זה ואנחנו נשואים באושר כמעט 10 שנים. צריך מספיק אומץ ותעוזה כדי להיפרד מרשימת המכולת והחלומות שלנו ולהתייחס במלוא כובד הראש לברכה שהקב"ה מזמן לנו. אדם שממשיך ללימודי מקצוע הוא לא פחות תורני ותורם לעם ישראל ממי שעדיין באוהלה של תורה
מאד תורניים שעובדים וזה לא מוריד מערכם.. וכן לצערנו להפך, בחור ישיבה ש....
תבדקי את המידות שלו כי עם זה בסוף חיים לא עם הישיבה...
לדעתי תצאי איתו, מה יקרה? תהי חכמה אח"כ לגבי עוד הצעות כאלו/אחרות...
בהצלחה, בקלות ובשמחה!
זה ממש לא שאלה קטנה! אם תחליטי לצאת איתו ואם לו- זה החלטה לכל החיים!!
חתונה.. בכל זאת..
ולפי דעתי- זה עיקרון מאוד חשוב! [לימוד תורה] אבל זה שהוא לומד עכשיו מקצוע זה לא ימנע ממך להיפגש איתו.
תיפגשו, ותבהירי לו את העיקרון הזה שאכפת לך.. ואם הוא יסכים איך,, תמשיכו..
ואם לא.. אז לא..
בהצלחה! ותאמיני!! כ-ל מ-ה ש-ה-' עושה- הכל לטובבה!!!!!!!!!!!!!!!!!
וואי אני שומעת את השאלה הזאת כבר שנים (ולא אני לא כזאת זקנה) וכל כך כואב לי לשמוע אותה, כי אני רואה חברות שב"ה התחתנו ועם ילד (+) וחברות שעם אותה שאלה: אבל זה מאוד ליגיטימי שאני רוצה שהשנים הראשונות יהיו בישיבה ובאמת אין כמו חינוך- מסכימה....באמת ליגיטימי....אבל זה לא הייעוד של כל בחור....
אישי היקר היה בישיבה למד חינוך, החליט שהוא סיים את תקופת הלימוד ומתחיל ללמד. ואחרי חודש החליט שהוא עובר למחשבים-אופס- איפה האידיאל שראיתי? התברר לאידיאל יותר גבוהה להיות אישתו של בעלי לעודד אותו לעשות את מה שנכון ולהשתדל לבנות יחד בית שמח וטב (וקדוש וכו'). ולגלות שבנין הבית לא בנוי רק על זה ,אלא שהמסירות ללמוד תורה כל יום בהתמדה קידמה הרבה יותר את הזוגיות והמשפחה ונהייתה יותר משמעותית ממתי שלמד יום שלם. איך? כנראה שהוא באמת רוצה לעבוד את ה' ועושה זאת בדרך הנכונה ולא בדרך שלא הייתה נכונה לו.
אבל באמת אני ממש מורידה דמעות על חברותי שאני כלכך אוהבת וכל שידוך שאני מנסה להציע הן פוסלות כי הוא כבר לא בישיבה, אבל הוא בחור מדהים, ירא שמים, מידות מעולות מפה ועד להודעה חדשה....הרי הוא כלכך איכותי (כי אני לא אשדך לחברה מישהו שהוא לא טוב)...אז למה? מי אמר שזה מה שה' ייעד לך? אולי זה לא המציאות שהבית שלכם אמור להבנות בו?
אני ממש מבקשת-אל תכניסי את עצמך למצב הזה, אל תפסלי רק בגלל עיסוק... אני מכירה מספיק בחורות כאלה (כמובן אל תפסלי את החלום-יכול להיות ומכירה גם רבות שכן התחתנו עם אחד שעסק במה שהן שאפו....)
אם את בסך הכל בת 20, העולם פתוח בפניך. אם תיפגשי עם בחור שמראש בתת ההכרה שלך בדיעבד, יתכן שלא תוכלי לבנות איתו קשר בונה. לכן, כדי שמצד אחד לא תפספסי את ההזדמנות ומצד שני, לא תיפגשי איתו בראיה שיש לך עליו כרגע, כי הדעה שלך עלולה לפגום בקשר בטרם התחיל, אני מציעה לך להגיד למי שהציע שאת שמחה מאד שהוא/היא חשב/ה עליך, אבל כרגע יש לך מחוייבות ואת קצת לחוצה בגלל לימודים/ש. לאומי וכיו"ב. תקחי את הפרטים של הבחור ותקבעי להתקשר בעוד חודשיים (תרשמי לך בלוח השנה). בינתיים, תיעני להצעות אחרות של בחורי ישיבה דווקא. נסי להיפגש עם בחור ישיבה ואולי שניים, אם יש הצעות מתאימות ולהרגיש איך את מתחברת אליו (מן הסתם הבחור שהציעו לך מבוגר ממך בכמה שנים, אם כבר סיים ישיבה/צבא ולומד).
אם תיפגשי עם בחורי ישיבה ותחליטי שאת לא מעוניינת בהם, למרות שהם בחורי ישיבה ותחליטי שאת מוכנה להיפגש עם בחור שכבר איננו לומד בישיבה (לימוד בישיבה איננו לכל החיים!! ומבחינת הגיל בוגר יותר וכבר יודע מה הוא רוצה לעשות עם עצמו), תבדקי אם את נהנית לשוחח איתו וטוב לך לשבת במחיצתו. אם כן, לאחר שהקשר מתקדם אפשר לדבר מראש על קביעת עיתים לתורה, אבל משהו תכליתי. למשל, לימוד דף יומי או שעור יומי שמחייב קביעות ולא שיעור פעם בשבוע.
בעלי לומד כבר שנים לימוד (לשמה) שמגיע לכשעתיים ביום, כל זה לאחר שעות העבודה, מה שדרש כשהילדים היו קטנים, לדעת שגם אם הוא בבית, הוא לא קיים, עד שעה מסויימת. אם לא היה לו אופי חזק והוא היה מחליט שהוא לומד ולא זז, ואני ידעתי ועדיין יודעת שאין להפריע ואין לצפות לשום דבר בשעות אלו- זה לא היה הולך. זה לא כמו בחור שיושב בישיבה ולומד. זה הרבה יותר תובעני.
את בת 20!
מה הסיפור?
תנסי.
הרי אם הוא מתאים מכל הנתונים וכו' - מה אכפת לך לנסות?
מן הסתם, הרצון שלך שהוא ילמד בישיבה מובן לו היטב, אם כל הנתונים טובים.
אני מניח שיש לכם נקודות מוצא תורניות דומות. אז הוא יבין למה את מחפשת כזה, ו
ואולי יסביר לך למה הוא לא לומד.
תזרמי, מה יהיה?
לא טוב? לא נורא. ממשיכים הלאה.
את רוב הדברים לא יודעים מראש.
מציאת החן היא העיקר. ואם שאר הנתונים גורמים לך לרצות כן להיפגש איתו - לכי על זה. לא ילך - לא ילך. מה קרה?
אני מניח שבגילך, את לא שחוקה מדייטים או משו כזה. והמחשבה על עוד בחור שיתברר כלא מתאים ממש לא יהרוס אותך נפשית.
ה' מזמן כל מיני דברים. לכי איתו. שחררי...
של הבחור ישיבה שחשבת? האם אין אותם בבחור הנוכחי?
הטרנד (המבורך) של אתרי הכרויות לדתיים קיים כבר כעשר שנים בארץ , כשהחלוץ למעשה היה הדוסידייט (עוד כשהייתי סטודנט גיליתי אותו..) עם התמונה של בעל האתר בבאנר (כשעוד האתר היה בעיצוב הקודם בצבעים חום ירוק עם הבאנר הגדול ) .
אז לא רק בארץ, גם בעולם היהודי מאמריקה ועד אמריקה הטרנד תפס חזק, ולכן החלטתי לדרג את אתרי ההכרויות בעולם (שמיועדים לדתיים כמובן..) למי שמחפש / ת שידך תוצרת חוץ...
הנה הדירוג:
וואי שנים על גבי שנים לא הייתי פה..
סתם שאלה שמסקרנת אותי..
בננים, מה דעתכם על בחורה שיש לה יותר מחור אחד באוזן..
לדעתכם זה מוריד ממנה, או שמבחינתכם זה לא משנה בכלל?
חסר חלק מהתנוך
וברצינות - זה מאוד תלוי בסביבה, בבחורה, בעגילים וכו'
יש מצבים שזה מאוד מושך תשומת לב וזה הופך ללא צנוע ויש מצבים שבהם זה בסדר גמור.
אבל בכל זאת, לדעתי לדתיים רצינים זה יפריע, אבל זה תלוי לכל אחד באופן אישי ואיך שהוא מסתכל על זה...
אי אפשר ללמוד על הכל מנקודה אחת (או שתיים...) על האישיות כולה.
בעז"ה
לבחור רציני אין שום סיבה שזה יפריע.
לבחור שמסתכל על דברים שיטחיים שכאלו, אולי כן.
וכל זאת אם כמובן הכל נראה צנוע ולא בולט. [אני לא מדברת על 8 חורים בכל אוזן]
סטיגידישמנסיון של אחת עם 3 חורים באוזן...
הכל תלוי אם את מבליטה את זה או שזה משתלב בעדינות...
אז מה תגידו על אחת עם פירסינג בטבור? זה גם מפריע? הרי את זה בכלל לא רואים...?!
(שאלה אמיתית..)
מה דעתכם, אצל החרדים, השידוכים כ"כ מסודרים ההורים דואגים להם, בודקים את כל מה שצריך לבדוק,דואגים להם לכסף אחרי החתונה (אני לא בעד-- אבל זה בכל זאת עוזר) אצל הלאומיים זה מסתבך, ההורים בכלל לא מתערבים, לפחות אצל הרוב, והבחור או הבחורה צריך ליזום מעצמו וללכת לשדכן במקרה הטוב, שזה עוד נקודה חשובה, למה הציבור שלנו כ"כ חושש משדכנים????
מה צריך לעשות כדי שהמציאות הזאת תשתנה? או שאולי היא מציאות טובה לדעתכם?
שיש לו גנים בעייתים? ואם היית יודע את זה ופולט את זה למדוייטת שלך הסיכוי שלא תבחר הוא קלוש.
רבנים גדולים פסקו שאם יהיה מערך בדיקות זה יתנהל בדיוק כמו שדור ישרים מתנהל
לא לומר אם האדם נשא שמא זה לא יפגע בו ויזיק לו
אלא רק לומר על התאמה או אי התאמה חלילה.
שנים לא ראיתי כמה מהניקים כאן...(אולי שנה או וחצי...)
שלום לכולם/ן
אני עוסק בשידוכים,כל המעוניין/ת ניתן לפנות אלי למייל yosi1017@walla.com
מיועד אך ורק לפנויים/יות(מי שלא מסתכן שהאישה תדע)אם ב"ה יצא שידוך צריך לשלם רק אם הצליח ב"ה.(להשאיר שם עם מס' פלפון)
עדיפות לנשים פשוטות לא עם תארים,כי יש מספיק אין הרבה נשים פשוטות,ולמשכילות אין לי מה להציע
לכן ההפך גברים פשוטים,שאין להם תואר לא להיתקשר יש עומס
עדיפות לגברים עם תואר,או כאלה מישיבות הסדר,או מרכז הרב.
גם את השאר לא אדחה,מי שלא עונה על הקריטריון
האמת שאף פעם לא כתבתי כאן, אבל הפעם זה ממש צרם לי!
מה זאת אומרת "שידוכים לכל המגזרים" כשמיד אח"כ אתה כותב "עדיפות לזה ולזה, ולא ל..."?? אני ממש מצטערת שאני מתנפלת עליך ככה, אבל זה מציק. מה, בגלל שאני לומדת תואר אקדמי (ועוד לא חינוך, אז בכלל..) אז יש לי סיכוי שונה למצוא בן זוג? ואצל בחורים זה ההפך?
אני בטוחה שאתה יודע שיש הרבה נשים פשוטות שלומדות תואר. אולי כדאי לנסח בצורה שונה..
באמת שיהיה לך כל הכבוד על ההשקעה (ולא בציניות ח"ו!), זה מקצוע חשוב.
מתוך כל מיני שיחות אישיות
ומתוך כל מיני שרשורים שנפתחו
וגם האוירה הכללית-
הצליחה להביא לי את הסעיף!
למה ומדוע - הפכה המילה בלח"ית לגנאי?!?!?!
מישהו מוכן להסביר לי?
[ולא! אל תשקיעו באמת זמן בלשבת להסביר לי!!]
למה בנות מתביישות לומר שהן רוצות להתחתן בגיל 18 - שמא יחשבו חלילה...
למה זה כל כך בזוי לרצות להתחתן?!?
"ולא ייבוש מפני המלעיגים עליו בעבודת ה'!"
בנות- בנים-
אל תתביישו!
גם בגיל צעיר!
להתחתן זו מצווה!
לצאת זה חשוב!
ודי כבר עם הבזיונות לדברים שבקדושה!
אין מה להתבייש!
ואל תשימו על אנשים שאומרים "גיל צעיר, מה הלחץ?"
אתם רוצים להשלים את ייעודכם בעולם!
להרגיש שלמים!
לבנות בעצמכם מידות!
זה לא פאדיחה ואין בזה שום בעיה!
ההיפך – זו גאוה!!
גאוה שאתם יודעים כבר מה אתם רוצים!
שאתם עובדי ה'!
שאתם לא מבזבזים את החיים
ועוד הרבה הרבה דברים..
נכון אני מדגישה- חשוב להיות מוכנים!
לכן קבלו חוות דעת מאדם מבוגר ושפוי לכל הדעות לגבי המוכנות שלכם.
יש אישור? צאו לדרך!
המצוה היא מגיל 18! – וזריזים מקדימים
גברת!שירות לאומי זה ה-זמן לצאת!
גבר!חכה טיפה'לה אחרי צבא - וגם זה אל תגזים!
(יש כאלו שמתחתנים גם לפני.)
ולאחרים שביננו-
לא בלחץ שלכם להתחתן? חבל!
תכבדו את אלו שבעניין.
תודה רבה על ההקשבה-
שיהיה לכולכם רוב שלום וכל טוב סלה! 
הבהרה חשובה:
הדברים לא נכתבו כדי להגן על שמי הבלח"י והטוב
כיון שלי אין בעיה לומר את זה, אם זה מה שעושה טוב לאנשים
(וגם אם זה לא עושה להם טוב...)
הדברים נכתבו באמת כי חבר'ה מרגישים לא בנוח לומר בגילאים צעירים שיש להם עניין לצאת
ואין עניין אם הם מוכנים -לחכות לגילאים מבוגרים יותר.
גם ככה יש לנו מספיק רווקים.
עזבתי אותך מי צריך חתונה...חתונה זה רק שכבר לא כיף להיות לבד מה שאומר ככה 24 לפחות
תקופות יובש מוציאות אותי מדעתי, במיוחד שזאת הארוכה מכולן (שלושה חודשים, משהו כזה, נראה לי יותר). נראה לי שנדבקתי מהחורף במחלת היובש.
(ודווקא עכשיו 3 החברות הכי טובות פתאום התארסו להם.
טוב בעצם לא רק הם)
(אבל זה לא בגללם)
זה משגע פילים
הפיתרון הוא תפילות וחזרה בתשובה
שרון כהןאחרונהגם אני בתקופת יובש...
זה זמן טוב לברורים על עצמך... מה את רוצה... לאן את שואפת... וגם זמן טוב להיות קצת עם עצמך... להתפלל לתקן את מה שלא היה זמן לחשוב עליו...
שהיה ב"הצלחה בהמשך
שלום,
אני רוצה לפתוח בלוג תורני ולכתוב בו דברי תורה. האם אתם יודעים איפה אפשר?
שלח לי דוגמא של משהו שכתבת ונראה
בס"ד
דבר תורה לפרשת ניצבים-וילך
כתוב בפרשה: « ושבת עד ה' א-להיך, ושמעת בקולו... ». זה
אחד מהמקורות של התורה על נושא התשובה.
ולכן, אני רוצה לדבר קצת על עניין התשובה. לפי הרמב"ם, כל
מי שעובר על מצוות עשה או לא תעשה, בין
בשוגג, בין במזיד, צריך לעשות תשובה. זה מעורר שאלה חשובה: למה
אדם שעבר על עבירה בשוגג צריך לחזור בתשובה? הרי הוא לא התכוון לעשות את
העבירה. הוא התעורר באמצע הלילה בשבת, לא היה מספיק ער, שכח שזה
שבת והדליק את האור.
יש שתי תשובות לשאלה הזאת. הרמב"ם כותב בהלכות תשובה:
« כל מצות שבתורה בין עשה בין
לא תעשה אם עבר אדם על אחת מהן בין בזדון בין בשגגה כשיעשה תשובה וישוב מחטאו חייב
להתודות לפני האל ברוך הוא שנאמר איש או אשה כי יעשו וגו' והתודו את חטאתם
אשר עשו זה וידוי דברים. וידוי זה מצות עשה.כיצד מתודין אומר אנא השם חטאתי
עויתי פשעתי לפניך ועשיתי כך וכך ».
הווידוי החלק המרכזי של התשובה לפי הרמב"ם. יש שלושה
לשונות של עבירה: חטא, עוון ופשע. כל אלה כנגד שלוש דרגות שנות
בעבירה: חטא – כנגד עבירה בשוגג, עוון כנגד עבירה במזיד ופשע כנגד עבירה
במרדות. ולכן יש לשאול למה בן אדם שעבר על עבירה בשוגג צריך להזכיר שהוא עווה
ושהוא פשע, שהוא עבר את העבירה גם במזיד
וגם מרדות?
הזהירות היא חלק חשוב
בהתנהגות היהודית. במסילת ישרים של הרמח"ל זאת המידה הראשונה שעל האדם
לרכוש, ובעצם חוסר הזהירות הוא העבירה העיקרית של אדם שעבר עבירה בשוגג. אילו
אדם היה יודע שנחש ארסי נמצא על מתג המנורה, לעולם הוא לא היה מתקרב אליו גם
באמצע הלילה, זאת אומרת שבחוסר הזזהירות שלו הוא לא נתן לשבת את החשיבות שלה. למה
זה דומה? הרב סולובצ'יק מביא את המשל הבא: אדם
מטייל בשפת הבור ונופל. הוא בעצם לא אשם שהוא נפל לתוך הבור אבל הוא אשם שהוא
התקרב לשפת הבור ובזה שם את עצמו בסכנה. ולכן בחוסר הזהירות של האדם יש צד של
זדון ואפילו של מרדות!
התשובה השנייה על השאלה
שלנו קשורה לשני רכיבים שיש בשכר המצוות ובעונש העבירות. בהלכה יש מושג הנקרא
הסכם יששכר וזבולון. הכוונה היא שבן אדם מפרנס תלמיד חכם על מנת שהוא לומד
בשבילו ולכל אחד יש חלק בשכר מצוות לימוד התורה שהתלמיד חכם מקיים. יש מחלוקת גדולה האם הסכם כזה מועיל או לא. הרב האי
גאון אומר שאין דבר כזה שבין אדם ילמד בשביל מישהו
אחר, שהסכם כזה לא טופס, ורבינו ירוחם אומר שכן שייך לעשות הסכם כזה. ניתן
ליישב את המחלקות, ולהסביר שישנם שני חלקים בשכר המצוות: השכר הגמולי, והשכר
הסגולי. בהסכם יששכר וזבולון, גם הזה שפירנס את התלמיד חכם מקבל חלק –
אפילו גדול – של השכר הגמולי שלו אבל בייחס לשכר הסגולי, רק התלמיד חכם
שהתעמל בסוגיות שונות בתלמוד תורה שלו מקבל אותו. בעבירות זה אותור דבר: יש
עונש "גמולי" ועונש "סגולי". דוגמא: מי
שאכל מאכלות אסורות יקבל עונש שהוא עבר על מצווה מן התורה – זה העונש הגמולי, אבל
גם יענש על זה שמאכלות אסורות מטמטמות את האדם, גורמות לא רע בנפשו. ולכן, כשבן
אדם עובר על עברה בשוגג כנראה שאין עונש גמולי, כי הוא לא התכוון לעשות את העבירה, אבל העונש
הסגולי יש, ולכן שייך לחזור בתשובה גם על עבירות שעברנו בשוגג על מנת לכפר את
הנזק שהיא גרמה לנפש.
שבת שלום!
כמו שנאמר "חכמות בחוץ תרונה"
למה חסר דברי תורה בערוץ?
למה הגולשים היקרים חסרים דברי תורה?
ולעומת זאת, (בערכה גסה שלי) בפייסבוק יש מעל 7 מליון יהודים (הקהילה היהודית הגדולה בעולם), ולהם כן חסר.
ובכל הפייס חסר. וזה כלי נהדר עם המון פוטנציאל אם ישתמשו בו נכון.
יגידו מה שיגידו כל המתנגדים, אבל שמה כל האנשים נמצאים, אז אם רוצים אותם- אז הגיע הזמן להקים שם גרעין תורני.
ברוכים הבאים לעולם המודרני.
ראו כתבות שיצאו בעניין.
וראו את המפעל הענק שהקים בחור ישיבה של שליחת פרשת שבוע שמגיע לעשרות אלפי אנשים בכל העולם, מתורגם לשפות אחרות, ויוצא כל שבוע. ואם כל הכבוד, זה רק טיפה בים.
אני נרגש עד עמקי נשמתי מהלבביות המתפרצת!
שתזכי תמיד לאחל לנו איחולים יפים כאלה!
אם זה שולח לך בלי תוכן - תנסי לסגור את האינטרנט ולהיכנס שוב.
אצלי זה עבד.
אז רציתי לשתם אתכם במשהו קטן
מהחופש הגדול שואלים אותי מלא פעמים:
"באיזה כיתה את?"
אני עונה: " את התיכון סיימתי מזמן...
"אז איפה את עושה ש"ל?:
גם את זה סיימתי לפני כמה שנים...
אני בת 23+
בהתחלה לקחתי את זה כמחמאה
אבל עכשיו זה מתחיל להמאס...
טוב מקווה שלא שיגעתי אתכם
ותודה שקראת...
שבוע מקסים ובשורות טובות!.
ב. זה לא נמאס כ"כ מהר.
יש בזה רק יתרונות.
בתור אחד שעד גיל 18 היה נוסע חינם ברכבת,
ועד גיל 21 לא נתנו לו בטרמפים לשבת מקדימה,
ועד היום (31) שואלים אותו אם הוא אחרי צבא,
זה ממש כיף.
אני אעניק לכם שתי עיצות חינם--
א. מי שעדיין אין להם תוכן בהודעות- ללחוץ CTRL+ F5 !!!
זה אמור לסדר את זה..
(ואם עדיין לא- ללכת לבכות לאדמין באישי... )
ב. אמא שלי אומרת- בגילי- כבר נהנים מזה
אולי בגילאים שלנו זה יותר מפריע להיראות צעיר יותר- אבל כשאתה מבוגר- אתה שמח להיראות צעיר עדיין!!
עכשיו העיצה שלי למיכל שתעלה (הרבה) כסף
תשני קצת אל הלוק שלך
כלומר- זה יפה להיראות אולפניסטית- אבל עד מתי?!?!?!
קצת יותר איפור, תכשיטים קצת יותר כבדים ורציניים, קצת יותר עקבים בנעליים
תפסיקי להתלבש כמו ילדונת!!
מה לעשות?! מראה חיצוני זה חיצוני....
עין בקורא אלא אם אני ממש מתבלבלת בלזכור מי אתה מהמפגש האחרון- אתה לא ממש נראה כמו ילדון... אלא אם החלטת לשים סוף לזקן+פאות וכל זה...
אני ממש לא נראת אולפניסטית...
אולי לעיתים רחוקות...
וכמו שכתבת איפור ותכשיטים זה כבר מכיתה ח'...
ודבר שלישי היום בנות בכיתה ח' נראות כמו בנות 23 בגלל איך שהן מתלבשות...
אז לא צריך להסחף...
לשים שחור בעיניים זה אולי איפור- ואזה אולי מכיתה ח -אבל זה ל-א מראה של אישה בוגרת.
אוקי אני נכנעת
את יכולה ללבוש פיל על הראש- ולהיראות כמו ילדונת
ניצחת את הוויכח
אז מה את רוצה שניא אומר לך???
לכי ליועצת תדמית
תשלמי הר של כסף
וכל העולם יבין בת כמה את בדיוק...
תכלס למה זה מזיז לך??
כל העולם חושב על כל אדם 100 אלף שטויות- זה אומר משו?
לא
זה אמור להציק?
לא
שיחשבו!!
ממרומי גילי אני חייבת לספר:
לפני זמן מה נסעתי בטרמפ, ש"נזף" בי על התנהגות הנוער.. " ואת כבר לא כל כך נוער " הוא אמר לי ...
לא גיליתי לו עד כמה אני לא נוער... ממש ממש לא נוער... ( למעשה , אני כבר בשלה לנזוף על הנוער שלי...)
כשירדתי מהטרמפ אמרתי: אני חייבת רק להגיד לך משהו קטן: זה שאתה נוזף בי על התנהגות הנוער, זו אחת המחמאות הגדולות ביותר שקבלתי מזה זמן רב! תודה לך!
פשוט תתמוגגי וזהו...
:מאמע צאדיקהבהתחלה זה את מרגישה שמחמיאים לך, אבל אחר כך באמת זה נמאס
אותי גם הרבה פעמים שואלים איזה כיתה אני(אני בן 24 עוד מעט) וזה דווקא ממש נחמד שתמיד חושבים שאני צעיר.
יכול להיות שזה שונה בין בנים לבנות אבל לי נראה שבנות תמיד נהנות שחושבים שהן צעירות. לא?
כול הזמן חושבים שאני בת 16 17 גג... (לא שזה כזה נורא 20 בסה"כ)
זה די מוזר אבל זה לא נורא וסמתי לב שזה קשור לבגדים ואיפור... אבל לפעמים לא... לפעמים זה פשוט הפרצוף שמתאה ואין מה לעשות פשוט אפשר לומר תודה על המחמאה אני בת 20(או כול גיל אחר...)ולא לעשות מזה עניין ההפך אפשר לצחוק על זה...
