וזה פורום שחשוב לעבור על השרשורים שלו...
שכוייח לכם שאתם מספקים את החומר המחכים הזה! יוצרים צרות של עשירים...
גורם לך להבין שמה שעומד מאחורי קבלת ההחלטות של אנשים בדייטים זה לא מה שתמיד העדפת להאמין שעומד שם.
ובכלל לגלות איך אנשים ניגשים לנושא. מאכזב.
ההבדל הוא שרשימת מכולת הרבה פעמים תכלול דברים חשובים ולא חשובים
ובד"כ זו רשימה שאנשים יקחו ממנה הלכה למעשה ולא יסכימו לזוז ימין ושמאל
אני מסכימה עם הגישה שאומרת -
תבין מה אתה צריך במי שתהיה שותפה שלך לחיים, תבין מה אתה מביא איתך לקשר
ואז יש מרחב תמרון יותר גדול
למשל אתה יכול להגיד שחשוב לך שאשתך תהיה כל יום בצהרים ולכן אתה רוצה שהיא תלמד מקצוע X - זה דוגמא לרשימת מכולת. או להגיד חשוב לי שאשתי תהיה נוכחת בגידול הילדים, שתהיה אמא פעילה וכו'.. ולכן אני אחפש מישהי שהתכונה הזו והרצון שלה הם שהמהות שלה הוא גידול הילדים אבל גם אם היא תלמד מקצוע Z זה יסתדר
או לחלופין יש בנות שרוצות בנים שהיו בסיירת כזו או אחרת בצבא כי בתפיסה שלהן זה ביטוי לתכונה גברית Y
יכול מאוד להיות שיש בחור שעשה משהו אחר / בכלל לא עשה צבא ועדין יוכל לתת להם את הביטוי לתכונה הגברית הזו שהן מחפשות.
שורה תחתונה-
אני חושבת שרשימת מכולת יוצרת אצלנו תבנית מקובעת שלפיה בעיקרון אנחנו אמורים ללכת , כמו רשימת מכולת
איפה למדה, מה עשתה, מה רוצה וכו'..
לבין מקום פנימי יותר של מה אני צריך ומחפש והבנה שהביטוי החיצוני יכול להיות בשלל צורות.
בהצלחה
נקודת אור - 11 # כמה עצות להצגה עצמית - לקראת נישואין וזוגיות
וגם לפנות אלי באופן אישי-
אשמח לנסות לעזור לך לדייק.
אנחנו פשוט דור כזה. דור שאוהב אמירות יפות עם אפס תוכן.
שליש גן עדן נשמע משהו קסום. גם לכל סיר יש מכסה. יש מיליון משפטים כאלה,
אנחנו אוהבים להתעלם מהמציאות בעזרתם. פלסטרים מוכרים של התרבות המערבית שמנסה לנחם את עצמה. היא מצליחה לקבל אשליה שהיא מצליחה לעשות את זה.
ארץ השוקולד

דהיינו, כלום.
כל אדם נידון לגופו, וכל זוג מקים בית משל עצמו.
אז את מי את צריכה לחפש? את האדם הבא:
1. נמצא פחות או יותר בקבוצה הסוציולוגית שלך (וזה כולל "רמה" דתית)
2. בחור נורמלי בסך הכל. מה זה אומר? שהוא יודע מה הוא רוצה לעשות שיהיה גדול, שאין לו מחלה גנטית חמורה, ויש לו שתי ידיים ושתי רגליים.
3. שאת מסתדרת עם האופי שלו, והוא בסך הכל אדם טוב.
4. שמוכן אשכרה להיכנס איתך מתחת לחופה.
ו-ז-ה-ו. כל מה שמעבר לזה הוא בונוס.
עוד תגידי לי תודה בהמשך.
_
\ | /
\ | /
|
\ /
כפי שאתה מבין שכחת לציין שצריך שגם יהיה לו ראש.
אבל זה רק ראש, כן?
כבר לא ישיבישער(אין לי מושג מה כתבתי כאן, אבל הייתי חייב לדחוף איכשהו את משחק המילים הזה)

תהיו אנשים טובים ותעזרו
בתי מלון
הלובי בגן הטכנולוגי
בתים של אנשים נחמדים
בית מלון לא אוהבת, כנל בתים של אנשים
אבל רובם ממוקמים בקניונים או אזורים סואנים אחרים.
אולי באמת נעשה פה שרשור על בתי קפה שקטים\שכונתיים
קפה תמרה בגן הטכנולוגי
קפה אביחיל במלחה
שושקפה ברחביה
שושקפה נסגר. וזו אחת הבאסות הגדולות של מיקומי דייטים...
דניה בכיכר
קצפת בכיכר (דניה)
דניה בהרנוף
אנג'ל בכנפ"ש (אבל נסגר ב 7:00 בערב)
קפה גן סיפור- עמוס בד"כ...
ארומה בממילא- גם עמוס בד"כ אבל יש הרבה מאד מקומות ישיבה ולפעמים אפשר למצוא פינה שקטה...
קפית ליד ממילא
אשריך שאתה לא מבין איך זה יכול להיאמר בצורה של הערה.

"וואי, עכשיו הסתכלתי בתחזית וראיתי שיהיה גשם, אולי וכו"
למה לא? הרי הסיבה היא המזג אוויר
אין שום סיבה שהיא לא תבין או תיפגע, כמובן שבצורה של התלבטות משותפת, ומה היא אומרת וכו..
תילי חורבות

מה לדעתכם אחוזי הפער בין הכימיה בטלפון לפגישה עצמה?
ככל שהזמן עובר, אני רוצה פחות ופחות להתחתן.
מה שרציתי מאוד אתמול, אני רוצה במעורפל היום. מחר כבר לא בטוח שארצה, ומחרתיים - מי יודע.
היו זמנים שניסיתי בכל הכוח להתחתן, אבל לא הצלחתי. אנשים לא תמיד מבינים, אבל אין דבר כזה וואקום בחיים: בלי אשה ומשפחה, החיים מתמלאים בדברים אחרים - אולי לא פחות חשובים. השאיפות שלך משתנות. דרך החיים שלך הופכת להיות אחרת. איך אשה תשתלב בתוך כל זה? לא ברור.
נשים כבר לא רואות בך את מי שאתה, אלא בעיקר רואות בך מישהו להביא איתו ילד סוף סוף. ואם להודות על האמת, גם אתה לא בדיוק אותו "מישהו" חסון ומוכשר שהיית לפני עשר שנים.
הבדידות קצת פחות חונקת. הרי כבר התרגלת, ודאגת להקיף את עצמך בחברים ועבודה ואפילו פורומים. ובכלל, אתה בוגר מספיק כדי להבין שחתונה לא בהכרח מועילה נגד הבדידות, ושלא משנה מה נעשה בעולם הזה, בסוף כולנו נזדקן ונמות.
"ילדים" הפכה להיות מילה מפחידה. חברים שמדברים על סידורי חתונה וחופה, מעלים בך גיחוך. אתה משתתף בצערו של ההוא על סכום הכתובה העצום שהתחייב, בראשך חולפת המחשבה: למה שאני אתחייב לסכום כתובה כזה?
אז אולי באמת חתונה היא עניין שניתן לממש אותו בגיל מסויים בלבד?
אולי באמת צריך למצוא דרך אחרת לחיים אורתודוקסיים במאה ה-22?
אולי צריך להקים קהילות מותאמות לחיים כאלו?
ושאלה אחרונה - האם יש כאן סוג של נכות, ואם כן, מה האשמה המוטלת על החינוך הדתי הנפרד?
אשמח לתשובות
כל אישה בהכרח תראה בכך אמצעי כדי להביא ילדים? האמנם?
ההנחות יסוד של שלאורך השאלה מחייבות לדעתך?
תמיד תבדוק שאתה לא מחליף סיבה במסובב.
הלבוש לא גורם לציוויליזציה. הציוויליזציה גורמת ללבוש.
נישואין לא הופכים אנשים למאושרים. אנשים מאושרים מתחתנים יותר בקלות.
אבל אם לא נולדת בציוויליזציה, למה אתה מנסה להשיג בגדים?
קח דקה כדי להבין מה בדיוק אתה רוצה לומר. מילים גבוהות לא מסוגלות להפוך משהו אידיוטי לחכם (ובינישים נוטים להיכשל בזה האחרון). עוד תגיד לי תודה כשתגיע לאקדמיה.
>>> "כשבוחנים את השפעת המשפחה והזוגיות, רואים את השמחה, ההצלחה... המיקרו לעיתים מפספס את כל זה, ודווקא המאקרו, ההכללה, יגלו מהי הסטטיסטיקה, ומה התוצאות של התהליך"
>>> "תבדוק שאתה לא מחליף סיבה במסובב"
>>> כן, נכון, אבל "העובדה שמאושרים מתחתנים ביתר קלות לא קשורה לעובדה שנישואין מביאים אושר"
העובדה ש-A מתפרש ע"י B, לא קשורה לעובדה שגם B מתפרש ע"י A? אם הראשון נכון, מניין לך השני? אתה מבין למה זה טיעון אידיוטי? אל תכתוב את זה בתזה, בבקשה.
בעניין הלבוש אתה טועה, משום שאתה משתמש במילה "ציוויליזציה" באופן שגוי. המילה הנכונה כאן היא "תרבות". חפש את הפירוש בויקיפדיה. אבל זה בהחלט לא משנה לדיון אלא סתם דוגמה.
אתה טענת על הקשר הסיבתי שהצגתי וכנגדו נתת שתי טענות שאמורות להפוך את הסדר.
אני השבתי ששתי הטענות שהבאת הן בלתי תלויות.
זה נכון שאנשים מאושרים מתחתנים יותר בקלות.
זה לא סותר את הטענה שנישואין מייצרים אושר.
בנוגע ללבוש, אני בהחלט התכוונתי לציוויליזציה. אבל זה באמת לא משנה לעצם הדיון בציניות שלך.
המטיילת בארץרובן המכריע מבוגרות ממני בעשרים וחמש שנה, והקשר בינינו הוא בעיקר על רקע ספציפי (עבודה, מגורים).
למה שאני אספר על זה למישהי? זה באמת יפריע לה?
אם אתה מתכוון לידידות עם מישהי בגילך שלא על רקע ספציפי ("סתם נחמד לי להיות איתה"), אז צר לי לאכזב אותך, אבל פשוט אין דבר כזה.
אחרת הייתה שומע על זה יותר
רואים את זה כל יום...
כל העולם קליניקה? על הסכנה שבהאדרת הקרבן - צריך עיון
לא כ"כ אהבתי את ההתנסחות הפטרונית (וחסרת הרגישות?), אבל יש שם כמה נקודות מחכימות.
עם כל הכבוד לרגישות(שלדעתי לא באמת קיימת) שאנשים מפגינים כלפי רווקים והוא כל כך בז לה..
אף רווק לא רוצה להמשיך לשאת את צער השכינה ולהישאר בלי בית לעצמו, אף אחד מכיל ככל שיהיה לא יצליח לעשות רומנטיזציה לבדידות, ולכן כל הכתבה הזו מיותרת, כי לא משנה כמה "יכילו" את הרווק הוא לא יכיל את עצמו ואת החסר הכל כך אנושי שלו בזוגיות.
וזה עוד בלי להיכנס לנושא שאין באמת מקום לרווקים בחברה (אני מדברת כחרדית אולי זה נכון גם לדת"ל).
זה נושא אחר, שגם עליו כתבו שם פעם מאמר יפה..
אני דווקא כן מבין ורואה סביבי את מה שהיא כותבת. שיש רווקים שמתקבעים במצבם ומתרגלים לסיטואציה וצורת החיים הזאת, ונכנסים לאווירה שכאילו המצב הנוכחי הוא בסדר. דוגמא אולי קיצונית זה השרשור הזה- שאלה פרובוקטיבית משהו - לקראת נישואין וזוגיות
וכחרדית בטח תסכימי שהפיסקה לגבי בית של תורה מאוד רלוונטי ונכון.
אבל הנושאים קשורים. כל עוד אין לך מקום בחברה לא תרצה להישאר במצב הרווקי הנוכחי. יכול להיות שיש כאלו שמתרגלים למצב ועם השנים קצת קשה להם מהמחשבה לצאת מאזור הנוחות. אבל האזור הזה הוא לא באמת נוח, הוא מנוגד לטבע ולרצון ולכן ההשפעה של ההרגל לא כל כך משמעותית..
אתה מסכים איתי שהבחור שהעלה את השאלה הוא די יוצא דופן? לא חושבת שהוא לא מראה על הכלל
על הבית של תורה אני מסכימה.
אבל עדיין אפילו שם מרגיש לי שבאיומים של הוצאה מקהל ה' הוא מנסה לשכנע את המשוכנעים, שבכל מקרה רוצים להתחתן..
ולא זיהיתי שום פטרונות או חוסר רגישות...
לדעתי אמת פשוטה.
שכיום יש קטע כזה שבמקום לחזק בנאדם שלא הגיע ליעד (כל יעד שהוא) בצורה של דחיפה להמשיך לנסות
מרגישים משום מה שאנשים שבירים מידי ומעדיפים להגיד לו שזה לא אשמתו וכו'... וזה עשוי להחליש את המלחמה שלו.
היה לי פעם קאוצ'ר כזה, כמעט כל דבר אמר לי "אתה לא אשם.. זה לא נורא"
עזבתי אותו. מעדיף מישהו שיבעט בי בדרך להצלחה
בנאדם שיודע שמשהו תלוי בו, אם הוא ינסה מספיק הוא יצליח - הוא יבין שאסור לו לוותר לעצמו, והוא יבין שכל עצירה בשוליים דוחה את ההגעה ליעד
אבל אם רומזים לו שזה לא באמת תלוי בו, וזה לא אשמתו, זה נזק לאותו אדם
הגמרא בברכות אומרת "ארבעה דברים צריכים חיזוק" אחד מהדברים זה "דרך ארץ" דברים שהם דרך כל הארץ
אם זה צריך חיזוק כנראה שבלי חיזוק אדם מתעצל מאליו.. אז כל שכן אם מורידים ממנו אחריות
(מלחמה, הכוונה מאמץ להצליח)
בקריאה יש לי קטע שקשה לי לעקוב ואז אני קופץ שורות בטעות
יש מצב שבדיוק שם הגיע לי הקפיץ
אבל היא מתארת את מציאות הרווקות המאוחרת במשקפיים של מי שלא חוותה אותה.
וזה מציק.
שלא יודע פשוט מהי רווקות.
מעולם לא נתקלתי ברווק מסוג הרווקים שהרב וידר או הרבנית ימימה דיברו עליהם, שטוב לו ברווקותו..
בנות בגילאי 22 מתחילות להרגיש אומללות עם עצמן כי הן רווקות.. בנים בני 23 גם כן נכנסים לאותו לופ.
איפה בדיוק ההתקרבנות למען ה'?
רווקות זה קשה. קשה. קשה.
גם עקרות. וגם בעיות בשלום בית. וגם אינסוף דברים אחרים.
מותר להיות אמפתיים, ומותר להציב אמונה אמיתית שכולם צריכים להתחתן.
לא צריך להתייחס בעינים צרות בגלל זה. קשיים יש מספיק לרווקים, תאמיני לנו.
על הכותבת ביחס שלה.
סליחה..!! היה מיועד לפותח.
היא משתמשת ברווקות כנושא לדיון.
היא לא מנסה להתייחס אנושית לא לרווקים ולא להורים. היא רק מציגה את הנושא.
נכון שהיא מתייחסת לנושאים נכונים תיאורטית, ואפילו לנקודות נכונות (האם נכון להתפשר על סוג מסוים של זוגיות, עבור הערך הממשי של זוגיות בפועל כאן ועכשיו?)
אבל היא לא מדברת על מקרה קונקרטי וכנראה לא עבדה עם מקרה קונקרטי ולכן מדברת תיאוריות באוויר
אבל אחרי שנרגעים כדאי לחשוב אם יש דברים שכן נכונים שם
היא טוענת, מכיוונים שונים, שהעובדה שאנחנו סובלים וראויים לאמפתיה, אסור שתשכיח מאיתנו דברים חשובים אחרים
אסור לשכוח יעדים, אסור לשכוח סדרי עדיפויות. נכון בכל הקשר.
הטיעון הזה הוא טיעון נכון ותקין.
האם באמת יש חשש שעודף אמפתיה לרווקים תגרום להם לוותר על האופציה להתחתן? לא, לפחות לא בסדרי גודל מקיפים.
ולכן הטיעון שהיא מביאה כדוגמה הוא לא רלוונטי ולא נכון, ולכן הוא גם מעצבן. ולכן הוא פוגע בטיעון הבסיסי והנכון.
ולכן לא מפתיע שהמבנה של הכתיבה שלה הוא יותר בנוי מאשר התוכן
היא משתמשת בהמון קלישאות וזה הסגנון שלה
מה שאני למדתי הוא פשווט להתעלם ולראות מה בכל זאת יש, ולכן שמתי לב לדברים הסבירים ולא לקלישאות הריקות
מה הקטע של זוגיות אם הבעל בצבא?
מה היתרונות של זוגיות כזאת, אם יש בכלל?
ואני ממש מנסה להבין,
איך אפשר לנהל ככה זוגיות לאורך זמן? כרגע לפחות שנתיים, בשאיפה לקבע.
מה שתמיד דמיינתי זה הבעל חוזר בערב, מדברים, יושבים ביחד...
איך עושים את זה בדרך שונה?
יש אנשים שזה מתאים להם ככה.
יש חיים בכך (:
ובטח רובנו כאן לא בעלי ניסיון בנישואין תוך כדי צבא, אבל אנסה לתת כיוון.
הדמיון שלך נכון וטוב וכך ראוי להיות. הקב"ה אף קבע זאת ב'נקי יהיה לביתו שנה אחת'.
אך בשאר שנים, יש חיי אידיאל שהבוחרים בהם מקריבים את הראוי בזוגיות למען חיים של גדולה תמידית.
אז אתחיל עם שתי יתרונות מצידי :
א. ככול שרחוקים יותר כך כל דקה בקשר חשובה יותר. הרבה פעמים המרחק והקושי שהוא מביא גורמים לזמן שיש יחד להיות מיוחד יותר וגורמים לויכוחים הפחות חשובים להעלם.
ב. חיים של אידיאל והקרבה עבור ערך גדול.
ג. קירבה למשפחה ולהורים שלך.
ד. שנה ראשונה להרבה מההזוגות זו שנה גם מורכבת. בזוגיות שכזו יכולה להיות שנה אחרת לגמרי (לטוב ולמוטב).
(שני האחרונים אינם נכונים הכרח בעיניי, ובכל זאת).
אני לא יודע איך אבל פשוט שאפשר.
מכיר לא מעט שעושים זאת.
לנהל טכנית ויש לנהל ריגשית
אי אפשר לנהל את זה שונה טכנית.
יציאות פה ויציאות שם אבל זאת באמת התנהלות זוגית אחרת.
מי שרואה את חייו בצבא (בשלב מסויים לכל הפחות) אז הגיוני שהוא ינהל זוגיות בצבא ויקבל על עצמו את המחירים של זה.
תחשוב לאורך תקופה על המכלול של העניין הזה ותראה מה אתה מרגיש ביחס לזה
ואם הבחור רק "בשאיפה" לקבע, אבל יש לו עוד שנתיים בצבא, המשמעות היא שהוא כרגע בקושי סיים את ההכשרה כלוחם פשוט. הסיכוי שלו להיות בקבע לא גבוה בכלל. הוא, במילים פשוטות, עושה עלייך פוזות של "קבע" (גם אם לא בכוונה), ואת, במילים פשוטות, אשכרה אוכלת את זה.
את רוצה עצה טובה?
מאוד לא טוב להתחתן כשאתה חייל - בשבילו בעיקר. כשאני הייתי חייל לא היה לי זמן לחשוב על אוכל, בטח שלא על חתונה. המשמעות מבחינתך היא לגור עם ההורים כמה שנים עד שישתחרר. אני הייתי ממליץ לך לומר לו שיחכה כמה שנים, ויפנה אלייך שוב רק אחרי שישתחרר.
אם באמת מדובר בקצין (מ"פ לפחות) שחולם על קבע, זה עניין לדיון נפרד.
אוקיי...
לא אכפת לי להתחתן עם אשה מקסימה, ובדיוק גם לזכות בלוטו!!
(תחזיקו אצבעות..)
בדיוק באה מישהי עם טופס של לוטו ביד לשאול אותי משהו, ופתאום ברחה...
שיאללה!! איך איך הרסתי לעצמי
אפשר לנסות שוב? ![]()
(מחילה ששכחתי להגיב מקודם)
ובאמת קיבלתי את הצ'ק מאריאלה, אבל לא היה בי העוז להפקיד אותו.
נראה לי שלא היה לי העוז לא לצאת איתה, זו חתיכת השגחה פרטית..
קרה לי מלא שדברתי עם ה' בעניין מסוים וקצת אחרי משהו הסתדר בנוגע לזה
או שסתם הייתה לי משאלה שלא עכשיו פיקוח נפש, אולי יותר בגדר צ'ופר או פינוק
וזה קרה! לפעמים אתה נדהם...
שלא התחתנה
זה מספיק טוב? או שהוא מתעקש על הס'
קיבלה רק חיסון קורונה אחד
אבל עכשיו מתנגדת בנשמה!
מחמירה אפילו בחיסון שפעת.
מחפשת מישהו לא מחוסן, אבל מסוגלת להתפשר על מחוסן לייט.
מתכוונת להקים בית חסין קדוש
ובהערת סוגריים - אני חושבת שחובה על מי שלא התחסן להגיד את זה מראש לצד השני.
הוא ככל הנראה מאמין בשקרים שמפיצים על החיסונים - מה הם גורמים כביכול למי שהתחסנה.
אולי @מאמין וזורע
יכול להסביר למה זה פרמטר חשוב לחבר.
זה דבר כל כך שולי ולא קריטי, לכן גם מצחיק שמישהו מחפש ספציפית מישהי לא מחוסנת וזו הדרישה היחידה שלו..
ראי כאן:
אני ארחיק לכת ואומר שזה אשכרה נהיה כמו תת מגזר
יש המווון אנשים שמדברים על זה כל היום
מבחינתם זה הצלת נפשות כפשוטו
לא רוצה להיכנס לוויכוח, אצלי זה לא תופס בכלל מקום, אני לא רואה שהחיסון עוזר למניעת הדבקה (המחוסנים אצלנו נדבקו חוץ מאחת והמחלימים לא נדבקו) גם בסטטיסטיקות של משרד הבריאות.
עכשיו, הסיכוי שאחלה ואקבל את זה קשה נמוך מאוד ולכן לא אקח חיסון שבטוח יגרום לי להרגיש רע שמראש הסיכון שלי לחלות בצורה קשה אפסי.
ושום דבר ממה שכתבת לא נותן תשובה אמיתית לאף אחד מהסעיפים בהודעה שקישרתי אליה, ותסלחי לי על הבוטות - המניעים שכתבת כאן אגואיסטים לחלוטין.
מה שאת יודעת היום זה שונה ממה שידעת לפני שנה (העניין של מניעת ההדבקה).
החיסון לא בטוח יגרום לך להרגיש רע.
א. הוא מסכן אותי. ת. מחוסנים נדבקים ומדביקים יותר ממחלימים. לכן אני לא מסכנת אף אחד.
ב. הוא מסכן את סביבתי. ת. כנ"ל
ג. הוא לא סומך על רוב מניין ורוב בניין של אנשי הרפואה והמדע. ת. זה לא עינין של חוסר אמון. אני מסכימה שהחיסון מספק הגנה ממחלה קשה למתחסן אך אני כמחלימה צעירה בלי מחלות רקע לא צריכה את ההגנה הזו.
ד. הוא פורש מן הציבור. ת. אחוז המחוסנים בחיסון רביעי גדול מאחוז לא מחוסנים?
ה. הוא מעדיף את טובתו האישית על פני הטוב הציבורי (נכון שצעירים ובריאים חוטפים קורונה קלה יותר - אבל בזה שכל פרט לא מחסן הוא משאיר את גופו זמין להיווצרותם של וריאנטים חדשים). ת. אם מחוסנים נדבקים ומדביקים באותה רמה אין שום סיבה שבגופם המחוסן לא יווצרו נגיפים חדשים. פלאש ניוז, האומיקורון הובא לארץ ע"י אישה מחוסנת.
ו. מחלה נגיפיות (כמו קורונה) עם סיכון להשפעה ארוכת טווח על פוריות הגבר. חיסון מגן מפני זה. (ראו כאן וכאן) ת. אני משדלת ממש להיות נקבה. אגב, חיסון משפיע על המחזור הנשי. (המחקרים העדכניים אומרים שזה לטווח קצר)
נכון. המניע שלי לא להתחסן הוא אגואיסטי לחלוטין. אני לא מעוניינת להרגיש רע לכמה ימים שאני מחשבת שהסיכון שאחלה נמוך יותר. משפחתי חוסנה והם הרגישו רע למספר ימים כשחליתי הרגשתי רע ליום אחד.
גם כשאת בוחרת בחנות שוקולד או קרטיב זה אגואיסטי לחלוטין. כיוון שהבחירה האגואיסטית שלי לא מסכנת אף אחד אני לא רואה בה שום דבר רע.
כי את ההודעה ההיא כתבתי לפני האומיקרון (ולגבר), אז מצחיק קצת לתת הנמקות למצב מתוך מה שאנחנו יודעים היום על האומיקרון.
הדגש בעיניי הוא מי שבחר לא להתחסן עד כה אפילו בחיסון הראשון.
זה בהחלט הבעה של חוסר אימון בממסד.
אני חושבת שהרבה מהטענות שהבאת כאן לא נכונות בעליל.
"מחוסנים נדבקים ומדביקים יותר ממחלימים." הייתי שמחה לראות מקור (מוסמך) לדברייך. לא שמעתי על דבר כזה בכלל. לחלק של "מחוסנים נדבקים יותר" - זה לא נכון לפי הנתונים הנמצאים באתר של משרד הבריאות. לא מחוסנים ומחוסנים ללא תוקף (גם מעל גיל 60 וגם מתחת) נדבקים יותר מאשר מחוסנים.
האם הם מדביקים יותר? לא נראה לי שיש איך לדעת. לא נראה שמישהו באמת בדק את זה...
הנתונים של החיסון הרביעי לא רלוונטיים - רק עכשיו הוא נפתח לאנשים מעל גיל 18. הנתון הנכון הוא ש-70% מהאוכלסיה בישראל התחסנה (בלפחות חיסון אחד) - וזה הרוב המוחלט...
ההחלטה אם לקבל חיסון רביעי או לא היא שולית בעיניי לעומת ההחלטה אם בכלל לקבל חיסון (ראשון).
נכון, אדם צעיר ובריא ככל הנראה לא יצטרך אשפוז אם יחלה בקורונה, בין אם הוא מחוסן ובין אם לא.
אבל יש כאן שתי נקודות עקרוניות:
1. כל אדם שנדבק הוא פוטנציאל ליצירת וריאנטים חדשים, לא משנה מה גילו ומצבו הבריאותי. כשאני מתחסנת, אני חושבת לא רק עליי - אלא גם על הסובבים אותי, איך הבחירות שלי ישפיעו עליהם. לבחירה האגואיסטית לא להתחסן יש השלכות על החברה כולה - זה לא כמו לאכול שוקולד, אלא כמו לעשן ליד אנשים אחרים.
2. אנחנו לא יודעים מה ההשפעה של המחלה בטווח ארוך. אנחנו מכירים וירוסים אחרים (לדוגמה, אבעבועות רוח) שאחרי עשרות שנים מתפרצים שוב (שלבקת חוגרת בדוגמה). ולכן אני עושה את כל ההשתדלות לא להידבק (כולל לצאת לדייטים עם מסיכה באוויר הפתוח בגלל מה שקורה עם האומיקרון).
כמחלימה את נמצאת בקטגוריה נפרדת, כי יש לך נוגדנים (בהנחה שחלית לאחרונה). אבל עדיין, את הבחירה שלך לא להתחסן אני רואה כמשהו אגואיסטי שפוגע בנו כחברה. והבחירה שלא להתחסן עד עכשיו - בעיניי זה מעין יריקה בפרצוף של הקב"ה.
אם את סופרת בכלל המחוסנים את המחוסנים בחיסון ראשון ושני זה מאוד מקל עלי.
הנקודות לא רלוונטיות
1. אחוז המחוסנים הנדבקים שווה לאחוז הלא מחוסנים שנדבקים וגבוה מאחוז המחלימים שנדבקו. ככה שאם את ממש רוצה לחשוב על כל החברה תדבקי ותכנסי לבידוד. כך הסיכון שלך לחלות פעם נוספת יהיה נמוך יותר.
הבחירה להתחסן או לא לא משנה כי בכל מקרה הסיכוי להידבק שווה.
2. נכון ואנחנו גם לא יודעים מה ההשפעה של החיסון לטווח ארוך של 10 שנה. בכל מקרה לי זה לא רלוונטי כי אני מחלימה ככה שחליתי כבר. נראה מה יהיה עוד 20 שנה. אגב, אני גם לא מתנגדת חיסונים, אני רק אומרת שזה לא כזה ביג דיל שצריך להקים קבוצות שידוכים נפרדות ולהסתמך על זה כאילו זו איזה תכונה קריטית מחוסן/לא מחוסן, שכל אחד יעשה מה שהוא חושב לנכון וישתדל לשמור על הבריאות שלו ושל הסובבים לו. וכל מי שלא התחסן/התחסן אני משוכנעת שיש לו סיבה ולא צריך להפוך את הכל לאישיו
כמחלימה אני אכן נמצאת בקטגוריה שונה אבל זה לא העינין, למה שאני אתחסן אם סטטית אני באותו סיכון להידבק כמו מחלים מחוסן? אגב, לומר שזו יריקה בפרצוף של הקב"ה בלי להסביר את עצמך זו דמגוגיה.
נ.ב. אם את תוהה מאיפה הסטטיסטיקות שלי אז את מוזמנת להיכנס לאתר הזה חבל שאנשים לא טורחים לבדוק מה כתוב בו קורונה - לוח בקרה
נ.ב.ב. אין שום דבר קדוש בחיסון כשלעצמו ואני לא אתחסן רק בתור אמירה.
גם במחשב וגם בטלפון - אבל לא מפורט שם ממי כל אחד נדבק, אלא רק מספר הנדבקים.
1. אם את מסתכלת על מספר חולים פעילים למאה אלף איש בקבוצת הגיל שלנו (אני מניחה שאנחנו באותה הקטגוריה) - יש 6355 לא מחוסנים בכלל; 5799 מחוסנים ללא תוקף; 4458 מחוסנים). אם את מסתכלת על יום שני, על כל מאה אלף איש מתחת לגיל 60, 1029 איש חלו ולא היו מחוסנים בכלל; 1049 חלו ולא היה להם חיסון בתוקף; 903 חלו והיו עם חיסונים בתוקף.
אקראית בחרתי לשים כאן נתונים של יום שני. אפשר לבחור ימים אחרים גם - זה די עקבי, ולכן כנראה גם מובהק סטטיסטית - מחוסנים פחות נדבקים. הסיכוי להידבק אינו שווה - מחוסנים נדבקים פחות. לחברה מועיל יותר שלא אדבק כלל, ואני מנסה לעשות את זה.
2. מעולם לא התגלה השפעה ארוכת טווח של חיסון. של מחלות כן. אולי זה אינדקציה טובה לעתיד.
3. האם זה ביג דיל? אני חושבת שכן.
באותה מידה יש אנשים שדברים אחרים הם ביג דיל בשבילם - נניח עקרוני להם גובה מסוים - לא מוכנים לצאת עם מישהו שגבוה מהם\נמוך מהם בפער מסוים. בעיניי זה שטויות.
ומי שחשוב לו להתחתן רק עם מישהי שלא התחסנה (כמו החבר של הפותח) - למה שלא יהיה לו מקום ייעודי לזה? לצורל העניין, אין לי שום בעייה שיהיה קבוצה שבו חברים אנשים רק בטווח גבהים מסוים. או גילים מסוים. או כל חתך אחר שאנשים חושבים שהוא רלוונטי.
סליחה, חשבתי שזה ברור. כאדם מאמין, אני מאמינה שהקב"ה בורא גם את המכה וגם את התרופה. בניגוד למגיפות קודמות, אנחנו נמצאים במצב בו האנושות למדה את חוקי הטבע שהקב"ה ברא, ומצא פתרונות בצורה של חיסונים.
אנחנו כבר כמעט שנתיים תמימות בתוך מגיפה עולמית. תוך שנה (!) הצליחו ליצור חיסונים שהצילו חיים של מיליונים ברחבי העולם. אמנם לא הצליח למגר את הנגיף, אבל בהחלט להקל על תסמינים ולצמצם מקרי מוות.
וכשאדם מאמין לא מתחסן, מה הוא בעצם אומר לקב"ה?
זה כמו הבדיחה (קראו בכותר - כיתה ז: חינוך ישראלי תרבות ישראל ומורשתו זהות יהודית בעולם משתנה) על ההוא שטובע ולא רוצה לעלות על סירת הצלה ומסוק כי הקב"ה יציל אותו. הקב"ה מושיט לנו את היד בצורה של חיסונים, ויש כאלה שמסרבים לקחת את זה.
ואני לא מדברת על מי שעומד כרגע מול האומיקרון ואומר שממילא הסיכון לחלות די דומה - אלא בקטע של איפה היית עד עכשיו? איך אתה מעז לא לעלות על המסוק ולסמוך על הנס? איך אתם עוצמים את העיניים ואוטמים את האוזניים לטוב שהקב"ה מרעיף עלינו? איך אתה מביע חוסר אימון מוחלט במי שממלא את הצו האלוקי של "מילאו את הארץ וכבשוה"?
ולגבי נ.ב.ב. - אני חושבת שיש כאן עניין שנובע מהבדל עקרוני בתפיסות העולם שלנו. משהו שמבדיל בין תפיסה חרדית לדת"ל.
קר, גשום ואולי אפילו מושלג בחוץ.
זמן מצויין להתכנס קצת פנימה ולחשוב אולי תוכלו להכיר בין אנשים ממעגלים שונים בחייכם?
מה זה אומר?
לבחור אדם מסוים, ולנסות ליצור רשימה של אנשים פוטנציאלים.
תריצו בראש אנשים ממעגלים שונים, לדוגמא:
משפחה - בני דודים, אחים של גיסים (או אולי בני משפחה של מי שנשוי לבני דודים?), חברים של המשפחה
חברים - מהתיכון, מסגרות אחרי תיכון, צבא\שירות, לימודים, התנדבויות
עבודה - אנשים שעבדתם איתם\ עם ההורים שלהם\ חברים של ההורים שלכם מהעבודה
וניסיון חיים - שכנים, אנשים שיצאתם איתם בעבר\ הציעו לכם לצאת איתם וזה לא התאים לכם.
ותזרקו את הכדור לצד השני. תבהירו שלא בדקתם יותר מידי לעומק, לא עשיתם חקירות ודרישות, אבל אולי זה יכול לעניין אותם.
הי, ניסיתי לחשוב על אנשים שאני מכיר ושאולי יכולים להתאים לך. (לפרט איך שמעתי עליו). לא בדקתי מולו אם הוא\היא פנוי\ה ואם זה בכלל מתאים לו\ה, אבל אולי תגיד מבחינתך אם אחד מהאנשים הנ"ל נראה לך פוטנציאלי?
סביר להניח שיש לכם חברים שמחפשים מישהו דומה למה שאתם מחפשים - תעזרו להם להגיע לזה! היה לכם קשר טוב עם מישהו ולא הלך? או שמאוד התרשמתם ממישהו והוא חתך - למה לא לנסות להכיר אותך לחברה\בת דודה\שכנה?
תנסו לחשוב קצת מחוץ לקופסה - לא להתקבע לדפוסי מחשבה מסוימים, נניח גיל, גובה, השכלה וכו' - תנו להם להחליט אם זה מתאים להם או לא. רק תנו להם קצה חוט.
מה יכול לקרות?
יש מצב שתכירו לאנשים את השותף שלהם להקמת בית.
ומה הכי נורא?
הם יגידו לא (אבל זה בהחלט גורם הרגשה טובה לדעת שחושבים עליך).
לא צריך להיות שדכן מוסמך.
כולנו מכירים אנשים טובים ונחמדים (ורווקים), ורבים מהם היו שמחים לקבל הצעות ולהרחיב את מעגל ההצעות.
חוץ מהזמן - מה יש לכם להפסיד?
לקחתי
האמת שעשיתי את זה אתמול. ממש מקווה שיצא מזה משהו...
ושתזכי את בעצמך😁
תתקשר לאחותך, תספר לה על איזה חבר טוב שיש לך.
תתקשר לאיזה חבר, תספר לו על איזו בת דודה.
אולי הם מכירים באיזשהו מעגל מישהו רלוונטי...
חציליםאוי טאטעע
סתם.. סה"כ החיים תותים ישתבח שמו לעדדד![]()
חסדי ה' הטוב.. שמחה לשמוע ![]()
ואמן!!! גם בתחומנ"ו ![]()
או- פרה פרה
בכל אופן אמן!
מחכים שתספר לנ"ו באיזה חסדים גדולים נ"ושעת ומצאת את זו שנ"ועדה לך עוד לפני שנ"ולדת
🤦♂️
חצילים
אבל מהצד השני..
שהקב"ה יעזור לי סוף סוף להיות ראוי.
כדי לזכות להיות גדולים יותר..
ז"א יש בי צד בזמן האחרון שפשוט נורא רוצה כבר ונ"ו...
מצד שני מרגישה דווקא בזמן האחרון איזה טוב שלא התחתנתי עד היום, רק בשנה האחרונה ככ השתניתי וקרו בי דברים שספק אם היו קורים לי כנשואה ונטועה בחיים האלה...
אבא שלי אמר לי ברגע של עזות- את יודעת כמה טוב שלא התחתנת בשנים קודמות? תראי אפילו רק את התקופה האחרונה, זה ממש מצטמק וטוב לו
אבל די זהו את המשך הבישולים נשאיר לאחרי
שיודע ויהיה מוכן לבנות איתי איגלו?
אני יודעת שזה יכול להשמע לכם הכי שטחי אבל זה מאוד עקרוני לי...
בנאדם לא סתם בונה בשלג. זה מוכיח שבשורש הוא מבין שההשתדלות והמעשה הם הם העיקר ופועלים על הנפש את פעולתם
יש במעשה הזה אמירה אמונית שלא מתחשבת בזה שמחר האיגלו יימס בשמש. אנחנו אנשי רוח ויודעים להשקיע גם במקומות הכי נפיצים כי זה חשוב לנו ועקרוני לנו. לא באנו למטרות רווח ואין לנו בעיה להיות פראיירים. אנחנו אנשי רוח ועקרונות של ברזל ושלג!!
מכירים/ות מישהו?
**אין לי בעיה אם יהיה חשוב לו להמיר את האיגלו באיש שלג. רק שידע שיש בסדרי העדיפויות האלו בעיה מהותית שנוטה לשיטת הגזר כשעל פניו לתפיסת הרמבם יש דרגה הרבה יותר מהותית שהיא "עושה האמת מפני שהוא אמת".. שם שם.
ברמת ההתפשרות מפאת גילי המופלג מוכנה להוריד מעט מהדרישה, אבל לפחות ברמת השאיפה- תשאף לאיגלו. תבין שזה הכי עקרוני בעולם וחוץ מהכל שאני צודקת.
זה הזמן לציין שאני נהנית בטירוף מהתגובות שלך(: סתם שתדעי(:
איגלו ואיש שלג וזה.. (לא השתתפתי).
אבל שתדע שכולם קטנים מגיל 21 ומטה...
אז נקרא את זה על שמך. הכל נתון לשיקולך.
לפחות לפי הסרטון הזה:
מה שהכי מעניין בזה זה כמה חישובים צריך להכניס כדי שכל הדבר הזה לא יתמוטט. אני לא חושבת שזה משהו שכל אחד יכול לעשות סתם כשמשעמם לו.
כמה עומק
עדיין לא שם אז עדיף לא לומר דברים יותר מידי גדולים. אתה יכול לבטא את הרגשות שלך בדברים יותר עדינים, שלא יגרמו לה להילחץ ויתנו לה הרגשה טובה.
נראלי זה יכול לעשות טוב שתגיד לה את זה.. אבל פנים מול פנים, באיזה רגע נחמד שלכם ביחד
וגם אולי כדאי להגיד לה שזה בטוב ובנעימות, שאתה רוצה לשתף אותה בלי חלילה להלחיץ או לצפות שזה מה שהיא גם תרגיש..
ויכול להיות שאני טועה אבל אם זה פעם ראשונה שאתה אומר לה כזה דבר אז אולי כדאי שתגיד לה שטוב לך בלי להגיד שלא היה לך משהו דומה לזה בעבר..
ספק ספקאבמיוחד להצעה לשדר ולדבר את זה שטוב לך בקשר אבל בלי לעשות לה השלכה ישירה ל'בואי נתחתן'..
ו@ספק ספקא אני חייבת להגיד פשוט וואו על הרגישות והמודעות שלך לזה ועל היכולת להבין ולחשוב איך זה עשוי להתפרש אצלה
וכיף לך.
איזה כיף לשמוע על קשרים שטוב בהם.
מצטרפת למה שאמרו פה לפני,
ומוסיפה שזו לא צריכה להיות איזו אמירה רשמית...
וכן, גם בהודעות של בין לבין אתה יכול לשקף לה שטוב לך.
בלי מילים מפוצצות. בפשטות. מחכה לפגוש אותך, מעניין לי איתך ועוד כהנה "זריקות" מוטיבציה לקשר.
בהצלחה...
זה היה ממש לא במקום. הוא הביע חיבה ואחכ גם אהבה מוגזמת ששמה אותי במקום לא נעים וכל הזמן נתן תחושה שהוא "מחכה לי".
) אז אפילו לומר ישירות. תגיד לה.
אני מתכוונת- תוריד בכמה רמות ואל תלחיץ מדי אבל כשאתה מספר לה שאתה שמח בקשר ורוצה בו, ומצד שני גם אומר לה שתקח את הזמן וזה ממש לא מחייב אותה להרגיש דברים שהיא לא שם עדיין- אתה קודם כל נותן לה בטחון בקשר, ומצד שני זה מרגיע.
וכמו איך שאתה תיארת פה את הדברים מאמינה שתוכל לשקף לה את זה בהרבה רגישות!
ובאמת כיף לשמוע על קשר טוב... שימחת!