פורום לקראת נישואין וזוגיות (עמוד 190)

ברכה לכל דורש.


אור שמים עליך יחול, ושלא תסעי בכלל לחו''ל.
שבשמחה חייך יהיו מלאים, ואורה תלווך כל החיים.
שמעולם הדייטים תצאי במהרה, ותהיה לבושה בשמלה של כלה.

💐

שמעתי על כאלה, שמבקשים גם ברכות לזכות במשפט, נניח.

אנשים כאלה - בר מינן - חושבים שהמשימה אינה לשמור מצוות, ולא לקיים את משפטי ה' - הם חושבים שהמשימה היא לשכנע את הקב"ה להוציא אותנו זכאים.

שה' יוריד לך שפע של שוקולדים ,
שתחלוק איתך אשתך המתוקה
שתהיה חלבית ולא חלילה מרירה!

שיהיה בבעלותך הרבה גלידריות שיהיו
סגורות בשבת קודש! בפסח ימכרו ללא קטניות
שיהיו לך ילדים דבשים
שאם ירצו חלב( ליד הדבש)
לא יתפתו לארץ נוכריה
שתזכה את כולנו .
ונאמר אוימן
♥♥

שתזכה לכפל כפליים של הברכות הללו!

בדבר שהוא "תהליך" - בכל תהליך.

הדבר המשמח ביותר, הוא היכולת לשמוח בעצם התהליך. ("אחיתופל" הוא הדוגמא המובאת תדיר, למי שאינו שמח בתהליך - אלא חפץ, אך ורק ובעיקר בתוצאה. גם על מקבילו "דואג האדומי", כתוב בחסידות, שמה שאמרו חז"ל "תורתו של דואג מהשפה ולחוץ", אז בעלי החסידות אמרו, שלמרות שהמימרה הזאת בחז"ל, מדברת על דואג האדומי דווקא, בכל זאת זה נכון להידרש גם על מי שנמצא "בעצבות" כלומר, שמתוך העצבות, תורתו היא כביכול קצת מהשפה ולחוץ, גם אם לא מבחינת הבחירה ממש)

לפעמים אנשים לא כל כך שמחים להבין מה פירוש "להיות מעוניין". הם מבינים ש"להיות מעוניין" - זה אומר להתחייב. - זה לא כיף להם, "הם לא מעוניינים להיות מעוניינים או לעבוד על מידת ההתעניינות" ולכן הם מעדיפים לברוח, להשתמט, ולמצוא תואנות להסביר שהם מעוניינים - והם מעוניינים אבל "ברמה גבוהה" - הם מעוניינים למצוא מישהו עם שכל, מישהו עמוק, מישהו עם כל מיני מעלות כאלה ואחרות. - ואז - האם הם ירצו, במצב כזה "לבחון את מידת ההתעניינות"? בודאי, הם יבחנו: כמה אמות-מידה, אתה מביא כדי להוכיח את התעניינותך? כמה הוכחות, כמה תוצרים, כמה חפצים בפועל אתה מביא עבור להראות התעניינות? הם לא מעוניינים לבחון את ההתעניינות בינם לבין עצמם. בעיניהם, ההתעניינות, היא איזה דבר חסר עומק, משהו למיקח-וממכר, לא משהו "טובה תורה מכל סחורה". הם יותר נוח להם לראות את ההתעניינות, יותר נכון - להשאיר את ההתעניינות, כאיזשהוא מושג ערטילאי, מושג מופשט לחלוטין - נו, מה - אתה בוא תהיה חכם, תהיה נורמלי תהיה רציונלי - אפשר בכלל למדוד או "להבין" התעניינות? אפשר להבין דברים נוצצים, אפשר להבין "מצלצלים". איך אפשר להבין "התעניינות"? וכאן שורש הטעות - כל התעניינות שאתה מוכר עבור מצלצלים - אחיתופל יהיה הראשון שישקיע במניה. - תחשוב טוב - אם זה רצונך! (אחיתופל היהודי, אחיתופל הבלתי יהודי, או כל מיני אנשים)

אנשים ששכחו מה פירוש "להתעניין" עלולים - אולי בטעות - לשאול את עצמם יום אחד "אז מי אני, כבר שכחתי מי אני".

לעומת זאת, אנשים שדברים במטרה דבקים במשימה - לעולם לא יפלו בטעות הזאת. אם הם לא יודעים במה להתעניין - הם יאמרו "אני לא". - כי אם זה לא נמצא - אני יודע מה נמצא אצלי - ואם זה לא - זה לא. - "אני יודע שזה לא נמצא". הם לא יחשבו "אולי אני שכחתי וצריך לחשוב מה נמצא אצלי או לא נמצא אצלי". - הם יודעים - הם יודעים בדיוק מה נמצא אצלם. הם לא מתבלבלים.

@ציפי חוטובלי

ושגם מהקשרים הפחות מוצלחים לפחות נוצרו שירים...

תנסי לחשוב על הזמנים שנתת לדמיון להפרע ומתוכם תנסי להוציא משהו

זה בא בגלים. גם אני מאד חיה את ההווה אחרת לא היה לי למה להתגעגע כל כך.

 

יש אפילו תמצית אנרגטית בפרחי באך שנקראת הוני סקאל שנועדה לאזן בדיוק את העניין הזה.
ובנוסף אנשים שפתוחים לרוחניות חווים יותר געגוע מבדכ... כי יכול לצוף להם זכרונות או תחושות או רגשות מגלגולים קודמים או תשוקות רוחניות וכו.
בעיניי זה דבר יפה שרק מצריך איזון קל

אבל שווה לא לקחת את החיים בתור שעשוע זה ממש לא משחק זה אדם בצד השני

אני האחרונה שתתחיל ניסויים בבני אדם, לבזבז לאנשים את הזמן או לשחק איתם. רק אם אני אחשוב שזה רציני ויש סיכוי

מישהי שלחה לי לפני כמה זמן בקשת חברות ואחרי שלא אישרתי אותה שבוע היא חסמה אותי 😅

השיחה כבר תזרום

בדיוק שבוע שעבר שלחתי הודעה חמישהי שהייתי במופע סטנדאפ שלה...

כמה וכמה פעמים

"אולי להשיג קצת שליטה (שתכלס אין לי בעולם הזה)."

כלומר,

הפרמטר הדתי הוא כולל בתוכו המון דברים.

צניעות, ביישנות, יראש, שמחה, ענווה ועוד המון המון דברים שאמורים להיות בעובד/ת ה'

ולכן הפרמטר האחד שלך הוא כולל בתוכו המון דברים טובים ומיוחדים

ואני די חולקת על זה שכתב מעליי
כל מה שהוא כתב שכולל בתוכו ברמה דתית נשמע לי חיבור של אופי שהוא מדמיין לעצמו לרמה דתית.
וב''ה כל חברותיי הדוסיות שכמותי שונות ממני ואחת מהשנייה.
אם אתה כזה זורם עם כל סוג אופי תפאדל.
נשמע לי קצת מוזר אבל.
תחשוב אפילו על דברים כמו- שכלית או רגשית, שקטה או דומיננטית, וכו' אני בטוחה שיוכלו לתת לך פה עוד דוגמאות

אם זה היה ככה - זה היה נוראי

 

רק.. זה כזה יהיה מוזר שלא יפריע למישהו אם אשתו תהיה ביישנית או חברמנית?

לא. לא כזה מוזר.

 

אני רק אמרתי שרמה דתית משפיעה על המון דברים

לא התכוונתי חלילה להגיד שדוסים הם אותו דבר. כי זה לא נכון וב"ה שזה לא נכון

אני תוהה אם אולי פשוט לא נתקלתי בתכונות שנראות לי קלות אבל כשאתקל בהם זה יהיה לי חשוב.

שבלעדיהם 'אתה לא אתה'?
יש מצב שמי שלא תהיה לה שייכות לתכונות האלה תהין אותך?

לפני שנגשים למה אמור להיות לצד השני ..
צריך להבין ולפרק מה יש בי , אילו תכונות ?
נניח יצא לך: חריצות , רגישות, ענווה, אדיבות , חוסר סבלנות.

עכשיו אחרי שראית אילו תכונות טובות ויותר מאתגרות יש בך.
אפשר להבין מה מהתכונות שתשמח שיהיה בשותפה שלך ואילו תכונות שאין בך יכולות להשלים אותך .
ומה אתה מרגיש בנוגע אליהם?

בהצלחה

לצאת ידי חובת הוראות הרב המקדש (קצת ארוך, אבל נהדר):

אומר הכומר לרב, ” הרבה דברים לימדת אותי אבל דבר אחד אני רוצה ללמוד ואתה לא מוכן – אני רוצה שתלמד אותי גמרא.”

אומר לו הרב, ” אתה גוי ויש לך ראש של גוי, אין סיכוי שתצליח להבין גמרא.”

הפציר הכומר ברב עד שהסכים.

אמר לו הרב, “אני מסכים ללמד אותך גמרא בתנאי שתענה לי על שאלה אחת.”

“טוב”, משיב הכומר, “מה השאלה?”

שואל אותו הרב, “שני אנשים נופלים דרך ארובה, אחד יוצא מלוכלך ואחד יוצא נקי מי מבין שניהם ילך להתרחץ?”

“פשוט מאוד”, עונה הכומר, ” המלוכלך יתרחץ והנקי לא.”

“אמרתי לך שלא תצליח להבין”, אומר לו הרב, “בדיוק להפך – הנקי מסתכל על המלוכלך, חושב שגם הוא מלוכלך והולך להתרחץ, המלוכלך לעומת זאת, מסתכל על הנקי חושב שגם הוא נקי ולא הולך להתרחץ.”

“על זה לא חשבתי”, מסכים הכומר, “שאל אותי עוד שאלה.”

“טוב”, אומר הרב, “שני אנשים נופלים דרך ארובה, אחד יוצא מלוכלך ואחד יוצא נקי, מי מבין שניהם ילך להתרחץ?”

“פשוט מאוד”, עונה הכומר בביטחון, “הנקי מסתכל על המלוכלך, חושב שגם הוא מלוכלך והולך להתרחץ, המלוכלך לעומת זאת מסתכל על הנקי חושב שגם הוא נקי ולא הולך להתרחץ.”

“שוב טעית”, אומר לו הרב, “אמרתי לך שלא תצליח להבין, הנקי מסתכל במראה, רואה שהוא נקי ולא הולך להתרחץ, המלוכלך מסתכל במראה רואה שהוא מלוכלך והולך להתרחץ.”

“אבל לא אמרת שיש שם מראה”, מתלונן הכומר.

“זה מה שאמרתי לך”, עונה הרב, ” זה הראש שלך – אתה גוי ולא תצליח להבין – לפי הגמרא צריך לחשוב על כל ההיבטים האפשריים – צריך לחשוב על כל האפשרויות.”

“טוב”, נאנח הכומר, “בא ננסה שוב, שאל אותי עוד שאלה.”

“פעם אחרונה”, אומר הרב, “שני אנשים נופלים דרך ארובה, אחד יוצא מלוכלך ואחד יוצא נקי, מי מבין שניהם ילך להתרחץ?”

“זה נורא פשוט”, מחייך הכומר, ” אם אין שם מראה – הנקי מסתכל על המלוכלך, חושב שגם הוא מלוכלך והולך להתרחץ, המלוכלך לעומת זאת מסתכל על הנקי חושב שגם הוא נקי ולא הולך להתרחץ. אם יש שם מראה – הנקי מסתכל במראה, רואה שהוא נקי ולא הולך להתרחץ, המלוכלך מסתכל במראה רואה שהוא מלוכלך והולך להתרחץ.”

אומר לו הרב, ” אמרתי לך שלא תצליח להבין – אתה גוי ויש לך ראש של גוי – תסביר לי איך יכול להיות ששני אנשים יפלו דרך ארובה – אחד יצא מלוכלך והשני יצא נקי?!”

וואלה עד היום לא הבנתי את הקאץ פשוט צחקתי
אז לא הבנתי אם המלוכלך רואה שהשני בכל זאת הולך להתנקות למה שהוא לא ישאל אותו למה אתה הולך? ואז כל התאוריה הולכת לפח

אבל זאת התשובה של הרב

אבל את זה לא הבנת - זה כי נשים לא לומדות גמרא... - לקראת נישואין וזוגיות

😜

היה לך תחרות ובטח לך @פשוט עייף

אגב ברור שהרב מסובב אותו אבל לפחות שאנחנו נצא חכמים כי בבדיחה לא יצאנו משו

את זה לא הבנת כי נשים לא לומדת גמרא

כאשר הבאת את הציטוט זה כי נשים לא לומדות גמרא... - לקראת נישואין וזוגיות

ואז אבין אם אני עניתי לעניין ואז נתקדם משם

אני רק מקשה על הבדיחה הורסת אותה כי היא בנויה לא מספיק חכם

עכשיו אבל תורך להסביר

אני כבר הסברתי חחחח
שהבדיחה הזאת חלק מהפאנץ שלה
בנוי על זה שהוא לא הולך להתנקות בגלל שהשני נקי .

אבל אף אחד לא חשב על זה שאם הוא יראה את השני הולך להתנקות הוא יגיד רגע???? למה הוא יתנקה אם הוא נקי?

הבנת(:?

ואז שאלתי את זה והגבתם לי זה כי את אישה אז את לא מבינה
אבל אני הבנתייי לכן יש לי שאלה כזאת חכמה

לא חשוב

😅

זה לא אתה אשם זה מי שהמציא את הבדיחה הפך את הרב ללא חכם מספיק

הסיפור הנ"ל אמנם מסופר כבדיחותא אבל הוא מעביר נקודה חשובה.

אדם מישראל יודע וחי את זה שהתורה היא יסוד הכל ומקיפה הכל.

ממילא הוא יכול להחזיק את כל הצדדים של סוגיא, גם כשהם סותרים זה את זה ואף לפסוק הלכה מתוכם.

יתרה מזאת - גם כאשר הוא לא מבין \ הדבר נראה לו בלתי אפשרי הוא יודע שהגמרא לא זזה ממקומה ורק הוא זה שצריך להבין יותר (צ"ע).

 

נשים לא לומדות גמרא כי ההסתכלות שלהן על המציאות היא שלמה. להחזיק את המורכבות הזו פוגם בהסתכלות הזו. אין כאן קשר לחכמה\כשרון\יכולת.

 

כל השאר זו עבודת המידות.

זה כי את אישה בדברים שלא קשורים קצת דבילי בעייני (;

כשאתה אומר את זה בקריצה, אי אפשר לומר שהבהרת למה כוונת המשורר

המון שנים מלאות באור ובשמחה שתצחק תמיד ותשמח עם חיוך מלא שיניים.
חיוך של יהודי ⁦⁩

למרות שאין לך כרגע רשימת מכולת בהמשך תוכל לדייק לעצמך אילו תכונות אופי בבחורה גרמו לך להוריד, ושילוב של איזה תכונות במדוייטת זה אסון בכימיה בינכם, ולאיזה תכונות אתה מתחבר ונמשך.

תכלס, גם אם תסדר לעצמך עכשיו רשימת מכולת של טופ חמש תכונות, יכול להיות שתפגוש את החצי השני שלך והיא תמלא רק 3 מהם ואיכשהו יהיה בינכם חיבור מדהים.

אתה יכול לשאול את עצמך האם יש אנשים או מקומות שבהם אתה מרגיש טוב יותר ואנשים שפחות? למה? אילו תכונות יש שם שאתה מרגיש שם בנוח?

לדעתי תכונות מתאימות זה חשוב ומגדיר הרבה יותר מרמה דתית כמה יהיה לנו טוב יחד.

יצאתי עם מישהי שפסלה אותי כי לא הצלחתי להנפיק רשימת תכונות מסודרת של "מה אני מחפש בבחורה"

בעיני זה היה מגוחך

 

בקיצור, אם ככה נוח לך, תמשיך

יש לי על זה סיפור חמוד אבל הוא יהווה אאוטינג מטורף.

ברמה האישית, אני לא בטוחה שבאמת ידעתי מה אני רוצה מהרגע שבו התחלתי להיפגש.
זה הלך ונבנה (יחד איתי ועם תהליכים שעברתי, וכן- גם עם בחורים שפגשתי) ונעשה בהיר יותר עם הזמן, ואני חושבת שההבנה שיש לי היום לגבי מה שאני מחפשת עזרה ועוזרת לי מאוד.

ע''ג זה, כמה תוספות-
א. נראה לי שזה יכול להעיד על עוד דברים. נגיד על יכולת להסתדר עם אנשים, הבנה שאדם הוא מכלול וכו'..
ב. יכול להיות שאם תתעסק ותתעמק בזה יותר כן תצליח למצוא..
ג. גם האפשרות שאתה העלית (לגבי זה שעוד לא פגשת משהו כזה) נשמעת הגיונית.
ד. רמה דתית זה משמעותי.
חוץ מזה שגרמה הסובייקטיבית זה יכול לכלול בתוכו הרבה דברים שחלקם אפילו יכולים להיכנס לקטגוריית התכונות.

מרגיש לי שהשאלות, מאוד מאוד קשורות אחד בשני. אולי הפרשנות שלי שאכתוב נכונה.

 

כיהודים חינכו אותנו לדת, וזה דבר ברור בשידוכים שזה מהדברים שמחפשים.

אבל לוקח זמן להכנס לאינטימיות עם עצמך.

 

אני אסביר את זה דרך החוויה שלי.

 

 

כשהייתי בן 20 לא ידעתי מה רציתי שיהיה בבחורה כי לא היה בי כלום. לא הייתי מודע לתכונות שלי.

אז אם שאלו אותי, מה אתה מחפש התשובה הייתה לא יודע.

ואז אמרו מה אתה לא יודע, אתה רוצה שהיא תיהיה מוכשרת נכון? וכזה הייתי עונה "כנראה"

חכמה? כנראה. טובה? כנראה. פתוחה, מכילה, וכו.

אז כל עוד מצד עצמנו אנחנו לא יודעים אילו תכונות חשוב לנו עצמנו, נתקע במסגרת הלא אינטימי.

שהיא תיהיה דתיה.

 

כטרול, חינכת את עצמך לשקר:

אני הטרול רואה, את מה שאתה הנורמלי לא רואה.

כיוון שאתה הנורמלי לא תודה על האמת, לכן אני אחנך אותך הנורמלי, באמצעות פנייה להשערות הגאוניות שלי הטרול, ביחס לדברים שלדעתי אתה לא מודה בהם

אם ניהיה ברגש זה לא אפשרי

ואם הבנתי נכון, ה'רובוטיות' באה לידי ביטוי ברגע הזה שאתה מיד הופך לכלום?

זה אמנם נדיר, אבל יש לפעמים מפגשים אנושיים מרגשים ממש.

כמו זה שהיה לי השבוע.

בסוף שנינו החלטנו שזה לא מתאים,

אבל הפרידה נעשתה באופן כל כך מפרגן, מלא מילים טובות ועין טובה,

שזה מרגש.

הלוואי וירבו סיטואציות כאלה בעולם הדייטים.

וחוץ מזה, לצאת לדייט כשאתה יודע שבמקרה הגרוע תיפרדו כידידים ובאוירה טובה ומפרגנת, זה הרבה יותר טוב מאשר לצאת לדייט כשאתה חושש שבמקרה הגרוע תיפרדו בכעס ותסכול ובתחושה שרימו וניצלו אותך

והמוציא מחברו עליו ראיה.

כאילו... אלו מושגים נרחבים, ולקחתי את זה לאן שזה לקח אותי.

כל הכללים והדרישות נועדו כדי שלא לגרום לאחר לסבול בטעות

 

בפועל, במפגש האנושי, יש צד שני שבאמת רוצה להקים משפחה ובאמת רוצה טוב, ורואה אותי כהזדמנות לזה

 

והשדכנים באמת רוצים לעזור

אתה בכלל הבנת מה הוא כתב?

כמו שאני מכיר אותך - אתה מכיר את התסבןכת של לימוד גמרא.

תקרא שוב את מה שהוא כתב - אם צריך - תעבור ותעיין על זה עשר פעמים. - בסוף תגיד לי, האם נראה לך שהוא כתב בכלל דבר ברור, שאתה הגבת כאילו הוא אכן אמר משהו?

שפוגשים אותם, ולא מתחתנים.

אבל הם אנשים טובים, וגם כשנפרדים עושים את זה בטוב ובהתחשבות.

ובכלל,
יש אנשים שבאמת חושבים עלינו, דואגים לנו להצעות ומנסים לעזור ולתת טיפים.
(למרות שלי לפעמים בא להרוג אותם.. אבל עדיין זה מקסים)

אבל הבעיה היא שלעתים משתדלים להשקיע יותר מדי ברוך ובחמלה האלו, בייחוד במגזר הדתי לאומי.
כדי לא להיות מצד אחד חילונים חסרי עכבות, ומצד שני עדיין לא להיות חרדים ששמים כל עניין אישי בצד.
צריך להיזהר מאוד שלא להיקלע - או לקלוע אחרים - לסיטואציה מסבכת רק לצורך הרוך והחמלה.
לעתים - יש מקרים שממש לעתים קרובות - צריך לשלוף את הגרזן ולחתוך.
זה בוודאי כואב, זה בוודאי נורא, זה בוודאי אכזרי, ועם כל זאת לעתים זה דרוש.
לרגע זה לא אומר שלא כדאי לחשוב היטב על הצעות, לשקול ולנסות.
כן לנסות, כן להשתדל, כן להקשיב.
אבל ברגע שלא רלוונטי ולא לעניין, קדימה לסיים, בייחוד כמחוייבים להלכה ולשמירת תורה ומצוות.

אבל קודם כל זה נכון שיש בעולם הזה אנשים טובים שגורמים לך לחייך אבל באופן כללי העולם של השידוכים ,נניח בצד את ההקשר של אנשים- גם אם יש אנשים טובים , הוא עולם קשוח וקצת רובטי מעצם טבעו - עולם דייטים.
הכוונה יותר לפלטפורמות והסטואציות שנגמרות מכך
גם ההליך העצאי שהאדם עובר - לא פשוט בכלל.
הרבה אומץ/ להוריד מגננות/הערכה עצמית/ביטחון פנימי/אהבה עצמי/ אהבת האחר .

לא סתם אומרים קשה זייוגו של אדם כקריעת ים סוף
אין לנו דרך ליפה את זה..

אלא רק דרך למזער נזקים .. לא לפגוע או לזלזל במקום שהיה אפשר למנוע את זה,לא לראות רק את עצמי, לא ישר לכתוב לצד השני שלא מתאים מבחינתי כאילו אני מלכת העולם , אלא לדבר איתו מה אתה אומר/ מה אני אומר/ת וכו' יש מצב שהוא חושב כמוני .. בקיצור לא לעוף לא לחיות בסרט לרדת לקרקע להבין שאין אחד יותר טוב מהשני אלא יש מה שיותר מתאים לי .

וכן, יש!

התקשרתי לשדכנית- וקבענו שאגיע אליה כשאוכל.

והחמודה הזאת התקשרה אליי לפני שבת לשאול מה איתי ושיהיה לי שבת שלום...

כל כך התרגשתי. היא בכלל לא צריכה.

 

דייטים-

יש בחורים רגישים שכל כך דואגים שיהיה נעים, שיהיה טוב, שיהיה כיף...

מתנהלים ברגישות לאורך הקשר...

 

הייתי מביאה דוג' אבל בעיקר רוצה להדגיש שיש טוב.

 

 

אני נפגשת עם אנשים.

האם כולם מלאי רוך וחמלה? לא. ממש לא.

האם יש בהם כאלה מלאי רוך וחמלה? כן. בהחלט כן.

 

אני מדברת עם שדכנים\יות.

האם כולם מלאי רוך וחמלה? לא. ממש לא.

האם יש בהם כאלה מלאי רוך וחמלה? כן. בהחלט כן.

 

האם מישהו דורש ממני להיות רובוט?

אולי. לא מעניין אותי. למה שאני אחיה לפי הדרישות שלו?

 

האם להיפגש ולהיפרד ולהיפגש ולהיפרד זה פשוט? ממש לא. אבל זה עדיין לא הופך אותי לרובוט.

 

אני חושבת שהדברים תלויים בנקודת מבט. אפשר לשקוע במקום הזה של - אוף, שוב נפרדנו. שוב צריך להתמודד עם הכאב הזה. אבל אפשר לשקוע במקומות אחרים - שוב יצא לי לפגוש בן אדם מדהים. איזה כיף שיש לנו כאלה בעמ"י. הלוואי שהוא יצליח למצוא מישהי להקים איתה בית, ואולי אפילו לחשוב על מישהי שיתאים לה.

ר' נחמן אמר - "אתה נמצא במקום בו נמצאות מחשבותיך. ודא שמחשבותיך נמצאות במקום בו אתה רוצה להיות." אז מי שרוצה לראות את הרוך והחמלה, צריך לחשוב דווקא על הנקודות האלה, ולא על הצדדים השליליים יותר.

שיש כאן הנחת יסוד עקבית מאוד שלהיות איש משפחה אומר שאני כאינדיבידואל אוטומטית מת.. אני רואה את זה בין השורות.. זה לא המודל לחיקוי שאני רוצה להיות בשביל הילדים שלי

 

במחשבה שניה, ניראלי קצת הגזמתי בפרשנות, וגם לא ירדתם לסוף דעתי. השאלה היתה בעצם, האם נכון לפעמים לוותר על שאיפות מסוימות לטובת אפשרות ממשית מול העיניים לזוגיות טובה? 

מרגיש לי שזה נועד לכישלון.

לא שינוי שורשי באדם ללמוד איך לקבל את המציאות בשלווה, אלא נסיון טיוח של המציאות.

 

אז לפעמים באמת יש רוך, ולפעמים אין.

לפני שמקבלים מציאות קשה, מבררים שהיא אמנם קשה ואנחנו לא מפנטזים;)

מישהי שפונה ומבקשת תמונה בלי "הכרטיס נראה מעניין", "אולי יש התאמה" או אפילו "שלום" ואחרי שאתה פותח חוסמת בלי לטרוח אפילו לכתוב שלא מתאים הסגנון וכדו'.

מגדילות לעשות אלו שהתמונה שלהן חסומה והדבר הראשון שהן מבקשות הוא לפתוח את שלך (כשהן עדיין חסומות).

לא שמעניין אותי לראות תמונה אבל מינימום של ישרות.

 

התחושה של ההיצע הבלתי נגמר והאנונימיות שמשכיחה שיש בצד השני בן אדם יכולה להוביל להתנהגות לא מכובדת.

בכל מקרה, כמה שזה פוגע, אבל שתדע שלא הפסדת...

שזה איזה צדיקות או משהו לעשות את זה..יותר מידי אורות מהמדרשה כנראה.

תשמח שלא יצאתם

זה ממש מכביד להתעסק בזה, ממליץ לנסות להמנע מהכיוון הזה

יש את האלו שהמשפט הראשון הוא "אפשר לראות תמונה" בלי אפילו סימן שאלה

אשריך על האומץ להתבונן בה.

מודעות היא הדרך לפתרון...

בהצלחה רבה!

להיות סביב אנשים אמיתיים בעיקר ילדים או אנשים עם צריכים מיוחדים .
שהרגש שם עולה אם תרצה או לא ואתה חייב להיות חשוף כדי לצלוח להיות בחברתם .

תעבוד על זה איתם ומשם אני מאמינה שיהיה יותר קל כי הם מקבלים את זה בצורה כל-כך מושלמת..
נניח אם תגיד לילד שאתה עצוב היום .. הוא יבין הוא לא יצחק הוא באמת ישאל למה ? מדהים בעיניי כל האמת בפנים של ילדים ובכללי אנשים כלכך טהורים

בהצלחה

וזה מאוד לא מושך אותי, זה רק מרחיק

מאידך תלוי מתי ולמה זה קורה.

בפרט שיש הרבה אנשים שהמלאכותיות הפכה מזמן לחלק מעצמיותם, כביכול)

נגיד באופן אישי, אני בחורה שלוקח לה הרבה זמן להפתח, אז בדייטים הראשונים אני עושה רושם רשמי ומרוחק. האם זו מלאכותיות?

אפשר להסתכל על זה כך, ואפשר לראות בזה איזשהו מנגנון תהליכי.

 

ריחוק מתוך ביישנות או צניעות לא דומה לריחוק מתוך "אידיאל" של ריחוק בתחילת קשר, או אולי סנוביות כזאת.
תלוי ממה הריחוק נובע.
אני אראה מלאכותיות הרבה פעמים כקשורה לחוסר כנות, ואני מתרחק מזה. ביישנות לא נכללת אצלי בזה, למשל.

מאפיינת חוסר זרימה, חוסר טבעיות.

יש מצב גדול שהטבעיות שלו פחות זורמת ממה שאתה מצפה לראות. ומה שאתה רואה זה את האדם האותנטי.
חוץ מזה, בתחילת קשר האותנטיות מופיעה אחרת מבשלבים אחרים. כל שלב ועניינו, כל סיטואציה ועניינה.
אדם שונה מגיב לסיטואציות שונות בדרכים שונות ובאופנים שונים ממה שאחרים היו מגיבים.
ואם אתה מצפה לטבעיות של זוג נשוי או של חברים ותיקים, או לאינטראקציה עם בחורה כמו עם גברים (חברים שלך וכו') כבר בתחילת קשר, אז כדאי שתשכח מזה שלא תתאכזב סתם ותיתקע.

מה הכוונה מלאכתיות
אם הכוונה שיש דברים נחמדים שעושים למען הדייט אז כן למה לא
ואם הכוונה זה להיות רובוט אז פחות

בגדול כמובן צריך להביא את עצמך כמה שאפשר. לפעמים כשנתקעים (ולמי זה לא קורה, בטח בפגישות ראשונות) אפשר לשלוף משהו יותר מאולץ כדי לקדם את השיחה.

אבל אני לא הכי טבעית.
אני משתדלת לשחרר כמה שיותר אבל לא תמיד הולך לי...
זה מפריע לי.
אבל אני מבינה שזה גם הגיוני. כי זה בנאדם שאני פוגשת לראשונה.. כמה טבעית אני יכןלה להיות איתו?

בלא להיות טבעי..

אבל זה מייגע.
הלחץ הזה ושיהיה מה לדבר ושיהיה נעים ושאני לא אצא סנובית או צינית מידי.
ועם כל זה צריך להיות נינוחים ולשבת בסיטואציה כל כך הזויה... מישו שלא הכרת עד לפני שניה.. ולך תעביר איתו לפחות שעה וחצי שעתיים...

לדברים טובים כמובן. הכל טוב. הגיוני שזה יהיה.

הציפייה שעם הזמן זה ישתנה. אם לא משתנה, צריך לתת על זה את הדעת. זה לא אמור להיות ככה..

"אחרי הלבבות נמשכים המעשים"

יש מלאכותיות שטבעי להשתמש בה.

כמה שפחות תכנון יותר טוב. אם יוצא מלאכותי, ככה יוצא.

אתה שואל מה דעתנו על מלאכותיות

 

לא בגלל שאתה אוסף חוויות, אלא כי אתה מניח שאנשים מחליטים להרבות מלאכותיות או להמעיט\

וזה כבר מלאכותי בעצמו

אישית לא התנסתי, אבל חברות שכן התנסו לאירועים ולחתונות במשפחה היו מאוד מרוצות ממנה..

היא אלופה ברמות!!

יש גם את נריה כהן.

ובאופן כללי אם את משלמת נסיעות כל מסרקת תגיע אליך..

אגב גם אני מאפרת, שוב תלוי בתקציב ובציפיות ובסגנון

איפור שיער

עלמה איפור שיער
יסכה צור
דפנה איפור שיער
אודיה יהב
נועה עיצוב שיער
אופיר ערבה
שירה בנש
רעות נבון
אביטל בן חמו
נעמה עמית
נעמה גיקובס
צופיה איפור ועיצוב שיער
אדי רז
אורית נגר
הדר אהרון
צליל פלקס
עדי סומך
צופיה קאפח
אילת זימר
מעיין אמיאור
הדס הולנד
אביטל ואביטל
יהודית אבינר
טל לוי
טל בלכמן
אלישבע רניה
נעמי אברמס
רעות חפיף
רז
מעין איפור ושיער
שיינא
אדוה וולף
אסתר סעדו
טל כלפון
איפור ותסרוקות אליה
עדי שראוס
צפנת הלוי שכטר
עדי רצאבי
אורית נגר
אוריה אליזוב
תהילה איפור ושיער לכלות וערב
שוהם אמנית איפור ושיער
חגית רצבי
שוהם תסרוקות ואיפור
דנה בן נחום
טליה אביטל
הילה נאמן
נריה כהן
צופיה קאפח
Tess metler
טלתלים
טל דברה
טל פרקש
רויטל מסגיש
רוני אבן
אור קופליס
אילה חיימוב
איילת דהן
אלכס מיכל
הודיה משיח לוי
אסתי ביטון
ליאט בן שמשון
שושי אופיר
אופיר לאבר
קרן גיא
סוזי אריאל
הדס הולנד
נופר בן צבי
בנועם תסרוקות ואיפור
ניבה איפור ותסרוקות
ליאת מאמן
יעל להב

שתיהן מומלצות מאוד מהיכרות אישית!

שלא התנסו יותר מידי עם כלות
שאת מבררת תשאלי בלי להתבייש כמה פעמים איפרת כלות (יש הרבה שבעיקר איפור מלוות או בבת מצווה) ובמה את יותר טובה באיפור או שיער ..
תבקשי לראות עבודות ותשאלי ממתי העבודות

במילא המחיר הזוי וממש יקר אז אל תתביישי לדרוש איפור נסיון

אני הייתי לוקחת מאפרת בנפרד מסרקת בנפרד כי רוב הסיכויים שהיא יותר טובה במשהו אחד

שוב אני אומרת יש פה כמה בנות שהוזכרו בשירשור שלא אהבתי את האיפור שלהם .. למרות שאיפרו נערות יפות באופן טבעי .. האיפור יצא לא מקצועי
או כמה בנות שממש רק בהתחלה אבל המחיר לא של התחלה.
לא לוותר על איפור נסיון

פחות לחץ, פחות אנשים לא מוכרים סביבך ביום המרגש שלך...
תבחרי מאפרת ומסרקת כמובן לפי סגנון, אבל לא לוותר על המלצות!!!
לא שווה כלום, אם האיפור מהמם, אבל ירד לך כשתבכי/ תזיעי... עדיף המלצה ממישהי שבאמת התנסתה.
כמובן, ממש חשוב פגישת נסיון, ולוודא שהיא מביאה ערכת טאצ'אפ(:
אם יש לך דברים שחשובים לך, נגיד טובה עם תלתלים, טובה עם תוספות שיער, שתעשה גם גבות על הדרך, יודעת לשזור פרחים, אם יש לך עדיפות למישהי שמכינה גם זר או לאו דווקא ואת בכלל רוצה נזר או שיער טבעי וזהו...
תסתכלי עח איפור שאהבת.. עדין? נוכח? דגש על שפתיים/ עיניים? זוהר? טבעי? איזה צבעי איפור את אוהבת..
ולפי זה לבחור מאפרת ומסרקת שטובה בזה

לק"י

חפשי בפייסבוק "תהילה כהן איפור ועיצוב שיער".
היא ממש מוצלחת.

בע"ה אני ארצה לעשות אצלה.. 

שהם- תסרוקות ואיפור 

שהם- תסרוקות ואיפור

ממליצה על אלישבע רניה, שהם כהן, אמונה יעקובי~

איפרה אותי לפני ארבע וחצי שנים והייתי מבסוטה ממש. היא גם עושה תסרוקות..

התחברתי לבית הזה

ומה שלא תצליחו להפנים,
שמעבר לחיוך על הפנים,
ולמשחק שצריך לשחק,
הלבד אותי ..

וגם הבית שאחרי... חזק ומדוייק ממש🙏

אתה אמור להיות מנהל פורום. להזכירך.

באמת😭

לא כלפי מס הכנסה ולא כלפי ציבור הנשים.

שיש כאן הנחת יסוד עקבית מאוד שלהיות איש משפחה אומר שאני כאינדיבידואל אוטומטית מת.. אני רואה את זה בין השורות.. זה לא המודל לחיקוי שאני רוצה להיות בשביל הילדים שלי

 

במחשבה שניה, ניראלי קצת הגזמתי בפרשנות, וגם לא ירדתם לסוף דעתי. השאלה היתה בעצם, האם נכון לפעמים לוותר על שאיפות מסוימות לטובת אפשרות ממשית מול העיניים לזוגיות טובה? 

והרי הקצנה דתית זה דבר שממש לא ראוי, כידוע לחובבי סרטים מסויימים...

במיוחד כשצוחקים על כך שהן כביכול לא תורמות לבית, כאילו שרק תלוש השכר קובע מי תורם. הרי ללדת ילדים, לחנך אותם, לדאוג לבית יהודי וכו' זה בכלל לא משהו שאפשר למדוד במספרים, ולכן בתרבויות מסוימות ומאוד לא דתיות זה לא נחשב מספיק.
שלא לדבר על זה שהיום נשים יכולות, אם הן בוחרות בכך, להרוויח הרבה מאוד כסף

ונראה לי שלמושג ביקורת יכולות להיות מספר פרשנויות שונות.

גם עם הפרשנויות,
זה לא מה שהצגתי.
ביקורת על ספרים לדוג' זה ניתוח לא באופן שלילי.
ועדיין, זה לא עצה או דעה אחרת.

שעוסקים באנשים הכל מתערבב.. מעורב בזה גם רגש, אז כדי שביקורת תהיה דבר ענייני זה לא תמיד כזה פשוט.

העניין של לא להגיד דבר שאינו נשמע. כי בסוף כדי לקיים ואהבת לרעך כמוך צריך קודם כל רגישות

גם לא בקצת

וכמובן שזה דבר שהוא בר שינוי ולא מתוכנת בצורה קבוע.

ותלוי גם בתוכן ..
מן הסתם אם התוכן עוקצני/פוגעני זה כבר לא נשאר בגדר הערכה לגיטמית מה שגם הערכה צריכה להיות לגופו של עניין .

לגופו של אדם זה סתם לא יפה

אם זה חיובי או שלילי או נטרלי זה כבר שלך

זו לא הערכה

הוא מנסה להכניס אותך לפלונטר מכוון - הוא למד ממני, שכיוון שאני מתייחס ברצינות לדברים שאומרים - אז אני מוכן לארגן מושגים חדשים להגדרות חדשות כדי להעמיק בלימוד והבנה - כיוון שהוא הבין, שכל הציבור הדתי לאומי - זו דרכו - לכן הוא מנסה לעבוד 'עלייך' כלומר 'לעבוד על המחשבות שלך' - באותה שיטה - מבלי להבהיר לך מראש שכוונתו אינה לדיון שנועד להיות 'דיון רטורי' שכל מטרתו בסוף להביא אותך למסקנה שהוא מאמין בה מראש. בעצם 'לעבוד על המחשבות שלך' - במקומך, כי הוא מאמין שאת לא מספיק חכמה בשביל לעשות את זה בעצמך. ולכל היותר, הוא יגיד לך - זו פרסומת לדעה שלו. הוא הציע לך רעיון - את לא צריכה להתעצבן או להרגיש לא נוח או להתנגד לזה, שהוא בסך הכל העלה רעיון אפשרי - אולי שיכול לקבל הגדרה של רעיון 'חכם' - ובעיקר, רעיון כזה שמכיל כל כך הרבה צדדי מחשבה, כפי שתיווכחי כשהוא יסיים להלאות אותך ברעיונות, וישאיר אותך בצד, בחזרה. - גם לחילונים, אגב - הוא יעשה את אותו דבר - ראו, הזהרתי! (אתם החילונים חושבים שאתם לא תמימים', ולא צריכים לפחד מערמומיות כזו. - ובכן - אתם אולי לא תמימים ביחס לעובדות - אתם לא מכירים לעומק את הלך המחשבה הזה. ולא כאן המקום להאריך - אלא במקום אמיתי בלבד)

ולכן - הערבים - בני האומה האחרת - אני אומר:

אתם, אולי, חושבים, שאתם בקיאים כל כך במושגים של 'דת', ושל עניינים מהסוג הזה - ולכן אתם סומכים על עצמכם - שבמקום שלא ה'חילונים' יצליחו - אתם תצליחו -

אני אומר לכם מראש: אתם אולי בקיאים במושגים של 'דת' - אתם לא מכירים את כל המושגים של האנימציוליות שהגדרתי, ביחס לנושאים האלה - אתם חושבים שאתם תוך רגע פשוט 'תשליטו' בצורה זו או אחרת, גם במקומות אחרים שזה בהסכמה, וזה נראה לכם ש'זהו' - זה לא. וזה גם לא יביא לתוצאות שאתם רוצים. כמו אותו משאית שבה לעשות פה רעש, והוא אולי דמיין מראש, ודמיין תוך כדי, ודמיין לאחר מעשה או בתוכנית למה יהיה לאחר מעשה, - דמיין כל מיני דמיונות על מה שהוא חושב 'לייצר' - לפי דעותיו, בהתנהגויות מהסוג הזה - זה לא ישיג את מה שהוא רוצה - ולא דבר אחר שהיה נחשב בעיניו כ'תחליף טוב' ואלטרנטיבי. - בסוף יהיה צורך - לוותר על כל אותם דברים - גם אם זה ייראה לכם כ'משיג' כביכול דברים שאתם רוצים,לפי דעתכם.

וזה לא שאני סומך עליכם וחושב שאתם תתחילו ללכת לפי ההדרכות שלי - (יהודים אולי מצד הסכמה, ערבים מן הסתם שלא) - אני אומר את זה, כדי שאתם תוכלו לדעת - לראות את הדברים בינכם לבינכם - וגם שאחרים יוכלו לדעת - שיראו שישנם דברים אחרים, נושאים אחרים - ביחס לדברים הללו, וביחס לנושאים הקשורים לזה ככלל. אני שם את זה פה - כי אני רואה את מעשיי כמצווה. - הלומד מזה, ילמד מה שהוא חושב. מי שאינו רוצה לקחת את זה לתשומת ליבו - אני כתבתי את זה בשביל מי שלוקח את זה ברצינות בלבד.

ואגב

ביקורת זה דבר נפלא - לקראת נישואין וזוגיות

עכשיו - האם זה לגיטימי, לפנות להעביר ביקורת - בלי לבקש רשות ביחס לדעות שונות באופן מנוגד עד קיצוני בנושאים האלה -

------ - לקראת נישואין וזוגיות

------ - לקראת נישואין וזוגיות

???

אלו כמובן, רק דוגמאות

זו, למשל -

דוגמא בסיסית הרבה יותר - על עצם הצורה של הביקורת - 'בקשת רשות' על סוג הביקורת - או הסגנון. וכולי

------ - לקראת נישואין וזוגיות

הטעות של כולם בעקבות הטרול, שמתייחסים לביקורת כאילו זה דבר שעומד בפני עצמו - זה לא - ביקורת זה מושג לוואי של התנהגות ביחס ל'צורת התנהגות' סטנדרטית, או נכונה, או שלימה, או כל הגדרה ראויה.

כשמתייחסים ל'ביקורת' כאל דבר שעומד לעצמו - אפשר להגיע לטעויות כאלה -
הערכה? - לקראת נישואין וזוגיות

ואפילו כאלה - שכבר מאשימות את עצם המושג 'ביקורת', לפי אפס קריטריונים מוצדקים -
נראה לי שהרבה פעמים ויכוחים שיורדים לפסים אישיים - לקראת נישואין וזוגיות

זה גם הופך את עצם ההתייחסות ל'זולת', כאל דבר שהוא רק 'טפל' למושגים ה'חשיבה חברתית ביקורתית'

לכן צריך גבולות גיזרה - לקראת נישואין וזוגיות

ואז, הטרול ישכנע אותך, שאם יש לך קצת, או אם אתה מסגל קצת, חשיבה חברתית ביקורתית - מכל סוג - הטרול ישכנע אותך שזה - א. עילה לעמדה עקרונית של ריחוק חברתי. וגם לפרשנות של התנהגות של אחרים כביכול היא נובעת כביכול 'מסתמא' מהעמדה של ריחוק חברתי. ב. הוא ישכנע אותך שזה עילה לנאמנות כפולה כביכול בקביעות - כל עוד אין עליך ביקורת נוגדת שיותר חזקה מהעמדה המוצעת על ידי הטרול לריחוק חברתי.

אז מה, הרב\נית שלנו זכ(ת)ה להתארס במהלך השנה?..

 

אבל כן, התגעגנו 🤩

וולקאםם באק

לא מכיר את הקונספט..

תקנון פוריםם

וברכה כמובן

שיסביר את המושג 'הרב המקדש'..

האיש מקדש, הרב רק מנהל את הטקס, וכדקימ"ל מצווה בו יותר מבשלוחו

לפעמים גם הרב מקדש

פחות הקצנה דתית, יותר קשרים

כמו "הקצנה דתית"

מלא חול ואין מה לאכול

מפריחים סיסמאות של אהבה ושלום, כשהם הגורמים לכל המלחמות והשנאה

שאתה קורא "הקצנה דתית" למי שמעיר לך על פרסום סרטים עם סצנות עירום.
כנראה אתה רוצה שהרב המקדש יתיר לצפות בהם, ולא רק זה אלא שיאסור להעיר על זה...

אה, והעיקר שתקרא לזה "פחות שיפוטיות" 😅 לפחות שים פירוש רש''י: "בלי ביקורת על הפקרות דתית, אבל עם מלא שיפוטיות נגד דוסים מגעילים"

בניגוד לעמדת מר @חפש את עצמך בטינדר,

כבר אתמול אני כמעט כתבתי - בסוף לא כתבתי - משהו על זה שאנשים רוצים - וראוי שיקבלו - סביבה הוגנת - מכל סוג של בחינה. סביבה הוגנת - כולל כמובן - גם - סביבה "מתאימה" ובהתעלם כרגע מדוגמאות שבסוף אני לא אכתוב - מסיבות אחרות.

אבל - הסיבה הכללית - שבכלל בחרתי להתעלם סופית - ולא לכתוב כלום - כי אנשים היום - לא מבדילים - אולי לא כל כך רוצים להבדיל - בין 'מגיע לי' לבין 'התנהגות הוגנת'. הם חושבים - שאם מישהו העניק ליברליזם - אז 'מגיע להם', ואין שום צורך 'להבין' מה זה אומר 'התנהגות הוגנת' - בעיקר - הם חושבים ש'מגיע להם' לקבוע עבור עצמם - מה נקרא 'התנהגות הוגנת'.

ואז, הם מגיעים לכל מיני דיעות מוזרות - כמו 'חפש את עצמך בטינדר כי מגיע לך', 'עשה טוב כי מגיע לך' 'התנהג נעים לאחרים כי מגיע לך' וכולי. שזה - בעצם - אומר - שהם מבחינתם מוכנים להשליך את המוסר כולו לעזאזל. וגם עוד הרבה דברים - כפי חפצם. - הרי הם חושבים - ש-הם- המנהיגים והמושלים של העולם, באיזשהוא אופן. הם בעיקר חושבים, שאם הם למדו איך בני אדם מתנהגים - זה נותן להם זכות - 'לקבוע איך הם צריכים להתנהג' - כאילו מדובר באיזה חתיכת עץ שצריך לעצב.

ולכן, חשוב לזכור, שלא מספיק 'לידע ולהודיע ולהיוודע' שיש חובה של התנהגות נכונה בתשומת לב - יש גם - ובעיקר - חובה של -התייחסות- נכונה, =משא ומתן באמונה - בתשומת לב.

נעשים על ידי אנשים טובים בגלל כוונות טובות.
כך נראה לי גם כאן.

לא שאני מצדיק פגיעה, אני מאוד רחוק מזה, אבל אי אפשר להיות אחראי ב100% על מי שאני מגיב לו, אנחנו אחראים על עצמנו ועל מעשינו כלפי אחרים, לא על איך הם עלולים לתפוס אותנו, לפרשן אותנו, לחוות אותנו.
אם נגיד אדם כל הזמן מוציא מהקשר או לוקח למקומות פגיעים, הוא לא יכול לבוא בטענות לצד שפגע בו. כי זה אצלו, הצד השני לא נביא. יש גבול כמה זה אחריות שלנו לקחת אחריות על איך הצד השני שקורא יקלוט את הדברים. בפרט בפורום אנונימי, אנחנו לא מכירים היכרות אישית איזה סגנון הוא לא יבין או יוציא מהקשר ואיזה סגנון מתאים לו.
הוא כן יכול לבקש מראש איזה תגובות הוא צריך עכשיו ומה הוא מעדיף שלא יכתבו. ככל שהוא יביא את הצורך שלו בצורה ברורה- ככה יהיה לו יותר טוב

אפילו אחרי בקשות לא תמיד ההנחות יסוד הבסיסיות יהיו מובנות.
הדגש המרכזי הוא לנסות להתמקד בתוכן ולא לסטות ממנו. אין סיבה עניינית בעיני לדון על אנשים כשלעצמם (גם אם הם לא בסדר).

אתה בדבריך יוצר בידול בלתי מציאותי

בין הבנת האדם והאישיות
להבנת הנחות יסוד ומחשבות

הדברים האלו לעולם אינם מנותקים

ויש פה הרבה אנשים טובים
ולכן זה נראה לי באמת תלוי בחוסר הבנה הדדית ולא ברצון לפגוע או חוסר רגישות מכוונת.
לדון עניינית זה דבר שלא תמיד פשוט.
שבנאדם אחר נוגע לך בנקודה רגישה בצורה שלא מסתדרת לך קשה להגיב בצורה מאופקת (או לא להגיב בכלל).

אתה בדבריך יוצר השוואה מטעה מאוד בין איפוק להוגנות. זה בכלל לא אותו דבר.

מתייאשים אבל קמים וממשיכים לצעוד
ומתייאשים שוב.. וקמים שוב.. ושוב.. ושוב.. ושוב...

ברור שמתייאשים.

זה קשה.

ומתיש.

וכל פעם מחדש צריך לאסוף את עצמך.

ושוב להיפגש עם מישהו, לספר על עצמך, על השאיפות שלך.

לפתוח את הלב.

לשתף בדברים האישיים שלך.

ולהתאכזב.

 

השאלה היא בעיניי לא אם אתה מתייאש - הייאוש הוא חלק מהאנושיות שלנו - אלא מה אתה עושה עם הייאוש הזה.

האם הייאוש הזה מנהל לך את החיים?

האם הוא דוחף אותך להישאר בפיג'מה במיטה ולא לצאת?

או האם זה מניע אותך להשתדל יותר?

לבוא עם כוחות גדולים יותר לקשר הבא?

 

כלומר - קשה, מייאש - נותנים זמן לשהות בייאוש, כי זה באמת מייאש. אפשר אפילו לעשות רשימה של כל הדברים שמייאשים. אבל לשים קץ לייאוש.* להגדיר אותו בזמן - הערב אני בדאון, אבל מחר אני קם כמו חדש, ומשאיר את הייאוש הזה מאחורי.

ובמחר הזה אנחנו עושים רשימה חדשה, של הדברים הטובים והמוצלחים שיש לנו בחיים, ועוד רשימה חדשה של 3 דרכים מעשיות שאנחנו יכולים לקדם עניינים, ואם אין 3 דברים כאלה - שאחד הדברים יהיה לפנות למישהו, ושהוא יעזור לך להגיע לדברים קונקרטיים.

האם זה אומר שלא תתייאש עוד לעולם?

ממש לא. זה חלק אינהרנטי מהחיים שלנו.

אבל אני אומרת שאנחנו יכולים לנהל את נקודת הייאוש שלנו, ולהתרומם מהם אל מקומות גבוהים.

 

 

 

* שמעתי היום רעיון מהרבי על הפסוק מאיוב: "קֵץ שָׂם לַחֹשֶׁךְ" - יש חושך, אבל הקב"ה תחם אותו בזמן, לעומת האור שלא תחום, שאין לו קץ.

מדהים.

מדהים שבדיוק היום הם רדפו אחרייך עם הפסוק הזה. הם אף פעם לא יפספסו לנסות הזדמנות נוספת להזכיר את גאוותם ואת הריגול האינסופי שלהם על חשבון אנשים תמימים

אין סליחה ולא מחילה.

קטרוג יום כיפור יישאר

אלו ודאי אינם ראויים לוותר ממנו

את מדברת על קושי, גדול, עמוק,
לא יאוש

אבל נראה לי שגם בייאוש יש רמות שונות.

גם אם היית פוגש באחת, הטוב לא היה עכשיו, הוא היה בעתיד המשותף.
כשאני יודע שהטוב הוא בעתיד, אז גם אם חשבתי שהגעתי לדרך הנכונה, כשאני מגלה שהדרך היא ללא מוצא, התסכול אולי גדל אבל לא מגיעים לייאוש.
אם הטוב היה יכול להיות רק אתמול והוא לא היה, אז היאוש מוצדק, כי אין סיכוי שיהיה טוב. אבל אם ברור שהטוב המיוחל הוא הטוב בעתיד, אז זה שהטוב לא היה אתמול לא מייאש, כי הטוב לא היה אמור להיות שם.

אולי בעצם יותר נכון להגדיר את הטוב אחרת. אם הטוב הוא לפגוש את האחת, אז אם לא פגשתי אותה אתמול אז לא היה טוב. אם הטוב זה לחיות איתה בגיל 60, אז גם אם המפגש יהיה מחר הטוב יגיע.


(עייפות...)

אני מאמינה וחושבת שיש דרך להנכיח את זה שגם ה'הווה' הוא טוב (וגם העבר הוא טוב), לא רק ש'בעתיד יהיה טוב'

כמאמר הסטיקר: "זה הרגע המאושר בחיי" 

אבל הגישה שלך מעניינת

הוא טיפש

הוא מנסה לעשות פראפרזה על הדעות שלי

כיוון שהוא כופר בדעות שלי, הוא משלים את הכל על ידי רעיונות שלו בצורה שהופכת את כל מה שהוא כותב לרעיון רע

זה הכל

הרי כל הניק הזה כמו ניקים אחרים זה כלום חוץ מחתיכת תועבה של הטרול

נראה לי שיאוש זה ביחס לעבר/עתיד, כלומר אני מיואש עכשיו כי אני לא מצליח להתמודד עם מה שהיה או כי אני חושב שהעתיד יהיה לא טוב.
ביחס לשניה הקרובה יש יאוש?

אז זה רק מוכיח, שאם נחיה את ה'הווה' לא יהיה יאוש.
כי העבר היה כבר, העתיד לא ידוע,אז זה סתם דמיונות. מה שקורה בהווה, עכשיו,

זה המצב הנוכחי שבו אתה אומר שאין יאוש.

 

(את העתיד אנחנו לא יכולים לשער. בהווה אנחנו רואים שטוב לכן לעניות דעתי פחות מייאש לחיות בהווה, לא כך?

אבל קשה עד בלתי אפשרי להצליח לחיות את ההווה בלי לחשוב על העתיד

 

(לפחות לדעתי). זה נראה לי יסוד גדול עבודת ה' , ההוה הוא ממש כהרף עין, זה אין סוף, לא עוברת אלפית השניה והרגע נהפך כבר לעבר. זה הפלא של נגיעה באינסוף. של הדבקות בה'

היאוש והדאגה נובעים מהנסיון- דברים שעברנו, שגרמו לנו לפתח הרגשות ו"הנחות יסוד" מייאשות בנפש (אם נפגשתי כבר עם שלושים ולא הלך למה שעם השלושים ואחת ילך?).
ההרגשות האלה אינן לוגיות (מבחינה לוגית אין שום הוכחה שמה שהיה הוא שיהיה (אפילו לגבי חוקי הטבע אגב)) וגם כמובן עומדות בסתירה לאמונה בכוחו של הקב"ה להושיע אותנו עכשיו ולידיעה שגם הקשיים שעברנו היה בהשגחתו.

אבל קשה לעקור את התחושות הטבעיות האלה מהנפש רק בצורה של התבוננות שכלית ופיתוח רגשות. צריך גם ללמוד להתרגל לחיות בהווה ולא במחשבות מיותרות על העתיד שלא תורמות כלום (כמו בזמן שהיינו ילדים). מדיטציה מאוד עוזרת לזה אגב

חבל לפספס רגעים חשובים במחשבות על העתיד

הווה אמנם טוב (לרוב), אבל הוא טוב מאוד מוחשי ולכן מאוד קטן (אלא אם זה רגעי שיא). את רגע השיא של העתיד אפשר "לצרוך" במשך הרבה יותר זמן (בטח בהקשר שלנ"ו).
או שלדמיין את העתיד את מחשיבה כהווה?

אגב, לא נראה לי שנכון לדבר על יאוש, זה דרמתי יותר ובעיקר תלוי במה מגדירים כנקודת סיום. נראה לי שיותר נכון לדבר על שמחה לעומת עצבות.
אבל אולי זה סתם סמנטיקה.

למרות שאני חושבת שכשמתבוננים בטוב העכשווי הוא לא קטן בכלל והוא רוב, הוא 99,999 מהחיים שלנו. לרוב הרע הוא רק דמיונות. וכשמוקירים תודה על הטוב העכשוי החיים הרבה יותר שמחים מאשר רק "לקוות לטוב" כשמחפשים את הטוב גם אם כל מה שרואים זה המסכה של הרע זה יהיה יותר שמח מאשר "עכשיו אני סובל עד מוות אבל בעתיד יהיה טוב".. ככה נראה לי אם נחיה בעתיד נפספס את כל הטוב של העכשיו וחבל, במיוחד בהקשר של לנ"ו שמעתי על הרבה כאלה שהתחתנו שעכשיו מבואסים שבגלל הבלחיזם הם לא נהנו מהרווקות

וההקשר הרחב כולל את העבר והעתיד.

טוב של ההווה זה נראה לי יותר הרגש שמורגש, ולזה התכוונתי במוחשי.

זה נכון

ובעיקר מה שאת אומרת, ש'אחר כך' - אומרים דברים אחרים 'על העבר', כלומר , למפרע מתברר, שבעבר מעסיק גם בעתיד - מה שאומר, שה'הווה' אינו רק 'הווה', אלא גם צורת חשיבה, מעמיקה, שמבחינה בדברים בצורה של 'דרך עצמם' ולא רק 'על פי מערכות נוספות' - גם כאשר - הדרך של ראיית ההווה - מאפשרת - ורואים ממנה - הרבה אולי גם יותר - את המערכות האחרות

כלומר יאוש יכול להגיע כאשר בן אדם באמת לא רואה תקווה ורצוןאבל חשוב עדיין להחזיק ברצון גם אם לא תמיד הוא בר ממימוש ? מבין ?

גם לרצון לבד יש הרבה כוח, גם אם כרגע אין פעולה/ אין לך שום דרך לקדם את זה / אין לך מוצא
וזה נראה לגמרי בלתי אפשרי בעליל בשום צורה או דרך .

הרצון עצמו הוא טוב ויכול להרים אותך גם אם בפועל המצב לא פשוט בכלל/ ואבדת את הכוח ודרכי הפעולה לפי ההגיון וכו

לרצון עדיין יש משמעות מאוד גדולה
וחשוב לא לאבד את הרצון גם אם הכל רע

איך? להאמין שהרע זמני

משפט חזק. ממש האויב של היאוש..

והלוואי שניתן לרצון מקום כזה של כבוד.

תודה לך

ואז ממשיכים הלאה...

ומזל טוב!

וטבעות מהממות! מחירים זולים יחסית, ומגוון די גדול, בעיקר בסגנון עדין יחסית...

ממליץ על זיו אור במתחם הבורסה

יש גם gold time בקינג ג'ורג' 8.

יש להם יותר ידע בזה

זה כמו מכירה מרוכזת (שמוכרים במחירי עלות) עם הרבה מחלקות לחתנים וכלות. כשנכנסים צריך לפתוח כרטיס במשרד שלהם.

אז יש להם גם מחלקה של תכשיטי זהב וכלי כסף, יש מבחר ומחירים ממש טובים.