פורום לקראת נישואין וזוגיות (עמוד 226)

אבל מצטרפת לשאלה, ביחוד כשהאחים הנשואים באים ופתאום מרגישים צורך חזק להימלט מהבית 

ללכת לאיזה שמחת בית השואבה

או הקבלת פני רבו כלשהי עם כניסה פתוחה

או בכללי איזה משהו מעניין שכיף להיות בו שיש בו הרבה אנשים

לזכור שהחג ייגמר

ואז יבוא חג אחר

בחול המועד אפשר להאזין להרצאות, לנהל שיחות עם קרובים וחברים ברחבי העולם, ללמוד שפות ושפות תכנות ועוד ועוד.

נתחיל מזה שהכותרת שלך שגויה 

ולעיתים דווקא הפוך 

דבר שני- 
תזכור היכן אתה מגיב

בחול המועד לא היו חסרות אפשרויות להפיג את הבדידות: אירועי תרבות, טיולים או סתם שיחות טלפון. ביו"ט זה סיפור אחר, אם כי אני, בתור אינטרוברט, הסתפקתי בקריאת ספרים.

אבל אנשים שונים מרגישים דברים אחרים 

והתגובה שלך לא רגישה לסיטואציה. 

ולא דברי תנחומים.

שהיא סתם מתבכיינת כי קשה להרגיש בדידות

תבדוק שהיום אתה כן מוכן לזה, שאתה בנוי לזה, שאתה מסוגל להכיל את הוויתור הזה ולהיות שלם איתו

ואז, אחרי שמצידך תהיה שלם עם זה ובנוי לזה, תחשוב טוב איך לחדש את הקשר בצורה נכונה

למה על מה שלא ויתרת עליו אז, עכשיו כן תוותר על זה?

מה השתנה מאז שגורם לך לרצות לוותר על זה?

לגבי הדבר שאתה צריך לוותר עליו בשביל הקשר - מה שאתה חושב על העניין הזה שיכלית? וריגשית איך זה מתיישב לך בלב לוותר על זה? (אלו שתי בחינות שונות)

לגבי משקיעי עבר - ברמה כזאת שאפשר להתמודד? אם כן תנסה להיות אופטימי לגבי זה.

ועוד דבר שממליץ לך בחום - אל תחשוב במקומה. תחשוב מהצד שלה מתי שאתה שואל אותה, אבל לגבי שיקול הדעת אני יודע ורואה את נפשך בלבד. אי אפשר לדעת מה היא חושבת בלי לשאול אותה ואין עניין להכנס לספוקלציות

שהייתי בתוך הקשר החלטת החלטה מסויימת, מה גרם לך לקבל אותה? מה עכשיו היחס שלך לגביה?

בהצלחה אחי!

באמת הרבה פעמים מה שקריטי הוא הסגנון של התגובה.

"מה ששנוי עליך אל תעשה לחברך" נשמע אחלה אמת מידה כדי לבדוק אם הסגנון ראוי או לא.

לפעמים יש אנשים יותר רגישים מאיתנו והפוך 

ככה שלפעמים מה ש "סבבה" לנו , לאחר/ת יכול להיות מאוד מורכב

 כנראה שזה הביטוי שיותר מתאים כאן. תודה.

א. מעורבים ממש (נראלי יותר ממני. מה שבטוח, שהם יותר לחוצים ממני..) ברמת הלהתקשר לשדכנים, לקבל הצעות לברר.

אבא שלי פחות מעורב, אמא שלי יותר מעורבת.

ב. היום הם יותר רוצים לדעת כשאני חוזרת מפגישה ואומרת לא, מה הסיבה ללא. פעם הם היו מקבלים את הלא וזהו.

ג. קשה לי להגיד מרוצה כשזה קשור לנושא של שידוכים.

ד. המעורבות הזו לא זהה בכלל. אני חושבת שזה החלק היחיד שבו ההורים שלי כיום לוקחים חלק פעיל בחיים שלי.

ולא כל כך אהבתי את זה.

עם הזמן המעורבות שלהם פחתה, ואז התחלתי להבין שכן יש מעלות בכך שזה יתנהל דרכם..

א. מעורבים טיפה, רק מה שאני בוחר לשתף בהתקדמויות שונות.
ב. בתחילת הדרך אמא רצתה להיות יותר מעורבת וזה עשה רע לשנינו. עכשיו היא נותנן לי את המקום שלי
ג. בעיקר כן וקצת לא. מסובך
ד. שונה, בדברים אחרים אני נותן להם לייעץ לי

א - כמעט ולא. כלומר כמעט אףפעם לא יודעים עם מי ומה. כן קיבלתי בכמה פעמים הצעות דרכם.

ב - לא ממש. תמיד הייתי עצמאי.

ג - מבחינת העצמאות - בהחלט. לפעמים הצעות דרכם הן מעניינות יותר, לטוב ולרע.

ד- כן.

אולי כגבר אני לא אמור להיות הכתובת לענות לך

אבל יש הרבה תופעות פסיכולוגיות שמבלבלות בתחום הזה.

תיזהרי לא להיגרר לשים עלייך תוית לא מקצועית.

אם יש לך סיבה אמיתית לחשוש, תחפשי יועצת אמינה, שלא תמהר להלביש עלייך תוית שלא מתאימה לך לפני שהיא בדקה היטב את האפשרויות האחרות.

באופן כללי יש הרבה תופעות של בלבול בשלבים שונים בחיים, אז מרשה לעצמי לומר שיש סיכוי טוב שאין לך מה לחשוש בכלל ותישארי רגועה. ואם את רואה שעדיין לא מרגישה בנוח, תלכי לייעוץ.

אבל אל תפחדי, יהיה בסדר.

 אני ממליצה לפנות ליעוץ אמיתי ולא ליעוץ בפורום 

"לא ליעוץ בפורום" הרגיש לי טיפה מוריד מערכך, אבל אני בטוח ש@ברוקולי לא התכוונה לכך..

כן, ברור שטוב שאתה קיים. ואני חושב שהיה טוב גם אילו חייך כן היו מסתכמים במתן תשובות בפורום

(אתה בסדר עם בדיחות כאלה.. נכון?)

אנחנו חיים בתקופה נורא מבלבלת בעניינים האלה..

באמת.

ראיתי שאמרו פה ואני רוצה להדגיש, לא למהר לשים על עצמך תוויות

זה לא נכון

כמו שלנו מותר להתבלבל. גם הגוף לפעמים מתבלבל מכל מיני סיבות שהן.

וגם אם משהו קרה, לא אומר שזה ימשיך לקרות.

בהצלחה

וואו זה בהחלט נושא רגיש שיכול לגרור אחריו תגובות לא נעימות מצד הסביבה.

אף אחד פה הוא לא איש מקצוע וגם בחוץ מסתובבים אנשים שאינם אנשי מקצוע.

הדבר הכי בסיסי שחשוב במסע שאת עוברת (גם את בספק ביחס לנטייה המינית שלך ואולי לא עתידה להיות לך בעיה) היא אהבה ללא תנאים!!! זה הבסיס להכל!!!

יש משהו שאת יכולה לשתף אותו בכל זאת בעניין הזה?

מן הסתם יש הרבה פרטים במקרה שלך שיהיו רלוונטים יותר בשביל איש מקצוע.

היום אין בעיה לברר בגוגל ולראות שמנעד שלם גישות (מדעיות ואמוניות) ביחס לעניין נטייה מינית תוך מגדרית.

מציע לך לברר בזהירות את הנושא ולשתף עם מי שאת יכולה.

בהצלחה רבה!!

לפני כל האבחון והדקויות זה המצרך הכי בסיסי.

אדם נמצא במצוקה אז קודם כל הוא צריך תמיכה.

לא משנה במה מדובר.

אתם מטילים ספק ביכולת של אדם לזהות את הנטייה המינית שלו? מצויין.

הסיפור שהיא מציגה כאן הוא לא רק זה.

השאלה לא היתה האם אוהבים אותה ללא תנאים.

אין לי מושג מי היא, ואין לי שום דבר נגדה.

היא היתה מוטרדת בגלל חשש מסוים. אני אישית חושב שהחשש כנראה לא מוצדק, ואמרתי את זה - כי זה יכול להרגיע. וגם המלצתי לה לבדוק עובדתית אם החשש נכון או מוצדק, כי זה מה שנכון לעשות כשיש חשש מבוסס. מה כל זה קשור לשאלה אם אוהבים אותה או לא? לאהוב אדם אין פירושו שברגע שהוא מתלבט איזו חולצה ללבוש, אומרים לו "אוהבים אותך כמו שאתה". לאהוב אדם פירושו שכשהוא מתלבט איזו חולצה ללבוש, אומרים לו מה לדעתנו מתאים לו, יחמיא לו, יגדיל את סיכוייו להתקבל לראיון עבודה - תלוי כמובן בהקשר. ואם הוא בחר אחרת, אנחנו כמובן נגיד לו שאנחנו אוהבים אותו גם כך.

מה כ"כ נורא לבנאדם בחברה הדתית לגלות שהוא נמשך לבן מינו?

הפחד הוא לא רק מהאתגרים של הנטייה המינית כשלעצמה אלא מהיחס החברתי לכך ועל זה דיברתי.

תחשוב על בנאדם שהוא חווה דה לגיטמציה לעצמו... זה נורא. קשה מכך שבתור חברה דתית אנחנו נותנים לאנשים להרגיש ככה. אפשר בקלות לתת לאנשים תחושה נעימה ולהוציא אותם מתסביכים איומים ונוראים.

כנראה שלא במקרה.

(כן, יש משהו קטנוני ב"אמרתי לך", אבל אני חושב שכאן הנקודה חשובה, ולכן אני מציין את זה, ומסביר)

אני האחרון שיתייחס בצורה שלילית לאנשים בגלל שהם נמשכים למישהו מסוים, לא רק אם זה אסור על פי ההלכה אלא גם אם זה נוגד כל נורמה מקובלת. זה האדם, זאת ההתמודדות שלו, ואני מקבל את זה כך. אם הוא עושה דברים אסורים - אני מודע לזה שהוא עובר על ההלכה/החוק/המוסר/כל נורמה מחייבת אחרת. אבל אני מודע גם לזה שזאת התמודדות שיש לו.

אני יודע שיש כל מיני אנשים שמתיייחסים למושג ה"להט"ב" לחיוב או לשלילה - כלומר, מתייחסים לאנשים כחלק מתופעה. למה המושג הזה משמעותי? כי אין משותף בין כל ה"ל-ה-ט-ב". יש להם אינטרסים שונים וצרכים שונים. ולכן ההתיחסות למושג היא הכללה, אם כארגון פוליטי או כהכללה למטרת דחיה.

אני לא. והייתי רוצה להאמין שהרוב השפוי והשקט לא. או לפחות שיש הרבה אנשים שלא. שמסוגלים לדון עם אדם לגבי בעיה שיש לו, בלי להעמיס עליו את כל צרות תבל.

בחברה דתית אין מקום למשיכה חד-מינית. זה די חד משמעי. פשוט כי אין דרך לבטא את זה במסגרת שהיא עדיין דתית. וזה מתסכל מאד, גם אם נחבק ונאהב אותם ללא פשרות וללא תנאים. הם יסבלו אם נאהב אותם, הם יסבלו אם נשנא אותם. ולכן בלי קשר לזה שאין סיבה לשנוא אותם, הנקודה הראשונה היא להכיר בסבל. השניה היא לראות איך להקל על הסבל. השלישית היא שאם יש מישהו שסובל בלי סיבה, כדאי לעזור לו לצאת מהמעגל הזה.

כמובן שלא כתבתי דברים ביחס אליך ספציפית כאדם. מובן לי שלא חשבת כך, רק רוצה להבהיר ולהדגיש את זה.

להשוות את עצמך לבחורים אחרים 

נראה לי פחות מתאים 

אשתך שעדיין מסתובבת איי שם 

תקבל אותך בגלל מי שאתה - זה הכל.

נשמע שאתה קונה את זה שהכל זה עניין של 'שוק'

וכמו בשוק ארבעת המינים, יש מהודר א' א' , יש מהודר ויש כשר לברכה.

זה כנראה נכון רק לשלב שאתה מוצג ב'כרטיס שידוכים'.

אבל מהרגע שאתה רואה ב-ן א-ד-ם מולך - כל זה לא שווה הרבה.

בסופו של דבר יש דברים הרבה יותר חשובים לזוגיות בינך לבין אשתך שתחיה,

אם אתה קם לתפילת שחרית או לא - זה פחות קשור לכך.

זה קשור לאיך אתה תופס את עצמך, את עבודת ה' שלך, מה הדימוי העצמי שלך - וזה חשוב חשוב - אבל זה קודם כל אתה מול עצמך.

אתה מאמין במעמדות? יש אנשים ש'שווים יותר' בחברה? אתה קונה את זה?

ועוד עניין שנראה לי שאפשר לתהות עליו - 

מה הצורך שלך או של אשתך העתידית שתחיה בבעל?

הצורך הוא שהוא יהיה ' X Y Z' או שיהיו ביניהם יחסים טובים שיעזרו להם בהקמת משפחה?

ב"ה יש לא מעט שעונות על הקריטריונים שאתה מחפש.

איך שאני רואה את זה, אני לא בתחרות מול אף אחד אחר. אני לא יותר או פחות ממישהי אחרת, אלא אחרת ממישהי אחרת. יש לי חולשות וחוזקות אחרות, אישיות שונה וייחודית בכל כך הרבה מובנים - אבל זה לא רשימה שאני אשב ואכתוב על דף.

אני לא מחפשת להתחתן עם מישהו מושלם. (יצאתי פעם עם מישהו שהרגשתי שהוא אדם טוב מידי, וזה מאוד הלחיץ אותי).

אי אפשר להיות 100% בהכל.

תפסת מרובה לא תפסת.

אני לא מחפשת כשרונות מסוימים.

אני כן מחפשת מישהו עם שאיפות גבוהות, ששואף תמיד להשתפר.

אני לא מאמינה שאפשר לשפוט בנאדם לפי משפט יחיד של "קשה לי לקבוע עיתים" לעומת "לא טוב בניהול משק בית".

אנחנו מכלול שלם של דברים.

ואני מחפשת מישהו לחלוק איתו את העולם הפנימי שלי, זה שייחודי לי ושאין אותו לאף אחת אחרת.

אני לא רוצה להתחתן עם רשימת מכולת (וזה לא שאנחנו מקבלים מהקב"ה איזושהי רשימה מפורטת של כל המעלות והחסרונות) - נניח, מרכזניק או גושניק. בכל ישיבה יש יוצאים מהכלל, על אף הכיוון הכללי, וזה לא צ'ק ליסט של היה בישיבה X אז זה האדם שאני מחפשת. נכון, זה יכול לעזור לסנן הצעות, ואם יגיע אליי הצעה מישיבות מסוימות אדאג להבהיר שאני נוטלת לולב (עיין בשרשור אחר), אבל לא אגיד לא על עצם הישיבה.

ויותר מאשר שאכפת לי האידיאלים הגדולים (יותר תורה, עם ישראל או ארץ ישראל), אכפת לי איך הוא מתייחס להורים שלו. כבוד הבריות שלו. סדרי העדיפויות שלו בחיים. הבחירות שהוא עושה. הדברים הקטנים זה הדברים שמייחדים אותנו. גם בחבורה שהיא לכאורה מקשה אחת בישיבה, אפשר לראות ייחודיות: האם בישיבה אתה מהאלה שיכינו עלון לשבת זכור? האם תתנדב לשטוף את הבימ"ד? האם אתה מעביר חבורות לשיעורים הנמוכים יותר? בבין הזמנים, מה אתה עושה? כשיוצאים לטיול, איפה אתה יושב באוטובוס? במסלול אתה מהראשונים או מהאחרונים? כשיש הרקדה, איפה אתה נמצא? במשמר, מה אתה לומד? בשבתות אתה יותר בחד"א של הישיבה או מתארח אצל אברכים? אני בטוחה שתוכל להוסיף פה עוד הרבה שאלות ולראות כמה אתה שונה טכנית מאחרים, ועוד לא דיברנו על הבחינות המהותיות והפנימיות יותר.

סט שאלות אתה יכול לשאול על מי שאתה מחפש, ולראות פחות או יותר איזה סגנון אתה מחפש.

ואני מאמינה שיש יותר מאחד שאוכל להקים איתו בית. מישהו שאוכל לריב ולהתפייס איתו. מישהו שאוכל לגדל ולחנך ילדים. שאוכל להתעצבן ממנו ואיתו.

מה שיהפוך אותו לאחד זה עצם הבחירה ההדדית שלנו זה בזו. כן, הוא יכול לבחור גם באחרות, אבל ברגע שאנחנו מתחילים קשר אנחנו מתחייבים הדדית שאנחנו מתמקדים בקשר הספציפי הזה ורואים אם אפשר להתקדם.

איך אפשר להכיר מישהו מתוך כרטיסיה?

נכון, הרבה נשמעים אותו דבר, אבל יש ניואנסים.

אם זה היה כל כך ברור מה כל אחד מאיתנו רוצה ואיך זה עובד, לא היו כל כך הרבה רווקים...

אי אפשר לחזות טיב קשר בין אנשים.

אבל אני בטוחה שאתה ייחודי ומיוחד ושונה מכל אחד אחר.

בקטע טוב, כן? לא בקטע שאתה חריג.

וכשאתה פוגש מישהי, תנסה למצוא את הניואנסים האלה אצלה.

תנסה לחשוף את האישיות המורכבת שלה, על היתרונות והחסרונות, ותראה אם המכלול שלה פוגש את המכלול שלך. כי גם היא ייחודית ומיוחדת ושונה מכל אחת אחרת.

ושוב, לא מחפשת אחד ספציפי, אלא זה שאהפוך אותו להיות ה-אחד.

אם רוצים תשובות כנות

מה כדאי לשפר ומה לשמר?
האם כיבדתי מספיק? הייתי רגיש/ קשוב מספיק?
מה לדעתך (משהו אחד/ יותר) יכול לקדם אותי להמשך הדרך?

משתדל לתת אווירה נעימה וזה מבחינתי העיקר, לדעת שהיה לו סהכ נעים.

כל השאר- יש בי בטחון שזה בסדר

להדס?

אני חושב שאני הכי מתחבר להדס,

אבל לא לפי ההגדרה שלך 🤦‍♂️

ההדס הכי אצילי ועדין בעיני
 

על משקל עם ריח ובלי טעם

תורה בלי מעשים טובים

בכל מקרה, אף אחד אז לא יגיד לך שהוא לא אתרוג..
לכולנו ב"ה יש גם תורה וגם מעשים טובים..
(כמובן יש לנו עוד הרבה מאוד מה להשתלם בשניהם)

אבל לא עניתי לך לפי ההגדרה הזאת.

מצד הביטוי בפשט, מה שאני מרגיש -

זה חיבור גדול להדס (גם לאתרוג האמת.. כיף להחזיק אותו, בעצם כל המכלול. טוב אני מתחיל להסתבך).

אה אבל מצד הריח והסדר שלו ההדס לוקח

יש פעמים שיש מוחין ויש פעמים שאין 

ויש יום ככה ויום ככה...

אני לא חושב הרבה לפני שאני כותב חח

סתם, הכוונה שתקח את זה אינטואטיבית לאיפה שמרגיש לך.

נתת אחלה תשובה

בהחלט מתאימה לתקופה :S

אבל אני לא בטוח שהוא התכוון מהצד הזה דווקא

" מאי את אויבים בשער אמר רבי חייא בר אבא אפי' האב ובנו הרב ותלמידו שעוסקין בתורה בשער אחד נעשים אויבים זה את זה ואינם זזים משם עד שנעשים אוהבים זה את זה שנאמר (במדבר כא, יד) את והב בסופה אל תקרי בסופה אלא בסופה"

(קידושין ל: )

תודה רבה!

זאת תחושה שאין בה היגיון, לא בדקתי ממה היא נובעת. 

אבל שעוצרת רגע להתבונן, פשוט לי שזה קשור. קצת קשה לי בדיוק להסביר למה, כי אני כותבת עכשיו ממקום אחר.
אבל התחושה היא כזאת שאתה אוהב הכל. את העולם, העם, הקב"ה. כל תולעת וחיה.. כל אדם ואדם.
שבא לך לחבק הכל ולהתפוצץ מרוב אהבה.

הרבה פעמים נמשלת אהבת ה' לקשר ואהבה עם בן זוג..
וזה קשור גם לעמ"י, שהוא כנסת ישראל עם הקב"ה..
ובגלל שהמקור של אהבה הוא אחד.. זה כנראה הציף את כל אלו.

אז מעניין, לא ממש בדקתי את זה עד הרגע. לא ממש הרגשתי צורך, אבל זה כיף. תודה שהארת ושאלת.

לגבי מה ששיתפת, אני לגמרי מסכימה איתך. זאת תחושה של התעלות והתרוממות מהקרקע, כמו קצת למשוך את האורות לרגעים הקטנים שבשיגרה.. 

הלוואי והייתי בדרגה גבוהה.. והפסקה מרגשת ברמות.. ממש מעלה דמעות. תודה גדולה על זה!

וכמובן המון הצלחה!

הוא נושא ממש ממש רגיש שתופס כל אחד בצורה משממעותית מכיוון שונה.

ממש ברור לי כשמש שמה שממש רגיש אצלי הוא רגיש אצל השני בדיוק בצד השני ולכן אם נתווכח פה ע"ג הפורום אין זה בגלל שאחד מאיתנו פחות מתחשב או פחות רגיש אלא בגלל ששנינו חווים את המציאות בצורה הפוכה.

בכללי הרבה פעמים אמירה פוגעת, לא מתחשבת, שלא רואה את הזולת היא באה מתוך מצוקה. אי אפשר לדון אדם על מצוקה אישית שהוא חווה. יהי רצון שהקב"ה ימלא את מחסרנו לטובה במהרה!

על חוסר סבלנות שאפיין אותי השנה בקשרים, ומשתדלת לזכור שמה שאני יודעת ומבינה עכשיו לא הבנתי אז... בהווה ובעתיד מתפללת ליישם ולהיות קצת יותר בהעזה בהשתהות ובהתקרבות...

מבקשת סליחה (לא תמיד יש לי דרך..) ממי שלא מספיק נתתי צ'אנס, על ביקורתיות ופגיעות שלא נתתי עליהן את הדעת מתוך מאמץ להצמד לאמת שלי..

סולחת לעצמי על הציפיה המתוקה אבל בלתי אפשרית שדברים יבנו מעצמם, ומבטיחה להיות הפטיש והמסמר במקום שאני יכולה... ולהתמסר יותר

סולחת ומוותרת על הכעס המענג והפינוק שבעלבון... ובעז"ה מנסה להפוך אותו לתפילה על כל מי שיצא הדבר מאת ה' ודרכינו נפגשו... אחרי הכל אני יודעת שכל אחת בנה בי קומות חדשות וההתחככות הזאת "לשווא" לא היתה לשווא בכלל...

בס"ד

לפעמים מתמימות לפעמים מחוסר ניסיון , לפעמים משניהם.

שעשיתי טעיויות בדרך , זה חלק מהחיים וכמעט כולם עושים.

1 שורטת.. 

מה שקורה לאדם זה בסך הכל הטריגר לחוויה שהוא עובר.

אם כתוצאה מקושי בניתי את עצמי, אני בניתי, הקושי עורר אותי לזה.

אם נשרטתי, זה כאב או נזק. לא קושי.

אדם הוא יצור עם עצמאות, הוא לא עציץ.

"מאידך נשארה גם השריטה ומלבד להציק ולהפריע היא לא מועילה לי בחיים. אולי בעצם כן, בקריאת כיוון על מה אני צריך לעבוד, אבל עד אז היא פשוט שורטת כשמה."

פירשת לעצמך למה זה חשוב.. 

אני מבינה למה זה מציק ולא כיף 

ועד שזה יהפוך לבניה
יש הרבה אסט' להתמודד עם השריטות

אבל לפעמים זה בדיוק חלק מהשריטה / אתגר / איך שלא תקרא לזה

שאנחנו לא מצליחים לראות את הכוונה של ה' 

או שאנחנו מצליחים לראות בטווח הרחוק אבל לא הקצר ואז כואב לנו משמעותית יותר 

בכל מקרה- 

כוחות יש לך

תצליח! 

בן אדם אחר, חושב אחרת, פועל אחרת.

בהשוואה לעבר לפעמים זה היה לטובה ולפעמים לא, אבל זה לא רלוונטי כשמסתכלים על העתיד

בדיוק בגלל שזה הופך אותי להיות כאילו מישהו אחר.

מקבל את המציאות החדשה כמו שהיא, על היתרונות והחסרונות שלה.

ככה מתקדמים בחיים חח. 

יותר בעומק, כל שינוי מביא איתו יתרונות וחסרונות - בלעדי שניהם השינוי לא היה יכול לקרות.

כלומר, השריטות לכאורה גם עזרו בעצמן לבנייה עצמה. ולכן עדיף לא להדחיק את החסרונות או להתעצבן עליהם אלא לרתום אותם להמשך הדרך ולנתב גם אותם לדברים טובים.

תשאל את עצמך מה השריטה כן נתנה לך, מה היא מאפשרת לך שלא יכלת קודם, איזו תכונה/יכולת/כשרון חדשים גילית בך דווקא בעקבותיה?

[דוגמה שיש לי לזה זה האינטרנט: מביא המון טוב ויעילות וגם הרבה לא. צריך לדעת לנתב למקומות ראויים ולא לבכות על הבעיות. כלומר גם כן מדי פעם, אבל זה לא טוב להעצים את החסרונות כדרך חיים]

החתולה מתחת לבניין שלי - באופן קבוע באה לעודד אותי

וגם בודקת את החוזק של הסדינים אם הם עמידים לנשיכות והמשחקים שלה 

"בונים סוכה לא בית" ענקקק

שלומית בונה סוכת שלום וזה.. לא?