פורום לקראת נישואין וזוגיות (עמוד 203)

1. ענווה
2. לספר בכנות וחמלה
3. לתת מקום לתחושות שלהן
4. עין טובה

ותזכור שלכל אחד מסלול חיים שונה
שיהיה לך בקלות

עדיף לספר עכשיו ,7 חודשים זה הרבה זמן ועצם ההסתרה פוגעת.

תספר ברגישות ותיתן לרגשות שלהן מקום אבל אל תתנצל (זה לא מתפקידך לעצור את החיים בגלל נסיבות חיים של אנשים אחרים

וזאת לא אשמתך או אחריותך שאנשים יסתכלו עליהן באיזושהי צורה אם תתחתן לפניהן) 

 

 

שאם יש לך אפשרות לתת להם להיות שותפות זה יכול להקל עליהן.

כמו נגיד להתייעץ איתם במה לקנות מתנה בשבילה, ולשמוע מהם טיפים..

זה קצת בעייתי וטריקי, כי לא בטוח שזה יתאים לכל אחת..
אבל יש בזה אמירה שלמרות שאני מתחתן לפניך, אני עדיין משתף אותך ומקבל מהניסיון והידע שלך.
וזה יכול לעשות ממש ממש טוב.

ואיך שהם לא מגיבות, תבין שהן בסיטואציה שיכולה להיות סופר מורכבת ותבין אותם.

וכמה שיותר מהר לשתף, ועדיף לפני שזה עובדה מוגמרת (לא להגיד אני הולך להתחתן, אלא אני יוצא כבר תקופה עם מישהי והולך ממש טוב)

בהצלחה 🤗
וכל הכבוד על הרגישות!

לפחות להתייעץ איתם....

זה באמת משתנה מאחד לאחד....
קשה לדעת מראש.....

אולי דווקא כדי לטפטף ולא ב"בום".
לא להסתיר.... אולי דווקא דיבור טבעי יותר בטיפטופים ולא "הודעה" רשמית.

תמיד הודיעו לנו לפני שמביאים להורים- גם נשואים, גם רווקים, גם אחים בחטיבה- תיכון....

סתם לא כ"כ מדברים על זה לפני שמביאים הביתה.
ברגע שזה יחס שווה לכולם זה הכי נכון בעיני.

אני חושבת שנכון היה לדבר מראש. לספר להן (יחד או לחוד) כמה שאתה אוהב אותן, מתפלל עליהן, דואג להן - ושאתה מוכן ובשל להקים בית, ולכן אתה יוצא במסע חיפושים. כאשר צועדים אל הבלתי נודע, באופן טבעי לא ניתן לחזות כמה זמן יתארך המסע, אבל ייתכן שהוא יהיה קצר יותר מאשר שלך.

 

בהינתן שלא נעשה דבר כזה מראש, הייתי מדברת איתן לפני שהייתי מביא אותה הביתה (יחד או לחוד, מה שנראה לך מתאים)  - ואולי אפילו עושה איתן דייט משולש או מרובע.

 

אפשר להסתכל בתגובות שכתבתי כאן. וכאן. וכאן.

 

בגדול:

אקח את זה מאוד קשה אם אחי הקטן יתעכב בהקמת הבית שלו בגללי.

אפשר לחיות בתודעה שכל הזמן מסתכלים עליי ומרחמים עליי כי אני רווקה. בעיניי זה לא בריא - אלא אפשר לאמץ נקודות מבט אחרות: אולי מישהי בחתונה תיזכר באחיין\שכן\מישהו שעובד איתה ויציע הצעה רלוונטית? למה לא לראות את זה כהזדמנות?

#חדר בריחה

אבל צריך להתקשר למלונות לשאול אם אפשר לשבת שם.

ובד"כ צריך להזמין שתיה בסכום מפולפל למדי

עדיף ללכת לפארקים וכד' יש שם ברזיות בדר"כ, פשוט צריך להביא כוסות מהבית (שיהיה מכובד) וזה חיסכון ממש משמעותי

אפשר לשתות בתורות מהברזייה

מה לא.
לא צריך להתקשר מראש וגם ממש לא חייבים להזמין משהו לשתות

זה על בסיס מקום פנוי אומנם, כי זה מלאא זוגות חרדים בדרך כלל
אבל אם הולכים למקום שיש כמה מלונות אחד ליד השני מוצאים מקום
וזה באמת אחלה פתרון לחורף~

אבל לא בכל המקומות

קצת כמו צמיד ברגל לבנות...

זה מקום סגור, יפה, אם מתמזל מזלך אז גם שקט.
ויש לך איפה לשבת.

אתה לא מוזמן ולא חלק מהמלון- אז מה למען ה' ההשתלטות המוגזמת הזאת?

מרגיש לי בערך כמו להכנס לבית רנדומלי של משפחה שאני לא מכיר ולנהל להם דייט בסלון...
מה רע במסעדה או בית קפה?

אבל שוין, אולי זה באמת תפיסת עולם חרדית שאני לא מסוגל לתפוס...

לדוגמה מבחינת ארנונה וכו' המלון מגדיר את זה שטח ציבורי, בתמורה הם חייבים לאפשר לאנשים מבחוץ לשבת שם.

 

לא בטוח אבל משהו בסגנון. אם מישהו יודע פרטים אשמח שיפרט כאן

 

אז זה לא שאתה מנצל אותם, זה כמו שמישהו יפתח מרפסת לתוך השטח של הרחוב ואתה תעמוד מתחתיה בגשם

מכיר לא מעט מלונות יוקרה שמונעים ממישהו שאינו אורח המלון להיכנס אליהם.
וולדוף אסטוריה למשל- אלמלא הייתי עם חליפה מפוארת לא חושב שהיו מאפשרים לי להכנס...

ולגבי ולדורף אסטוריה אני יודע שמרשים להכנס. לא בדקתי מה רמת הלבוש הנדרש

 

לגבי העקרון - באמת שאינני יודע, אבל אני מניח שאם הם מרשים יש להם סיבה. ההנחה היא שאם מישהו מרשה לך להכנס לשטח שלו, יש לזה סיבה

 

אגב בן או בת? כי בפרופיל את מסומנת כבן...

איזה חיפוש ;)

את זה לא זכרתי

מהיום:  מה דעתכם? - לקראת נישואין וזוגיות

 

והיה עוד אחד כזה שבוע שעבר וגם לא היה בו פתרון...

נראה לי ברצינות אני אקים מחדש את מיזם גמ"ח הדירות לדייטים.

אני רואה שלאחרונה זה מצרך מבוקש.

דבר ראשון זה מבורך והכל בסדר יש זמנים שהכל מגיע ביחד

דבר שני נראה לי שהמצב כזה מאד קל להגיע להשוואות בין ההצעות..וזה לא מה יותר יפה מהשני. אלה תחשוב מה אתה באמת מחפש מה חשוב לך במידות בתכונות אופי איזה בית אתה רוצה להקים.

לאחר מכן תפנה לאדם שבעינך מכיר אותך טוב ותשמע את ההצעה אם מתאים תמשיך (כמה שזה קשה תשתדל לא לשמוע כמה במקביל זה יותר מבלבל וגם בעיני לא מתאים)
ואם לא אז אתה יכול להגיד שפחות מתאים ותשמע הצעה אחרת..

בעזרת ה שהדרך שלך תיהיה קלה ומבורכת!

 

א. מיקוד

 

ב. פנייה למישהו שהציע בעבר הצעה שהייתה בעינייך טובה

 

ג. אם כולם חדשים על מי שאתה חושב שקלט אותך הכי טוב (זה לאו דווקא מי שהכי קרוב אליך) 

 

ד. ב"ה.. שלא תתבלבל ותבשר בשורות טובות 

לפנות באופן שרירותי לאחד מהאנשים ולבחון את ההצעה כאילו ההצעה היחידה. אם היא מתאימה, אין סיבה לנסות אחרות. ואם לא - גם אם היא היתה יחידה לא היתה סיבה ללכת עליה.
בהצלחה!

א. תודה לה' שיש לך הרבה הצעות, זה הרבה יותר טוב מחוסר בהצעות..
ב. יש שתי אפשרויות מה הסדר של למי לפנות א. לפי הסדר שהציעו לך (לא המצאה גדולה אבל מוריד כאב ראש..) ב. לפי מי שנראה לך מציעה הצעות יותר מתאימות..
ג. לדעתי לגיטימי לברר על שתי הצעות במקביל, אבל חשוב לא להתבלבל מזה ולהתחיל להשוות. אם אתה מסוגל להסתכל ולומר זאת מתאימה למה שאני מחפש או לא, גם שיש שניה, אז סבבה..
ולמה כולם מציעים לך? כי הם רואים בכל בחור טוב ששווה לשדך לו, או שהם רואים בכל מישהו עם אופי שקל לאפיין..

זה הכרחי ביותר כחלק משרטוט יותר רחב של הציור של מה שאתה מחפש. זה מאוד יעזור לעשות סינון ראשון על פי שכל ואחרי ה'ניפוי' השכלי מתוך ההצעות שיישארו ללכת על מה שיותר מרגיש לך בלב. אבל קודם שכל ורק אח"כ לב. 

 

לפעמים במצבים כאלה כשיש 'תחושת שפע' ויש לאדם הרגשה שיש עוד עשרות שנמצאים בחוץ ומחכים לו, זה גורם לו לא להתאמץ ולהשקיע בקשר הנוכחי, ולעזוב ולהמשיך הלאה כשמתעורר איזשהו קושי קטן.

 

וזה ממש לא נכון ולא הוגן.

 

 

אלא מביא לפעמים לכך שפתאום מגלים שמרוב ציפןרים על העץ - נשארנו בלי כלום...

שזה נראה כאילו בזמן שיצאת עם הראשונה (רחל, לצורך העניין, מהקבוצה שלך), חשבת על השניה (לאה, מהקבוצה האחרת)?

 

אולי תאמר שבהתחלה חשבת לצאת עם השניה (לאה), ואז בגלל הלימודים הקרובים יותר הכרת את הראשונה (רחל) ואכן יצאת איתה, אבל עכשיו שזה לא הצליח אולי כן כדאי לנסות לצאת עם השניה (לאה) בתקווה שזה כן יצליח?

זה לא נשמע לי כל כך גרוע

זה נשמע לך לגיטימי?

אבל היא לא צריכה לדעת באיזה סדר דברים קרו

 

וכמובן אתה יכול לפנות דרך מישהו אחר

נניח היית לומד באוניברסיטה עם 200 בנות במחזור בתואר שלך, האם היית פוסל 199 מהן רק בגלל שעם אחת כבר יצאת?

 

 

סיכוי סביר שהיא בכלל לא תדע מזה אם הן באמת לא כל-כך חברות

איך אני נראה\נתפס היא אף פעם לא סיבה טובה להסתמך עליה... 

לחשוב על זה ברמה השכלית
והרגשית

למה היה נחמד ולמה התחושה שמתקבלת היא שונה?

התחושה אחרי יכולה להיות אפילו בגלל פחד מה הצד השני חשב, או בגלל תחושת החמצה שהגבתי לא נכון ועוד כלמיני דברים מהתת מודע. צריך להזהר לא לתת לזה יותר מידי מקום, ולכוון לשם שמים.

ותודה על התשובות!
נקודות למחשבה

אבל בקרוב התמונה אמורה להיות בהירה...

זה הכי טוב. תחושות באות והולכות מכל מיני סיבות. הכל תלוי במה עובר לך בראש במחשבות. מטרת הפגישות היא להכיר ולכן החוויה הרגשית מאוד משתנה בהתאם לרמת ההיכרות וכנ"ל למחשבות שיש לך באותו זמן. כל עוד לא חשפת 'קו אדום' שאומר לך שזה וודאית לא מתאים - כדאי להמשיך להיפגש. 

גם אין לך כל כך חשק את מצליחה לברר והכל טוב, זה בעייתי?

גם בלי חשק?

אולי אחרי תקופה מסויימת של מחשבה (ו/או התייעצות) על זה אפשר להמר על מה שנראה הכי סביר?

ככה שאין לך ממש חשק לברר עליו..

אני יכולה לפעמים להיתקע מסיבות אחרות

באופן כללי זה דבר מורכב להיכנס לקשר
ומצריך כוחות ומשאבי נפש רבים אז זה ממש מובן
תכל'ס אבל החיפוש והמאמץ שווה כשמוצאים(ככה אומרים)
בקיצור יאאלה משיח🙃

בע"ה העניינים ירגעו לאט לאט ותרגישי במקום יותר נוח
בכללי לפני הפגישה זה שלב, מתסכל מבלבל ומוציא מחשק, פשוט צריך לעשות את זה, לקפוץ למים. ואם תהיה פגישה טובה, החשק יבוא בגדול...

ובמקביל אם היה משהו שאת מפחדת שיחזור לחשוב ולהתייעץ איך להשתפר בהתנהלות כדי שלא יחזור

מאחורי כל רגש תמיד עומדת מחשבה. כדי לבחון את הרגשות צריך לבחון את המחשבות שעומדות מאחוריה ולנתח אותן. לא תמיד זה כזה פשוט כי לפעמים הן מאוד נעלמות במודעות אבל הן שם. נסי להקשיב למחשבות שעולות לך כשאת חושבת על זה שאת צריכה להמשיך להיפגש שוב עם עוד בחור או בחורים... ואחרי שתשלפי את המחשבות תבררי אותן לעצמך ותבדקי אם הן הגיוניות או שיש שם סוג מסויים של איום אולי. 

תסתכל בחתימה אישית של המנהלת שלנו 🙃

@ברוקולי

מתי שנגמרת לך הסבלנות..
יש כאלה שגם אוהבים ישר לעבור לוואטסאפ

הייתי שם ולא הלך..

אשמח ליותר פרטים...

אם את רוצה חינוך חרדי אז כנראה שזו ההשקפה הרצויה בעינייך

הדמיון כח נשי מובהק. מובא במקורות

הדבר שכתבת יכול להימדד אך ורק בכלים שכליים טהורים. האם יש בידך כלים שכליים טהורים למדידת כל חלקי הדבר שאתה מדבר עליו, כאן או בעניינים אחרים על הטרלותיהם?

דעתי האישית, שהייתי שמח שזה קורה, שגם הבחורה תקדם את הקשר, אבל קשה לי להגיד נקודה מדוייקת מתי..
אזור של פגישה חמישית טובה, אבל זה אני ממש זורק, מה שעולה לי, וזה גם תלוי קשר, כל קשר מתקדם בקצב שלו..

אני אשמח למעורבות בקשר..
לא רואה בעיה בשליחת הודעה גם בשלבים מוקדמים (כזה בהקשר סבבה).
אם הבחורה מראה שהיא רוצה לא אתאכזב בכל אופן

בכל שלב בעיני זה לגיטימי ואפילו יפה שהבחורה לוקחת חלק. כמובן אם זה משהו שחשוב לבחור לבטא את עצמו וכו' אז שתתן לו את המרחב, אבל אחרי שהיא נתנה לו את המרחב הנצרך הזה, כל מה שהיא עושה הוא בסדר ואפילו מבורך.

 

אני באופן אישי אוהב יותר קשר שבו הבחורה אקטיבית.

אבל יש כל כך הרבה צורות של להיות אקטיבית בקשר, שאם ההתנהלות היא סבירה לפי האופי של הבחורה, אני חושב שהבחור יכול להכיל את זה - בהנחה שהם מתאימים באופי. אם הם לא מתאימים באופי, אז מצוין שיש לנו אינדיקציה לזה.

אשמח לשמוע עוד

אבל לקחת חלק פעיל זה לאו דווקא לקבוע איפה להיפגש או מה לעשות. לא אכפת לי שהיא לא תשלח הודעות (היא תשלח רק בחזרה כן? לא התכוונתי שהיא לא תענה חחחח), מה שחשוב יותר שהיא תראה את הצד שלה בשיחות. לי לא קל להיפתח או להראות את הצד הרגשי אז היא יכולה למשל להוביל לפעמים את השיחה למקומות האלה (כמובן שהיא לא אמורה לדבר לבד, אבל כולם יודעים שבנות יותר טובות בזה..)

אני גם צריך שהבחורה תראה עניין ושהקשר חשוב לה.

בכללי לא יודע עד כמה יפריע אם לא תיזום, בתנאי שזה לא מוגזם...
אבל חבל, חושב שכדי לבנות קשר עוזר מאוד שגם הבחורה מראה שהיא מתעניינת בבחור לא רק כשהוא מביע התעניינות... וזה באמת יכול לתת תחושה טובה הידיעה שהיא חושבת עלי ומעוניינת בי..

בתחילת קשר כשעוד לא מכירים כל כך, זה יכול להיות קצת מוזר ליזום, אז בנחת לראות אם מרגישים בנוח, ופשוט לעשות את זה. ממה שאני מכיר בנים גם לא עושים כל כך ענין ופרשנויות מכל הודעה, זה תחושה טובה או לא, אבל סבבה ממשיכים הלאה. לא חושב שבאמת יכול להזיק אם בחורה תיזום, בתנאי שלא מוגזם..

או שנרשמים ולא כל כך מקבלים?

אם הסגנון מדבר אליך - למה לא?

מישהו/י יכול/ה לספר קצת?

איך זה עובד? מה הקונספט?

ומתקשר להציע

בעז"ה שייצא מזה משהו.

אם יש לו רגש אליך אל תדברי איתו .
יכול להיות שאת לא מספיק ברורה לו והוא מנסה שוב ליצור קשר.

כנראה חיפש את מי לשתף בשימחה שלו,לא יודעת.
הייתי מאוד ברורה בפרידה,אמרתי שהקשר לא יגיע כנראה לשום מקום לפי מצב העניינים ולא אפרט מה בדיוק,
אני חושבת שלו היו תכניות אחרות לאן ואיך להוביל את הקשר ..אני הבנתי את זה והתנגדתי ולכן נפרדתי.
עניתי לו כבר כמו שכתבתי בפתיחה שפרגנתי והשתתפתי בשמחה שלו כתגובה למה שסיפר לי.

כאשר את מדברים שמבחינתך זה לא הולך לכיוון חתונה.

היינו בקשר, והוא היה משמעותי לשנינו. לפני כמה חודשים החלטתי להפסיק את הקשר, בגלל שלא חשבתי שהוא יוביל לחתונה. ניסיתי להיפרד בצורה שלא תפגע בך - עדיין יש בי הרבה הערכה כלפיך, ואני מאחלת לך המון אושר והצלחה בחיים. אני שמחה לשמוע על ההצלחות שלך בחיים, אבל זה מעמיד אותי במצב לא פשוט. אני מנסה להמשיך הלאה בחיי, ועצם השיתוף בא על חשבון קשרי ההווה שלי. עברנו הרבה יחד, תפסת מקום משמעותי בחיי, אבל אני מבקשת להשאיר את זה בעבר.

 

אפשר כמובן לכתוב עוד - אבל להבהיא שזה לא מתאים ולא שייך, ולא בגלל שאת רוצה לפגוע בו, אלא כי ההודעות האלה פוגעות בך. מבלבלות אותך.

במיוחד בהקשר הזה החלטות שלנו יפגעו באנשים אחרים. אין מה לעשות. כתבת שפירגנת לו וכו' - זאת נראית לי הדרך הכי טובה לעשות את זה. אני לא חושבת שצריך להקהות את הרגש - כשצד אחד רוצה והשני לא, זה קשה ומבאס. אם הוא לא היה נפגע הייתי חוששת. אבל הוא צריך להבין את המקום שלו, ואת צריכה להבין את המקום שלך - ולאכול סרטים על זה תקופה זה לא בריא בכלל!

אחרת זה סתם יוצר בילבולים

באמת נשמע שהוא בודק אם את רוצה להיפגש איתו. "לגיטימי" כתבה יפה, תכתבי חזרה בצורה שתבהיר איפה את עומדת 

בהצלחה!

השאלה מה קורה בזמן הזה. אפשר לנסות לגוון וגם לשתף את התחושות... לחפש את הדברים שיעררו את הרגש. זה ממש אינדוודואלי
תסמוך על האינטואציות שלך!!

את הצד השני בזה שלא מתעורר בך רצון לחזר? לא נראה לי דבר נכון לעשות

אלא שאתה מרגיש שאתה צריך יותר לעורר את הרגש

אם בשכל הבחורה מתאימה אבל לא מתעורר רצון, שווה לתת צ'אנס, אולי יתפתח רצון בהמשך. ברור שגם לא צריך למרוח קשר כזה המון זמן אם אין רצון... 

 

לי קרה פעם משהו כזה, ונפגשתי עם הבחורה בערך חודש. בסוף הגעתי למסקנה שהרצון לא יתפתח, ונכון להיפרד. וזה לא היה קל, כי היא באמת התאימה לי מבחינת השכל. 

 

אבל לא יודע לתת כללים בזה. באיזה שהוא שלב היה לי ברור שהרצון לא יתפתח, לכן הרגשתי בטוח להיפרד. אמנם לפעמים יש לי קצת ספקות האם בחרתי נכון, או שאולי הייתי צריך לתת עוד זמן. 

מה עושים כשאתה צריך עוד זמן כדי לראות אם הבסיס יגיע, אבל לא בטוח שזה הגון לגרור את הבחורה לעוד פגישות בשביל זה.

אני מנסה למצוא את נקודת האיזון הנכונה.

מוכר לכם?

מעניין אותי אם זה מושג שמשוייך למקומות השמרניים יותר.

כי זה משהו שהוא לפני רגש ומשיכה, אבל איזה שהוא רצון בסיסי להכיר וידיעה בסיסית שיכול להתפתח משם משהו.

כבחורה, אם המשכתי מעבר לשלוש פגישות זה מעיד שקיימת נשיאת חן מצידי,

ומנסיוני זה בד"כ הדדי.

זה לא סותר את זה שעדיין יש מה לבדוק, ויש לאן להתפתח ויש סיכוי שהקשר ייגמר,

אבל זה כן איזשהי אמירה שיש פה בסיס...

 

הרבה פעמים הבחורה ממש מתאימה "על הנייר", ואז גם אם אין רצון להמשיך בגללה כמו שהיא, יש רצון להמשיך ולנסות לפתח את הקשר מתוך תקווה שיתפתח משהו

אפשר להניח שמדובר בתקוות שווא?

זה תלוי באיכות ובסגנון המדויק של הקשר ביניכם

 

יכול להיות שהנסיון שלך עם מקרים דומים בעבר יכול ללמד משהו

 

ולדעתי האינדיקציה היא כשמרגישים שסתם תקועים בלופ של "לא מספיק גרוע כדי לומר לא אבל לא מתקדם לשום מקום"

בלי ללכת ליעוץ. מישהי שמתאימה בשכל, זה משהו שבקלות מוצאים (למשל, עוד חצי שנה דייטים לא נחשב קלות).
כמעט תמיד אפשר באמצעות יעוץ והכוונה טובים להביא את הרגש.
הרציניים ביותר מסוגלים אפילו ללכת ליעוץ זוגי (כן! שמעתי על זוגות כאלה שהלכו ליעוץ בדייטים).

שכולם משתמשים בו... 

 

נראה לי ש"רצון לחזר" זה שלב מעבר לנשיאת חן. אבל אני מסכים שנשיאת חן זה השלב הראשוני של כל רצון, ומשם אפשר להתפתח. ואם אין נשיאת חן יהיה קשה יותר לפתח רצון.

 

אך כמו שאולטרה כתב - אם הבחורה מתאימה על הנייר, והקשר זורם טוב, ויש תקשורת טובה והרבה דברים טובים בקשר, לפעמים יש רצון להמשיך לבחון גם אם לא לגמרי היה נשיאת חן בבחורה עצמה. כי יש הרבה טוב בקשר, ומרגישים שאולי מפספסים משהו טוב, ואולי הרצון יגיע בהמשך. 

אסביר את עצמי:
אתה שאלת כמה ניתן למשוך בהנחה שיתכן ויתעורר רצון בהמשך.
אולטרא בציג את זה באופן חד - כשיש התאמה על הנייר, בנתונים, בשכל.. ולכן לא רוצים להפסיד. אבל הרצון - מבושש מלהגיע.
היא העלתה, את מושג נשיאת החן כבסיס שעל גביו דווקא יכול להתפתח רצון. כך להבנתי.
ממילא, כעת לא ניתן להמשיך ולהעמיד את הבעיה כפי שהוצגה בידי אולטרא, תוך אמירה ''אמנם אין נשיאן חן, אבל יש נתונים על הנייר''. היות ומשמעות דבריה היא: כשאין נשיאת חן, הנתונים לבדם לא יביאו רצון. וממילא - במצב כזה נפתרו הלבטים, אפשר לחתוך.
(למעשה, מן הסתם זה ההקשר בין דבריה לדבריו, ולכן הוא כתב במענה לה. הוא בעצם מתווכח איתה ואומר - גם אם אין נשיאת חן, יש שינסו... לדעתי בדבריה מוסבר מדוע זה לא נכון, וכדלהלן)

זה עדיין לא פותר את כל האופציות לקיומו של הפלונטר, כי כמובן, גם כשאנו אומרים שנשיאת חן היא הכרח להתפתחות רצון, אין אנו אומרים שנשיאת חן מכריחה התפתחות רצון. לו היינו אומרים כך היה בזה גיחוך רב, כי לא היה שום הסבר להתמשכות של דייטים שלא נגמרים בחתונה... כל הקונץ הוא לומר שהמשכיות הדייטים היא דווקא כשיש נשיאת חן - שאז - או שיבוא רצון, וניתן להניח שיבוא. או שלא.
מה שכן יש בזה, זה צמצום משמעותי של הפלונטר. כי את כל הסיטואציות בהן תהיה התאמה ''על הנייר'' אבל לא תהיה בהן נשיאת חן - הורדנו מהשולחן. נשארנו עם המצב האידיאלי - שבו דייטים מתקדמים רק כשיש נשיאת חן, שיכולה בסיכוי סביר להביא לרצון. מה שאיננו במצב שאין נשיאת חן - שאז קלושים הסיכויים להגעה לרצון, וממילא המריחה מיותרת.

~~~~
לדעתי - הדברים אכן מסתברים. אני לא מדבר מניסיון אלא מהתבוננות שכלית בעקבות מה שחתולה כתבה - שכן מבוססת על ניסיון. באמת סביר שרצון יוכל להתעכב משמעותית מלהגיע אך אכן יגיע בסוף, כל עוד וישנה נשיאת חן. אבל שאין נשיאת חן - כמעט פתטי לקוות שהוא יגיע.
קשה לי להגדיר את הנימוקים לכך במילים, אבל אם ננסה מלמעלה - הנקודה היא שרצון הינו דבר נבנה ותלוי עומק, ולכן הוא יכול להתעכב. נשיאת חן תלויה בבסיס האישיות, במבט ''מקופיא''. ולכן - כמרכיב ראשון נמצא מה שאנו מסיקים מכך - שאם אין נשיאת חן בשלבים הראשונים - למה שהיא תגיע בהמשך? הוקוס פוקוס? הרי מצד מה שהיא כוללת והיכן שהיא שייכת אין הבדל בין עכשיו לעוד עשרים דייטים.
המרכיב השני הוא לכיוון השני - שכשיש נשיאת חן, יש בסיס סביר להתפתחות של רצון - שנבנה על גביה! כשיש לי באדם נשיאת חן - הגיוני שעם העמקת הקשר אתחיל להרגיש ברצון עז לקשור עימו את חיי. וממילא יש טעם להעמקה זו.
העולה מכאן, שלמרות שלפעמים יש הרגשה של ''וואי, אולי נפסיד המון... הרי כל הנתונים בול.. חייבים לנסות..'', צריך לזכור שאם אין נשיאת חן בהתחלה - אז כנראה זה לא זה, וחבל על המריחה. כן, למרות שמרגישים שאולי מפספסים ויש הרבה דברים טובים, היא אומרת לך: הכל טוב ויפה, אבל תנאי הכרחי לא מתקיים פה, אז עם כל הצער, כנראה שלא.
כמובן, שוב, עדיין תישאר השאלה - כשיש נשיאת חן, והרצון מתעכב, כמה זמן אפשרי לחכות לו...
(כפי שהקדמתי. אני מתקשה לתחום את ההרגשים הדקים הללו לתוך משפטים ברורים, ואכן איני מרוצה מהתוצאה, אבל זה מה שהצלחתי... ותן לחכם ויחכם עוד..)

היות ומהירות חשיבתי מהירה ממהירות הקלדתי, אציב כאן גלעד להמשך הגיגיי בנושא, שנוצרו תוך כדי הקלדת האמור לעיל אך נשכחו עד הגעתי לנקודה זו בה אתם עומדים כעת. ייתכן ותודו על חסכון באריכות... מכל מקום, יהי זכרם ברוך.

@חתולה ג'ינג'ית, הסברתי טוב?
@ultracrepidam, דעתך בעניין?

המושגים האלה הם די מעורפלים. מה שאצל אחד ייקרא "נשיאת חן", אצל השני ייקרא "רצון לקשר" ואצל השלישי "היה יכול להיות יותר גרוע".

ולכן - ולא רק לכן - התהליכים מורכבים מאד.

כהרגלך אתה נחרץ וחד משמעי, וכמו שאינני מסכים אתך שם, גם לא כאן.

 

בגדול מה שטענתי היה שהמעשים וההחלטה להמשיך לא בהכרח משקפים תחושה קיימת אלא הם עלולים לשקף תקווה לפיתוח של תחושות או אמונה בהתאמה ונסיון להבין למה החלק הרגשי מתעכב או איך לזרז אותו

ולכן ההנחה "כבר הגענו לפגישה שלישית ולכן בהכרח יש בסיס רגשי ברמה מסוימת" היא לא הכרחית

החדות היא לא הנושא כאן, לא תיארתי צורת קשר מעשית, אלא הגדרה. אכן כל אחד ימצא את עצמו ואת מעשיו מתבטאין אחרת ויידון לגופו של עניין, אבל ההגדרה היא הכרחית.
לומר שמפני שאנשים הם שונים אי אםשר לומר שום הגדרה זה מגוחך, אם כך אפשר פשוט לבטל את הפורום הזה כמו גם את כל ההדרכות למיניהן.

את עצם ההבדל בין נשיאת חן ל''היה יכול להיות גרוע'' כמדומה שכל אחד יכול להבין.
אף אחד לא טען שעצם ההתקדמות מעידה, להבנתי חתולה ג'נג'ית אמרה שזה הכרחי בעיניה, ולכן אם היא המשיכה - סימן שזה אכן היה קיים. כי היא לא תמשיך בלי זה, כי היא לא מסכימה ען מה שהצגת - להמשיך רק בגלל נתונים על הנייר...

אם לדעתך הבעיה בדבריי היא עצם החלוקה בין רגש ל''נתונים'', אז אבאמת אין לי איך לעזור. בעיני זה א' ב'. וכאמור - נכון שאצל כל אחד הרגש הוא שונה, אבל רגש הוא רגש הוא רגש. הוא לא ''וואי היא בגיל מתאים וכישרון מתאים והנתונים תואמים את החלום שלי''.

@חתולה ג'ינג'ית אשמח לשמוע את דעתך

להיכנס בין סיני לעוקר הרים שכאלה...

וקצת אין לי סבלנות להתפלספויות ארוכות ולהסביר את כוונותי לעומק.

בכל אופן זה מושג חמקמק, שבבסיסו עומדת ההנחה שחן הוא לש' חינם, ז"א יש איזשהי תחושה שאין לה בסיס שכלי ואפילו לא רגשי, אלא היא "מתנת חינם" וזו תחושה של: אני מעוניין להכיר יותר/ יש סיכוי שיצא מפה משהו/ הוא חמוד בעיני/ הייתי שמחה להפגש אתו שוב.

זה בסיסי וראשוני, אבל אלו הניצנים להתפתחות של רגש בקשר, בעיני.

פחות או יותר לזה היתה הכוונה. אז לדעתך מעבר ל3 דייטים כבר לא פייר להוציא מישהי לדייט רק כדי לבדוק אם הבסיס הזה יגיע?

כל עוד מבחינתך יש באמת מה לבדוק ולנסות
אם אתה צריך עוד זמן אז אתה צריך.
זה ממש קשה לנתק את המחשבות על טובת הצד השני, אבל זה מה שנכון, לראות מה יקדם אותי לחתונה שלי..אחרת זה מערבולת לא נגמרת (כמובן מתוך רגישות לצד השני, אבל זה האיך, לא המה)

ומסכימה עם @אביה*
שאם אתה מוצא חן בעיניה, היא תרצה שתעשה הכל כדי לברר אם זה יכול להתאים, ולא תחתוך מהר מידי..

כל עוד הכוונות שלך טובות, לא צריך לעשות חשבונות של הצד השני

קודם כל כי אין מחויבות, אבל יותר חשוב מזה - מי אמר לך מה היא היתה רוצה? אולי היא רוצה שתתן לה הזדמנות לבנות קשר? אתה חותך קשר כביכול לטובתה, אבל זה בכלל לא מה שהיא רוצה

א. אני כן חושב שיש איזושהי אחריות ומחויבות כלפי הצד השני. לוודא שגם אם אחליט לחתוך הוא יוכל להמשיך הלאה בצורה טובה...
זה לא סותר שמותר לקחת סיכון, אין מה לעשות. השאלה היא איפה עובר קו הגבול.

ב. אני באמת לא יודע מה היא היתה רוצה, לכן אני מגשש לשמוע מה בנות הפורום חושבות כדי לקבל איזשהו מושג.

לצורך העניין, אני לא הייתי רוצה לצאת עם מישהי שיודעת שהסיכוי שאמצא חן בעיניה הוא אפסי, גם אם היא מאד מצאה חן בעיניי.

בא לך לפגוש אותה ? (ברמה הבסיסית)
נחמד לך לדבר איתה?
או שאתה מחכה שהפגישה תסתיים?
אתה מעריך אותה? יש מציאת חן חיצונית?
משיכת לב קלה?

כי בעיניי אם יש הרבה טוב, אז הגיוני שעדיין אין רצון לחזר בגלל שזו עדיין התחלה (אם זה אכן כך..)
אבל "לשבת על הגדר", לא כ"כ יקדם אותך..
אם יש לך רצון שזה כן יתפתח, תנסה אולי לעשות פגישות מעניינות ולא דייט ספסל.
(חנוכה- סיור חנוכיות/הכנת סופגניות, פקל בטבע..)
ואולי הרצון יתעורר.
ואולי לא..
אבל לא חושבת שזה למרוח. אני בתור בחורה הייתי שמחה אם מישהו שמוצא חן בעיניי יעשה הכל כדי להתברר ולא ירים ידיים מיד. כדי שנדע שעשינו הכל כדי לבדוק היתכנות.
ואולי מתישהו כן מתאים לפתוח את זה, לומר שאתה לא יודע עדיין, שאתה מעריך אבל גם מתלבט ואתה חושב שזה טוב לנסות כל מיני דברים כדי לראות אם ואיך זה מתפתח..

השתמשתי בביטוי הזה. ביטויים אחרים מתייחסים להיבטים ספציפיים בקשר, וזה ביטוי רחב יותר.

אני מתכוון שבתור ידידה (תיאורטית) זה יכול להיות אחלה, אבל חסרה התחושה שמדובר בבת זוג פוטנציאלית. דרכו של איש לחזר... זו תחושה גברית (שלי לפחות) שקשה להסביר אותה.

באופן כללי אני אוהב לדבר עם אנשים, ככה ש'נחמד לדבר' לא יכול להוות מדד מבחינתי.

מסכים שלפעמים גיוון של דייטים יכול לעזור לברר את הנקודה, אבל מצד שני אין חשש שזה משלה את הצד השני שאתה ממש בעניין?

אני רק יכול לומר שרק מדייט שלישי והלאה שנקעה כבר המשכיות לדייט רביעי אני בכלל טורח
לספר לחבר על הקשר- עד שם הקשר לא נחשב מבחינתי קשר רציני...

א. זה דבר מאוד מאוד אינדווידואלי וכל אדם הוא שונה, ונדמה לי שזה תלוי גם ברמת החשיפה לבנות לפני הכניסה לעולם הדייטים. כך שאף אחד לא יכול לומר לך אחרי X דייטים או סימן מובהק אחר מתי זה כבר לא ישתנה. צריך לנסות להגיע להכרעה על בסיס הכרות עצמית ואינטואיציה.

 

ב. בחוויה שלי האישית (בסיטואציה שונה אך עם קווי דמיון) ניסתי לשים לב האם היה איזשהו שינוי בהרגשה - לטובה או לרעה - עם ההתקדמות בדייטים או לא. אם קורה שיש איזשהו דייט שמסתיים עם תחושת התלהבות כלפיה (בהקשר הזה) זה סימן חיובי, גם אם במשך כמה פגישות אח"כ זה כבר לא קיים. וכשהמצב סטטי לאורך זמן זה פחות טוב.

כמובן שצריך גם "לשחרר" מהספיקות, ולא לעמוד ולבדוק כל הזמן 'האם יש בי רצון לחיזור'.

 

ג. כפי שכתבו השיקול אמור להיות רק האם יש סיכוי לשינוי, ואתה לא אמור לחשוש ל'לא הוגן' כלפיה. אם מבחינתך זה הדבר הנכון לעשות - כי יש פתח לשיפור - אז זה מה שאתה אמור לעשות.

מה שכתבת בסוף פסקה ב. לקחתי לי.

לגבי ג, רואה שאתה כותב, וגם יש פה תמימות דעים בפורום, שלא ממש צריך לקחת בחשבון את מידת הכדאיות של הצד השני לצאת איתי כל עוד יש סיכוי שמשהו ישתנה.

אני לא רגיל לחשוב ככה, אבל מבין שאולי אני צריך...

החלטתי לנסות עוד קצת.

 

ככלל, אני לא חושב שאני מסוגל להתעלם לחלוטין מהאינטרס של הצד השני לקשר, אבל לקחתי לעצמי כמה נקודות ממה שהעליתם פה וגם משיח עם חברים:

 

1. לא לחשוב על זה יותר מדי 

 

2. גם אם לא מתאים עדיין לומר לצד השני את הסיבה שבגללה ייתכן ו'לא משתלם' לו לצאת איתי, אפשר לשקף באופן כללי ובצורה מכובדת שאני שמח בחברתו אבל עדיין חושב על זה, כדי להנמיך ציפיות.

 

3. לגבי 'גיוון דייטים' כדי לעורר את התחושה - לענ"ד בדרך כלל לא נכון לגוון דייטים באופן מאולץ, אלא לתת לקצב הטבעי של הקשר לעשות את שלו. ככה הגיוון יגיע בשלב הנכון ובהתאם לרצון האמיתי של הצדדים (אם הבחורה זרקה שאוהבת משהו וכדו'), וככה גם ההצעה לגוון לא תיצור אצל הצד השני אשליה של 'מעוניין מאד'.

 

4. שאיפה כללית שלי לשינוי נורמה - שהמקובל יהיה שעד לדייטים ממש מתקדמים לא מפתחים ציפיות, ולא מצפים בהכרח להסבר מהצד השני אם יחתוך. אני חושב שזה ייתן לאנשים את המרחב והזמן למצות קשרים בצורה טובה, ופחות דייטים ייחתכו על הפעם הראשונה רק בגלל החשש להשלות את הצד השני.

 

ושוב, ממש תודה לכל מי שהגיב, עזרתם!!!!

שבוע טוב ובשורות טובות לכולם

אני מאמין להיפך. עדיף שאנשים יתמסרו באופן מוחלט לקשרים, זה יגדיל את סיכויי ההצלחה שלהם.

גם אם יהיה מחיר, בטווח הארוך זה משתלם

אותי לימדו לעשות כל כ-3 מפגשים שיחת דרכינו לאן, בטלפון או במפגש, לפי מה שקל (לרוב בטלפון לפחות בפעמים הראשונות).
בשיחה משתפים מה כל אחד מרגיש כדי למנוע את אותן ציפיות שדיברת עליהם. השיחה הזו בעצמה מקרבת, גם אם היא אינה נעימה. ביחד מחליטים האם מוכנים לנסות ליצור חוויות מקרבות למרות שזה נשמע מוקדם לקשר.
חבל לשאול את בנות הפורום כשאפשר לשאול את הבחורה.

מחמם את הלב!

וממש כיף

לא מסובך, לא דורש הרבה זמן.

כיף לדעת שמישהו חושב עליך, דואג לך, דורש בטובתך, מכיר בקושי שלך - ומה יכול להיות יותר משמעותי מתפילה?

 

אני יוצאת בסטראט אפ:
תבחרו חבר\ה כל יום (לא חייב להיות דווקא רווק\ה), תתפללו עליו ותשתפו אותו בזה, ותחזרו לכאן לספר לנו איך היה...

כדאי לחשוב מה אתה מרוויח מזה, למה אתה עושה את זה בעצם. זה חשוב כדי לדעת על איזה צורך בנפש זה עונה.

ובאמת, יש בתמונה משהו מאוד שיטחי ובמראה משהו מאוד חיצוני (אלו שתי בחינות שונות וכרגע אמכ"ל)

נתון - קיבלתי הצעה (כולל תמונה), עניתי תשובה שלילית, לפעמים תשובה של "לא מתחבר" או "מתרשם שלא יתאים"

 

הבחורה/שדכנית בתגובה שברור ממנה שהסיבה היחידה או העיקרית שעניתי תשובה שלילית - היא הסיבה של המראה.

 

אולי אני לא אוהב את הסגנון שמשתקף מאיך שהיא כותבת על עצמה?

אולי אני רוצה מישהי שעשתה צבא? אולי אני רוצה מישהי גבוהה יותר ממני?

מה שמציק לי זה הבריחה המיידית ל"זה הכל בגלל התמונות". כאילו זה הדבר היחיד שמעניין, הסיבה היחידה שבגללה אני עלול לומר לא.

אני לא "מראש מחפש סיבה".

 

אני החלטתי החלטה מסיבות כלשהן, שאני לגמרי מודע אליהן.

 

והתמונה לא היתה אחת הסיבות האלה. אבל הן חושבות שכן, או שזאת הסיבה היחידה. ומציק לי שזה המצב. לא כל כך ברמה האישית, יותר שזאת התפיסה המקובלת היום - שפסילה היא בדרך כלל על מראה.

אני יגיד לך איך הגעתי למה שכתבתי -
חשבתי שאתה מתייחס לעצמך אבל בעצם התייחסת לשיפוטיות של השדכנית.

אולי שווה לכתוב בכמה מילים לבחורה/לשדכנית למה לא מתאים ישר כשענית שלא מתאים וכך התשובה הזו לא תעלה וגם הן תדענה להציע הצעות טובות יותר להבא.

או שזה עובר דרך יותר מאדם אחד, ומעבירים את התשובה בלי הנימוק

או שיש הרבה סיבות ואני לא מפרט מה הן

הכוונה שלי היא לא להתלונן על זה שככה חשבו עלי. אני לא נפגעתי אישית.

 

מפריע לי שהלך הרוח הוא שכל סירוב הוא סירוב בגלל תמונה, שאם אני לא נשוי אני בהכרח מחפש מישהי ממש יפה, שהרווקות המאוחרת היא רק בגלל שיש תמונות...

 

כשבפועל יש עולם הרבה יותר מורכב

ולכן לפעמים יהיו כאלה מראש ימציאו סיבה כדי להסביר למה יש רווקות מאוחרת ואחכ יחפשו סיבה למה. זה נכון ביחס לנושא בנידון וביחס לשאר הדברים. השיפוטית קודמת לסיבה שמוצעת

מעולם לא אמרו לי אה פסלת בגלל הנראות?
לא חוויתי את זה , מעניין.

נשים פוסלות מסיבות מוצדקות, גברים בגלל תמונה

לי מציק שיש רשעים ומתחזים שמציגים תמונה לא אמיתית

כשמציגים תמונה לא אמיתית - זה באמת כבר לא משנה מה התמונה.

בכל מקרה מפרשים את הכל לא נכון.