מי בא הערב לסליחות בכותל?בזווית חדה
ומי בא היום לסליחות במרכז הרב? ובמכון מאיר?רחלקה
רחלקה - את ממשיכה את המסורת מאתמול?בזווית חדה
ומשלשום ומרבעום ומחמישום... > א' באלולרחלקה
בעזהי"ת.
[זו סדרה חשבונית. מצא את d, וקבע אם היא יורדת או עולה 
]
אם אני פה אז למה לא...
[וזה ממש נחמד שהסליחות ב23:30 ולא ב00:30. ככה אפשר גם להספיק לישון בשעה סבירה...]
עלק לישון!בנדא מצוי!!
למשל ערב יום כיפור לומר סליחות ספרדיות לאשכנזי זה ממש ממש עונש(לא שאני עושה את העונש הזה כי אני אומר במוסאיוף עם אחינו הספרדים) אבל אשכנזים צ'יק צ'אק גומרים וזהו!
אשכנזים זה עונש אחד גדול..רחלקה
בעזהי"ת.
סתם. תרגעו. זה בצחוק.
בזווית חדהאחרונה
גמר חתימה טובה חבר'ה.ארנאו
כמובן מחילה מכל הפגועים מהזמן שעבר..
אם יש משהו שאפשר לתקן אשמח.
ארנאו, יא גבגברבזווית חדהאחרונה
אולי, בעקבות מה שקורה פה בזמן האחרון~א.ל
שכל אחד יכתוב משהו אחד טוב שקרה לו?
אכלתי חזה עוף בבגט והיה אחד הטעימים! (=אלירז
אחרי הרבה חודשים שהמערכת במטבח הייתה מקולקלתמשה
נתתי אותה למישהו מהיישוב שתיקן אותה, ושוב יש רמקולים נפלאים במטבח.
עכשיו רק נשאר לפתור את שאר הבעיות שם.
זה בית זה? זה קניון!רחלקה
בתור מורה למוסיקהens62
יש לי מקהלה בשעות אחר הצהריים בבית הספר והשנה רוצים להצטרף בין 70 למאה ילדים.
רק לשם ההשוואה, במקהלה סטנדרטית בדרך כלל יש למורה בין 30 ל40.
לדוגמה הוופלים.והוא פלאי
הוופלים שחילקת?עין הקורא
אמממ הרבה דברים טובים קרו ב"ה*ים*
הכל בעצם.
טוב נו לא נתפלסף. משהו טוב...
קיבלתי ציון ממש חביב בסימולציה! הלוואי שאני אקבל ככה גם במבחן!...
אמאלה זה ממש אוטוטו!!! עוד שבוע ב ד י ו ק. בעעע. ה' תעשה שנגמור עם זה אחת ולתמיד!
חולה על הסמיילי הזה
אולי תגלי לנו מי זה?;)*ים*
חח סתם. איזה שיר זה?התסקרנתי
הנכדים החמודים והחכמים שלי, ילדי המקסימיםיהודית פוגל
והרשימה עוד מאוד ארוכה ולא אדע במה לבחור. חסדי ה' כי לא תמו כי לא כלו רחמיו, טוב להודות לה'!
הלכתי לעיר ו...בתאל1
מצאתי בגדים בדיוק שהייתי צריכה ובדיוק במחירים שרציתי, ובמהירות! ה' כ"כ טוב.!
חבל שחתן אי אפשר למצוא כ"כ מהר...
חיפשתי את המלך בשדהוהוא פלאי
והלכתי לנחל פרת.
וקיבלתי טרמפ מירושלים עד הנחל למטה (כולל כניסה חינם כי היה לנהג מנוי לו ולעוד אחד שבא איתו)
כולל בקבוקי מים שקיבלתי מהבן אדם המתוק הזה (שתכננתי לקנות)
וניקזתי המון מוגלה מהנפש
ואיך שאני מסיים את הטיול - אני מקבל טרמפ אחרי טרמפ עד ירושלים!
באג בטיול-
אני מגלה קצה של כד חרס קבור. טיפה חופר סביבו, דופק עליו והוא חלול.
והלב מתחיל לדפוק. וכל הסיפורים מגיל 0 מסתערים עלי.
הנה מצאתי אוצר! בטח זה אגרות בר כוכבא ללוחמיו. קפ"ק 2 לפני הקרב האחרון לפחות. או סדר משניות עלום שאחד התנאים הטמין. או לפחות כמה מטבעות זהב.
מתחיל לחפור. הידיים כבר פצועות. כמה מטיילים עוברים ואני מתיישב על החפירה שלי בפרצוף הכי משועמם שיכול להיות. מה אתם שואלים? כן, לא רחוק המעיין. כמה דקות. לא, אני סתם נח, תודה.
הלאה ברבאק! אוטוטו שקיעה ואין זמן! הכד מתגלה כמשהו ארוך במיוחד ואין לי זמן!
ואני עושה משהו שממלא אותי חלחלה עד הרגע הזה. תופס אבו, שני צעדים אחורה, ו- בום! על הכד.
כלום. אדמה.
תהילת עולם חלפה ברגע.
למה עשית את זה?!?!?!? חחחחחחחחחחח!!אלירזאחרונה
מצטרפת לאיכה!!
ונחנקת מצחוק!
איזה טוב ה'בזווית חדה
בס"ד
חבר'ה, איזה כיף שכל הפורום מלא הודעות של אנשים מאושרים...
חחח! נכון!! גם אני מאושרת!אלירז
מאושרים?*שלי*
את רוצה לומר ש...אלעזר300אחרונה
ארבעים יום זה עוד הגיוני... 
[בורח בחזרה למקום שממנו באתי]
אם סיימתם קשרעוד ניק
שהיה מאוד טוב אבל היו דברים גם שמציקים וחסרים שבגללם סיימתם
ואז אחרי כמה שנים אתם עדיין בחיפושים, (אולי גם בלחץ מהגיל, אולי גם בדיכאון בדידות..)
הייתם חוזרים?
ומה דעתכם על מי שהיה חוזר?
ברור שכןימבמבם
אם עדיין הבסיס משותף.
הרבה פעמים משתנים והדברים שהציקו כבר פחות מציקים או שיש פרופורציות אחרות.
ולפעמים מבררים שבטוח זה לא זה, שזה גם חשוב...
אנימכירה מלא כאלו שהתחתנו עם כאלו שבעבר כבר היו בקשר.
הכוונה ששלמים לגמרי עם הסיוםעוד ניק
כשסיימו עשו את זה משלמותעוד ניק
אם היום יש לך הרהורי כפירהימבמבם
אולי אתה לא שלם עם הפרידה, ואתה צריך לבדוק מחדש..
לא משנה אם בעבר היית שלם עם זה...
דברים משתנים, מתפתחים, גדלים...
אוף ,כתבתי ונמחק~א.ל
לא חוזרים לקשר בגלל לחץ או כמענה לבדידות, אלא כי מרגישים שנכון לחזור.. (אם הבנתי נכון זו גם נקודה שעלתה בשאלה) למרות שאני מכירה מישהו אחד שעשה את זה והוא נשוי באושר, אבל לא ללמוד מזה
אלא בודקים: מה הציק והאם זה קיים גם עכשיו, האם זה משמעותי בעינינו כמו שאז זה נתפס או שרואים את זה באור אחר וכו'
ומה דעתנו על מי שחוזר- דעתנו לא משנה ביחס לזה. אם זה מרגיש לנכון ומתאים דעתם של אחרים לא רלוונטית. יש המונים שעשו זאת והצליחו...
ב ה צ ל ח ה
ועוד דבר,~א.ל
אם החשש הוא מה יחשבו על מי שחוזר או יותר נכון חוששים על "האם זה מוזר שאני עושה צעד כזה"
אז אולי אפשר לחשוב על זה ברמה של: אנשים לפעמים עוברים תהליכים ומגיעים לתובנות אחרות בחיים שלהם, ולכן זה טוב לחזור למי שהיה בכיוון מתאים, אחרי שעושים הפסקה. אפילו של שנה..
גם לי יש חשק לחזור מידי פעם לקשריםאוריאללל
במיוחד אם זה הופסק בגלל סיבה טכנית כזאת., ולא משהו שתלוי בבן אדם..
יש אבל פעמים שהייתה בעיה מהותית, והיה גם נחמד מהותית..
.
ואז מה שקורה זה שאתה מעדיף להיות בקשר, מאשר לא להיות בכלום..
אבל מצד שני כשאתה בקשר, אתה כל הזמן אומר, מה אני לא רוצה כזאת התנהגות, וכו',
אז אני לא יודע.
מה שכן אם עבר הרבה זמן, והיה נחמד מהותית, אז אולי ההתנהגות השתנתה..
תגידי על מה היתה הפרידה - ואני אחליט בשבילך.. : )אוריאללל
הסבר כוונתי:עוד ניק
שזה יכול להראות שעכשיו כשירצה לחזור זו התפשרות
ואז כשרצה לסיים זו היתה בררנות. ושחשב בטח אמצא יותר טוב
ומאחר ולא מצא, חוזר לקשר הלא מספיק טוב ההוא. כי אומר לעצמו-עדיף מכלום
אתה הבן בסיפור, אם הבנתי נכון..אוריאללל
ובאמת אפשר לחשוב ככה,
ומה האמת?
על מה נפרדת?
אם זה היה על שטות או משהו לא מהותי, אז תגיד, עשיתי טעות וסתם בגלל איזה מריבה..
מה איכפת לך - אולי תרוויח את אשתך לעתיד.
אם היא באמת לא מצאה חן בעיניך.. ובאמת זאת פשרה מצדך, לא יודע.
כי גם אתה תרגיש בלב, אולי זאת פשרה, וכו'.
וגם היא תרגיש בזה, מה התחתנת איתי בלית ברירה??
אבל אם אתה שואל בטח נפרד על משהו לא נוראי,
לא הבנתי -למה זה משמעותי?~א.ל
מזה משנה מה אחרים חושבים? זה לא משנה, אא"כ הוא מתכנן להתחתן עם אותם אחרים ואז זה באמת יקשה על חייו.. אולי דווקא זו התפכחות ולא התפשרות?!
יש מצב שהוא מרגיש ככה ומסתיר את זה במסווה של "כך יחשבו"? אם כן- אז זו בעיה..צריך לא להתבייש בה בפני בני המשפחה והחברים וכיצד זה יקרה אם הוא באמת מאמין בדברים האלה וחושש?
כן, תגיד חייתי סרט, חיפשתי את המושלמתאוריאללל
לאט לאט הבנתי שזאת את..,
אהבתי...Curious
קודם כל - תשכח מ"איך זה ייראה"!!!!Curious
אסור שזה יקבע לך את בחירת בת הזוג בחיים.
ואם מסיימים קשר כי "בטח אמצע יותר טוב" - אני יכולה להבין שהדברים הבסיסיים היו בסדר. אז אם הקב"ה זימן את המפגש - אז הסיבה לפסילת הקשר היתה מוטעית, ואם כך יש סיבה מצוינת לנסות לחדש את הקשר.
ולגבי "התפשרות" - לדעתי לא משנה מה הגיל - צריך לחשוב מה חשוב באמת, ומזה לא לרדת. לרדת ממה שבאמת חשוב - אסור.
לרדת ממשהו אחר - זו לא התפשרות, זה חיפוש אמיתי לבן/בת זוג.
ועוד משהו - תחשוב על הצד השני.
אם אתה רוצה לחזור אליה כי "עדיף מכלום" - אז אך תחזור, היא לא סחורה סוג ב' שאתה מתייחס אליה כברירת מחדל.
אם אתה רוצה לחזור אליה כי "אני רואה שאיתה אני יכול להקים בית - והיא ראויה להיות חברתי לחיים" - זה כבר משהו אחר לגמרי...
בהצלחה
אני בעד.אחותו
נראה לי סימן של בגרות, התפכחות, הבנה רצינית יותר. ממש לא פשרנות.
ראיתי כמה וכמה שעשו זאת בעבר והיה להם נהדר. רק- להתחיל מנקודה גבוהה יותר של בירור שהרי את הבירור הבסיסי כבר בצעתם ואתם מכירים זא"ז. לכן - לחזור לקשר מתוך כוונה אמיתית לחתונה בעז"ה.
בהצלחה.
"עוד ניק" מבינה את תחושתך, ומסכימה עם אחותו!אלירז
לחזור לקשר מעיד אצלי על בגרות נפשיתאלעד
זה יפה, זה בוגר, ומנסיון גם הסיכויים עולים בהתאם..
בהצלחה!
אחד הדברים שהכי מפריעים להתחתןוהוא פלאי
זה קשרים קודמים שלא נסגרו עד הסוף.
ואם בא לך לחזור זה בהחלט נכנס בהגדרה הזו.
אני ממש מקפיד על זה, ולא התחרטתי על שום פעם שבדקתי שוב, למרות ששום דבר לכאורה לא יצא מזה.
ואין מה להתבייש!
תלוי מה היתה סיבת הפסקת הקשר...Curious
וכמה הסיבה רלוונטית היום. (נראה לי פשוט...)
לגבי החלק השני - כאן אני לא מבינה: מדוע צריכה להיות לי דיעה מיוחדת על מי שחוזר?
ממש לא ברור לי 
למה לא?anonimit_1
במקרה הטוב- יהיה לכם ערב שתהנו עם קפה,
במקרה המצויין- תתחתנו!
רק לשים לב שבוחנים את הקשר ממקום אמיתי, ולא שופטים עדיין לפי העבר.
כמה דברים קטנים:*ים*
דבר ראשון- 'שנים' זה מספיק זמן בשביל להשתנות ולהשתכלל. הראיה שלנו על דברים משתנה,
הפרספקטיבה במיוחד. כך שאני מסכימה עם 'ימבמבם' וכל עוד הבסיס הוא אותו בסיס(מתאים,כמובן), למה לא?במיוחד אם זה קשר שהיה טוב(כך ציינת)
דבר שני- אני מכירה מישהי שיצאה עם מישהו ונפרדה ממנו בגלל סיבה קצת שטותית, אחרי שנה היא ביקשה לחזור אליו. שנה. לא כזה הרבה זמן. הוא היה תפוס. איי באסה. סתם. עבדתי עליכם.היא יצאה איתו שוב ובסוף נשברה הכוס. אחלה סיפור...
דבר שלישי- דעתי על מי שחוזר- תותח על. מה ז"א? זה שהוא לא התבייש ונתן צ'אנס שוב?! אשריהם של החוזרים [בתשובה]
השאלה אם לחזור או לא נכללת בגדר ההשתדלויותיהודית פוגל
שאדם חייב לעשות כדי למצוא את אבידתו. לכן עם כל הטעינות שבדבר, לא הייתי שוללת סיבוב נוסף. מכירה זוג שנפגשו רציני, בסוף אחד מהם סירב, עברו הרבה גילגולים, ואחרי 10 (!!!!!) שנים החליטו לנסות שוב, והם מאוד מאוד מאושרים והקימו משפחה לתפארת.
מי שחוזר:מסכת יומהאחרונה
זאת נקודת פתיחה מצוינת,
אם יכולתי הייתי עושה את זה, בהחלט (רק שזה היה הצד השני שאמר לא בפעם ההיא...באסה .)
ועוד בעיה: אם עכשיו ממש רוצים לחזור, זה נראה שסתם אמרנו לא בפעם הקודמת,
חשבנו שנית ורוצים לנסות שוב, חושבים שהשתנינו...
"מודים" שטעינו בפעם הקודמת.
אבל כשחוזרים זה די נתפס כאיזושהי התחייבות, כאילו - זה כנראה כן היה זה ורק עכשיו גיליתי...
ואז יותר קשה להחליט שוב שאולי זה לא זה ויותר עצוב לגלות שבכלזאת... יותר קשה להגיד לא.
חוצמזה תמיד יש את המחשבה שאנחנו טועים. וטעינו. ונטעה...
ואם סתם נחזור, ונגלה שזה באמת לא זה? זה שווה את זה?
סתם פאדיחה, לא? ובכלל, אין לי מושג למה החלטתי ומה חשבתי, כבר לא זוכרים מה בדיוק...
לא יודעים למה עכשיו זה נראה פתאום,
מאבדים את הביטחון בהחלטה, הרי כבר אמרתי לא, למה להתחרט?
ומה, אם כל פעם שנגיד לא, נתחרט, וכל פעם שנתחרט גם נחזור, מה יהיה?
איזה חוסר החלטיות... למה אמרתי לא כלכך מהר?...
*נו, האמת, כשחושבים על זה, נראה לי צריך כל פעם לחזור.
א- מה כבר אפשר להפסיד?
ב- אם זה לא זה, לפחות נהיה בטוחים 
.
סליחה. (המכתב שלא נכתב..)מסכת יומה
סליחה שלא ממש הקשבתי, שלא ניסיתי להבין באמת.
סליחה שלא השקעתי, והגעתי ככה לדייט...
הריני להביע התנצלות, על שלא הייתה לי הרבה סבלנות.
שאולי קצת בהיתי בסביבה ובנוף, שלא חיכיתי ועניתי, לפני שהגעת לסוף.
סליחה שעל דברי המציעים בעיניים עצומות סמכתי, ונראה שלא מספיק ביררתי וחשבתי.
ו-סליחה שבכל זאת היתה פגישה נחמדה,
אפילו שידעתי שזה פשוט לא מתאים.
איכשהו חשבנו אחרת -עובדה, כנראה שלא מספיק היו ברורים הסימנים.
שניסיתי גם להנות, ואולי נתתי לך להבין לא נכון.
שאנשים חושבים לפעמים ההיפך, -לא לקחתי את זה בחשבון.
אז גם אם זו בהחלט היתה החלטה נכונה...
- סליחה שיצא לי -לא, אחרי פגישה ראשונה.
*זה יושב לי כבר זמן במגירה, חשבתי שזה זמן מתאים...
-אה, וסליחה גם לאלו שזה יצא להם בשניה, בשלישית וכן הלאה...
זהו. הגעתי למסקנה.והוא פלאי
ואני פותח שרשור חדש
ולא אכפת לי שזה לא קשור לנישואין וזוגיות וכל זה.
גם אתם שמתם לב למה שקורה?
שדווקא בעשרת ימי תשובה אנשים חוטפים את הימים הכי מבולבלים, הכי מחרפנים והכי מתסכלים?
תראו למשל איך אוריאללל קם הבוקר. שפנים לו בראשו! וחמשה שרשורים מחורפנים איך שהוא פותח ת'עיניים! והוא עוד במצב טוב כי הוא יודע איך לשחרר את זה. אני לדוגמה מבעבע מבפנים עם החירפון הזה כמו כור של עופרת יצוקה. ואיפשהו ממרחק שנות אור שומעים קול מעומעם כזה... ראש השנה... יום הכיפורים...
ואפשר לקרוא את זה בין השורות של כמעט כל מי שכותב פה. כל כך הרבה כאב! בלבול!
תסכול!
איך זה?? שדווקא בימים שאומרים שהמלך בשדה, שהתשובה רצויה ומקובלת, שאפילו תפילת היחיד נשמעת, דווקא אז אנחנו ככה? דווקא אז לא בא ללמוד ולא בא להתפלל ולא בא על כלום!
אי אפשר, ריבונו של עולם, איזו הארכה? איזו דחיית מצב רוח קלה לחודש רגיל יותר? משמים יותר? ושנרגיש בימים האלו קצת יותר קדושה, קצת יותר דעת?
אז זהו, שלא.
מה זו תשובה?
שאתה נמצא בתוך הג'יפה וצועק. רע לי פה. לא רוצה להיות פה.
ואולי חסד עושה עמנו ה'.
את האורות נשאיר לחשוון.
עכשיו נצעק.
וסליחה על הקיפוח של שרשור הגלידה.והוא פלאי
הכי כיף שזה לא קשור לפורום *ים*
כל מה שכתבת- באמת נכון, ואני מתה להגיב אז הלוואי שאני אכנס למוזה. בכל זאת...
***
זה ממש נכון!! אווווף. באסה שזה ככה. ואולי לא. [קראתי את מה שאוריאל כתב על הארנבת והגזר-קורעע!:]
טוב נהיה רציניים רגע. תוך כדי חודש אלול ולפני ראש השנה היתה לי הרגשה כ"כ טובה בקשר לימים האלו....
אמרתי לעצמי- וואי פעם אחת להכניס את ר"ה מתוך תחושה אמיתית של קרבת אלוקים, מתוך חיים של קדושה, אבל באמת. ולא סתם כאילו לנחות לתוך החג.
המלך בשדה, הלב שלי רקד אליו, קרא אליו. השתדל לפחות.
כמה ימים לפני ראש השנה. ממש אוטוטו אנחנו ממליכים אותו. איזה כיף שזכיתי!!! לעמוד במקום שאני עומדת...
יום לפני ראש השנה.
בום.
פתאום.ואני לא צוחקת, ממצב של טוב רגוע(אני לא מדברת על "אורות גבוהים" או רחפנות לשמה, ממש לא), באה נפילה כזאת, שלקרוא לה נפילה זה ממש מחמאה. אפשר לומר התרסקות.
ועלו לי מחשבות כפירה כאלו שבחיים לא חשבתי שיש סיכוי שאי פעם יעלו בתוכי.[נכנסתי למוזה:]
היאוש הכי גדול עשה לי שלום ואני צורחת, בשקט, משתדלת שאף אחד לא ישמע, מטשטשת את הבכי שמאיים לשרוף את העיניים.
ומתוך החושך הזה- נכנס לי החג לחיים. אני מוצאת את עצמי אומרת דברים [שאני כ"כ מתביישת בהם במבט לאחור, אבל עשיתי עליהם תשובה אז אני מרשה לעצמי לספר לכם...] הזויים.
אני אומרת למלך- לא רוצה. לא רוצה להמליך אותך. לא רוצה. מה תעשה לי?(מכירים את זה?!)
אוף יש עוד דברים אבל אני לא מעיזה.
בקיצור- לילה ראשון של ר"ה- פשוט לא הייתי שם. אפשר לומר שלא רק מבחינה נפשית רוחנית, אלא גם קצת מבחינה טכנית.....
ואני כ"כ אוהבת אותו, אבל כ"כ פגועה שאני לא מסוגלת לראות אותו. לא רוצה לראות אותו(במבט לאחור- זו היתה אשליה. הדבר שהייתי הכי הכי רוצה זה להתבטל אליו-לאהוב אותו אהבה אמיתית]
אוף.זה היה אחד הדברים הכי מייאשים. כל פעם יורדים יותר עמוק. יותר למטה. וזה לא קלישאה.
ואני חושבת [ הרבה דברים ;] אבל באמת כשאני ברוך השם אחרי שהרמתי את הראש והמשכתי ללכת... איך זה מדהים, שגם בתוך החושך אנחנו צועקים אליו. הנשמה פשוט מסרבת להיפרד.
כל כך רציתי להתנתק ממנו! אתם קולטים שנכנס החג ואני חשבתי שכל מה שאני רוצה זה לקחת תרגליים ללבוש בגדים מתאימים ולטוס לאפריקה!!?!!
באמת! אני לא צוחקת. זה נשמע הזוי(לי לפחות... אבל. אני חייבת להגיד שהיו לי רגעים, שהעולם פשוט היטלטל מרוב העוצמות שלהם.
רגע אחד- הייתי בחדר ואחרי כל הרגשות הלא סימפטיים שחשתי כלפיו פשוט משהו שטף אותי, מזה נשברתי! אמרתי לו אני כלום!כלום!כלום בלעדיך. אתה הכל. [אני לא כ"כ זוכרת את ההמשך]
הקטע הכי מפחיד, הלכתי לתפילה בבוקר (-מזה מאוחר, לתקיעות...) וקרה משהו, החלטתי לחזור הביתה. אני מגיעה הביתה, ופתאום באורח מוזר, אני רואה משהו- סימן ענקי שה' עשה לי(ואני מזה לא בנאדם של סימנים- "תעשה לי סימן...")
ופשוט נקרע לי הלב! זה לקחת אותי, לסחוט אותי. כל הדמעות שלי יצאו לחופשה דרך העיניים ו....
אני אגיד לכם מה הרגשתי. הרגשתי שהוא אומר לי: "חמודה, אני כאן.ממש כאן.רואה אותך.רוצה אותך"
וטסתי חזרה לבית כנסת.רצוצה.
טוב חפרתי שעות בטח התחרפנתם כבר.
שורה תחתונה(אשתדל לפחות).
יאוש, זה משהו שגורם לנו לא להיתקע במקום, אלא לעלות גבוה יותר, להמשיך, להשתכלל, להתקדם.
יאוש זה מנוע. זה כמו כשאתה נרדם ואז מישהו צובט אותך. כואב, אבל התעוררת.
הימים האלה זה בדיוק הימים, שבהם ה' רוצה שנצא קצת מעצמינו ונהיה רק שלו. לא שלנו. כי אנחנו כאלה אנוכיים עסוקים בתשובה של עצמינו, בכפרה של עצמינו, בבקשות, בתחינות, אבל.... ה' אומר לנו- היי!! אני רוצה רגע שתסתכלו עליי... עזבו אתכם משטויות, כפרה לא כפרה- אני כאן, תמליכו אותי- אני אמליך אתכם. אבל אם לא תראו אותי, מה הקטע של הכל?
איך הרב ארז אמר פעם?! זה כמו מישהו שבא לבית משפט. השופט בבאסה, מדוכדך, רואה את כל המפעל שלו קורס והמישהו בא אליו ואומר לו- אתה יודע מה? על הדרך, תעשה איזה ג'סטה, תנקה לי את התיק...
השופט בבאסה זה ה' שמסתכל על השנה שחלפה, ועלינו. איפה העולם שלנו עכשיו ואיפה התיקון שלו. תיקון העולם. "לתקן עולם במלכות שדי"... אנחנו רחוקים מזה כ"כ וה'...
עאלק שורה תחתונה.
מסכים עם כל מילה!עין הקורא
גם אני בערב ר"ה רציתי להכנס מתחת לשמיכה ולקום ביום ראשון...
ב"ה שסידר לי חברים טובים שלא נתנו לי לשקוע! והכריחו אותי לבוא אליהם לחג!
ראיתי פעם 'ווארט' שאנחנו אומרים בתפילה 'וידידים עברו ים' (לאשכנזים - זו הגירסה הספרדית ל'וידידים העברת') - עם חברים טובים אפשר גם לעבור את הים!
ובאמת אחרי 'ברכו' אחד של ערבית המנגינות נכנסות לעצמות, וכל הבלבולים נדחים לאחרי החג!
(אני בטוח שזה יקרה לי גם בעיו"כ אבל דיה לצרה בשעתה...)
ומה יש להתבלבל, מה שעושים עושים ובלבד שלא לעשות רע ח"ו....
רק עשרת ימי תשובה?בעיתה אחישנה
אתם בדיליי חברה.. זה המצב כבר מתחילת אלול...
הבלבול הזה זה משו.. פתאום באה לראש כזו תחושה שגם אם אתה גזר אתה שוכח שאתה מחפש תארנבת..
לוידעת..
האמת מה שעזר לי לאחרונה (חוץ מכמה ידידים וידידות מדהימים!!!!) זה איזה קטע של הרב קוק (איך יצאתי בינישית עכשיו אה? 
..אח..הרבנית נעמי...) באורות התשובה..
למדנו אותו במדרשה אי שם באדר ופתאום הוא כ"כ מיקל.. הוא אומר דבר די פשוט בעצם-
אפילו די מתבקש לוגית ( זה כבר תוצאה של המבחן המתקרב.. בבחינת "תפול עליהם אימתה ופחד..")
שעצם התחושה של הבלבול היא תחילת התשובה אם לא עיקרה.. כי התחושה הזו של הבלול בעצם אומרת שאנחנו מבינים שזה לא המקום בשבילינו.. שאנחנו במקום אחר.. לא שם!
זה, לא אנחנו..
נו שוין..
יודעים מה העצה של ר' נחמן נגד הבלבול?
"יש כמה שטותים ובלבולים המתדבקים ומתחברים במח..וע"י שינה דקדושה נפרדים מהמח.וביותר מועיל השינה לאמונה.."
ליל מנוחה וחלום!
תכל'ס כבר מתחילת אלול- שבכלל לא הרגשתי שנכנס!אלירז
ואיזה עצבות וכעסים נופלים עליי!
שימות היצר הרע הזה!!
אוי טעטע!!!!!!!!!!
אני יודעת שזו נחמת טיפשים-
אבל מגניב לראות שלכולם היה ראש השנה מבולבל ומעפן!!
כל החג לא יצאתי מתחושת מועקה שאני חייבת לעשות משהו! ואני לא יודעת מה!!!
שחייבים להתפלל על עמ"י אבל שום מילה לא יצאה לי מהפה!
שאני חייבת לעשות תשובה, לפחות וידוי! משהו!
אבל שום דבר לא הזיז לי!
אני אומרת לכם! ימח שם יצר הרע!!!
תודה ל"והוא פלאי" על שרשור אמיתי בעולם של שקר!
היצר הרע שליט"אוהוא פלאיאחרונה
ברגע שהוא ימות אין לי מה לעשות בעולם.
"והנה טוב- זה יצר הטוב.
מאד- זה יצר הרע.
וכי יצר הרע טוב מאד?
אלא אילולי יצר הרע,
לא בנה אדם בית ולא נשא אשה ולא הוליד בן ולא נשא ונתן"
(מדרש)
יש לי מצב רוח דווקא, סתם קישקשתי משהו..אוריאללל
אני לא כזה מתוסכל.. מה שכן אני אשמח שיתפתח משהו מרענן..
מי אמר שה' רוצה דווקא את הריכוז וההעמקהיהודית פוגל
שלך בעשרת ימי תשובה?? אולי הוא רוצה דווקא את הבלבול והכאב שאתה מתאר? חבר'ה, תהיו קצת יותר טובים אל עצמכם!
זה עובד ככה:אוריאללל
הולכים לשדכ"ן (ש-קר ד-ובר כ-סף נ-וטל)
במציאות שלנו לשדכנית.
אתה אומר לה מה אתה מחפש, ומה אתה בקווים כללים.
אחרי כשבועיים היא מתקשרת אליך - ואומרת לך בדיוק את כל מה שאמרת לה שאתה מחפש - שהיא מצאה!
(השבועיים זה כדי שתשכח מה בקשת, כי בלי זה זה היה נשמע טיפשי).
טוב תמשיכו להסביר לו, אני הולך לאכול.
השדכנים המהדריםens62
יראיינו אותך במשך לפחות 45 דקות ויכנסו לנשמה שלך וכעבור שבוע יגידו שאין להם מי להציע לך
השדכנים הפחות מהדרים יציעו לך שוב ושוב לצאת עם ספרדי נמוך מתחזק שמוכר גרעינים בשוק למרות שאת מחפשת אשכנזי גבוה תורני עם השכלה.
וכולם, אבל כולם יגידו שזה לגטימי לך להחליט שמשהו לא מתאים לך אבל ירמזו בצורה מאד בולטת שאת בררנית ולא פלא שעדין לא התחתנת.
אשר! אל תיקח ת'חבר'ה פה קשה!אלירז
אנחנו קצת בשביזות בזמן האחרון, כפי שאתה שם לב..
המרירות נשפכת לכל עבר..
[ens62 - מה זה אמור להביע העניין עם האשכנזי?! 
אין לי שום דרישה לאשכנזי דווקא! ואין לי בעיה עם שחומים!.. בושה!]
יבואו ימים טובים יותר...
ובינתיים אני יכולה לומר לך שיש דווקא שדכנים מדהימים עם נשמה!
שממש משתדלים ומציעים..
כמו נורית שכטר מבית יתיר שהיא מדהימה!
וגם מלווה בכל שלבי ההיכרויות
נותנת הסתכלות עמוקה ומסודרת על עצמינו
ועוזרת להחלטות להיות אמיתיות יותר!
למרות כל זה - השדכנים הכי כיפים הם חברים!
הם מכירים אותנו באמת..
וברור שהשדכן הטוב ביותר- הוא הקב"ה!
הוא ימציא לך בעז"ה את האחת!
בהצלחה לך ולכולנו!
מה החידוש?אלעד
לכן כ"כ מומלץ לברר על השדכן קודם!
אני דוקא מחזיק מהחלטורהעין הקורא
השדכנים הרציניים, ב ג ל ל שהם רציניים כל כך, הרבה פעמים נ ו ר א עסוקים במלאכת הקודש ולא באמת משקיעים בך זמן או מחשבה.
לאלירזens62
אשמח לקבל ממך שמות של שדכנים טובים שגם עוסקים בשידוך וגם יש להם במאגר בנים נורמלים בגיל 23-32. (מבחינתי זה קצת כמו להגיד שאני מחפשת עורך דין ישר...לא קיים דבר כזה...)
אבל ברצינות, אם יש לך, אני ממש אשמח לקבל פרטים. בנתיים השדכניות שפניתי אליהן ממש לא משהו...
את מה שכתבתי, כתבתי על עצמי. לי יש דרישה לאשכנזי גבוה. ספרדים ממש לא מתאימים לי. מה שהתכוונתי להביע זה שגם אם תבואי עם 3 תכונות מאד בסיסיות שאת מרגישה שאת לא יכולה לוותר עליהם, השדכנית תציע לך בידיוק ההיפך...
ens62 לך ולכולם! השדכנית התותחית!אלירז
נורית שכטר
0524767316!
שיהיה בהצלחה!
חברים למען חבריםבזווית חדה
בס"ד
אני יכול להמליץ מכל הלב על הארגון "חברים למען חברים"
זה חבר'ה צעירים, שחלקם אפילו כאן בערוץ...
haverim613@gmail.com
בהצלחיוך
חה.. אלירז - שדכנית מקצועית לשדכנים ורווקים בע"מ.והוא פלאי
וגם יש לי שתי זוגות אמיתיים ברזומה...אלירז
יש את בתאל גרינשפןבתאל1אחרונה
המספר שלה פורסם כאן, תעשה בחיפוש...
שאלה כלליתאתשלח
רוצה לצאת מהבדידות של הרווקות. רוצה להעניק כל מה שניתן בס"ד לאשת חיל אמיתית עדינה כנה שמחה ופנימית.
כבר הרבה זמן אני מחפש את החצי השני. בלי הרבה דמיונות או תנאים פשוט גברת עדינה כנה, שמחה, ובעלת עומק פנימי. לא בררן בגיל, או אפילו במצב משפחתי עובד על עצמי להבין שנישואין זה תהליך של בניה מתמשכת ואחריות ומוכן להתחתן אפילו עם אלמנות או גרושות ל"ע אחרי בדיקת כל מקרה לגופו.
נכון שאני מתמודד עם בעיית חרדה מסוימת מסוג ocd אבל למה שלא אוכל לבנות קשר רגיל ומשפחה לתפארת.
אני כותב מהרהורי ליבי. אסור להיות מודאג יתר על המידה אלא להתרכז באור ובאמונה בהשגחה הפרטית. ובינתיים לבסס את האישיות כדי שתהיה ראויה לאשל חיל אמיתית.
הייתי אולי אופטימי שכותרות רפואיות כמו ocd יבחנו ברמה האישית ולא יפסלו מבהלה ראשונית שכן לא מדובר הרי במחלה אלא בקושי ובאמת למישהו ישנה תעודת ביטוח כנגד שינויים בעתיד. אני מודע לצורך לברר פרטים אך חשוב לי להאיר את עיני הציבור בפן המחשל שכל התמודדות מזמינה. מחד הקושי ומאידך המחויבות לעבוד על כח הרצון והמוטיבציה שללא ספק יכולים להעניק מבט יותר רחב וכולל על חיי המשפחה הבריאים.
מה דעתכם, יהודים יקרים?
תהיה חזק בן כמה אתה,אם מותר לשאול?ללינקה
דעתימאמע צאדיקה
א. ברוך הבא לפורום.
ב. יה"ר שתעוף מהר פורום אחד למטה...:ג
ג. תתפנק יותר על סימני פיסוק,.-! !!!
ד. לא הבנתי מה השאלה.
ה. אם אפשר לצרך לי לינק שיסביר למה זה התסמונת הזו (כן אני עצלנית... אין לי כוח לחטט אחרי כל מיני מידע לא-רלוונטי...)
ו. לפרט מה הנפקא-מינות של העיניין הנ"ל^ -לחיי זוגיות ומשפחה
ז. לפרט כנ"ל כנ"ל לגבי דייטים
ח. כה לחי ויישר כוח
ט. 
דעתי היאלפעמים
שאתה נשמע בחור רציני.
אחד שיודע. שמוכן לעבוד.
החיים לימדו אותי- המוכנות לעבוד היא כל כך הרבה. כמעט הכל. באמת. היא מעבר להכל. גם מעבר לבעיה כמו שקיימת אצלך.
''נכון שאני מתמודד עם בעיית חרדה מסוימת מסוג ocd אבל למה שלא אוכל לבנות קשר רגיל ומשפחה לתפארת.'' משפט שלך. לך איתו. למה שלא תוכל?
אתה יכול, כל כך יכול!
בחור שמגיע למודעות כמו שלך בטח יכול.
לך עם עצמך, מרגישים את האיכות מרחוק.
בהצלחה.
תגובהאתשלח
יישר כח גדול על החיזוק מלב אל לב.
שירבו כמותך בישראל.
אני תמיד אמרתי,anonimit_1
שלכל אחד מאיתנו יש סוג של חרדה מסויימת. כל אחד ורמתו הוא.
אז לך יש אפילו כותרת לחרדה
ממה שכתבת, וגם בין השורות, נתן לראות שאתה מודע לעצמך, לבעיה, ושואף לעבוד עליה.
לדעתי אין צורך להכריז על זה כבר בדייט ראשון, תן לבחורה להכיר אותך,
הרי כדי להכיל מידע כזה יש צורך בקשר.
בהצלחה גדולה!
שלום רב לך, הכי טוב לחפש בחורה עםיהודית פוגלאחרונה
רקע דומה. מכירה ה-מ-ו-ן זוגות כאלה, והלואי על כולנו האושר שלהם. כך זה בגובה העינים וכל אחד מבין את המקום של בן זוגו ללא פערים כאלה ואחרים. בהצלחה!!
אם אתם עצוביםעוד ניק
או שקשה לכם
לפעמים טוב לאכול גלידה
גלידה -מעריצה של אבא
בגימטריה- הכי טוב!
(הרב רונן חזיזה)
אין כמועין הקורא
תה ויסוצקי (סבא ישראל)
וואלה?.. אתם עמוקים!!אני ירושלמית
ואם בודדים ועצובים ואוכלים גלידה, ועדיין לא עובר??אלירז
ואפילו מקבלים חיבוק מאמא ולא עוזר...
אז מה עושים???
עוברים לדרגה ד':אני12345
קודם כל עוברים למדי א':
הנמנמה הכי רכה שיש לכם ולא לשכוח את מצנפת השינה, או הבגד הכי זרוק שבא לכם ללבוש כשאתם לא שמים על אף אחד.
אוכל:
מחפשים משהו שהכי בא לכם לאכול ובלי להתחשב בזה שאם תאכלו- לא יישאר לשכנים. יש מצבים אס או אס- אני קודם . נקודה.
מחפשים סרט:
1. משהו מטורף שבחיים לא חשבתם שתראו. פנטזיה שתוציא אתכם לחלוטין מהמקום שלכם ותעיף אתכם לעולם דמיוני מרתק.
2. סרט הכי קיטש. כי זה מה שאתם זקוקים לו. חיבוק הכי נוגע ללב, שישפוך מכם את כל מיכל הדמעות עד יובש סהרה, שתרגישו שאפשר לקבל אינפוזיה חדשה.
3. סרט לוחמני עם פעלולים שלא תשכחו. כזה שמעלה את האדרנלין ועושה מסאז' ללב ולנפש.
כזה שיש בו גיבור שמבט חסר המורא מעיניו ואומץ ליבו, יזרים בכם כח להצטרף למשמר האזרחי ולהציל את האומה.
אחרי זה יהיו לכם כאלו רעיונות בראש ותזכרו פתאום שבא לכם לעשות משהו אחר, וגם אם לא, בטח תהייו עיפים מרוב כל מה שעבר עליכם, שרק תרצו לישון עם ספר טוב שתקראו בו תשו'רה הראשונה ו-
תעצמו עיניים למנוחה עד היום הבא שייפתח בציוץ ציפורים
ובתודה למי שברא אותם.
ועוד כמה מהסובבים אותנו
ואותנו.
יומטוב.
אני 1-5. את מותקruthi
ואני אוהבת אותך נורא.
אבל ממש ממש.
נראה לי שאני עוברת עכשיו למדי א' ושמה לי סרט..
אני12345- אל תקחי קשה אבל באלי להפריך את דברייך!אלירז
נמנמת מכניסה אותי לעוד יותר צורך בחיבוק ופינוק.
לא רוצה לאכול- אני יתבאס אח"כ על הדיאטה!
סרטים:
1. פנטזיה- לא מעניין אותי כשאני עצובה!
2. קיטשי- רק עושה לי הרגשה יותר בודדה!
3. סרט פעולה / אקשן - (האמת שזה רעיון באמת טוב.. לא נקלקל..)
אזהרה: הכותבת לא שפויה בדעתה בדקה זו!!
אם היה לי כוח..
אז הייתי עולה באמת על מדי א'!
בגדים יפים + איפור! (כי זה משמח!)
לוקחת גיטרה והולכת להתבודד! לצרוח אל ה'!
לנגן ולבכות! (כי זה מפרק אותך, וזה באמת עוזר..)
ולסיום- הולכת להכריח איזה בחור להתחתן איתי!
(זו התוכנית שלי..עד עכשיו לא מצאתי מישהו שראוי שאכריח אותו...בעיה!)
אלירזוש נשמת לבי!הקולה טובה
קבלי ממני |חיבוק ענק|
ושובר לקנית בעל בסופר הקרוב 
מתנה לחגים
(מה את לחוצה? יא צוציקית!!!)
אחלה!אני12345
מדי א זה מדים יצוגיים - עם כל הסמלים והאותות..אוריאללל
מה שאת התכוונת ללבוש זה מדי ב - או ג'...
אויישאני12345
תגובה מדהימה. באמת!והוא פלאי
ויש בה המון חכמה. לא לכסח את עצמנו ולדרוש ולדרוש אלא פעם ב לדעת לפנק.
תגידו, זה רק אני או שגם לכם יש הרגשה שכל העולם נכנס למין אטרף של התבאסויות והתחרפנויות ודווקא בימים האלה?
איך זה שדווקא כשאומרים שהמלך בשדה הכל הפוך??
איך???
אוכלים 2 גלידות!no name102
אם אתם עצוביםanonimit_1
או שקשה לכם
לפעמים טוב להתפלל לה' (שיתן רעיון למשהו משמח!)
לאכול מלא שוקולד (ואז להרגיש שמנים, ולהתבאס יותר 
)
לדבר עם חברה 
(שתעודד ש"לא, את לא שמנה..")
וולכת לישון!!!!!!!!!! 
ואז קמים חדשים ורעננים!
הכי כיףעין הקורא
לנגן שירים שמחים, למשל אריאל זילבר.
אלירז - שירים עצובים לפעמים רק מחמירים את המצב.
עין הקורא- לנגן לה' זו הכוונה,לא סתם שירים עצובים!אלירז
משפט ששמעתי ממוכר גלידה ספרותי וגאון במיוחד.אחותו
לאחר יום קשה בהחלט שעבר עלי והכל יצא לי הפוך והכרחתי עצמי להאמין שהכל לטובה ולא צריך לבכות... הלכתי לפצות עצמי בגלידה.
בקשתי מהמוכר איזה ארטיק משוגע בטירוף.
- 9 שקלים הוא אמר לי...
- 9 שקלים?!? הרמתי גבה...
- כן, יש יותר זול אם את רוצה...
- לא, אמרתי, החלטתי לפצות את עצמי על יום דפוק אז יאללה, שיהיה 9 שקלים...
ומשפט המחץ של המוכר נאמר לי בחצי חיוך ממנו...: "רב האנשים קונים לעצמם גלידה כדי לפצות את עצמם על משהו..."
אוי כמה שהוא צודק.
איזה חמודה את ~א.ל
הזכרת ליעין הקורא
סיפור על מוכרת גאונה במיוחד:
פעם נכנסתי לתחנחת דלק ורציתי לקנות קולה.
עכשו למי שלא מתמצא - בתחנות דלק קולה ליטר וחצי קר עולה 10 בדרך כלל, ולא קר עולה 7 או משהו כזה.
בקיצור - לא היה להם קר, והם מכרו לי קולה חם ב 10.
אמרתי לה: בכל מקום הקולה החמה עולה פחות, והקרה עולה יותר!
אמרה לי: סתם גנבים....
חחח גדול!!אי''ה
לקנות זוג סנדלים תמיד משמח אותי שושנהא
אמנם יקר מגלידה אבל יותר משמח שושנהא
וואיו אלירזללינקה
את פשוט מתוקה וחושבת גם כמוך בקשר לחתן...
כתובמאמע צאדיקה
חש בראשו -יעסוק בתורה
(כתוב את זה על עוד כמה מיחושים... אין לי כוח עכשיו למצוא ציטוט |מדי א'-נמנמת|)
שמעתי מגיסי הצדיק חידוש יפה-
לא כתוב שמי שחש בראשו ואז לומד תורה- שהוא ירגיש יותר טוב!!
אלא -
שזה סימן לך- תעצור! לך לתורה!
אז אני אומרת- מי שחש בבעסה או בעצב-
יעסוק בתורה
זה גם יעיל וגם מועיל
שוקולוד!!!!!!!!!!!!!!!מרים*
לחסל כמה שיותר שוקולד.....ללכת לארומה ולשבת עם שוקו ללשים עליו קצפת...גנבים....ללכת לישןון...אבל כולם אומרים שזה בריחה מהמציאות....לצעוק טעטע......לומר תהילים..תיקון הכללי..לשמווע מוזיקה.....אוףףףףףף שוקולד עושה חצ'קונים....מי ירצה אותי עם חצ'קונים.....סתם..........
אחי דבר עם ה' והכל יסתדר!!!!תמיד טוב
מילקשייק!!מסכת יומהאחרונה
^ = גלידה+.
ותמיד טוב לאכול גלידה! (=לא רק לפעמים...)
אבל הכי טוב זה הולך עם ספר,- כמה יותר עבה, ככה יותר טוב.
ושירים, -זה חשוב ברקע. ואז לצלול עמוק בספר ולצאת רק בשביל שלוק ענק .
עוד רגעens62
השמש תשקע ויתחיל ו' תשרי.
אז עוד רגע אני בת 26...ואני רווקה.
ואני אפילו לא בקשר עם מישהו.
איך זה קרה לי?
כל כך קיוויתי לא להיות לבד השנה ביום ההולדת שלי.
עד השנה שעברה היה לי שיער ארוך ומדהים בצבע זהב. ממש זהב.
וביום ההולדת שלי החלטתי לתרום אותו לזכרון מנחם ובאמת חשבתי (עד כמה שזה נשמע תמים) שאם הקב"ה יראה שאני מוכנה לתת את אחד החלקים הכי חשובים בי לצדקה אולי הוא ירחם עלי. אולי הוא סוף סוף ירחם עלי וישלח לי את היחיד שאני כל כך רוצה.
נכון שאני עדין יפה עם שיער קצר ואני כל כך שמחה שתרמתי את הצמה היפיפיה שלי לילד שזקוק לשיער.
אבל לפני שנה ביום ההולדת שלי היה לי ניצוץ של תקווה בלב.
ואולי לזה אני הכי מתגעגעת. לאמונה שמשהו שאני עושה משפיע למעלה ויכול להביא לי לפחות גאולה פרטית.
יקרה,שושנהא
זה מאד יפה מה שעשית וראוי אף להערצה כי זה לא קל ..... אבל השיער הוא לא החלק החשוב בך ולא מה שהבחור שיבוא בע"ה בקרוב יתאהב בו. הנשמה המיוחדת שלך היא החלק הכי חשוב שיאיר וימשוך אותו אליך בקרוב ממש!!!
מבינה לליבך.... הייתי שם וזה כואב.... חיבוק והרבה אמונה ושמחה בלב!!!
וואו!אני12345
לפעמים גם לי יש רצון ותפילה שהנה, אני עושה משהו כ"כ טוב שבטח ההצעה מחר היא זו האמיתית.
ולא היא..
הרבה אנשים יקרים סובלים....
משפ' איימס..
תושבי גוש קטיף..
יונתן פולרד..
ילדים חולים..
הרבה מילים נישפכו על צדיק ורע לו רשע וטוב לו.
פעם קראתי ששלושה דברים באים בהסח הדעת. (לא זוכרת את השאר..כ"כ רבים הם..)
אחד מהם הוא העניין הזה שלנו.
חוץ מזה- 26 זה גיל ראוי לנישואין, אבל לא הייתי שמה אחריו 3 נקודות.
ממש לא
מי שתתחתני איתושמרית999
פשוט זכה למלאך!!!
אל תדאגי,ה' למעלה מסדר לך מישהו שהיה שווה לחכות בשבילו!
שרבוב
הרבה פעמים דווקא אחרי שכבר לא יכולים יותר מגיעה הישועה..
בעז"ה.
אל תתיאשי!
גח"ט
מזל טוב -אוריאללל
ואין הרבה מה לנחם בעניין..
באמת מצער, אני בטוח שכולם משתתפים בצער שלך
ושתהיה שנה טובה, ותמצאי במהרה את בחיר-ליבך..
אבל אל תיכנסי לבעסה ולרחמים עצמיים -אוריאללל
אנחנו לא ממש יודעים מה הולך פה.
וכן זה מאוד מצער לחשוב היי, לאף אחד בשמים לא איכפת ממני
והחיים שלי מתבזבזים, וכו' דברים כאלה..
אבל בתור בני אדם אנחנו צריכים להיו גיבורים, ולא להכנס לחולשות..
הקב"ה שומע כל מילה..
ואין דבר יותר יפה מראות בן אדם גיבור שלמרות כל הניסיונות מחזיק מעמד, וחי בשמחה, אע"פ שקשה לו ויש לו צער אמיתי.
נקווה שה' יאיר לך את הדרך..
וואי.אנונימי (פותח)
לה"ו
כ"כ מוכר... את לא יודעת איזה וורטים כבר הכנתי כדי לנחם את עצמי לקראת יום ההולדת הקרוב (בסוכות)...
בעז"ה אהיה בת 24 בגימטריה כ"ד כמספר הספרים בתנ"ך וידוע שמשום כך נהגו בנות ישראל לענוד בחתונתן כ"ד תכשיטי כלה... חחחחחחחחח נשמע מטומטם? נו אז מה? אדם צריך להאחז במשהו... רק שכמובן תמיד יש את הסיכון של האכזבה... אך אל תתיאשי!!! מצאי מקור אחר שיעודד... תחגגי את יום הולדתך בצורה הכי כיפית ומחורפנת שיכולה להיות!!! (אולי גם כדאי לך לאכול גלידה...)
מאחלת לך אושר וחיים מלאים שמחה ובעז"ה עוד השנה...!!!
תודה לכולם על התגובות המחזקותens62
התגובות גרמו לי לבכי ממש טוב ואז ראיתי את מה שאיכה כתבה...והתחלתי להיקרע מצחוק!
אני יודעת שאומרים שהפורום הזה הוא כמו ביצה וירטואלית
אבל היום ממש עזר לי לכתוב לכם ולקבל תמיכה
תודה רבה
אנחנו לא ביצה וורטואלית!!!!!!!!!!!מאמע צאדיקה
כאן המקום הראוי לנזוף בכם!!
כבר מזמן לא היה פה שבע-ברכות-פורום-ראוי-לשמו!!!!!!!!!!!
היום יום הולדת
היום יום הולדת
היום יום הולדת
לens62
חג לה שמח וזר לה פורח
מתוקה- ברכות עד בלי די!
שתזכי לאריכות ימים ושנים עד 120
שיהיה לך טוב! וכל הטוב- שיהיה מתוק בחיים!
שיהיה לך לב ואומץ לעבוד את השם
והרבה אהבה ועין טובה לכל הבריות שלו
שתזכי לראות השנה ישועות ממש -לכלל ישראל ולך באופן אישי
חוצמזה אני חושבת-
אם את עושה משו כדי לקדם את הזיווג שלך- תעשי משו "מעין העיניין"
משו שיותר קשור לזה.... גם אני מנסה לחשוב על דוג'
(כן לתרום שיער זה מדהים לגמרי- מניסיון אבל זה לא הכי הכ יקשור לנישואין- אלא אם תוכיחי לי אחרת...)
אוי שכחתי משו פה^^....מאמע צאדיקה
הנה ה-זר פורח
כהרגלי בקודש, מצטרפת לכל מילה ומילהט'
.
וואי צדיקה!ללינקה
ברכתי אותך.. בעז"ה בקרוב!
מי יכול עליך...עין הקורא
כמה כאב הצלחת להכניס בכמה משפטים קצרים, לב יודע מרת נפשו...
כאב על הבדידות,
כאב על השער,
וכאב על אבדן האמונה...
כמה עגמת נפש, האם הקרבן היה לשוא? ואל הבל ואל מנחתו לא שעה, וי להאי שופרא דבלי בארעא... (תרגום חופשי - לא חראם על היופי הזה?)
ואיך הצלחת לגעת בנקודה הכי כואבת - שכל רגע שאני נשאר לבד אני נהיה יהודי פחות טוב, פחות מאמין, פחות מקווה, יבש ומייבש, נע מכח ההרגל, העגלה נוסעת אין עצור, עוזבהו יום ועוזבני שנתיים,
ושום דבר, שום דבר שאני אעשה לא יתקן את זה, כל ימי בהרהור עברה...
אבל,
בדיוק בשביל זה יש יומולדת! ועוד עם ר"ה ביחד! הכל מתחיל מחדש! תכלה שנה וקללותיה, תחל שנה וברכותיה!
וברור שהקב"ה ראה, רק אנחנו לא רואים...
המון מזל טוב, ויה"ר שבשנה זו יושב בשמים ישחק, וגם את!
ותזכי לראות למטה כמו שהקב"ה רואה למעלה!!!
(מקוה שלא דיכאתי יותר מדי....)
מחזק.אני12345
כל כך נגעת בי, שבא לילפעמים
לכתוב עלייך סיפור.
וואו. את מהממת. אני מאד אוהבת את המילים שלך.
מאחלת לך הרבה אור. אהבה, גדולה, פשוטה, אמיתית. אמונה ואמונה ואמונה. וחתונה. עם אחד שכשתהיי איתו תדעי שהכל הכל היה שווה.
מזל טוב לך אלישבע!אני ירושלמית
אני לא מכירה אותך, גם לא וירטואלית, אבל ההודעה שלך נגעה בי, והסתכלתי בכרטיס האישי שלך ובהודעות שלך.
ותרשי לי לומר לך שאת נשמעת בחורה מיוחדת!
אז רק רציתי לאחל לך שנה טובה ויומלדת שמח (בכ"ז...ה' נתן לך 26 שנים ויתן לך עוד עד 120... זאת סיבה לשמוח ולהודות נכון?)
ובעז"ה עוד השנה תמצאי את המיועד לך, ויחד תזכו לאהבה ואחוה ושלום ורעות!
ה' ימלא משאלות ליבך לטובה! ותזכי לאמונה חדשה! (כדאי לך להתפלל על זה, זה סוג התפילות שנענות תמיד)
אלישבע מתוקה!!! איזה מדהימה את!!!!!אלירזאחרונה
קודם כל!- פשוט כל הכבוד על השיער!!
נראה לי שרק בנות מבינות לעומק כמה זה חלק מעצמנו!
מעריצהה!!!
[ולצדיקה אחותך- שיער קשור מאוד לנישואין- כאילו דההה כיסוי ראש!!
בחתונה שומרים את השיער לבעל, ופה היא גם תרמה את השיער למישהו מסויים אחד!]
מצטרפת לברכות של כולם...
יש ת'שיר שכל הבנות מצווה שרות, והוא הכי יפה!
לאלישבע מגיע מזל טוב- החתונה תגיע בקרוב!!!
בעז"ה נראה אותו שובר ת'כוס!
בעז"ה נראה אותה עם כיסוי ראש!
בעז"ה נראה אותה עם עגלה!
בעז"ה נראה אותה עם שיירה!!!
[בכוונה שינית את המילה מתי - לבעז"ה! כי ישועת ה' כהרף עין! ]
אמן כן יהי רצון!- עוד השנה!!!!
מזל טוב! מזל טוב! מזל טוב!!
ושה' ייתן לך שנה מדהימה משלך,
שימלא אותה בכל שפע טוב שקיים! רוחנית וגשמית!!
שתפרצי עם הכוחות שלך לכל מקום שתרצי- ותצליחי!
שבאור הפנימי שלך והמיוחד לך תאירי לכולם ותמלאי את ייעודך!
שתמצאי חתן שיהיה ממש ע"פ כל הדרישות שלך! לפרטי פרטים!!
שכל התפילות והבכי שהשקעת במציאת הזיווג ייספגו בקירות ביתכם
ותיראי איך הן מתממשות אחת לאחת במשך כל חיי הנישואין!!
אני מחכה לשמוע על אירוסין!!!
וסגולה ששמעתי שהיא נפלאה עבור כולנו-
לתרום סכום נכבד (כפי יכולתנו..) ל"יד לאחים" (אני לא מקבלת אחוזים!) ולומר
"ה'! כמו שאני עכשיו תורמת להצלת נפשם של בנות ישראל
ולהצלת ילדיהם וביתם מידי רשעים ונבלים ערבים
אני מבקשת ממך שתבנה את ביתי ותנחם את נפשי
ותשלח לי את זיווגי, גבר יהודי כשר וצדיק- לבנות בית לשמך!!"
[לבנים: ה' כמו שאני תורם עכשיו להצלתן של בנות ישראל
כך אני מבקש ממך שתתן לי בת ישראל כשרה להינשא לה (ולכבד אותה, ולזון אותה)
ולבנות איתה בית לשמך.."]
פעם הייתה ארנבת והיא רצה רצה רצה רצהאוריאללל
לאחר זמן מה היא הפסיקה לרוץ, ושמה לב, שאין אף אחד מאחוריה, וגם לא לפניה, וגם לא בצדדים.
ואז היא לפתע שאלה את הרוח, בשביל מה אני רצה?
והרוח אמרה לה, תרוצי, ברור שהכי טוב לרוץ, מה עדיף להשאר במקום?
אז הארנבת שלנו שהייתה פלספנית לא קטנה אמרה:
אבל המקום שלי זה בריצה, אז בשביל לא להשאר במקום אני צריכה להפסיק לרוץ,
היא הפסיקה לרוץ, וכבר לא שמעה את הרוח,
ואז היא ראתה לידה סוכה עם צל, אז היא נכנסה, וכמובן - פתחה את המחשב הנייד, שעדיין היתה לו סוללה,
ואיך לא, ישר נכנסה לאתר של ערוץ 7 - בהתחלה, היא הייתה כמה ימים בדף הראשי, של החדשות,
עד שהיא הבינה שהכל אותו דבר, וכל הזמן יש דברים לא מעניים.
ואם אתם לא יודעים, הדבר היחיד שמעניין את הארנבת שלנו - זה גזר,
כתום - עם עלים ירוקים למעלה,
היא חיפשה בגוגל את המילה "גזר" אבל רוב הדברים יצאו לא קשורים וכו', או דברים שלא יעילו בכלום,
וגם בגוגל תמונות - היא ראתה אומנם הרבה גזרים - אבל היא כמובן לא יכלה להדפיס ולאכול..
לפתע היא נכנסה לג'מייל שלה, והיא רואה שהגיעה הודעה חדשה,
היא כבר לא כל כך זכרה למה היא נכנסה למחשב.
אז היא סגרה אותו, והלכה לישון..
מה נסגר אח שלו?אלירז
מי הזיז את הגזר שלה?עין הקורא
אוריאלללללללללללעין הקורא
למה בעצם פתחת שני שרשורים שהם בדיוק אותו דבר?
יפה! לא חשבתי על זה!אוריאללל
שימו לב יש פה קורא רציני - שהצליח ללמוד משהו מהסיפור הדבילי שלי
התכוונת שאני רוצה לנשוך מישהו=ארנבת רוצה גזר?אוריאללל
איי אוריאל איזה נשמה אתה!והוא פלאי
תשתף, נראה שקמת לבוקר הפוך..
דוקא לאעין הקורא
התכונתי שבשני הסיפורים הגיבור נתקע מול המחשב ולא הצליח למצוא את החיים האמיתיים...
לא התכוונתי שאתה לא נשמהעין הקוראאחרונה
זה נראה ככה מהכותרת...
התכוונתי שלא התכוונתי לארנבת=לנשוך מישהו...
מה אתם אומרים?ימבמבם
לא פעם נפתחים שירשורים של דרבון לקהל הרווקים/ות לצאת להכרויות יזומות,
טיולים, מפגשי פו"פ, שיעורים אינטרנט וכו.. ולא לשבת לחכות להצעות.
העניין הוא כזה שאני לא מאמינה שבחור בסגנון שאני מחפשת משוטט לו במקומות כאלו (ולא נכנס לסיבות למה אני חושבת ככה)..
אז האופציה חוץ משידוכים מזדמנים היא ללכת לשדכניות/שדכנים שגם את זה ניסיתי ומדי פעם אני עושה זאת..(לא שזה כזה אטרקציה, אז רק שממש נשמע לי.)
בינתיים אני חיה את חיי, ואם עולה הצעה אז אני בודקת אותה.
האם נראה לכם נכון להמשיך בחשיבה הזאת?
או לנסות גם עוד דברים אולי משם דווקא, מהמקומות שאני לא מאמינה בהם כל כך, תבוא הישועה..?
חשבתי לעצמי, שהקב"ה רוצה שנשתדל כל אחד איך שהוא חושב שנכון לו ומתאים לו,
האם זה נקרא השתדלות לנסות דברים שבכלל לא נראים לי בכיוון, בגלל הסיבה שאף פעם אי אפשר לדעת?
גם לפעמים אני גם מרגישה שהשתדלות בלתי פוסקת בתחום הזה, לא בהכרח מביאה תוצאות, לפעמים ההמתנה (שנראת כביכול פסיביות, אם לא מחשיבים את התפילות...) משתלמת.
ומה קרהאנונימי (פותח)
אצל השדכניות?
הבעיה היום שהרבה אנשים מושכים את החיפוש זמן רב מדי ומחכים. כמעט כל דבר בחייך תלוי לכאורה במה תעשי, אם תלכי ללמוד אז תלמדי אם תחפשי עבודה אז תמצאי, אבל מה לגבי להתחתן? אם את חושבת שאת מוכנה להתחתן, מה תעשי ? זה הרי לא משהו שאת יכולה להגיע לאיזה מוסד ולומר הנני, והנה החתונה. צריך למצוא את החתן. לכן צריך לנקוט במה שאפשר לנקוט (לדוגמא ללכת לשדכנית, או כל פתרון אחר שנראה לך) אבל שאפשר ממש לעשות משהו. ואולי דרך זה במישרין או בעקיפין תגיעי לבסוף למיוחל. לחכות שפתאום באמצע הרחוב תפגשי באביר על סוס או במישהו שנראה לך, זה לא ריאלי וזה קורה בעיקר באגדות או אצל חילונים.
צריך לפעול איפה שאפשר לפעול.
מותר לדעת מה הסגנון שאת כן מחפשת? אולי נוכל לכווןאחותו
יותר ברצינות?
הלוואי והייתי יכולהימבמבם
להסביר את הסגנון בכזה קלות...
נראה לי שזה לא משנה באמת לעצם השאלה,
זה שאלה כללית שיכולה להתאים למלא אנשים בזוויות שונות (ותראי ת'תגובות למטה)
בכל אופן תודה..
יאאא אמאלה! ימבמבם אני כמוךאלירז
אענה לך בסיפורens62
והסיפור הזה אמיתי לחלוטין
לפני כמה שנים הייתה לי חברה בערך בגיל 24 ועדין רווקה. אני הייתי צעירה ממנה בכמה שנים והחלטתי לנסות את דוסידייט. ראיתי שזה לא כזה נורא והצעתי לה לנסות גם והיא הזדעזעה ממש ואמרה שזה ממש לא בשבילה.
זה נשמע הגיוני לא? למה שבחורה דוסית תחפש את בעלה בדוסידייט? הרי הוא מן הסתם לא שם (מסיבות שלא נפרט כאן). הכי נכון זה לחכות להצעות.
כעבור חצי שנה היא פגשה את בעלה דרך...דוסידייט!
מסתבר שהיא טעתה.
ואת לא יכולה לדעת שאת לא טועה. את לא יכולה לדעת מאיפה הקב"ה ישלח לך את בעלך.
ומה אם הוא רוצה שבעלך ישודך לך דרך שדכנית גרועה (שמצליחה פעם במליון ניסיונות לשדך מישהו בטעות)?
את לא יכולה לדעת.
חוץ מזה ששידוכים דרך חברים זה חסד ואנחנו לא אמורים לשבת ולצפות שיעשו איתנו חסד. " ןנא אל תצריכנו...לידי מתנת בשר ודם". אנחנו אמורים לצאת וליזום.
אני שמעתי לאחרונה כמה וכמה רבנים יוצאים נחרצות נגד הגישה של לחכות להצעות. הם אפילו אומרים שעדיף שמראש תציע לחבר שתשלם לו על השידוך ואין שום סיבה לשבת ולחכות שמישהו יפעל בשבילך וגם ללכת לשדכניות.
השאלה היא איפה הגבול וזאת שאלה של השתדלות לעומת ביטחון. אני יכולה להגיד לגבי עצמי שכל כמה זמן אני מנסה משהו חדש, כיוון חדש, אתר אינטרנט חדש, שדכנית חדשה. נראה לי שאם אני מרגישה שאני מסוגלת, חבל לא לנסות את זה. זה ענין של מסוגלות רגשית. למשל ניסיתי פעם ערב פופ ויצאתי עם תחושה כל כך רעה שהבנתי שזה יותר מידי בשבילי אז את זה אני לא אנסה שוב אבל גם ניסיתי להיפגש עם בנים דרך האינטרנט וזה לא נורא אז את זה אני כן אנסה שוב.
תפילה זה דבר חשוב מאד אבל כמו שהבדיחה מספרת, צריך לעשות יותר מאשר להתפלל.את לא תוכלי לזכות בלוטו אם לא תקני כרטיס
אני לא יכולה לדעתימבמבם
מאיפה יבוא,
אבל לא בשביל זה אני אעשה דברים שלא נראים לי מתאימים הגיונית,
אם יקרה וזה יעשה בדרך שלא חשבתי עליה, אני לא אגיד לו - פוס משחק, אני אשמח על כל דרך,
אבל בתור ההשתדלות שלי, זה משהו אחר.
ועוד דבר - כל מי שאני מכירה, רובם ככולם, חברות, משפחה, מי שאת רוצה, התחתנו דרך "חסד" של חברים, כן חברים שידכו ביניהם, או אנשם שהם קצת מכירים אותם אפילו לא חברים.
מה לעשות. בן אדם לא יכול לחיות לעצמו, לפעמים הוא זקוק לחסד של חברו - לתשומת לב..
(מי כמוני יודעת עד כמה וזה קשה לחכות שמישהו יעשה לך "חסד", אבל אולי זו מידה בנפש שצריך לדעת לבנות אצלנו...)
אז המסקנה שנובעת מכאן היא שאין מה לעשות רוב הפעמים תחכי להצעה שתבוא מתוך "חסד". זה לא סבותר שאם אפשר לפעול בכיוונים מסויימים, חייבים לפעול
(אגב אני לא אוהבת את השימוש במושג חסד בהקשר הזה, זה נשמע כל רווק הוא מסכן גלמוד. אפשר להגיד תשומת לב/חשיבה על חבר... )
גם אני..ללינקהאחרונה
דעתי...אנונימי (פותח)
לה"ו
אמנם גם אני חושבת שבחור מהסוג שאני מחפשת לא ימצא בכל מיני ערבי פו"פ וכו' אבל זו בכלל לא הנקודה...
אני לא הולכת לדברים מהסוג הזה כיוון שאני חושבת שלא מתאים לי מבחינות אחרות- רוח העניין, צניעות וכו'...
אני לא אומרת שצריך לפסול את כל הדברים (אני גם לא מודעת לכולם) אבל הגישה לעניות דעתי צריכה להיות:"מתאים לי ללכת לדברים מהסוג הזה?"
הרי בסופו של דבר את בת של מלך ולחלק מהדברים הללו יש תחושה של איזו בסטה בשוק שרואים את הסחורה ולא באמת יורדים לעמקם של דברים...
שוב לא לכולם...
בודאי שצריך השתדלות אבל מה שצריך להנחות אותך האם זהו רצון ה'?
האם זה בגבולות הנכונים והראויים?
ברכה והצלחה בכל!
תעשי מה שאת מסוגלות לו ובמלוא המרץ. בהצלחה!!~א.ל
צוק מנרההביצה שהתחפשה
בס"ד
מישהו פה היה פעם בצוק מנרה? איך זה?
מפחיד מידי? בנות יכולות ללכת לשם בלי שכל קרית שמונה ישמעו את צווחות האימה?
לא מתאים לבנות....וופל אמריקאי
אחלה מקום!!! מהנה בטירוף!!!אלירז
ואל תדאגי לגבי הצרחות.. לא כזה מפחיד שם..רק תבואי עם מכנס מתחת לחצאית!
תהני!
שיא הכיף!ללינקה
שיא התהני..
וואי פשוט כיף שם ממש
בושי
נכון - מה בנות עושות מחוץ לבית?אוריאללל
זה באמת לא מתאים.
אני מציע שה"בחוץ" יהיה נפרד,
יום בנים יום בנות.
צוק מנרה?!? לא מפחיד--כיפי אפוש
הצילו...מרים*אחרונה
אם יש לך פחד גבהים אל תנסי...אם את ממש מזוכיסטית...תדאגי שיהיה בהישג יד מישהו \מישהי לצבוט לו את היד....אני אישית צרחתי...כולל "שמע ישראל"..."שיר המעלות ממעמקים.."....וכו'....התאבדות נעימה...
בנים אתם רוצים בכלל להתחתן?!?!אלירז
כבר בערך חודש ימים אני מנסה להציע לבחורים את חברות שלי..
זתומרת מדובר בשישה בחורים שונים
סגנונות שונים
איזורים שונים בארץ,
ולכל אחד מהם תירוץ מטומטם אחר!
הנה כמה חלקים של שיחות:
1. אני: "אתה שומע -----. יש לי מישהי בשבילך! בחורה מדהימה מכל הבחינות!!"
הבחור: וואי ממש תודה, אבל אני כרגע לא רוצה לצאת..
אני: מה זה אומר כרגע? זתומרת עד מתי זה עלול להימשך.. כי אתה מפספס פה באמת זהב טהור!
הבחור: לא יודע.. אני לומד תורה עכשיו...
אני: אז מה הבעיה, אתה יודע לא סותר ללמוד תורה ולהתחתן תוך כדי.. כל החיים לומדים תורה! ואתה כבר שיעור ה'!
אלא אם כן אתה בעניין של בן עזאי.. ואז אני לא אציע יותר..
2. אני: מה קורה איתך היום?
הבחור: ב"ה בישיבה!
אני: אה יופי.. אתה שומע הצעות...?
הבחור: אני מעדיף שלא כי אני מתגייס אוטוטו...
אני: אה טוב מקובל עליי, שיהיה בהצלחה..
3. אני: אבא אתה יכול בבקשה לברר לי על ----- שסיים עכשיו את הצבא, יש לי מישהי בשבילו - זיווג מהשמיים..
אבא: אין בעיות.
(כעבור יומיים)
אבא: אלירזוש את שומעת לגבי -----.
אני: כן
אבא: הוא רוצה עכשיו קצת לחזור למסלול בישיבה.לחזור לעצמו..
אני: טוב מה אני יגיד...
4. אני: שומע אחינו? מה המצב?
בחור: אני מבין שאת מתקשרת כי יש לך הצעה...חחח
אני: כן, היא ככה וככה.. אז מה אתה אומר?
בחור: זה באמת נשמע טוב אבל אני יגיד לך מה..
אני: אוי נו! מה עכשיו? אתה לפני צבא? לא! אתה רוצה ללמוד תורה? אתה צריך לחזור לעצמך? בדיוק סיימת קשר?
בחור: לא זה שפשוט נמאס לי מדייטים רשמיים.
החלטתי שאני לא יוצא רשמי יותר. אני מתחיל עם מי שנראית לי וזורם איתה..
ככה אני פתוח איתן עד הסוף, ולא לחוץ מכל הדאווינים..
עד כאן דוגמאות..
יש לי עוד כמה, אבל זה נהיה טיפשי משיחה לשיחה...
תראו אני יכולה להבין ת'הרגשות, ת'אילוצים..
אבל תזכרו שתמיד יהיו אילוצים!!
[וגם אם החלטתם לא לצאת רשמית.. אז אין בעיה נסדר לכם משהו בעקיפין..
או שתנסו עוד פעם אחת לפחות, כי זה נשמע טוב!!]
לא נראה לי שאתם מבינים ת'מצב.
גיליתי שכמעט רק בנות נתקלות בתקופות יובש בהצעות...
(איך לא.. יש 10 בחורות טובות על כל בחור איכותי!)
כדאי שתפנימו-
אנחנו באמת בבעיית רווקות רצינית!!
אתם תגידו לא.. יקח אותה אחר...
גם לסרב להצעה טובה- זה בעייתי!
שמעתי כבר מכמה רבנים שאומרים
שאם יש דרך לפספס את הזיווג שלך-
זו בדיוק הדרך!
וזה בנות טובות!! אז למה לא?!?!?
למה לחפש תירוצים מתחת לאדמה?!?
חזרתם מהצבא- סוף סוף! גם עד שזה קורה יוצאת לנו הנשמה!
שבו ללמוד בישיבה עוד קצת (ניתן לכם את אלול לחזור לדבקות..).. ותתחילו לצאת!
(תסלחו לי שאני מנפצת פה מיתוס..
אבל גם לצאת בתקופת השירות הצבאי זה לא כזה נורא..
אז תחכו אחרי טירונות..ותשמעו הצעות!)
שיעור ה'- בכלל אין לכם מה לדבר!!! זה בדיוק הזמן!!
סיימתם קשר?!- אז בסדר קחו תקופת זמן לעצמכם, אבל מוגבלת! לא בלתי ידועה!
אתם מרגישים לא מוכנים?!- קחו שיעורים בזוגיות! תלמדו את הנושא! תכינו את עצמכם! ויאללה לכו על זה!!
אל תתנו את זה כתירוץ לתקופה מתמשכת שאין מה לדבר על חתונה...
חבל חבל חבל!!!! לכולנו!!
וזה גם מרגיז ומייאש את כל שמנסה להציע או לקדם משהו עבור חברים / חברות!
כל הסיפור באמת מעלה סימני שאלה לגבי רמת ההתעניינות שלכם בהקמת בית!
אולי באמת השרשור הזה לא כ"כ שייך לבחורים כאן בפורום,
כי אם אתם כאן אז כנראה אתם מודעים לעניין ורוצים להתחתן..
אבל תעשו טובה תעדכנו ת'חברים שלכם!
שבעז"ה נזכה כולנו השנה להקים בית יהודי כשר ושמייח! לכבוד ה' יתברך ולרצונו!!
שנה טובה ובשורות נפלאות!
ושיוסרו מעלינו כל גזירות קשות ורעות!
כן בנות!עין הקורא
אנחנו דוקא רוצים, אבל יכול להיות שנפלת על אנשים כשלא התאים להם. אין בזה שום בעיה.
יכולתי להביא פה רשימה נגדית "אני בדיוק מתחילה שרות" "סיימתי עכשו קשר ארוך" "שמעתי שאחותך גם לא מתחתנת אז אני לא רוצה" (לא המצאתי את זה)
אבל הרעיון מובן.
לכל אדם יש זמנים טובים וזמנים פחות טובים. זכותו לא להפגש בזמנים האלה גם אם כל הסביבה חושבת שהוא כבר ממש חייב להתחתן.
יותר מזה: ברוב המקרים להפגש בזמן לא מתאים זה כשלון ידוע מראש ובזבוז אנרגיות מטורף.
אז בשביל מה?
בנים ובנות: עכשיו זה לא זמן טוב? שבו בבית. לא יותר מדי כמובן, אבל במידה נכונה אין בזה שום בעיה.
או אולי יותר נכון להגיד-אלירז
בנים ובנות = עכשיו זה לא זמן טוב!?
תעשו השתדלות שעכשיו יהיה זמן טוב להיכרויות!!
כי אם לא עכשיו אי מתי!?
את לא חושבתעין הקורא
שיש זמנים שבאמת עדיף לא להפגש?
בדיוק קראתי ב"ישראל היום" מאמר משעשעאפוש
בס"S
על אחוזי אוכלוסיה בארץ...אז כרגע זה עומד על כל 1000 נשים יש 979 גברים...(ככל שהזמן עובר יש יותר נשים מגברים והאחוז רק הולך וגדל...)...כותבת המאמר טוענת שבגלל נתון זה גברים מרשים לעצמם להשאר רווקים עד מאוחר בטענה ש.."תמיד תהיה מישהי"..
מרגיז...--מציאותי?!??
למה טיפשי?~א.ל
מי שמתגייס, מי שרוצה לבנות את עצמו עוד קצת בישיבה או מי שפשוט מעוניין בהפסקה מהכל- נשמע לי לגיטימי
ואולי את עצמך יכולה לומר שזה לא נכון, אבל יש אנשים שזה משמעותי להם...
שנצליח להחליט החלטות נכונות ולראות באור נכון את כולם
ליטל הכל לגיטימי בתחושות שלהם ובהחלטה.אלירז
העניין הוא שזה נהיה תופעה חוזרת על עצמה.. לאף אחד לא מתאים פתאום!!
אולי גם אצל בנות, אני לא יודעת..
רוב הבנות שאני מציעה להן, אם הן לא תפוסות, ישר מסכימות..
באמת כתבתי את זה מתוך תחושת תסכול! (ואולי זה לא נכון לכתוב מתוך הרגשה כזו...)
כי אני רואה עד כמה החבר'ה סובלים מהעניין
והנה כשמנסים לעשות שוב ושוב וזה לא הולך
עולה תחושה שמדובר בתירוצים...
(וזה ממש לא הפעם הראשונה של נסיונות שידוך- לא חדש לנו שבתחום הזה יש טונות של מניעות)
אלירז,עדיין ילדה
אני מסכימה איתך שתגובות כאלה מרגיזות ומעצבנות... אבל יתכן שזה ממקום אמיתי שהם לא יכולים כרגע טכנית או נפשית.
בכל אופן- כל הכבוד לך על היוזמה, המאמץ והמחשבה!! ולכי תדעי, אולי מישהו יחזור אלייך כשזה יהיה יותר רלוונטי...
ובאופן כללי, רציתי לומר שאני ממש לא מתחברת לכל הדיבורים על נתונים דמוגרפיים הלחוצים והמלחיצים (אני בת...),
כי זה נשמע כל-כך טיפשי להיכנס לכל החישובים האלה. אנחנו עושות את ההשתדלות, תשאירו לו למעלה "לשבור את הראש" על פרופורציות-בנים-בנות.
חברה, תרשי לי לחלוק עלייך חלקית.. (:יעלי_א
מסכימה שיש חבר'ה טובים (בנים ובנות) שדוחים ודוחים את החיפוש מכל מיני תירוצים מוזרים.
אבל יש גם הרבה כאלו:
א. נפגשו פעם אחת, לא הלך וראו שכנראה הם צריכים להתבשל קצת לפני שהם ממשיכים.
וכן, גם בחורים בני 23..
ב. חיילים- מנסיון לא הייתי ממליצה להפגש עם חיילים. לא שהם אנשים רעים, חלילה, (בסופו של דבר כל אחד היה/יהיה חייל..) אלא שקשר רציני עם חייל זה אחד הדברים היותר מסובכים. את רוצה לדבר איתו על נושא חשוב, אבל את לא יכולה. המפקד שלו עלול לקרא לו כל שניה וזמן קצוב. זה נורא!!
וחוצמזה, אין לו הרבה זמן להפגש (אם הוא קרביים, לפחות.).
ואז מה נוצר מזה? כל אחד בונה תיאוריות על השני/ה, עפ"י שיחות קצרות שנקטעו או חוסר במפגשים.
ג. ישנם בחורים רציניים שחשוב להם להשקיע בלימוד תורה כמה שנים לפני שהם מתחתנים. אחרי שיתחתנו, לימוד התורה לא יוכל להיות אינטנסיבי כמו לפני כן. יהיו דאגות של פרנסה, האישה, הילדים..
בקיצור, כל מקרה לגופו..
מסכים איתך ב100% אחוזאלעד
אם יש בעיה אמיתית אצל הבנים, אז זה העצלנות וההתמהמות מלצאת
אנחנו פשוט לא בלח"ים
או הנה מישהו לעניין! (= תודה אלעד!אלירז
או הנה עוד שדכן מתוסכל!! (=מאמע צאדיקה
אני חושבת שאנחנו כשדכנים- צריכים ללמוד פרק חשוב בענווה
נכון- את מרשה לעצמך להכנס לחיים של בנאדם- כדי להציע לו מישי
אבל זה לא אומר שיש לך רשות להכנס לכל החיים שלו- לכל מה שהוא ולכל מי שהוא ולכל איפה שהוא נמצא -פיזית או נפשית- בחיים שלו
כמו שבנזוג לומדים לקבל על כל מיכלול מה שהוא- לטוב ולמוטב (או כמו שבעלי אומר "חסרונות בעיני"...)
ככה צריך ללמוד לקבל את המשודכנים על כל מכלול חייהם-
שזה המכלול חיים, וככה הבנאדם, וזה הוא וזהו. ואין לי מה לבקר או לנסות לשנות או אפילו לחשוב בשקט עליו בביקורת.
לגבי הטענות הספציפיות-
א. כמו שאמרו לפני- לצאת כשאתה בצבא- זה סיוט. זה לא פייר לאל בחורה ולא לקשר.
אלא אם הוא יוצא יומיות או משו מוזר אחר...
ב. בנים לאחושבים על הסטטיסטיקות האלו- סה"כ גם להם יש את הכלל של לכל אחד יש את הזיווג שלו-- ומה זה מועיל אל יש 100 בנות יותר- אם אני את הזיווג שלי פספסתי?!?!?!
ג. בלימוד תורה יש מקום מסויים של "ללמוד כאילו אין עולם"- זה לימוד מאוד עמוק, מאוד מקיף את כל האישיות, משו שמאוד משפיע עליך. אחרי שמשנים את נק' המירכוז של החיים- ברגע שכבר "יש חיים ויש עולם"- גם אם לא יותר קשה ללמוד- זה לא אותו דבר כמו שזה היה פעם...
אז יש משו שאפשר להבין פה.
מצד שני- יש לימוד שהוא עשיר יותר דווקא כי יש חיים ויש עולם ויש בית- זה לא שהלימוד נגמר עם הדייט הראשון, חלילה... |מעודדת|
לא רוצה להתחתן. רוצה להיות נשוי.והוא פלאי
כולם רוצים להיות נשואים,
אבל לא כולם רוצים להתחתן..
ונראה לי קצת בצדק, אם מסתכלים על שיטת השידוכים שלנו שהיא שיטה איומה (אבל הכי פחות איומה מכל האחרות).
אני לא יכול לדבר בשם כל הבנים, ונראה שיש אמת במה שאת אומרת. בכלל לא להפגש כי לומדים תורה זה נראה לי הבנה מוטעית של מה זה לימוד תורה. ללמוד תורה בלי להיות נשוי? אין לי דימוי מתאים כ"כ.. זה פשוט לא!! (אא"כ זה ממש מקרה של "ריחיים בצווארו ויעסוק בתורה", ומדובר בכזה עסק ושקיעות... מה שלא נראה לי בד"כ..)
אבל את 4 אני מבין!
עכ"פ תודה על הדחיפה!! זה חשוב!!
את 4 אני הכי מבינה!!! זו גם גרסה חלקית שלי..אלירז
כמה שזה נכון..לב חצוי
בע"ה
בנים עד שהם מתחתנים...זה שנים.
תמיד יש תירוצים- צבא,ישיבה וכו'..
לא שהם לא מוצדקים ובכל זאת..
לבנים יש 3-5 שנים צבא + ישיבהמשה
בזמן הזה הבנות מתקדמות הרבה יותר מהר.
ואחר כך הם עוד רוצים עוד ללמוד משהו באוניברסיטה והנה לכם עוד כמה שנים שנעלמו להן, וממילא הם נהיים גדולים יותר.
אם נוסיף את זה למסקנה של שרשורים קודמים שהיו פה (הרמה הדתית) וקיבלתם חלק (קטן) מהבעיה.
אלירז - חשוב מאוד מה שכתבתאנונימי (פותח)
כי מי שזה באמת לא שייך אליו - שלא ייקח את זה אישי,
אבל באמת יש כאלה שצריכים את הדחיפה הזאת, שלא קולטים שהרכבת דוהרת, ואף אחד לא מחכה להם,
והסיבות שלהם הם באמת קצת 'תירוצים', ובשבילם כל דחיפה כזאת היא חשובה ומשמעותית!
(גם אותי דחפו, ומצאתי את עצמי נשואה, כשבקושי קלטתי שאני רוצה להתחתן, אז בעלי סבל קצת את גיל ההתבגרות שלי, אבל יצא מזה רק דבר טוב - אני נשואה באושר!)
והשדכנים - אל תרפינה ידיכם! אומנם אל לנו להתערב יתר על המידה בחיי חברינו, אבל המלאכה רובצת על כתפינו ואל לנו להשתמט ממנה, ופעמים שאכן מישהו מהצד רואה את המציאות טוב יותר (רק לפעמים, עם הרבה ענווה...)
ואם לנסח משהו ששמעתי ממישהי:
יותר משצריך היום לשדך רווקים (וצריך!) - צריך ללוות את הזוג המשודך ולהדריך אותו, כי רבים טועים סתם מחוסר הכוונה נכונה!
מלא הצלחה לכולם! ובאמת, מי שזה לא נוגע אליו (כמו המתגייסים...) - אל תקחו את זה אישי.
מצאתי את עצמי לעונה לרובכםברוךש
אנסה לענות מדעתי בלבד, אלו מחשבות וזהו.
אלירז - להשתדך דורש הרבה, הרבה פעמים מתבאסים שוב ושוב, הרבה פעמים מפתחים תקוות וציפיות, ולכן אני יכול להבין אנשים שאומרים שהם בהפסקה או שנמאס להם. אני מבין אותם, לא בהכרח מסכים, לפעמים טוב שינוחו, ולפעמים צריך לדרבן.
יש שם גם תירוצים טובים אצל חלק מהחבר'ה.
מסקנתי- את שדכנית, אל תוותרי להם, אם את חושבת שמגיע להם קצת מנוחה, תני להם לנו קצת, ואז אל תוותרי להם, ואם תהיי קשוחה בצורה יפה, הם יחזרו לפעילות, ובעז"ה יעלה בידכם.
אלעד - אני חולק, בנים נרתעים ונמאס להם, ופגשתי כך רבות. זה לא הופך אותם לעצלנים אלא לאנושיים. ויתר על כן, הרבה מהם כן בלחי"ם. אבל השיטה הזו מוציאה הרבה אנשים מדעתם (משני המינים).
תשובה - לעודד, לתמוך, ושוב לא לוותר להם.
צדיקה- תשובה יפה מאוד.
טיטי - מסכים לגמרי לגמרי.
והוא פלאי- יפה כתבת
כל מי שהזכיר דחיות מוצדקות או זמנים שאינם טובים להיפגש- יש כאלו. כמה שאנשים רוצים להתחתן, הם בד"כ לא לחוצים בכדי להרוס את כל המסגרות האחרות, שדורשות די הרבה מהם. - אולם אני חושב שאילו הם הבינו קצת יותר, הם היו מוכנים להכניס את הנישואין ללו"ז. אבל כל עוד זה לא בא מהם, אסור להם לצאת.
*ח"ו שאף אחד לא יחשוב שאני שופט פה מישהו, פושט הייתה לי תחושה מוזרה, בכל מקרה - פשוט קראתי את הדברים הנהדרים שנכתבו, והייתי חייב להביע את הערכתי והסכמתי.
מה זה בלח"ים?עין הקורא
במקור- בל"חית=בת לחוצה חתונה, בהטיה לזכר=בל"ח.עדיין ילדה
תודה!עין הקורא
אם ה4 סיבות הללו היו מתנקזות לאדם אחד-רחלקה
בעזהי"ת.
הייתי חושדת.
אבל אם זה אנשים שונים?
קורה.
בעיקרון אני מסכימה עם אלעד...
הצעהאתשלחאחרונה
אני בהחלט מבין לליבך ומניח שישנה מציאות כל כך מורכבת.
אני לעומת זאת חושב שאינני בררן כלל ועל סמך חיבור ובניית תקשורת עם אישיות כנה ועדינה מוכן לוותר על הרבה דברים בשוליים.
לי דווקא האכזבה באה מכיוון הבנות שממהרות לעיתים לפסול. אמת הוא שיש לי אומנם בעיה בריאותית מסוימת אך דווקא בגלל זה הייתי מצפה שהבנות יבדקו הפרטים יותר לעומק ויתבוננו על הצד הפנימי, האחריות המוטיבציה והעולם הפנימי ופחות על כותרות והגדרות רפואיות. אומנם מדובר בבעיית ocd שאינה מוגדרת כמחלה אלא כקושי שמחייב התמודדות מחד אך יוצר הזדמנויות מחשלות מאידך- מה שמחייב להסתכל על המכלול ולא על על תגיות שטחיות.
לכן צריכים כולנו להתחזק באמונה,לבקש מרבש"ע כח לעמוד בנסיונות ולהתבונן כמה שיותר פנימה.
התחלה חדשה...אנונימי (פותח)
לה"ו
מוזר לחזור למחשב אחרי כל ההתעלות... (נותן חשק ליום שכולו שבת )
איזו תחושה נעימה... אחרי כל התחושות המבלבלות של שנה שמסתיימת והשאלה המטרידה: האם עשיתי ככל יכולתי?
ולא משנה מה התשובה - כולנו מקבלים דף חדש, הזדמנות להתחלה...
איזה רחמן ה'!!!
מתפללת שאזכה להביט בעין טובה יותר, לזכות לאהוב את אחיי-עם ישראל המתוק!
(גם את בעל הדעות השונות ואורח החיים האחר- שבעצם נראה לי שזוהי עיקר העבודה)
להתחזק בשמחה והודיה לה' על כל הטוב שנתן לי... להתמקד בטוב!
כמה טוב!!!
תכננתי לבקש סליחה לפני ראש השנה אך עקב הזכות לכבד הורים (בעיקר את האמא במקרה הזה) עד אחרי חצות הלילה ועד שעה לפני החג לא הזדמן לי... ולכן:
מבקשת סליחה ומחילה אם מי מכם נפגע. (מחרפות יתר למשל...)
שנזכה לשנה מלאה טוב גלוי, שנה מתוקה מדבש, שנה שכולה שמחות וישועות!!!
אח"כ עוד מעיזים לשיר "אז למה לא כל יום שבת.."יעלי_א
עכשיו אני מבינה למה לא כל יום שבת. (;
יום אחד, סבבה. נחמד..
שני ימים- לא מתלוננת..
אבל שלושה ימי שבת?!
לא יודעת מה איתכם, אבל בשבת כבר התחלתי לטפס על הקירות מרוב חוסר מעש.
אז הייתי בכל התפילות ונהנתי מהשירים והאוירה, אכלתי סעודות שנמשכו כמה שעות, השלמתי שעות שינה..
ובכ"ז מצאתי את עצמי אובדת אחר איזו תעסוקה שתהיה.
את צריכהברוךש
אנשים (הורים, חברים, דודים ודודות, ילדים, אחיינים, רבנים), ספרים (קודש, ומשום הפורום, גם חול), ואולי טיול של שבת לכלול הכול.
בלי קשר לתפילות וארוחות וכו..
דווקא לא הרגשתי בדידות. היתה לי חברה אנושית.יעלי_אאחרונה
ולמדתי מכמה ספרים על ענייני ראש השנה.
הבעיה אצלי היא הרוטינה הזו של להתפלל-לאכול-לישון-להתפלל..
זה מוציא אותי מדעתי!!
(:
מצחיקעוד ניק
welcome to the worldרחלקה
היי, הדיכאון הזה לא יעזור, תנסו לשמוח למרות שקשה,פיצית
ולא אני לא אחת שהכל הולך לה...
בהצלחה ענקית
גם אלה שנראה מבחוץ שהכל הולך להם - סובלים!אלירז
כי יש להם נסיונות אחרים!
כל אחד ומה שהקב"ה שם בחלקו!!
צריך להאמין שהנסיון שאנחנו קיבלנו, מתאים במיוחד בשבילינו ומצמיח מתוכנו את הכוחות שיש רק לנו!
בהצלחה!!
ובעז"ה בשורות טובות! ישועות נחמות ונקמות!
אני עם אלירזאילה שלוחה
(אולי מתישהו יהיה לי כח לכתוב יותר...)
לאיזה מענה בדיוק את/ה מצפה?יהודית פוגל
האינך יודע/ת את כל התשובות? למרות הכל: חזק ויאמץ לבך וקוה אל ה'' הבוטח בה' חסד יסובבנו. בדוק ומנוסה.
יהודית, למה??????????????? (פרצוף חורק שיניים)Curious
למה את עושה את זה? (ולא פעם ראשונה )
הבנאדם מחפש חיזוקים. הקב"ה זימן לו את הפורום הזה, וזימן לו גולשים שמוכנים לענות לו.
אז מדוע את מרפה את ידיו?
ודרך אגב, לפעמים אדם מגיע לתשובה שבפנים דוקא אחרי ששמע תשובות אחרות (אפילו אם הן שונות משלו)
אז למה את עושה את זה? זו פשוט ביקורת לא הוגנת!!!!
כי יהודית מעצם תפקידה לא נותנת חיזוקים אלא פתרונות~א.ל
כמו שנאמר---מאמע צאדיקה
לרופאים ניתנה רשות לרפא -לא לייאש!!!! ולא להרפות ידיים!!!
אם זה לרפא משו בגוף שנשבר-
או אם זה לרפא לב נשבר.
אנ'לא רואה...Curious
שיש כאן פתרונות... כמו שכתבתי - לשמוע תשובות גם מביא לפתרון - והמון פעמים זה לא הפתרון שהוצע ע"י אחרים....
להפך. יש כאן חיזוקים~א.ל
ולכן יש עניין גם לחתור לפתרון
וצדיקה: לפי תוכן ההודעה שלה- אני לא חושבת שהיא החלישה
יכולה לומר לך שלו אני במקום "דכאון עמוק"Curious
הייתי רואה בכותרת של יהודית מעין הטפת מוסר וסטירת לחי ...
וכמו שכתבתי פעמיים בהקשר למה שהיא כותבת בגוף המסר - נכון שאדם מגיע לבסוף לתשובה הפנימית לשאלתו - אך לפעמים זה קורה אחרי ששומעים אנשים אחרים.
זה כמו שיש ישיבות בעבודה שרוצים לתכנן משהו חדש או להחליט על משהו חשוב - אנשים מתחילים לזרוק רעיונות (סיעור מוחות) וכך גם מגיעים לפתרון. (ולפעמים משתפים גם אנשים ממחלקות אחרות כי יש צורך של מבט "מבחוץ")
ועוד (לגבי גוף התשובה של יהודית) - יש הבדל בין התלבטות של בן אדם מה לעשות (שאז תשובתה של יהודית היתה יותר רלוונטית - ועדיין טוב לשמוע עצות) לבין שאלות של הבן אדם על הנהגת העולם - זה לא אותו דבר, ופה זה יותר המקרה הזה.
תארי לעצמך את הפניות של אנשים במצוקה ל"חברים מקשיבים" או שוה ערך (גליונות של "שלום לעם" ראש יהודי" וכו') ומישהו עונה לו "לאיזה מענה אתה מצפה"?
סטירת לחי והטפת מוסר כבר אמרתי....
לכל אחד מזלו ותפקידועדיאל
כי אם לכולם היה הולך היה לנו עולם ממש משעמם!!אפוש
חברים יקרים, קודם כל שנה טובה ומתוקה לכולנויהודית פוגל
ועכשין אסביר את תגובתי ל"דכאון עמוק" שכמובן לא נאמרה כלאחר יד ובחוסר מחשבה, אלא בכונה תחילה. מכיון שאמפטיה והסברים הוא מן הסתם יקבל מלא חפניים מהגולשים האחרים, ממני הוא היה צריך לקבל "ניעור" מסויים כדי שיבין שבעצם כל התשובות כבר נמצאות אצלו. יש כלל גדול בחיים: כשיש בפני מי לבכות ולהתלונן - עושים זאת כל הזמן, וכשאין, משנסים מתניים ומוצאים תעצומות נפש ופתרונות יצירתיים שבאמת עוזרים, בניגוד לאמירות השבלוניות של "יום עסל ויום בסל" ושכולם לפעמים מרגישים ככה, ושזה יעבור לו בעז"ה וכו' וכו'. כ"ט
מי שקורא את זה יכול להבין...Curious
שלכאורה אין לגיטימציה לשאול שאלות כאלה, ואז במקום "למצוא תעצומות נפש ופתרונות יצירתיים" - אפשר להגיע חלילה לחוסר אמונה, את מוכנה לקחת אחריות על זה?
ממש לא מסכימה ש"ניעור" שייך לכאן. לדברייך - אמפטיה והסברים הוא ישמע מהגולשים האחרים - מצוין? אז שיסתפק בזה - הוא לא זקוק לתוספת.
לא נראה לי שמגיע לו עונש על השאלות האלה.
ועל הנהגת העולם - לא תמיד יש לנו את כל התשובות! ב"ה שיש לנו את מי לשאול ואיך להתחזק.
curious היקרה.יהודית פוגל
בואי נצא מתוך הנקודה שלכל אחד כאן זכות להביע את דעתו הוא ולא להיות מותקף על כך. את גורסת שאם אדם אומר "הכל לא הולך לי, אני בדכאון, הכל שחור..." מיד צריך לתת לו חבילות טישויים בשביל לנגב את דמעותיו ואכן וגם לגיטימציה מלאה ל"התבכיינות" הזאת. מנסיון רב שנים אומר לך שיש מצבים בהם עדיף לא לאפשר התבכיינות ורחמים עצמיים. ואז לבן אדם אין ברירה והוא מתעשת, חוזר לעצמו, לוקח את עצמו בידיים וממשיך הלאה. היה חשוב לי להוסיף את המימד הזה לאור התגובות שבעיקר הכילו ניחומים ועידוד בנאליים לדעתי. חשוב להדגיש שכמובן לא מדובר במצבי דכאון פתולוגיים המצריכים התערבות רפואית/פסיכיאטרית/פסיכולוגית מסודרת. כ"ט
קודם תודה שענית....("דכאון עמוק" -כנס גם אתה...)Curiousאחרונה
אבל אני לא קלטתי את השאלה כהתבכיינות דוקא, ווכמו שאת גורסת שלא צריך לתת בפק"ל חבילה טישו (לא חולקת עלייך...) אז לדעתי לא תמיד צריך לתת כפק"ל ניעור והטפת מוסר.
אגב אניי, (למרות שאני אשה) גם לא כ"כ אוהבת לעודד קיטורים - אבל אני לא ראיתי בשאלה הספציפית "קיטור" אלא שאלה לשמה, שאפילו מסוכן לענות עליה ע"י "ניעור", כי כמו שאמרתי - זה עלול להביא לאבדן האמונה.
ולכן, ייתכן ש"דכאון עמוק" באמת לא צריך טישו, אבל הוא כן צריך כוווני מחשבה שיעזרו לו להתגבר.
אחת התשובות לשאלתו היא שעליו לזכור שהקב"ה לא מודד לאדם ע"פ התוצאות אלא ע"פ מאמצים. אז אם למישהו הולך משהו בקלות, והשני מתאמץ - למעשה הוא עשה יותר ונחשב יותר.
"תוצאות" - זה רק כאן בעולם השקר.....
האמת שבהתחלה....מאמע צאדיקה
לא הכי הבנתי למה השירשור הזה הקופץ ככה מעמקי הדפים האחרונים..
עכשיו שראיתי שיהודית הוסיפה תגובת -הסבר- שמחתי
יהודית- תודה!! על הפירוט ווהסבר הנוסף.
לי אישית עלה נק' אחת ממה שכתבת-
"מכיון שאמפטיה והסברים הוא מן הסתם יקבל מלא חפניים מהגולשים האחרים, ממני הוא היה צריך לקבל ..."
אני מתכוונת- לאיזון שבין התגובות שלך לתגובות של כולנו
כי כולנו- זה אנחנו. סתם אנשים עם מחשבות וזוויות ראיה מהחים שלנו
ואת- יועצת. מומחית. יש לך גם ידע מקצועי שעדיף על רובנו- וגם סוג-של-מעמד -כאילו המילה שלך שווה יותר, נחשבת יותר, יותר פסקנית
כאילו להודעה\ לדעה שלך יש משקל הרבה יותר גדול לשל מגיבים אחרים.
אני לא אומרת טוב או לא- אני מנסה לתאר לפחות איך אני מרגישה.
בעצם אני כן אומרת- טוב. טוב מאוד.
טוב שיש לפעמים חוות-דעת מקצועית.
כאן המקום- לכבוד השנה החדשה-
להודות ליהודית שלנו!!!
שבמסירות משקעה זמן ומחשבה ועיצות בשביל כולנ"ו!!
אשמח לקבל מענה מיהודית...Curious
על מה שכתבתי בתגובה לדבריה .....