שינויים - לקראת נישואין וזוגיות
( לא רוצה לנצלש...)
מצטטת: "התחלתי לחפש פרטנר לחיים ולא אהבת אמת"
נהיה לי כזה בום בבטן...
אתם מחפשים אהבת אמת או פרטנר לחיים?
כי עד עכשיו היה לי ברור שמחפשים אהבת אמת.. לא חשבתי שזה משו שאפשר להתפשר עליו🤔
מה דעתכם?
זה לא אותו דבר אבל הם תלויים אחד בשני. לא ארצה כפרטנר לחיים מישהי שאין לי איתה אהבת אמת וכנראה שלא אפתח אהבת אמת עם מישהי שאיני רוצה אותה כפרטנר לחיים...
וחוץ מזה, משמח לראות שגם בציבור החסידי פועלים בעניין..
01.
פרפורים ברחוב
נְדַמֶה לעצמנו את הסיטואציה הבאה.
אדם פוסע ברחוב. שעת לילה מאוחרת. שקט אופף את היקום ורק קול משק כנפי העטלפים מפריע לדומייה לשרוד. מרחוק הוא רואה אדם צועד לאטו. אברך חסידי בגיל ממוצע. האחד מתקרב לכיוונו של השני. כשהוא קרוב יותר לאותו אברך, הוא שומע אותו גונח, רואה שהוא תופס את ליבו.
ולפתע הוא שומע חבטה.
האברך התמוטט. הוא שוכב ללא ניע ועיניו מפלבלות.
האדם הפוסע, מביט עליו, אולי אפילו מרחם עליו קלות, אבל ממהר למשוך בכתפיו ולהגיד לעצמו בקול חרישי: "מה אני קשור לכאן? לא למדתי רפואה וגם אינני איש הצלה…"
והוא ממשיך לפסוע, כאילו כלום לא אירע.
הוא מותיר את האברך לפרפר בין חיים למוות. לגווע בייסוריו.
02.
התעלמות אכזרית
אני לא רוצה להיכנס להגדרה ההלכתית של האדם האדיש הלזה, ולו משום שכולנו (או יותר נכון: רובנו), דומים לו כל כך. דומים לו מבלי שנשים לב לכך.
(כמעט) כל אחד מאיתנו, מכיר מאן-דהו ששידוכו מתבושש מלבוא.
אנו גם יודעים את האמת: שידוך הוא דבר שמיימי. מי ששידוכו מתעכב, בדרך כלל אין לו כל חלק בעיכוב זה. הוא פשוט יושב ומייחל ליד המושיעה שתגאל אותו משנות הבחרות המתארכים אצלו מעבר לקצה.
ואנחנו עוברים לידו, או לידה.
ליד האח או הגיס, האחות או הגיסה. ליד הבחור שמתפלל איתנו בבית הכנסת, או הנערה שממתפללת איתנו בעזרת הנשים. אנחנו – גברים ונשים כאחד – רואים אותם ואותן. ואנחנו חולפים לתומנו וממשיכים לצעוד כאילו כלום לא קרה. ממשיכים לשדר עסקים כרגיל.
הַלוֹ. יהודי. שמת לב מה עשית עכשיו?!
עברת ליד בחור או בת ישראל ששידוכם מתעכב. והתעלמת. כפשוטו.
ראיתי מי שמתמוטט בתוך עצמו מדי יום ביומו. מי שחוזר מחתונות של חברים וליבו מבוקע. מי שרק עכשיו נתקל במודעה ששמו של חברו מהישיבה חתום עליה כ'בעל ברית' (ובדמע נוסיף: או כמי שבנו נכנס לעול תורה ומצוות). והוא זקוק אנושות לעזרה.
וכי תוכל להתעלם?!
אתה ממשיך הלאה מתוך מחשבה: אני לא שדכן ולא בן של שדכן. מה זה קשור אלי?
מה. זה. קשור. אליך?!
03.
לא תוכל להתעלם!
תתפלאו, אבל החובה מוטלת על כל אחד וכל אחד יכול לעשות ולפעול.
מה אנחנו יכולים לעשות?
דבר ראשון: להבין. להבין שכמו שיש ברוך השם בעלי חסד רבים ואין-ספור יהודים שמתנדבים בעמותות ובארגונים על מנת להציל אנשים או לשמח חולים (שזה בעצם היינו הך). כך, לא פחות (!), צריך שכל יהודי בעל לב ובעל רגש, יקבל על עצמו שעות של התנדבות.
התנדבות של פעם ביום, בשבוע, או לפחות-לפחות פעם בשבועיים.
התנדבות אצל מי? אצל עצמך. אצל החובה היהודית שלך. אצל המוני בחורי ובנות ישראל המשוועים לשידוכם המשתוקקים כבר להקים את ביתם בישראל ולהיכנס לארץ החיים.
מה נעשה בשעות ההתנדבות?
נחשוב אז על מעוכבי השידוך שאנו מכירים. מהסביבה הקרובה והרחוקה. וננסה לטכס עצה איך לעזור להם, ננסה למצוא להם שידוך (ואם זה ייצא לפועל, גם נצא נשכרים בכמה אלפי דולרים, אבל זה כבר ה'בונוס' ולא העיקר).
ואם אנחנו מרגישים שאנחנו לא יכולים –
לפחות ניקח ליד רשימה של שדכנים. נעבור אחד-אחד ונבקש מהם לעסוק במעוכב הנוכחי. לפעול למענו.
ואם כה נעשה – רבה תהיה המצווה שלנו. בזה ובבא.
נהיה מצילי נפשות. כפשוטו.
(יקותיאל יהודה גנזל- מיזם 'כולנו כאחד')
הרבה פעמים ההימנעות פשוט נובעת מעצלות. שנחמד וקל יותר להמנע מ"לקיחת הסיכון" שבהצעת משהו שאולי לא מתאים..
ולכן התזכורת הזאת כל כך חשובה. (אני אומר את זה לעצמי)

אני אתחיל משני שינויי גישה עיקריים שאני מנסה לאמץ... (לפעמים מצליחה ולפעמים לא)
1. לתת פחות משקל להגדרה הסגנונית של הבחור (בערבון מוגבל) וזה אומר לפגוש בחורים שהם גם בפער דתי ממני (כלפי מעלה וגם כלפי מטה) ויותר משקל למה שקורה בינינו ואם יש משותף שהוא מעבר להגדרה הדתית.
(גילוי נאות: עם אלה שמעלי, כלומר יותר "שמורים" או צול"ים" , זה עובד פחות... הגישה שהם באים איתה הרבה פחות מאפשרת לזה לקרות. לצערי)
2. בעבר הייתי מגיעה עם סוג של "רשימת מכולת" ומנסה לבחון אם מי שמולי מתאים לה או שאפשר להנדס אותו אליה, וזה היה מכניס אותי להרבה קונפליקטים ומתחים... היום משתדלת להשאיר את הרשימה מאחורה, ( אחרי שביררתי והגעתי למסקנה שבאופן בסיסי אמורה להיות התאמה כלשהי) ולבוא בגישה סקרנית יותר, מתעניינת יותר. לפגוש אדם. ולתת צאנס למה שקורה בינינו...גם אם הוא לא תואם את הרשימה המקורית שלי.
יש לי את הגבולות של מה אני לא מוכנה בשום מקרה.
אבל אני מאמינה שהאדם הוא הרבה יותר מורכב מהמקום הדתי שלו.
(זה ארוך אבל אני עייפה עכשיו..)
אני שמה גבולות גזרה לכאן ולכאן.
ובאופן כללי מתמקדת בהווה ובכיוון כללי של האדם שמולי.
יש לו שאיפות לקדושה? הוא מחובר רללימוד תורה גם אם הוא לא לומד יום שלם? יש לו עניין בעבודת ה' למרות שיש לו סמארטפון (נו מה לעשות בציבור שלי זה סוג של "למרות") יופי.
את העתיד אני שמה בצד. הילדים שעוד בכלל לא נולדו אני לא מערבבת בתמונה. גם לא לאן נשלח אותם או איפה נגור בשביל זה.
החיים כל כך כל כ דינמיים.
אני מאמינה שאם יש קשר טוב,
יכולת להכיר בפערים ולשוחח עליהם בפתיחות,
עין טובה
ורצונות כלליים משותפים,
אז הכל בסדר.
ממליץ לך בחום לקבוע לעצמך גבולות גזרה גם בדברים שפחות מעניינים אותך כרגע (בדוגמא שלך - חינוך הילדים, מגורים וכו').
זה שאת יכולה להשאיר את הנושאים האלו לדיבור עתידי לא אומר שבן הזוג שלך יעשה אותו דבר.
יכול להיות לך קשר מדהים עם מישהו שאצלו חינוך הילדים (לדוגמא) הוא אחד הדברים הכי חשובים לו.
הוא לא יוכל להסתפק ב"כשנגיע לזה נדבר ונסתדר" כי זה קריטי לו לדעת עכשיו. זה יכול להיות מאוד מתסכל.
מרגיש כאילו אתם מדברים 2 שפות שונות.
אם באמת אין לך דעה בנושאים האלו (ואת מעוניינת בקשר) תהיי מוכנה נפשית לאפשר לו לדעת שבנושאים כאלו הוא זה שיוביל בעתיד.
נכתב מניסיון.
שגישה הזו צריכה להיות מדוברת...
אבל אני חושבת שכשיש הרבה ערכים משותפים ותקשורת פתוחה ואמיתי אפשר בסופו של דבר למצוא את מה שמתאים לשני בני הזוג, גם אם זה לא דובר מראש...


מהמון בחינות.
כל כך הרבה שאני אפילו לא יודע לפרט
אני גם בעד נעליים סגורות.
שונאת מראה של גבר מסונדל, במחילה...
(מצד שני מה זה אשמתו? חם בנעליים סגורות בקיץ...)
אני גם בעד נעליים סגורות כל השנה !
עברי אנכיאמרו לי לא לצאת לדייטים בחורף כי בסוף היא תתן לי את המעיל שלה ולא להפך 
אני כזאת ואפילו בדייטים של הלילות הקיציים בירושלים קר לי...
בחורים מתחרפנים מזה.
אני יכולה כזה בחודש סיון/ תחילת תמוז עוד לבקש מבחור שידליק חימום ברכב...🙈

עברי אנכיזה שקיץ לא אומר שלא יכול להיות קר!! 
עכשיו קניתי איזה מעיל טרמי פצצה מחמם בקטע אחר
אני ככ שמח שעשיתי את זה

יש לנו הסבר טוב! התפילין בבוקר... את יודעת מה זה להפשיל שרוול ארוך לגודל של שריר הכתף שלך?
ואיך אתה עם סריגים?
לא מתחבר לזה..
רק נעלים. בסתו, אביב או קיץ - סנדלים וגרבים (תסביך של דוסים), רק גרבים או... בלנסטון של כל השנה.. אבל בשבת - רק נעלי שבת!
יאללהמשיח
מצאתי את אשתך!
ומראים לי פרטים ומתלהבים ומלהיבים...
ואחר כך חוזרים עם תשובה "היא בדיוק ענתה כן להצעה אחרת, נעדכן אותך..."
אתם מוציאים לי את החשק.
לא יקרה כלום אם תקדישו 2 שניות לשאול את הבחורה אם היא בכלל פנויה,
לפני שאתם מעוררים ציפיות אצלי.
זה גם לא בסדר כלפי הבחורה
נגיד שלוקח לך יום וחצי להחליט
והיא תחכה לך יומיים כי אתה עוד לא החלטת, ואז תחליט שלא... זה נראה לך הוגן?
אין שום משמעות לאמירה "פנוי כרגע" אם היא לא כוללת הבטחה להישאר פנוי. ולצפות ממישהו שישאר פנוי עד שאחליט אם לפגוש - לא הגיוני.
זאת הסיבה שמציעים אנשים לא פנויים. ולצערנו ברוב המקרים, אם היא לא פנויה עכשיו היא פנויה עוד חודשים
אפשר לבדוק שהיא פנויה בלי שזה יהיה התחייבות מבחינתה להשאר בסטטוס הזה.
וזה בהחלט יעזור לי שאם היא לא פנויה אדע בכלל לא לברר עליה. ורק אם היא כן פנויה אקח את ה"סיכון" שהיא תקבל הצעה אחרת בנתיים.
אם אתה רוצה שאהיה מעורב - ספר לי בדיוק מה אתה רוצה להציע
אם אתה לא רוצה לספר הכל - אל תספר "חשבתי עליך אבל קודם אברר עם הצד השני". הרי גם לי יש לב. הרי ברור שכן אחכה לשמוע מה קורה, כי אולי זאת כן הצעה טובה. גם אם אמרו לי לא לחכות.
אם יש איזה דרך לשאול חברה שלה אם היא פנויה זה יכול להיות נחמד. אבל לא מאמין שמישהו יעשה את זה רק כדי להגדיל את הסיכוי (נכון? לא מוודא הרי, כי בזמן שהתלבטת היא יכולה לשנות סטטוס).
זאת המציאות, אי אפשר לבקש משני אנשים בו זמנית את אותה בקשה ולקבל תשובה חיובית באותו זמן בדיוק. אז יהיו אכזבות.
אגב, "אם היא לא פנויה דע בכלל לא לברר עליה" - ואם היא בדיוק יצאה אתמול לדייט גרוע ונותנת לו צ'אנס של דייט שני? זה לגמרי "תפוסה", אבל אין שום סיבה לא לברר, ותגיע מוכן כאשר זה יהיה רלוונטי.
יצא לי הרבה בחיי לברר על בנות שהיו תפוסות ולא קרה מזה שום נזק. הבירור מטרתו להבין האם היא טובה לי, לא האם אפגוש אותה בשבוע הבא. יכול להיות שהיא טובה לי ואפגוש אותה רק עוד חצי שנה (הרי הצעות חוזרות כל הזמן... ובכלל, אולי תגלה שהיא כל כך טובה, שאתה תרדוף אחרי השדכן בשביל שיבדוק שוב)
כבר לא ישיבישערחשבתי שבלחכות הכוונה ללהמתין ולא לשמוע הצעות אחרות בנתיים, ועל זה אני אומר שזה לא צריך להיות ככה.
מסכים לגמרי שזה לא הרגשה כיפית לחכות ולצפות מה קורה עם הרעיון ההוא ויותר נוח לא להיות מעורב עד שיש תשובה חיובית.
אגב, אצל (חלק מ) החרדים שההצעות מהשדכן\ית עוברות דרך ההורים של הבחור והבחורה, באמת יש שדכניות שקודם מבררות שהבחורה פנויה לפני שהן מציעות לאמא של הבחור. ואז באמת אין את הבעיה הנ"ל
מישהו השתמש לאחרונה ברשימה של הבתים מארחים לדייטים בקורונה?
אני ממש מתלבטת אם חצוף לפנות לאנשים שם.. התלהבתי על הקונספט בזמנו, ולא בא לי להיפרד ממנו.
מה אתם אומרים?
אולי לשלוח לרשימת התפוצה שרשומה שם, ולעדכן?
כן כדאי להיות רגישים ולהכיל את הסיטואציה
אתה מכיר את החבר ויודע איך לנהוג ברגישות ( לספר / לא לספר / מתי לספר)
אם מתאים- לצאת.
בלי שום שיקולים.
נכון, יש מקרים שבהם יש הגיון להמנע. אבל זה החריג. זה כאשר מרגישים שהקשר הוא בצל של קשר אחר. אם זה לא המצב - אין מה לחשוש. מקסימום החבר יחליט לא לשמור על קשר איתך...
אבל נראלי חשוב שתספר לו ותדבר איתו על זה פתוח... שזה לא יהיה מתחת לשולחן כי זה יעשה לו הכי רע
לי קרה שיצאתי עם מישהו שחברה שלי יצאה איתו וידעתי שזה עדיין סיפור אצלה... ולכן היה לי ממש חשוב שזה יהיה על השולחן ושהיא לא תרגיש שזה מפריד בינינו
והשקיפות הזאת עשתה לשתינו רק טוב
חיים שלממש מבאס לשמוע.. ):
שיהיה לך המון בהצלחה
♥️בת שמיאאבל עכשיו את יכולה להצליח
עד עכשיו ניסית משהו ולא הצלחת
עכשיו זה הסתיים ואת יכולה להצליח
יש ב"בתוך קשר" משהו מגביל, משהו שאומר "כאן אני וכאן אני רוצה להישאר". וכשאנחנו לא שלמים עם הרצון להישאר, אז יש תחושה של שחרור כשהקשר מסתיים, כי עכשיו אנחנו יכולים למצוא מקום חדש שבו כן נרצה להישאר.
אז יש גם משהו חיובי בפרידות האלה.
התקוה היא לא שיצא משהו מהקשר הזה אלא שיהיה משהו לא פחות טוב.
כמובן ברור שזה מתסכל שהמקום שהקשר מילא פתאום התרוקן, התקוה שהקשר היה פתאום נקטעה
ואם הקשר היה מסובך ומלא בלגן, זה אומר שעמוק בפנים ממש רצית אותו (את הקשר ואולי גם את הבחור) והיה שווה לך הכל בשביל הקשר הזה...
אז כן, ממש מתכל, הבוקר שאחרי פרידה
מאחלת לך שהוא יתמלא בקרוב בדבר האמיתי...💕
אולי מעודד קצת להזכיר שככל הנראה מחר התחושות ידהו מעט, מחרתיים עוד קצת, עוד שלושה ימים קצת יותר.. עד שהקשר הזה יהיה לגמרי מאחורייך.
עד אז, שולחת אלייך מלא מלא כוחות ❤️
(ואימלא, ניסחת כ"כ מדויק את התחושות. הזדהיתי לחלוטין.)
קשה..
בעז"ה הקשר הבא זה יהיה זה ,וזה יהיה הקשר הכי טוב בעולם!! 
להתקשר אליה ולשאול בעצמך
רצוי ממש צמוד למסירת המספר. ככה יש סיכוי שהיא תקשר בין האישור שלה לטלפון שלך ותדע לענות למספר הלא מוכר באדיבות המתבקשת.
וגם אולי היא מחכה.
אם אחרי 10 בלילה, שלח הודעה ותשאל מתי היא תרצה לדבר
אם לא, גם אפשר לשלוח הודעה כדי שזה יהיה בזמן נוח (לפעמים אני מדלג על ההודעה ומתקשר ישר)
אם אתה שולח הודעה, הזמן הכי טוב הוא ברגע שקיבלת את המספר שלה
מהשאלה נשמע שאתה מעוניין לחכות
אם זה כך, אתה תמיד יכול לשלוח לה הודעה "ערב טוב, אני חסדיהים, קיבלתי את המספר שלך אבל אני כרגע במארב בלבנון, נדבר מחר. באיזה שעה יהיה לך נוח
אם זו שעה שסביר בעיני להתקשר (כלומר אם הייתי מקבל את המספר ב12 בצהריים עדיין הייתי מתקשר בשעה הזו) - אין בעיה.
אם לא - למחרת אחרי העבודה\ערב.
תשתדל להתקשר בהקדם כתלות בשעה+ עבודה, לימודים וכו'. בד"כ זה יהיה באותו ערב או מקסימום למחרת בערב.
אם אתה רואה שיש איזה עיכוב חריג (תשתדל שלא) תשלח הודעה לעדכן (אפשר גם דרך המציע\ה).
כמובן להתקשר למחרת הפגישה ולא למרוח אותה.
גם אם מישהי תגיד שהיא מצפה לשיחה בשעה כזאת וכזאת, זה משתנה ממש. אולי בדיוק היא לא תוכל, לא יסתדר.. פשוט תנסה, או תסמס לפני מתי נוח... וזה הכי טוב
(או לחלופין משהו קטן שאתה יודע שהיא אוהבת לאכול).
זה מספיק כדי לבטא את זה שחשבת עליה ורצית לשמח אותה, וזה מעצמו הכי הכי משמח(:
הרבה יותר מאיזה מגש פירות מהודר. כך נראה לי לפחות..
אין לי כבר כח לקבל הכרעות לבד...
אחרי שמתפללים על משהו ממש בכוונה בכוונה ובדמעות
לפעמים פתאום זה נראה שאין בכלל התלבטות.
שיש סיעתא דשמיא
בהצלחה ממש 
גם על התוכן לא
אבל אני מוכנה להקשיב , לשקף ולנתח ביחד את מה שאני שומעת
חתולה ג'ינג'יתבאה...
שיש כאן הנחת יסוד עקבית מאוד שלהיות איש משפחה אומר שאני כאינדיבידואל אוטומטית מת.. אני רואה את זה בין השורות.. זה לא המודל לחיקוי שאני רוצה להיות בשביל הילדים שלי![]()
במחשבה שניה, ניראלי קצת הגזמתי בפרשנות, וגם לא ירדתם לסוף דעתי. השאלה היתה בעצם, האם נכון לפעמים לוותר על שאיפות מסוימות לטובת אפשרות ממשית מול העיניים לזוגיות טובה?

כי היו מלא רעשי רקע...
אני אתקדם לי צעד צעד
ומשהו יתבהר בסוף...
בעז"ה.
שיש כאן הנחת יסוד עקבית מאוד שלהיות איש משפחה אומר שאני כאינדיבידואל אוטומטית מת.. אני רואה את זה בין השורות.. זה לא המודל לחיקוי שאני רוצה להיות בשביל הילדים שלי![]()
במחשבה שניה, ניראלי קצת הגזמתי בפרשנות, וגם לא ירדתם לסוף דעתי. השאלה היתה בעצם, האם נכון לפעמים לוותר על שאיפות מסוימות לטובת אפשרות ממשית מול העיניים לזוגיות טובה?
גיבורה!ברוקולישבא לרב חרל"פ הנכד שלו, שרצה להתחתן עם בת דודתו.
הרב חרל"פ עשה גורל הגר"א והפסוק שיצא לו הוא 'ראשון לציון הנה הינם ולירושלים מבשר אתן'.
אז הוא אמר: 'החתן מירושלים והכלה מראשון לציון. בשעה טובה!'
איזה חיים פשוטים...
(ועוד יותר הלוואי שאני אאמין באיזה משהו כזה...)
אולי חוץ מכמה רמבמיסטים חסרי תקנה.
הבעיה שלא כ"א יכול לעשותו...
ולא,
כמה שבקשתי אורים ותומים,
וכמה שלפעמים בא לי שמשהו מבחוץ יכריע או יתן איזה אות,
אני יודעת שבסוף אם זה דברים שלא מתיישבים על דעתי זה לא יעזור...
ברור שבאיזשהו מובן אתה מתחתן גם עם המשפחה. אתה הרי ממש נכנס למשפחה הזאת כפשוטו, לא חי במנותק ממנה (כך אני מקווה לפחות).
לא פוליטיקלי קורקט,
אבל למקום שהאדם גדל בו יש הפעה מכרעת על גיבוש אישיותו וזהותו.
ברור שבסוף חיים עם האדם,
אבל לגמרי צריך לקחת בחשבון את הרקע ממנו הוא בא.
שהוריה הצטרפו לכת לאחר החתונה?
כי אם לא, מניחה שזה משהו שהיה ידוע קודם.
ובעיני אחת השאלות הלגיטימיות היא מה ההשתייכות הקהילתית של המשפחה.
כי אם אני שואלת מי הרב של המשפחה, אני יכולה להבין לאן הם בערך שייכים.
ואם זה משהו שאני לא מכירה אני אדאג לברר סביבי מה פשר ההשתייכות והמקום הזה.
וכבר היו דברים מעולם.
אבל אולי באמת זה שונה כי בסוף החברה שגדלתי בה נורא מושתת השתייכות קהילתית וב"ה די קל לי לזהות מאפיינים של מקומות (בריאים או חולניים)
תילי חורבות


אתה לא חושב שחלק משמעותי מהאישיות שלך הגיע מהמקום בו גדלת?
יצא לך להכיר משפחות שכל ילד הולך בדרך שונה? גם זה קיים
להתייחס בצורה רצינית למוצא המשפחתי כי הוא משפיע.
ואני שואל - עד כמה ואיך? עד כמה תלכי עם זה רחוק? איך תבדקי את זה? (ברעיון, לא באופן אישי)
כי עכשיו אמרת ... - לקראת נישואין וזוגיות 'יש השפעות פסיכולוגיות' (ככה הבנתי, תקני אותי אם אני טועה) גם אם בהרבה דברים יש שוני עצום בין אדם למשפחה.
עכשיו נתחיל לחקור את הפסיכולוגיה של האדם על פי המוצא? אני מאמין שגם את לא תסברי ככה.
נראה לי שכל אחד צריך לראות מה מספיק תואם את המידות שלו כדי שהוא יוכל להכיל את ההתמודדות המשפחתית ולהזהר על ידי המודעות לכך. להיות ערני ל'נורות אדומות' בעקבות הרקע המשפחתי אבל לא בהכרח לפסול (אלא אם אין יכולת ריגשית להכיל את האתגר).
משפחה טובה של הבן זוג זה לא רק צורך בסיסי אלא זאת גם פריווילגיה. נראה לי חשוב לשים את שני הצדדים על השולחן בצורה שווה.
מה שבאתי לומר בתגובה הקודמת שיש משפחות שבהם הדרך של המשפחה יותר עובר לילדים ויש משפחות שפחות עובר (מכל מיני סיבות).
רק חיזקתי שיש משהו בדבריה ולא צריך לבטל אותם. לא ירדתי לפסים מעשיים.
אני, שידועה כאחת שעושה חפירות רציניות בשיחות בירורים, בדרך כלל לא שואלת אפילו לא שאלה אחת על המשפחה.
רק אמרתי שיש הגיון באיך שהחברה החרדית מתנהלת בעניין, ולא נכון בעיני לבטל את זה.
"אתה לא חושב שחלק משמעותי מהאישיות שלך הגיע מהמקום בו גדלת?"
מאוד חושב שיש לסייג את האמירה שבמשפט הזה בהקשר הנוכחי.
בעיני זה יותר מ10 אחוז.
בסוף ברור שהעיקר הוא עם מי מתחתנים. ככל הנראה רוב האנשים לא ייפרדו לפני אירוסין בגלל שמורכב להם עם המשפחה של המיועד/ת. יחד עם זאת, מבחינת מעניין ולא מעניין- בחוויה שלי יש משקל לא כזה קטן בחיים למשפחה של האיש/ה.
זאת לפחות החוויה שלי עם גיסים וגיסות שלי..
זהו, אין יותר משפחה בלעדיהם. הם לחלוטין חלק. כאילו הם אחים שלי בעצמם.
ולא יודעת מה איתך, אבל נראה לי להרבה אנשים המשפחה הוא נפח משמעותי מחייהם, גם לאחר שמתחתנים..
וזהו, אחרי החתונה הם לגמרי נחשבים המשפחה שלך. לא רק "ההורים של" או "האחים של".
(ומחילה על הניצלו"ש הקל. זה פשוט נראה לי מספיק חשוב בשביל לנצל"ש)
אבל זו אחת הסיבות שכן, נהוג אצלנו לברר גם על המשפחה.
למרות שלא מתחתנים איתה...
חוץ מהקטע שזה לא מופרך, דווקא נשמע לי די מופרך, אבל בעולם ההזוי הזה הכל יכול להיות...
אין לי שום דרך להוכיח שהסיפור לא אמיתי, אבל מהיכרות עם היישוב בחיים לא שמעתי סיפורים שאפשר לקשר עם איזו כת.
תילי חורבות
שאלה טובה.
אני לאיודע.
לא יודע. לא יודע.
אני בנאחס ולאיודע איפה לקבור את עצמי
מה ישמח אותך?ברוקולילהיות בישיבה ולא להיות תקוע בבית
ועד אז?
אחרי שכבר חליתי בעבר
לקחתי חיסון שהמחלימים היו צריכים לקחת
ועכשיו נדבקתי שוב
גם את חולה, לא? 
איך לך הבידוד?
שיהיה בהצלחה ורפואה שלמה בעה
וביאת כבר למדתיי
עכשיו אני לומד שיגא 
וזה גם לא ברמה פסיכית חח כן?!
אם אתה ממש רוצה לשמוע פתיחות ותקסים מהממים תשמע את יוחאי עובד
אגב ככה גם בפתיחות בבקשות בעדס
קשה לי ללמוד ככה כי אני פתאום קולט שההוא מחליף מקאם תוך כדי..
אני שומע הרבה הבדלות של החזנים בעדס, יש שם גם חזנים סבבה כזה שממש יפה לשמוע בלי יותר מידי מעברים וזה ממש יפה ועוזר
וכמובן כמובן, הרמה הגבוהה ביותר,
יגאל בן חיים
וואו וואו וואו
לא ידעתי שיש פה מקאמיסטים... אין על יגאל..
עברי אנכיאחרונההוא לא נפטר..
חיים שלמה דעתכן על מישהו שהוא דיי ביישן?
חיסרונות/יתרונות
וזה לא קשור אלי בכלל.. פשוט לבן דוד שלי יש שכן שהחבר של הבן שלו ביישן...

אז כמו כל דבר
תלוי, לא?
ולהזהר לא ליפול לעמדה המענגת של הקרבן
ביישן זו תכונה שיכולה להיות מדהימה.
אבל לפעמים משאילים את המילה ביישנות לדברים אחרים שהם עלולים להיות בעיה
אז אני לא יודעת על מה אתה מדבר... התכונה כשלעצמה לא משנה את היותו אדם טוב וראוי להערכה ואת זה שמישהי תעוף דווקא על הנקודה הזאת
הוא אומר שהוא לא ביישן במובן של לא מסוגל לעמוד על שלו, ואדרבא דווקא במצבים מסוימים הוא הזה שמוביל.
והוא גם לא ביישן מדיי במובן של לא מסוגל לדבר.. הוא כן איש שיחה אבל לוקח לו קצת זמן להיפתח
הביישנות שלו מופיעה יותר במצבים שקצת קשה לו לשמור על קשר עין רציף עם בנות או אפילו לדבר איתן בטלפון וקצת קשה לו לפתוח סתם שיחה פתאום עם מישהי (או מישהו) אלא אם כן הוא מרגיש ממש בנוח וזה לא קשור לocd.
שיש כאן הנחת יסוד עקבית מאוד שלהיות איש משפחה אומר שאני כאינדיבידואל אוטומטית מת.. אני רואה את זה בין השורות.. זה לא המודל לחיקוי שאני רוצה להיות בשביל הילדים שלי![]()
במחשבה שניה, ניראלי קצת הגזמתי בפרשנות, וגם לא ירדתם לסוף דעתי. השאלה היתה בעצם, האם נכון לפעמים לוותר על שאיפות מסוימות לטובת אפשרות ממשית מול העיניים לזוגיות טובה?
גורם להם דווקא להנעל ולא להרגיש בנוח
לא אשמתו
וגם לא אשמתם
אם מהתיאור שאלגו שלח זה נראה מתאים, יש למה להתקשר לחברה?
עם כל הכבוד לאלגוריתם..
או לפחות למצוא את חוק הדתיים השלובים


עברי אנכיהציעו לבחור רדנומלי בעולם, בחורה רנדומלית בעולם
ואת מציעה את עצמך כמישהי לברר עליה מתוך נקודות מוצא שאת מכירה אותה
אין
רק את יכולה לעשות דבר כזה 


אני פתאום קורא את מה שכתבת שוב
הייתי בטוח שהצעת את עצמך!
בעעע
עזבו חח פדיחה שלי 
הָיוֹ הָיָהזה היה טוב...
תמיד לדבר ישירות עם הבחור/ה.
צריך להפסיק עם הקשקוש המיותר הזה של "לדבר עם חברים"
מוכנות להשקיע ולעבוד יחד.
יש עוד כמה פרמטרים.
אבל בעיני הכותרת שלהם, היא לקיחת אחריות.
בהצלחה רבה!
על עצמי שמתי לב שכשאני בקשר ותוך כדי דייטים אני פחות משקיע וממצה את יכולותיי, בכל מיני תחומים. והפרודוקטיביות שלי עולה כשאני "100% רווק" - גם לא באמצע לצאת..
בהתחלה חשבתי שזה סתם בגלל שהדייטים דורשים זמן, כוחות ומאמץ.
אבל יותר נראה לי שהנקודה היא שכשאדם בודד לגמרי הוא יותר מרגיש צורך לנצל את כל יכולותיו וכישוריו, ולהוכיח לעצמו מה הוא שווה.
להיפך, קשר טוב בעיני הוא קשר שגורם לי - במסגרת הזמן שנשאר - למצות את היכולות שלי בתחומים אחרים
אבל לא מהסיבה שכתבת.
אלא כי כן, קשר דורש אנרגיות ופניות, והספקות האלה של כן או לא או אולי וחוסר הבטחון והיציבות שמלווה תקופה של קשר ממש גורמים לי לירידה בתפוקה....
להמשיך אותה במתכונת הזאת כנשואה....
משהו מאוד תורם ומשמעותי לי
@אפרת???? משחקי שבת כלה עוזר?
יש לי תיקיית דרייב מלאה בכאלו..
הממ אולי לינק? מכירה?
הכנתי כזה פעם לשבת כלה והיה מעולהה!
נשמע מתאים גם לקונספט של ערב כזה(:
או שאת רוצה משהו שממש צריך לקום ולזוז?
זה ישמע מעפן להסביר בלי לראות דוגמא😅 אבל אנסה בכל זאת..
צריך להכין חבילה של קלפים עם נושאים וחבילה של תגובות אפשריות.
כל משתתפת מקבלת 5 קלפי תגובה (בכל הסבבים צריך להיות לכולן 5 קלפים, אז כל פעם שחסר משלימים מהקופה).
כל סבב מרימים קלף נושא וכל אחת צריכה להניח ליד הכלה (כאשר הקלף אינו גלוי) תגובה שמתאים לכלה להגיב על הנושא.
לאחר שכולן שמות קלפי תגובה הכלה מקריאה את כל התגובות ובוחרת את התגובה הכי קרובה לתגובה האמיתית שלה לנושא, ומי ששמה את התגובה הנבחרת מקבלת את קלף הנושא.
המנצחת היא מי שיש לה הכי הרבה קלפי נושא(:
הקאצ' הוא שכותבים מלא נושאים מצחיקים שקשורים לעולם של הכלה/יש לה דעה מוכרת לגביהם. אפשר גם שיהיו בתגובות מילים/משפטים שמאפיינים אותה.
קיצור, זה משחק ממש מצחיק ונחמד(:
מקווה שההסבר היה מובן, במידה ולא, מוזמנת בשמחה לשאול(:
מלא פעמים השתמשנו בזה, גם בשבתות כלה...
לא כל סטרס שהוא טבעי בשבוע לפני חתונה מוביל למתח גדול ומריבות